סיפור טיול מתגלגל - טרק טירות ושלכת בעמק הריין
-
נסיעה של שעה נוספת הביאה אותי לעיירה קוכם. איזה עיירה חמודה! הממתק הזה שקיוויתי שיהיה בכפרים האחרים (פרט לבכרך) וקצת התבדיתי מתגשם כאן. עיירה לא גדולה, עם מרכז יחסית גדול, עתיק ויפה. חלקו נמצא על נהר המוזל הרחב וחלקו עם הבניינים המצויירים היפים. ולקינוח, הטירה היפה שנמצאת מעל הכפר לצד מתלול עם כרמים בשלכת היפה. יש מספר נקודות תצפית יפות בעיירה, ונחמד מאוד ללכת מאחת לשנייה (חלק מהן דורשות טיפוס קצר). הרבה חנויות לתיירים, המון מסעדות (ארחיב על זה בהמשך) ואווירה תיירותית נעימה. ראיתי כאן יותר תיירים מכל מה שראיתי עד כה, ביחד. אני ישן במלון Osterio . ממולו יש מגרש חניה מקורה גדול ונוח יחסית (חניות די צרות והרכב שלי מסתבר לא סומך עלי שאצליח להיכנס אליהן). בעלי המלון, מסתבר, הם ארמים. האם ידעתם שיש עם כזה? הם נוצרים, ודוברים ארמית כשפה שניה. לפי הצ'אט יש כ 100,000 כאלו בגרמניה. הייתה שיחה קצרה ומעניינת איתם שגרמה לי לחקור קצת לאחר מכן. הבחור הביע את תקוותו להגיע לישראל יום אחד. מקווה גם בשבילו. המלון טוב. החדרים גדולים והמיקום שלו מצויין. לגבי האוכל. קוכם מתהדרת בשיא (הערכה שלי) קולינרי – הכי הרבה מסעדות גרועות פר נפש. כל מסעדה שנראתה נחמד מבחוץ, התגלתה מייד לאחר מכן בגוגל בעלת ציונים מחפירים של 2.3, 1.7, 1.5 . באמת שציונים כאלו ובכמויות האלה לא נתקלתי מעולם. אוכל מופשר או סתם לא טעים ושירות גרוע אלו הטענות המרכזיות. אפילו הבחור במלון ציין את זה ונתן לי רשימה של מספר מסעדות מומלצות (שלכולן ציון גבוה). חיפושי אחר קורדון בלו הביאו אותי למסעדות גרועות בלבד. ולכן בסוף הלכתי למסעדה איטלקית מומלצת . היה "בסדר". לא מעבר. קינוח היה אתגר גדול יותר. הקינוח היחיד שרציתי מהתפריט , לא היה (כמובן). אז התחלתי להסתובב ולחפש משהו אחר. עברתי 5-6 מסעדות (כולן מהזן הנחות) וכולם עם אותם קינוחים (שטרודל תפוחים, אייס קפה, גלידה וטירמיסו). לא תודה. בשביעית (אחת מהמומלצת) מצאתי קייזשמארן הזכור לטוב עוד מוינה וקיבלתי מענה לצורך למתוק. גם בלילה אגב העיירה נחמדה וכדאי לטפס לאותה נקודת תצפית כדי לראות את הטירה ואת הבתים שליד הנהר מוארים יפה.





-
מעניין איך אנשים שונים מטיילים באותו מקום, באופן אחר לגמרי. לפני שנים הייתי בעמק הריין-רכוב ,כמה ימים ובעיתוי אחר בעמק המוזל-גם רכוב וגם חג מולד באותה הזדמנות (ממליצה) ולמרות שזה אותו תוואי- טיול שונה ברובו. אם כי מצטרפת לחיבה היתרה לבכרך וקוכם וגם פחות אהבתי את רודסהיים, אז בזה אנחנו מזדהים. נראה יופי של טיול וגם השמיים האירו לך פנים.
-
מאוד אוהבת את הבניה היפה הזו, שגם אלזס מתהדרת בה! והטירה במעלה הכרמים, תמונה וואו!
-
-
תודה יונית. מדוע אהבת פחות את רודסהיים?
עם השמיים חיכיתי ממש עד לרגע האחרון - הזמנתי את המקומות ממש כמה ימים בבודדים לפני הטיסה כדי להבטיח לי מזג אוויר סביר לפחות. לא תמיד זה מתאפשר. במסלול הזה, בהחלט
-
יום 5 ואחרון – קובלנץ וקלן יום אחרון לטיול וגם הוא מכיל השלמות של עמק הריין הצפוני יותר – קובלץ וקלן. אגב, האם ידעתם שמוצא יהדות אשכנז היא ממספר מאות משפחות שהתיישבו בשלושת הערים (שעוד לא ממש היו ערים דאז) – שפייר (משם מגיע שם המשפחה "שפירא"), וורמס, והגדולה מביניהן – מיינץ (מגנצא, שממנה הגיע גם גוטנברג עם הדפוס שלו). כך שיש עוד פן נוסף לאזור הזה (אעפ"י שהן דרומיות מעט יותר להיכן שאני נמצא). נסיעה של קרוב לשעה מביאה אותי לקובלנץ. ביקור קצרצר וסימלי בעיקר – בקובלנץ נהר המוזל נשפך לנהר הריין ומרחיב אותו משמעותית. בדיוק בנקודה הזו בנו טיילת נחמדה ומרשימה עם נוף לשני הנהרות המתחברים, כנסייה יפה (עם שלכת, אלא מה) ואווירה נעימה. הגעתי סביב תשע בבוקר כך שהייתי לבד בעיקר , עם אוטובוס של יפנים. משום מה. במקום יש גם רכבל (שלא עבד) שמביא לטירה בקצה השני של הריין שמשקיף מלמעלה חיבור הנהרות. לפעם אחרת, אולי. עימכם הסליחה שכחתי לצלם את המקום מנקודת המבט שלי, אז מצרף תמונת רשת.


-
הביקור המשמעותי יותר להיום היה בקלן. אפשר להיות בעיר הזו יותר מאשר חצי היום שהייתי (נגיד – יום מלא) אבל גם הטעימה שלי הייתה מוצלחת. נסיעה של שעה ורבע מקובלנץ הישר למגרש החנייה שסימנתי מראש שהתגלה כ....סגור להיום. למזלי, המון מגרשי חנייה כיאה לעיר גדולה מאוד (סביב מליון תושבים). בסך הכול הנהיגה אליה הייתה סבירה לחלוטין, ללא פקקי תנועה משמעותיים וללא קושי להתמצא בה במיוחד. היום שלה שם היה גדוש. התחלתי כמובן מהקתדרלה הענקית. . לתקופה הייתה הגבוהה באירופה. כיום השנייה (אחרי אחרת בגרמניה גם). הוקמה ב 1250 עבור שמירת עצמות קדושים – שלושת המלכים שלפי האגדה באו לברך את ישו לאחר הולדתו. לאחר כחמישים שנים הבנייה הופסקה וחודשה רק לאחר 500 שנים לפי אותן התוכניות, במאה ה 19. הכנסיה מרשימה מאוד. גבוהה, שחורה, ניתן לבקר בה ומסביב. אולי אפשר לעלות גם על המגדלים (150 מטר), לא ניסיתי. בפנים ניתן לראות ויטראז'ים מודרניים, את התיבה בה טמונים שרידי הקדושים וצלב עץ עתיק שנשמר משנת 950 לספירה. מפתיע שאחרי עשרות כנסיות גותיות שביקרתי, עדיין ניתן לחדש.


-
קלן נחשבה בתקופתה כמרכז דתי רוחני מהדרגה הראשונה (שני רק לרומא ולקומפסטלה) הרבה בעיקר אותם שרידי קדושים שהובאו אליה. לפיכך הוקמו בה עשרות כנסיות מרשימות. ביניהן גם 12 הכנסיות הרומנסקיות העתיקות. ביקרתי בשלוש מהן בסיבוב ארוך. Great St. Martin Church – שניתן לצפות בה בצורה פוטוגנית מעל הבתים הצבעוניים ליד בשוק הדגים הישן (אין שם שוק כיום) St. Maria im Kapitol שנמצאת יחסית במרכז והיא הייתה שקטה מאוד , כמעט כולה שלי. ובזיליקת Basilica of St. Gereon בקצה השני של המרכז הרחב, שהיא הגדולה מכולן ומאוד פוטוגנית מבחוץ (הייתה סגורה בזמן שהייתי). באמת שאין צורך לבקר ביותר מזה. אבל לחובב כנסיות רומנסקיות שכמותי (עיין ערך הטיול שלי בקסטיליה/אראגון) הרי שזו חגיגה לעיני.
ביקרתי במוזיאון ולראף ריכרץ, אף הוא במרכז העיר. בעקבות תערוכת Frameless בלונדון בה הייתי בשנה שעברה (ונהניתי עד מאוד) , שם נחשפתי לציור "הטייל מעל העננים" של הצייר הגרמני הרומנטי קספר דוד פרידריך. התחברתי מאוד לסגנון שלו (ושל שאר הרומנטיים) וחיפשתי בנרות ציורים מסוג זה. הצ'אט כיוון אותי למוזיאון הזה בקלן עם הבטחה שיהיו שם מספר ציורים מתקופה זו. אז, כמעט שלא. הצ'אט, שוב, טועה. ציור אחד (העץ בשלג) של פרידריך וכמעט זהו. מה כן? המון ציורים אימפרסיוניסטיים, של כאלו שמעט פחות מוכרים. כלומר קצת גוגן, רנואר, פיזארו ומונה ועוד המון של ציירים מהאסכולה שלהם וגם מספר גרמנים. לצד ציורים שמצאו חן בעיני קראתי מעט על האומן (הפעם הצ'אט לא הכזיב) והיה לי מעין מדריך פרטי שמאוד שדרג את החוויה. למתעניינים באומנות ממליץ לקרוא על חייו של מקסימיליאן ליברמן. בשורה התחתונה ביליתי כשעתיים נעימות במוזיאון (שמרבית הצוות בו היה דיי קפוץ). במוזיאון הייתה תערוכה מתחלפת בשם "לבלוב" שהייתה מיותרת להפליא . הדבר הטוב שבה הוא שזכיתי לראות בדרך אליה כמה ציורים יפים של ברוייגל הבן, קנלטו מונציה ועוד. המדרחוב הראשי של קלן סיפק לי קצת את חווית הקנייה (ג'ינס לעצמי ב CA ובגדים לילדים בפריימארק מבולגן להפליא). ומשם רצתי לרכב כדי להספיק להגיע להשכרת הרכב בזמן ולא לחצות את השעה הייעודה ולשלם על יום נוסף. בדרך קניתי לי פיצה אותה אכלתי בזמן הנהיגה חזרה באוטוסטרדה המצויינת בין קלן לפרנקפורט, בעודי משייט במהירות מתאימה לתנאי הדרך. הרכב הוחזר ללא קושי, ואעפ"י שנהג המונית ניסה, בלי בושה, לבקש סכום של 15 אירו על מונה של 10.2 אירו, נשארתי עם תחושה מצויינת ונעימה.





-
סיכום:
אני צריך עוד לספור במדוייק, אבל להערכתי
ראיתי 11 טירות
עברתי ליד 8 טירות
מתוכן ביקרת ב 6 טירות (אחת בטיול קודם)
58 ק"מ בטרק עצמו, ועוד לא מעט גם ב"מסביב" (כפרים, עיירות, וכדומה).
גיליתי אזור נהדר שמרבית הישראלים לא מבקרים בו. מלא בהיסטוריה , טבע מרשים ומגוון ביותר (גם אם אינו אלפיני) ועיירות וכפרים ציוריים. המסלול , גם אם לא עושים אותו כטרק רב יומי כמוני (כאמור, ניתן לביצוע גם ברמות קושי קלות הרבה יותר), מומלץ לכל אחד. ואין ספק שתקופת השלכת עושה עימו חסד רב. בתקופה זו ניתן להיות ספונטניים ולהזמין כמעט מהרגע להרגע והתמורה אדירה!
ניתן להרחיב את הטיול גם לאזור האייפל, לוקמסבורג או קצת דרומה מפרנקפורט (מיינץ, היידלברג ועוד). למי שמתעניין, יש לי רשימת טירות וכנסיות מעניינות (כולל אחת שצולם בה הסרט "שם הוורד").
תודה רבה לכל מי היה שותף למסע נוסף. ואם הצלחתי לגרום למישהו לחשוב על היעד הזה כעד יעד רלוונטי, הרי שהצליח לי.
-
מענין מאוד ויפה כל כך... כיף ללמוד על יעדים מוצלחים של ״מחוץ לעונה״ במיוחד עם בונוס משמעותי של שלכת.
תודה רבה
(אוף היה לי קצר
מחכה לטיול הבא שלך !)