רשמים מטיול להרי האלפים והמלצות לפורום
-
-
יש מישהוא שיודע איך מורידים את הוילונות החשמליים ברכב, לעזאזאל מי מתקין 5 וילונות חשמליים ברכב ? חחחח
בבית בקושי שמתי וילון בסלון וגם הוא לא חשמלי......חחחח
-
היום החמישה עשר הגיע
בבוקר מהמרפסת שלי במלון חודר אור חזק , אני מסיט את החלון ומולי פסגת היונגפראוי בוהקת בלבן ומעליה שמיים כחול עמוק.
עכשיו אין ספק שאלוהים אוהב אותי ולא ייתן לי לחזור שוב הביתה בפעם המי יודע כמה ללא פסגת היונגפראוי.
המפעל/תעשייה שסביב היונגפראוי מעוררת התפעלות , כל שרותי התיירות מסודרים החל מחניון מקורה ונוצץ , תחנות רכבל / רכבת שדומות יותר לקניונים גם בגבהים .
שרותים ציבוריים שאצלנו לאתמצא גם בחדרים פרטים של מלונות 5 כוכבים, והפרויקט החציבה עצמו בהר שבוצע יותר ממאה שנה באמצעים ידניים ,,,, כל זמן היותי ברכבת חשבתי למה הם יכולים ואנחנו לא. פרויקט הדגל שלנו רכבת ת"א -י-ם עם כמה מנהרות קצרצרות שלקח לבנות שנים על גבי שנים וגם עכשיו היא לא מרגשת במיוחד ועוד יש מלא תקלות ואיחורים שמגיעה לגובה של כ 800 מטר בהתנשפות של חולה אסטמה במרוץ מרתון.
לעומת פרויקט רכבת יונגפראוי גובה 3400 מטר לערך, ללא תלונות ועל הדקה.
אבל יש לי חדשות נפלאות לספר לכם ! אצלנו פרויקט כזה לא יקרה לעולם ותמיד תוכלו להגיד שאני סיפרתי לכם הראשון.....
הנסיעה לפסגה מתחילה ברכבל חדש ומרשים שיוצא מיונגפראוי אשר לשמחתי יש רק עוד נוסע אחד איתי וזה משאיר לי מרווח ללכת ברכבל ולצלם מכל זווית אפשרית את נופי האייגר שבדרך , הרכבל בעל זכוכיות פנוראמיות ללא שריטות ומושבים נוחים כמו בסלון וישנו גם הסבר מוקלט תוך כדי העלייה על הנוןפים שבדרך., כך שזה מזכיר לי את דיסני בפלורידה.
בתום נסיעה ברכבל אני עולה על הרכבת שמגיעה ליונגפראוי.
מרגישים את הקור הגדול, ואז מתחילים ללבוש את השכבות הנוספות שהבאתי, כולל משקפי השלג שהבאתי .
טיפ - חשוב חשוב חשוב להביא משקפי שלג, קניתי לפני הנסיעה, משקפיים מיוחדות אשר מסננות את האור החיצוני ורק כ- 8 אחוז חודר מעבר לעדשות, בנוסף העדשות מייצרות קונטרס של צבעים שנותן יכולת ראייה מושלמת בדגש לתנאי שלג ושמש ורוח ., כולל נקבי אוורור ללחות/ אדים, ראיתי מה שקרה לילד שלא היו לו משקפיים , כוויות בעיניים שחייבו פינוי מוסק.
טיפ - במרפסת התצפית הנופים נשגבים הקרחון הענק ופסגת היונגפראוי בוהקת. אכן ממליץ.
טיפ - שלמו 200 שלמו 500 שלמו 1000 יורו בכדי לעלות ליונגפראוי פעם אחת בשביל להתרשם.( 1001 יורו כבר צריך לחשוב כדאיות חחח ).
כמובן שלא שכחתי לפני הירידה להתפנק בקפה ועוגה במסעדה המחוממת.
משם המשכתי לסגור חוב נוסף - עמק הלאוטברונן , עכשיו שמזג האוויר טוב שווה לחזור לעמק.
החניתי בחניון במרכז לאוטברונן ומשם הליכה קצרה ברגל לאחד המפלים המצולמים ביותר - Staubbach Waterfall
יש מסלול טיפוס קצר לבסיס המפל שממנו ניתן להרגיש את רסס המים ואת המפל שיורד מעליי תוך תצפיות לעבר העמק.
בהמשך בחרתי מראש מסעדה לארוחת צהריים ובירה קרה הצופה לנופי העמק ומשם בנסיעה די ארוכה לכיוון אגם לוצרן ללינה בעיירה קטנה היושבת מעל אגם לוצרן - Emmetten שאין מה לעשות שם מעבר למלון שמספק תצפית על כל אגם לוצרן ובשקיעה זה נותן מראה יפה.
ארוחת הערב התבצעה על טרסה פתוחה בגובה 1000 מטר למול אגם לוצרן, אין כמו לסיים יום כזה עם כוסית יין ונתח בשר טוב ממול לשקיעה שצובעת את מיימי האגם בצבע זהוב.
-
-
-
-
-
היום השישי עשר - החזרה לאוסטריה
טיול זה בחלקו השוויצרי מסתיים היום ברגשות מעורבים , אבל זה לא הרגע לסכם כי אנחנו עדיין בעיצומו של הטיול ויש עוד מה לעשות ומה לראות
נסיעה של כ 200 ק"מ לכיוון מזרח, עוצר בפעם האחרונה לקפה ועוגה בשוויץ בבית קפה מעל אגם Walensee.
מתאמץ למשוך עם הרכב עוד קצת לגבול האוסטרי בשביל לחסוך את עלויות הדלק השוויצרי.
טיפ - אם יש אפשרות לתדלק במדינות מסביב שוויץ, אז יש לעשות תכנון נכון בכדי לחסוך את העלויות הגבוהות של הדלק בשוויץ
מתקרב למעבר גבול לאוסטריה ואני מבחין כי על המעבר עומדים מעל 10 שוטרים אוסטרים ובודקים רכב רכב ...
אני אומר לעצמי מה יהיה ? שוב פעם ? כבר בדקו אותי במינכן מספיק לטיול זה, ויש לי עוד היום טרק על הראש.
אני מחליט לקדם תרופה למכה והפעם לנקוט מעשה שיגרום להם השוטרים החמודים לא לעכב אותי, אין בריירה זמן זה כסף.....,
מגיע למעבר השוטרים מסתכלים עלי ,אני פותח את החלון לצורך הצגת תעודות והם מחייכים אלי ומסמנים לי בדרכם להמשיך בנסיעה ללא הפרעה וללא צורך באקט נוסף.
עובר את המעבר ודעתי אינה נחה, מה קרה פה ? מדוע לא עצרו לברור, לבדיקה כמו שעשו למכוניות לפני ?
אני מנסה לפתור את השאלה בפתרון הזוי מה: היות ומדובר ברכב שרד עם לוחית של מינכן ( האיחוד ) הם הניחו שלא מדובר ברוצח סדרתי או מרגל בין לאומי.
איזה מזל ששכרתי רכב כזה חחחח
זהו לאחר שבוע, שוויץ מאחורי ביחד עם יותר מ 3000 פרנק שהושארו בכל פינה ועמק ( בלי טיפים חחח).
טיפ - טיפים זה נושא חשוב לדעתי , לא להיות קמצנים או כאלו שמביטים לצד השני כאילו לא רואים , או שזה לא חינוכי , או כל משפט שייפי הנפש אומרים שרוצים להצדיק את דעתם , מי שהבין הבין,,,, לי זה עושה תחושה טובה לתת טיפ למי שנתן לי שרות מכל הלב, אלו האנשים ה"שקופים" שעושים את העבודה הקשה, משהו שרובנו כבר לא זוכרים מה זה ? וכשנותנים טיפ אז לא לשבת עם מחשב ולעשות את החשבון ההזוי הזה של 10 אחוז ולרעוד עם היד כשפותחים את הארנק ומחפשים מטבעות , יש גם שטרות אתם יודעים ....
היעד - טרק באגם לונר - Lünersee, אגם מלאכותי בגובה של כ 2000 מטר האגם נמצא במחוז וורלברג ולמעשה יושב על הגבול עם שוויץ , חבוי בין הרים גבוהים, למעשה הפסגות הדרומיות הם שוויץ.
הדרך עצמה לאגם היא יפה ובעלת כביש צר ומתפתל ועולה שפיתולים שאתה מתפלל שלא יבוא רכב ממול כי אז ככל הנראה מישהו יצטרך לנסוע לאחר והרבה.
להגיע לאגם אפשר ברגל מהחניון אבל זה לבזבז זמן וכוח למרות שהטיפוס הוא נופי , אבל הטרק הוא ארוך וקשה יחסית וכדאי לשמור כוחות להמשך.
אני תכננתי לסיים את הטרק עד לשעה 17:00 ואז אם הטרק יימשך אז ארד רגלית לחניון כי הרכבל עובד עד שעה 17:00, ירידה לוקחת כחצי שעה.
אז השתמשתי ברכבל לעלות לגובה האגם.
משפת האגם יוצא לטרק לבקתת - Totalphütte שנמצאת בגובה 2385 מטר אורך המסלול הלוך חזור כ- 6 ק"מ של טיפוס קשוח כולל חציות של מקטעי שלג .
טיפ - הליכה על שלג זה אתגר מסוכן ! אין פשרות במיוחד בעליות או ירידות, כי לא יודעים מה המצב מתחת לשכבת השלג, אני מציע למי שלא יודע ללכת על שלג, שלא ינסה כי זה עלול להסתיים בפציעה או יותר, למי שאמיץ אני מציע קודם כל להשתמש בקרמפונים - סנדלי קרח אשר מתחברים לסוליית הנעל עם מסגרת פלדה עם סכינים חדים אשר ננעצים בשכבת הקרח או שלג , כשהולכים על השלג אז הליכה איטית מאוד , צעד אחרי צעד כאשר נועצים טוב טוב את הרגל בקרקע ועם המקלות בודקים את העומק של הצעד הבא, ישנה עוד בעיה של חוסר התמצאות, כי סימני הדרך אינם נמצאים , הם קבורים תחת השלג, ופה יש להשתמש בניווט לוויני. עדיף ללכת על קו שלא הלכו עליו, כי אז הקטע הוא רך יותר ולא חלקלק וכבוש , בירידה עם משקל על הגב יש כמובן עוד סיכון ולכן יש להטות את הגוף וצורת ההליכה בכדי לאזן את המשקל או פשוט לשבת על השלג ולהחליק את המקטע המסוכן.
האגם קפוא במהלך החורף והיה קפוא עד כשבועיים לפני הגעתי , ולכן עקבתי ברשת על המצב באגם דרך מצלמה קבועה שמשדרת תמונת אמת וראיתי עם הזמן איך השלג מפשיר באגם והצירים נפתחים לתנועה רגלית.
המסלול עצמו יפה ומספק נופים מדהימים של האגם למטה וההרים מסביב. הגעתי לבקתה שמשמשת כתחנת ביניים למי שרוצה ללון ולהמשיך למחרת לפסגות הגבוהות מסביב או כמסעדה ולמנוחה לפני החזרה , נכון לזמן הביקור, הקטע הגבוה טרם נפתח בגלל תנאי השלג והקרח שעדיין כיסו חלקים נרחבים .
בהגעה לבקתה יש מין הסיפוק והתעצמות נפש גדולה, הדרך למעלה מאוד מטעה, בכל שלב מהטיפוס שהוא בשיפועים קשים ואלפיני אתה מסתכל קדימה ורק רואה כל הזמן עליה ועליה שלא נגמרת, לא ניתן לראות את הבקתה ממש עד לרגע האחרון. הנוף ממרפסת הפתוחה של הבקתה הוא נוף בראשית , הפעם על תוואי המסלול היו קצת יותר אנשים, לא טיילת ת"א רחמא ליצלן אבל פה ושם מטייל או שניים זה כבר הרבה בשבילי....
הספקתי להגיע לרכבל האחרון ולרדת ברכבל לרכב ולהמשיך ליעדי הסופי, מלון מפנק בסנט אנטון דרך מעבר במעבר הרים ארלברג היפה.
טיפ - אחד המעברים היפים בוורלברג זה מעבר הרים ארלברג , ומי שלא מכיר עלול לפספס את המעבר ולחצות את ההרים במנהרת ארלברג, ולכן יש לשים לב לשילוט שמפנה למנהרה ולא להיכנס.
העיירה הנוצצת סנט אנטון מפורסמת באתרי הסקי שלה ומיקומה.
טיפ - למצוא מלון עם חניה צמודה זה מחייב מלון 5 כוכבים , הרחובות הפנימיים של העיירה סגורים לתנועת כלי רכב, למעט אלו ששייכים לתושבים או לתיירים שהזמינו מלון שיש לו חניה מוסדרת במתחם הסגור, ולכן אם הזמנתם מלון בשטח הסגור אז תגיעו למחסום שבנוי באמצע הרחוב ע"י מוטות ברזל מתרוממים, צאו מהרכב תלחצו על הכפתור והמלון יפתח לכם את המחסום.
למלון היה מתחם ספא ומסעדה כמו שאני אוהב ברמה הגבוהה ביותר, אם כי המלון בנוי על יסודות מלון ישנים ובנוי ממקטעים ותוספות עם השנים וההתמצאות זו קצת קשה למי שרק היגע זה עתה.
המזל שהרכב חונה בחניון התת קרקעי של המלון והגישה מהחניון למלון היא דרך אלת אחת ומעלית.
-
אגם לונר
-
-
-
-
-
היום שלפני האחרון - שבעה עשר
התעוררתי בסנט אנטון, האמת לא מה שחשבתי תמיד על העיירה, בדמיון ראיתי אותה אחרת , תמיד כשהייתי באזור אז ישנתי בעיירות סמוכות , חשבתי על עיר שעשועים ומותרות, וזה היה פחות.
היום התכנון הוא לחזור לגרמניה למינכן על מנת להתכונן לטיסה למחרת.
אז החלטתי לנסוע דרך העיירה בגבול בצד הגרמני מיטנוואלד אשר גם לה יש "הר פרטי" - Westliche Karwendelspitze המתנשא לגובה של 2385 מטר.
נסיעה של כשעה וחצי - שעתיים כולל עצירה לקפה ועוגה ואני בחניון הרכבל.
המטרה לעלות ברכבל ולבצע טיפוס קצר לפסגה עצמה מתחנת הרכבל הנמצאת בגובה 2244 מטר.
לא טיפוס אכזרי, אבל יש לו זוויות מפחידות של תהום פעור וזוויות קשוחות במסלול היותר מורכב.
בסיום הטיפוס חזרתי לרכב ונסעתי לאכול צהריים במסעדה שתוכננה מראש על שפת אגם Eibsee , האגם נמצא למרגלות ה"צוגהשפיצה" ההר הגבוה באלפים הגרמנים ששווה לעלות אליו לתצפית, אני כבר הייתי בפסגתו פעמיים ולכן הפעם ויתרתי.
בסיום ארוחת הצהרים היגע הזמן להמשיך למינכן,
חגיגה - הסטתי את המסלול למינכן כך שייתן לי כ- 100 ק"מ אוטובאן טהור.
הזדמנות אחרונה להעיף את עצמי ב- 260 קמ"ש.
ואכן החגיגה הייתה מושלמת, השתחלתי בין עדרי הפרארי, למבורגיני ופורשה והרגשתי בין שווים, סוף סוף התרגלתי לכוח המתפרץ של הבימרית והכי חשוב שהבנתי לשם מה בנו את המכונית הזו ? כמובן חוץ מלסובב ראשים שהיא עוברת ברחוב או חונה .
הרכב הזה נבנה בגרמניה עבור גרמניה נקודה סימן קריאה !!!!!!!!!!!
היא נבנתה עבור גיהוץ אוטוסטראדות מהירות, במהירות שיוט שהספרות 200 קמ"ש ומעלה זו הסביבה הטבעית שלה, ואת זה היא עושה בלי לבזבז הרבה דלק במהירות שיוט ובתוכנית חסכון.
היא פחות שימושית בכבישי הרים צרים ופיתולים של קאיה פונטו.... וכשהגעתי למינכן רציתי להיכנס לחניון התת קרקעי של המלון אבל יש בעיה, הבימרית לא עוברת בסיבובים של החניון לקומה התת קרקעית, לפחות לא בלי להשאיר פסים שחורים על הקיר הלבן המצוחצח ומבריק בסגנון "יקה".
אני הולך ללובי ומסביר לבחור בנימוס את הבעיה והוא לא מבין אז אני מבקש ממנו לצאת איתי החוצה ולראות במו עיניו , זה יכנס בזה ????? אני שואל אותו, אני אומר לו קח את המפתח של הרכב ותנסה אתה ואז נופל לא האסימון , מה עושים ? הוא אומר שכל החניות הוזמנו מראש ויש עליהם שם המוזמן.
ואז הראש הישראלי מתחיל לעבוד ? אני אומר לו בוא נחליף שילוט ניקח שילוט מחניה בחזית המלון ונשים את השלט שלי ואותו נשים אנא ערף איפה נשים ? איפה שבא לו.....חחחח
והגרמני " אוכל את זה" לתדהמתי כי רבה ומסכים.
אז אני מחנה ברוב הדר ופאר בחזית המלון, במרכז מינכן 20 מטר(בהגזמה חחחח) מכיכר "מריאן פלאץ" והחיים טובים.
מלון מפואר מאוד וחדרים מפנקים, למרות קרבתו למרכז הישן.
הזמנתי לי ערב אחרון מקום לארוחת ערב במרתף בירה מהמפורסמים במינכן - Ratskeller München - המוגדרת כאחת ממאה המסעדות הטובות במינכן. ואפילו בעלת היסטוריה מעניינת מתקופות חשוכות יותר.
היה טעים ונחמד, מוזיקה טובה והשיכורים ששרים עושה את הערב מהמם, גם אני הרשיתי לעצמי להגיע למצב של " נחמדות ושמחת יתר " אחרי מילוי הכרס בכמה ליטרים של בירה בווארית איכותית, מזל שאני לא נוהג והמלון נמצא בקו ישר ,,,, חחחח
-
פוסט זה נמחק! -
למי שלא יודע או הבין אני חייב הסבר קטן:
המהירות המרבית בכבישי האוטובאן בגרמניה, היכן שלא צוינה הגבלת מהירות ,היא בלתי מוגבלת חוקית !!!!
רוצה לומר שבקטעים אלו הסכים המחוקק הגרמני להפוך קטעים אלו למסלול מרוצים תרתי משמע, כלומר יכול תיאורטית ומעשית כל זב חוטם שיש לו הורים עשירים להגיע עם מכונית על ולנהוג בקטעים אלו במהירות עד שהבוכנות יתפוצצו או תיגמר לו הבטרייה ( לחובבי הטסלה ושאר מכוניות הפלייסשטיישן לסוגם). סורי אין כבוד בקהילת הטורבו למכוניות ולדור זה.
כך שאם ציינתי נהיגה במהירות של 260 קמ"ש הרי זה חוקי לחלוטין ובגלל שהרכב ששכרתי מוגבל אלקטרונית לא לעבור מהירות זו, אולם נסו לעצור לרגע בתחנת דלק באוטובאן ולגשת לכיוון תצפית על הכביש ממולכם ולנסות להבחין במטוסים מנמיכי טוס שנוהגים במהירויות של מעל 300 קמ"ש .
אין חובב הגה אמיתי שלא יחלום לנהוג בכבישים אלו בגרמניה, המדינה היחידה בעולם שמאפשרת זאת תחת היגיון גרמני בריא ובמחירים שווים לכל נפש.
אני מניח שזה מכניס הרבה כסף לקופת המדינה , הכבישים בטוחים 100 אחוז, יציבות הרכב על המסלול גם בסיבובים וגם בגשם מעוררת התפעלות, יצא לי לנהוג במהירות מעל 200 קמ"ש בגשם שוטף באוטובאן באזור שטוטגארט במשך כמה דקות כולל סיבובים והרכב לא התלונן ואפילו לא הורגש נושא שכבת המיים על הכביש, בזכות השיפועים הנכונים ומעבירי המים הטובים לאורך הכביש.
אזהרה חמורה - יודע אני על הרבה נהגים חדשים וצעירים מישראל שנוסעים עם אבא בכדי לשכור רכב על ולהתחרע בכבישים, ראו הוזהרתם הגרמנים אינם מתירים לנהגים צעירים לשכור רכבים כאלו ואין ביטוח במקרה של תאונה כאשר יתברר כי הנהג הוא לא האבא. ברור לכולם כי כאשר תתרחש תאונה היא תהיה תאונה בצבע ,,,,כלומר לא יהיה מה להציל...... ראו הוזהרתם....
מחירים ? כמו שאמרתי שווים לכל נפש : פרארי או למבורגיני לדוגמא 1000 אירו ליום ! רכבים ששווים מעל מיליון או שניים יורו ,
הבעיה היחידה היא הפיקדון שנדרשים להפקיד ( 100000 אירו ).
אז לרובני כנראה יהיה כדאי להישאר ברמה הנורמלית של מרצדס אס 500 או ב..מ.וו 750 או פורשה שם הפיקדון הוא 5000 יורו.
-
היום השמונה עשר - היום האחרון לטיול / מסע הזה :
לאחר התפוגגות אדי הבירה או שלא, התעוררתי בבהלה ,רגע היום אני חוזר לארץ ומה שכחתי ? לקנות לילדים ואשתי מתנות.....
טוב יש לי עוד מספיק זמן , הטיסה שלי בערב..... יצאתי לכיכר מריאן פלאץ לארוחת בוקר בכיכר,,, סתם כך נחמד לצפות באנשים החולפים במינכן שניראת שונה מאוד מהלילה, בשעות החשיכה השפה השולטת הופכת לטורקית / ערבית ומינכן איך אומרים ביידיש , "אפס" כבר לא כל כך מינכן ...
אז בבוקר הגרמנית חוזרת לרחוב ואיתה היופי הבווארי.
טוב למלאכה, צריך להביא מתנות פיצוי לאשה והילדים שהופקרו לכמעט 3 שבועות, אני נהניתי והם ?
אני יודע מה הם רוצים ולמזלי החנויות נמצאות ברחוב הקניות הראשי Kaufingerstraße שנמצא 50 מטר ממני ובהמשך רחוב Neuhauser .
מתחיל בחנות אפל המרשימה ממשיך לאדידס, זארה ועוד ... האמת שאני קונה מתנות זה כל חנות לא יותר מעשר דקות.
מצלם ומקבל אישור לקנות או לא מהבית ..... תוך שעה,,,, שעה וקצת גמרו לי את חשבון האשראי חחחח, אין מה לעשות, מי שנוסע לחו"ל, קונה לאלו שנשארו מאחור. חובה , אחרת אצטרך כנראה לישון ברחוב כשאזור או מלון שזה יצא יקר יותר.....
בחזרה למלון עם הקניות חשבתי לעצמי שמעניין כמה זה יצא סה"כ ? אני פוחד אפילו לראות בחודש הבא את הורדות הויזה......
מזל שנשארו לי איזה 100 אירו במטבעות לשוקולדים לחברים בעבודה בדיוטי פרי.
התוכנית היום קצת השתנתה
לפני היציאה לטיול הזמנתי כרטיס לביקור במוזיאון ב.מ.וו במינכן, אבל לאחר שקיבלתי את הרכב השכור שהיא למעשה מכונית הדגל של ב.מ.וו אז מה יש לי לחפש שם ?
חבל על הזמן לבזבז על דגמים נחותים יותר.
אז אסע לבקר בארמון נימפנבורג - Schloss Nymphenburg טרם הייתי שם וזה הזמן לקצת תרבות והיסטוריה של השושלת הבווארית.
ביצעתי צ'ק אין במלון וביקשתי שיעמיסו לי את המזוודות ברכב , היו יותר כבדות מאשר ביציאה למסע.
שרות יוצא מהכלל במלון, לא נהניתי כך ממלון ממינכן בפעמים הקודמות ששהיתי בעיר הזו, דבר שהצדיק חלוקת טיפים נדיבה לנותני השרות.
יש לי מספיק זמן לנסוע לארמון כחצי שעה ולבקר בארמון שעתיים ואז לשדה התעופה יישאר מספיק זמן לארוחת צהריים מאוחרת ובירה טובה האחרונה לפני הטיסה.
טיפ - החניה באזור הארמון היא חופשית חינם ,
האגם , חדרי הארמון והגנים הם יפים ומרשימים ,נכון יש ארמונות הרבה יותר מרשימים , הדבר הבולט הוא המתנות שקיבלו מלכי בוואריה לדורותיהם מאורחים שביקרו מלכים, נסיכים, אנשי אצולה וממון , מרשים בהחלט. יש גם את הסיפור על דלת הסתרים בין חדר המלך לחדר המלכה ( אגב בזמנים ההם המלך לא ישן עם המלכה , כך היה נהוג , אבל היתה לו דלת סתרים שדרכה היה חומק באישון לילה לחדרה של המלכה.
לאחר הביקור בארמון הגעתי לשדה תעופה מינכן .
טיפ - רצוי לתדלק את הרכב לפני החזרתו , במידה ולא אז חברת ההשכרה תחייב אתכם על עלות הדלק שהיה חסר + עמלת שרות שהיא גבוה , כך שייצא לכם לשלם כפול על עלות התדלוק של מיכל ריק, ולכן רק במקרה חרום ששכחתם למלא דלק או שאתם מאחרים לטיסה או שסתם בא לכם להתפנק ולא לתדלק בסיום הטיול.
היות ואני מכיר את אופן הבדיקה הביטחונית של הטסים לישראל ממינכן באותו טרמינל שכוח אל, אז הכנתי עצמי נפשית, אבל הופתעתי הבידוק היה קליל יחסית ומהיר ואז הופתעתי עוד יותר , בעבר הטרמינל לטיסות לישראל היה מנותק וחוץ מחנות קטנה ובית קפה לא היה כלום , אבל הפעם העבירו אותנו באמצעות אוטובוס לטרמינל הרגיל של מינכן , וכך יצא שיכולתי להעביר את הזמן בשוטטות בחנויות הדיוטי וקניית שוקולדים רגועה והעליה לטיסת לופטהאנזה הייתה דרך שרוול בטרמינל הרגיל.
זהו, עוד 4 שעות חוזרים לשכונה, לסקודה ולחום והלחות שכבר שכחתי מזה לגמרי, כל הביגוד המיוחד של הטרקים, יוכנס לשקית גדולה ועמוק לארון.
לא התגעגעתי , ממש לא לצפצופים, לפקקים, לחוסר הנימוס של האנשים ברחוב, בתור, במעלית ובעצם בכל מקום ציבורי ופרטי, אין לי למי להגיד בבוקר "גוטן מורגן" חחח , חןזרים לעבודה לשולחן למחשב ולמזגן, לחלום על הפנסיה המתקרבת ועל טיולים ללא גבול וזמן....וכבר בראשי מתגלגל הרעיון ליוני 2023 טרק מונבלאן, רק צריך לחפש שותף מתאים.
-
-
-
