רשמים מטיול להרי האלפים והמלצות לפורום
-
לאור כך שמשום מה לא הצלחתי להתחבר לפורום מספר חודשים כנראה בשל תקלה, לא פרסמתי את סיכום הטיול להרי האלפים שעשיתי ביוני האחרון.
אכן אחד הטיולים היותר טובים שתכננתי מראש בקפידה לכל פרט ופרט.
הטיול כלל אותי ורק אותי לשלושה שבועות בערך.
בהרי האלפים האוסטרים והשוויצרים ונגיעות באזור הגרמני.
עיקר הטיול התמקד בטרקים יומיים לפסגות נבחרות שהמסלול תוכנן מראש.
מזג אויר אלוהים כנראה אהב אותי למעט יומיים גשומים כל שאר הימים שמיים כחולים ללא ענן.
סוף סוף הצלחתי לעלות ליונגפראוי אחרי שניסיתי 4 פעמים בארבעה טיולים נפרדים לטפס ולא התאפשר בגלל מזג האוויר לדעתי לשלם 200 פרנק לחוויה לא משתלם . לא ראיתי משהו חדש בפסגה שלא ראיתי בפסגות אחרות וזה לא העניין של הכסף אלה התמורה, אין בעיה להוציא גם 1000 פרנק לרכבל אם יש תמורה.
ימים שנחשדו מראש עם מזג אוויר בעייתי לטיפוס הוחלפו לימי ספא ומרחצאות תרמיים ( תוכנן מראש כדפ"א אפשרית ).
אפשר לומר בפרוש כי הייתי באלפים הגבוהים הרבה פעמים אולם לא ניתן להשוות שום טיול רכוב לטרק רגלי שמעפילים לפסגות וכל הגוף כואב והשרירים והעצמות מתפרקות, כמובן עם ציוד מתאים ובגרות נפשית.
הנופים מדהימים, הסיפוק בשמים והתיאבון לכיבוש פסגות גבוהות יותר וטרקים מורכבים יותר עולה. ( יש כבר תכנון לסובב מונבלאן ביוני 2023 ).
ובהמשך הקילימנג'ארו באפריקה.
הטיול גלל לינות במלונות טובים + עד כמה שאפשר באזורי ההרים. ( קשה עד בלתי אפשרי למצוא מלונות 5 כוכבים בעיירות וכפרים למרות שאלו אזורים מתויירים ).
אוכל טוב במסעדות או במלונות יוקרה ( 5 מנות ) תענוג עם יין איכותי.
כמובן רכב שכור ב.מ.וו 750 il דגם חדש ( אני נהג השני על הרכב שניתן לי עם פחות מ 1000 ק"מ ) 550 כוח סוס על שמונה צילינדר מוגדש טורבו שגם יכולות הרכב נבחנו בכל דרך שהיא ובכל כביש אפשרי - ועל זה אספר בנפרד, אכן חוויה מטריפת חושים כמי שנוהג לשכור רכבים בקטגוריות הללו.
מחירים - הופתעתי לטובה בשוויץ שהמחירים לא היו מוגזמים וחוץ מדלק עולה כמו בארץ ( ודלק מילאתי ומילאתי ומילאתי בלי עין הרע כל יום, ה"בימרית" שותה כמו גרמניה מיוחסת בפאב בווארי , שאר ההוצאות דיי סבירות .
זהו עד כאן לעכשיו, בהמשך אכתוב סיכום יותר מפורט עם הרבה טיפים למי שאוהב סגנונות טיול שכאלה.
-
@משה-22 '
אז איך הכל התחיל ?
אי שם לקראת סוף עידן הקורונה באירופה, למעשה יום אחרון של הגבלות הקורונה 31.05.22 אני ממריא לגרמניה מינכן דרך עצירת ביניים בוינה .
למה ? כי ביטלתי טיסה ישירה באל על כי נמאס לי מהם וזה מה שנשאר בלופטהאנזה ....
טיסה שכזו - אסון , ממתינים ארבע שעות בוינה לטיסת המשך של כשעה נוספת , וזה לאחר לילה ללא שינה בהמתנה לטיסת בוקר מנתב"ג בעידן שנתב"ג היה בבעיית צ'ק אין.
והפחד גם שהמזוודות לא יגיעו למינכן בקונקשן, וכל עולם הטרקים נמצא במזוודה ואני לא במצב של להמתין אפילו יום אחד במינכן לטיסה הבאה ....... לקבל המזוודות ולמה ?
אז ככה : התכנון הוא:
18 ימי טיול , החלפת 15 בתי מלון , נסיעה של כ 3000 ק"מ טיול מעגלי גרמניה - אוסטריה - שוויץ - אוסטריה - גרמניה. - קשוח ומתאים לא לכל אחד שצריך זמני הסתגלות ארוכים ואינו בנוי לשינויים ותנועה במרחב , כל שכן התמצאות זריזה בחוקי תנועה , חניה ואוכלוסייה על בסיס יום יומי. מאתגר אבל מספק....
קצת עלי - בן 54 אוטוטו גימלאי ( כבר מריח את הפנסיה והחופש האין סופי ורואה את האור בקצה המנהרה חחח ) בכושר טוב וניסיון בתכנון טיולים ומימושם באופן מוצלח ועשיר לטעמי.
הקיצר מגיע למינכן אחר הצהריים עייף מהיום ומסיים תהליך הכניסה והתהליך מורט העצבים של קבלת המזוודה שהיגיעה שלמה והולך נפעם לכיוון מועדון הוי איי פי השכרת הרכב של סיקסט, בציפייה לשדרג את הרכב שהזמנתי ולקבל בונבוניירה גרמנית כל שהיא.
ואז ממש בדלת כמו שאומרים, שוטר/ מוכס מסמן לי לבוא אליו בתנועת יד ,,, אני צוחק בתוכי ואומר זה מה שחסר לי עכשיו ? עוד עיכוב, מה עוד שאיני יכול לומר לו מה אני ומי אני ואם היה יודע , אז סביר להניח שהיה מבין שאני אינני לקוח שלו . חחחח
אבל אני משחק את המשחק המלא ומפרק מזוודה וטרול ומחשב וארנק והכל..... והוא השוטר באופן מקצועי כמו ששוטר צריך להתנהג בנימוס ואדיבות כנראה עדיין חושד בי שבאתי לגרמניה כנראה לעשות בלאגאן חחחחחח
שסיפרתי אחר כך לביתי על האירוע היא אמרה לי שאני טיפוס שנראה חשוד וגם שמי האמיתי אינו מוסיף להרגעת המצב ......
הקיצר כמובן שאין חשד בחפצי ואין באמתחתי אוצר נסתר, אבל אני מעוכב ונלקח למשרד אחר ומתחילים למלא טפסים ושאלות חדשות עולות לאוויר , כאן כבר לא הייתה ברירה ו.... מדלג על קטע ....... והשוטר לוחץ את ידי ומנחה אותי כיצד להגיע לסיקסט.
במועדון האח"מים של סיקסט אני כבר לא מחבל מועד אלה אורח חשוב, יושב בסלון האירוח ולוגם בירה קרה שהובאה אלי ונרגע מספר דקות לפני ניהול המו"מ לשדרוג הרכב.
אני הזמנתי במקור בסיקסט ישראל רכב מסוג ב.מ.וו 730 או מרצדס אס 350 או אוודי איי 8 , אבל היה ברור כי אני לא אצא לטיול עם רכבים אלו , זה הבסיס להתחלת השדרוג ולמה ?
טיפ נוסף - כאן חשוב להסביר לקוראים כי מי שרוצה ליהנות מנהיגה ברכבים אמיתיים ומפנקים, לא יוכל לעשות זאת בהזמנה מהארץ, היות והאתר / החברה הנציגה בארץ לא מורשית להזמין עבורו רכבים כאלו, ואז או שהוא מזמין דרך האתר של החברה העולמי ומשלם טוב טוב והרבה הרבה או שמנהל מו"מ במשרדי החברה בשדה התעופה, דבר שאצלי תמיד עובד.
הקיצר אני שואל את העובד איזה רכב הוא נותן לי והוא גומר עלי נפשית - אודי איי 8 , אני כמעט בוכה .... לא מוכן לשמוע אפילו ואומר לו שאני לא רוצה, אז הוא מציע ב.מ.וו 730 וגם כמובן אני מסרב ואז אומר לו שאני רוצה משהו יותר גדול ומפואר וחזק, הוא כולך לארון ומביא ארבע מפתחות של רכבים שבארץ הייתי יישן בהם כמו אוודי קיו 7 , ב.מ.וו אקס 5 משודרג מרצדס סי אל אס , אני מראה פרצוף מאוכזב ואומר שזה לא מתאים לי אני לבד ורוצה רכב אמיתי ומוביל אותו במחשבה לרכב שאני רוצה ,,,, הטופ שיש להם לתת ,,, ואכן הוא אומר לי להמתין ללכת לשתות משהוא והוא יחזור אלי עם עוד רכב לאחר שיקבל אישור מנהל.
הוא מגיע אלי עם מפתח של ב.מ.וו ואני בהתחלה מאוכזב ואומר לו שאני לא רוצה ב.מ. וו ואז הוא אומר משהו שנשמע לי כמו הזייה, ב.מ.וו 750 בגרסת לימוזין ( כלומר הגרסה הכי מפוארת של הדגם , הרכב עצמו ארוך יותר ב- 30 ס"מ עד כמה שאני זוכר מהדגם הרגיל של ה 750 ומאובזר עם כלל המערכות והתוספות שיש לב.מ.וו לתת ולהציע.
הוא אומר זה הדגם החדש שלהם מנוע חדש וחזק במיוחד 550 כ"ס והרכב פחות מחודש בחברה.
נקצר ונאמר כי כמובן שלקחתי לאחר מו"מ והצעת מחיר מפתה שהייתה הרבה יותר נמוכה מהמחיר באתר של סיקסט גרמניה, הוספתי עוד 600 יורו על ההזמנה המקורית ( מחיר בדיחה ממש ) ויצאתי לדרך לכיוון המלון הראשון בכיוון אוסטריה, מרחק של כ- 120 ק"מ ממינכן ושעה מהגבול האוסטרי לכיוון כללי זלצבורג.
היה כבר מאוחר בגלל השוטר הזה .... וירד גשם שהסתבר לי אחר כך שבתקופה זו כל יום ירד גשם החל משעה שמונה בערב ועד לקראת בוקר ואז הכל מתבהר וחוזר חלילה.
בחנתי את הרכב בשדה המחייה לו הוא נועד לחיות בכבוד באוטובאן הגרמני המשובח ולמזלי לא היו פקקים לכיוון נסיעתי , דבר שהפתיע לטוב , ברור ש 256 קמ"ש יציבים הוקרנו בבטחה על השמשה הקדמית כאשר הרכב עוד מנמנם באזור 3000-3500 סל"ד וקצת וכאילו אומר לי מתי נוכל להתחיל להנות סוף סוף ? הרי לא הוצאתי את הבימרית לפיפי וחזרה ! אני יודע שצפויים לי 18 ימים של נהיגה מהממת בנופים דרמטיים ופינוקים אין סוף, וכעבור שעה אני מתקרב לעיירה שבה אני ישן והריח של הארוחה שהזמנתי כבר עולה באפי והבירות הקרות שאני הולך לשתות עד לא ידע .... הגעתי למלון בשעת ערב מתקדמת עייף , מותש יותר נכון , אבל הרי זה קורה תמיד ביום הטיול הראשון עד שקמים למחר ת והכל נראה אחרת....
ואחרי ארוחת ערב בסגנון המקובל של 5 מנות נתתי טיפ שמן שמן שמן למלצר האדיב האישי שלי שעמד לידי כל הזמן ורק חיכה להביא לי את המנות שהזמנתי בשיא ההתחנפנות והשרות
צללתי למיטה המפנקת עם שמיכת הפוך המאפיינת את האזורים הקרים ונרדמתי בשניות ......
עד כאן ההתחלה לקראת פרקים מרתקים שעוד יבואו....
-
סוף סוף מתחיל הטיול בחלק הטיולי שבו.
לאחר ארוחת בוקר דשנה במלון אני מבקש שיביאו לי את הרכב לחזית המלון ויעמיסו לי את המזוודות כי חבל על הגב יש לי עוד הרבה ימים להעמיס ולפרוק......
היום הוא יחסית קל , טיפ - כשבונים טיול יש לשאוף לבנות אותו על "סרגל מאמצים" - כלומר להשתדל שימי הטיול יתחילו במאמץ קל אשר ילך ויגבר עם הימים וכנ"ל גם שיאי הטיול , לבנות מתח טיולי נכון.
ולכן התכנון הוא להתחיל בביקור ב"קן הנשרים " , מכניס את הנתונים למכשיר הניווט של הרכב ובמקביל לוויז שלי בסלולאר, טיפ - להשתדל לשכור רכב עם מערכת ניווט בילד אין ובנוסף גיבוי עם מערכת ניווט בסלולאר, מכשיר גי פי אס של פעם עלול להטעות ובטח שהוא אינו מכוון לעומסי תנועה ועדכוני זמן אמת.
יוצא לדרך, יש לי עוד כמה עשרות ק"מ מפנקים באוטובאן להתחרע עם הבימרית שלי ,,, מנסה לבדוק תאוצות מאפס למאה והשחזות מול פורשה ( שניצחה בקטנה, איזו בושה לי למרות שנתוני הפתיחה היו לטובת הגרמניה הקטנה הזו אבל כנראה שגם נהג מנוסה יותר בהשחזות לעומתי ( הרצפה היתה ישרה ואני העקום חחח ).
תחילת יוני זאת תקופה מצויינת לנסיעה מהרבה סיבות שאפרט בהמשך כמו הנושא שאין תורים ברכבלים והחניונים ריקים והכל דופק כמו השעון של השכנה מדרום מערב " שוויץ".
השתדלתי לבחור מסלולים שאינם חוצים יותר מידי בין מדינות, גם בגלל שלא ידעתי מה המצב עקב השלכות הקורונה במעברי הגבול וגם פחות להסתבך כרגע עם אגרות כבישים, ובחרתי באופציה היותר ארוכה קצת להגיע לקן הנשרים דרך גרמניה ולא דרך אוסטריה.
ביקור באתר בפעם הראשונה שהיה נחמד בדגש לאוטובוס שמעלה ומוריד והנופים הנשקפים מהדרך כולל טיול קצר באתר ותצפיות נוף.
לסיום קינוח בקפה ועוגה של בוקר , טיפ - תמיד תמיד לא לפספס את הקפה ועוגה של בראנצ' ואם אפשר לתכנן מראש נקודות עצירה בבתי קפה נחמדים עם תצפיות נוף פנורמיות.
לאחר הביקור בקן הנשרים המשכתי לכיוון אגם גוסאו באוסטריה דרך הכביש הנופי " רוזפלד פנוראמה שטראסה" - נהגתי בו בעבר מספר פעמים ואיני מפספס נהיגה בו כשאני באזור, לא כי הוא הכביש הכי יפה ומאתגר, אלא כי הוא שם ובדרך .....
הגעתי לאגם גוסאו ויציאתי לטרק הראשון לטיול זה , טרק קצר ונחמד לשחרור העצמות וחימום השרירים לקראת הימים הבאים, מסלול טיול נחמד כ 5 -6 ק"מ הלוך וחזור, שמתחיל לאורך שפת האגם ובאיזה שלב מתחיל לטפס על מורדות ההרים, הדרך אינה קשה וברובה דרך עפר נוחה אשר לאורכה ישנם תצפיות על האגם ועל הקרחון "הדאכשטיין " שאותו אבקר בזוויות שונות בימים הקרובים. טיפוס של שעתיים בערך לנקודת תצפית מושלמת וחזרה לבית קפה באגם לחצי ליטר בירה קרה ומשם מסיים את היום במלון נחמד בכפר גוסאו הנמצא קרוב לאגם עם נופי הקרחון.
לא מוותר על שעה של ספא לשחרור השרירים והרגעות - טיפ - לא יודע איך חייתי עד היום ? איך אפשר בלי סאונה והרגעות אחרי יום של טיול מייגע ? ולכן לא יקרה שאזמין מלון שאין לו ספא מפואר.
יום הראשון עבר בהצלחה בסיכון היומי שעשיתי לא עלו פערים או תקלות אשר מחייבות התייחסות התכנון הלם את הביצוע טיפ - כמובן שחייבים כל ערב לפני היום למחרת לשבת מול תוכנית הטיול ולרענן את הזיכרון, לוודא לא שכחנו להזמין או לתאם ולבחון לו"ז וכמובן מה מזג האוויר שצפוי למחרת,
-
יום שני לטיול שמתחיל להתפתח.
הכיוון היום הוא לאזור אגמי זלצבורג ומעליהם.
יצאתי מגוסאו לאגם הלשטאט, לא משנה כמה פעמים שביקרתי פה, אני תמיד מתלהב מהאגם ומהכפרון.
כשהייתי צעיר לפני 20 שנה וביקרתי פעם ראשונה בהלשטאט ועוד לא הייתה בכיסי הפרוטה אז נאלצתי לישון בצימר בכפר בחדר בבית קטן וכפרי של זוג קשישים, אני ואשתי וזה היה בפסח.
בבוקר עוד ירד שלג בכפר והאווירה הייתה כל כך נעימה ולבבית שמהר מאוד הבנתי למה הכפר הזה עוטה שכבת קסם מיוחדת שגורמת לך לבקר בו שוב ושוב.
הפעם לא עצרתי בכפר אלה המשכתי לרכבל שיעלה אותי לביקור "בחמש האצבעות " יעד הראשון להיום.
כל הפחדים של תורים התבדו ולמעשה רוב הרכבלים בטיול זה היו למעשה ריקיים כמעט ולא מעט מצאתי עצמי בקרון לבד.
הגעתי לנקודת היציאה לחמש אצבעות , תחנה אחרונה לתאריך הזה היות וטרם נפתחה התחנה האחרונה בהמשך.
ויצאתי למסלול הטיול לתצפית המפורסמת כשאני לבד בטבע ומסביבי עדיין שאריות שלג שלא נמסו ועננות נמוכה שטרם התפוגגה סופית.
אורך המסלול הוא בערך 2 ק"מ , מסלול קל ונגיש.
איך שהגעתי לתצפית, העננים הראו ציונות וסולידריות והתאדו להם ונפתחה לי התצפית המדהימה לעבר אגם הלשטאט מתחתי. אכן תצפית כבירה.
חזרתי לרכבי כשהיעד הוא העיירה סנט גילגן לטובת עליה ברכבל להר Zwölferhorn לאכול ארוחת צהריים סמוך לפסגה במסעדה עם נוף פנוראמי לאגם וולפגאנג.
ופה חטפתי הלם , מכל הדלק הראה בערך רבע - בקושי נסעתי יומיים אולי 350 ק"מ והמיכל הוא 70 ליטר כמדומני נכנסתי לתדלק ונפרדתי 120 יורו. ואז הבנתי שאני הולך להשקיע הרבה כסף בהשקיית המנוע הזה שהולך לשתות דלק כמו מים ביום חמסין. שותה כמו מטוס סילון לא מכוון , אני יכול להישבע שהמחוג זז כל הזמן אפילו בנסיעה של חסכון , קל וחומר אם שמים על מצב ספורט בשביל הדאווין ובשביל לשמוע את פיצוצי הטורבו מאחור ולהוציא עיניים לסביבה ולהרגיש את כוח הג'י משתק את השרירים בגב וגורם בשבריר השנייה הראשון לחוסר התמצאות בגלל התאוצות הפרועות , אז בכלל רצוי שאהיה קרוב לתחנת דלק זמינה. חחח הקיצר הבנתי שכל יום אבקר בתחנת דלק אחרת ואפרד מימינימום מאה יורו ועוד 5 על בקבוק סודה וטישו לנגב את הדמעות והזיעה הקרה.....
הנסיעה לאגם וולפגאנג עברה בנופי חבל זלצבורג היפה עם סטיה קלה מהנתיב הראשי ועליה בדרך לכביש נופי יפה Loser Panoramastraße שנותן תצפית יפה לאגם Altaussee.
כעבור שעה קלה, חניתי בחניון המרכזי בסנט גילגן ועליתי לרכבל ל Zwölferhorn. אכן לאכול צהריים במסעדה עם המרפסת הפתוחה הנותנת תצפית מדהימה על כל האזור זאת חוויה נחמדה .
בסיום הארוחה המשכתי בטיול קצר לפסגת ההר לתצפית על כל הסביבה ועל אגמים רחוקים יותר, ואפילו ניתן לראות גם את המישורים מעבר להרי האלפים בצפון אוסטריה ודרום מזרח גרמניה.
בסיום ערכתי סיור קצר בעיירה המנומנמת סנט גילגן ויצאתי ליעדי הסופי, הכפר פילזמוס הנמצא מצידו השני הדרומי של רכס הדאכשטיין לצורך עליה למחרת לקרחון.
טיפ - כשמתכננים מסלול נסיעה שהוא מעגלי , יש לשים לב שלא לחזור על אותם צירי נסיעה אלה לבדוק ברזולוציה הנכונה כבישים מקבילים או אחרים, בדרך כלל זה אפשרי וזמין ושווה יותר., כמו כן יש לזכור כי באוסטריה יש לרכוש את מדבקת הכבישים המהירים , יש לשים לב לתוקף המדבקה.
הגעתי לפילזמוס בשעות ערב ואז כמו שקרה כל ערב החל לרדת גשם , שיירד אמרתי לעצמי, שיירד מבול מה אכפת לי אני במלון בסאונה , רק שמחר יהיה יום יפה.
-
יום שלישי - הטיול מגיע לגבהים חדשים תרתי משמע
מתחיל את היום בעליה ברכבל לקרחון הדאכשטיין לאחר נסיעה בכביש אגרה נופי Dachsteinstraße המציע נופי בוקר ערפיליים של הקרחון בשיאו.
ביציאה מתחנת הרכבל בגובה מרשים של 2700 מטר יש את האטרקציה הנחמדה של הגשרים התלויים שבסופם יש את " הגשר לשום מקום " נקודת תצפית מעל תהום בעלת תחתית מזכוכית המציעה נופים מרהיבים על כל הפסגות הגבוהות המושלגות לכיוון דרום ומערב.
בזמן ביקורי במקום עדיין כיסה שלג את המשטחים והגשרונים מהמתכת , קל וחומר הקרחון ומשטחי הקרח/שלג העצומים. ניתן לצאת למסלולי טיול קצרים באזור, אני לא התעכבתי יותר מידי מעבר לתצפית והליכה על הגשרים התלויים וקפה ועוגה בבית הקפה הפנוראמי בסמיכות לרכבל.
משם נסעתי לנקודת הביקור הבאה : הר הקיצנשטיינהורן " ההר הלבן " הר של קפרון - נסיעה של 120 ק"מ ישנם מספר כבישים שניתן לנסוע לכיוון, אני בחרתי לנסוע דרך זייפילד ואגם זיל אם זיי .
אחרי שעוברים את הכפר קפרון מספר ק"מ מגיעים לחניוני ענק של תחנות הרכבל לפסגת הקיצנשטיינהורן.
עולים בסדרה של 3 רכבלים למסעדה עם נוף פנוראמי למרגלות הפסגה בגובה של 3029 מטר, ויש שם מרפסת תצפית בשם " טופ אוף זלצבורג" אשר משקיפה על מרחבי משטחי ההחלקה והסקי אשר פועלים גם בקיץ ואל פסגת הקיצנשטיינהורן בגובה של 3200 מטר ופסגות וקרחונים מסביב.
התוכנית הייתה לעלות לפסגה, אולם הגישה הייתה חסומה עקב שלג שטרם פונה, לא נורא יש עוד מספיק פסגות לכבוש בהמשך.
ארוחת צהריים במסעדה הפנוראמית ומשם חזרה בכביש למלון בקפרון.
טיפ - אזור קפרון מלא באתרי ביקור ואטרקציות טבע בעיקרן ושווה התמקמות למספר ימים, לי זה הביקור השלישי באזור ועדיין לא ראיתי הכל ואנצל את המחר לביקור בעוד אתר מוכר.
הזמנתי חדר במלון מהמם עם מרפסת לנופי הקיצנשטיין,
הספא במלון היה ענק מספר בריכות וחדרי טיפולים וסאונות מכל הסוגים - תענוג צרוף .
ארוחת ערב מלאה - תפריט 5 מנות ויין משובח.
טיפ - אני לא מחזיק מעצמי מבין ביינות, אז מה שאני עושה בארוחת ערב ? אומר למלצר "תביא את היין הכי טוב שלכם" - כך הסיכוי שהיין לא יהיה טוב קטן.
טיפ - היות והמאכלים בתפריט ברובם אינם מוכרים לי ( כל אזור והמאכלים המסורתיים שלו ) אז גם במקרה הזה אני אוהב להגיד למלצר שאת המנות הוא יבחר עבורי מתוך מנות הבחירה, זה מאתגר ולרוב האוכל אינו ממש מזוהה אבל לא יצא לי שלא נהניתי, והמנות בעיקרם מנות גורמה ומשביעות, בכל זאת 5 מנות והקפדה על כל כללי הטקס סידור שולחן וכד'....
ושוב הגשם בלילה חוזר חלילה עד עתה ללא בעיות.....
-
יום רביעי -
יום מדהים לפניי !
היום מתחיל בביקור בסכר קפרון או בשמו של האגם המלאכותי שעליו נבנה הסכר Stausee Mooserboden
נסיעה קצרה לחניון מקורה סמוך לחניון של העלייה לקיצנשטיין, והמסע מתחיל תחילה באוטובוס מיוחד שמעלה אותי בכביש נופי לתחנת ביניים ומשם עולים באמצעות מעלית מיוחדת פתוחה בתצורת פלטפורמה שטוחה ופתוחה עם מעקות אשר מקנה לנוסעים חווית טיפוס בשיפוע חד למול נופים מהממים. בסיום העלייה במעלית, שוב נוסעים באוטובוס שמטפס בכביש נופי עד לתחנה הסופית ליד הסכר עצמו.
מסע מדהים בפני עצמו עד כאן.
מכאן ובהתאם לתכנון מסלול טרק טיפוס מראש, אני מרכיב את מקלות ההליכה ומוודא שכל הציוד הנדרש קיים ותקין ומתחיל בטיפוס לפסגת Kleiner Grieskogel בגובה של 2669 מ'. מסלול הלוך חזור של כ 7.3 ק"מ, גובה טיפוס 700 מטר לערך... לא קל... מוקצה לסיפור 3 שעות ... הטיפוס מתיש במיוחד שזה הטיפוס הראשון שלי בגבהים כאלו ובמסלול אלפיני מורכב מבולדרים וחלוקי אבן מושחזים....האגם הכחול מתחתי הולך ונהיה קטן והרי רכס הטאורן מהגבוהים באוסטריה ממולי, נשקפים ממול עם הפסגות הלבנות... תמונות משכרות .... קל לציין כי מזג האוויר מדהים וצלול וכחול.
לאט לאט אני מבין שכאשר מציינים באתרי הטרקים את עצימות המסלול אז מתכוונים למטפס אוסטרי ממוצע שכל חייו עוסק בטיפוס ולא לישראלי שיושב במשרד ומטפס כל יום למקסימום לחדר השינה בערב בכדי לישון.
טיפ - תמיד יש להוסיף בתכון טרק טיפוס במיוחד בגובה מצטבר עוד לפחות 30-40 אחוז זמן יותר מאשר מופיע באתר עצמו.
הגעתי לפסגה והתיישבתי על גל האבנים המסורתי שקיים בפסגות והסתכלתי למטה על האגם הטורקיז, המסלול היה כמעט ריק אני ועוד זוג מטפסים מקומי זה מה קיים על המסלול וכמובן חיות השדה סנאים וכבשי הרים.
זהו רגע שיא מבחינתי פסגה ראשונה בדרך לאחרות בהמשך, עכשיו צריך לרדת - ויש לי בשורה מדהימה לספר , הירידה יותר קשה מהעלייה , הברכיים מתפרקות בירידה והשימוש במקלות בירידה הרבה יותר שימושי וחיוני מהעליה כאשר למעשה המקלות משמשות רגל שלישית ומייצבות את הגוף והמשקל הנוסף בתרמיל בזוויות הירידה, כך שלא אמצע עצמי מתפרק ומתגלגל לתהום.
סיימתי את הטרק איך לא בקפה ועוגה במסעדה בסכר והחל המסע חזרה לחניון.
טיפ - מי שמתכן לצאת לטיולי הייקינג/ טרק / טיפוס וכד' חייב להצטייד בציוד הולם ואיכותי הן בביגוד בסיס כמו מכנס וחולצה טרמיים מנדפים וכלה במעיל מנדף/ ונגד מיים מקלות הליכה, כפפות, משקפי שלג, קרמפונים ( להליכה בשלג/קרח) , נעלי טיפוס איכותיים, תרמיל איכותי, ציוד ניווט שטח ועוד - העלות שהשקעתי ברכישת ציוד שכזה לטיול עלתה על מחיר הטיול, חחחח , אבל זה לקח מטיול קודם שלא הייתי מצוייד וזה הפך את משימת הטרק לבלתי אפשרית, וכאשר אתה מצוייד אתה מרגיש מייד את ההבדל ואומר לעצמך איך לא עשיתי את זה קודם ? חסרון - חלק נכבד מהציוד אינו שמיש לחיי היום יום כמו הנעליים שמחירם מגיע בקלות ל 1700-2000 ש"ח אבל אין מה לעשות איתם בשגרה אפילו לא בחורף בארצנו הקטנטונת, דרך אגב נעלי הליכה תמיד לקחת זוג נוסף חלופי.
חלקו השני של היום מיועד לאחד הכבישים היפים באוסטריה והגבוה מכולם דרך גרוסגלוקנר - נסעתי הרבה פעמים בכביש זה ותמיד חוזר אליו, אחת הסיבות זה נהיגת אקסטרים... אין כמו חוויית נהיגת אקסטרים בכבישי מעברי הרים גבוהים, חובבי הגה ונהיגה ספורטיבית משתמשים בכבישים אלו למימוש יכולות הנהיגה ומיצוי יכולות הרכב שברשותם, כבישים אלו מאופיינים בנהיגה בשיפועים חדים וסיבובי סיכה ( עקומה חדה) כאשר במקרים רבים התהום קרובה לשפת הכביש ללא הרבה מרווח טעות. וזאת הזדמנות טובה לבחון את היכולות של הרכב שלי בתנאי הדרך ואל מול נהגים אחרים המשוגעים לדבר. כמובן בזהירות המתבקשת ובבגרות נפשית תוך הבנה שהאדרנלין ממכר.
כביש גרוסגלוקנר אינו מעבר ההרים הכי מסוכן והכביש יחסית נוח ורחב ומשופע בתצפיות נוף לעצירות מרובות, כמו כן מדובר בכביש אגרה אשר רק נפתח ועדיין עמוס בקירות שלג וקיימת התיכנות לירידת שלגים במהלך השעות הקרות של הלילה.
טיפ - תמיד לפני חציית מעבר הרים יש לוודא שהכביש פתוח ( גם בקיץ ) היות ובמידה והכביש נסגר עקב ירידת שלג, מפולת בוץ או סלעים , תאונה וכדו' הדרך האלטרנטיבית עלולה להיות ארוכה משמעותית ולכן בתכנון מראש יש לתכנן תמיד גם דרך חלופית בהתחשב בזמנים לחצייה.
ארוחת צהריים אכלתי בנקודת השיא בכביש זה Edelweissspitze פסגה בגובה 2571 מ' שבראשה יש נקות תצפית פנוראמית ומסעדה.
כל הכביש הזה והאתרים בדרך נועדו לשרת מטרה מרכזית אחת והיא ההר הגבוה באוסטריה גרוסקלוקנר המתנשא לגובה של 3798 מטר, אשר פסגתו נראית למרחקים.
ניתן להגיע לנקודת תצפית ויציאה לטיולים בהמשך הדרך בסטייה קלה מהדרך הראשית לעבר קרחון פרנץ יוזף , הקרחון אשר נסוג עם השנים עדיין מרהיב וניתן לצאת לטיולים לכיוונו.
לאחר ארוחת הצהריים והרגעת הבטן והורדת האדרנלין והשארת חלקי גומי חרוך מרוח על שטחי אספלט משובח הגעתי לתחנה סופית ליום זה בכפר Heiligenblut שמשמש גם בשער הכניסה לדרך גרוסגלוקנר מכיוון דרום,
הכפר דיי רדום , אולי מפאת שזו רק תחילת העונה ואולי זהו אופיו. כפר החבוי בין ההרים נמצא בגובה רב יחסית לנופיו של הגרוסגלוקנר, לא הצלחתי למצוא מלון 5 כוכבים ונאלצתי להסתפק בארבעה ובהחלט הורגש ההבדל.
-
יום חמישי הגיע ,
הכיוון הוא למפלי קריימל איך לא .
נסעתי דרומה לכיוון ליינץ ומשם לכיוון צפון מערב שוב לכיוון פארק הרי הטאוהורן , אבל הפעם חציתי את ההרים דרך המנהרה Felbertauerntunnel שנבנתה כחליף לדרך גרוסגלוקנר שסגורה בחורף.
בתכנון מראש בבית סימנתי לי מסעדה לעצירה בדרך לקפה ועוגה Meilinger Alm אשר נמצאת קצת לפני מיטרסיל בפניה לכביש צדדי אשר נוסע בין כרי דשא ומתפתל בעליה צרה ומתפתלת עד לגובה 1300 מטר ומשקיפה על ההרים סביב, ככה יושבת לה בחיק הטבע .
בהמשך הגעתי למפלים ובחרתי מראש בתכנון לעלות בשביל המפלים עד למסעדה בראש מפל מס' 2 ושם לסעוד צהריים.
טיפוס בשביל סלול כ 5 ק"מ הלוך חזור טיפוס מצטבר של כ 200 מטר משובץ בנקודות עם תשקיף למפלים השוצפים ברעש ובעוצמה.
עוצמת המפלים הייתה בשיאה , יצא לי גם לראות את המפלים קפואים באפריל לפני שנים , השקט של אז התחלף בשאון עז ורסס שיצר עננים של טיפות ממים.
טיפ - בתחילת יוני כאשר הפשרת השלגים בעיצומה ישנה זרימה חזקה של מים במפלים ובנהרות וכמובן שכל השטחים הנמוכים ירוקים והפסגות מושלגות והפריחה בעיצומה וכמובן שעוד לא חם , מהר מאוד מזג האוויר מתחמם ובתחילת יולי יש כבר ימים בלתי נסבלים לטיול .
בסיום ארוחת הצהרים אני מנווט ליעד הסופי העיירה מאיירהופן דרך Gerlos דרך פנוראמית עם מספר עצירות לתצפית על המפלים וישנם גם עוד כמה נסתרות.
הגעתי למאיירהופן למלון מפואר הייתי זקוק לפינוק דחוף , אחרי התלאות של ערב לפני במלון הקודם שאפילו ספא כמו שצריך לא היה בנמצא.. פה היה וואחד ספא ומסעדה משובחת.
-
-
-
-
-
-
-
היום השישי לטיול הגיע בשעה טובה.
יום של טיול מאתגר לצד נופים נשגבים של קרחונים ואגמים.
מזג האוויר צח וצלול כמו שצריך בימי שישי.
היום אתמקד בטרק טיפוס מאתגר , לאחר נסיעה קצרה דרומה ממאיירהופן הגעתי לבסיס הטיפוס באגם המלאכותי Schlegeis Stausee בגובה 1800 מטר לערך.
מכאן אטפס בשביל אלפיני קשוח יחסית לנקודה הבאה בקתת Olpererhutte השוכנת מעל האגם בגובה של 2389 מטר ומספקת נופים מדהימים של האגם וקרחון שמספק את המים לאגם מעליו Hochfeiler בגובה 3510 מטר.
לאחר טיפוס של מספר שעות והפסקה של קפה ועוגה בבקתה המשכתי לנקודה הבאה הסמוכה לבקתה, גשר תלוי בין שמים וארץ בגובה 2402 מטר המספק תחושה וזווית צילום של גשר עץ תלוי מעל תהום , דרך אגב אחד מאתרי הצילום המוכרים ביותר באוסטריה.
ומכיוון שהחלטתי לקחת עצמי עוד צעד קדימה ומראש תכננתי להוסיף עוד קטע טיפוס אז המשכתי בטיפוס עד לגובה 2600 מטר - למה 2600 מטר ? סתם אין סיבה מיוחדת למעט הנופים אבל גם מפאת זמן, אני עוד צריך לרדת את כל העסק הזה, ויש לי עוד נסיעה לפני במהלך היום.
סה"כ אורך המסלול הוא כ 8 ק"מ , טיפוס גובה מצטבר הוא כ - 800 מטר וזמן משוער הוא 5:30 שעות.
בחזרה עצרתי שוב בבקתה לארוחת צהריים ובירות קרות , הצחוק הוא שכל פעם שהיית עולה לפסגה ועוצר להפסקה בבקתה ושותה בירה ואז יורד למטה עדיין עם אדי אלכוהול טריים בראש, דווקא בזמן שאני צריך ריכוז מלא, נו מילא צחוק הגורל אמרתי לעצמי אם למות אז לפחות במקום יפה חחחחח.
טיפ - לעולם לא מתחילים טרק ללא ליטר וחצי מים לפחות בתרמיל עם בחינה כיצד להצטייד מחדש במים נוספים במסלול עצמו, גם בירידה חזרה הגוף צורך נוזלים והרבה, ואין קשר לכך שקר בחוץ, הגוף מתייבש כמו טוסט בטוסטר וגורם לרמת הריכוז לרדת, ולכן לפני הירידה צריך למלא מיכלים שוב, גם מוצרי סוכר מרוכז יכולים לתרום למי שרוצה לתת פצצת אנרגיה לגוף .
לאחר שירדתי חזרה לאגם, המשכתי בנסיעה לכיוון עמק Otztal , אחד העמקים היפים באוסטריה , בחרתי להגיע לעמק דרך מעבר הרים והעיירה הקרויה על שמו Kuhtai , הדרך יפה ונופית יותר מהכביש הראשי המהיר יותר יחסית.
נסעתי בעמק המרשים לכיוון יעדי הסופי להיום העיירה המפורסמת זולדן המוכרת העיקר בזכות משטחי הסקי הפתוחים כל השנה בזכות גובה ההרים המקיפים את העיירה שחלקם עובר בקלות את 3000 המטרים.
הגעתי למלון כמובן 5 כוכבים כמובן עם ספא איכותי ומסעדת גורמה כמו שצריך.
חוויה מבדחת - כמעט בכל מלון שהגעתי אליו ונעצרתי בחזית בכדי לפרוק מזוודות, מיד הגיע אחד מאנשי המלון והציע לי להחנות את הרכב במקומות שמורים לאח"מים בקדמת המלון, כאילו אני איזה אדם חשוב.... ואז הם רואים שמרכב השרד יוצא אדם עם בגדי טיולים מלוכלכים ונעליים גסות עם בוץ, בדיוק הפוך מהתדמית שהם מצפים לראות שיורד מהרכב , למרות שהרכב היה מבריק כי שטפתי את הרכב אחד ליומיים - שלושה למרות שאין הרבה אבק באוסטריה כידוע., אבל לפחות חניה מובטחת במקום מכובד ושמור הייתה לי ולמעט המלון במינכן גם בחינם.
-
-
-
היום השביעי הגיע למרות שנפל על יום שלישי בשבוע פעמיים כי טוב.
התכנון המקורי היה להתחיל בנסיעה בדרך הקרחון של עמק אוץ Otztaler Gletscherstase הכביש השני בגובהו באירופה 2798 מטר....בסופו של הכביש תוכנן טרק לפסגת Karleskopf בגובה 2902 מטר למרגלות הקרחון ונופי הר Eztipsdliw 3770 מטר ההר השני בגובהו באוסטריה.
אבל ויש אבל גדול לקחתי בחשבון שבגלל הגובה היחסי והעונה יש סיכויי שהכביש והרכבלים לא יעבדו עדיין, וגם ברשת הופיע שהרכבלים טרם נכנסו לפעולה ולכן הכנתי תוכנית חלופית....
ואכן שאלתי ערב קודם במלון לגבי מצב הרכבלים והדרך ונמסר לי שכל הרכבלים והדרך הקרחון יפתחו בעוד כשבוע.
מיד נכנסתי לאינטרנט והלכתי על ההארד קור המטורף ביותר שקיים באזור - Aqua Dome מרחצאות תרמיים ובריכות ספא מפנק , הזמנתי שובר ל- 3 שעות ( דרך אגב המלון שילם על השובר דרך זיכוי שלי ממחיר החדר, לא יודע למה " ולא שואלים שאלות בשביל לא לשמוע שקרים" ככה נהוג אצלנו להגיד.
אקוה דום בנמצא בעיירה הסמוכה מס' ק"מ בשם אוברלנגפלד ממוקם בתוך מתחם מלון ולמעשה בדיעבד זאת הייתה בחירה מוצלחת ביותר, שלא כמו בישראל הבריכות היו דיי ריקות ולא ניכר עומס תיירים בתקופה זו ולכן שקט יחסי שרר במקום, דבר שהוסיף למנוחה ולרגיעה, ללא צווחות שלילדים מרגיזים ומעיקים.
לאחר כמה ימים של מאמץ שרירים ועייפות החומר הבריכות התרמו מינרליים עשו בי פלאים ושיקמו אותו בצורה גריאטרית ואפילו הוציאו לי קוצים שנכנסו לי מיום קודם בטרק.
מה עוד שחצי הראשון של היום התאפיין בעננות נמוכה וגשם מטריד, דבר שהוסיף עוד יותר לנחיצות הבילוי בברכות שחלקן פתוח לנוף הפראי מסביב וחלקם סגור ומקורה.
טיפ - כדאי לתכנן יום מנוחה לאחר מספר ימי פעילות גופנית מאומצת, טוב לגוף ולנשמה.
צהריים אכלתי במסעדה שנבחרה טרום היציאה לחו"ל בעמק האוץ לאחר טיפוס תלול בכביש לגובה של 1560 מ' ומספקת תצפית מהממת של העמק בשם גסטהאוס WURZBERGALM .
בהמשך בסמוך ישנה עוד נקודת תצפית על עמק האוץ TEUFELSKANZEL ואשר מגיעים אליה בטיפוס רגלי קל יחסית וממנה נשקפים מראות העמק.
לאחר מכן הגיע הזמן להיפרד בשלב זה מאוסטריה ולעבור להמשך הטיול לשוויץ, נסיעה ולינה בעיירה נחמדה בשם Scuol.
טיפ - בשוויץ חייבים לנסוע ברכב עם מדבקת כבישים מהירים אם רוצים לנסוע בכבישים מהירים, ולכן יש לרכוש מדבקה שכזו, היא שנתית ואין פחות , לזיכרוני עלותה 40-45 פרנק שוויצרי ואני רוכש אותה מיד במעבר הגבול במבנה של משטרת הגבולות הנמצא ברוב המעברים הראשיים, אפשר לרכוש גם בסופרים , תחנות דלק וכד'.
טיפ - נסיעה בשוויץ שלא בכבישים מהירים לצורך הגעה ליעד באופן מהיר עלולה להתגלות מועיקה ומתישה ביותר, הכבישים הכפריים מוגבלים מהירות , בדרך כלל השיא יהיה 80 קמ"ש , אבל ברוב הזמן המהירות הממוצעת היא 50-60 קמ"ש ולא בגלל פקקים, כאלו לא פגשתי בכל טיולי, הסיבה היא שהדרכים הללו רצופות בנקודות מיושבות, ומספיק בית אחד על הדרך ובקרבתו והמהירות מוגבלת ואפילו למהירות של 30 קמ"ש, ונזכיר כי שוויץ כמו אחיותיה משובצת במצלמות מהירות בכל פינה וצומת, ומצלמה שמתגרים בה היא נושכת חזק בארנק. ולכן טיפ נוסף כדאי לשכור רכב שמעבר להצגת מהירות הנסיעה המשתנה בתדירות של מקלע "נגב" שהרכב יהיה מצוייד במערכת נהיגה אוטונומית אשר מתאימה את המהירות למצב הדרך עפ"י התמרורים, זה חוסך הרבה לחץ ומתח וחיפוש תמידי אחרי התמרורים או מצלמות שחלקם מוסתר ומחופש לעצים , שלטים וחפצים שונים. ברכבי כמובן היו בין היתר מערכות שכאלו וגם מערכות חמודה נוספת שלא ראיתי עד עצם היום והיא מערכת קרני לייזר / אינפרא שלוזרת קרן לכיוון תמרורים שמחזירים לנהג סינוור רגעי לצורך מודעות ואזהרה, מערכת מדהימה שחשבתי שהטכנולוגיה הזו קיימת רק בתעופה.
-
-
-
