סיכום טיול: אמיליה רומאנה ופיימונטה, איטליה
-
כמו רבים וטובים גם אנחנו הרגשנו חסך נסיעות חמור אחרי תקופת הקורונה, ואחרי הטיול הנפלא לנורמנדי בספטמבר נסענו לצפון איטליה באוקטובר, לטיול בשני אזורים מעניינים.
בחרנו את אזור אמיליה-רומאנה מן הצד המזרחי ואת אזור פיימונטה בצד המערבי, וכיוון שכבר היינו בעבר שם הטיול התמקד הפעם במקומות שאולי הם קצת מחוץ למסלולים השגרתיים.
ברור שאני לא משלה את עצמי שבולוניה למשל היא יעד מאוד לא שגרתי
אבל היו בהחלט גם יעדים פחות נפוצים. הטיול היה 10 ימים, נחיתה והמראה: בולוניה.זוהי מפת הטיול בגדול. לא מופיעים כאן כל המקומות שביקרנו בהם אבל זה נותן מושג על מיקום ומרחקים.
טיסות - כיוון שזה היה בחגים הטיסות הוזמנו זמן רב מראש, ישירות לבולוניה עם ראיינאייר. חוץ מהעובדה שהמטוס נחת באמת בבולוניה (ולא באיזה יעד אחר בטעות...) ובדרך חזרה נחת בבן-גוריון אין לי משהו חיובי לומר על החוויה הזו, אף ששידרגנו אותה מראש בכל דרך אפשרית. הטיסה לא ארוכה, 3.5 נטו, נחתנו בשלום, וזהו.
לינות - הוזמנו מראש כמובן, ואפילו זמן רב מראש. בתקופת הנסיעה שלנו התקיים באיזור פיימונטה - בעיקר בעיר אלבה - יריד הכמהין השנתי שמהווה מקור משיכה רציני לתיירים וגם למקומיים, אבל כיוון שהזמנתי מספיק זמן מראש הצלחתי לקבל כמעט את כל מה שרציתי. הכול כמובן בהזמנות שניתנות לביטול עד הרגע האחרון, לרוב דרך "בוקינג" אבל בלינות הכפריות - ישירות במקום הלינה. הסיבה הייתה שזה לא הופיע בבוקינג בכלל או שלא היה מקום שם ואני מצאתי בכל זאת מקום בהזמנה ישירה.
רכב - נסענו בהרכב של 2 זוגות אז היינו צריכים רכב גדול למדי, בחרנו רכב בקבוצת SUV גדול, קיבלנו JEEP compass, משודרג עם כל מיני פיצ'רים שהנהגים אהבו מאוד - הצלחה אמיתית, שכרנו באדג'ט ואספנו את הרכב בתחנה במרכז בולוניה. החזרנו בנמל התעופה, לא הייתה בעיה. שירות אדיב.
איך תכננתי את המסלול? מרגע שידעתי שזה יהיה צפון איטליה, פשוט בחרתי את המקומות שעוד לא הייתי בהם באזורים האלה.
לכן, למרות שזה לכאורה מתבקש, לא היינו במודנה ופארמה היפות וגם לא בראבנה וקומצ'יו שעל החוף. גם את האטרקציות של מראנאלו והסביבה (פרארי וכו) מיצינו בעבר, כך שזה היה מין טיול "השלמות", שעמד בזכות עצמו בצורה נהדרת.
מסעדות הוזמנו כולן מראש, מהארץ. ארוחת הערב מתחילה ב 19.30, נדיר מאוד למצוא מסעדה שפותחת קודם.
-
התייצבתי ומחכה להמשך! בינתיים תפס אותי שהזמנתם מסעדה מראש לכל ערב.. האם הכרחי?
-
מחכה לשמוע גם
-
שאלה מעולה, שגם אני התלבטתי בה מראש, כאשר השיקול העיקרי נגד היה "מה עם קצת ספונטניות?"
ובכן, התשובה במילה אחת היא: "לא". לא הכרחי להזמין.
התשובה בשתי מילים היא: "לא, אבל..." וכאן אני אסביר קצת.
- אופי הטיול שלנו היה כזה, שבחלק מן הימים טיילנו כל זוג בנפרד (הזוג השני יצא ברכב למסעות שופינג ואילו אנחנו נשארנו בעיר) ונפגשנו בערב לארוחה. מסיבה זו רצינו לדעת שיש לנו מקום וזמן בטוח שבו ניפגש ונהיה יחד, ושהארוחה תהיה אירוע מהנה, כיפי, שנסגור איתו את היום. גם בימים שהיינו יחד כל היום רצינו שהארוחה תהיה מיוחדת בערב. זה הכתיב בחירת מסעדה טובה שתוכל לתת לנו את הזמן הזה שרצינו יחד, במקום נעים, וזה מצריך בירורים מראש באתרים השונים שמדרגים מסעדות. יש הרבה אתרים כאלה ושווה לעשות מחקר קטן ולהשוות. לעתים היה כתוב במפורש שיש צורך להזמין.
- לפחות אחד מן המשתתפים (רמז: לא אני
) מבין מאוד באוכל ובעיקר מבין ביין. גם כאן היה צריך להיערך מראש למסעדה טובה, ושוב - ראינו שלפעמים צריך להזמין. פעמים רבות במסעדות הטובות יש מעט מאוד שולחנות - לפעמים רק 7-8 שולחנות ולא כולם מיועדים ל- 4 אנשים. ובהתחשב בכך שכמעט תמיד יש רק "סבב" אחד של ארוחה - הרי מתחילים ב 19.30 וב 21.30 כבר מתחילים לקפל - הסיכוי לתפוס שולחן ל-4 בלי להזמין מראש הוא בינוני. - מאותה סיבה של הסעיף הקודם, היו מסעדות ספציפיות, שמגישות אוכל מסוים או אוכל בסגנון מסוים, שרצינו להגיע דווקא אליהן. אמיליה-רומאנה זה ממש "הגביע הקדוש" של האוכל, והמאכלים המיוחדים לאזור ואפילו לערים/עיירות ספציפיות בתוך האזור עצמו - נמצאים רק שם. כלומר, אם רצית לאכול משהו מסוים שהוא המאכל המפורסם של בולוניה - הוא יהיה רק שם. לא תמצאי אותו בתפריטים בפררה למשל, למרות שזה שעה נסיעה בלבד.
- ויש מסעדות שבאמת חייבים להזמין מראש, וזמן רב מראש. אחת מהן שרצינו מאוד להגיע אליה נמצאת ב- Savigno, באזור כפרי לא רחוק מבולוניה. שם גם רצינו לישון ב"לוקנדה" של המסעדה. לוקנדה זהו בית הארחה ובמקרה זה, מקום הלינה ששייך למסעדה היה מיוחד מאוד, לא דומה לשום דבר שראיתי, ממש מסע במנהרת הזמן
. למסעדה יש כוכב מישלן אחד שבו זכתה לא מזמן, היא בת 90 שנה כמעט, והיא מיוחדת בהיותה מסעדה כפרית שמגישה אוכל מקומי, באווירה מאוד נעימה ולא מכופתרת. המסעדה נקראת Trattoria de Amerigo, ואני ממליצה עליה מאוד, גם ארוחת הבוקר הנהדרת של הלוקנדה מוגשת שם. - וכמו תמיד, אם רוצים לתפוס את המקומות המיוחדים באמת, לא במקומות המתוירים אלא מסעדות שהמקומיים אוכלים בהם - אי אפשר להשאיר את זה ליד המקרה, חייבים לתכנן מראש. ובאמת, כמעט ולא ראינו תיירים במסעדות שהיינו בהם - יכול להיות שזו הייתה גם עונת השנה (אוקטובר) - שמענו מסביב רק איטלקית, והאוכל... מאמא מיה!!!
-
תודה רבה ארוץ לבדוק את ההמלצות שנתת ומחכה לנוספות..
-
והמסלול? ממתקים מהדרך? משהו?
-
תיכף אמצא זמן, לא שכחתי, יהיה מסלול מפורט לפי ימים כולל תמונות והגיגים...
-
היום הראשון לטיול
נחתנו בזמן, בערך ב 15.00 בשדה התעופה של בולוניה, מעבר מהיר ממש בביקורת גבולות (נסענו רק עם טרולים) וביציאה מן הטרמינל תפסנו מונית למלון.
את הרכב הזמנו רק לעוד יומיים, בתחנה שנמצאת בעיר, ליד הרכבת.
יש לכך שני יתרונות - הראשון, אין צורך במכונית אם מתכננים לטייל בעיר ולעתים הצורך למצוא חנייה ליד/בתוך המלון יכול להיות בעיה.
היתרון השני הוא שכך ניתן לרווח מבחינת זמנים בין שעת ההגעה המתוכננת ליעד ובין מועד לקיחת הרכב. הסיבה לכך היא ביטולי הטיסות ושינויי הטיסות שחווינו כולנו בתקופה האחרונה, ובוודאי בזמן שבו תכננתי את הטיול. כך היה לי מעט "שקט נפשי" שגם אם הטיסה תתאחר או תתבטל - עדיין יישארו לי יותר מ-24 שעות עד למועד לקיחת הרכב והמשמעות היא שאוכל לבטל את ההשכרה ללא חיוב. כאמור, הטיסה יצאה בזמן ולא הייתה בעיה מבחינה זו.
היינו שני לילות במלון Aemilia Hotel Bologna, שנמצא מחוץ לעיר העתיקה של בולוניה, במרחק רבע שעה הליכה בערך. חדרים גדולים וחדישים עם כל מה שצריך, ארוחת בוקר מצוינת ומאוד עשירה - מבחר עצום, מלון נקי ומתוקתק, הכול חדש וצוות נחמד. ממליצה בחום.
כמה מילים על ארוחת בוקר במלון: בטיול הזה שבו היינו 2 זוגות, ארוחת הבוקר במלון שאליה אנחנו יורדים על הבוקר, שימשה כנקודת מוצא לאותו יום - תכנונים, תיאומים, בדיקה של דברים ברגע האחרון וכו'. היה לנו חשוב מאוד שהיא תתקיים עוד לפני שיוצאים מן המלון. מסיבה זו לקחתי בכל המקומות לינה עם ארוחת בוקר.
בנוסף, מניסיון רב שנים באיטליה אנו יודעים שארוחות הבוקר שלהם נוטות להיות עשירות מאוד בפחמימות מתוקות אך דלות בשאר הרכיבים... האמת היא שעובדה זו גם השפיעה על בחירת המלונות, בדקתי את זה מראש, וחייבת לציין שלא התאכזבו בשום מקום. להיפך - ארוחות הבוקר היו מעולות וכללו פירות ירקות, דגים, בשר, ביצים בצורות הכנה שונות ועוד ועוד - בקיצור אפשר היה להסתדר מצוין בארוחת הבוקר בלי אף פחמימה (למי שלא אוהב), אבל חייבת לציין שגם הפחמימות היו מצוינות
והקפה איטלקי לא אכזב.הגענו במונית למלון - השדה אינו רחוק - התארגנו בקצרה ויצאנו אל העיר. הליכה קצרה של רבע שעה בערך הביאה אותנו אל רובע האוניברסיטה והעיר העתיקה (הם צמודים) ששם קורים כל הדברים המעניינים.
קודם כול כדאי לדעת שהרחובות בבולוניה בנויים כ"פורטיקוס". מה זה "פורטיקו"? זהו רחוב מקורה, מין אכסדת עמודים ארוכה מאוד, אבל זה לא רק רחוב אחד. כל הרחובות ככה! וזה אומר שלא נרטבים בגשם ולא חם בשמש. למי שמכיר את רחוב אבן-גבירול בתל-אביב - כזה.
וככה זה נראה:
יש בעיר למעלה מ-40 קילומטר של פורטיקוס כאלה, אכסדרות עמודים מקורות, גם בעיר העתיקה וגם ברבעים החדישים יותר, ולמי שלא יודע - בולוניה היא הבירה הקולינרית של איטליה. ואכן, נקודת הפתיחה שלנו לסיור בעיר, אחרי הטיסה המייגעת, הייתה גלידריה שאמורה הייתה להיות הטובה ביותר באיטליה (בכל עיר באיטליה יש גלידה שהיא הטובה ביותר באיטליה...)
-
לפני שאדווח על הגלידה - אחד הדברים היפים בבולוניה הוא הצבע שלה. בולוניה אדומה-כתמתמה, כלומר בנויה מלבנים אדומות ויש בה כיכרות ענקיות ויפות, ארמונות, מגדלים מפורסמים מתקופת הרנסנס ואוניברסיטה מפורסמת מאוד שזה אומר הרבה סטודנטים, שזה אומר עיר שוקקת חיים. ואכן, בכל שעה משעות היום העיר "חיה" וזה נחמד וכיף להסתובב.
והגלידה?
טוב, היא באמת הכי טובה באיטליה
, טעמים מיוחדים, מרקם עשיר וסמיך, שווה ביותר.
משם המשכנו לשוטט קצת בעיר, רק להיכרות ראשונית וחזרנו למלון להתארגן לארוחת הערב המוזמנת מראש.
הזמנו מונית למסעדה ואכן המסעדה הייתה ממוקמת מחוץ למרכז התיירותי, לא משהו שאפשר להגיע אליו ברגיל. השתמשנו באובר שעבד יפה מאוד, פיצ'ר שנקרא black car שמשום מה היה האפשרות היחידה הזמינה לנו. נהגים בחליפה במכוניות מפוארות ממש, הרגשנו מינימום דיפלומטים בכירים. מחירי המוניות סבירים לגמרי, זול יותר מאשר ישראל.
המסעדה שהגענו אליה Trattoria bertozzi, נקראת אמנם "טרטוריה" שזה כביכול לא "מסעדה" ממש במונחי המסעדות האיטלקיים, אבל תאמינו לי שזה הייתה מסעדה לכל דבר ועניין. היו שם רק מקומיים - כנראה גם משום שעונת התיירות הסתיימה - אכלנו מיטב האוכל המקומי, שתינו יין מקומי והיה מעולה.
זו המנה המיוחדת של בולוניה - טורטליני (ממולא בשר) בתוך ציר
וככה מכינים את הטורטליני בעבודת-יד
הזמנו יין מהאזור שהיה מעולה. לא שאלנו מראש מה מחירו. בישראל מחדל כזה עלול היה לגרום לכך שיחייבו אותנו ב 750 ש"ח עבור בקבוק שעולה בחנות 75 ש"ח (למי שיודע על מה אני מדברת). באיטליה - לא.
25 יורו. זה מחיר היין. וכאן אני רוצה להעיר משהו שנכון לכל המסעדות שהיינו בהן, ללא יוצא מן הכלל - המחירים הוגנים מאוד מאוד, ואם נשווה אחד לאחד לישראל, למסעדות ברמה דומה (הלוואי שהיו בארץ מסעדות ברמה איטלקית, אבל זו כבר בעיה אחרת לגמרי) המחיר הוא בין חצי לשליש מחיר מהארץ, כולל מומלצות או מדורגות מישלן.
ואיכות האוכל טובה יותר.
-
היום השני לטיול - בולוניה
אתמול בסיור אחר הצהריים שלנו התרשמנו מהעיר והיום הקדשנו לה את כל היום (וגם חצי יום מחר).
החלק העתיק והמתויר של בולוניה גדול - 2 כיכרות ענקיות, רחובות עם אכסדרות עמודים וגם סמטאות קטנות להולכי רגל בלבד. יחד עם זאת, כל האטרקציות לגמרי במרחק הליכה.
עיר יפה ומעניינת, וזה מה שעשינו:
- פיאצה מג'ורה ופיאצה דל נטונו. פיאצה מג'ורה היא ענקית, סדר גודל של הכיכרות הגדולות במילאנו ובטורינו. מסביב לה הבזיליקה וארמונות רנסנס. בפיאצה ממוקם משרד התיירות - ממליצה מאוד להיכנס ולראות איזה סיורים מציעים. שם גם קונים כרטיסים לטיפוס למגדל המפורסם של העיר - הכניסה היא לפי שעות וצריך כרטיסים מראש. אנחנו נרשמנו לסיור בן שעתיים, באנגלית, היה מעניין והבנו איך נבנתה והתפתחה העיר שהייתה עיר המסחר החשובה ביותר בצפון איטליה בעבר. הסיור לקח אותנו לבזיליקה, לתוך חצרות של ארמונות שנמצאים שם, עבר בעיר בכמה בניינים מעניינים והסתיים במתחם הכנסיות העתיקות (אספר עליו בהמשך). פיאצה דל נטונו צמודה לפיאצה מג'ורה כך ונקראת כך על שם "פונטנה דל נטונו" - מזרקת נפטון מ- 1566. כרגיל, בכיכרות מסעדות רבות ובתי קפה, וביום שמש הן מקום נהדר למנוחה.
- בזיליקה דה סן-פטרוניו, נמצאת בפיאצה מג'ורה, בזיליקה גותית ענקית - בסיור קיבלנו הסברים מעניינים על מה שנמצא בה.
הבזיליקה נראית קצת מוזרה כי הפסיקו לבנות אותה בשלב מסוים - 1561 - ואח"כ "השלימו" בסגנון אחר
זו מזרקת נפטון, מאוד קרובה אל לשכת התיירות בכיכר
-
3. הקוואדרילאטרו
רשת רחובות עתיקים, מרוצפי אבן, להולכי רגל בלד עם חנויות מיוחדות (חנות פסטה בעבודת יד, חנות גבינות וכו'), דוכני שוק, חנויות בוטיק של מעצבים, מסעדות, בתי קפה, ברים והכול מתוקתק ויפה. יש לא מעט אנשים אבל לא צפוף, לא היו יותר מדי תיירים והרגיש אפילו די אותנטי, עד כמה שאפשר כמובן. דגמנו כמה מוצרים - הכול טעים...
4. המוזיאון העירוני לארכיאולוגיה
מוזיאון לא רע בכלל עם הרבה חפצי אומנות רומיים ומצריים יפים, אבל אנחנו נכנסנו בגלל התערוכה הזו - הציירים של פומפיי. תערוכה נהדרת, תציג עד אמצע מרץ 2023.
ולמי שאוהב מומיות מצריות - יש בשפע...
-
5. אוניברסיטת בולוניה
מפורסמת למדי, אפשר להיכנס ולהסתובב, המבנה עצמו מרשים מאוד, גם התקרות. מי שעוד לא ראה חדר ניתוחים באוניברסיטה איטלקית - יש בפאדובה למשל - יכול לראות כאן את ה"תיאטרו אנטומיקו" מן המאה ה-17. זהו חדר ניתוחים עם מושבים המסודרים בשורות עולות כמו בתיאטרון, שבו בוצעו ניתוחים על שולחן מרכזי, מצופה שיש. היינו כבר בחדר ניתוחים כזה אז לא נכנסנו הפעם, אבל מבני האוניברסיטה בהחלט שווים ביקור
6. שני המגדלים הנטויים של בולוניה
ברובע האוניברסיטה - כאמור הכול נמצא במרחק הליכה מהכיכר המרכזית - נמצאים 2 מגדלים נטויים. ניתן לבקר בגבוה מביניהם (השני כנראה כבר נטוי מדי...) ואת הכרטיסים קונים רק בלשכת התיירות שבפיאצה מג'ורה. העלייה למעלה היא ב- 500 מדרגות, בחדר מדרגות סגור, צפוף וקטן (לא לקלאוסטרופובים) וחייבים לתזמן לפי שעות את העולים והיורדים. זו הסיבה שחייבים לקנות כרטיסים מראש לשעה מסוימת. אני אישית לא עליתי למעלה אבל נאמר לי שהנוף שווה את הטיפוס.
וזה הנוף מלמעלה
-
לא הייתי בפורום הזה למעלה מ-3 שנים, ואיזה כיף למצוא את סיכום הטיול שלך.
זוכרת היטב עד כמה את מטיבה לטייל ולתעד את רשמיך.
למרות שטיילנו באיטליה ב-8 או 9 טיולים, בבולוניה לא היינו, וגם לא בטורינו.
נפלא לטייל עמך, ואשמח להמשיך ללוות אותך, ולהשתמש בהמלצותיך.
נילי
-
תודה נילי
ממש מחמם את הלב לקרוא ונותן מוטיבציה להמשיך. -
כן, המשיכי לספרבבקשה.
-
-
מתנצלת על העיכובים, חיי היומיום לא מחכים...
ממשיכה
יום שני לטיול - בולוניה
כמו שאפשר להתרשם, בולוניה יכולה בקלות לספק שני ימי טיול מהנים מאוד ומגוונים - תרבות, היסטוריה, אומנות, קניות, אוכל ויין.
7. מתחם הכנסיות העתיקות - בזילקה די סנטי-סטפנו
זו הייתה אטרקציה ממש מעניינת וייחודית, מדובר במתחם שכלל במקור 7 כנסיות עתיקות, אבל באמת עתיקות - בערך מן המאה ה-11 עד ה 14, ולבנייתה של אחת מן הכנסיות נעשה שימוש חוזר בחלקים של עתיקות רומיות, אפשר לראות את זה. מן המתחם שרדו 4 כנסיות, והכול בנוי כמו מבוך - הם מפותלות ומסובכות אחת בתוך השנייה, לא גדולות, מעט חשוכות בגלל הבנייה המוקדמת (טרם המציאו את האדריכלות הגותית שאפשרה לפתוח חלונות ענק) וממש משרות אווירה של ימי הביניים האפלים, מעט "קריפי" הייתי אומרת.
חלקן יפות מאוד בפנים והביקור מעניין - מזכיר את הכנסיות הישנות והשחורות של עמק בואי בפירינאים - vall de boi. לאחת מהן צורה מתומנת מעניינת - נבנתה כנראה כאגן טבילה.
שימו לב לאבן האדומה שמאפיינת כל כך את העיר.
אהבתי את הכנסיות הישנות, היה כאן משהו שונה ומחוספס לעומת שאר הכנסיות היפות שיש בבולוניה.
כי מי שרוצה לראות כנסיות מקושטות וכאלה שמכילות יצירות אומנות של מיטב אמני איטליה מכל התקופות - זה המקום בשבילו. אני לא אמנה כאן את שמות הכנסיות השונות כי זה לא כל כך משנה, אבל כל העיר כולה יצירת אומנות - הנה קצת מן הדברים שאפשר לראות באכסדרות המקושטות ובכנסיות:
-
את היום סיימנו במסעדה נהדרת, קרובה למדי למרכז העיר אבל שוב - מקומית מאוד באופי שלה, L'Arcimboldo.
זו "ריסטורינטה" לעומת ה"טרטוריה" של אתמול, אבל ההבדל ביניהן הוא בצורת ההגשה, בתפריט היינות ובכך שהיא כביכול מתוחכמת יותר.
האמת היא שבשתיהן היה טעים אותו דבר... מאוד טעים
-
יום 3 לטיול - עוזבים את בולוניה ונוסעים לפארארה
היום נפרדנו מבולוניה אחרי שבבוקר עוד הספקנו לעשות קצת קניות - מעט מוצרי מזון מיוחדים כי אנחנו רק בתחילת הטיול ולא רוצים להעמיס יותר מדי.
בצהריים נפרדנו מן הצוות הנחמד בקבלה במלון שגם הזמין לנו מונית שלקחה אותנו לתחנת ההשכרה שנמצאה לא רחוק משם, ליד תחנת הרכבת של העיר.
אספנו את הרכב שלנו ללא בעיות מיוחדות, למעט העובדה שחיכינו כחצי שעה כי רצינו רכב ספציפי והוא עדיין לא חזר.
השירות היה טוב ואדיב ויצאנו לכיוון פרארה, בערך שעה נסיעה צפונה אולי קצת יותר.
הגענו ישירות למלון שנמצא ממש מול האטרקציה של העיר - castello estense. חנייה ברחובות הסמוכים לא הייתה בעיה מיוחדת, אבל הייתה כרוכה בתשלום של 5 יורו ליום, המלון נתן לנו כרטיס חנייה לאוטו. אפשר היה גם למצוא לא רחוק חנייה ללא תשלום כלל.
המלון שלנו נקרא Hotel Annunziata. מלון בוטיק קטן בעל מיקום מושלם - קרוב לכל מה שרצינו לראות, ארוחות הבוקר היו נהדרות והחדרים גדולים וחדשים. זהו בניין ישן מאוד שחודש לחלוטין מבפנים. החיסרון היחיד היחיד שאני יכולה לציין הוא "טרחנותם" של בעלי המקום שליוו כל פריט ופריט במלון - אופניים להשכרה, בקבוקי מים מיוחדים, שלטים קטנים בחדרים ועל השולחן בארוחת הבוקר - בהסברים אינסופיים על הצורך לחסוך (בכול!) ולהציל את כדור הארץ. כן, אני מבינה, זהו חלק מן הטרנד של "תיירות אקולוגית" ואני מעריכה את המאמצים, אבל איכשהו זה היה די מעיק... אולי פשוט הגזימו בניסיון לחנך אותנו?
המבצר המפורסם של העיר - מול המלון
-
המרכז התיירותי של פרארה לא גדול, ברובו אין כניסה לכלי רכב. ומה אפשר לראות בו?
- הקתדרלה הוורודה שיש לה חזית מיוחדת הייתה בשיפוצים, מכוסה כולה בפיגומים וללא אפשרות לראות אותה מבחוץ או מבפנים.
- יש אזור לא גדול של רחובות להולכי רגל עם חנויות נחמדות, מסעדות ובתי קפה.
- הרובע היהודי של פרארה, מימי הביניים, שהיה משכנה של אחת הקהילות היהודיות העתיקות ביותר באיטליה. באזור הזה מאחורי חזית סתמית למדי מסתתר בית כנסת פעיל שהופתענו לראות מעט מתפללים בו (זו הייתה תקופת החגים). בעיר נשארה קהילה יהודית קטנה מאוד. ועל הבתים יש תזכורות מן העבר.
4. קסטלו אסטנזה - castello estense
זהו המבצר הגבוה של פרארה, הסמל של העיר מן המאה ה-14, מוקף מים עם גשר מתרומם. בתוכו ממוקמת לשכת התיירות. מבנה מרשים מאוד, גדול מאוד, ניתן לטפס עד לראש המגדל ולראות את העיר.
רבים מן החדר פתוחים לקהל, ויש בהם הרבה מה לראות. כיום זהו בעצם מוזיאון וכאשר היינו הייתה תערוכה נהדרת, גדולה מאוד. יש גם תערוכות קבע, אולם הענקים (מין אשליים אופטית עם מראות) ואפילו צינוק. הביקור כאן התארך מאוד בגלל התערוכה שהייתה מצוינת.
התקרה הנפלאה באולם הענקים חבושה בפלסטרים, אולי אין די כסף לתקן?
המבצר מוקף בחפיר עם מים בצבע ירוק. מאוד מאוד ירוק
5. ליד המבצר, מעבר לכביש נמצאת הרוטונדה - נקודת עצירה נחמדה במעין פאטיו של בניין ששימש כתיאטרון, ובגג שלו קבועה "עין בשמים".
6. חומות העיר
את פרארה מקיפות חומות שנותרו ללא פגע כמעט ואורכן כתשעה קילומטר. אפשר לעלות עליהן בכמה נקודות, אפשר גם לרכב על אופניים. אחד הבקרים, עוד לפני ארוחת הבוקר עשינו חלק מן המסלול - היה מאוד יפה, שקט ומפתיע, ראינו רצים, הולכים ומטיילים עם כלבים. מומלץ מאוד כטיול בוקר.
7. "הרחוב היפה באירופה"
זה השם שאנשי פרארה נתנו לרחוב שלהם, אני לא כל כך בטוחה. הרחוב נבנה בימי גדולתה של העיר, כולו ארמונות וגנים, ללא מסחר כלל. רחוב רחב מאוד, ישר, ארוך, מגיע עד לחומות העיר. והנה כמה דוגמאות ממנו:
דוגמת הקוביות הזו מופיעה בבניינים רבים בעיר
אחד הארמונות ברחוב ויש הרבה, יפים ומסוגננים. שווה טיול, גם אם הוא לא הכי יפה באירופה...
