@eden24h

דיאנה היקרה,

מסיבות משפחתיות נעדרתי מכאן ולא ליוויתי אותך באופן צמוד.

כעת ניצלתי את החג כדי לצפות בתמונות המרהיבות שלך. את צלמת מחוננת!!!

הזכרת לי קטעים מן הטיול האיסלנדי שלנו לפני שנתיים. זה גם היה האשכול האחרון שלי בפורום משפחות.

אכן איסלנד מדינה מדהימה בנופיה הפראים ובבראשיתה.

התמונות מהתפרצות הר הגעש- מהממות. זכיתם!!!

גם בעייני אחד המקומות הכי מדהימים באיסלנד הוא לאנדמנלאוגר.אסור להחמיץ, ואנחנו לא הלכנו שם 5 שעות אלא במסלול קל יותר.

מזג האוויר הוא פקטור שאין לנו שליטה עליו. בטיול שלנו זכינו למנות הגשם הרציניות במערב ובכלל בקושי הצלחתי לצלם את כלבי הים. לעומת זאת במזרח ובדרום זכינו ,רוב הזמן ,לשמיים כחולים.

באסקיה זכינו לרוח נוראית, ורק אני נהנתי מן המקום. בן זוגי החזיק אותי בתצפית כדי שלא אעוף למטה ואוכל לצלם.

קשה להשוות בין טיולים, והיינו כבר לא במעט יעדים בעולם, אבל חוויות עצמתיות של הטבע האיסלנדי,נצרבו בזכרוני יותר מאשר ביעדים אטרקטיבים אחרים כמו: הרוקיז הקנדים ומערב ומזרח קנדה.

תודה רבה עבור ההשקעה העצומה! רק מי שכתב סיפורי טיולים מפורטים כשלך, יכול להעריך את המאמצים, השעות והסבלנות שנדרשו ממך באשכול המופלא שלך.

שמחתי לגלות ידידים ותיקים, כמו מוטי, שהגיבו כאן.

הסיפור הותיק של מוטי והסיפור של רחל לבון, בפורום משפחות גרמו לי לפני שנים להעלות את איסלנד למגירת החלומות, ולקח לי זמן לממש ב-2019.

השנה איסלנד הפכה לאחד היעדים המטויילים של ישראלים . רואה זאת מידי יום בקבוצת הפייסבוק.

בטוחה שהאשכול שלך ישרת קוראים, שיטיילו באיסלנד. טרם ניתן להשוות את המידע הרב שיש כאן למידע החלקי שמתפרסם בפייסבוק.

נילי

נילי

 טלו,

תודה שהזכרת את הפיל הצפון אפריקאי, שעבר מן העולם. אכן מגיע לו שייזכר.

כמובן שאני מכירה את המלחמות הפוניות ואת חלקם של הפילים.ל כך מתייחס גם גילי חסקין במאמר שצירפתי.

נירית,

אני מנחה כעת קבוצה של תלמידים העוסקים בשיעורי האזרחות בתנאי הגידול של בעלי החיים לתעשיית החלב, הביצים והבשר, והחומר העוסק בנושא -מזעזע.

למרות שיש תקנות לגבי גידולם, הן לא נאכפות. 

מניחה שקראת במוסף הארץ את הכתבה של רונית ורד -””אנשי התרנגולות, הגירסה הישראלית”.זה הפתרון לאנשי הכפר.

נילי

שימו לב ,לצבעי האגם המשתנים בהתאם לקרני השמש ומצב העננים.

נילי

עוד שתי תמונות ליליות ונפרדים מפירנצה.

נילי

השלמתי חוסרים!

מרתק ומאלף! המון המון תודות עבור הכתיבה והתמונות השוות!

אפשר שתעדכני גם כאן? אני לא עוקבת אחרי פורום צפון אמריקה….

נילי

לאחר ששבענו ממראות שלגי העד, ממראות מוזיאון מערת הקרח והמוני התיירים, חזרנו ברכבת לקליינה שיידונג. משם המשכנו ברכבת, הכלולה בפס, לווניגן. הסתובבנו בה קצת ועלינו ברכבל למניכלן, שברובה הייתה מכוסה בעננים. הצטופפנו בקרונית הרכבל עם משפחות הודיות- בריטיות, ששמו את פעמיהן לחתונה בעננים במניכלן. היה מעניין לצפות בתלבושות האורחים. תודו שנחמד לנסוע ברכבל לחתונה!

 ירדנו ברכבל אחר לגרינדלוולד, ומן התחנה הסופית של הרכבל  בגרינדלוולד- טיפסנו למלון שלנו.

נילי

היי איילת,

ראשית ברצוני להחמיא לך על ארגון החומר באמצעות התמונות. נפלא!

אני עוד אשוב לקרוא.

גם אני חושבת שהטיול לאיסלנד הוא הכי הכי! ויש לשתינו קצת ניסיון בטיולי טבע שובי עין ולב.

ממבט ראשון רואה שלא היית במערב איסלנד ובצפונו, כך שאת יכולה להגיע לסיבוב נוסף....

נילי

@אנשיםטובים ,

תודה רבה עבור הפירוט.

טיילנו באוקטובר לפני 10 שנים בסלובניה.

אז היא הייתה יעד פופולרי בפורום משפחות, והטיול שלנו היה קסום.

לצערי, סיפור הטיול שלנו הלך לאבדון עם מה שקרה לפורום.

למזלי הספקתי להעתיקו לפני ההתרסקות הסופית, אך שאר סיפורי הטיול שלי מאותה שנה ומלפני כן- לא שרדו ואין לי העתקים

אז, באוקטובר (חופשת סוכות), חווינו ימי גשם, אבל השלכת הזהובה וצבעי הטורקיז של המים, היוו פיצוי נפלא.

רציתי לחזור לקניון וינטגאר, שאינו מרוחק מן הגבול עם קרינתיה, שאולי נגיע אליה, אבל לאור התיאור שלך, לגבי הסדרי החנייה וההזמנה מראש, הרעיון נפסל.

לפני 10 שנים ניתן היה ללכת באותו מסלול הלוך ושוב, וזה היה מסלול קליל ונגיש.

בכול אופן אני מאוד ממליצה לטייל בסלובניה הקטנה והיפיפייה.

נילי

@סמדרולה

סמדר היקרה,

מצטרפת כמו כולנו לתפילה לימים טובים .

לא יודעת האם הטיול שלנו באוסטריה ייצא לפועל, אבל מבקשת להודות לך על דקות צרופות של שפיות והנאה בתקופה המטורפת שאנחנו חווים.

נילי

תודה רבה!

איזה כיף שפנינית כתבה סיפור מפורט וכדרכה מעשיר מאוד.

אני אחפש את סיפור הטיול של שירלי סבטקסט בבלוג שלה.

לא זכרתי כלל את השם קייזרקלאם...

יש לי המון אתרי טבע אחרים, ורק 3 ימים בקושי באזור. אכוון על פי מזג האוויר, האם להגיע לקייזרקלאם.

נילי

היי סמדר,

עוקבת אחר מסלולי ההליכה שציינת בסיפור הטיול שלך, בתקווה לצעוד בחלקם.

היכן מצאת אותם?

אשמח שתצייני את כתובת האתר שהשתמשת בו, כדי שאבין מה מתאים לנו והאם ניתן לקצר/ להקל על ההליכה..

כמו כן מעניין אותי לדעת האם הנסיעה המפותלת (ראיתי במפת הגוגל ) לקייזרקלאם שווה.. חושבת על יעד זה כעצירה לפני ההגעה לצילרטאל. (אנחנו נוחתים במינכן, אבל חוזרים מוינה).

תודה

נילי

ילוסטון בעיניי הוא הפארק הלאומי הכי הכי!!!

מקווה שאתם לא מוותרים על הגרנד טיטון.

נילי

תמונות מרחיבות נשימה ולב!

המון שלג, יחסית לחודש יולי.

היינו באזור באמצע אוגוסט לפני 10 שנים, והיה ממש דליל.

תמשיכי בבקשה לספר. באזור טורינו לא טיילנו.

תודה

נילי

סמדר היקרה,

איזה כיף להגיע לכאן ולפגוש סיפור טיול נהדר שלך!

גם אני נזכרתי בימים היפים של הפורמים.

לא כתבתי סיפורי טיול מאז הטיול שלנו לאיסלנד בקיץ 2019, וכאן לא ביקרתי כבר עידן ועידנים.

סיפור הטיול שלך הגיע ממש בזמן, שכן אני מתכננת לטייל בעמק זילרטל בספטמבר.(גם אנחנו נגיע ממינכן)

הקדשתי לו בתכנון 3 ימים, ואת מירב הזמן הנוסף- למדינת קרינתיה, שבה טרם ביקרנו.

הלוואי ומזג האוויר ייטיב עמנו. מן הניסיון הקודם שלנו עם אוסטריה, הרי שזכינו לימים גשומים רבים, ולפיכך אני מכינה גם אלטרנטיבות לרכבלים ולמסלולי ההרים.קצת קשה למצוא בעמק זילרטל, ואני ממש מקווה שלא נזדקק למסלולים עירוניים.

בשנים האחרונות אני רק שואפת לנשום אוויר צח ולראות גוונים ירוקים .וחומים וכול הטיולים שלנו היו טיולי טבע.(3 אחרונים בארה"ב)

לצערי, אין לנו כבר כושר הליכה וטיפוס כמו שלכם, אבל נסתדר עם מסלולים מתונים- בינוניים.

מחכה בכיליון עיניים להמשך.

נילי

@עודד ,

תודה עבור תגובתך.

יודעת שהכניסה מעמק הכרישים היא לא מומלצת. קראתי על כך. כעת אני נוטה לוותר עליה. יהיו לנו מספיק נקודות עצירה על כביש 41 מאברגליידס סיטי למיאמי.

בתחילת תכנון הטיול הייתי בטוחה שנגיע לאיי קייז וגם לפלמינגו, כאשר שקעתי בחומר היה עליי לסנן אתרים.

הטיול המתוכנן יתחיל בנאשוויל ויכלול את הרי הסמוקי. אחר כך ניסע דרך ג'ורג'יה ופארק האבן שבאטלנטה לחופי יד המחבת, אשר בפלורידה, כולל חצי האי סיינט ג'וזף והאי סיינט ג'ורג'. בהמשך נגיע לשמורות טבע ונטייל במערב פלורידה, כולל האי סנייבל ואיי האוהבים.

אני מעדיפה טיול במקומות פחות המוניים. נטע דגני חיזקה את החלטתי לוותר על איי קייז.

כיוון שקראתי דעות שונות על הטיול באברגליידס, כולל הדרך לפלמינגו, ובהנחה שנראה מספיק בעלי חיים קודם, החלטתי לוותר על פלמינגו, וכך התפנה לי יום נוסף.

במיאמי טרם היינו, ואולי נגיע אליה שוב בעתיד כתחנת מוצא למדינות אחרות. אשמור את המלצתך....

יהיה לנו יום מלא במיאמי, ולא יותר. לפני שנה ממש סבלנו בלאס וגאס...אנחנו כנראה עכברי הכפר.

נילי

@nbk
זה קישור לבלוג

הבלוג של שגב ושל דור משכו אותי להתחיל בדנוור...

אך כיון שהיינו כבר במואב ובפארקים שלצידה חצי שנה קודם, בחרתי בדרך שונה.

נחתנו בדנוור ולמחרת נסענו לפארק הסלעים האדומים ומשם לקולרדו ספרינגס. עלינו עם הרכבת לפייקס פיק ודגמנו את הפארקים שבסביבת קולרדו ספרינגס..

נסענו לאספן דרך כביש 82, הנחשב לטופ של אמריקה והמראות היו מרהיבים..אספן יפיפייה ועלינו ברכבלים להרים שלצידה. גולת הכותרת היתה ההגעה והצילומים של המרון בלס, שכדי להגיע למקום יש להזמין כניסה של כמעט 5 חודשים מראש. ממשם המשכנו לגלנווד ספרינגס. שם נהננו בעיקר מבריכות המים המינרליים.

חצינו את הרוקיז האמרקאים מגרנד לייק לאסטס פארק, מה שהצריך שוב השגת סלוט חודשיים מראש. הכביש היה מטריף והצלחנו לראות גם בעלי חיים. למחרת נכנסנו שוב לפארק של הרוקיז האמריקאים לאזור אגם ביר, מה שהצריך גם שם הזמנת סלוט מראש. היה יום מדהים של אגמים: ביר, נימפה, דרים לייק ואמרלד

נפרדנו בצער מאסטס פארקו נסענו דרך פורט קולינס, ללארמי שבויומינג. בה ביקרנו בגשם שוטף בבית הסוהר הישן, שבו היה כלוא בוץ' קאסידי.

נסענו במרחבים שוממים והגענו לפארק של תרמופוליס,, אשר שווה עצירה של מספר שעות.

המשכנו לקודי ובה ביקרנו בחמשת המוזיאונים,אשר בבאפלו ביל סנטר.

למחרת נסענו מקודי לרד לודג', אשר במונטנה. מרד לודג' נסענו דרך כביש שן הדוב, אחד מן הכבישים הנופיים היפים שנסענו עליהם אי פעם.

אחר הצהרים נכנסנו לילוסטון מן הכניסה הצפון מזרחית, שליד קוק סיטי, עיירה פצפונת, שבה רק 77 תושבים. זו הייתה הפגישה הראשונה ולא האחרונה עם עדרי הביזונים.. שלושת הימים הבאים הוקדשו לילוסטון שהוא הפארק המדהים ביותר שבו היינו.

לנו עוד יומיים בג'קסון, כאשר ממנה יצאנו לטייל באגם ג'ני הנפלא.

הליילה האחרון היה בסולט לייק סיטי.כפי שכבר כתבתי לך.

ו(תודה לחידוש האחרון בווטסאפ, שאפשר לי לחפש את התמונות והכיתוב, אשר שלחתי למשפחה בארץ....)

נילי