שלום חברים,

בתוכנית שלי לשנה הבאה נמצאים כעת שני טיולים (הפעם לא טרקים ולא טיולי סולו לשם שינוי) - והפעם משפחתיים

הראשון - במאי לדרום אנגליה (מסאסקס ועד קורנוול) עם הוריי, ושני אחיי.

השני - באוגוסט (כן כן, איך נפלו גיבורים) למרכז רומניה (איזור בראשוב), לראשונה עם ילדיי (ואשתי כמובן).

שניהם יהיו ארוכים יחסית (אלי) - כ 10-12 ימים כל אחד.

כמובן שכעת אני בשלב ליקוט המידע וארגון הנסיעה.

ניצלתי את ההזדמנות על מנת להשוות את רמת השאלות והמענה עבורן בין הפורום האהוב שלנו לבין קבוצות פייסבוק שונות.

כיום יש קבוצות טיולים רבות הממוקדות ביעד בודד (בנגידו לאתר שהוא כללי יותר באופיו ומרכז הרבה יעדים יחד).

נרשמתי לקבוצת הטיולים המרכזית של טיולים ברומניה. בעבר נרשמתי לכזו בפורטוגל, וגם בבולגריה, בטיוליי הקודמים.

המסקנות והרשמים אותם אפרט מייד, דומים באופן עקרוני בין הקבוצות (אם כי לא היו קיצוניים באותה מידה).

ובכן, המצב שם לא טוב, בלשון המעטה.

אמנם יש עשרות אלפי אנשים החברים בכל אחת מהקבוצות הללו, אבל! בדומה לכך שלרובינו יש עשרות אלפי תמונות דיגיטליות של ילדינו, ובפועל, מכיוון שאנחנו לא מתפעלים אותן, הרי שבעצם ניתן לומר שלרובינו אין כמעט בכלל תמונות של הילדים, הרי שאותו דבר גם כאן. ריבוי האנשים אינו מעיד דבר על יכולת הקבוצה לענות על שאלות, ואם כבר, רק מדרדר את הרמה לתהומות.

פתחתי עם פוסט ובו מספר שאלות:

היי,

מתחילים בתכנון לנסוע לרומניה (בראשוב, סינאייה) עם הילדים באוגוסט שנה הבאה. אשמח למענה לכמה שאלות, במיוחד מכאלו שהיו בתקופה זו בעבר.

* עד כמה חשוב שיהיה מזגן בדירות? רק במיעוט יש כזה. אשמח לשמוע גם מכאלו שחוו ימים חמים

* למי שהיה בשיא העונה - עד כמה התורים משמעותיים ? והאם כשבאים מייד עם הפתיחה מאפשר להתחמק מהם קצת (פארק החבלים, טירת בראן, ארמון פלס, וכו'..)

* למי שהיה בימי שבת בטרמה בבוקרשט - עד כמה עמוס ומפריע?

* האם מישהו טייל במפל foamy valley waterfall (Valea Spumoasa) - כחלופה למפל השואג (הסיבה - מפריע לי שאי אפשר "לגעת" במים במפל השואג).

קיבלתי מספר תגובות, אבל רובן דיי מביישות את המגיב

• שתי תגובות היו כמובן של ספקי טיולים שמנסים להשיג אותי כלקוח. כמובן לא רלוונטי
• תגובה: לא כדאי לנסוע באוגוסט
• תגובה (ציטוט): יום שבת לא טוב
• וכמובן שלא קיבלתי תשובות למרבית השאלות , אלא רק לראשונה . אני מעריך שלאנשים היום כל כך קשה לקרוא יותר ממשפט או שניים.

לאור זאת, ניסיתי לשאול שאלה קונקרטית, קצרה, שיהיה קל לאנשים להגיב רק אליה:

האם מישהו טייל במפל foamy valley waterfall (Valea Spumoasa) - כחלופה למפל השואג (הסיבה - מפריע לי שאי אפשר "לגעת" במים במפל השואג).

ושוב התגובות:

• פרסומות
• מישהו ציין שהחורף היה דל במשקעים. וזהו

ואז שאלתי שאלה נוספת לגבי אגם סנאגוב (למי שלא יודע, שם קבור דרקולה במנזר נחמד).

התגובות שקיבלתי היו: "כך" פרחים (הטעות במקור) , ושאמסור לו ד"ש.

מביך.

לאחר מכן קראתי כמה שבועות אחורנית והבנתי מי הם קהלי היעד של אתרים מסוג זה

להערכתי מדובר באנשים שהם "חצי" מטיילים עצמאיים. כלומר כאלו שמסוגלים להביא את עצמם ליעד אחר, ואולי קצת להסתובב בעיר בה יש את שדה התעופה. מקור המידע היחיד עבורם הינו האתר. הם לא יחפשו חיפוש פשוט בגוגל כדי לקבל משהו כתבה / בלוג מסודר. אלא ילקטו פיסות מידע אקלקטיות בתשובות כאלו ואחרות (שכאמור לקוניות במיוחד). . אבל עבור אותם אנשים - זה בהחלט מספיק. והעובדה שזה מגיע מאנשים "אמיתיים" כביכול, הרי שהמידע אמין יותר ונגיש יותר מאשר משהו ערטילאי בגוגל. כמו"כ אותם אנשים יזמינו טיולי יום מאורגנים לכל מיני מקומות (בעיר או מחוצה לה). טיולים אלו לרוב צועדים על שביל החומוס (שאין איתו כל בעייה כמובן , אלו האתרים הפופולריים ביותר, ובמרבית המקרים, לא בכדי).

האתרים הללו כן טובים בהמלצות נקודתיות עם חוות דעת רבות על מקומות לינה (במקביל לבוקינג ו airbnb), וגם על אטרקציות (כגון טיולי טרקטורונים שאין עבורם יותר מדי חוות דעת ב trip advisor או גוגל).

האתרים הללו בהחלט לא מתאימים לכל מי שמחפש קצת מעבר.

יש לציין (בלי להיות שיפוטי) שישנם יעדי טיול המושכים אליהם אוכלוסיות שונות בשל אופי הטיול. אין איך להשוות בין משפחה הנוסעת לטיול בחבל טירול לבין מישהו שבא בעיקר להמר בקזינו של בוקרשט. ולכן , למשל, התופעה הייתה פחות חמורה בפורום של פורטוגל, ודומה בעוצמתה באתר של בולגריה (אעפ"י שגם בבולגריה וגם ברומניה אפשר לערוך טיולים מעניינים ומורכבים לא פחות מביעדים מרכז אירופאיים קלאסיים). אני גם מעריך שהערך של האתרים הללו עבור יעדים ממוקדים יותר (קרי פורום לערים ספיציפיות) יכול להיות גבוה יותר משמעותית. כמו"כ אני יודע ממקור ראשון שהקבוצה של משפחות באוסטריה הייתה טובה ואיכותית ונתנה מענה דיי טוב, גם מעבר ל"משפחה המטיילת". כך שככל הנראה מדובר על חוויות אישיות שלי, שבהחלט יכולות להיות מותנות באופי שלי וכמובן בקבוצות הספיציפיות אתן דגמתי.

וכאן, אני רוצה לסכם עם תקווה. אחרי שיטוטים בקבוצות הללו, אני מבין שהן בשום אופן לא מהוות כל תחליף שהוא לפורום שלנו. הן בעובדה שמדובר על אתר ריכוזי שמאפשר מענה נוח הן לשואלים והן למשיבים. רמת התשובות באתר גבוהה לאין שיעור. כולי תקווה שכמות הטראפיק של האתר תחזור להיות כפי שהייתה בעבר ונוכל כקהילה, לתת מענה לכמות גדולה יותר של אנשים. האתר שלנו, גם היום, הוא ייחודי ואיכותי בצורה בלתי רגילה.

בוקר טוב לכולם

ראשית, תודה רבה על ההזדהות והמילים החמות שקיבלתי ואין ספק שעזרו עם ההתמודדות באכזבה הגדולה. אין כמו הקהילה שלנו ואני מקווה שהיא תחזיק מעמד!

אתמול עסקתי רוב היום בהזזה של הטיול לתאריך אחר (קצת אחרי תחילת ספטמבר), דיי בזריזות, בעיקר על מנת שלא לאבד את התשלום על הטיסה שלא יצאה. כלומר לא ידעתי כמה זמן יש לי באמת לשנות את תאריך הטיסה לתאריך אחר אז אחרי לילה כמעט נטול שינה, ביליתי את מרבית הבוקר בבדיקת מלונות והזזתם.

אז על מנת להזיז את התאריכים של איזיג'ט, שילמתי 45 פאונד לכל כיוון. הרצחת וגם ירשת קלאסי. אגב, בטיסה היו גם המוני דתיים/חרדים שגרים במנצ'סטר והתאריך החדש של הטיסה יגרום להם לטוס אחרי כניסת שבת, כך שבעצם כולם היו צריכים לעשות מעשה כלשהוא ובטח לא יכלו להישאר על הטיסה הזו.

אגב, אני מאוד מקווה שהטיסה החדשה שלי לא תבוטל, לאור הידיעות על כך שאיזיג'ט (וחברות רבות אחרות) מבטלות מאות ואלפי טיסות בתקופת הקיץ וגם בספטמבר. הנחמה המרכית היא שאם יבטלו מראש, כפי שהם מבטיחים (!) אזי תהיה לי האפשרות להתמודד עם ההשלכות מראש ולא בדיעבד.

אני יכול לומר בסיפוק רב, שבניגוד לשרירותיות של חברת התעופה, גיליתי וקיבלתי תחושה נהדרת מאדיבותם של נותני השירותים האנגליים. את חלק מהמלונות שהזמנתי אמנם יכולתי לבטל ללא דמי ביטול כלשהם (הרוב בהזמנה בבוקינג עם אפשרות ביטול אבל גם חלק בהזמנה ישירה מול המלון או דרך האתר של YHA שמאפשר ביטול בחינם עם החזר כספי עד יום לפני ההגעה). אבל מי שהפתיעו באמת היו המקומות שהזמנתי ללא אפשרות החזר ועדיין בחרו לאפשר לי להזיז / לבטל את ההזמנה שלי. ראוי לציון המקום Three Shires Inn , הנמצא במקום Little Langdale (ולא בהוביטון משר הטבעות) , שבבוקר ההגעה שלי אליו אישר לי להזיז את ההזמנה למספר חודשים קדימה (בתקווה שאכן הבנתי את הניסוחים שלהם). כמוהו גם Holiday Inn Express במנצ'סטר שעבר זמן הביטול האפשרי בבוקינג, אשר אישר לי לבטל את ההזמנה ולקבל החזר כספי (שאני מקווה שאכן יגיע). אז אני שמח לתת להם כאן פרסומת טובה בחינם.

אז אסיים את הבלוג האומלל הזה בנימה חיובית עם כמה תובנות שאני לוקח איתי הלאה

• מזל שהייתי לבד בטיסה הזו. הרבה יותר קל להתמודד עם החוויה הזו כשאני אחראי רק על עצמי ולא על חבר, בת זוג או רחמנא ליצלן על מספר ילדים מאוכזבים אפילו יותר
• אני מקווה שהחביבות הזו וחוסר רדיפת הבצע של בעלי המלונות הללו הוא בבחינת "הכלל" באנגליה. מה שגורם לי שוב לרצות ולהגיע לשם שכן מבחינת הפסד כספי, יוצא שהוא דיי מינימלי בסופו של דבר (1500 ש"ח שאשלם שוב)
• והכי חשוב - אמנם שילמתי על זה "ביוקר", אבל הרווחתי סיפור. שגם זה משהו. ואסיים במשפט נחמד ששמעתי עוד בצבא - לכולם יש תכלית. במקרה הגרוע תשמש דוגמא שלילית.

תודה שקראתם והגבתם

בהמתנה לטיסה שלי חזרה לישראל החמה, מאנגליה הקרירה והגשומה לפרקים. והגיע זמן סיכום.

חמישה ימי טרק ברמת קושי משתנה יום ראשון - 13 ק"מ 550 מטר עליות, 500 מטר ירידות, 7 שעות (ברוטו), 4.5 (נטו) יום שני - 18.5 ק"מ 1000 מטר עליות , 1000 מטר ירידות , 8:15/6 יום שלישי - 9 ק"מ , 800 מטר עליות, 800 מטר ירידות , 4:45/2:25 יום רביעי - 12 ק"מ , 650 מטר עליות, 650 מטר ירידות, 6:30/4:30 יום חמישי - 16.5 ק"מ, 770 מטר עליות, 800 מטר ירידות, 8/5 בנוסף עוד שני ימי הגעה/חזרה (ללא טיסות) לאלו שרוצים להשלים את הסיבוב כולל, יש לקחת בחשבון עוד שני 2-3 ימי הליכה מקזיק עד אמבלסייד / ווינדרמיר. גולת הכותרת של הימים הללו הוא טיפוס קשה (ומפחיד) על הר הלווילן. חפשו אותו ברשת.

מבחינת המסלול: המסלול לא מוכר כמעט לחלוטין בקהילת המטיילים. מרבית האנשים שסיפרתי להם על המסלול, כולל אנגלים מהאיזור, לא הכירו אותו. מסלולים אחרים, כדוגמאת Coast to Coast או Cumbria Way מפורסמים ממנו ומטויילים ממנו, משמעותית יתרונם של המסלולים האחרים הוא בעיקר באחוות מטיילים ובאווירת טרק אמיתית. מצד שני, שני המסלולים האחרים "מפספים" לטעמי את המקומות היפים יותר באיזור. מבחינת איכות המסלול, קשה לי להשוות, שכן מסיפורה של IO, הרי שגם ב Coast to Coast יש איזורים בהם המסלול נעלם מדי פעם, בדיוק כמו שהיה במסלול שלי. עם זאת, אני מטייל עם אפליקציית ניווט Offline (אפליקציית Locus Map, ויש כמובן גם אחרות גם Maps.me , All Trails ועוד) . אני מודה שהשתמשתי באפקלציה המון! ולו רק על מנת להרגיש בטוח יותר, בתור היותי מטייל לבד, והרבה בשל העובדה שאין סימון שביל וגם הוא נוטה להיעלם. ועם זאת, תכלס, בחלק גדול מהמקרים, היה אפשר גם להימנע מהשימוש בה. גם אם השביל אינו ברור, הכיוון הכללי שלו לרוב דיי מובן. בכל אופן, למטיילים באיזור בשבילים המתוארים בספר , רצוי מאוד לקחת גיבוי אלקטרוני שיכול לעזור. בנקודות המשבר, אני לא יודע מה הייתי עושה לולא... הנופים במסלול מרהיבים לטעמי. למי שטעם מטרקים אלפיניים, ורוצה קצת לגוון מבחינת הנוף , זה מסלול נהדר לכך. אני מניח (טרם הייתי) שהמסלול דומה בנופיו למסלול ה West Highland Way בסקוטלנד השכנה (קרוב מאוד בקו אווירי), אולם הוא מבודד ממנו ונראה לי שגם יותר פראי.

רמת הקושי: זה אינו מסלול קל, שאולי מיקומו במדינה עם מוניטין "לא הררי" עלול לגרום למישהו לחשוב. עלייה של 800 מטר קשה בדיוק כשעולים מגובה 200 עד 1000 או מגובה 1500 עד 2300 (כמו באלפים, דלילות חמצן מתחילה בגבהים של 3000+). העליות הן ברובן מאוד תלולות אך מפצות בכך שאינן ארוכות במיוחד. בחלק מהימים, בדומה למסלולים האלפיניים, ניתן לבחור בין מסלול נמוכים (עם עליות מתונות יותר 400-800 מטר) לבין מסלולים גבונים (סביב 1000 מטר עליות). הקושי המרכזי במסלול הוא חוסר הסימון המוחלט ולעיתים קרקע עם מדרך קצת קשה, עם מעט סקראמבלינג. עבורי, עם שימוש תכוף באפליקציית הניווט, המכשול הזה לא היה גדול מדי. כמובן, מזג האוויר גשום יותר באופן כללי מאשר במדינות מרכז אירופה, אולם בסופו של דבר, מרבית הגשם שירד (וזה לא היה המון, היה גשם "אנגלי" זרזיפי שלא הפריע במיוחד להליכה. אגב, לאלו שעשו את ה WHW ומחפשים מסלול מאתגר יותר, נראה שהמסלול הזה יתאים להם מאוד. כך שאם אצטרך לדרג את המסלול אוכל לומר שהוא בדרגת קושי בינונית.

לינה: האיזור פופולרי במיוחד בקרב מקומיים (וגם תיירים). שמעתי מספרים על מעל 10M תיירים בשנה באיזור, שנשמעים לי קצת מופרכים, אבל היי, מציין זאת בכל זאת. לפיכך, לינה היא Issue. כל יום טיול מסתיים בכפרים / עיירות קטנות. בעיירו (ווינדרמיר, אמבלסייד, קזיק) אין קושי להשיג מקומות לינה. אולם במקומות קטנים יותר, הרי שמדובר בקושי אמיתי. בשיא העונה (יולי-אוגוסט) יש להזמין את מקומות הלינה מספר חודשים מראש ובוודאי לא להסתמך על מזל שבשטח. לגבי לינה באוהלים לחובבים - אני מניח שזה קל יותר - ראיתי אוהלים בלא מעט מקומות בהם עצרתי ולא ראיתי עומס גדול מדי. גם במסלול הזה, כפי שיש ברבים ממסלולי אנגליה, ישנו שירות העברת תיקים. אמנם המסלול אינו ידוע ומוכר, אבל השירות בעצם מתאים את עצמו אלי המטייל עצמו. אני מצאתי אותו כמאוד יקר בערך 150-200 ש"ח להעברה, אבל יכול להיות שלא בדקתי מספיק לעומק. אני מניח שאם מטיילים בקבוצה, ומאחדים תיקים, הרי שיש בזה יותר הגיון כלכלי.

זמן לטיול: מה שיפה באנגליה היא העובדה שמזג האוויר כאן אף פעם באמת אינו "נוראי ממש". כלומר החורף אינו חורף משבית. ראיתי המון בלוגים ותמונות של אנשים שטיילו באיזור גם בחורף, כשפסגות ההרים מושלגות, והעידו על טיול מוצלח. הבעייה בחורף הם רוחות חזקות, שלג בפסגות (שמונע הליכה על המסלולים הגבוהים), ושעות אור קצרות. ולטעמי, גם הנוף המושלג בחורף, לא "יושב טוב" על האיזור והופך אותו להרבה פחות מרשים. בעיני, היופי של המסלול הוא ב"ירוק" הנהדר. ולכן העונה הנכונה לטיול היא מאפריל עד אוקטובר.

באופן אישי: בשנים האחרונות התחלתי לטייל "גם" לבד. ממרום גילי, ובעקבות משבר גיל הארבעים שלי, הנחת היסוד שלי היתה שאם חשוב לי לטוס ולטייל, באם אין שותפים, זה לא תירוץ מספיק טוב כדי לוותר. אולם הטיול הזה היה מיוחד. יש הבדל בין לטוס לטיול רכוב, לבין טרק. לא לגמרי יודע להסביר אותו, אבל העובדה שהייתי , במרבית הזמן, מנותק מכל אדם, במקומות דיי נידחים, יש בה מן העוצמות הגדולות. כל אירוע נעשה דרמטי יותר, בין אם זה אובדן הדרך ביער שנפל, לבין ההתרגשות לקראת הסיום - התחושות מתעצמות ונעשות חזקות במיוחד. אעפ"י שעשיתי מספר טרקים בשנים האחרונות (חלק מה TMB, ים לים, המקטע הדרומי של שביל ישראל) הרי שנראה לי שלא הייתי בכושר מספק בשביל המסלול הזה. ואולי זה חלק אינטגרלי שחווים לעיתים בטרקים, הימים הראשונים קשים יותר ולאט לאט מתרגלים. מכיוון שהטרק עצמו לא ארוך מספיק, ובאמצע היו מספר ימים שהקלתי על עצמי, הרי שמכאן ההנחה שיכולתי לעשות הכנה טובה יותר לטרק. בעצם, כל הכנה הייתה יכולה להיות טובה יותר מאשר "אי-הכנה" כמו שהיה לי עם זאת, המסלול הוא בהחלט אפשרי לכל אדם שהכושר הבסיסי שלו נסבל, ובמיוחד, כמוני, אם יש לו מוטיבציית שיא. המוטיבציה היא זו שדחפה אותי כל הזמן. עם המסלול הבנתי עבור עצמי מה קצב ההליכה הנכון, כמה עצירות עלי לעשות ומתי. הבנתי שכדי להנות מהמסלול, אני יכול וצריך לקחת את הזמן ולא למהר לשום מקום. גם אם זה אומר שהיום מתארך קצת וגם אם זה אומר שאני מוגבל למסלול של עד 17-18 ק"מ ביום הררי. הבנתי על עצמי שאני אוהב לטפס, ועוד יותר אוהב את התחושה העילאית שבכיבוש הפסגה, ולא משנה כמה היא גבוהה. ומצד שני, אני ממש לא אוהב ירידות, במיוחד כאלו תלולות ושאינן נגמרות. למדתי איך הולכים במזג אוויר חצי גשום (שאינו קר!) . ובעיקר למדתי על עצמי שזה סוג טיול שאני מאוד נהנה ממנו, אך כזה שצריך לבוא עם "רעב" גדול וקצת הכנה מראש, על מנת להנות ממנו במקסימום.

תודה לכל מי שקרא, ובעיקר לכל מי שהגיב ונתן לי תחושה שאני לא לבד

המקטע האחרון לטרק הזה הוביל אותי עד לסט גואר. שוב, לצד שדות מוריקים. אבל בשלב מסויים, המלך של המסלול היתה תצפית על צוק לורליי המפורסם (יחסית). לורליי הייתה נערה שהתאבדה עקב אהבה נכזבת והפכה לסירנה שהטביעה מלחים בנהר. פורסמה בשיר של היינריך היינה היהודי. והצוק , שגובהו 150 מטר מעל הנהר מושך מלא (!) אנשים. באזור הזה ראיתי כמות שעולה על כמות האנשים שראיתי בכל המסלול יחד. עשרות. ומה אגיד – צוק נחמד, כן, אבל לא שונה מכל הנופים הנהדרים שהיו על הנהר עד כה. מה שכן, כמות הספסלים כאן מרשימה ומאפשרת מנוחה כמו בן אדם. את זה הגרמנים עושים מצויין. מכאן הדרךל סט. גואר ממשיכה על הגבעה שמעל עד שיורד לכפר עצמו. אני החלטתי שאין דבר כזה שבמסלול של שלושה ימים אני לא אלך בסמוך לנהר עצמו – שהוא זה שנותן את שמו למסלול כולו. לכן שיניתי מעט את המסלול ומצאתי ירידה חדה שמובילה למעבר תת קרקעי מתחת לפסי הרכבת ובדיוק שם מתחילה טיילת נפלאה על הנהר עד לסט. גואר. הלכתי 1.5 ק"מ על הנהר ואפשרתי לעצמי לפתוח במסורת – התרגשות עד דמעות בעת סיום טרק סולו, משיר שנבחר היטב לרגע זה ממש. אם בלייק דיסטריקא באנגליה היה זה Water Underground , כעת סימנתי לרגע זה את השיר full of life - christine and the queens שהוא גרסא לקנון של פכלבל שאני כל כך אוהב בלי קשר. סט. גואר עצמה, אולי בגלל כמות המלונות הגדולה שבה נתנה לי תחושה שהיא מקום גדול ומלא חיים. בפועל, אמנם יותר אנשים מבאוברווסל, אבל לא רוויתי מספיק נחת גם כאן מכמות הבתים הצבעוניים. יש לי עוד מקום אחד כזה, אולי שם יצליח יותר. אני ישן במלון Rhinehotel שהוא מלון פשוט ומספק בהחלט (350 ₪ ללילה) שטעם בחובו הפתעה – הבחור בקבלה, גיל, הוא ישראלי לשעבר שהיה נחמד בצורה בלתי רגילה (כולל המלצות טובות להיכן לטייל – כולל לעבור במעבורת לכפר השכן). גיל ציין שאין המון ישראלים בגלל באזור הזה, ומטיילי סולו כמוני – אין בכלל. הערב, קורדון בלו על הפרק. ומחר – אני מתחיל טיול רכוב. עדכון – המלצרית במסעדה לא יכלה להגיד לי, כששאלתי אם יש קורדון בלו ואם כן, אגיע מאוחר יותר – שכל המסעדה מוזמנת היום ואין מקום בכלל. אז הגעתי סתם ויצאתי "אבל וחפוי ראש" טוב לא ממש. זה סתם את הגולל על ההתלבטות שלי האם לאכול ארוחת ערב בחוץ או לסיים את שאריות הלחם והממרחים שלי מהטרק. אז ארוחת הערב הייתה הרבה לחם, הרבה גבינה והרבה נקניק מול הסדרה המשעשעת 1670 (כמו "המשרד" רק בכפר בפולין בשנת...1670).

@imeshy2

@imeshy2

יום ארוך במיוחד (!) של נסיעות. להערכתי כשש שעות במצטבר.

התחיל בשעה וחצי איחור מבחינתי, בעקבות ארוחת הבוקר של המלון הקטן שהייתי בו (Sun Set  ) במונסנטו. הנוף והזריחה (סביב 8 בבוקר) פשוט הכריעו את הכף ולקחתי את הזמן שלי. נסיעה של 2.5 שעות הביאה אותי לאיזור הדואורו, אם כי לקח לי זמן לראות את הנהר עצמו.

כאן המקום לציין שהתמונות שראיתי עד כה, נראו נחמדות מאוד ובהחלט שוות טיול. אבל המציאות עולה על כל דמיון. ויותר מכך, לחובבי השלכת, הזמן הזה (אוקטובר) הוא שיא השלכת של הגפנים, והמראה הזה פשוט נפלא. אין דרך אחרת לבטא זאת. בחרתי מסלול שעובר בכבישים פנימיים לאורך נהר ה Tuaולאחר מכן הדואורו. שתי נקודות תצפית נהדרות שהייתי בהן – Miradouro Olhos do Tua – הלכתי ברגל כחצי קילומטר מפאתי הכפר הסמוך  ורק בנקודה עצמה רואים את עיקול הפרסה הנהדר של הנהר (שלאחר מכן נשפך לדואורו). משם המשכתי עוד קצת לנקודת Miradouro do Ujo שאף בה יש עיקול נוסף של הנהר הקטן יותר עד שמגיע לסכר (שבמקרה "עבד" ושחרר מים לנהר בזרם אדיר). אגב, במקומות רבים ראיתי עשן מיתמר. המחשבה הראשונה הייתה שריפה, אולם זה קרה ביותר מדי מקומות, כך שעדיין זו חידה עבורי. בכל מקרה, הכבישים, שבחלקם היו למעבר רכב אחד בקושי, התפתלו סביב הכרמים שנעו מצבעי ירוק ועד אדום. אכן חוויה גדולה.

היי חברים,

אז אחרי שינויים רבים (מאנגליה, לצ’כיה, מחשבות על ספרד ואז בסוף לפורטוגל) 

אחרי חששות רבים מחברת התעופה הלאומית שלנו (שעדיין קיימים, אבל אולי בטיסה חזרה)

אחרי הכנות ארוכות במציאות מסלולי הליכה באתרים פורטוגזיים, מציאת מעבדות קורונה בכל מיני מקומות ותפירת מסלול עמוס חרף הזמן הקצר יחסית שיש לי. 

היום הטיול שלי לפורטוגל (בלי ליסבון וסביבותיה) יוצא לדרך. 

עוד כמה שעות של עבודה ואז אצא לשדה.

גם בטיול הזה, אני נוסע לבדי. צפויות לי שעות רכב ארוכות (והמון פודקסטים חדשים) והמון יעדים על הדרך.

בשל היותי לבד, אני שוב לוקח עימי מחשב לטיול, ואנסה לכתוב מדי יום. 

מקווה להצליח לחדש לכם ולו קצת על יעד זה.

תודה על העזרה והתמיכה המורלית כשהייתי צריך אותה, בתקופה חסרת וודאות כמו זו. 

@aljaje

ערב טוב לכולם. החלטתי היום להוריד קצת הילוך, ולרווח קצת את הלו"ז שלי, ולכן הגעתי לפניש (Peniche) מוקדם יחסית ואני נותן לערב להיות רגוע ושקט.

שקט, אבל לא שקט כמו שהיה לי אתמול בכפרי הצפחה. בהזמנה של מהרגע להרגע  הזמנתי חדר בכפר קטן (מסתבר שהוא הגדול מבין כפרי הצפחה) בשם Talasnal. כשניסיתי להזמין שם חדר מבעוד מועד, נראה היה שמחייבים שם לינה של שני לילות  רצופים בלבד. החלטתי לחכות ואכן ההמתנה השתלמה. הזמנתי יום קודם במחיר נמוך, וללילה אחד בלבד. הגעתי לשם לקראת החשיכה . המקום נהדר! ציורי בצורה בלתי רגילה ושמחתי לישון שם. מהר מאוד הבנתי את העובדה המשונה – אין בכל הכפר נפש חיה אחת! כלומר חוץ ממני וממטייל נוסף (מיגל, היי) שהחליט גם לישון באותו מקום. פרט אלינו אין אף אחד בכל הכפר. אפילו הגברת הנחמדה שמפעילה את המלונצ'יק הזה, ישנה בעיר הגדולה (מרחק 20 דקות נסיעה). כל שאר המלונות היו ללא מטיילים (יום שני, Low Season) ולכן סגורים. והעובדה המשונה היא שאין בכפר תושבי קבע. האחרונים היו לפני כעשרים שנים ומאז הכפר משמש לתיירות ולבתי נופש עבור עשירים שרוכשים שם בתים. מה שמפתיע הוא שהכפר במצב תחזוקתי מעולה! התשתיות מצוינות, התאורה פועלת כל הלילה. אבל פרט לנו, החתולים שולטים. מסתבר אגב, שכך זה במרבית כפרי הצפחה. אני מתאר לעצמי שאם הייתי מגיע בעונת השיא, הייתה המולה רבה יותר. מיגל ואני היינו המשענת אחד של השני, בשיחות על רוחות רפאים ועל רוצחים סדרתיים, ועל העובדה שמרבית סרטי האימה שראינו מתחילים ככה... מספר מטיילים קטן מגיעים לאיזה כפר שכוח אל, ומתקבלים על ידי מארחת נחמדה אך משונה ולאט לאט כולם.... טוב... לא משנה... שרדתי כדי לספר. אבל למי שמגיע בעונה הזו, כדאי שיידע. התחושה הייתה קצת מלחיצה וממש מעניינת ואפילו משוגעת. להיות האדם היחיד בכפר שלם. בעיני, חוויה חזקה.

שלום לכולם,

אז שוב אנגליה.

הפעם לא לבד, אלא עם המשפחה הגרעינית המקורית, קרי הורי ושני אחי.

הפעם לא טרק, אלא טיול רגוע יותר.

לא בלונדון. אלא בדרום אנגליה. להלן רשימה חלקית של המקומות המתוכננים:

טירת לידס, צוקי שבע האחיות, ברייטון, טירת ארונדל, סולסברי, סטונהנג', Stourhead , אייבורי, באת', צ'דר, גלסטונברי , דארטמור, קורנוול

כמו"כ, דאגתי להוסיף מדי פעם מקומות מיוחדים שלא כולם מכירים.

אז, כשאני לא מטייל לבד, ובטח כשאני אחראי על קבוצה של אנשים נוספים, אני לא חושב שיהיה לי כ"כ זמן לספר ולהעלות תמונות, אבל אשתדל לעשות זאת בכל פעם שיזדמן לי.

אה, וכמובן שהשביתות של אנגליה חוזרות.

הטיסה המקורית הייתה אמורה להיות מחר. אבל הוקדמה ביום, ככל הנראה בשל העובדה שמחר יש שביתה של בקרי הגבול, שככל הנראה תמנע כניסות/יציאות מאנגליה, או במינימום, תשבש אותן מאוד. בתאריך החזרה יש שביתה של אנשי הביטחון בהית'רו ובנמלים נוספים. זו שביתה מתמשכת יותר ואני מניח שהיא רק תשבש ולא תיצור בעיות גדולות יותר. החזיקו לי אצבעות בבקשה

חג עצמאות שמח

@imeshy2

ומקץ שעתיים נסיעה הגעתי למונסנטו. העיירה / כפר הזה נחשבים לאחד המרכזיים והמיוחדים באיזור פסגת הר מרובת בולדרים עצומים, שתושבי הכפר הקודמים החליטו דווקא ם לבנות את בתיהם. אבל את הבולדרים קשה להזיז ובעצם חלק מהבית פשוט השתלבו יחד עם הבולדרים כך שהם מהווים תקרה, קירות ולפעמים אפילו נכנסים לתוך הבתים עצמם. תופעה שונה ומיוחדת. לצערי הטירה (לא מהיפות / חשובות באיזור) סגורה לרגל צילומי שדרת "בית הדרקון" (סדרת המשך למשחק הכס). הנ"ל גרם לכך שהוצב שומר בשביל המוביל לטירה כך שאפילו לא ניתן להגיע לנקודת התצפת היפה שמעל העיירה. לא אסון. למען האמת, בהתחלה היה לי קצת קשה להתמסר לעיירה. לא הצלחתי להתרגש במיוחד מהסלעים היפים והשילוב המיוחד שלהם עם הבתים. אבל ככל שהזמן נקף, והשקיעה החלה, פתאום גיליתי את יופייה של העיירה.

המקום בו אני ישן (Sun Set Hotel) הוא פשוט חדר אחד, הצמוד לבית הבעלים. ההגעה לשם מורכבת. חונים (כמו בMarvao) מחוץ לכפר (שסגור אלא רק לתושביו) והולכים או מקבלים טרמפ מבעלי המקום. גם מהחנייה שלה, היה צריך לסחוב את המזוודה ביד למרחק לא מבוטל. יש לקחת את זה בחשבון, כמו גם את העובדה שהעיירה נמצאת בשיפוע גדול ומחייבת עליות וירידות כל הזמן. כל זה, אינו גורע מיופיה אלא רק מוסיף, אבל למתקשים בהליכה, קחו זאת בחשבון. המסעדה היחידה בכפר נפתחה בשעה 19 , ולפי הבעלים הנחמד של המלון יש ימים שהם מחליטים לא לפתוח בכלל.

@רוני-סופר אולי בסקר הבא הבא הבא

הודו לא בתוכניות שלי בשלב זה

@יונה-וקשת

גם אני חשבתי כך יקירה.

אבל בפייסבוק, מרבית הקבוצות שאני חבר בהן מסרבות להפיץ סקרים. ואלו שכן, הפוסט שלי מהר מאוד יורד מטה בתהום הנשייה של הפוסטים ומאבד מערכו

ביום אחד באתר היקר שלנו קיבלתי יותר תגובות מאשר שבוע בפייסבוק

מוזמנים גם להפיץ אם יש לכם מקומות מתאימים. כרגע מספר ההצבעות נמוך מדי כדי לקבל סטיית תקן מספיקה

@הצועד-בנעליו

מה שנקרא "רוצה לשחק באירופה או בספרד"

@io

אהלן אהלן יקירתי. כיף לראותך כאן בינות לתלתלי האבק.

אכן , שייסה, וינה נשמטה. הוספתי כעת (ואשקלל את הנתונים עבורה בסיום) - תודה רבה

לא עדכנתי אותך בדבר המיני טרק שעשיתי השנה - RhineburgensWeg - שביל טירות הריין בשלכת. היה נהדר.

היי חברים,

לפני מספר שנים, בקורונה, עשיתי את הסקר הזה לראשונה עוד בתקופת הקורונה ועלו ממצאים מעניינים.

ניתן לראות את התוצאות כאן

https://community.lametayel.co.il/topic/142062/%D7%A1%D7%A7%D7%A8-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%94%D7%95%D7%91%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%94-%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%95%D7%AA

כעת, אשמח לעשות אותו שוב , ובתקווה להגיע לקהל מצביעים גבוה יותר.

אז, אשמח, למי שעדיין נמצא כאן פה ושם - קחו חמש דקות ומלאו את הטופס.

מבטיח שכשיהיו תוצאות, אחזור וארשום אותן גם כאן

תודה רבה

https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSchjsm6JfGY7-grIL1Zgww5Zq0u3z5gUyJchot30zpa0x363g/viewform?usp=header

מצטרף לקבוצה שקוראת. בלוג נהדר

סוף סוף התפניתי גם לקרוא את הבלוג, המקסים כתמיד שלך. מה אגיד, אי אפשר שכל הזמן תמשיכי להוסיף עוד ועוד יעדים לרשימות שלי!

סיכום:

אני צריך עוד לספור במדוייק, אבל להערכתי

ראיתי 11 טירות

עברתי ליד 8 טירות

מתוכן ביקרת ב 6 טירות (אחת בטיול קודם)

58 ק"מ בטרק עצמו, ועוד לא מעט גם ב"מסביב" (כפרים, עיירות, וכדומה).

גיליתי אזור נהדר שמרבית הישראלים לא מבקרים בו. מלא בהיסטוריה , טבע מרשים ומגוון ביותר (גם אם אינו אלפיני) ועיירות וכפרים ציוריים. המסלול , גם אם לא עושים אותו כטרק רב יומי כמוני (כאמור, ניתן לביצוע גם ברמות קושי קלות הרבה יותר), מומלץ לכל אחד. ואין ספק שתקופת השלכת עושה עימו חסד רב. בתקופה זו ניתן להיות ספונטניים ולהזמין כמעט מהרגע להרגע והתמורה אדירה!

ניתן להרחיב את הטיול גם לאזור האייפל, לוקמסבורג או קצת דרומה מפרנקפורט (מיינץ, היידלברג ועוד). למי שמתעניין, יש לי רשימת טירות וכנסיות מעניינות (כולל אחת שצולם בה הסרט "שם הוורד").

תודה רבה לכל מי היה שותף למסע נוסף. ואם הצלחתי לגרום למישהו לחשוב על היעד הזה כעד יעד רלוונטי, הרי שהצליח לי.

קלן נחשבה בתקופתה כמרכז דתי רוחני מהדרגה הראשונה (שני רק לרומא ולקומפסטלה) הרבה בעיקר אותם שרידי קדושים שהובאו אליה. לפיכך הוקמו בה עשרות כנסיות מרשימות. ביניהן גם 12 הכנסיות הרומנסקיות העתיקות. ביקרתי בשלוש מהן בסיבוב ארוך. Great St. Martin Church – שניתן לצפות בה בצורה פוטוגנית מעל הבתים הצבעוניים ליד בשוק הדגים הישן (אין שם שוק כיום) St. Maria im Kapitol שנמצאת יחסית במרכז והיא הייתה שקטה מאוד , כמעט כולה שלי. ובזיליקת Basilica of St. Gereon בקצה השני של המרכז הרחב, שהיא הגדולה מכולן ומאוד פוטוגנית מבחוץ (הייתה סגורה בזמן שהייתי). באמת שאין צורך לבקר ביותר מזה. אבל לחובב כנסיות רומנסקיות שכמותי (עיין ערך הטיול שלי בקסטיליה/אראגון) הרי שזו חגיגה לעיני.

ביקרתי במוזיאון ולראף ריכרץ, אף הוא במרכז העיר. בעקבות תערוכת Frameless בלונדון בה הייתי בשנה שעברה (ונהניתי עד מאוד) , שם נחשפתי לציור "הטייל מעל העננים" של הצייר הגרמני הרומנטי קספר דוד פרידריך. התחברתי מאוד לסגנון שלו (ושל שאר הרומנטיים) וחיפשתי בנרות ציורים מסוג זה. הצ'אט כיוון אותי למוזיאון הזה בקלן עם הבטחה שיהיו שם מספר ציורים מתקופה זו. אז, כמעט שלא. הצ'אט, שוב, טועה. ציור אחד (העץ בשלג) של פרידריך וכמעט זהו. מה כן? המון ציורים אימפרסיוניסטיים, של כאלו שמעט פחות מוכרים. כלומר קצת גוגן, רנואר, פיזארו ומונה ועוד המון של ציירים מהאסכולה שלהם וגם מספר גרמנים. לצד ציורים שמצאו חן בעיני קראתי מעט על האומן (הפעם הצ'אט לא הכזיב) והיה לי מעין מדריך פרטי שמאוד שדרג את החוויה. למתעניינים באומנות ממליץ לקרוא על חייו של מקסימיליאן ליברמן. בשורה התחתונה ביליתי כשעתיים נעימות במוזיאון (שמרבית הצוות בו היה דיי קפוץ). במוזיאון הייתה תערוכה מתחלפת בשם "לבלוב" שהייתה מיותרת להפליא . הדבר הטוב שבה הוא שזכיתי לראות בדרך אליה כמה ציורים יפים של ברוייגל הבן, קנלטו מונציה ועוד. המדרחוב הראשי של קלן סיפק לי קצת את חווית הקנייה (ג'ינס לעצמי ב CA ובגדים לילדים בפריימארק מבולגן להפליא). ומשם רצתי לרכב כדי להספיק להגיע להשכרת הרכב בזמן ולא לחצות את השעה הייעודה ולשלם על יום נוסף. בדרך קניתי לי פיצה אותה אכלתי בזמן הנהיגה חזרה באוטוסטרדה המצויינת בין קלן לפרנקפורט, בעודי משייט במהירות מתאימה לתנאי הדרך. הרכב הוחזר ללא קושי, ואעפ"י שנהג המונית ניסה, בלי בושה, לבקש סכום של 15 אירו על מונה של 10.2 אירו, נשארתי עם תחושה מצויינת ונעימה.