הינטרטוקס מדהים עם מסלולים רחבים 

לא מיועד כל כך למתחילים בגלל שהירידה מהפסגה היא במסלולים אדומים 

באזור מאירהופן זאת בעייה. אם עדיין אתם מתעקשים, ישנם המון צימרים בהיפך ורמסאו HIPACH , RAMSAU

לדעתי עם חיפוש נמרץ, תוכלו למצוא צימר ללילה, ואפילו במחיר זול. כמובן שזה לא משתווה למלון אבל מנסיון צימרים כאלו הם ממש לא רעים.

למתחיל עדיף קלטנבך ולא ארנה

שמוני לא מתאים למתחילים בגלל כל מיני סיבות. בעיקר חוסר במסלולים מתאימים למתחלים ואזורי סקי מפוצלים.

לז ארק מתאים מאוד למתחילים. וזה שיש שם גם משטח החלקה – נשמע לי כמו קארמה. לכו על לז ארק בלי למצמץ. למרות שבלז ארק יש כמה מתחמי מגורים, אז תנו עוד פרטים על הדיל 

עדיין נשמע לי סביר יחסית למחיר. קלאב מד לא זוליםת ושלג אנחנו כבר יודעים שיש בכמויות.

אולי יהיה לכם טוב קצת להתנתק מהמדריך/ה ביום האחרון ולנסות לבד, למרות שזאת חופשה ראשונה שלכם ועדיף שתהיו עם מדריך בכל השבוע...

בכל מקרה, ביום האחרון,  בחרו לכם מסלול קל שתוכלו להתאמן עליו ואל תנסו “לסחוט את הלימון”. מתי שתרגישו עייפים – רדו מההר או עצרו לאיזו ארוחה באחת המסעדות בהר.

אני הייתי פעמיים באוסטריה (מאירהופן וסולדן) עם ילדים קטנים שלא גולשים. במקרה שלי הסבתא והדודה באו איתנו.

בסולדן היינו במלון ארבעה כוכבים בשם -alpenhof, הם יכולים להכין שניצל או פסטה על פי בקשה  הם ממש תומכים בעניין הזה. במלון יש חדר משחקים סביר פלוס. כמו כן יש בו בריכה קטנה. אפשר גם לצאת החוצה לשחק בשלג.

יום אחד גם נסענו לאקווה דום שם יש מתחם מאוד יפה לילדים.

יש גם בריכה עירונית מאוד טובה בסולדן. טיפ - למלונות הקרובים לבריכה יש דיל שמאפשר להכנס חינם.

במאירהופן לקחנו דירה שקרובה למרכז העיר והיה ממש נחמד. ליד מעלית האהורן יש מתקני משחקים לקטנטנים. בעיקר מגלשה ובית קטן עם כל מיני משחקים שניתן לשחק איתם בשלג. יש במאירהופן גם בריכה עירונית שאפשר ללכת אליה ולהעביר את הזמן. בדירה היו תנור, מיקרו וכיריים כך שתמיד יכולנו להכין לילדים אוכל. בערב הלכנו למסעדות.

ברור שאם יש לכם מספיק כסף אז עדיף ללכת לאחד ממלונות קינדר הולטלס אבל עדיין תצטרכו להביא מטפלת מהארץ כי לא נראה לי שתשאירו את הילד שלכם לבד במדינה זרה.

אני חושב שכמעט כל עיירה באוסטריה תתאים מכיוון שברובן יש בריכה עירונית ומשחקי ילדים.

אם אני לא טועה, הדרך שלא עוברת באוטובאן, נוסעת דרך גרמיש וכל מיני כפרים. זאת דרך איטית ויפה, אך בזמן מושלג לא הייתי בונה עליה כל כך. 

אני נסעתי בדרך הכפרית כמה פעמים, בעיקר כדי לחסוך את הפקקים של האוטובאן בשבת

המצב בסדר גמור ואני מאוד נהנה.

תבוא בראשון ללא פחד. 

כרגע אני בהינטרטוקס 

השלג מעולה 

היום היינו בהוכצילרטל. בין אפס לשתי מעלו. מתחת לאפס. שלג טוב על המסלולים . היה די עמוס אך כשגלשתי להוכפוגן העומס ירד משמעותית . אין מה להוסיף- מסלולים מצויינים , שלג טוב על המסלולים, מעט שלג מחוץ למסלולים. הנאה גדולה.

מסכים עם ההמלצה על סנט אנטון. לא כל כך על אישגיל.

בכל מקרה, אי אפשר להתחייב על פאודר ואוף פיסט. בכל תקופת החורף אין תאריך ודאי לכך, מזג האויר הוא הפכפך ותחזית אמיתית היא מקסימום עד שלושה ימים לפני.

במידה ואכן נפלת על שבוע של פאודר, סנט-אנטון הוא אתר חלומי.

החיסרון בסנט אנטון הוא שמקום שקרוב לגונדולות לא תמצא במחיר סביר, ועוד על אחת כמה וכמה בשבוע הכריסטמס. בשביל מחיר סביר בדרך כלל יש צורך להתרחק טיפה עד עיירות כמו פטנו, ולא ללון בסנט אנטון עצמה. אתה מוזמן לבדוק בעצמך, הלוואי ויתברר שאני טועה.

הנוסחא היא - נוחות = כסף.

כמובן שיש באוסטריה אתרים יותר זולים יותר כמו עמק הצילרטל  או פלאכאו. שהם טובים מאוד לסקי/סנובורד וניתן למצוא שם דילים לא רעים בכלל.

לגבי איטליה, לא מכיר.

אין סיבה שלא. יש לי סנובורד ואני בכל שנה מכניס אותו לטיפול בכל חנות שמשכירה ציוד. האמת שאני גולש בעיקר באוסטריה, אז התשובה שלי תקפה רק לשם.

פלימס-לאקס יתאים לכם ליום האחרון. למרות שאם אתם בלחץ של זמנים, עדיף שתנסו את אנגלברג, שאמור להיות קרוב יותר לשדה התעופה (כשעה, לעומת שעה וחצי מפלימס-לאקס). אני אישית אוהב את אוברגורגל, אבל מכיר אנשים שלא. המסלולים צרים יותר מזולדן ובנויים אחרת. לדעתי זה תלוי ברמת הגלישה שלכם. מתקדמים, ימצו את זולדן ביומיים ולכן אפשר לגוון עם אוברגורגל. מתחילים או מתחילים-בינוניים, עדיף שישארו בזולדן כל שלושת הימים.

@מיכל-ע מיכל, בסוף ינואר יש לך המון אופציות לחופשת סופ״ש. נחיתה במינכן ואינסוף אתרים במרחק שעה וחצי שעתיים נסיעה. צ׳רביניה ופילה במרחק דומה משדה העולה במילאנו. מציריך, פלימס לאקס ואנגלברג במרחק נסיעה של שעה עד שעה וחצי. מז׳בנה יש את שאמוני. אולי תכתבי מה הכיוון ואוכל להמליץ

בגדול, האתר מתאים מבחינת גודל, מרחק משדה התעופה ולוח טיסות לסופ״ש. אך אני אישית לא אחזור אליו, מכיוון ששווייץ מאוד יקרה ולא שווה את התמורה יחסית לאוסטריה.

בימים חמים אלה, משהו קצת קר שעוד לא פרסמתי.

סופ״ש הגלישה כלל טיסת אל-על לציריך שיצאה ביום חמישי בשעה 17:00, לאחר איחור של שעתיים (אשר הודיעו עליו מראש, אז לא הייתה בעיה עם זה).

טיסת החזרה הייתה ביום ראשון ב 21:00, כך שהספקתי שלושה ימי גלישה מלאים. 

לאקס ממוקמת כ שעה ו 45 דקות נסיעה ברכב מציריך.

המלון שנבחר, signina hotel ממוקם בלאקס, ממש דקת הליכה משתי הגונדולות שמעלות למרחב הגלישה.

חיפשתי איכות, ומסתבר שקשה למצוא אותה באזור הזה, כי היו מעט מאוד מלונות ארבעה כוכבים. בחרתי במלון בגלל הקרבה לגונדולות וגם בגלל שבמלון יש ספא ובריכה.

הדיל כלל לינה וארוחת בוקר (די צנועה למרבה ההפתעה). אין חצי פנסיון, ובכלל מסתבר שבשוויץ העניין הזה לא נפוץ. געגועים לאוסטריה, יכולתי לקבל שם מלון ברמה גבוהה יותר, כולל ארוחת ערב מפנקת.

המלון נחמד ולא יותר מזה, חדר לא גדול במיוחד, ללא חימום בחדר המקלחת(למה??). שוב, באוסטריה, אפילו צימרים, הם באיכות גבוהה יותר. לא שהמלון היה נפילה, אבל ציפיתי ליותר.

לקחו ממני 20 פש״צ ליום עבור חניה במלון, מעולם לא שילמתי במלון ארבעה כוכבים ומעלה על חניה. נשלחתי עם הרכב לחניון תת קרקעי מפלצתי וענק, הפקוד במלון ממש היה צריך לתת לי מפה די שאדע לחזור משם למלון. מסתבר שכל הבניינים מסביב למלון עד לגונדולות, משהו כמו שמונה בניינים, שייכים למלון ובנויים מעל החניון הענק שמשרת את כולם וכולל גם חנויות ציוד סקי ועוד. הכל שייך למלון. הבניינים מכילים דירות נופש ולא חדרי מלון אשר קיימים רק בבנין המרכזי בו שהיתי.

במלון יש בר נחמד ומסעדת פיצה עם טאבון, לא רעה בכלל. בסביבת המלון ליד הגונדולות יש כמה מסעדות ובתי קפה.

הסקי פס מאוד יקר ועלה לי 91 פש״צ ליום.

המרחב כולל כ175 קילומטרים של מסלולי סקי. 

מההתרשמות שלי, מאוד קלים מבחינת תלילות. הכחולים ממש כמעט שטוחים ונתקעתי בהם המון עם הסנובורד, מאידך, הם גם לא רחבים.

אז מי שמחפש מסלולים רחבים מאוד, זה לא המקום, אבל המסלולים מאוד קלים ולא תלולים. ברובם.

יש באתר קרחון קטן, אשר ויתרתי עליו בגלל שמה שמוביל לראשו הן מעליות משיכה. 

רוב הרכבלים ו גונדולות הם חדשים ומהירים. רובם המכריע של הרכבלים כוללים בועה. סה״כ הכל יעיל ומשולט ברור, רק שוב, בהשוואה לאוסטריה, היה חסר לי הסימון של מספר וצבע המסלול, המסלולים עצמם. יש שילוט בכניסה, אבל מרגע שנכנסת למסלול, יש רק עמודים שמסמנים את גבולות המסלול, ללא מספר וצבע.

משהו מעניין אחר, שמאוד יתאים למתחילים הוא שבכל סוף של רכבל, בירידה ממנו, אין שיפוע, אלא הכל ישר כמה מטרים קדימה, כך גם מתחילים יכולים לרדת בניחותא בלי ליפול ישר למסלול. לא ראיתי דבר כזה עדיין באף מקום בעולם. היה גם רכבל אחד עם וו, שתולים עליו את הסנובורד, במקום להישאר עם רגל אחת מחוברת. ואאלה עובד יופי.

מבחינת אוכל על ההר, יש מקום מרכזי ששם יש בניין מפלצתי שמכיל כמה מסעדות. מתיישבים ליד שולחן, על השולחן יש ברקוד ומספר. ההזמנה נעשית עם האפליקציה של האתר שצריך להוריד מראש, ומלצר מגיע ומביא לך את מה שהזמנת כמה דקות לאחר מכן. היו שם דברים מאוד סטנדרטים, לא משהו לכתוב עליו. 

כמעט ולא מצאתי מסעדות בופה כמו באוסטריה. האחת שנמצאה, ליד אחד המסלולים, הייתה יקרה מאוד. 34 פש״צ לסלט ובולונז. באוסטריה לא זוכר ששילמתי יותר מ 15 יורו בערך על אותו הדיל. בכלל, לא זול בשוייץ.

גולש מנוסה יעבור על כל המסלולים בערך ביומיים. אתר הגלישה הזכיר לי במבנה קצת את אוברגורגל, רק יותר גדול ועם נוף יותר יפה.

ביים האחרון, הוספתי במלון 50 פש״צ כדי לקבל צ׳ק אאוט מאוחר, דיל ממש טוב לדעתי. עקרונית זה היה עד 15:00, אבל לבסוף בלי שביקשתי הוסיפו שעה וזה היה עד 16:00. מושלם.

בת ה13 גלשה פחות טוב מבן ה 6, אבל בעיקר כי אין לו פחד. בגדול, הם באותה הרמה - עוצרים בפיצה וגולשים כך מסלולים כחולים. אז אין הבדל משמעותי, הם ממש הסתדרו ביחד בשיעור הפרטי

קודם כל תודה לכל מי שהמליץ על שטובאי כאתר מתאים למתחילים, זה אכן כך.

חזרנו מחופשה משפחתית באתר הסקי שטובאי, הלינה הייתה בעיירה נוישטיפט מאחר ולשטובאי אין ממש עיירה.

נוישטיפט עיירה יפייפיה אשר מרוחקת כ 20 דקות נסיעה מאינסברוק, מרחק הנסיעה לשטואבי הוא כ 20 דקות.

הגענו ב 22/4 לשלג ללא הפסקה כל הדרך מציריך. בגדול עדיף לנסוע לנוישטיפט דרך מינכן או ממינגן, אבל היצע הטיסות הדליל לא אפשר זאת.

הדאך הייתה מאוד מושלגת ואפילו כביש האגרה שמוביל מבערך שטובן ועוקף את סנט אנטון, היה סגור, לכן היינו צריכים לנסוע בחושך דרך שטובן, צורך , סנט כריסטוף וסנט אנטון כדי להתחבר לA12 שמוביל לאינסברוק. זאת הייתה חוויה מפחידה בחושך עם עליות בהרים לצד תהומות שחלקן לא מגודרים. אבל עם צמיגי חורף, פשוט צריך לנסוע לאט ובזהירות ולא הייתה באמת בעיה.

התאכסנו במלון יאגדהוף, מלון חמישה כוכבים מפנק ביותר וקסום בעיירה נוישטיפט. ארוחת בוקר עשירה, שעת עוגה בצהריים ו ארוחת מדהימה בערב, שלא כמיטב המסורת האוסטרית, היא גם הייתה טעימה מאוד עם מבחר גדול. אפילו הילדים נהנו עם פיצה ופסטה והמבורגר שהיו בתפריט המורחב שכמובן כלול במחיר. באמת שהמלון עם האוכל הכי טוב שטעמתי באוסטריה עד כה.

יהמלון משתרע על שטח עצום כולל מספר קומלפקסים. אנחנו קיבלנו סוויטה או יותר נכון דירה ענקית במבנה המרכזי, עם שלושה חדרי שינה, חדר אמבטיה ענקי עם מקלחון, אמבטיה, שני כיורים וסאונה! , סלון עצום ומרפסת שפונה לנחל עם נוף משגע. החיסון היחיד היה שהדירה הייתה בקומה החמישית, והמעלית מגיעה רק לקומה הרביעית, יש רק שתי דירות בקומה החמישית. אבל זה ממש לא הפריע לנו.

יש למלון בריכה פנימית עם ג'קוזי פנימי ויציאה לבריכה חיצונית עם מפל וזרמים וג'קוזי חיצוני שלא מחובר לבריכה אלא נמצא לידה. הנוף מהבריכה מהמם.

יש למלון ספא מדהים, אולי הכי יפה שראיתי עם אין ספור חדרי סאונה, ג'קוזי נוסף בתוך הספא ועוד בריכה חיצונית קטנה וקרה. עיצוב של ימי הביינים עם גלגל שאיבה ענק מעץ ומערכת דליים שמתפרסת על שתי קומות. פשוט תענוג.

באנו בהרכב של שני מבוגרים ושלושה ילדים בני 13, 10 ו 6. למלון יש שאטל חינמי שלוקח ואוסף לאתר הסקי, עדיף להרשם יום מראש במלון. יש סקי בס ממש ליד המלון עם תדירות של רבע שעה בין אוטובוסים ברוב הזמן. השתמשנו בסקי בס כמה פעמים והחוויה הייתה מובנת ויעילה וזריזה. הסתייענו בסקי בס גם ביום האחרון בו לא גלשנו וסתם טיילנו בעמק (שטובאי) בכל מיני אטקרציות.

לגבי שטובאי, אתר לא גדול אבל ממש חמוד עם מסלולים ארוכים ורחבים וכמובן חלקם גבוהים מאוד כיאה לקרחון, אבל היה לנו שלג מצויין כל השבוע ולא היה צורך אמיתי להישאר בגובה.

רשמנו את הילדים לבית ספר לסקי, מדריך פרטי לשלושתם, הם מתחילים גמורים וזאת חופשתם הראשונה.

חמישה וחצי ימי הדרכה כשביום האחרון גלשנו ביחד בחצי היום השני.

קצת העיב, שבגלל שזה סוף עונה,שהמסעדות לא היו פתוחות בשיא הכוח וחלק מהן היו סגורות. באמצע השבוע לא הייתה בעייה, אך בסופ"ש כשהיה לחוץ יותר, הייתה ממש בעיה של מקום לשבת. אבל הסתדרנו. נוצרו גם תורים לקופות כי רק מיעוטן היו מאויישות. אבל שוב, זה היה רק בסופש. באמצע שבוע זה היה ממש אתר פרטי עם מסלולים ריקים.

מתחם המתחילים מאוד מושקע וגם ממוקם בגובה 2600 מטר, מה שהקנה לו שלג טוב במיוחד. יש מסועים לכל הרמות, רכבל כפתור למתקדמים יותר ומסלול מאוד קצר עם רכבל כיסאות כדי לתרגל עלייה וירידה מהרכבל וגם כדי לתרגל מסלול כחןל קליל. המתחם מאוד מושקע וקרוב למסעדה, יש שירותים במתחם ההדרכה והיה מאוד נוח עם הילדים.

ההדרכה הייתה באנגלית על ידי מדריך אוסטרי, והילדים הסתדרו. מה שנחמד גם שחלק גדול מהמסלולים עוברים בצומת בה נמצא מתחם ההדרכה, אז אפשר בכל מסלול לעשות סיבוב ולראות מה שלום הילדים.

ברוך השם כולם גלשו מסלול כחול לאחר שישה ימים.

את היום השביעי כאמור הקדשנו לטיול בעמק שבימים האחרונים התחמם ונהיה ירוק. ראינו את מפלי גראווה (מקווה שזוכר נכון) והלכנו לפארק הילדים של קלאוס ( גם פה מקווה שאני זוכר נכון), זה בעיקר מתקני שעושים וחבלים לצד נחל עם רפוסה שמחוברת לחבל משיכה שמעביר את הרפסודה מצד לצד. הילדים מאוד נהנו.

אכלנו צהריים ביום האחרון במסעדה בנוישטיפט והיה טעים ולא יקר באופן מפתיע.

לסיכום הייתה חופשה מצויינת, הילדים נהנו, האוכל היה טעים, הסקי היה נהדר, המלון מפנק.

הילדים כבר מבקשים לחזור בשנה הבאה.

@ldude לא עובד..

נחמד לשמוע זוית אחרת על ארה״ב. לגבי איטליה, אני לא הייתי משווה אותה לשאר אירופה. איטליה מבחינתי ובמיוחד צ׳רביניה, ברמה מאוד נמוכה מבחינת תשתיות הסקי. צ׳רביניה הייתה אכזבה גדולה לאור ציפיות שהרימו כל מיני דיווחים. אפילו מגף סנובורד במידה של אשתי לא מצאנו בכל העיירה (38). אבל האוכל לפחות היה מצויין. זה הפלוס היחידי

מבחינתי ארה״ב נופלת ברוב הקטגוריות - רכבלים מיושנים, לא מיישרים את כל האתר בכל לילה אלא רק חלק מהמסלולים, מסעדות נוראיות על ההר וחוסר מובהק בכמות, ברדק יותר מאשר באירופה ואוירה כללית שאפשר לתאר אותה רק כ״לא אוירה של חופשת סקי״, עיירות משמימות, סימון בעייתי של מסלולים. אבל, כשיש פאודר, זה הייתרון היחידי בעיני. כשאין, אז הכל מתגמד. הייתי בחלק מהאתרים שציינת . מאונט רוז למשל הוא דרעק גדול, ברכבלים לא היה אפילו מעקה בטיחות, פחד מוות. לא כוס התה שלי, שמח ששלך.