ראשית התגובות אינן מתחסדות או צדקניות-אלא מה שאנשים מרגישים.
“נכון ,השארנו מזרון טיפל’ה רטוב, אבל ברח לילד פיפי אז הפכנו את המזרון- וכיבסנו את הסדין, מה היא רוצה מאיתנו? זה ילד”
“אוקי סיכמנו שנגיע עד 20.00 כי הטיסה נוחתת בפרנקפורט ב16.00 אבל הילדים היו רעבים וגם אשתי ראתה חנות בדרך, אז קצת התעכבנו ,אבל התקשרנו להודיע לה שנגיע מאוחר יותר, וגם לא מצאנו את הבית אז הגענו לקראת 01.00 בלילה..אבל השארנו הודעה במשיבון הקולי, לא מבין מה הבעיה, שהילד לא יאכל כשהוא רעב?”
“אני לא יכול להיות אחראי למשחקים של הילדים, אז קצת התנדנדו על הקרניש של הוילון… הם כנראה לא חיזקו אותו מספיק קודם...זה חלק מהנזק שבעלי בית צריכים להביא בחשבון ….”
“נכון שהילדים נכנסו לבריכה בלילה, נכון שהמשגיח מטעם בעלי הבית בא במיוחד מהבית שלו להגיד להם, אבל אנחנו שלש אמהות ו10 מתבגרים ,נראה לך שאנחנו יכולות לעצור מתבגרים?”
ואני לא מדברת על טינופת שמשאירים בדירה ובחצר ועוד ועוד….
להמשיך?
לא כדאי.
העובדה שלשכת התיירות של דרום היער השחור (כן זו של הכרטיס האדום הנחמד) מארגנת סדנאות מיוחדות לתיירנים ל”איך להתמודד עם המטייל הישראלי” אינה לכבודנו.
למה במיוחד ביער השחור? כי חל שינוי דמוגרפי באוכלוסית התיירים שלו תוך זמן קצר.
אז להגיד שיש לנו תרבות אחרת, גמישות, אלתורים,בקשות וחוצפה- זוהי דרך ל”גמד” את הנזק שאנחנו כציבור ישראלי עושה לדימוי הישראלי ביער השחור.
וזה שהרוסים נחשבים תיירים עוד יותר גרועים לא עושה אותנו נעימים יותר למארחים.
וכן- הם מארחים. נכון שזה עסק, נכון שהם כלכליים-אבל בסופו של דבר (וודאי בבתים ודירות ופנסיונים וצימרים) הם מארחים.
