טיול ראשון להודו באוגוסט
-
שלום,
אני אספר קצת על עצמי ואולי זה יעזור לכם לעזור לי:
אני בן 27, בקרוב מאוד אסיים את לימודיי ורוצה לטייל בהודו.
אני לא מגדיר את עצמי כאדם דתי אלא מסורתי. שומר שבת, כשרות, מניח תפילין.
אני כן מודה שגם אחרי הלימודים, אני עדיין מחפש את עצמי. הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אמונתית.
מצד אחד למדתי משהו שאני אוהב, מצד שני אני מרגיש שבאתי לעולם הזה לעשות משהו יותר גדול ומשמעותי מהמקצוע שלי.
בכללי כל החיים שלי אני מסתכל על המעבר, על עומק הדברים, למה ככה קרה ומה יהיה בעתיד ומפתח קונספירציות ודמיונות של דברים שלא קרו עדיין.
יש אצלי את העניין של הפרפקציוניזם שמאוד מקשה עליי בהקשר של המקצוע ובלימודים וזה העיק עד רמה שכבר לא נהניתי כי הייתי תחת ״שלטון המושלמות״.
אני מחפש בטיול את השקט הנפשי שאני צריך, את התשובות לגבי מה אני אוהב ומה אני רוצה לעשות בחיים.
אני יודע שחודש בהודו ואולי חצי שנה לא בטוח יתנו לי את הפתרונות ושזו עבודה וחקר יומיומי כדי להגיע למקום שלם.
אני רוצה בטיול להכיר את התרבות, לנסות מדיטציות, לדעת לשחרר, להתחבר לעצמי.
זה כן ייקל עליי אם אמצא שם חבורת ישראלים/ישראליות שמעבירים סדנאות מסוימות ושלא ארגיש לבד.
החששות שלי מהטיול זה קודם כל לטייל לבד (במידה ולא אמצא שותף).
לקיים אורח טיול שלא נוגד את אמונתי.
יש לי רמת אנגלית בינונית ובטח שלא דובר את השפה שם.
האם חודש מספיק?
מקווה ששפכתי מספיק אור על אודותי ושתוכלו להכווין אותי בטיול להודו -
נשמע לי כמו חודש בדראמסללה… שני בתי חבד, האחד בדראמקוט והשני בבגסו כשבדרמקוט נמצא גם מנזר הטושיטה שבו יד שיעורי חינם עם מדיטציה כל בוקר וכן סדנאות ״למתעמקים״ שאני לא עשיתי אבל כמעט כל מי שפגשתי שעשה (אנשים מכל הסוגים) הרגיש שקיבל הרבה.
-
והמון סדנאות בבגזו ודראמקוט כמובן
-
