סיבוב במונטבלאן ספטמבר 2023
-
יונה. להבנתי בשבוע שעבר אמריקאי ואמריקאית נצחו פה את מירוץ הסובב. כן גם בארצות הברית יש אנשים במבנה האתלטי האיילי הזה. אגב אני מניח שיש גם מעט ישראלים במבנה הזה. אחד מהם הוא מהקבוצה של ארבעת הגברים הישראלים שראינו אתמול. במקרה או שלא במקרה הוא גם מטפס חובב ומתאפיין גם במבנה הדקיק חזק גבוה. כמה דברים נוספים. מכיוון שהיה אתמול יום די קשה, רציתי קצת להקל היום. נזכרתי בתיאור של ענבר של קטע על הכביש ב Les Contamines. החלטתי שאני חותך אותו. בערב במסעדה מצאנו שיש תחנת אוטובוס ממש ממול למלון עם אוטובוס חינמי שמסיע עד לקתדרלה שבקצה הכביש. עמדנו לחכות לאוטובוס ב8:45. הוא קצת התעכב ואמרתי לעצמי יאללה בוא ננסה לעצור טרמפ למורת רוחה של אשתי. להפתעתי המכונית השלישית עצרה. אשתי הייתה בטוחה שלא עצרו לנו אבל מסתבר שכן. הקפיצו אותנו 2/3 מה3 ק״מ כך שחסכנו שניים. היום התנהל רובו בעליה עד שמגיעים לפסגה בגובה של כ2500 מטר וממנו יורדים כ100 מטר לרפוגיו בונהם. אנחנו היינו מתוכננים לרדת משם עוד 800 מטר ל Les Chapiox. אתמול עשינו שתי ירידות קשוחות ודי חששתי מהירידה אבל לא שיתפתי את אשתי. אחרי שהסכימה לאכול קצת ויצאנו לירידה אותה עשינו ללא עצירה היינו אמורים להתקשר למונית שתבוא לאסוף אותנו כ11 קמ לBourg Saint Maurice. כשהיינו כ100 או 20 דקות מעל סיום ההליכה ראיתי כביש שחותך לכביש הראשי וראיתי שחולפות מידי פעם מכוניות. אמרתי לעצמי שאולי הגיוני יותר לתפוס טרמפ מאשר לנסות להתקשר למונית אחרי שהעונה הרשמית הסתיימה. לאשתי זה לא נראה אבל היא אמרה לי להחליט והחלטתי לחתוך לכביש. היה שם נהג שחיכה להסיע אנשים אחרים ועוד כמה פועלים. אמרתי לאשתי שנחכה 15 דקות ואם לא נצליח נרד ונתקשר למונית. הדקות עברו והחלטנו לרדת מהעמדה הנוחה בה חיכינו לטרמפ. במרחק כבר ראינו את זוג הקליינטים של ההסעה ״שהכרנו בירידה האחרונה״. אמרנו בוא נדבר איתם. הם יכולים להחליט אם הם אוספים אותנו או לא וזה לא התפקיד של הנהג. אשתי ירדה לעברם ואני ניסיתי לעצור רכב אחרון כשאני כבר בצד ההפוך של הכביש. הרכב עצר. הם חזרו מעבודה בטנדר שהיה עמוס בציוד גם על המושב כך שיכלו לקחת רק אחד ואז הסברתי להם שגם אשתי שכבר הייתה מרוחקת ממני איתי. הם ניסו לחשוב איך לקמבן את זה ואז אמרו לנו אין מקום אבל תיכף מגיע חבר שיעצור מאחורינו ונבקש שיקח אתכם וכך היה. בחור נחמד מעניין ונסיעה ארוכה ומפותלת של 20 דקות. הוריד אותנו במרכז העיירה. התקשרנו למלון ולא הייתה תשובה(בערב הוא הוריד אותנו למסעדה וחזר לאסוף אותנו) התקשרנו למספר המונית שהיה לנו ולא הייתה תשובה. הסתכלתי על הגוגל מפס וראיתי 1.5 קילומטר (ידעתי שבעליה אבל לא הבנתי איזו). וכך קינחנו את היום בעוד חצי שעה עליה על אספלט עם קטעים תלולים שאפילו בשביל לא היו היום. היה יום מדהים. יש לנו מונית שתבוא לאסוף אותנו מחר בבוקר בחזרה לשביל. היה יום מקסים שרק החולשה של אשתי קצת העיבה עליו
-
בוקר מעונן. עד עכשיו השמיים חייכו לנו. מחר צפוי גשם. הדאגות של מי שעל השביל
-
תודה דרור על השרשור המעניין! אשמח לשמוע איך הצלחת לפתוח שרשור חדש דרך הטלפון. למרות שאני מוסיפה תגיות איני רואה את כפתור שלח. נאמר לי שצריך דווקא ממחשב. תודה מראש להסבר ! המשך הנאה, נחמה
-
@dregev03 ממש מרתק! אהבתי את הגישה ההרפתקנית ואת ה-TMB הלא קונבנציונליים שלכם.
אני לא מכירה את האיזור הזה של ה-TMB אבל אני מקווה שיצא לכם להכנס לאיזה מינימרקט באחת העיירות ולהצטייד כהלכה. תזונה מתאימה בהחלט תופסת חלק חשוב בטראק, והעדרה יכול להחליש ולהעיב על המסע.
-
נחמה. ״עשיתי מאמץ מיוחד״ וניגשתי למחשב כדי לפתוח את השרשור הזה. עכשיו אני יכול עם טלפון מהדרך.
-
נחמה. ״עשיתי מאמץ מיוחד״ וניגשתי למחשב כדי לפתוח את השרשור הזה. עכשיו אני יכול עם טלפון מהדרך.
-
יונה. הגענו לקורמאיור אחרי יומיים יחסית קלים. לא הצלחנו לתפוס סופרמרקט אבל אכלנו יותר טוב. בעיקר עניין של מודעות ולא לספר את הסיפור של אני לא רעבה.
-
אתמול היה יום מקסים. עלינו במונית חזרה לשביל עד ל La ville de la Gaciers (חתכנו איזה 4-5 קילומטר של הליכה מהצד השני של הנחל על הכביש. משם שמנו פעמינו ישר לעליה של היום לכיוון איטליה. עליה עליה אבל לא משהו שלא ראינו קודם ואולי קצת יותר קל או שהתרגלנו ועליות קל פחות מ1000 מטר לא נחשבות קשות. הנוף יפה יפה מאוד והפס יפיפה לשני עם קרחונים בעיניים בשני הכיוונים ומקושט בדגלים בודהיסטים. הגבול בין צרפת לאיטליה ו הצטלמנו עם דגלי איטליה של חברות אמריקאיות לשביל שהזמינו את 3 הדגלים ב אמאזון ומסיימות בקורמאיור כך שלא צריכות את הדגלים. הירידה מדהימה. מכיוון שהיה יום קל ורפוג׳יו אליזבטה נראה יפה החלטנו לעלות אליו למרות ששלנו היה כשעה אחרי. הנוף הקרחונים במרפסת של אליזבטה מדהים. גם הרפוג׳יו מצויין ומתופעל כמו שצריך. אני מדגיש את זה כי ברפוג׳יו בונהם עליו כבר כתבתי (שאפו לענבל שישנה שם אבל זה היה מזמן) התנאים מחפירים. ארבעת הגברים הישראלים אותם פגשנו בבוקר סיפרו סיפורי זוועה על בונהם כך שזו לא הייתה רק התרשמות שלנו. כל מי שעבר או ישן בבונהם סיפר סיפורי זוועה. בקיצר ארבעת הישראלים המזועזעים שהזמינו מקום באליזבטה שהיה ממש בסדר, כלל לא עלו לרפוג׳יו. הם המשיכו דוך ביום ארוך ארוך מבונהם לקורמאיור מחשש שאליזבטה צופנת להם עתיד דומה. וויתרו על 280 יורו (ארבעה אנשים) ולא הנידו עפעף
-
רק בקצרה. היום היה יום יפה שאולי אתאר אחר כך אבל סה״כ זה טרק יפיפה. חשבתי שאולי אחרי 5 טרקים בנפאל 2 בהוארז פרו וגם פעמיים לדאק ופעמיים צפון הודו. אז לא. כבר אחרי 4 ימים אפשר לומר שזה טרק אחר והוא יפה מאוד בפני עצמו. מאוד מגוון, למרות הגבהים היחסית נמוכים לא קל ובמובנים מסוימים נפאל אפילו יותר מפנקת. ורק להזכיר שאנחנו מטיילים כאן טיול מפונק יחסית שמבוסס על מלונות מעבר לרפוג׳יו קומבאל הנהדר (והיקר בהרבה ממלון) בו לנו הלילה.
-
עשו לעצמכם טובה והישארו בקורמאיור יותר מלילה אחד. היא יותר מראויה לזה. אנחנו מחר ביום מנוחה. אולי ניסע ביום לאאוסטה ששמענו שהיא מאוד יפה. אחר כך נצעד לבונאטי שם לא היה לנו מקום ונצא כנראה עם תרמיל אחד ונחזור בערב לקורמאיור. כך שבשמחה רבה נהיה כאן 3 לילות ״בתוך הטרק״. הצרה היחידה היא שנחזיר פה בריבית את כל הקלוריות שהחסרנו במשך ארבעה ימים.
-
מגניב שאתם נהנים. אני מקורמאיור דווקא לא כל-כך התלהבתי, אולי בגלל שהגעתי אליה בסוף הטרק. לדעתי הטרקים הגבוהים בנפאל יותר קלים מאלה האלפיניים באירופה, בגלל שיש הקץגבלה על צבירת גובה יומית, ומגובנ מסוים הטרקים הם במגמת עליה מתונה.
-
קורמאיור זה קלאסה בהשוואה לכל מקום באיטליה אבל אין ספק שעבור זוגות היא שווה יותר. דווקא מהפיצה הכי מומלצת פה לא התלהבתי אבל הגלידות והעוגות. מבחינת שרירים תפוסים אף פעם לא התקרבתי לזה בנפאל לדאק או פרו. השיא היה של הרגליים המאובחנות היה לפני יומיים אבל די נגמר.
-
אנחנו לא התלהבנו בכלל מקורמאיור שמרכזה קטן וברובו נטוש. גם אאוסטה לא מציאה גדולה. מדרחוב לא ארוך, "שער נצחון" וגשר פוטוגני לידו, ושניהם ליד המדרחוב. עד שעתיים בהליכה איטית מאד.
-
נוסע. תודה על האינפורמציה לגבי אאוסטה. קראתי את החוברת הקטנה שנתנו לי אתמול במרכז במבקרים ולא התפעמתי. נראה אולי לא ניסע. לגבי קורמאיור אני ממש מופתע. יש לה רחוב אלגנטי שוקק של אולי 300-400 מטר ש הסתובבנו וישבנו בו רק אתמול בערב ב3 מקומות. אני חושב שהייתי אולי 10 פעמים באיטליה מתוכן 5 בצפון ובשנים האחרונות רק בצפון. לדעתי זו איטליה במיטבה. הכניסה הרגלית מההרים היא דרך רחובות עתיקים יפיפיים ומחזירה קצת חוויות של קמינו למי שהלך. יתכן שעבור מי שעושה טיול ברכב, העיר לא מיוחדת אבל הסיפור כאן הוא בעיקר עבור מי שמגיע ברגל. כל חנות שלישית כאן (אולי אני מגזים) היא חנות ספורט שרובו עוסק בהרים שסביב בסקי ובריצת אקסטרים. ״כרגע״ העיר מעסיקה 4 מרוצי אולטרא בהרים מ30 ועד 450 קילומטר וכולה מוצפת בדגלים של המירוצים שמידי כמה זמן עובר רץ בדרכו לסיום הקרוב בתוך העיר. בתי קפה וגלידה נפלאים פאבים והמלון שלנו נפלא וצופה להרים בדיוק פתחנו חלון לנוף ואנחנו ממש נפעמים. הייתי רק באפריל בשבוע בדולומיטים שהיה נפלא ויש לי קצת למה להשוות.
-
אז כמו שאמרתי לגבי אתמול היה יחסית יום קל קצר ויפה (לא מדהים) הכל באופן יחסי לימים הקודמים כמובן. השניים הראשונים היו הרבה יותר קשים. היום הראשון תמיד קצת קשה פסיכולוגית. גם בנפאל בטרק האחרון באורך מלא שעשינו ב2018 אשתי אמרה אחרי 200 מטר לתוך העליה שאין סיכוי שהיא הולכת את הטרק הזה. אז היום הראשון קשה מנטלית לחלק מהאנשים כי צריך להחליף ״דיסקט״, אבל הוא היה יום בהחלט לא קל גם אובייקטיבית עד כמה שאני יכול לשים את עצמי ככזה. היום השני שלנו היה ארוך מאוד למרות שקיצרנו 2 קילומטר על הכביש. גם מדריכי הקבוצות של המטיילים שהלכו במקביל אלינו וקיצרו אפילו קילומטר נוסף אמרו לקבוצותיהם שהיום השני הוא הקשה ביותר בסובב. אולי זה נכון ואולי לא (הם עושים את הסובב ב10 ימים) אבל גם טיפוס של 1250 וירידה בסוף של 800 איבנו את השרירים יפה יפה. אז חזרה לאתמול. לא לוותר על הדרך הגבוה (של ענבר) והירידה התלולה דרך היער לקורמאיור (ולא דרכי השירות של אתרי הסקי). לגבי גשם, אז זה בילתי נמנע אבל מזל לא מזיק ולפעמים קצת סבלנות. שלשום עלינו לאליזבטה הרפוג׳יו היפה וישבנו לנו במרפסת שטופת השמש מול הנוף המרהיב אבל תוך עשר דקות התחיל לטפטף ונכנסנו פנימה ואז התחיל מטח של כמה דקות בלבד אבל ברור שכל מי שהיה בחוץ נרטב כהוגן. אתמול יצאנו מקומבל אחרי לילה גשום ו שמיים אפורים. היה טפטוף קל ולא משמעותי ואנחנו ״המנוסים״ יצאנו על בגדים קצרים וללא כיסוי גשם לתיקים לטיפוס לשביל הגבוה לכיוון רפוג׳יו Maison Vieille. בדרך הגשם קצת התחזק וכולם עטפו את התיקים ושמו מעילי גשם שכמיות ואף מכנסי גשם. אולי בגלל שאני ישראלי אני מעדיף להירטב (כשלא קר) ולא להזיע בתוך שכבות אטומות תוך כדי טיפוס בעליה. שמנו כיסוי על התיקים והמשכנו עם הרבה רחמים על כל העטופים שעברו אותנו בעליה (אנחנו ההלן ונייג׳ל מהסיפור של ענבר, קצת יותר מבוגרים אפילו יותר מקצת אבל יושבים על אותה המשבצת). כשהגענו לרפוג׳יו השולחנות בחוץ היו שטופי שמש והתיישבנו בחוץ אבל מראש אמרתי לאשתי שאת התיקים אני משאיר מתחת לגג בחוץ עם הגנה מגשם ועם הכיסויים. הזמנו שתיה וכשיצאתי עם המגש ראיתי ענן שחור מעלינו. כמה חברים לדרך שהגיעו כמובן לפנינו עברו דרכינו לפרידת מטרקים ושמו פעמיהם בשביל היורד לקורמאיור. אני אמרתי לאשתי בואי ניקח את האוכל והמגש וניכנס פנימה. נכנסנו והתיישבנו לבד בפנים ליד החלון שצפה על התיקים שלנו והנוף. התחיל טפטוף וההמשך ברור. הוא הפך למטח חזק של 20 דקות. כולם רצו פנימה ואלו שיצאו לדרך נרטבו כהוגן אבל כולם שרדו וראינו אותם נקיים ויפים בקורמאיור. בירידה טפטף לנו ונכנסנו לקורמאיור בגשם קל אבל לא נדרשנו לכיסוי מגשם אפילו שנרטבנו.
-
התוכנית למחר אחרי התייעצות עם מנהלת המלון כאן היא לקחת שטאל שעדיין עובד בוואל פררט עד לArnuova Desot (בין בונאטי לאילנה) ומשם לטפס לשביל המרפסת ולחזור לקורמאיור. כך לא נהיה תלויים בחזור בהסעה או מונית לקורמאיור. מכיוון שארוחת הבוקר כאן יוצאת מן הכלל, אז נקום באיזי, נאכל ונצא בשטאל של 9:50 כך שנתחיל לטפס באיזור 10:30. נשמע יום קליל למרות שבהחלט עומד ״בחלוקות״ זמנים של ״הספר״. כמו ענבר נבחר הפעם ב״שביל המרפסת״ שפונה למונטבלאן
-
התוכנית למחר אחרי התייעצות עם מנהלת המלון כאן היא לקחת שטאל שעדיין עובד בוואל פררט עד לArnuova Desot (בין בונאטי לאילנה) ומשם לטפס לשביל המרפסת ולחזור לקורמאיור. כך לא נהיה תלויים בחזור בהסעה או מונית לקורמאיור. מכיוון שארוחת הבוקר כאן יוצאת מן הכלל, אז נקום באיזי, נאכל ונצא בשטאל של 9:50 כך שנתחיל לטפס באיזור 10:30. נשמע יום קליל למרות שבהחלט עומד ״בחלוקות״ זמנים של ״הספר״. כמו ענבר נבחר הפעם ב״שביל המרפסת״ שפונה למונטבלאן
-
אגב נוסע. יש מצב שהיית בקורמאיור מחוץ לעונה? מנחש שמחוץ לעונה מדכא כאן. היינו בקורטינה דה אמפציו בדולומיטים באפריל והיה די נטוש ומאכזב
-
אאוסטה סבבה לגמרי לדעתי. פחות תיירותית מקורמאיור אבל חיה לגמרי
-
ירדתי מההרים הבוקר לעיירה בשם Landry וסיימתי בזאת 10 ימי הליכה. דרור, אני נותנת המון (!!!) כבוד לכל מקטע שמגיע לאיזור ה 1000 מ הפרש גובה למעלה או למטה. שאפו לך ולאשתך (והכי חשוב כמובן: להנות). גם לי כבר לא קל בפרופילי גבההים כאלו! מה שהיה פעם...
הייתי בבונהום ביום... רביעי אם אינני טועה (חחח קצת איבדתי את הימים והזמן ובכלל...) בדרכי מבקתת נאנט בוראנט, דרך קול דו בונהום ובקתת בונהום לפיצול של ה GR5 אותו הלכתי מה TMB (העמוס!!) בכיוון כללי דרומה ל Plan de Lalei (יתכן טעות באיות... אני בתחנתה רכבת אקראית סגורה ונטושה). עצרתי בבקתה רק כדי להתחמם (היה יום מאוד גשום! וערפילי) אעלה מתישהו דיווח
שנה טובה לכולם!
