המשך יום 8

אחרי חצי שעה בחוף, מחליטים לבקר את האחות הקטנה של הלגונה, לגונת Fjallsarlon- נסיעה של 10 דקות ומגיעים. הלגונה כאן יותר קטנה, והמים אפורים, מצד שני הקרחון ממש מולנו וגם כאן מלא גושי קרח צפים במים במרחק נגיעה.. הילדים אפילו מרימים כמה..

יש כאן הליכה לא ארוכה (של חצי שעה ואפילו פחות) מסביב לחלק מהלגונה, ואנחנו עושים אותה.

רצינו לראות גם את הלגונה השלישית Breidarlon אבל גוגל מפס לקח אותנו לדרך עפר שפחות נראתה לנו והחלטנו לוותר.

המתבגרת קצת לא הרגישה טוב, אז החלטנו לחזור לדירה..בדרך הביתה ראינו קבוצת סוסים מהממים, ועצרנו קצת לצילומים.

המשך יום 10

יורדים מהאוטו ומקווים שהנסיעה הארוכה שווה את זה, ושאכן יש מספיק פאפינים..וואו, מה אני אגיד לכם? איך שמתקרבים מבינים שזה משהו מטורף לגמרי..מאות פאפינים על כמה גבעות, ויש מסלול הליכה בין הגבעות. הפאפינים במרחק מטרים בודדים מאיתנו, אז פשוט מסתובבים שם מלא זמן..רואים פאפינים קטנים, פאפינים שחוזרים מהים עם סרדינים בפה, סתם פאפינים שמתגודדים..מאות תמונות צילמתי (למרות שגיליתי שעדשת הזום שלי נפגעה מנפילה יום קודם, והזום האוטומטי לא כל כך עובד..אז נאבקת גם עם זה) ונראה לי אני סוף סוף אני יכולה לעשות וי על לראות ולצלם פאפינים..הם כל כך חמודים!

סליחה שוב על ההצפה של התמונות, כאמור מאות תמונות..

 

השעה כבר אחרי 20:00, יוצאים בחזרה..בדרך עוצרים לצלם מרשמלו וסוסים בלונדינים שחוצים את הכביש ..

 

בפעם המי יודע כמה עוצרים באזור האגמים והשלג, ופעם ראשונה רואים משהו שנראה כמו אור של ערב..

בצורה מוזרה, הדרך חזרה לקחה לנו שעה וחצי בלבד, וזה הרגיש ממש מהר ,בניגוד להלוך שהיינו קצת עצבניים, עכשיו כולנו היינו במצב רוח מרומם אחרי המפגש עם הפאפינים..

כאשר נכנסים לעיירה, אנחנו קולטים שיש שם עשרות אנשים ברחובות, בעיקר צעירים, חלקם לבושים בשחור, צבועי שיער, חלקם מוזרים יותר וחלקם פחות..אני חושבת שכמות האנשים שהית בעיירה הקטנה הזאת בסוף איסלנד היתה שוות ערך לכל האנשים שראינו מאז שהגענו..מסתבר שהיה איזה פסטיבל בעיירה. שקלנו לצאת להסתובב כי היה נראה מאוד שמח, אבל היינו שפוכים מעייפות. מכינים ארוחת ערב ויאללה לישון..מחר ממשיכים לצפון איסלנד.

סיכום היום:  הטרק היה מהמם, והפאפינים היו וואו אחד גדול. זה היה אחד הימים הטובים יותר בטיול!

המשך יום 8

ממשיכים עוד קצת בשייט, ואז מגיעים לסלעים ועליהם כלבי ים משתזפים בשמש..עושים להם בוק לא קטן..הדרך חזרה נעשית במהירות גדולה, אבל סה"כ הילדים היו בסדר ולא היה בעייתי מדי, הם אפילו נהנו מהמהירות. אני סובלת ממחלת ים, אבל כאן לא היו גלים, זה היה בעיקר מהירות וקפיצות, אז היה בסדר גמור.

וחוזרים לחוף:

חזרנו לחוף, ועכשיו היה לנו זמן גם להתרשם קצת מהלגונה מבחוץ ומהקרח שנסחף לחוף.

הילדים היו רעבים אז עצרנו לנקניקיה בדוכן שם..

אחרי זה המשכנו ל Diamond Beach שנמצא מעבר לכביש (נסיעה של כמה דקות). בהתחלה הלכנו אל מתחת לגשר, שם היה את השפך שמגיע מהלגונה אל הים..המוני ציפורים מתעופפות על הקרחונים:

על החוף השחור הרבה גושי קרח שסיימו את חייהם בהמון צורות וגדלים. לא יכולים להפסיק לצלם, פשוט יפהפה..מזג האויר עדיין מסביר לנו פנים, השמש בשמיים מצד שני קר כל כך..

 

מכאן מתחילה הירידה, וגם עננים מכסים את השמיים. אני חוששת שגשם יתפוס אותנו במסלול, ובגלל שהכל היה נראה כל כך יפה בבוקר, לא לקחנו מכנסי גשם איתנו.

אחרי חצי שעה מגיעים לשדה לבה שמזכיר קצת את השדה שראינו אתמול, אבל הלבה כאן הרבה יותר עתיקה (התפרצות אחרונה לפני 60 שנה) ויש כאן סלעים ענקיים וגם עשן שיוצר מהאדמה במקומות מסויימים.

בסוף אנחנו הולכים לצד נחל ואחרי שעתיים נוספות מגיעים בחזרה למגרש חניה.

וחזרנו להתחלה

הצלחנו! הגשם לא הגיע לשמחתי. בנוסף צחקנו על כך שהמתבגרת תכנס לספר השיאים של גינס, על כך שעשתה את הטרק כמעט יחפה..

בהתחלת/סוף המסלול יש מעיינות חמים, אנחנו ויתרנו לאור מצב הרגל של המתבגרת, ולצערי גם בהמשך הטיול לא נכנסנו יותר למעיינות/בריכות.. בעלי פחות בעניין, והקטן לא רצה בלי אחותו..

הדרך חזרה הרבה יותר נינוחה מבחינת הנהיגה, כי כבר יודעים מה לצפות מהדרך, ובעלי נוסע מהר יותר ואנחנו חוזרים לדירה לקראת 21:00, תוך פחות משעתיים.

ארוחת ערב, קצת אריזות, טיפול ברגל של המתבגרת עם משחה אנטיביוטית ויאללה לישון.. מחר מתחילים בטיול קצת יותר מתגלגל.

סיכום היום: אחד הטרקים היפים שעשיתי, מומלץ בחום. אולי מתישהו שהקורונה תעלם, נחזור לעשות את הטרק המלא עם לינה בבקתות..

בכל מקרה, עדיף לטייל ביום לא גשום, כי לדעתי בעליות די חשוף לרוחות ולקור.

 

המשך יום 6

בעיקרון אתמול ראינו את התחזית הגשומה לאחר הצהריים, אז התקשרנו להקדים את אופנועי השלג שתוכננו ל 17:00 ל 15:00. אז היה לנו קצת זמן, אבל לא יותר מדי.

בהתחלה עלינו לגבעה שיש בה את הכנסייה המפורסמת שמשקיפה על ויק והאזור. אח"כ המשכנו ליעד הבא.

 

מאז הטיול האחרון שלנו לסקוטלנד, שם פספסנו בכמה ימים את הפאפינים (ראינו אחד וחצי בערך), אני ממש נעולה על לראות אותם. Dyrholaey זהו אחד מהמקומות שניתן לראות פאפינים, ולכן החלטנו להתחיל שם. אמנם מומלץ להגיע בערב, אבל הבנתי שאי אפשר לסמוך על מזג האויר כאן. המקום נמצא 30 דקות נסיעה מהדירה.

דירהוליי הוא צוק בגובה 120 מ' . הוא קיבל את שמו מן הסלע המפורסם בצורת הקשת שיוצא מקצה הצוק אל הים. פירוש השם דירהוליי הוא "חור בדלת". בנוסף אפשר לראות משם את עמודי Reynisdrangar  אשר לפי האגדה נוצרו כאשר שני טרולים ניסו לגרור ספינה בעלת שלושה תרנים אל היבשה, כאשר אור השמש הפציע הם קפאו והפכו לאבן..

אחרי שפונים מכביש 1 לדרך שמובילה לאזור יש פניה ימינה על מנת להגיע למגדלור (הדרך היא ל 4X4 לפי מה שהבנתי), אבל אני נעולה על הפאפינים, אז חונים במגרש שמוביל לצוק. ברגע שרוצים לצאת מהאוטו, גשם שוטף מתחיל, ברמה כזאת שתרטיב אותנו לגמרי.

הייתי כל כך מתוסכלת, שלא הייתי מוכנה שנעזוב את המקום, מצד שני לא רציתי לצאת מהאוטו ולהירטב (ומכיוון שאח"כ יש אופנועי שלג..). כמעט התחלתי לבכות..בשלב מסוים החלטתי לצאת.. התארגנו עם הבגדים נגד הגשם, יצאנו החוצה, ותוך דקה שיצאנו, הגשם השוטף הפסיק לגמרי, ואח"כ השמש אפילו הפציעה. היינו בשוק משינוי מזג האויר הקיצוניים..

הלכנו בשביל לכיוון הצוק, ושם היו הרבה ציפורים מקננות..היו שם גם כמה פאפינים (בודדים) אבל הספיק לי כדי לצלם..

ועוד מהנופים:

וגם קצת פאפינים (אבל באמת קצת) שצולמו די מרחוק:

ואחד בקלוז אפ:

ועוד קצת חוף לצד השני:

@מוטי-א

@dinz 

@מוטי א 

תודה שאתם מלווים אותי בטיול

 

יום 3

היום התכנון היה לנסוע ל Landmannalaugar, ולכן קמנו מוקדם יחסית לעצמנו, אכלנו ארוחת בוקר והתארגנו לצאת.

בזמן ארוחת בוקר, הצצתי בקבוצות פייסבוק ווטסאפ של איסלנד, ופתאום רואה שההר הגעש חזר להתפרץ.

תקציר קצר על הר הגעש Geldingadalir, שם החלה התפרצות במרץ 2021 – בעיקרון בהתחלה ההתפרצות היתה גדולה, ונהרות לבה זרמו בכל מקום. מי שהגיע ההתחלה, גם הגיע יחסית די קרוב ללבה ולזרימה כי השבילים היו די פתוחים וההתפרצויות גדולות יחסית.

עם הזמן, חל שינוי באופן ההתפרצות, לעיתים ההר מנמנם, לעיתים הוא פעיל..חלק מהשבילים שאפשרו להגיע קרוב אליו נחסמו ע”י לבה שזרמה..

הכל דינאמי שם, ומה שהיה נכון לפני שבוע, לא בהכרח יהיה נכון היום.

כדי לעלות להר הגעש, כדי שיתקיימו מספר דברים – שהוא יתפרץ, שתהיה ראות ועדיף גם מזג אויר נחמד (כי גם ככה יש הרבה לעלות והכל חשוף לרוחות).

בעיקרון מאז שהחלטנו לנסוע, עקבתי אחרי הקבוצות, בדקתי מה המסלול הכי טוב לעלות והייתי די מוכנה. 

אבל, קצת לפני שנסענו, ההר קצת הלך לישון. ופתאום הבוקר, אחרי 5-6 ימים שקטים, שוב יש התפרצויות..נכנסת לאתר שמצלם בלייב, ואכן זה מתפרץ. 

הראות נראית סבירה, ואפילו מזג האויר מסביר לנו פנים.

אז החלטנו לשנות כיוון, ולנסוע לטפס על הר הגעש. היום היה אחד הימים המהממים!

 

אגב, בשבוע פלוס האחרונים, אולי קצת יותר, ההתפרצויות נעשו שוב הרבה יותר גדולות, כולל נהרות לבה..מצרפת לינקים שימושים.

לינק לקצת מידע על הר הגעש והמסלולים: מידע על הר הגעש

מצלמות להר : לייב מההר

 

יוצאים לדרך, יש לנו נסיעה של שעה וחצי מהבית שלנו.

איך שמתחילים לנסוע, קבוצת סוסים חוצה באדישות את הכביש  פעם ראשונה שנתקלים בסוסים האיסלנדים, וזה מהמם..הם יפים, הם חופשיים..אז כמובן עצרנו לצלם..

בעיקרון האיסלנדים מבקשים לא להיכנס לחלקות שיש בהם סוסים, לא לפתוח שערים כדי להגיע לסוסים ובטח לא להאכיל אותם..אבל במקרה שלנו, הם פשוט עברו את הכביש.

 

 

המשכנו לנסוע ובדרך עברנו ליד שדה טורמוסים (שאמנם זן פולש כאן אבל כל כך יפה) שבהמשך שלו היה חוף ים עם חול שחור, אז עשינו עצירה גם כאן.

 

 

 

ב 12:30 סוף סוף מגיעים לחניה של הר הגעש. אם מגיעים מהמזרח (מאזור סלפוס), אז עוצרים בחניה הראשונה, ומתחילים ללכת עם ההמון.

כאשר היינו שם, המסלול הכי טוב היה מסלול C, עלייה לא נחמדה מדי, אבל אפשרית למי שבכושר סביר. בסוף מגיעים לאזור שיש בו אנטנה, ומצלמת הלייב שמשדרת. היום מדברים על מסלול הרינג’רים, שהוא פחות בעליה ובסופו אפשר לראות גם את נהרות הלבה.

אנחנו החלטנו ללכת על מסלול C.

 

@eden24h

יום 0 לטיול

יומיים לפני הטיסה עושים בדיקה לילדים בנתב”ג ( 45 שח), קיבלנו תשובות בבוקר, שניהם שליליים!!

עכשיו באמת אנחנו טסים, אז מתארגנים על האריזות וסיום התכנונים.

איסלנד ביטלו שבוע לפני הטיסה שלנו את כל ההגבלות, כולל את חובת בדיקת הקורונה בכניסה למדינה ובידוד של יום עד לקבלת התשובות.

 

אגב, אחרי הזמנת הטיסות, גיליתי שהדרכונים שלנו לא בתוקף, ורצתי למשרד הפנים להוציא חדשים..אז לפני שמתכננים, כדאי לבדוק מה מצב הדרכונים.

 

הגיע יום הטיסה – להגיד את האמת, ממש התרגשתי להיות שוב בנתב”ג.

הכל עבר סביר יחסית, הטיסות היו גם בסדר, חוץ מקצת אנשים שהתעקשו להוריד את המסיכות ודיילות שנזפו בהם.

פעם ראשונה ששילמנו על מקומות ישיבה, וזה קשור מבחינתי לתקופת הקורונה – רצינו לצמצם סיכונים לזה שיפצלו אותנו ונשב ליד אנשים שונים, וגם רצינו לשבת כמה שיותר קדימה.

בגרמניה תחקרו אותנו לגבי תכנוני הטיול, ואפילו ביקשו לראות הזמנת מלונות..די הופתעתי.

באיסלנד בעיקר רצו לראות תעודת מתחסן. תוך זמן קצר היינו אחרי תחקור, אחרי מזוודות ויצאנו לקחת את האוטו. יש הליכה של 7 דקות בערך עד לבלו קאר, והיה קר והיה אור, בשעה 1:00 בלילה!

לקיחת האוטו היתה מהירה ויעילה. לקחנו את הביטוח ביטול השתתפות, שכלל גם ביטוח עפר ואפר.

נסיעה קצרה של 15 דקות למלון שלנו Lighthouse-Inn, שם קיבלנו חדר משפחה גדול עם 4 מיטות, עם נוף למרחבים, וכאן הסתיים היום הראשון שלנו.

 

 

מזמן לא כתבתי סיפור טיול, אבל בעצם מזמן כבר לא טיילנו בחו”ל

עד עכשיו פרסמתי את הסיפורים בפורום משפחות, אבל נראה שהוא כמעט ולא פעיל, אז אנסה פה.

 

אתחיל בזה שזאת היתה חופשה מדהימה, נופים מהממים, מזג אויר מדהים לרוב, נטולת קורונה (עד ליום האחרון שהוחזרו ההגבלות),אנשים נעימים - פשוט מושלם!!

שמי דיאנה, ונסענו בהרכב משפחתי – זוג ושני ילדים בני 10 ו 14.

אנסה לספר ולהתייחס למנהלות ונסיעה בתקופת קורונה, למרות שסה”כ היה לנו מזל, כי טסנו ממש בהתחלת הגל הרביעי פה, והגענו לאיסלנד כאשר הם היו עם אפס מקרי קורונה ואפס הגבלות. נהנו מחופשה כמו של פעם, כמעט לא חשבנו על קורונה, לא ראינו מסיכות בשום מקום וזה היה נהדר.

עכשיו שאני מסתכלת אחורה, למרות כל הלחץ שהיה לפני הטיול, ובסוף הטיול (שלא נהיה חיובים במקרה), ואחרי שהילדים יצאו מהבידוד וכולם בריאים, אז קל להגיד שזה היה שווה את זה. אבל, במצב של היום, באמת שזאת סיטואציה מלחיצה.

 

מעבר לזה, אנסה לדמיין שאנחנו במצב נורמלי, ואספר על הטיול והמסלול, וגם אתן רעיונות לאיך אפשר לטייל באיסלנד בלי לעבור לינה כל יום, שזה לא תמיד מתאים למשפחות..

כמה תמונות לפני שאני אתחיל.

@eden24h

קנינו מפה ב 300 קורונות, והמסלול שבחרנו לעשות היה – להתחיל באדום כתום (הליכה באזור שטוח), אח"כ מעבר למסלול הלבן, אח"כ עלייה בירוק (תלולה), אח"כ ירידה באדום ומעבר לכתום שזה הליכה בשדה לבה. המסלול המקורי היה של 6.5 ק"מ, מה שבסוף עשינו יצא בערך 10+ ק"מ.

 

כפי שכתבתי, הכל היה נראה מושלם, מזג אויר נפלא, midges  בכמויות כיאה למזג אויר טוב (הילדים כבר עם הכילות על הראש), ואז פתאום המתבגרת מודיעה שהיא לא יכולה ללכת או לעשות את המסלול..

בעיקרון יש הקדמה לסיפור, היא הגיעה מראש לאיסלנד עם בעיה באצבע, ומסתר שנוצר זיהום..אבל כמובן שלא עדכנה אותנו שהמצב החמיר לפני שיצאנו מהבית בבוקר, רק כאשר רצינו להתחיל ללכת.

לא התכוונתי לוותר על הטרק שכל כך חיכיתי לו, ואחרי איומים, אזהרות, שידולים ותחנונים, ב 13:45 סוף סוף יצאנו לדרך..רק שהיא הורידה את נעל הטיולים והחליטה שתעשה את הטרק יחפה..

חלק מהדרך היא הליכה על שלג, בוץ ואבנים..בהצלחה לנו!

רק רוצה לציין שלהערכתי המסלול שעשינו הוא בסביבות ארבע שעות בהליכה נורמלית עם ילדים, לנו לקח בסביבות השש שעות, אז הזמנים שלנו לא באמת מייצגים.

הדרך בהתחלה היא די ישרה, היה די חם, לדעתי בסביבות 20 מעלות. הנופים כל כך יפים..מדי פעם יש אזור בוצי או פטצ' של שלג, אנחנו מתקדמים באיטיות רבה, ומזל שאנחנו יודעים שהאור לא נגמר בימים אלה, אז אנחנו לא לחוצים מבחינת הזמן.

וקצת שלג לעניין וגם כילת ברחשים:

אחרי שעתיים מגיעים לאזור התחלת העלייה והטיפוס – עלייה די תלולה ונמשכת הרבה.

אחרי שעה וחצי עם אין ספור עצירות בדרך, מגיעים לפסגה (855 מטר) – הנוף מטמטם. גם הצבעים השונים של ההרים, גם השלג שעדיין נמצא על חלק מהפסגות, פשוט יפה! בעלייה לובשים את הפליז ואח"כ את המעיל ואפילו כובע –יש רוח חזקה..

והפסגה:

בידיוק קראתי את זה לפני יומיים. נשמע טיול מעולה. גם זה בידיוק מה שהייתי עושה בזמן שהיה לכם. מודה שהלב שלי הפסיק לפעום כאשר נסחפתם בלגונת הקרחונים :-D. נראה לי שהייתי מתה.. גם אצלנו באופנועי שלג היה זוג שהתהפך, ואנחנו היינו אחרונות בטור..אנחנו גם הצלחנו ללכת לאיבוד לאיזה 5-10 דקות, עד שבאו להציל אותנו.

וואי, פנינית, איזה כייף לכם! איסלנד למתקדמים אנחנו עשינו את זה עם סקוטלנד. כלכך התאהבנו שנסענו שוב אחרי שנתיים.

נהנתי מאוד מתיאור הטיול שלכם. זה אזורים שבכלל לא הגענו אליהם בטיול הראשון. אולי מתישהו יהיה טיול שני גם.

עכשיו אני מעריכה את מזג האויר שהיה לנו יותר..כמובן שגם אצלנו היה גשם ורוחות, אבל אצלכם נשמע יחסית הרבה יותר אינטנסיבי.

גם אנחנו עשינו טיול קראוון ראשון לאזור הזה לתקופת זמן דומה. בעיקרון שכרנו דרך בנדנה והיינו בגדול מרוצים. לקחנו את הקראוון לחצי מהזמן, רק לאזור של הפארקים (מלוס אנגלס עד לסן פרנסיסקו, ומשם כבר לקחנו אוטו ומלונות) הנה הסיפור שלנו: https://community.lametayel.co.il/topic/154600/%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%A8%D7%94-%D7%91-%D7%A2%D7%9D-%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%92%D7%99%D7%9D-2019/7?page=1

גם אנחנו עשינו טיול קראוון ראשון לאזור הזה לתקופת זמן דומה. בעיקרון שכרנו דרך בנדנה והיינו בגדול מרוצים. לקחנו את הקראוון לחצי מהזמן, רק לאזור של הפארקים (מלוס אנגלס עד לסן פרנסיסקו, ומשם כבר לקחנו אוטו ומלונות) הנה הסיפור שלנו: https://community.lametayel.co.il/topic/154600/%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91-%D7%90%D7%A8%D7%94-%D7%91-%D7%A2%D7%9D-%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%95%D7%9F-%D7%97%D7%92%D7%99%D7%9D-2019/7?page=1

@dregev03

וואי, משום מה הייתי בטוחה שאתה שגב..איזה פדיחות. כי קראתי בזמנו את הסיכום שלו וזה מה שעשה לי את החשק להגיע לשם. עכשיו קראתי את השרשור הזה מההתחלה,ונזכרתי שגם את שלך קראתי.

@dregev03

היינו 3 שבועות, מאוד נהנו למרות מזג האויר. טיילנו בפורום משפחתי, זוג + 2 (12, 16)

היינו בקוויבק יום בהגעה, אחכ 3 לילות בדירה מהממת חצי שעה מקוויבק צפונה, עם אגמון פרטי (יש שם עוד 2-3 בקתות שלהם)

https://he.airbnb.com/rooms/31305965?source_impression_id=p3_1715440535_0C%2BOuVz31u8lAeYv

אח"כ היינו 3 לילות בטאודוסק בדירה בסדר גמור.

אח"כ חצינו את הנהר,ועצרנו לילה בצד של rimouski, שם היה ממש גשום, ולא הצלחנו לטייל בכלל.

אח"כ היינו 3 לילות באקדיה, גם שם היה לנו חצי מהזמן יפה וחצי מהזמן ערפל מטורף. אחלה דירה, אבל יקרה.

אח"כ עברנו ל north conway לעוד 3 לילות, ובתכנון היה עוד 3 לילות בהרים הירוקים, אבל היו שם הצפות מטורפות אז שינינו תוכנית וחזרנו דרך אזור החוף ו camden עד לקוויבק שם היינו בסוף עוד כמה לילות.

באזור קוויבק יש גם את Ile D'orleans, אי חמוד מלא ביצרני אוכל/ חקלאים/יין/מייפל שלוקח כמה שעות להקיף אותו, ויש המון עצירות לטעימות וקניות של אוכל.

נהנתי מאוד מהסיכום שלך לאזור, ונסענו חלקית בעקבותיך. בסוף המסלול שלנו השתנה, ולא הגענו עד לפרסה..בכללית, זכינו למזג אויר לא משתף פעולה, מלא בגשמים, שטפונות וערפל (כן, ביולי..) היינו צפונית לקוויבק ותכננו להגיע לפארק הלאומי jacques cartier ..זה היה נראה מקום יפה לטיולים רגלים, אבל בסוף היו שטפונות והפארק היה סגור. עדיין היתה לנו דירה מהממת צפונית לקוויבק, מול אגמון פרטי והאזור נראה גם מאוד יפה..באזור טאוסודק שהוא מקסים, והיה לנו 3 לילות בו, יצא לנו רק יום וקצת יפים שאפשרו טיול..אז שם, מעבר לדברים שאתם עשיתם, הגענו רק עד ל Halte au Beluga שיש שם מסלול לא ארוך של שעה וחצי ביער, וחלקית על קו המצוק לחוף עד לנקודת תצפית על בלוגות..היה נחמד מאוד. במקור תכננו לעשות סיבוב עד סאגאנה אבל לא הספקנו.

אני גם אהבתי את קלוז', הייתי שם לפני 10 שנים לביקור שורשים (כי נולדתי שם, ועזבתי כילדה). אהבתי את העיר והוייב הסטודנטיאלי, המסעדות.. עוקבת אחרי הסיפור שלך בכייף.

ממש שמחה בשמחתך. יש ניסים

הייתי 3 פעמים בסקוטלנד והיד עוד נטויה. הטרק הזה היה תמיד בחלומות שלי (יחסית לזה שלא עשיתי אף טרק בקתות/ארוך בחיי), ומקווה שאגיע אליו יום אחד..אז מצטרפת לסיפור שלך בכייף.