המשך טיול:
יום המחרת היה יום גשום ולכן הוחלט לבקשת הילדים על יום מנוחה.
הילדים נשארו בדירות לשחק והמבוגרים שוטטו בעיירה שהיא עיירת סקי טיפוסית- מאוד ציורית והרבה חנויות ספורט.
אחה”צ הוחלט פה אחד ללכת לשחק באולינג אז שמנו פעמינו לאחד מהמלונות בעיירה שבו יש 4 מסלולי באולינג ונהנינו ממשחק משפחתי.
למחרת נסענו כ-45 דקות לעיירה הארכוב. עוד עיירה ציורית ויפה. התחלנו את היום במפעל הזכוכית שבעיירה. במקום סיור מודרך באנגלית – נכנסים למפעל ורואים את עבודת הניפוח ומקבלים הסברים על התהליך. 45 דקות סיור. היה מעניין. באותו כרטיס מקבלים גם כניסה למוזיאון שבמקום הכולל תערוכה של מוצרי זכוכית שונים שהוכנו במקום. כמו כן מקבלים הנחה לחנות שבמקום שמוכרת מוצרי זכוכית שונים.לאחר מכן נסענו 5 דקות למגרש החניה שליד מפלי מומלבה (mumlava falls). הליכה של 20 דקות ביער מובילה למפלים יפים. אחרי הרבה תמונות והליכה בינות לסלעים כדי לקבל זווית יפה לצילום חזרנו לרכבים ומשם לארוחת צהרים מאוחרת במסעדה בעיירה היפה.
יום המחרת היה יומנו האחרון בשפינדלב מלין. הבוקר התחיל אפרורי וגשום ועל כן החלטנו לנסוע למערת הנטיפים שתוכננה לתחילת הטיול. 45 דקות נסיעה בערך הביאו אותנו לאיזור המערה – bozkovske dolomitove cave. אחרי שחונים יש ירידה תלולה ברגל למשרד הכרטיסים שם הסתבר שהסיור הקרוב בעוד שעה וחצי...בכל זאת החלטנו להמתין. הסיור היה באנגלית כאשר המדריכה מחזיקה רשמקול ביד ומפעילה אותו בכל נקודת עצירה. הסיור אורך כ-50 דקות. המערה יפה בסך הכל והילדים נהנו מהירידות במדרגות, ומהאפלולית והקור אבל היא לא מתקרבת ביופיה למערת הנטיפים בארצנו. לקחת בחשבון שקר במערה (8 מעלות כשהיינו שם).
בסיום הסיור ולאחר ארוחה קלה במקום חזרנו לשפינדלב מלין ועצרנו בסכר בכניסה שם מפעילה חברת yellow point אומגה מצד אחד לצד שני של הסכר. כולנו החלטנו להתנסות בחוויה שהיתה כיפית בהחלט ובכלל לא מפחידה. בן השבע עשה את האומגה ביחד עם הורה בגלל שלבד ניתן מגובה 1.40. עשינו שני סבבים, לא היו תורים. מומלץ.
לאחר האומגה נסענו מרחק 5 דקות לפארק שבעיירה שפינדלב מלין שנקרא happy world. הוא כולל פארק חבלים ומגלשות bobsled שהן מגלשות מהסוג הפחות בטיחותי (אין חגורה והקרונית יושבת ישירות על המסילה).
המתבגרות החליטו שהן רוצות את פארק החבלים. הפארק מ-1.40 מטר ואף כי מבחינת גובה המתקנים הוא לא מאוד גבוה הרי שהוא מאוד ארוך וכולל למעלה מ-30 מעברים. הבנות טענו שהוא מאוד קשה יחסית והן מנוסות, כאמור. במקביל השאר גלשו במגלשות החביבות.
ארוחת ערב במסעדת העיירה החביבה עלינו בעיירה (lebeda) היוותה סיום מוצלח.
יום המחרת היה יומנו האחרון בצ’כיה. בצער עזבנו את הדירות ונסענו לכיוון פראג לפארק מירקולום park mirakulum. המדובר בפארק שעשועים ענק הכולל בעיקר המון מתקני טיפוס שמשתרעים על איזורים נרחבים (כל מיני טירות, מעברים תת קרקעיים ועיליים), טרמפולינות, נדנדות, מבוכים, פינת ליטוף, איזור של מתקני מים ועוד ועוד. המקום יפה, מושקע והילדים התרוצצו בהנאה. מבחינת גילאים לדעתנו קלאסי לגילאי 6-12. לגדולים יותר כבר יהיה משעמם.
העברנו שם את כל היום ומשם כשעה נסיעה לשדה התעופה בפראג לטיסתנו ארצה.
לסיכום – יעד מומלץ ביותר. הדבר העיקרי שהתרשמנו ממנו הוא העדר העומס באוגוסט ביחס לאיזורים אחרים באירופה בהם טיילנו. הכבישים לא עמוסים, אין כמעט תורים בשום מקום. זה קצת הרגיש כאילו אנחנו בסוף עונת התיירות שלהם. מהבחינה הזו הוא יעד נפלא לאוגוסט. פגשנו לא מעט ישראלים אבל לא הרגיש לנו עמוס בכלל.
בנוסף מזג האוויר נהדר. מרבית הימים היו 20 מעלות. קריר ונוח. היו ימים גשומים וזה חסרון באיזור הצפוני כי רובן המוחלט של הפעילויות הן בחוץ אבל מסתדרים. רוב הגשמים היו קצרי מועד.
המחירים באיזור הצפון זולים מאוד. גם הכניסות לאתרים וגם האוכל במסעדות זול מאוד. דווקא הקניות בסופר לא מאוד זולות. זול מהארץ אבל לא מחירי רצפה. באנו עם קרונות מהארץ ולא השתמשנו ביורו בכלל.
המקום ירוק, שופע אטרקציות לילדים. היה מצוין לטיולי כוכב (אם כי במחשבה בדיעבד עדיף לא להתמקם בשפינדלב מלין אלא באיזור הרכוב או בסביבה).
בסך הכל היה טיול רגוע ומהנה. לא הספקנו דברים נוספים שתוכננו (כמו צוקי אדרשפאך ומבוך הסלעים besedicke) בעיקר בגלל אילוצי מזג אוויר ובשל העובדה שאכלנו בדרך כלל פעמיים ביום במסעדות, דבר שארך זמן. אבל לנו הקצב הרגוע הזה עשה רק טוב.
אם אסכם – הטיול היה מוצלח מאוד ולא נפל מיעדים אחרים שכבר ביקרנו בהם.
אשמח להשיב לשאלות.