אגם ברייס

Tre Cime

הנוף מהמלון ב- Val Gardena

Cinque Torri

הי

חזרנו מכמעט 3 שבועות בארה"ב וקנדה. במהלך התכנון (וגם הביצוע) נעזרתי רבות בפורום - אז המון תודה לכולם.

מצרף כאן רשימת תובנות שרשמתי לסיכום הטיול - חלק טריוויאליות, חלק אישיות וחלק אולי יעוררו קצת מחלוקת...

בכל אופן, הטיול במקור תוכנן במסלול גליישר-באנף-ג'ספר-ונקובר (דרך קמלופס וויסלר). בגלל השריפה בג'ספר היה תכנון חלופי - נסענו עד Columbia Icefield, חזרנו דרך לייק לואיז לקמלופס ווויסלר ומשם לטופינו, ויקטוריה וונקובר.

כמה תובנות כלליות מהנסיעה לרוקיס

1.      לתת כבוד למזג האוויר (בתכנון) – בתכנון הטיול שמתי דגש על נקודות שהיו חשובות לי והקציתי להן יותר זמן. לדוגמא – יומיים לדרך GTTS (הלוך וחזור), למרות שאמרו לי שזה בזבוז זמן ועדיף לתכנן את גליישר אחרת. בפועל – ביום הראשון היה מז"א מעונן וגשום, ביום השני היה מזג אוויר מצוין, כך שחזרנו אל המקומות שבהם לא ביקרנו בגלל הגשם. דוגמא נוספת היא החלוקה של כביש הקרחונים לשניים (ולינה בקולומביה). במקור היינו אמורים "לחתוך" את הנסיעה לג'ספר בפועל יצא שאל קולומביה נסענו ב-"חורף" (עננים, גשם ושלג) וחזרנו ב-"קיץ" (שמיים נקיים, רוב השלג מאתמול כבר נמס). לעומת זאת – יומיים של גשם בלייק לואיז לא ניתן היה לחזות. כאן התכנון הפסיד למזג האוויר

2.      לא לתת כבוד למזג האוויר (בטיול) – יומיים של גשם בלייק לואיז, מה עושים? הולכים לטייל בגשם, כמו כולם. יצאנו לטייל בגשם, ואחרי כמה שעות מזג האוויר השתפר (לא שמיים כחולים, לא צריך להגזים – אבל סביר לטיולים). היו לא מעט מקרים כאלה (אייסברג לייק, לייק אוהרה) שהתחילו במזג אוויר איום ונגמרו לפעמים אפילו בשמיים כחולים.

אגב – ביום יפה- לנצל אותו עד הסוף כי אי אפשר לדעת מה יהיה מחר (בווטרטון, למזלנו, הלכנו לראות את נקודת התצפית של Prince of Wales לקראת השקיעה מתוך הנחה שלמחרת יהיה מזג אוויר יפה. התעוררנו למחרת למזג אוויר מעונן וגשום)

3.      סבלנות ודבקות במשימה – זה יותר אני ופחות (ממש פחות) אשתי. אני מסוגל לשבת שעה מול קרחון שיש עליו ענן, ולחכות שהענן יזוז. לפעמים זה עובד – וזכיתי ולפעמים בזבזתי שעה (רק צריך לשים לזה גבול...).

לגבי דבקות במשימה – לא לוותר לחניות מלאות (גליישר, לייק לואיז – בסוף מישהו יוצא) ושאטלים (הזמנה של שאטל ללייק לואיז למחר בצהריים, כשהיום גשום ומחר שמשי והכל מלא – עשרות Refresh-ים של האתר – בסוף מישהו מבטל). למי שמתכנן מספיק זמן מראש – לבדוק מתי נפתחות ההרשמות ולהזמין מיד.

4.      ללכת עם הלב ולא עם התכנון – פה כשלנו. בנקודת ההחלטה בקולומביה אם להמשיך לפסיפיק רים או להישאר עוד יומיים בלייק לואיז (והיה מקום לינה סביר!) שכנענו את עצמנו שמיצינו את אזור לייק לואיז (לא נחזור על מסלולים שעשינו במז"א דפוק) – ועזבנו את הרוקיס. טעות גדולה.

כמה תובנות ספציפיות מהנסיעה לרוקיס

1.      GTTS – הגענו ללוגן פס ביום מעונן. הריינג'ר המליץ על Hidden Lake ואח"כ (או מחר) Avalanche Lake. טעות - את Hidden Lake שהוא מסלול פתוח עשינו במז"א מעונן ומבאס ואת Avalanche Lake, שעובר כמעט כולו בתוך יער – ביום שמשי ויפה

2.      GTTS – שמענו הרבה הפחדות (כולל מהריינג'ר) על מסלול Highline – הליכה על סף מצוק, צריך להחזיק בחבל... אם נאמר שבין החבל לקצה המצוק אפשר לנסוע במכונית זה לא יהיה מדויק, אבל עדיין יותר קרוב למציאות מההפחדות

3.      Grinnell ו- Iceberg Lake. היו לנו שני ימים יפים, אז עשינו את שניהם. שניהם מוגדרים בערך באותה רמת קושי ויופי. למי שמתלבט - Grinnell קשה יותר אבל משמעותית יותר יפה (ואגב – הדרך יותר יפה מהסוף. למי שאין כוח לעלייה האחרונה – חבל, אבל ממש לא נורא)

עוד טיפ למי שהזמין כרטיס לשייט (כמונו) – הגענו 10 דקות לפני הזמן והיה תור ארוך. נאמר לנו שזה תור לרכישת כרטיסים וגם לבעלי הזמנות. עמדנו, אבל התור לא זז. מזל שהלכתי לבדוק – מסתבר שזה היה התור ל- Waiting List, לקנות את הכרטיסים של מי שלא הגיע בזמן (כלומר – הכרטיסים שלנו. היינו המקומות האחרונים על הסירה)

4.      קניון ג'ונסטון – מפוצץ ולא מיוחד – ראינו הרבה כאלה באירופה. ממש לא חובה.

5.      לייק לואיז ולייק מוריין - השאטלים של Parks Canada  זולים משמעותית מהאחרים. הזמנו מראש לשני תאריכים ואפשר לבטל (אם אני זוכר נכון) עד שעה לפני השאטל. זה לא עובד אם בשעה הזו אתם באמצע מסלול בהליכה מהירה בגשם שוטף – אבל במחיר הזה לא מאוד כואב בלב (ובכיס) פשוט לא להופיע.

6.      לייק אוהרה – במחיר ההשתתפות בהגרלה שווה לנסות כמה פעמים (אפשר על אותו מנוי, לא צריך להיכנס בשמות שונים). בהתחלה חשבתי שזה בלוף (כי מתוך 5 ניסיונות זכיתי פעמיים) אבל מסתבר שהיו לא מעט שלא זכו והלכו ברגל

7.      יוהו – הרושם שאני קיבלתי הוא שמדובר על פארק "על הדרך". בכל התכנונים שראיתי מקדישים לו יום אחד על בסיס "אכול כפי יכולתך". לצערי, גם אנחנו תכננו ככה (לייק אוהרה + מה שיוצא) וחבל, נראה שיש לפארק הרבה מה להציע.

8.      Columbia Icefield – אנחנו מאוד אהבנו. ה- Skywalk מיותר. מסוג הדברים שמוסיפים כדי שאפשר יהיה להגיד שיש יותר מאטרקציה אחת במקום (האמריקאים והקנדים טובים בזה). בפועל – יש רק אטרקציה אחת במקום. חבל על הכסף של האחרות.

9.      רכבל Sea to Sky – הנוף יפה מלמעלה, אבל אם עולים רק בשביל זה (יש שם מסלולי הליכה – לנו לא היה זמן) – לא בטוח ששווה את הכסף

10.  Vancouver Lookout לעומתו, בוודאות לא שווה את הכסף. אי אפשר אפילו לצאת החוצה להסתכל, רק דרך חלונות

11.  האי ונקובר ופסיפיק רים – האכזבה הגדולה של הטיול. לדעתי, לא שווה את הטרטור (מעבורות) והנסיעות הארוכות. יערות גשם נחמדים. חופים נחמדים – לא יותר. כמה ליגות מתחת לרוקיס. גם התחזוקה לא משהו – בחלק מהפעמים הרגשנו שאנחנו הולכים באזור תעשיה או בחצר האחורית של מישהו

12.  ויקטוריה עיר נחמדה, לא יותר. גני בוצ'רט מיותרים. חבל על הנסיעה והכסף. עיצובי הפרחים במרכז ויקטוריה יותר יפים מאלה של הגנים.

מעבורות – ההיגיון שאומר – נגיע מוקדם, נעלה ראשונים, נצא ראשונים ונימלט מהפקקים – נכון ברמת התיאוריה, לא תמיד עובד. בפועל הם מעלים למעבורת איך שבא להם. בפעמיים שהיינו, העלייה למעבורת התחילה בזמן תחילת ההפלגה (או 10 דקות לפניה), כך שיצא לנו לחכות המון זמן עד העלייה. חשוב להגיע בזמן שהוגדר. לא חשוב לכוון להתחלה שלו.

מקווה שמשהו ממה שכתבתי פה יעזור למישהו...

ניר

שוב שלום

כרגע אני בהרים הלבנים.  

בנורת’ קונווי השלכת עוד מדשדשת אז נסעתי צפונה עד Colebrook לבדוק מה המצב שם. בדרך כבר רואים מראות שלכת יפים מאוד. ההרים מסביב מנוקדים ויש קצת מקבצים של אדום (אבל הצבע השולט הוא צהוב-כתום).

ב Dixville Notch כבר הכביש היה כולו צהוב ולא ראו כמעט ירוק – אלא שאז ירד עלי ענן והראות מאוד התקלקלה (כשהגעתי ל- Errol אמרו לי: “תבוא מחר”. אולי באמת אני אקפוץ. אחה”צ צפוייה להיות קצת שמש) 

 

אני לא מצליח להעלות תמונות מהמצלמה, אז תאלצו להסתפק בתמונות מהסלולארי

טוב, אז הגיע רגע האמת. אנחנו ב Columbia Icefield וג'ספר עדיין סגור (ולא רואים באופק מתי יפתח, לפחות עפ"י המקומיים).

מה היה לנו עד עכשיו (בקצרה):

ערב בווטרטון עם מזג אוויר מצויין (אבל לא הספקנו לעשות כמעט כלום)

יום בווטרטון ומעבר לגליישר עם מזג אוויר גרוע

3 ימים בגליישר עם מזג אוויר מצויין

יום בבאנף עם מזג אוויר בינוני

יום בלייק אוהרה עם מזג אוויר טוב

ויומיים גשומים בלייק לואיז.

בסך הכל (למעט היומיים האחרונים) - מזג האוויר די משתף פעולה.

מחר צריך להגיע מכאן לקמלופס - נסיעה ארוכה. ניסע דרך לייק לואיז כי צפוי מזג אוויר יפה ואולי יהיה פיצוי (וגם כי בכיוון השני אי אפשר לעצור בפארק או בעיר ג'ספר).

תיאור מפורט ותובנות יגיעו בהמשך

ניר

שלום לכולם

חזרנו ביום חמישי משבוע בדולומיטים. תודה לכל מי שיעץ ועזר – בזכותכם היה לנו טיול נפלא!!

הנה סיכום קצר של מאורעות השבוע וקצת תובנות שלי:

22.9 – טיסת ערב לברגמו עם ריינאיר ונסיעה לסרמיונה

ניסיון ראשון שלנו בטיסת לואו-קוסט. חששנו מאוד מעודף משקל במזוודות (בדרך חזרה היה לנו עודף של חצי קילו – והתעלמו) ומגודל תיקי הגב (לא ראינו שבדקו אף אחד, כולל תיקי גב ענקיים). הטיסה עברה בצורה חלקה. יצאה באיחור קל והגיעה באיחור קל.

בנתב”ג ביקשו לראות תעודת חיסון, בשדה התעופה בברגמו המעבר היה אוטומטי (דרכון ביומטרי במכונה) – לא ביקשו תעודת חיסון/תו ירוק/PLF (למעשה אף אחד לא התענין ב- PLF שלנו) הספקנו לקחת את הרכב ולהגיע לסרמיונה קצת אחרי חצות (תיאמנו מראש עם המלון וגם התקשרנו מהדרך)

המלון Hotel Corte Regine – הכי זול שמצאנו בסרמיונה (כי זה היה הימור). מלון פשוט במיקום טוב. עשה את העבודה

23.9 – סרמיונה ונסיעה לדולומיטים

בבוקר הסתובבנו בעיר. בעצת הצוות במלון יצאנו לשיט מסביב לעיר (ליד הכניסה לעיר העתיקה יש בחורים עם שמשיות כחולות שעושים שיט של חצי שעה) – מומלץ מאוד. אחר כך הסתובבנו קצת בעיר לאורך החוף, אבל אחרי השיט הרגיש ממש מיותר.

בצהריים יצאנו לכיוון Val Gardena. ה- GPS ברכב כיוון אותנו דרך אוטוסטרדות אבל אנחנו העדפנו לנסוע דרך כביש 48 (כביש הדולומיטים). נסיעה מאוד יפה (גם מזג האוויר היה מצויין). מומלץ – אבל מאריך מאוד את הזמן. 

המלון Hotel Continental ב- Selva – מלון משפחתי קטן ונעים. חדרים גדולים מאוד. ספא נחמד (הייתי לבד, אולי בגלל שזה סוף העונה). ארוחת בוקר טובה – תמורה טובה מאוד לכסף. 

24.9 – ואל גרדנה

ליד המלון יוצא הרכבל שמביא לאזור בקתת Jimmy. עשינו את המסלול ל- Forcella Cier. מסלול לא קשה עם נוף יפה של העמק וההרים ממול (שוב, מזג אוויר מצויין) – מומלץ

בהמשך נסענו לאורטיזי ועלינו ל- Alpe di Siusi – אחד המקומות הכי יפים שהיינו בהם – כיף לשוטט בעמק הירוק לצלילי פעמוני הפרות כשברקע הדולומיטים (לטעמנו – השילוב של ירוק + הרים ברקע יותר מוצלח מהעלייה וההליכה בתוך הרכס – כשמסביב רק נוף ההרים). בדיעבד – זה היתרון של לינה  ב- Val Gardena עצמה לעומת אזור Canazei (שהוא נגיש יותר לאתרי הטיולים)

25.9 – מעבר פורדוי

שוב היה מזג אוויר מצויין ונסענו (יחד עם כולם) למעבר פורדוי, שהיה מפוצץ. עלינו למעלה (נוף מהםם) ועשינו את המסלול לפיץ בואה – מסלול לא קל, שלקח חלק ניכר מהיום ובדיעבד – הנופים (בדרך ובפסגה) לא שווים את המאמץ (לדעתנו). אפשר להסתפק באזור המרפסת.

26.9 – נסיעה לססטו

מזג האוויר התחיל להתקלקל. יצאנו לכיוון ססטו דרך מעבר סלה (שהיה מעונן). בדרך עצרנו באגם ברייס והקפנו אותו (התכנון היה להתחיל לעלות את AV1 אבל הבנו שבמזג אוויר כזה פשוט חבל). האגם יפה, הנוף יפה – אבל אין ספק שביום יפה המראות הרבה יותר מיוחדים (ואנחנו יודעים כי חזרנו למחרת)

המלון בססטו – Bad Moos Dolomites Spa Result נבחר מטעמים נוסטלגיים – חגית היתה שם בכנס מקהלות לפני 12 שנים. אלא שאז הם התאכסנו בחדרים הפשוטים ואנחנו לקחנו חדר יקר (לא ידענו כשהזמנו). המלון מפואר מאוד עם ספא ענק אבל החדר דווקא קטן (עם שירותים ענקיים ומקלחת ענקית – הקונספט לא ברור)– אבל יותר רלוונטי למי שמחפש ספא ולא למי שרוצה לצאת לטיולים. המיקום שלו באזור יפה מאוד – אבל לא קרוב לכלום. מבחינת תמורה לכסף – לא משהו

27.9 – בעיקר PCR

מזג האוויר פישל לגמרי. יצאנו לכיוון פארק tre cime כדי לעשות את המסלול ההיקפי. אחרי רבע שעה של הליכה הבנו שלא יצא שום דבר טוב מהמסלול הזה אז חזרנו (אם כי עשרות המטיילים שהלכו במסלול לא חשבו כמונו) ויצאנו לכיוון ברסנונה לבדיקות PCR (נרשמו מהארץ. ידענו שזה שעה נסיעה אבל לא מצאנו משהו יותר קרוב. במלון נתנו לנו שני שמות של מקומות – אבל אחד היה יקר מאוד והשני עשה בדיקות אנטיגן.

תוך כדי נסיעה מערבה ראינו שמזג האוויר משתפר אז קפצנו שוב לאגם ברייס, שאמנם עדיין היה תחת עננים – אבל הרבה פחות מאתמול (והרבה יותר יפה)

28.9 – tre cime + 

מזג האוויר חזר לעצמו וגם אנחנו חזרנו למסלול ההיקפי. הפעם מזג האוויר היה מעולה והתור בכניסה העיד על זה. המסלול לא קשה, יפהפה ומומלץ מאוד. גם הנופים מסביב ולא רק המגדלים עצמם – יפים מאוד.

בצהריים כבר התחיל להיות קצת מעונן. אגם מיסורינה היה די אומלל (הצדיק את שמו). לקחנו הימור ונסענו ל- Cinque Torri. ה- GPS ברכב לא הבין מה רוצים ממנו אז נסענו עפ”י גוגל וויז – ובאמת את הכניסה קשה למצוא – נראית כמו ירידה לדרך עפר. מזל שהיו שם אנשים שאישרו לנו שזו הדרך (בהמשך היא חוזרת להיות סלולה). עשינו את המסלול ההיקפי (פחות משעה – כבר נהיה מאוחר). מסלול מומלץ ולא קשה (אבל דרש שעה נסיעה לכל כיוון). הנופים מאוד יפים וגם המגדלים עצמם מרשימים. חבל שהעננים כבר התחילו לקלקל.

29.9 – ונציה

יצאנו לונציה והגענו בצהריים. החזרנו את הרכב בתחנת הרכבת של Mestre ונסענו לונציה. העיר יפהפיה – רק הסתובבנו ברחובות. גלידה מומלצת (ניסינו כמה) – Suso ליד גשר ריאלטו

המלון Hotel Dona Palace נחמד. צוות מאוד ידידותי ועוזר. חדר לא גדול וארוחת בוקר נחמדה. נמצא בסמטה ליד סן מרקו. לדעתי אזור ריאלטו יותר מוצלח (גם מבחינת תחבורה – לא צריך להסחב הרבה עם המזוודות ברחובות)

30.9 – הביתה

הטיסה חזרה (מ- Treviso) יצאה ב- 13:35 והיינו צריכים להגיע לשדה 3 שעות לפני (בדיעבד, השדה קטן – לדעתי, אפשר גם להגיע שעתיים לפני). במלון שלחו אותנו (אתמול) לאוטובוס של חברת ATVO (המסיעה הרשמית) – אבל היה להם אוטובוס ב- 9:00 (שזה ממש עונש, בהתחשב בכך שהנסיעה אורכת 40 דקות). באינטרנט מצאתי אוטובוס של חברת Barzi שיצא ב- 10:00 (במלון לא הכירו). אחרי וידוא טלפוני שאכן הם יוצאים – בחרנו בהם, ואכן – האוטובוס חיכה ב- Tronchetto חצי שעה לפני הזמן – אי אפשר לפספס אותו. המלצה – לבדוק את הזמנים של שתי החברות (בכל יום בשבוע הלו”ז שונה)

גם הטיסה חזרה עברה בסדר. בנסיעה לחניון ראינו איך כל נתב”ג נדחס לרכבת – שזו שערוריה בעיני (אבל זה כבר סיפור אחר)

 

זהו, הסתיים שבוע קסום. המון תודה על כל הטיפים

ניר

Alpe di Siusi

תגובה

Passo Pordoi

@הצועד-בנעליו

תודה

אבדוק

@הצועד-בנעליו

איים עם טיסה ישירה. לא כל כך משנה איזה. אפשר גם בקפריסין - אבל שיהיה קרוב

אפשר גם לטוס לאתונה ואז לנסוע באוטובוס

תודה

ניר

הי

אנחנו משפחה של 50-60 אנשים. ילדים בכל הגילאים.

מחפשים מלון באחד מאיי יוון במחיר שפוי

חשוב לנו (בעיקר בשביל הילדים אבל לא רק) שהחוף יהיה חולי (ולא האבנים הקטנות המעצבנות)

אשמח לקבל המלצות

תודה רבה!!

ניר

שוב תודה

אם כך, נישאר במרכז ובמזרח

ניר

היינו לפני כמה שנים - רק אשתי ואני. הפעם אנחנו לוקחים את הילדים

אז ישנו בואל גרדנה ובססטו וטיילנו בשני האזורים האלה

אני מתלבט אם לחזור על אותם מקומות או שיש אזורים נוספים (מערבית לואל גרדנה?)

תודה

תודה רבה

ניר

הי

אנחנו שישה (גילאי 17-55) נוסעים לשבוע לדולומיטים ביולי שנה הבאה

מתלבט אם לישון את כל 6 הלילות באותו מקום (ואל גרדנה?) או לפצל ל- 3 + 3. אם לפצל - איפה כדאי לישון?

תודה

ניר

הי

בהמשך להודעה שפרסמתי פה - נשאר לי יום טיול במרחק שעתיים ממינכן (בנוסף לאגם המלכים)

ההתלבטות היא בין אזור סנט גילגן וסנט וולפגנג או עמק שטובאך והאגם הלבן (כבר טיילתי באתרים אחרים באזור קפרון והגרוסגלוקנר)

אשמח לקבל המלצה

תודה

ניר

תודה רבה

שאלת המשך - בגלל שינויים בטיסות זכיתי ביום נוסף (ממריא בראשון בלילה במקום ראשון בבוקר).

האם שווה להישאר עוד יום ב- Königssee (יש בעיה עם מקום במלון) או שכדאי להעביר את היום השלישי במקום אחר (מינכן/זלצבורג/אזור אחר עם אגמים והרים)?

תודה

ניר

תודה לכולם. Kpnigssee נבחר.

מעבר לשייט בסירה על האגם והמסלול בקצה - יש מסלולים מומלצים נוספים?