טיול לאנגליה אוקטובר 2022 - דיווח חי מהשטח
-
בקשתי מפקיד הקבלה להחליף חדר. אמרו לי שאולי יתפנה אחד מחר. אני נשאר יומיים במקום הזה. ויתרתי. פשוט רע לי פיזית להיות בחדר, מצד שני גם ממש לא בא לי לצאת לרחובות סוהו הסואנים כרגע. איזו טעות. אולי מקלחת תשפר את המצב. המקלחת לפחות נראית טובה.
-
מקלחת זה רעיון טוב, בעיקר אחרי יום שלם של נסיעות. תהנה.
-
המקלחת הייתה רעיון טוב. ההחלטה לצאת בעקבותיה הייתה טעות. כשאני במצב רוח רע מסות של אנשים רק מחמירות אותו. רציתי לאכול, אבל לא מתאים לי לשבת במסעדה הומה עכשיו. הזמנתי משלוח לחדר. אולי עדיף ככה, שאתרגל אליו.
-
טוב מאוד שהזמנת לחדר(מקווה שיערה לחיכך). אם מתחשק לך(ויש wi.fi), אפשר לשים מוזיקה שתנעם לאוזנייך ותעזור להרגע מהעומס. *לא אודיו גייד או פודקאסטים:) בתיאבון!
-
פספתי את שם המלון..... תוכל לספק?
-
לא הייתי בלונדון כבר שנים אבל אני זוכרת שהיא מאתגרת מבחינת לינה. אני יודעת שזה לא מנחם אבל אתה לא הראשון שנפלת...
-
@imeshy2 לא פספסת כי לא אמרתי את שם המלון. The Resident Soho.
לא התלהבתי במיוחד ממצפה הכוכבים המלכותי בגריניץ'. היו לי ציפיות אחרות ממנו. קיוויתי לתוכן שעוסק באסטרונומיה וחקר החלל, אבל למעט המבואה לפלנטריום שהייתה בה תצוגה על מאדים והפלנטריום עצמו לא היה תוכן כזה. תצוגת הפלנטריום הייתה סטנדרטית ("השמים היום"). רוב האתר מוקדש לנושאים אחרים, כמו ההיסטוריה וחיי היום יום של האסטרונומים המלכותיים שחיו שם (לא מעניין אותי ודי קלסטרופובי), תערוכה על ניווט וקביעת זמן במאה ה-17-18 (גם לא מעניין אותי אבל עשוי יפה) תערוכה מוגבלת בזמן על זמן ומשמעותו בחיי היום יום (meh) וקו האורך 0, שזה גימיק נחמד לצילום בודד אבל לא באמת מצדיק את הנסיעה של 50 דקות בתחתית ממרכז לונדון.
נהניתי מפארק גריניץ' יותר ממה שנהניתי במצפה, ואפילו הצלחתי לצלם סנאי סוף סוף (זה העשירי שלי בטיול והראשון שלא יצא מטושטש). אבל גם בפארק (המאוד גדול) אין משהו מיוחד שאין בפארקים אחרים בלונדון.
-
חזרתי עכשיו מ-The Book of Mormon. היה... נחמד. אני אסתכן פה בסקילה ציבורית ואגיד שכנראה נהניתי יותר מ"האריה, המכשפה וארון הבגדים". האשמה אינה בשחקנים/רקדנים שעושים עבודה מרשימה ומקצועית לא פחות, וגם לא בשואו שהוא כנראה גדול ונוצץ יותר מ"האריה, המכשפה וארון הבגדים". הבעייה היא המחזה עצמו. The Book of Mormon מבוסס כמעט כולו על שירים, ובחלק ניכר מהם השירה מהירה מכדי להבין את הניואנסים. זה מפריע לי. באריה, המכשפה וארון הבגדים השירים היו דווקא החלק הברור יותר והיו מועטים ואת הסיפור כבר הכרתי. הכנסייה המורמונית מאוד ראוייה לסאטירה נשכנית, רק שזה לא באמת המחזה הזה. ההומור של סטון ופארקר די אינפנטילי בסופו של דבר ורובו מבוסס על בדיחת סקס והפרשות. יש פה אולי שיר אחד שיש בו סאטירה מורכבת יותר - Turn it Off - השאר היה פחות או יותר לשיר את המסר בלי תחכום.
ברור לי שאני בדעת מיעוט, גם לפי התגובה של הקהל בשתי המחזות - פה היו מחיאות כפיים אחרי כל שיר - וגם לפי הביקורות שהיו פושרות יותר ל"אריה, המכשפה וארון הבגדים". אני אחיה עם זה בשלום.
-
אתה מכיר את הסדרה Southpark ? המחזה בעצם הוצג שם לראשונה עם הדמויות המקוריות. אם אתה מכיר את הסדרה, אפשר לראות את הפרק כעת.
-
*Ding Dong- הפרק בסאוט'פארק, היווה השראה לכתיבת המחזה(לא אחד לאחד), אותם כותבים.
-
יודע יודע
אני מחובבי הסדרה לדורותיה... -
רק רציתי לשתף את הדיאלוג הבא שניהלתי עם פקיד הקבלה בתום הצ'ק אאוט (בשבע בבוקר, כי התעוררתי בארבע ולא נרדמתי שוב):
פקיד: ?How was your stay
אודי: !Yes. Well, good morning (נמלט בחופזה)
-
היה לי יום מוצלח בברייטון. כבר היו לי ימים מוצלחים בטיול, אבל הייחוד של היום הזה היה שהוא היה מוצלח למרות מזג אוויר לא מוצלח. ביומיים שהייתי בברייטון היה לי מזג אוויר נהדר בבוקר שנהרס בצהרים.
את היום הזה התחלתי בסיור המאורגן היחיד בטיול עם קבוצה, ב-Devil's Dyke וה-Seven Sisters מטעם Brighton & Beyond Tours. היה מוצלח מאוד בעיני. הסיור הוא קפיצה בין מספר מקומות ולא נשארים באף מקום הרבה זמן, אבל הוא השאיר טעם של עוד. המדריך/נהג אדם הפגין ידע וגם כשרון בידורי. היה תענוג להקשיב לו. המבנה היה של עצירות לצילומים + הסברים לסירוגין עם עצירות של שוטטות חופשית באתר ואוכל/שתייה. היינו ב-Devil's Dyke, Middle Farm, Beachy, Head, Wilmington, Birling Gap וסיימנו ב-Seaford Head ותצפית על ה-Seven Sisters. עכשיו אלו צוקים לבנים, בניגוד לאלו של דובר.
אחרי הסיור ניסיתי את מזלי באומגה של ברייטון למרות מזג האוויר הרע. היה לי כרטיס לאתמול אבל הם סגרו בגלל מזג האוויר. היום היה פתוח! גשם, רוח וקור הם לא בדיוק התנאים שאתה חושב עליהם כתנאים לאומגה, אבל עשיתי ונהניתי. אולי דווקא בגלל התנאים הלא טיפוסיים.
-
תוכל לעשות השוואה בין צוקי דובר לשבע האחיות? ממי התרשמת יותר?
-
משבע האחיות, אבל זו לא השוואה לגמרי הוגנת. דברתי על זה עם אדם אתמול. כדי לראות את צוקי דובר במלוא הדרם, בלי הבניינים של העיר מתחת, אתה צריך להסתובב בנמל התעשייתי במזרח העיר ולא רציתי לעשות את זה. זה לא איזור סימפטי להסתובב בו והזמן שהיה לי היה בערב. נשארנו עם הצוקים מעל העיר, והבעייה שלהם היא שהם כבר לא ממש לבנים. הם לבנים-ירוקים בגלל צמחייה וטחב שצמחו עליהם. הסיבות ששבע האחיות נראות טוב יותר הן א. אתה רואה אותן מרחוק ולא ממש מתחת כמו בדובר כדי שתראה את כל השבע וב. בניגוד לדובר אין מאמצים להגן על המצוקים ואירוזיה גורמת לכך שכל שנה קצה המצוק מתמוטט לים וחושף פני מצוק "טריים" מאבן גיר. אפקטיבית שבע האחיות "נצבעות" כל שנה מחדש וצוקי דובר, לפחות אלו שראיתי, לא.
-
כוכבית לחפירה לעיל: יש מצב שמהים הצוקים של דובר נראים מרשימים לא פחות משבע האחיות כי רואים אותם מרחוק ולא מבחינים בצמחיה. אם השיט שלי בדובר לא היה מתבטל הייתי יודע.
-
תודה רבה על ההסבר המפורט
-
ושוב הייתה לי חוויה מעצבנת בטירה. הפעם זה קרה בארונדל ולפני שהגעתי לטירה בכלל. האנשים הטובים של ארונדל לא מאמינים בכתיבת מילים על שלטי האטרקציות שלהם, רק תמונות, וכמובן שכל תייר טוב אמור להבדיל בין תמונה של טירה לתמונה של קתדרלה כי הן שונות חלוטין! השלט היחיד שראיתי שכיוון מילולית לכניסה לטירה הוצב אחרי שעברתי אותה. גם Google Maps לא עזרה בכלל. כיונתי אותה לטירה והיא התחרפנה, שנתה את דעתה כל רגע ושלחה אותי דרך דלתות שהיו סגורות. אני נסחב במעלה ובמורד הגבעה עם טרולי, כן? כשהגעתי לכניסה לטירה בסופו של דבר הייתי מזיע, עצבני, ומוכן ומזומן לשנוא את כל מה שאראה בפנים מתוך עיקרון (טיפ: כוונו את Google Maps למוזיאון ארונדל, לא לטירה, ותגיעו לכניסה הראשית לטירה).
-
לגבי הטירה עצמה, אז ככה: הארכיטקטורה החיצונית והאדמות מאוד פוטוגנים, התכולה מפוקפקת יותר. המבצר הימי ביניימי נבנה לצרכים צבאיים, בניגוד לדובר, ולכן השחזור הימי ביניימי שנעשה בו פחות מרשים והוא הרבה פחות נוח לסיור, עם מזדרונות צרים וגרמי מדרגות תלולים. הנוף מהמבצר יפה מאוד, כמובן. את זה אי אפשר להרוס. החדרים וחדרי השינה של הטירה הם מהתקופה הויקטוריאנית/אדוארדית, והם גדולים ומפוארים מאוד. בדומה לפוויליון המלכותי בברייטון, נוצרת מהר מאוד תחושה של עומס; עוד תמונה, עוד פסל, עוד חליפת שריון, עוד חדר שינה. אי אפשר באמת להשתלט על המסה הזו. מי שינסה לקרוא את הכיתוב ליד כל מוצג ישהה בטירה יומיים וזה לא עד כדי כך מעניין. בברייטון לפחות השכילו לבנות מהסיור נראטיב שעקב אחרי ג'ורג' הרביעי וחייו האישיים, פה הכל מונח בערבובייה אחת גדולה, בלי סדר כרונולוגי או תמטי. הגנים יפים למי שמתלהב מגנים. אני לא.
-
החוויה בארונדל גורמת לי לנטות לוותר על הביקור בטירת הבר שתכננתי למחר. מראש פקפקתי בכך שאעשה אותו ולכן לא קניתי להבר כרטיסים מראש. תוקף ה-BritRail Pass שלי פקע, ולקנות כרטיס הלוך ושוב להבר בשביל עוד התברברות בכפר אנגלי ועוד אוסף מפואר של שמעטס מהמאה ה-18... לא. בהבר יש מבוכים שרציתי לעשות, אבל זה יהיה כנראה בפעם אחרת. ממילא עדיף להגיע להבר כשמתקיים שם טורניר Jousting, זה יותר מגניב.
