לונדון כן מחכה לנו!
-
חזרנו מחופשת פסח בלונדון, שבוע שלם בעיר המדהימה הזו – אני, בן הזוג ופיקאצ'ו בן 13.
לא פעם ראשונה שלנו בכלל, אבל פעם ראשונה לפיקאצ'ו (כן כן!
)ו...היה מעולה!
חומר על לונדון ממש לא חסר,
ובכל זאת לפני שאוסיף את השנקל שלי, תודה על ההשראה לטיולים עם מתבגרים בלונדון -
לינינה - אפקים מטיילים, לאיריס - עד הטיול הבא, למיכל מנור – רואה עולם, לדפנה, ולחו"ל עם ילדים.
בצד הגסטרונומי ממליצה להיעזר בלונדוניסט לסיורים, מסעדות מומלצות, ושווקים, בBetenmelea ,
בדף הפייסבוק Mr. and Mrs. Eat וכמובן בקבוצות הפייסבוק השונות ללונדון.
כיף גדול היה לנסוע במקביל ללימור myomer...
המון תודה על כל הטיפים והשיתוף,
מחכה מתי יזדמן לנו שוב!!
טיפ להזמנות מוקדמות –
את אולפני הארי פוטר כדאי מאוד להזמין חודשים מראש.
גם מחזמר כדאי להזמין מוקדם (אם לא רוצים להמר על הנחות הרגע האחרון)
וגם סיור עם הלונדוניסט כדאי לשריין מספיק זמן מראש, בעיקר אם מדובר בחופשה קצרה כמו פסח.
תצפית מ SKY GARDEN – 3 שבועות מראש בימי שני ב 13.
ואחרי כל ההקדמות, יאללה מתחילה
-
יום 1 (שבת) – קצת מנהלות ומגיעים
הטיסה ללונדון נקנתה אי שם בתחילת ימי הקורונה, ועברה כמה דחיות וגילגולים...
מדובר בטיסת צהריים של איזיג'ט ללוטון, נוחה מאוד לטעמי.
לינה הוזמנה כמה חודשים מראש ברשת Premier inn ,
רשת אהובה על לא מעט ישראלים שאינם מחפשים מלונות פאר מפנקים אלא חדר פרקטי פשוט ונוח.
המיקום שקסם לי הפעם הוא בלב העניינים, בכיכר לסטר עצמה, הזמנו חדר טריפל ששירת אותנו נאמנה.
אז למה בכיכר לסטר?
רציתי לצמצם את התלות בטיוב, מה עוד שחלק מהימים של החופשה היו ימי הפסחא,
שבהם תדירות התחב"צ פוחתת וחלק מהתחנות אף נסגרות לתיקונים,
ובכלל רציתי לסיים ארוחת ערב באחת מהמסעדות הרבות שבאיזור ולהגיע בהליכה קלילה למלון ללא נסיעה נוספת.
עם זאת למי שמעוניין ישנם עוד לא מעט סניפים בלונדון של Premier Inn,
את ההזמנה יש לבצע באתר הרשת (היא לא נמצאת בבוקינג) ויש אפשרות ביטול עד ליום ההגעה.
הטיסה עברה באופן חלק, ובלוטון המתין לנו הנהג קארל, גם אני מצטרפת להמלצות עליו.
אמין ונחמד מאוד. – ניתן לשלוח לו הודעת ווטסאפ 447783845522+
כשעה נסיעה מלוטון למלון ולקראת ערב קארל מוריד אותנו בפתח צ'יינה טאון הסמוכה לכיכר לסטר.
למי שחשוב – לא ניתן להגיע ברכב עד לפתח המלון ממש, זהו מדרחוב.
צ'יינה טאון קידמה את פנינו מקושטת כולה, שבת בערב והיא הומה אנשים.
עוד לא חשוך לגמרי והשילוב עם השמיים הכחולים היה מרהיב, שימו לב לדגל אוקראינה בצד ימין ברוח הימים האלה...
אנחנו מניחים את התיקים בחדר ומיד יוצאים שוב.
לא ממש תיכננתי את הערב הזה, חשבתי שנגיע הרבה יותר מאוחר ומקסימום אמצא איזה המבורגר...
אבל הכל תיקתק מהר מאוד והחלטתי לזרום לסיור קולינרי עצמאי בצ'ינה טאון.
תחנה ראשונה – BUN HOUSE. לאוהבי הלחמניות המאודות... אפשר לשבת בפנים ואפשר לקחת טייק אווי.
ממליצה במיוחד על הלחמניה הצמחונית שממולאת בהמון פטריות! טעים מאוד פה והייתי חוזרת בכיף!
המוני אנשים עוברים ברחוב, גם חבורת הארי קרישנה מפליאה בריקודים...
אנחנו ממשיכים לקינוחים שהומלצו, ממש ברחוב הסמוך –
Mamasons Dirty Ice Cream - "גלידריה פיליפינית"
זה המקום לנסות כריך גלידה סגולה שמכינים משורש ה UBE, הכריך נקרא BILOG .
ההזמנה מבוצעת עצמאית בטאבלטים במקום ומתנהלת ביעילות שיא!!
יש גם גלידה שחורה, אבל אל תתפלאו אח"כ איך ייראה כל הפה שלכם...
הגלידה טעימה לנו מאוד, הרעיון של גלידה ככריך... לא חובה, לא חיוני.
ממול נמצאת קונדיטוריה ידועה Kova Patisserie Chinatown ובן הזוג בוחר לנו טירמיסו מאצ'ה.
טעים מאוד לחובבי המאצ'ה!
ואחרי כל זה חוזרים למלון לישון?
מה פתאום.
הגברים שבמשפחה טוענים שטרם קיבלו "אוכל אמיתי"...
הם רעבים.
זה היה הזמן להיזכר ברשימה שהכנתי עם לימור, איזה מסעדות פתוחות עד מאוחר.
בחרתי להגיע ל Bill's Soho Restaurant ,
שאכן הייתה פתוחה ונמצא בה מקום למרבה המזל גם ללא הזמנה מראש, לתפריט קצת יותר קונבנציונלי....
בדרך עברנו בשער החגיגי של צ'יינה טאון, הוא נמצא ברחוב Wardour, ולידו הייתה בשבת בלילה הופעת רחוב.
מסעדות נוספות באיזור שפתוחות מאוחר יותר מ 22 , למגיעים מאוחר מטיסה –
Bill's Covent Garden (St Martin's Courtyard)
ואחרי המבורגר ועוד כמה מנות, אפשר היה לחזור למלון לשינה נעימה...
-
יום 2 (ראשון) – המוזיאון הבריטי, COVENT GARDENS, ביג בן, SKY GARDEN - חלק א'
בוקר של פסחא, ולונדון שקטה לחלוטין, אנחנו היחידים שקמנו מוקדם יחסית...
כיכר הבית שלנו, כיכר לסטר, מחכה עם כל הפיגורות הידועות.
הארי פוטר למשל
וגם הדוב פדינגטון, לא מוותר על הכריך בריבה שלו...
לרגל הפסחא אפילו PRET A MANGE סגורים בשעה הזו, אבל Fiori London הסמוך פתוח (דרך אגב, גם זה מקום סביר שפתוח ברוב שעות היממה) .
הגברים אוספים שם קפה וטוסט טייק אווי, ואנחנו ממשיכים הלאה ברחובות השקטים.
אנחנו עוברים דרך COVENT GARDEN, קשה להאמין כמה הכל יתמלא בקרוב ואנחנו עוד נשוב.
בינתיים הזדמנות לצלם חמישה טלפונים אדומים...
(גוגל מפס מכיר : Telephone boxes.)
היעד הראשון שלנו היום הוא המוזיאון הבריטי.
הכניסה בחינם אולם רשמית לפחות יש צורך בהזמנת שעת כניסה, כמו בהרבה מאוד מאתרי לונדון.
לתומי חשבתי שההזמנה הזו תמנע עומס-פסחא במוזיאון...
אז חשבתי.
אומנם הכרטיס העניק לנו תור נפרד אבל אף אחד לא בדק אותו לעומק, והעומס במוזיאון גדל בהתאם.
למזלנו ההגעה המוקדמת עם הפתיחה הועילה מספיק לעניין העומס, במיוחד מכיוון שתיכננו ביקור קצר וממוקד.
בניתי את הביקור בעזרת אתר המוזיאון כהצעת ביקור של שעה (אם תעשו הכל זה יקח יותר).
המסלול כולל את אבן הרוזטה המפורסמת,
את הפסלים ממקדש הפרתנון באתונה ("הגניבות" אנחנו קוראים להם במשפחה, בפרט אחרי שביקרנו באתונה וראינו מה חסר..),
וכמובן את המומיות.
כמו כן כללתי עוד דגשים יהודיים - תבליטי כיבוש לכיש וגליל הכרזת כורש – קראו באפקים מטיילים את הסקירה וגם ב "הכל על".
אני חושבת שהתיכנון המוקדם הועיל מאוד כדי לשמור את המוטיבציה של פיקאצ'ו במקומה,
ולאבא שלו שחלם להעמיק עוד בסודותיה של מסופוטמיה הובטח מבעוד מועד כבר בשלב התיכנון בארץ ביקור אישי נוסף,
וכך כולם היו מרוצים.
מדד הכוכבים למוזיאון הבריטי
אני 4.5 בן הזוג 5 פיקאצ'ו 4.5
מזג האוויר היה נפלא, שמשי ונעים, ישבנו לנוח בעגלת הקפה של חצר המוזיאון לפני שנמשיך הלאה.
עוד לא נרגענו מהצחוק שעוררה בנו חנות המוזיאון,
שרמת המיסחור שבה הגיעה עד כדי מכירה של פצירת מניקור מעוטרת בשירבוטים זעירים של אבן הרוזטה. הזוי.
מפה אנחנו ממשיכים ל COVENT GARDEN, מצפים למופעי רחוב וכדומה, יום ראשון היום....
בדרך עברנו ב NEAL’S YARD, פינה חמודה וקטנה.
אם לא עמוס מדי ניתן לאכול פה בבית הקפה המומלץ
26 Grains , או בפיצריה הידועה Homeslice Neal's Yard
ומשם לשוק המקורה Seven Dials Market שרק התחיל להיפתח בשעה הזו.
אנחנו הזמנו מסעדה לצהריים ולכן לא אכלנו אבל המבחר נראה מבטיח...
עוד בדרך מופעי רחוב, אנחנו עוצרים להתרשם מקוסם מקומי,
ברחוב ניל - Lola's Cupcakes
וסתם כך דוכן על הדרך...(אפשר גם להוסיף רוטב שוקולד חם
)
לאט לאט אנחנו מבחינים שזורמים אוהדי כדורגל לכיווננו,
מסתבר שיש היום משחק מכריע בין קריסטל פאלאס הלונדונים לבין צ'לסי וכל הכיכר הסמוכה לכנסייה מלאה באוהדים, שירים, עשן צבעוני...
אני מתייעצת עם האוהדים שמפרשנים לי מה קורה פה בעצם, כולם מאוד נחמדים.
עוד אני רואה פה חבורה מוזרה של אנשים לבושי בגדים עמוסי פייטים או "כפתורי פנינה" ,
רובם מבוגרים ואחד מהם ילד. תסתכלו טוב על הבגדים שלו.
מסתבר שכל אחד ואחד שייך לאיזור אחר בלונדון, וכולם ביחד שייכים לארגון צדקה עבור יתומים שנקרא The London Pearly Kings and Queens Society Charity Fund.
הם כנראה היו במקום כחלק מהשתתפות בטקס הפסחא בכנסיית סט. פול שבקובנט גארדן (לא להתבלבל עם הקתדרלה...),
ובחוברת שקיבלתי מהם מסופר שבין השאר הם אוספים כסף באופן קבוע בכל סוף שבוע שלישי בקובנט גארדן.
ועכשיו הגיע הזמן לצהריים.. עבדנו קשה מאז הבוקר.
ניצלתי את ההזדמנות שאנחנו באיזור כדי להזמין מקום למסעדת Dishoom Covent Garden ההודית הידועה.
ללא הזמנת מקום לרוב מדובר בתור ארוך (אם בכלל) ודישום איננה מאפשרת הזמנת ארוחת ערב לפחות משישה אנשים.
אז איך היה?
טעים!
אחד מהלהיטים במקום הוא צ'יפס במיה - OKRA FRIES – שמעתם פעם על צ'יפס לא טעים?
לא ברור לי איך אבל המלצרית ידעה להסביר לי בעברית מה זה OKRA...
אכלנו גם מנות קלאסיות יותר כמו קארי עוף CHICKEN RUBY - מומלץ גם הוא, וגבינת פניר, הנה היא בתמונה MATTAR PANEER
לא לוותר על רוטב RAITA....גם הוא מהקלאסיקה ההודית ומוסיף לכל המנות.
ונאן זה ברור, לא?
לקינוח החלטנו לחזור לקצת גלידה סגולה (הפעם בגביע שחור ובכוס) ב Mamasons Dirty Ice Cream.
ומה עכשיו?
עוד המון תוכניות תיכננתי לנו להיום
אבל אנחנו הלכנו לשנ"צ!
אחד מהכיפים של מלון מרכזי,
וביום הראשון עם ג'ט לג קטנטן של שעתיים עוד היינו עייפים.
אז ישנו, ולאחר התאוששות, יצאנו לדרך.
המטרה – טיול רגלי קלאסי לאיזור הביג בן וה LONDON EYE.
ידעתי שזה מה שפיקאצ'ו מחכה לו...
הליכה קצרה פעם ראשונה מני רבות לכיכר טרפלגר.
לזקנים כמוני אספר שהאריות עוד שם אבל היונים – פחות.
יש מאבקים ואיסור להאכיל אותן וכתוצאה מכך הן כמעט לא מגיעות לכיכר.
משם זרמנו יחד עם שאר התיירים לכיוון הביג בן.
בדרך, מול בית ראש ממשלת בריטניה, הפגנת תמיכה באוקראינה.
המפגינים כותבים – ביום שבו ייהרג האזרח האוקראיני האחרון, אתה תהיה הבא בתור!
באמצע הכביש - האנדרטה לנשים עלומות השם ממלחמת העולם השניה.
רחוב דאונינג באבטחה כבדה,
אנחנו מציצים דרך הגדרות לראות את דאונינג 10, אבל בוריס לא יוצא שם לתומו להוריד את הזבל...
ממשיכים עוד קצת והנה הביג בן, שכמעט סיים להשתפץ, מחכה לנו ולסשן צילומים מלא.
פיקאצ'ו יוצא מרוצה. מאוד. וגם אני.
תרשו לי להשתעשע חד פעמית עם איזה פילטר....
אנחנו ממשיכים לאורך התמזה, מגיעים לגני הג'ובילי היפים ול LONDON EYE.
אין לנו כוונה לעלות עליו, אבל יפה פה, בטח ביום כזה שמשי.
מאוד כיף פה בטיילת בפסחא, אין עומס גבוה מדי, ויש מופעי מוזיקה ועגלות אוכל.
לשוק האוכל Southbank Centre Food Market שפתוח רק בשישי-ראשון לא הספקנו להגיע לפני הסגירה.
פתאום נוחתת בי התובנה שסתם כך ברגל לא נספיק להגיע בזמן לתצפית שהוזמנה ל Sky Garden.
הזמנתי כניסה ב 19 כאשר הסגירה והשקיעה ב 20 בעונה הזו,
ורק בסופ"ש הסגירה כ"כ מאוחרת, זו הסיבה שהזמנתי את התצפית דווקא היום.
אנחנו בוחרים בדרך הקלה והמהירה... קופצים על מונית ומגיעים בקלות.
הכניסה הוזמנה שלושה שבועות מראש פה והכרטיסים (החינמיים) נבדקים היטב – גם יום, גם שעה, גם תעודה מזהה.
בשבילי זו כבר פעם שלישית בתצפית, אז ידעתי למה לצפות.
מרפסת התצפית הפתוחה סגורה למרבה הצער, אבל גם ממנה לידיעתכם הצילום הוא רק דרך זכוכית.
אנחנו יושבים לנוח, לאכול משהו קטן.. והשקיעה מגיעה לה.... (בצד ימין מהכניסה)
מדד הכוכבים ל SKY GARDEN
(לא דירגתי), בן הזוג 3.5 ("לא כ"כ אוהב תצפיות") פיקאצ'ו 5
(אם משתלב לכם ואתם חובבי הארי פוטר, לא רחוק מכאן נמצא Leadenhall Market, הלוא הוא ההשראה ל Diagon Alley)
מ SKY GARDEN אנחנו הולכים ברגל לתערוכה זמנית של וידאו ארט בנושא ואן גוך –
Van Gogh: The Immersive Experience - London
לא שאנחנו מעריצי ואן גוך, אבל היינו לאחרונה בפרובאנס בוידאו ארט של ציירים ואהבנו מאוד, חשבנו שיהיה פה דומה.
אבל.. לא, זה לא דומה.
היה ממש מאכזב לעומת צרפת, לא באותה רמה בכלל ולא כפי שהתרשמתי מהאתר.
לעומת זאת המחיר היה גבוה מאוד.
מה לעשות.
לפחות למדנו קצת יותר על ואן גוך והחיים שלו בפרובאנס, עכשיו בא לי לנסוע לשם שוב....
מדד הכוכבים לתערוכת ואן גוך
אני 4 בן הזוג 3.5 פיקאצ'ו 2.5
בדרך לתערוכת ואן גוך הספקנו להיכנס לאחת מתחנות הטיוב ולהטעין את האויסטר שהבאנו לפיקאצ'ו עבור השימוש בתחב"צ.
בגילו יש לו 50% הנחה, אנחנו השתמשנו באשראי אישי (חשוב שיהיה WIFI) , הוא מגיע בעצמו לתקרת חיוב יומית.
עכשיו לאחר הביקור בתערוכה, השעה כבר ממש שעת לילה ואנחנו הולכים עוד קצת,
היעד – הבייגל הידוע של בריקליין Beigel Bake Brick Lane Bakery
מדובר בבייגל שפתוח 24/7 אבל ממש ולכן יכולתי להיות בטוחה שרעבים לא נצא....
היזהרו מחיקויים שהוקמו לידו.
אז מה יש פה לאכול? גורמה זה לא, זול זה כן, ממש כן.
יש בייגלים מוכנים עם גבינת שמנת וסלמון למשל,
ויש בייגל ממולא בשר שמכינים בעת ההזמנה, עם חרדל חריף שאין כמוהו וחמוצים מעולים.
יש גם עוגות, הכל חצי מחיר לעומת שאר לונדון.
אני לא יכולה לומר שזה אתר מאסט, אבל אם מסתדר שווה לראות במה מדובר.
מפה חזרה למלון הדרך הטובה ביותר היא באוטובוס 8 שמגיע עד לטוטנהם קורט.
אוטובוס קומתיים אדום, לעלות לקומה השניה ולשבת בספסל הראשון.
איזה כיף.
זה דווקא כן מאסט.
עוד חוויה לארסנל של היום העמוס הזה, ופיקאצ'ו בעננים.
מאוחר יחסית הגענו למלון, היה יום גדוש ונהדר!
-
יום 3 (שני) – מוזיאון הטבע, מוזיאון המדע, תחנת פדינגטון, חנות לגו
היום שני שלאחר הפסחא, גם זה יום חג באנגליה, וכולם בחופש.
מה כדאי לעשות היום?
התלבטתי מאוד איפה יפריע פחות העומס.
לשווקים שעמוסים בסוף שבוע לא רציתי להתקרב, וגם לא לחילופי המשמר.
בסופו של דבר שמתי את יהבי במערכת הזמנת הכניסות של המוזיאונים, מתוך תקווה שכמות המבקרים מוגבלת.
טייק אווי ב Fiori גם היום,
ואנחנו בטיוב למוזיאון הטבע Natural History Museum.
מי שראה את הסרט פדינגטון (כמוני) קצת פוחד מהבניין היפהפה הזה, שבו כמעט תפסו ופיחלצו את פדינגטון...
אבל התגברתי!
(פה יש פירוט של כל אתרי הצילום של הסרט בלונדון)
גם למוזיאון הזה תיכננתי ביקור בעזרת אתר המוזיאון שממליץ למשפחות מסלול של חמש גלריות עיקריות - ראו את הפירוט פה.
פתחנו בגלריית הדינוזאורים, לקח לי דקה להבין שיחד איתי נמצאים פה כל תושבי לונדון וילדיהם.
המצב אבוד.
למעשה לא הקפידו בכלל על כרטיס הכניסה.. לא יותר מאשר לראות שאתה מחזיק איזה דף ביד.
החלטתי לנסות את מזלי בגלריות שאולי פחות מבוקשות (אל תשלו את עצמכן – זה מוזיאון מאוד מאוד פופולרי והן לא קיימות
)אבל בדרך הצלחנו בכל זאת להתרשם מגלריית Fossil Marine Reptiles ,
שמראה מאובנים ימיים מעניינים מאוד - הם אלה ששלטו בים בזמן שהדינוזאורים שלטו ביבשה...
חלק ניכר מהמאובנים נמצאו בדרום אנגליה והיה מעניין לראות את הלוע והשיניים שלהם בגודל טבעי מולך..
התבוננו בהם בנחת ואפילו קראנו את ההסברים.
לאחר מכן החלטנו שזה הזמן לעבור למוזיאון המדע Science Museum .
אולי פה יהיה יותר טוב.
גם מוזיאון המדע המה מפה לפה...
אבל היי, יש כרטיסים לאיימקס לסרט על אנטארקטיקה.
מיד קנינו ושקענו (לאחר לא מעט פרסומות) בסרט עם צילומי טבע מרהיבים של פינגווינים מכל כך הרבה סוגים שונים, ועוד שלל יצורים ימיים...
היה נהדר ומומלץ!
בן הזוג לוחש לי באוזן ימין – מתי ניסע לאנטארקטיקה?
פיקאצ'ו לוחש לי באוזן שמאל – מתי ניסע לאנטארקטיקה?
יש למישהו תשובה?
כפי שאתם רואים, מאחר והאודיטוריום של האיימקס ענק
אין הכרח להזמין כרטיסים ולהתחייב לשעה מראש, למרות העידוד לכך באתר המוזיאון...
לעומת זאת לסימולטורים לטיסה הקיימים בגלריית התעופה נגמרו המקומות לכל היום מהר מאוד.
יצאנו מהסרט, ארוחה קלה (וגרועה) בקפיטריה, ומה עכשיו?
שקלנו להמשיך לגלריית התעופה או החלל, אבל בן הזוג בחר להדריך אותנו בתערוכת Information וזרמנו איתו.
התערוכה סוקרת למעשה שש שיטות תקשורת שאת רובן אנחנו מכירים ממש מקרוב :
כבלים (טלגרף), שידור (רדיו, טלוויזיה), התמרה (טלפון), תקשורת לווינית, אינטרנט ותקשורת סלולרית.
בעיני תערוכה מעניינת, וגם פיקאצ'ו שיתף פעולה והתעניין,
ומה שמיוחד הוא ההרגשה שאפפה אותי כמה אנחנו עתיקים...
היי הנה טלפון עם חוגה, פיקאצ'ו אתה יודע מה זה?
ומילא אנחנו, פיקאצ'ו בעצמו זיהה בתערוכה פריט "היסטורי" – בלקברי כמו שפעם היה לאמא...
הדברים משתנים כל כך מהר, אנחנו בקושי מצליחים לקלוט עד כמה.
עם כל ההפסקות והמנוחות, הגיעה השעה ארבע אחה"צ והחלטנו לחזור למוזיאון הטבע. אולי המצב טוב יותר.
המצב היה (קצת) טוב יותר.
נכנסנו לגלרייה Volcanoes and Earthquakes, היא הייתה מאוד עמוסה אבל לפחות יכולנו להתנסות בהדמיית רעידת האדמה.
לצערי לא הספקנו לקרוא ולהתרשם יותר מזה למרות שנראה מעניין.
וניסיון אחרון לגלריית הדינוזאורים.. בשעה 17 כבר היה ממש פנוי. יש תקווה.
קראנו ממש הכל,
הופתענו לגלות שעד היום לא ברור אם היה לדינוזאורים דם חם או דם קר?
יש הוכחות לכאן ולכאן...היה מעניין.
וזהו, נסגר המוזיאון וביקורנו הסתיים.
כשתכננתי את היום הזה בארץ ממש לא חשבתי שלמישהו תהיה סבלנות ליום שלם במוזיאונים.
אבל הנה זה קרה , וספויילר - עוד נשוב!!
מדד הכוכבים למוזיאון הטבע
אני 5 בן הזוג 5 פיקאצ'ו 5
מדד הכוכבים למוזיאון המדע
אני 5 בן הזוג 3.5 פיקאצ'ו 4
המוזיאון נסגר, ואנחנו בדרכנו לטיוב.
פתאום תופסת את עיני חנות Café de Nata ,
זו רשת עם כמה סניפים שמוכרת ואריציות שונות של Pastel de Nata – מאפה פורטוגזי שעיקרו קרם קאסטארד מלא וניל.
אין לי מילים אבל זה פשוט חלומי.
כמובן שאכלנו עוד כמה פעמים בעוד כמה מיקומים...זו הייתה רק ההתחלה!
ליד תחנת הטיוב נמצאת גם קונדיטוריית Philippe Conticini London - South Kensington למי שרוצה שאר מתוקים יוקרתיים.
ובטיוב נסענו לתחנת פדינגטון, לפגוש מכר ותיק.
ביקרנו בחנות (היקרה) שמוכרת מזכרות של הדוב Paddington Store ,
חיבקנו את הפסל (טוב, רק חלקנו), והתרשמנו מהספסל המצוייר שבמקום (תראו איך הכינו אותו בצורת ספר).
מומלץ לחובבי הדוב פדינגטון!
.
דירוג הכוכבים של פיקאצ'ו : 5 (טוב, הרי הגענו לבקשתו...)
מפה נסענו למסעדה שהוזמנה מראש Flat iron - Beak St.
זו מסעדה (שייכת לרשת) שמתמחה במנת סטייק טעים מאוד, מגיע פרוס.
וזה העיקר.
אם תתעקשו יש גם המבורגר, ועוד כמה תוספות.
אבל הסטייק... בשביל זה באנו!
היה יאמי, בן הזוג ופיקאצ'ו ביקשו לחזור שוב
ולשאלתכם האם חייבים להזמין מקום?
התשובה כן!
זו לא פעם ראשונה שלי ותמיד יש תור בכניסה. ההמתנה אולי שעה למי שלא הזמין.
אפופי בירה (סופסוף לא צריך לנהוג) טיילנו לנו למלון,
ואפילו הספקנו להיכנס לחנות לגו המפורסמת בכיכר לסטר.
בלי תור.
לצערי גיליתי שהקורונה נתנה בה את אותותיה והקומה השנייה נסגרה, אבל עדיין נחמד מאוד לבקר ולהצטלם.
מדד הכוכבים של פיקאצ'ו לחנות לגו: 4.5
נכנסנו גם ל M &M ממול, אבל הם כבר התחילו לסגור חלק מהקומות,
מעניין שאצלם עסקים לגמרי כרגיל ויותר מזה...
כמה צעדים והגענו למלון, לילה טוב.
ג
-
יום 4 (שלישי) – טאואר אוף לונדון, שוק קמדן
איזה יום שמח לי היום...
סוף סוף – יום של חול, ילדי לונדון חזרו לבית הספר, והעיר (כמעט) כולה שלי!
את היום התחלנו ב Tower of London – מצודת לונדון.
נסענו לשם בטיוב למרות שזה יכול להיות טיול רגלי יפה, כדי להגיע מוקדם לפני העומס.
בכל זאת מדובר באחד האתרים המבוקשים ביותר בלונדון.
כרטיסים קניתי מראש באינטרנט (לא חובה לדעתי והם גם לא לשעה מסויימת),
וכך חלפנו ביעף על פני הכניסה ואצנו רצנו היישר למוקד העומס הגדול מכולם – תערוכת תכשיטי הכתר.
הגענו לשם באיזור 1030 והמאמץ השתלם, שום תור לא היה.
קצת הסתכלנו בתערוכה המקדימה,
ובסרט בו הוקרן טקס ההכתרה של המלכה אליזבת, היה נחמד לראות אותה כנערה צעירה...
אבל העיקר כמובן הכתרים ושאר האביזרים משובצי אלפי היהלומים.
במבט היום על השימוש בכתר, ובכלל ההערצה הגורפת למשפחת המלוכה,
כל העניין נראה לי קצת משונה, אבל זה כנראה לא עניין ללוגיקה.
לצלם כמובן – חס ושלום. אסור.
מפה יצאנו לטייל קצת על החומות, טיול שבסיומו מצאנו את עצמנו חוזרים לאותו בנין של תערוכת תכשיטי הכתר.
ותוך דקות ספורות הסתבר לי שמתחיל פה טקס חילופי משמרות..
קטן.. כמה שומרים.. אבל בהחלט טקס.
מה שהיה נחמד הוא לראות את השומרים כל כך מקרוב.
לצפות בהבעות הפנים שלהם, לגלות שבעצם יש גם שומרות ולא רק שומרים.
ולפעמים.. לפעמים אפילו הכובע יושב עקום על הראש אבל אי אפשר לסדר אותו...
(ראו את הימנית מאחור)
עוד התברר פה שכל ההגיגים האלה מעניינים בעיקר אותי.
פיקאצ'ו בקושי טרח לבוא לראות, ובכל מקרה הכריז על הענין כ"משעמם"
מה שגרם לי לחשב מסלול מחדש בכל הנוגע לטקס החלפת המשמרות ה"אמיתי" שתכננתי למחר...
ומה עוד ראינו במצודה?
כמובן את העורבים, שמנים וענקיים , הם אלה שבזכותם המצודה אינה נכבשת!!
נכנסנו ל White Tower (בעיני מלא בתערוכות מיותרות לחלוטין, אלא אם יש לכם ילדים קטנים שיתפעלו משריון וכדומה)
עלינו לאיזור אחר של החומות, זה אשר משקיף על ה Tower Bridge
ראינו את שומרי המצודה, הנקראים Beefeaters .
הם גם מדריכים סיורים חינמיים מדי מחצית השעה, אבל קחו בחשבון שמדובר בקבוצות גדולות מאוד, לא משהו שיתאים לילדים ישראליים לדעתי.
וסיימנו בכיף את הביקור.
מדד הכוכבים ל Tower of London
אני 4.5 בן הזוג 4.5 פיקאצ'ו 5
הצליח לי!
מהמצודה יצאנו לטיילת לכיוון ה Tower Bridge (ולא מהכניסה שממנה הגענו), ועלינו על הגשר.
יש במקום אטרקציה של רצפת זכוכית שאפשר לראות דרכה את הנהר מטה אבל בני משפחתי התפלאו מאוד שחשבתי בכלל שיש בזה עניין כלשהו.
מדד הכוכבים לטאואר ברידג'
בן הזוג 4.5 פיקאצ'ו 5
ואחרי שטיילנו קצת על הגשר, חזרנו לאיזור המצודה.
פיקאצ'ו רצה לשוט בתמזה בהזדמנות וחשבתי שזו הזדמנות טובה לחזור חלק מהדרך במה שנקרא Uber Boat ,
והוא בעצם חלק מהתחב"צ העירוני, ומשלמים בו באויסטר או באשראי כרגיל.
הופ אנחנו עולים על הסירה, יושבים בחוץ ונהנים מהמעבר תחת הגשר ומהתצפית אליו מהמים.
הסירה עוצרת בתחנה הבאה – קאנארי וורף.
ובכן אופס.
הסירה בכיוון ההפוך...
זו גם הסיבה שהיא שטה די מהר להנאתו של פיקאצ'ו, יש מרחק לא קטן בין המצודה לקאנארי וורף והיה לה זמן והצדקה להאיץ.
מיד ירדנו למזח, ושאלנו איפה הסירה לכיוון הנכון.
זה היה קרוב מאוד מן הסתם, אבל שם הסתבר שמעבר בין סירות לא דומה לתיקון טעות בטיוב...
היינו צריכים קודם להעביר את האויסטר לסיום המסע הקודם (השגוי) ורק אח"כ להתחיל את הנסיעה החדשה, רק שלא ידענו את זה...
ברגע שהעברתי את האויסטר בקורא הכרטיסים של המסע החדש הוא בישר לי על ירידת קנס - כפול מעלות הנסיעה – 7 פאונד (לאדם).
אז לפחות שתדעו גם אתם...
בכל אופן השיט עבר בנעימים, למרות הטעות
דירוג הכוכבים לשיט
פיקאצ'ו 5
בתחנת Embankment ירדנו ועברנו לטיוב ליעדנו הבא – שוק קמדן.
היגיון גיאוגרפי אל תחפשו פה, היו שלל אילוצים ולאיזור הטאואר עוד נשוב ביום אחר.
על השיט מונציה הקטנה החלטנו לוותר.
שוק קמדן, גם ביום חול שכזה הומה אדם.
מלא חנויות מזכרות, אווירה של כיף, ציורי קיר
וגם הרבה מאוד דוכני אוכל וחנויות מגניבות .
יש כמה וכמה שווקים, אנחנו ביקרנו בשניים הידועים שבהם – Camden Lock ואח"כ Camden Stables.
ליד קמדן לוק יפה.. הרבה יותר יפה ממה שציפיתי.
אכלנו בשוק את הארפה המפורסמת (מאכל מונצואלה מלא כל טוב , ומתחרה בפלאפל בכמות הנזילות מה"פיתה") – לי היה מאוד מאוד טעים וגם לפיקאצ'ו
הוספנו אצבעות חלומי מטוגנות (האמת – בדיוק כמו שאתם מדמיינים)
קצת חולצות מגניבות לפיקאצ'ו... מי שאוהב שופינג מיוחד יכול להיות פה גם יום שלם בקלות
ואחר כך אי אפשר בלי גלידת צ'ין צ'ין עם טופי חם
עברנו ברחוב Hawley ולידו Hawley Mews - שם תמיד יש ציורי קיר
ונכנסנו לשוק Camden Stables.
פה יש עוד חנויות ודוכני אוכל, וגם חנות מפורסמת Cyber Dog –
נכנסתי ועם כל האורות המרצדים שם אני חושבת שבגילי עוד דקה אחת והתקף אפילפסיה היה מגיע
עוד קצת שטויות לקנות ואפילו נעלי ספורט בסניף קטן של ספורטס דיירקט (הרבה יותר קטן מברחוב אוקספורד)
קצת מזכרות ברחוב הראשי בדרך חזרה לטיוב
ועוד כמה מאפים ב café de nata המקומי
ובזאת סיימנו את הביקור בשוק קמדן.
מדד הכוכבים לשוק קמדן
אני 5 בן הזוג 4.5 פיקאצ'ו 5
אומנם Rush Hour אבל שמנו נפשנו בכפנו ונכנסנו לטיוב... נשארנו בחיים!
חזרנו למרכז העניינים, לשים את הקניות במלון ולהמשיך לביקור חובה שהובטח לפיקאצ'ו - בהמליס Hamleys, חנות הצעצועים האגדית.
אני אולי קצת התבגרתי אבל עדיין זוכרת את הביקור שלי שם כשהייתי ילדה בכיתה ג' נדמה לי..
העולם היה "קצת" שונה.
והחנות נראתה כמו עולם של אגדות... אינסוף של מבחר והדגמות.
אז נכנסנו, וההדגמות עדיין במקומן.
והקומות עדיין במקומן. מדובר בחנות צעצועים ענקית גם היום.
אבל הילדים... אם הם לא בני שנתיים אז הם קצת פחות תמימים.
איזה מבחר כבר יכול להרשים ילד שרגיל לשבת מול כל מה שיש באמאזון או עלי אקספרס ופשוט להזמין הביתה
בנקודה זו הבנתי שדברים קצת השתנו..
ופיקאצ'ו שקיבל הבטחות מסעירות מסבא וציפה למקום מדהים, קצת התאכזב.
ובכל זאת – היה נחמד, ולגילאים נמוכים יותר עוד יותר נחמד, ולא הייתי מוותרת.
ומה שתמיד נחמד אלה כל דגמי הלגו הגדולים, בעיקר בקומת הלגו – הקומה האחרונה.
אולי בעקבות הביקור הבוקר במצודה התלהבתי מדמותה של המלכה אליזבת..
כמובן היא בגודל אדם מלא, ושימו לב שלא שכחו את כלב הקורגי האהוב שלה
מדד הכוכבים להמלי'ס
פיקאצ'ו 3.5
בדרך למסעדה השלמנו חוויות בחנות ה M &M ואף בצענו רכישה ממתקית מתבקשת
מדד הכוכבים ל M&M
פיקאצ'ו 3.5
אחר כך אכלנו במסעדת Blacklock Covent Garden,
גם היא הוזמנה מראש וגם היא הייתה מלאה מפה לפה.
אכלנו סטייקים (כמובן, זו ההתמחות של המקום) אבל פיקאצ'ו שלא רצה המבורגר וגם לא סטייק לא כל כך מצא משהו לטעמו,
וזו הייתה המסעדה הכי פחות מוצלחת מבחינתנו.
קינוח אנגלי קלאסי – Bread Pudding עם רוטב קסטרד חם דווקא היה טעים מאוד....
כמה דקות הליכה ואנחנו במלון, לילה טוב.
-
יום 5 (רביעי) – חילופי משמר הסוסים, פארק סט ג'יימס, בורו מרקט, מלך האריות
אחרי כמה ימי טיול, פיקאצ'ו הצליח לעלות עלי שארוחת הבוקר, איך לומר, איננה מהמושקעות בטיול.
אולי זה קשור לכך שאני לא אכלתי אותה?
No comment
בכל אופן הוא ביקש ארוחה קצת יותר מושקעת,
אז קדימה למה לא..
יש לי רשימות גם למקומות מומלצים לארוחות בוקר.
לאנשים פרקטיים יותר ניתן לאכול במלון שלנו מאוד בזול וילדים לא משלמים.
אבל אני לא באתי ללונדון כדי להיות פרקטית. או לפחות לא בנושא האוכל!
ניסיתי את Avobar, "מסעדת אבוקדו", אבל הם פתחו באיחור, טענו שהסחורה לא הגיעה.
אז המשכנו ממש באותו רחוב ל Lilly’s café covent garden, קרוב ונוח.
המקום משדר יוקרתיות, בשעה יחסית מוקדמת היינו בו כמעט לבד.
מבחר מהמנות, שקצת הזכירו את התפריט הישראלי....
ברוקולי עם גבינת בוראטה
סלט דגנים עתיקים עם סלק צלוי וגבינת עיזים
טוסט אבוקדו עם חומוס-סלק
היה נחמד, לא יודעת אם שווה את המחירים המופקעים.
אחר כך יצאנו לקובנט גארדן שעדיין היה די ריק מאדם
אבל Apple Market כבר נפתח, נחמד להסתובב כי יש פה מוצרים מיוחדים בעבודת יד,
וגם Ben’s cookies נפתח כבר, הצטיידנו להמשך היום.
ואפילו מופע רחוב גם היה, סתם כך בבוקרו של יום חול...
אז מה הלאה:
התוכנית המקורית ליום הזה כללה את חילופי המשמר בארמון בקינגהם.
לא ממש על השערים כי ברור היה לי שפיקאצ'ו לא יאהב את הדוחק ולא ירצה לעמוד ולחכות,
אבל עשיתי את הדוקטורט ע"פ ההסברים פה ותכננתי להגיע לחלקים פחות עמוסים של הטקס ב Friary Court.
את ימי הטקס עצמם יש לוודא באתר פה.
אלא שאתמול הבנתי שהמאמץ יהיה לא רק מיותר אלא ממש לא כיף עבור פיקאצ'ו
(עם כל הכבוד אני ובן הזוג כבר ראינו חילופי משמר כמה וכמה פעמים בחיים),
אז החלטתי להוריד הילוך, ולעבור "על הדרך" בחילופי משמר הסוסים Horse Guards Parade.
שם בוודאי אין עומס, וגם השעה המומלצת להגעה היא מאוחרת יותר והתאימה לשאיפות להספיק ארוחת בוקר בבית קפה...
יש לטקס שם כמה וכמה שלבים, אפשר להגיע ב 11 ואפשר גם להגיע קצת אחרי, הסיום הוא בערך ב 11:45
אז איך היה?
דיונים עמוקים מתקיימים בקבוצות הפייסבוק השונות איפה לראות את חילופי המשמר,
ומפה לאוזן עוברת בין הישראלים ההמלצה לחילופי משמר הסוסים כמעין המלצה סודית ששאר התיירים לא מכירים..
כבר בארץ חשבתי שאין מה להשוות,
וגם לאחר שביקרתי בחילופי משמר הסוסים אני חושבת שאין מה להשוות.
זה נחמד אבל זה לא זה, בעיני לפחות.
פיקאצ'ו את דעתו לא שינה כלל, ואם אתמול היה משעמם בחילופי המשמר במצודה, גם היום...
בן הזוג לעומת זאת נהנה!
מדד הכוכבים לחילופי משמר הסוסים
אני 4 בן הזוג 5 פיקאצ'ו 0
מצידו השני של מגרש המסדרים שרואים בתמונות נמצא לא אחר מפארק סט. ג'יימס St James's Park , אליו רציתי להגיע.
הפארק ירוק כמו שפארק באנגליה יכול להיות ירוק,
ולונדון השקיעה כל כך הרבה בגינון של פרחים מדהימים...
התמונות לא משקפות אפילו שבריר מאיך שהדברים נראו
יחד עם האגם ועופות המים – פשוט פארק מקסים!
היה לנו גם יום שמשי נפלא,
וזה היה הזמן לקנות קפה בבית הקפה ולשבת על ספסל מול האגם יחד עם העוגיות שהבאנו מקובנט גארדן.
כיף.
ואם נופל עליכם יום שמש שכזה בלונדון,
מצווה לשנות את התוכנית ולכלול בו איזה פארק יפה שכזה! זה לא כמו לבקר בפארק ביום אפרורי...
אחר כך כמובן שחיפשנו את הסנאים המובטחים.. לא ברור איך אבל מצאנו רק אחד.
המשכנו לכיוון ארמון בקינגהם
ובזאת סיימנו את הטיול באיזור.
מדד הכוכבים לפארק סט. ג'יימס
אני 5 בן הזוג 4 פיקאצ'ו 5
המשכנו לטיוב, בתוכנית להגיע לקתדרלת סט. פול St. Paul's Cathedral
ממש בצמוד לקתדרלה מרכז קניות One New Change,
עלינו לקומת הגג, שם יש חוץ ממסעדה גם אפשרות תצפית קרובה לקתדרלה.
נחמד אבל לא יותר מזה, אין פה תצפית לשום כיוון אחר.
על הקתדרלה עצמה כבר טיפסנו לפני אי אלו שנים ולא מצאנו צורך לחזור על כך, מה עוד שה Whispering Gallery סגורה לשיפוצים ממושכים.
המשכנו לגשר המילניום Millennium Bridge , הזכור גם מסרט של הארי פוטר, וחצינו לגדה השנייה.
שם נכנסנו ל Tate Modern , לא כל כך בשביל התערוכות כי אנחנו לא חובבי אומנות מודרנית ,
אלא כדי לעלות לתצפית...
בקומה העליונה אפשר לתצפת מהבר שכולו פונה לקיר זכוכית.
תצפית יפה מאוד לתמזה, גשר המילניום וקתדרלת סט פול
ישבנו.. נחנו.. צברנו כוחות והתבוננו בנוף.
מדד הכוכבים לתצפית מטייט מודרן
אני 4.5 בן הזוג 4.5 פיקאצ'ו 5
ממשיכים ברגל , עוברים דרך ציור הקיר של שייקספיר (חפשו בגוגל מפס - William Shakespeare Mural)
ודי מהר מגיעים לשוק בורו - Borough Market
ליקטתי לא מעט המלצות קולינריות לשוק (אבל בטן יש רק אחת מסתבר
).התחלנו במסעדת פסטות בשולי השוק – מסעדת Padella.
על המסעדה קראתי בבלוג נהדר שנקרא cktravels, והוא הכתיר את המסעדה בתואר
London’s most popular pasta
אז איך אפשר לעמוד בפני זה?
בבלוג גם הומלצו שלוש מנות במיוחד, האהובה עלינו הייתה הרביולי והזמנו ממנה מנה שניה נוספת (המנות לא ענקיות)
Mascarpone and Lemon Ravioli of Westcombe Ricotta with Butter and Sage
ואני יכולה להמליץ גם על הפסטה ה"פשוטה" הזו שמתובלת "רק" בפלפל שחור - Pici Cacio & Pepe
(בדיוק השבוע קראתי אצל אהרוני המלצה על הפסטה הזו במקום אחר והוא בהחלט תיאר אותה יפה, זו פסטה במרקם מאוד עבה ובשרני ומשהו ברוטב הפשוט מתחבר בה נהדר)
למרות ארוחת פסטות, לא יצאנו מפוצצים, ומקום לקינוח עוד נשאר...
יצאנו לאיזור אחר של השוק, איזור עגלות האוכל (לא הדוכנים המקורים הפנימיים) ומצאנו שם את Humble Crumble.
כמובן שמיד הקרבתי את עצמי ונעמדתי בתור בעוד הגברים מחכים לי.
לבחירה סוג הפירות (תפוח עם/בלי תוספות), סוג הרוטב (קסטרד חם או קר, קצפת), סוג הפירורים (רגילים, עם גרנולה) והשמיים הם הגבול באשר לתוספות...
אם קראתם בעיון את פרטי עלילותי הגסטרונומיות בשלב זה כבר ברור שלקחתי קסטרד חם בתור רוטב... והיה נהדר!
עברנו גם במאפיית Bread Ahead,
שמתהדרת בסופגניות מיוחדות והתחלקנו בסופגניית עוגת גבינה ואוכמניות.
לא שונה בכלום מהארץ ועל הקלוריות האלה אני דווקא מתחרטת.
הנה דוגמית מסופגניות חלות הדבש הידועות שלהן
היו לי עוד מלא המלצות, לחלקן לא נשאר מקום בבטן (למשל המלצת הלונדוניסט לראפ במילוי מיקס דגים ב Applebee's Fish, שימו לב שיש מסעדה כזו ויש עגלה במתחם העגלות),
וחלק היו כבר סגורות (למשל טוסט גבינה ב KAPPACASEIN DAIRY).
כללית ההמלצה שלי לא להגיע מאוחר מדי... גם אם השוק "נסגר" ב 17, הוא לא מאוד בחיים ב 16.
כדאי להגיע לפני או אחרי שיא הצהריים, ולא אחרי 1430.
בסופו של דבר אם אסכם את החוויה, באתי עם הרבה הרבה ציפיות מהשוק,
וקצת התאכזבתי מהמגוון שכלל הרבה מאוד חנויות למוצרי מזון ופחות דוכנים לאוכל רחוב.
אני עדיין ממליצה לבוא, אבל אם צריך לבחור רק אחד הוא לא היה הבחירה שלי.
מדד הכוכבים לבורו מרקט
אני 4 בן הזוג 4.5 ("ציון גנרי לכל השווקים") פיקאצ'ו 3
שוב הגיעה גם היום ה RUSH HOUR אבל צריך לחזור בטיוב..
עברנו את זה בשלום והגענו לרחוב אוקספורד.
נשאר לנו זמן לקצת שופינג ממוקד מאוד,
וביקור קצר בחנות House of Minalima שפתחו המעצבים הגרפיים של הארי פוטר ומיועדת למעריצים למיניהם.
ומשם – הגיע הרגע ללכת למחזמר מלך האריות.
התייצבנו מוקדם , פגישת פיסגה נרגשת עם לימור
(איזה כיף!), ו...
היה פשוט נהדר,
מושקע מאוד ברמות תפאורה ותחפושות שלא ראיתי במחזות זמר אחרים.
לא סתם זה להיט שרץ כל כך הרבה שנים...
תמונות כמובן אסור לצלם, נסתפק במדד הכוכבים
מדד הכוכבים למלך האריות
אני 5 בן הזוג 5 פיקאצ'ו 5
ההגעה המוקדמת כשעה לפני תחילת ההצגה ,
ההצגה עצמה וההפסקה,
זה סיפור של כמה שעות טובות.
חשבתי שכדאי יהיה להזמין מסעדה קרובה לתיאטרון לאחר ההצגה.
הרבה מסעדות נסגרות כבר ב 22 אבל חיפוש מעמיק הביא עוד כמה אופציות.
בחרתי במסעדה האיטלקית Ave Mario, נמצאת בקובנט גארדן, ממש באותו רחוב בו אכלנו היום בבוקר את ארוחת הבוקר...
נכנסנו למסעדה בשעה היעודה 2215 (ההצגה מסתיימת ב 22),
המסעדה הייתה הומה מפה לפה, עיצוב מיוחד כשכל הקירות מרוצפים בבקבוקי אלכוהול...
המסעדה שייכת לקבוצת Big mama שברשותה גם המסעדה האיטלקית אהובת הישראלים Circolo popolare, וישנן מנות דומות בין שתיהן.
אחת המנות היא פסטה עם מסקרפונה וכמהין – כמובן הייתי חייבת לנסות
בן הזוג ופיקאצ'ו חלקו פיצה די גדולה...
אני בהחלט ממליצה על המסעדה הזו, היא טעימה ושמחה, ונראה לי שקל יותר למצוא מקומות פנויים שם מאשר בסירקולו פופולר.
(ורק דבר אחד אחרון - אל תשכחו לרדת למטה לשירותים!! ולהיכנס לתאים!)
וכך בשעת לילה מאוחרת, שבעים ומרוצים התגלגלנו לנו קלות למלון...
-
יום 6 (חמישי) – שורדיץ או אולפני הארי פוטר? - חלק א'
היום הגיע היום הגדול!
יום הנסיעה לאולפני הארי פוטר,
בונדינג גברי בין אב ובנו ,
כי אני ממש לא התכוונתי לנסוע לשם.
אני בין האחרונים בעולם נדמה לי שלא קראו אף ספר של הארי פוטר, שאר בני המשפחה (גם הבנים הגדולים) קראו את כולם וגם ראו את הסרטים....
אז למה לא...
הם יסעו וייהנו שם ואני אסע לי לשורדיץ לסיור אומנות רחוב.
WIN-WIN
(ואם כבר מזכירים את הארי פוטר, לונדון שופעת אתרי צילום וכל מה שקשור אליו,
אפשר לקרוא אצל איריס בעד הטיול הבא ואפשר בכתבה הזו )
אבל יש עוד קצת זמן בבוקר.
את האולפנים הזמנתי לשעת צהריים כדי לא להיות בלחץ, חשבתי שבוודאי נהיה עייפים אחרי המחזמר והמסעדה המאוחרת אתמול.
ועדיין למרות שישנו קצת יותר, נותר לנו קצת זמן בבוקר.
פתחנו בארוחת בוקר ב Dishoom... כן יש שם גם ארוחות בוקר!
סניף קובנט גארדן ממש קרוב אלינו ואפילו נפתח מוקדם.
יש נאן ממולא בביצי עין.. בלאגן שלם אבל טעים מאוד
יש ואריאציות אחרות של מאכלי ביצים
והכי חשוב – הצ'אי האלוהי של דישום... יאמי.
לצ'אי מגיע ריפיל כמה שתרצו, או כפי שהגדיר זאת המלצר - BOTTOMLESS CHAI.
אבל קחו בחשבון שלוקח כמה דקות טובות עד שמגיע הריפיל, וזה קצת מעיב על העניין...
ובכל זאת היה טעים ומומלץ.
הצטיידות כריכים ב PRET A MANGE לנוסעים לאולפנים – האוכל שם ממש לא משהו כך אומרים (ספויילר – וגם צודקים)
ומשם כמה דקות הליכה ואנחנו בכיכר טרפלגר, נכנסים ל National Gallery.
אני רחוקה מלהיות מומחית באומנות, וקשה לי להתחבר לרוב היצירות בגלריה הזו בלי הדרכה ראויה.
אבל יש כמה חדרים של אימפרסיוניסטים, ובאנו לביקור קצר לראות אותם, בעיקר את מונה אהוב ליבנו...
יש בגלריה ציור גדול מסדרת חבצלות המים של מונה,
אבל היצירה שאני הכי אהבתי היא דווקא של ואן-גוך, ונקראת "שדה חיטה עם ברושים"
בכל זאת כנראה למדתי משהו בתערוכת ואן גוך ביום ראשון...
והציור הזה הזכיר לי את הציור שראינו שם כל כך הרבה ונקרא "ליל כוכבים".
אותם ברושים מסן רמי שבפרובאנס, אותו סגנון ציור...
הביקור חינמי אבל נדרשת הזמנת כרטיס, כמו ברוב המוזיאונים בלונדון.
פעמים רבות ניתן לבצע זאת במקום גם אם לא עשיתם זאת קודם.
הגיעה השעה 1130 – זמן להיפרד איש איש לדרכו.
בן הזוג ופיקאצ'ו נוסעים לתחנת הרכבת Euston, ממנה יש לקחת רכבת לאולפנים.
(טיפ – ליד התחנה רחוב Drummond מלא במסעדות הודיות. אני שמתי עין על Taste of India אבל יש עוד המון)
ואילו אני אני פתחתי במשימה קטנה לפני שורדיץ.
באורח פלא לפני הנסיעה נמצאו בבית שטרות פאונד ישנים, שכדי לא לאבד אותם היה צורך לנסוע להחלפה ב Bank of England במרכז הסיטי של לונדון.
את פני קיבלו הפרחים של ה Royal Exchange, זהו הבנין הסמוך לבנק, ממש מרהיב מה שעיריית לונדון שתלה בכל מקום...
החלפת הפאונד בדלפק יעודי, התבצעה ביעילות ובקלות, והנה התעשרתי!
מפה העדפתי לטייל ברגל דרך רחובות הסיטי.
שעת צהריים והרחובות המו מהעובדים בסיטי.. גם זאת חוויה.
היה מפליא בשבילי לראות כמה טבעי ללונדונים לעמוד בתור ארוך ארוך כדי לקנות את ארוחת הצהריים שלהם.
בכל מקום היה תור שכזה והם עמדו בכיף ופיטפטו.
בסופה של ההליכה הגעתי לשוק ספיטלפילד Old Spitalfields Market
מזמן לא אכלתי משהו טעים...
בשוק הזה יש הרבה דוכנים של בגדים ועוד, ולא רק דוכני אוכל.
גם פה היה די עמוס .
הסתובבתי לבדוק ולמצוא את הדוכנים שהומלצו
בין לבין ראיתי את ההתכנסות של מה שנקרא Colour Walk.
ההתכנסות הזאת מתרחשת בכל יום חמישי השלישי לחודש, ומי שמגיע נדרש רק לחוק אחד- להגיע כמה שיותר צבעוני!
ותאמינו לי - הם עומדים בזה, בגדול ובעונג רב!!
כל איזור השוק היה מלא בפסלי פילים, מיצג שנועד לעורר מודעות כנגד ציד פילים.
אז מה לגבי קצת אוכל....
מורעבת ממש לא הייתי, הרי אכלתי ארוחת בוקר בדישום,
אבל מצד שני גם לא רציתי להתחיל את סיור אומנות הרחוב על בטן ריקה (הסיור התחיל ב 14).
החלטתי לאכול קצת, ומה ימנע ממני לחזור שוב?
יש בשוק הרבה אפשרויות קוסמות, ולכן ספולייר – זה שוק האוכל הכי מוצלח בעיני...יותר מבורו מרקט.
שוב קסמו לי הבאנים, הפעם ניסיתי את Yum Bun בעסקית צהריים של באן פטריות, באן טופו, שני גיוזה וסלט אסיאתי.
באן הפטריות היה מצויין!
אחר כך המשכתי לנקודת המפגש של סיור אומנות רחוב FREE TOUR של חברת London with a local .
זה לא סיור ראשון שלי בשורדיץ ,
הייתי לפני שנתיים בסיור ישראלי מוצלח אבל רציתי לחזור, מה עוד שבהחלט מדובר בתחום נזיל ומשתנה מיום ליום...
הפעם לקחתי FREE TOUR באנגלית, ובעיקר בגלל שעות וזמינות הסיורים הישראלים שפחות התאימה לי.
מי שרוצה סיור עצמאי יוכל להיעזר בבלוג הזה אבל לטעמי אומנות רחוב דינמית מכדי שניתן יהיה להסתמך על בלוג ועדיף סיור עדכני.
לא אלאה אתכם בכל הסיפורים,
כללית הסיור היה קצת חופר מדי לדעתי (ואני אוהבת לחפור), התקשיתי להבין איך ילדים ישראלים מסתדרים בסיור כזה אבל היו כאלה...
אז הנה כמה דוגמיות.. בתחום הפירסום
חברה למוצרי חשמל מבוססי מיחזור
מי רוצה תיק של ברברי?
ולעבודות לא ממומנות..
אחת העבודות הכי מפורסמות בשורדיץ, של צייר בשם Jimmy C – הייתה בשיפוצים!! (צילמתי מבין הפיגומים)
עבודה של המוח הצבעוני – מאמן שנקרא urbansolid.
שימו לב לסימון הגלובאלי של אינטרנט. המסר – כולנו מחוברים, ויש לאמן הזה עוד הרבה מאוד עבודות עם מוח בולט שכזה.
ועוד כמה עבודות על הצד החתרני יותר
המלכה ברגע פרטי (קוראת על כלבי קורגי)
הנה דוגמית של אמן המשפטים המופלאים WRDSMTH – אהבתי מאוד!
ועוד יותר אהבתי עבודה אחרת שלו :
The only lie I ever told you is that I liked you when I already knew I loved you
אבל היא לא פה בשורדיץ....
-
יום 6 (חמישי) – שורדיץ או אולפני הארי פוטר? - חלק ב'
ומה עם קצת מחאה יותר HARD CORE?
בזאת סיימנו את הסיור.
אני חושבת שחציו הראשון של הסיור קצת שיעמם אותי וביאס אותי,
לעומת זאת ההמשך היה זורם יותר ומעניין יותר...
חזרתי לשוק שעדיין היה פתוח..
זמן להשלים טעימות, והאמת – גם לנוח קצת.
מה שלום בן הזוג ופיקאצ'ו?
הם עוד שם באולפני הארי פוטר.. לא מתכוונים לחזור...
טוב אז יש לי זמן.
אכלתי קרפ ממולא מהדוכן של Pleasant Lady Jian Bing Trading Stall - הקרפ הסיני הזה נקרא Jian Bing .
אני קניתי את המקורי ללא תוספות, והיה טעים אבל מלא עשבי תיבול - לא לילדים לדעתי...
בהזדמנות שניה הייתי מוסיפה עוד ביצה וגבינה, יש אופציה כזו.
ועוד קינוח מזמן לא אכלתי...
גם פה יש Humble Crumble!
גיוונתי בפירות, היה טעים לא פחות.
ואחרי ששבעתי, נחתי, והבנתי שבני משפחתי נותנים לי עוד כמה שעות לסידורים.. חזרתי לרחוב אוקספורד.
קצת שופינג, או יותר נכון ניסיונות לשופינג
ובסופו של דבר בן הזוג ופיקאצ'ו חזרו ונפגשתי איתם במסעדה שביקשו לחזור אליה – FLAT IRON.
גם היום – מלא מלא מלא במסעדות וברחובות, למרות שסתם יום חמישי ולמחרת יום עבודה...
אז איך עבר היום אצל הגברים שבמשפחה?
לא ארחיב יותר מדי, כי הבנתי בהארי פוטר קצת דלה.
אבל מה שבטוח – הם כל כך נהנו.. שאין דברים כאלה!
לדעתי נשארו באולפנים 6-7 שעות , ושניהם נהנו מכל דקה!
כמה דוגמיות:
הוגוורטס
הכספת של בלטריקס
המועדון של סלית'רין
מדד הכוכבים לאולפני הארי פוטר
בן הזוג 5++ פיקאצ'ו 5++
"האתר הכי טוב בלונדון"
גם הארוחה השניה ב FLAT IRON (סניף רחוב BEAK) הייתה מוצלחת לא פחות מהראשונה.
הסניף נמצא ליד מתחם אוכל Kingly Court , אבל אל תטעו – גם פה היה עמוס מאוד מאוד...
קצת אווירה מרחוב קרנבי המקושט
וקדימה למלון.. לילה טוב
-
יום 7 (שישי) – שוק פורטובלו, נוטינג היל והשלמות
וואו... היה לנו טיול מלא בכל טוב אבל כבר הגיע היום המלא האחרון?
מה שלא יכנס היום כבר לא יכנס..
אז הגיע (כצפוי) גם זמן ההשלמות.
פתחנו בארוחת בוקר ב Farm Girl Soho, בית קפה טרנדי למדי...
היה חביב אבל הרגשתי שהדגש הוא אינסטגרמי בעיקרו,
ואני פחות ממליצה למי שבא לארוחת בוקר מסיבות אחרות (הקפה היה טוב וגם מוזלי).
הנה פנקייק טבעוניים ברוטב דובדבנים, יותר יפים מאשר טעימים
המשכנו בקצת שופינג ממוקד, חזרנו להניח את הדברים במלון ,
וזו הייתה הזדמנות בשבילי להתרשם עוד קצת מכיכר לסטר בזמן שאני מחכה לבן הזוג ופיקאצ'ו.
צילמתי עוד מהפסלים, ופתאום שמעתי מוזיקה וצילצולי פעמונים...
מסתבר שישנו בכיכר שעון שוויצרי שמסתובב ומנגן לו מספר פעמים ביום , יחד עם סט של דמויות המסתובבות להן.
השעון נמצא ממש בין חנות לגו לחנות M&M ונמצא גם בגוגל מפס - Swiss Glockenspiel, ומי שמאוד מתעניין יכול לקרוא עליו גם פה.
לא משהו לבוא אליו במיוחד, אבל אם אתם בכל מקרה נמצאים באיזור, דעו שהוא מנגן ומצלצל בימים שני עד שישי בשעות 12,17,18,19,20 ובימי שבת וראשון בנוסף גם ב 14,15,16.
ועכשיו בטיוב לשוק פורטובלו ושכונת נוטינג היל.
השוק בשיאו ביום שבת, אבל למי שלא מסתדר לו (כמונו)– ביום שישי פעיל שוק העתיקות, וגם שווקי וינטג' למיניהם , ודוכני אוכל, והחנויות המגניבות פתוחות בכל מקרה...
לא בטוחה שזה לא עדיף מבחינת עומס!
יצאנו מהטיוב, כמה דקות והנה הם הבתים הצבעוניים הראשונים שראינו, ברחוב פורטובלו עצמו
הם סמוכים מאוד לחנות העתיקות מהסרט הדוב פדינגטון - Alice's, ברחוב פורטובלו 86.
החנויות יקרות מאוד, זה ממש לא מקום ל"מציאות",
אבל מצד שני מדובר בסחורה מאוד מיוחדת, אולי משהו שיעשה לכם את המזכרת מהטיול...
המשכנו הלאה, הנה דוכן מצלמות משוק העתיקות
הציור של בנקסי - Girl with Balloon, זה לא נראה לי המקור אבל זה שם....אולי עוד עותק
וגם כמה עבודות אחרות (Dotmaster הוא גם אמן די ידוע ובשורדיץ ראיתי ציור אחר שלו)
חנות הספרים המפורסמת מהסרט נוטינג היל – דומה מאוד (כמה לא מפתיע) למה שזכרנו מהסרט
(אל תיפלו בפח כי יש גם כמה חקיינים.. כולל חנות מזכרות שיש לה שלט דומה. חפשו בגוגל מפס The Notting Hill Book Shop)
לא יכולנו לוותר גם על הדלת הכחולה של יו גרנט...
(גוגל מפס – The Blue Door Notting Hill Film)פה נראה קצת פחות דומה לסרט,
ומי שגר במקום השאיר על המשקוף מסר מעודד – Tourists suck
מי שרוצה יכול להמשיך מפה למוזיאון המותגים Museum of Brands, לימור נהנתה מאוד ואני מקווה שהיא תבוא לספר. אצלי במשפחה לא היה ביקוש.
רחוב Lancaster הצבעוני במיוחד...
ועוד רחוב בדרך
והנה הגענו לאיזור הספרים הישנים בשוק הוינטג' market Portobello Green, גם הוא פתוח בימי שישי.
לא סתם ספרים ישנים.. הם נבחרו בקפידה,
כל מה שראיתי היו ספרים מאוד ידועים כמו נשים קטנות, הנסיך הקטן, פו הדוב ועוד.
גם פה לא מדובר בפרוטות, באיזור 40 פאונד לספר.
באיזור הזה נמצא גם שוק דוכני אוכל Acklam Village Market , עם מגוון די גדול של אוכל מכל הסוגים,
אבל אנחנו ניגשנו לבית הקפה העממי הסמוך שנקרא Makan Cafe ומגיש אוכל מלזי (שירות עצמי).
דגמנו שיפודי עוף ברוטב סאטאי, מרק לקסה, ו Roti (סוג של מלוואח) עם דאל עדשים.
הכל היה טעים. (מי שמתלהב מ roti מוזמן למסעדה המלזית Roti King, לא פה אלא באיזור Kings Cross או תחנת Euston).
אפשר להמשיך מפה הלאה , ומי שמחפש אוכל צפון אפריקאי וקריבי יכול למצוא אותו ב Golborne Road, ובכלל יש בלוגים מעולים על האיזור פה וגם פה .
אבל אנחנו רצינו להספיק עוד כמה דברים היום וסיימנו את הביקור בשוק.
ניגשנו לטיוב לתחנה סמוכה Ladbroke Grove והתפצלנו לנו...
פיקאצ'ו ואני נסענו למוזיאון הטבע,
ואילו בן הזוג חזר למוזיאון הבריטי (שפתוח עד מאוחר בימי שישי) להעמיק עוד בנבכי מסופוטמיה.
במוזיאון הטבע התרשמנו והעמקנו בגלריית היונקים.
גם למי שאין זמן לקרוא הסברים, כדאי לפחות להיכנס ולהתרשם מדגם הלוויתן הכחול שמוצג בגודל מלא ולידו גם פיל נראה ננס.
למי שיש יותר זמן יכול להתרשם מהרבה מאוד פוחלצים, לקרוא על הגמלים והפילים, על סוגי קרניים שונות, וגם להישקל ולראות פי כמה שוקל הלוויתן או הפיל יותר ממנו!
מוזיאון הטבע נסגר ב 1750, פיקאצ'ו ואני המשכנו ליעד הכרחי – פריימרק כמובן.
אנחנו לא אוהבים שופינג כזה, אבל לפחות הצלחנו לעמוד ביעדים.
חזרנו למלון , שם נפגשנו עם בן הזוג, והתחלנו לארגן קצת לקראת הטיסה את הבלאגן שהצטבר לו...
ארוחת ערב לסיום הטיול במסעדה האיטלקית שהזכרתי קודם - Circolo Popolare, מרחק הליכה מהמלון. הזמנה מראש – ברור!
המסעדה הייתה מלאה מפה לפה, גם פה עיצוב הקירות מלא בבקבוקי אלכוהול.
לא הזמנתי שוב פסטה במסקרפונה וכמהין כמו ב Ave Mario, הזמנו פיצה עם בוראטה, ועוד מנת פסטה, היה טעים.
אבל אי אפשר בלי פאי הלימון האייקוני של המסעדה!
שבעים ומרוצים טיילנו לנו חזרה למלון... לילה אחרון
-
יום 8 (שבת) – טסים הביתה
כל טיול מגיע לסופו ,
אבל לא ניפרד מלונדון בלי ארוחת בוקר טובה..
בחרנו לחזור לארוחת בוקר בדישום קובנט גארדן.
היה טעים גם בפעם השנייה! (כמה שאני מתגעגעת לצ'אי שלהם..)
ב 10 הנהג קארל אוסף אותנו מהמלון, חוזרים ללוטון...
תם הטיול
היה נהדר ממש!
חופשה עירונית כמו שמזמן (או מעולם) לא עשינו!
תודה לכל הכותבים שעזרו לי בתיכנון
ותודה לכם שהגעתם עד לסופו של הסיפור....
-
תודה רבה וכל הכבוד על הסיכום המפורט והמושקע, שבהחלט עומד בסטנדרטים הגבוהים של הסיכומים שלך
. נהניתי מאוד וגם למדתי 
-
הצלחת להפוך את לונדון (שאני לא כל כך אוהבת ) לטיול שנשמע ממש נהדר אפילו עבורי
-
תודה רבה פנינית. כרגיל סיפור נהדר ומושקע נתת לי בהחלט כמה רעיונות טובים לטיול הקרוב שלי ביוני עם בני ללונדון ד"ש לפיקצ'ו
-
תודה K.amit,
תודה איילת,
צחצח - תודה גם לך!
בהזדמנות זו מוסיפה עוד אופציות קצת פחות נדושות, שתפסו את עיני ולא ביקרנו בהן , כמובן יש עוד אינספור...
· מוזיאון חיל האוויר המלכותי Royal Air Force Museum London - מצריך נסיעה של כ 40 דקות מהמרכז, ניתן לשלב עם מרכז האוכל האסייאתי בנג-בנג
· גריניץ' – מצריך נסיעה/שיט מהמרכז, הרבה אתרים שחלקם חינמיים
· מוזיאון ההצפנה Bletchley Park – מצריך נסיעה ברכבת
· שוק אוכל לילי - Mercato Metropolitano (יש באיזור המצודה ויש במייפייר)
· בריקסטון – יש סיור של הלונדוניסט, עצמאית אפשר להגיע ל Brixton Village Market (גם פתוח מאוחר) ,
Pop Brixton, וגם להתפעל מהציור David Bowie Brixton memorial
· פארק Battersea – השכרת אופניים מיוחדים ובכלל ... לא רחוק ממוזיאון הטבע (יחסית).
· ביקור ב Harrods כאתר תיירות – סמוך למוזיאון הטבע.
· חדרי קבינט המלחמה של צ'רצ'יל Churchill War Rooms
· Imperial War Museum - חינמי ומומלץ
שיהיה לכם בכיף!!
-
כיף לכם, וכרגיל תמונות נהדרות גם אנחנו מחכים לעשות את אותו הטיול שבוטל ב 2020
-
יוצא מן הכלל, קרעתם את לונדון, ומה שמדהים, שזה אפילו לא ההתחלה במה שיש בלונדון, עיר שלא נגמרת. תעלו את הכל כבלוג במקום כהודעות. זה הרבה יותר אפקטיבי באתר. עכשיו תכינו את הסבב הבא, וכל מה שעוד לא הספקתם. אכן יש הבדל בהגעה לסבב 1, סבב 2, ואילך. עיר שלא נגמרת. פשוטו כמשמעו.
-
אינפורמציה מוגזמת בטירוף.
-
הכי חשוב, שהתפצלתם, והוא חזר לבריטיש מוזיאום, להעמיק בנבכי מסופוטמיה. האמת זה תופעה ידועה דיש אחד מבני המשפחה שחוזר ביום האחרון שוב לבריטיש מיוזיאום, אצלנו זה אני, לאגף המומיות המצריות, שהבריטים עקרו עם ציורי הקיר מהפירמידות במצרים,חוזר בכל ביקור, שוב ושוב. ומדוע שהבריטים יחזיקו את המומיות בלונדון? להגנתם הבריטים טוענים שהם מקצועניים בשימור המומיות ועל כן הם אצלם. האמת, סידור טוב בשבילי וכמכור למומיות והעובדה שמצרים אינה אופציה, וזאת למרות שהיא מקום והמרחב האמיתי הטבעי שלהם. אז הבריטיש מוזיאום זה באמת הרפתקה בנבכי הזמן, באגף המומיות.
-
בכל ביקור בלונדון, לא ניתן שלא לחוש את רשמי היותה אימפריה בקנה מידה עולמי, זה בעצם לטעמי המקור לעושר התרבותי של לונדון, האקלקטיות שהתאספה מתקופת היותה אימפריה, זה ניכר בכל פינה בלונדון.
-
פנינית יקירתי
יופי של סיכום! כרגיל...! והוחזרו המדדים לאלתר, גם זה כיף גדול
ידעתי מראש וגם און ליין את התכנית שלך וידעתי שהספקתם המון אבל עד שקראתי את הסיכום שלך, לא קלטתי עד כמה. הספקתם ממש ממש המון. אנחנו הספקנו בערך חצי (לאן נעלמו הסמיילי??) כיף היה לתכנן יחד, כיף היה לקבל טיפים און
ליין והכי כיף היה מפגש הפיסגה במלך האריות
ממש אין לי מה להוסיף, למעט מוזיאון המותגים שהזכרת. אכן היינו ונהננו מאוד. בנוטינג היל, מרחק הליכה קצר ונעים משוק פורטובלו. מוזיאון קטן של מותגים ופירסומים מהתקופה הויקטוריאנית ועד היום. כולל כיף של זכרונות ילדות, טלפון חוגה, רדיו ענק, הביטלס, הכתרת המלכה אליזבת ועוד ועוד. מומלץ.נשיבוקים לימור
