שלכת מדברית ביוטה ואריזונה - אוקטובר 22
-
תצפית ראשונה Island in the Sky
.
התצפית הבאה Shafer Trail Viewpoint
.
בהמשך הדרך מסלול קליל ל- Mesa Arch
.
מומלץ להגיע בזריחה, לנו לא יצא..
.
אהבתי מאוד את הקשת הזו והדרך אליה
.
.
Buck Canyon Overlook
.
Grand View Point Overlook
.
.
.
תצפית יפיפיה, אהבתי אותה מאוד
.
תצפית אחרונה לפני הדובדבן שבקצפת Green River Overlook
.
השארנו לסוף את ״התצפית״ השעה כבר אחרי 16:00 אנחנו נוסעים חזרה על אותו הכביש. נהנים מהנוף והמרחבים ומוזיקת קאנטרי המתנגנת ברקע מתחנות הרדיו האזוריות וזה בדיוק מתאים לאווירה ומה שאנחנו מרגישים.
עכשיו היעד שלנו הוא Dead Horse Point State park, הפארק הזה הוא פארק מדינתי ועל כן גובים בכניסה 20$, ואני מכוונת לשעת השקיעה, היום התחיל עם עננים יפים בניגוד לימים האחרונים שהיו נקיים מענן. ואנחנו מצפים לחוות כאן חווית שקיעה נהדרת. אז מעט מוקדם, יש לנו עוד כשעה וחצי עד לשקיעה, בינתיים אנחנו מסיירים קצת מתענגים על הנוף ורואים איך לאט לאט הצבעים משתנים בעדינות, צבע ההרים, צבע השמיים וצבע נהר הקולורדו שזורם למטה.
ניהיה יותר ויותר קר, חוזרים לרכב ומצטיידים במעיל וכובע. אין הרבה אנשים אבל פה ושם מתקבצים זוגות, מטיילים יחידים, צלמים מחכים בסבלנות עם חצובה.
.
נהר הקולורדו הירקרק והנהדר
.
.
וזה הולך ומאדים
.
אני שלולית
נעתקו לי המילים
החשיכה יורדת , איזה יום קסום היה לנו היום. לאט לאט עוזבים האנשים את המקום וגם אנחנו. נוסעים כבר בחשיכה חזרה למואב ללילה האחרון שלנו באזור.
זהו, התאהבתי
️
17 באוקטובר - היום השישי
יצאנו ממואב ב9:00 בבוקר אחרי ארוחה טובה ומילוי דלק, יש לנו נסיעה דרומה של כשעתיים על כביש 191 היעד הבוקר הוא Valley Of The Gods.
בדרך עוברים בעיירה קטנה Bluff עוצרים להפסקת רענון בבית קפה שבבעלות צאצאי שבט הנבאחו
.
.
.
עוד על כביש 191
.
מזמן לא ראינו שלכת
הכביש די מונוטוני ומשעמם
אבל אני אוהבת את זה.
.
לא להתייאש מהכביש המשעמם , היופי עוד לפנינו
.
והנה הנוף מתחיל להשתנות שוב, ואני בהתרגשות לקראת הנופים שאנחנו מתקרבים אליהם וכל כך חיכיתי להגיע לכאן.
.
אנחנו מתקרבים לשיא של היום אבל קודם נכנס לדרך עפר לעמק האלים.
בעמק
הסיבוב בפנים לוקח לנו כשעה בנסיעה איטית, אחרי הסיבוב הזה הרכב שלנו כולו אבק אדום .
אזור נפלא, בדרך רואים קראוון פה קראוון שם. אנשים יודעים לחיות פה. בלילה בטח מה זה יפה כאן עם שמיים שחורים זרועי כוכבים. קסם.
.
.
.
רואים מרחוק את המוניומנטים של מוניומנט ואלי
זוגי קלט טרנטולה תוך כדי הנהיגה , מזל שהנהיגה איטית
מנסים להתאים את צבע הרכב לצבע הסביבתי השולט
אנחנו יוצאים מהסיבוב לכביש 261 ופונים ימינה לתצפית View of The Valley of the Gods
הכביש די משובש וככל שעולים מעלה הכביש הסלול נגמר ומתחילה דרך עפר יחסית צרה ותלולה. אנחנו ממשיכים ועולים מעלה, בשלב מסויים מרגישה לא נוח להמשיך בנסיעה הזו
.
.
.
תצפית על עמק האלים
חייבת לציין שבמציאות המראה עוצמתי יותר.
לאחר שאנחנו לא מעוניינים לעלות יותר מצליחים איכשהו להסתובב חזרה בכביש הצר הזה ויורדים מטה חזרה אל כביש 261
אחרי כ-10 דקות נסיעה פונים ימינה לכביש מס׳316 עוד יותר שומם מהשומם שנסענו עד עכשיו לפארק מדינתי גוזנקס שהתוודעתי אליו במקרה בפינטרסט ואז מיד הוספתי אותו לנקודות ציון בגוגל מפס לקראת הטיול. כניסה 5 $, אנחנו שם עם עוד זוג אחד והעובדת שבבוטקה.
איזה שקט כאן איזה תענוג
פארק מדינתי גוזנקס
גוזנקס.
גוזנקס.
ועכשיו…… נוסעים למה שחיכיתי לו כל היום מוניומנט ואלי.
אז רק סיפור קטן - בעיר הולדתי היה לאבא שלי בית קולנוע. בזמנו בכל יום שישי בצהריים היה מוקרן סרט מערבון. כל שחקני התקופה הידועים, קלינט איסטווד, ג׳ון ויין ועוד … הנופים המרהיבים הצ׳יף עם הבגד המפואר והנוצות הנהדרות המקשטות את ראשו והמוסיקה הנהדרת. כבר אז חלמתי על המקומות האלה. כילדה צעירה לא חשבתי שבכלל מקומות כאלה קיימים, מבחינתי הכל תפאורה . כשקצת גדלתי והעולם נפתח בפנינו בטלויזיה ובמגזינים ראיתי תמונה של מוניומנט ואלי ואפילו לא ידעתי שזה שמו של האזור, אז חיפשתי וגיליתי את שם המקום ואיפה הוא ממוקם וחיכיתי בסבלנות שיבוא היום והחלום יתגשם. זה לקח הרבה זמן כי הגשמתי בינתיים עוד מלא חלומות אחרים והנה השנה הוגשם החלום הזה.
אז אנחנו יוצאים חזרה אל כביש 261 ומשם מתמזגים אל 163 עוברים דרך עיירה קטנה בשם Mexican Hat שנקראת כך בגלל הסלע בצורת כובע מקסיקני גדול שבפאתיה.
מקסיקן האט
.
ואז עם ההתקדמות בכביש רואים את המוניומנטים מרחוק ומתקרבים אליהם והמראה פשוט מדהים מדהים.
.
.
.
.
טוב, אני משוחדת ….
.
.
כדי לצלם תמונה באוויר אני מבקשת מזוגי לא להוריד את האצבע מהלחצן של האייפון ואני קופצת וקופצת וקופצת וחזרתי באחת לילדות וכמה כייף לנו ואנחנו צוחקים ומתנשפים . כך אני עושה כשאני מצלמת אותו. מזל שאנחנו באוקטובר ואין עומס תיירים ואין עומס על הכבישים, אפשר לראות שהכביש ריק לחלוטין. כמה שאנחנו נהנים כאן, מהנוף, האויר ורוח השטות שעוטפת אותנו.
עכשיו אנחנו מתקדמים עם הכביש ונוסעים לכיוון מרכז המבקרים של מוניומנט ואלי.
כניסה למקום 8$ לאדם. אנחנו רוצים להיכנס לדרך העפר של 17 המייל העוברת בין המוניומנטים . אבל… לא! אין כניסה . אפשר להיכנס רק השעה 15:00 ועכשיו 15:00 בדיוק ופשוט לא זה לא. אנחנו כל כך מאוכזבים . אילו רק היה לנו לילה כאן . למרות שבתכנון המוקדם בדקתי אפשרות כזו אבל אז הייתי צריכה לוותר על לילה בסדונה וזה היה מייתר את הנסיעה הארוכה לשם וכל כך רציתי להגיע גם לשם. אז בלית ברירה אנחנו מפנימים שאין דבר כזה הצלחה של 100% וחוץ מיזה באמת השתובבנו יותר מדי על הכביש והזמן חלף ועף לו ולא עלה בדעתי שבתקופה הזו אפשרי לעשות את המסלול רק עד 15:00. טעות שלי !!! לא הכנתי שיעורי בית כראוי.
מה נשאר? לצלם תמונות… ולהנות מהמקום הנפלא הזה
עמק המוניומנט.
עמק המוניומנט
זוגי היקר נכנס בינתיים למרכז המבקרים לעשות סיבוב קטן וחוזר עם מתנה קטנה, איזה כייף. תמיד משמח ומצחיק אותי
קשה להיפרד, מי יודע אם נגיע לכאן שוב
.
אחרי מלא תמונות, נשנושים וסיור מסביב יוצאים לנסיעה של שעתיים לפייג׳
הדרך די מונוטונית ומשעממת, שוב חווים את השקיעה תוך כדי נסיעה . היום השקיעה ככה ככה, לא כזאת יפיפיה כמו אתמול. מגיעים לפייג׳ בדמדומים.
מלון נחמד של רשת Best Western עם מיטה סופר נוחה.יוצאים בערב לבילוי בסניף של וול-מארט שנמצא ליד. משלימים קצת נשנושים וחוזרים לשינה מתוקה.
-
נהנת לי מאוד מהסיפור שלך והתמונות
למרות שלא מתכננת בעתיד הקרוב לחזור לאזור, עדיין כייף לטייל איתך.
-
שרה,
הדיווח שלך המפורט -פנטסטי!!!
הוא יעזור לי מאוד להחליט במה להתמקד בעת התכנון הסופי, ובוודאי כאשר נהייה בשטח.!
מחכה להמשך.
נילי
-
אחרי מלא תמונות, נשנושים וסיור מסביב יוצאים לנסיעה של שעתיים לפייג׳
בדרך מתקרבים לדבר המדהים הזה
Agathla Peak
18 באוקטובר - היום השביעי
היום יש לנו סיור מוזמן לקניון אנטילופ תחתון, רכשנו כרטיסים כבר לפני 5 חודשים.
רק מתוך סקרנות, בדקתי ימים ספורים לפני הטיול את העלות ומסתבר שגם כאן ככל שהזמן מתקרב לביצוע המחיר עולה. אז שמחנו בחלקנו.
הסיור נקבע לשעה 12:00 אך אנחנו מתבקשים להגיע למקום כחצי שעה לפני הזמן. הם שולחים לנו במייל כל מיני מסמכים לחתימה שמנקים אותם מכל אחריות למקרה ש.. ומקרה ש.. וזה לכל אחד מהמשתתפים בסיור.
אבל לפני זה, בוקר. ואנחנו יוצאים לתצפית על סכר גלן על מימיו הנמוכים.
הירידה לתצפית על הסכר
המים הנמוכים
הסכר שראה ימים יפים יותר
אז עכשיו רק 9:45 יש לנו עוד זמן ומחליטים לנסוע ל Horseshoe Bend רק 5 דקות נסיעה עד לחניה. יש תשלום בכניסה (10$) למכונית. הכל קרוב ובסביבה ונספיק בלי לחץ.
ישנו שביל מסודר מהחניה ועד לתצפית. מדדנו 12 דקות לכל כיוון.
התצפית יפה מאוד , תנועה ערה של מטיילים.
בהלוך היו פחות כשחזרנו כבר היו יותר מטיילים וחניה עמוסה יותר.
בדרך לתצפית סלעים שמזכירים 
.
השעות היפות לביקור במקום הן בשעות הזריחה והשקיעה אך לא תמיד זה יוצא , לנו יצא ככה לפנה״צ . המקום מרשים בכל מקרה.
הקדשנו למקום כשעה כולל הליכה הלוך וחזור .
מה שנשאר לנו עוד לעשות בסביבת פייג׳ זה רק קניון אנטילופ. אז אנחנו נוסעים מרחק 5 דקות מכאן לאזור ההתכנסות ומגיעים לשם ב11:30 כפי שנתבקשנו.
עושים צ׳ק אין ושואלים אותנו אם אנחנו רוצים להצטרף עכשיו לקבוצה.
אז בטח שאנחנו רוצים, קבוצת של 9 אנשים עם מדריך מבני שבט הנבאחו, ואנחנו בדרך לסולמות ולמטה.
בהפרש של 10 דקות לערך יוצאת עוד קבוצה וכך הלאה כדי לא ליצור עומסים. הם היחידים שמבקשים לשים מסיכות בכל הטיול הזה וכולנו מכבדים את בקשתם.
מזל שאנחנו באוקטובר ומזג האויר נעים מאוד, מטיילי הקיץ בטח נאנקים מהחום הכבד השורר כאן.
אי אפשר לקחת איתנו דבר מלבד מצלמה ומים. הם מציעים תמורת תשלום לוקר. או להשאיר באוטו או לדחוף לכיסי מכנס הדגמ״ח את הדרכונים וכרטיסי האשראי.
רבים אומרים שהמקום מאוד ממוסחר, אז זה נכון זו פרנסתם אבל לא איכפת לנו, הסיור שאורך כשעה וחצי שווה כל דולר ששילמנו עליו.
.
.
.
.
ויש עוד מלא…
מתוך הפתח הצר הזה אנחנו יוצאים החוצה
ולכל הקלסטרופובים - אל חשש, למטה זה בכלל לא מרגיש מלחיץ וגם לא הפתח הקטן הזה שרואים כאן בתמונה האחרונה זה לא כזה צר כשיוצאים.
,
שווה גם שווה הסיור הזה.
סיימנו כל מה שיש לנו סביב העיירה פייג׳ ומכאן מתארגנים לקראת נסיעה של 3 שעות לעבר סדונה.
עם עצירות התרעננות אנחנו מגיעים בסביבות 17:30 אל העיר היפה והנינוחה הזו המוקפת הרים אדומים.
מתעכבים בדלפק המלון לאחר שלא נמצאה ההזמנה שלנו מבוקינג.
למרות שאני מראה את טופס ההזמנה הם מתעקשים שאנחנו לא ברשימת אורחי המלון. אז המלון כמעט וריק יש מלא חדרים ריקים. יאללה תעשו הזמנה חדשה ונסיים עם זה.
עושים צ׳ק אין ל-2 הלילות הקרובים , סיבוב קצר בסביבה הקרובה וחוזרים ומתפרקים מעייפות בחדר הנעים שלנו.
לילה טוב.
19 באוקטובר - היום השמיני
הבוקר אנחנו מתעוררים בניחותא בחדר הנחמד שלנו. אין כאן ארוחת בוקר אבל בסביבה יש מלא מסעדות. בהמלצת עובד המלון אנחנו מגיעים למסעדה המגישה ארוחות בוקר נהדרות
Red Rock Cafe איזה תפריט, יאמי.
.
מכאן אנחנו נוסעים לאזור של מסלולי הליכה Bell Rock אבל אין למצוא חניה בסביבה אז ממשיכים ליעד הבא - כנסיה מיוחדת הבנויה על צלע הר Chapel of the Holy Cross
הדרך לשם יפה, העיר בנויה יפה מאוד בתי קרקע מרשימים כולם צבועים בצבע התואם את הצבע הסביבתי האדמדם והכל משתלב יפה ונעים לעין.
הכנסיה שעל צלע ההר
.
.
.
.
מאוד יפה המתחם הזה, הוא גבוה ומשקיף על העיר והנוף משם נפלא.
.
משם אנחנו נוסעים למתחם האומנים TLAQUEPAQUE art & shopping village
.
.
.
.
.
.
.
טוב, העלתי הרבה תמונות כי המקום הוא קסם. אוירה נהדרת בין פיאצה לפיאצה יש נגן שמנגן מוסיקת עולם נהדרת. מזג האויר פשוט נפלא ואנחנו מעבירים כאן איזה שעתיים וחצי בכייף שלנו ובשיטוטים בין הגלריות היפות.
היום מחליטים שיהיה יום ברגוע אחרי הנסיעה הארוכה של אתמול וגם מחר יש לנו נסיעה ארוכה עד ווגאס.
חשבנו אולי לחזור לאזור ההליכות שבבוקר לא היתה חניה, אבל אחרי מחשבה שניה לא בא לנו.
יושבים בבית קפה ונהנים מהרוגע, השקט והנוף.
לקראת 17:00 אנחנו נוסעים לתצפית שליד שדה התעופה של סדונה. יש המלצה חמה להגיע למקום . יש תצפית נהדרת על האזור המוקף הרים אדומים ובמיוחד מומלץ להגיע בזמן שקיעה.
אז אנחנו נוסעים למקום עולים ועולים ומלא מכוניות בדרך , מגיעים לחניה שעמוסה במכוניות גובים כאן 3$ לחניה ורכבים לא מפסיקים להיכנס, בינתיים התצפית ממול לחניה מעבר לכביש ומלא אנשים כבר עומדים ומחכים לשקיעה.
אנחנו יורדים מהרכב ומצד אחד זה מרגש לראות איך כל האנשים האלה צעירים, מבוגרים, ילדים, זוגות, חבורות באים לראות שקיעה ומצד שני זה הצחיק אותי למות, זה נראה לי קצת מגוחך.
יחד עם כל האנשים עומד בחור ומנגן בכינור וכל הסיטואציה והאווירה אין מה להגיד, נראה קסום.
.
.
.
.
ככה זה היה בהתחלה
והמצחיק הוא שתוך רבע שעה החניה הזו מתרוקנת לחלוטין.
ותוהה לעצמי, זה קורה כל ערב ?????
אז כנראה שכן!!
אחרי השקיעה היפה הזו יש לנו מקום מוזמן לארוחת ערב במסעדה סינית לא רחוק מכאן.
היה לנו בדיוק במקום, הערב התחשק לנו סינית.
מסיימים את היום הרגוע הזה עם בטן מלאה ונעימה וחוזרים לחדר שלנו לקצת אדמיניסטרציה.
-
התמונות מקניון אנטילופ מדהימות,
נראה לי שגם אנחנו נבחר לטייל במסלול התחתון.
טוב שדרבנת אותי כבר להזמין את הסיור. לא העליתי בדעתי להזמינו 5 חודשים מראש.
ממש מקווה שמפלס המים באגם יהיה גבוה יותר לאחר החורף הבא. תכננתי לשוט שם.
ותודה גם עבור הדיווח והתמונות מסדונה, שתהייה היעד הראשון שנטייל בו
נילי
-
היי נילי להזמין למסלול התחתון חופשי, למעלה יותר יקר ואולי גם יותר יפה. אנחנו מאוד נהננו מהתחתון הוא מדהים. לא תצטערו. לגבי מפלס המים, בטוח הוא יהיה גבוה יותר, בכל אופן אתם מגיעים אחרי החורף ואנחנו נסענו אחרי הקיץ אז הגיוני שהמפלס היה אצלינו נמוך. לגבי סדונה מבחינתי הצדיקה את זמן הנסיעות הממושך אליה וממנה, העיר הזאת מדהימה. הייתי עוברת לגור שם עכשיו
-
20 באוקטובר היום התשיעי
היום אנחנו עוזבים את סדונה, יש לפנינו נסיעה ארוכה עד לווגאס.
הפעם האחרונה שהיינו כאן היתה לפני 9 שנים, זוגי התגעגע, אני פחות אבל היות ואנחנו ממשיכים עם הרכב עד לאל-איי אז גם מתבקש עצירת לילה בדרך אז ווגאס זה בדיוק המקום. כך גם הגעגועים לסטריפ יגיעו על סיפוקם. זמן נסיעה משוער 4.5-5 שעות וזה ללא הפסקה, אז באמת רוב היום עבר בנסיעה די משעממת.
בדרך ליד העיירה Seligman אנחנו סוטים מהכביש הראשי ( שמספרו 40) ונכנסים לכביש ההיסטורי 66 עושים חלק מהדרך בכביש זה כדי לחוות את החוויה
.
.
.
אנחנו מגיעים לווגאס ב17:30. עושים צ׳ק אין. לוקחים רק מה שצריך ללילה זה השאר נשאר ברכב , ויוצאים לסיבוב בסטריפ, אז התווספו קצת בתי מלון. יש חנויות ובתי קפה שזכרנו שנסגרו, היו קטעים על המדרכה שהיו חשוכים כי החנויות נסגרו כנראה עוד מתקופת הקורונה.
אז בגדול לא באמת התגעגעתי. יחד עם זאת הסתובבנו מלא ברגל , דגמנו בתי מלון חדשים ככה עד22:30 וזהו .
Veer Towers.
The Venetian Las Vegas .
Caesars palace .
עייפים מאוד מסיימים את היום.
גם מחר הוא יום נסיעה ארוך.
21 באוקטובר - היום העשירי
מתעוררים ב8:00 מתארגנים מהר ויוצאים לדרך.
היינו אמורים לפגוש את הבן בשדה התעופה LAX לאחר החזרת הרכב ואתמול בערב ניסינו לברר אם אפשר להחזיר את הרכב לסניף אלאמו בשדה התעופה ב-Burbank דבר שיחסוך לנו פקקים רבים.
אז כשאנחנו מקבלים אישור לכך וגם מוודאים שלא יגבו מאיתנו אגרה על כך, אנחנו שקטים וזה היעד שלנו.
אבל לפני כן מגיעים בשעת צהריים לעיירת הכורים עיירת רפאים Calico.
קיבלנו המלצה ברשת ואנחנו פוקדים את המקום.
משלמים דמי כניסה 8$ לאדם ונכנסים לעשות סיור במקום. בתאריכים אלה חוגגים באמריקה את ההלוואין ובכל מקום בעיירה ״תוקעים״ את השלדים האלה המגוחכים. מה שמוריד בעיניי מהאותנטיות של המקום.
.
.
.
.
מכאן נוסעים לדיינר של סו, מוסד קולינרי משנות ה-50. נו שויין
רק מצלמים קצת אפילו לא מזמינים משהו לנשנש
.
.
.
.
.
בקיצור, לא כזה התרשמנו ממנו.
לקראת 16:00 אנחנו מגעים לשדה התעופה בבורבנק.
מחזירים את הרכב לאלאמו. תוך שניה נותנים לנו אישור.
הבן כבר מחכה לנו והפגישה מרגשת מאוד.
נוסעים לבית המשפחה לפגישה עם המשפחה המורחבת
והנה הסתיימו להם 10 ימים של הגשמת חלום נוסף.
יהיה לנו יום מנוחה אחד וביום ראשון על הבוקר כבר יש לנו טיסה למקסיקו לצד הקריבי של המדינה לחופשה משפחתית.
אנחנו שוהים שם 8 ימים ונהנים מהביחד, מהחופים הלבנים, ומי הטורקיז הנהדרים.
טעימה קטנה…
.
.
.
.
.
חזרנו הביתה לעומסים בעבודה וכרגיל לא היה לנו זמן לעכל את הטיול שלנו. בעזרת הסיכום הזה חווינו את החוויה שוב וזה תמיד כייף לשתף, לזכור ולשמור לימים רחוקים שיגיעו.
,תודה שהייתם כאן איתי
-
-
תודה רבה על השיתוף הנהדר והתמונות שובות הלב. מאד נהניתי !
-
דיווח נפלא, מפורט, כן ,בלווי תמונות נהדרות!!!
הרגשתי שאני ממש מטיילת עמכם, ולא רק בשל הטיול העתידי שלנו.
מקווה שתתעדי גם את הטיולים הבאים שלכם. אשמח לקרוא!
(אם תזכרי, תשלחי לי הודעה על כך דרך האתר)
נילי
