סלובניה למשפחה - תובנות ולוגיסטיקה
-
חזרנו משבוע בסלובניה היפה עם שני בני נוער. סלובניה יעד מדהים, אבל מזג האויר פחות שיתף איתנו פעולה. זה היה אחד השבועות הכי חמים בשנה בכל האזור, וגם בסלובניה, עם טמפרטורה בצהריים של סביבות ה-34 מעלות. תלוי ביום המדויק ובמיקום המדויק.
באופן כללי: סלובניה מדינה ירוקה ועתירת מים. פשוט תענוג בהשוואה לקיץ הישראלי. המון נחלים, המון מקומות לפיקניק או טבילה, הרים, נופים, מערות, מפלים ועוד. ויש גם אטרקציות אקטיביות למעוניינים (שייט, רפטינג, קניונינג, פארקי מים, חבלים ועוד) יחד עם זאת, כמו כל טיול שמתחבר יותר לטבע ולחוץ, הוא כמובן מושפע מאד ממזג האויר שכאמור יכול להיות חם מאד, או גם גשום.
המדינה קטנה בשטח (פחות מישראל) ובאוכלוסייה (כ-2 מיליון תושבים). הבירה והעיר הגדולה לובליאנה ממוקמת בערך במרכז המדינה ושדה התעופה קרוב יחסית לעיר. כך שהיה לנו נוח להתמקם בלובליאנה לטיול כוכב. יחד עם זאת, אני יודע שרבים מעדיפים להחליף מקומות לינה כדי לחסוך נסיעות. לנו היה בממוצע כ-3 שעות אוטו בכל יום. היה יום אחד כמעט ללא נסיעות (בעיר) ויום אחד קשה בהרים שכלל 7-8 שעות אוטו.
המדינה לא מאד זולה, אבל גם לא יקרה בכלל (לא קרוב לסקנדינביה או ישראל). בקבוק מים בקיוסק יעלה 1-2 אירו, מנה עיקרית בצהריים במסעדה לא מיוחדת 10-15 אירו לאדם. כביסה בשירות עצמי סדר גודל של 15 אירו כולל ייבוש, חניה במקומות רלוונטיים סדר גודל של 2 אירו לשעה. אטרקציות "רגילות" (שייט בעיר, טירות, מערה "קטנה" וכדומה) עלו לנו סדר גודל של 40-50 אירו למשפחה. אטרקציות גדולות (ראפטינג, מערה גדולה ועוד) יכולות להיות יקרות בהרבה. דלק עולה טיפה יותר מ1.5 אירו לליטר. שירותים ברוב המקומות חינם, אבל בחלק מהמקומות בתשלום של חצי אירו ואפילו אירו.
בגדול כולם מבינים אנגלית, מי יותר ומי פחות. לא היה שום צורך בתנועות ידיים או גוגל טרנסלייט למעט שלטים וכיתובים. כמובן שרוב השילוט הוא לא באנגלית, וחלק ניכר מאתרי האינטרנט מכילים גרסה מצומצמת באנגלית.
ההרגשה שלי היא שבאתרי האינטרנט (ולא רק בגרסה האנגלית שלהם) היו חסרים פרטים. איפה בדיוק הכניסה (לא תמיד גוגל מפס היה ברור או צדק), חניה, שעות וכדומה. ככה למשל חיפשנו בלובליאנה יריד אומנות שמופיע באתר של לשכת התיירות המקומית. לא רק שלא מצאנו אותו, אלא שגם בלשכת התיירות (נכנסו פיזית לשאול) לא ידעו על מה מדובר. למשל בערוץ וינטגאר היה מאד לא ברור לי שיש המון מדרגות ביציאה מהערוץ והיה קשה להבין איפה לחנות ואיך. לא הצלחתי לברר מספיק פרטים על מוניות או תחבורה אחרת. באתר של חוות הסוסים ליפיצה לא הוזכר שהחניה בתשלום, או כמה זמן נמשך סיור, באיזה שפות הוא, או מה הוא כולל. ועוד. באגם בלד לא מצאתי פרטים על זמינות ומחירי שייט. בהשכרת הרכב לא הצלחתי למצוא מראש באתר השדה את מיקום הדלפק. להרבה אתרי טבע (מפלים ועוד) אין אתר מסודר, ובאתר של לשכת התיירות או של האזור כולו אין פרטים כל חניה, מסלול, רמת קושי ועוד. בחלק מהמקרים הרמתי טלפון, ובחלק הופתענו לפעמים לטובה ולפעמים לרעה.
כרטיסי אשראי מתקבלים בברכה ברוב המקומות, אבל יש מקומות שלא, כולל מקומות לא זולים. כך שצריך מזומן. ולא לשכוח כסף קטן לחניה ושירותים (חלק ממתקני החניה לא מקבלים אשראי).
לא נתקלנו בהמוני ישראלים (למעט בשדה התעופה כמובן). למעשה אפשר לספור על יד אחת את כמות המפגשים שהיו לנו.
-
טיסות – ישראייר מציעים בקיץ טיסה ישירה בשעות סבירות יחסית (הלוך ב-1 בצהריים וחזור ב-5 אחה"צ) בשבת (ויש להם גם טיסה באמצע השבוע). המחיר היה סביר לתקופה זו של המלחמה וביטולי טיסות וגם מחיר המזוודות היה סביר. המטוס אוקראיני ועם צוות אוקראיני אבל לי זה לא מפריע. מקבלים מים ובייגלה ואין אפשרות לקנות אוכל במטוס. הבעיה היחידה הייתה איחורים. מעל חצי שעה בהלוך, ו-50 דקות בחזור. בחזור זה כבר היה מציק כי זה אמר להגיע הביתה כבר די מאוחר. לא היו עומסים בנתב"ג (גם בגלל שבת), והשדה בלובליאנה קטן גם ככה. אבל אל תבנו על דיוטי פרי בלובליאנה (אחרי ביקורת דרכונים יש מתחם קטנטן שמזכיר תחנת דלק במבחר שלו). המזוודות הגיעו יחסית מהר בשני המקרים וללא תקלות. בחזור הציעו לנו למסור את הטרולי בצ'ק אין והסכמנו, אבל בהחלט היו כאלה שלא הסכימו ולא לחצו עליהם.
בחרנו במלון Four Points by Sheraton Ljubljana Mons שבשולי העיר. מלון מעולה בעיניי. קודם כל המיקום – על הכביש המהיר (הגדר של מגרש החניה היא על הכביש) בצד המערבי של העיר (הצד שעניין אותנו יותר). כך שלא שילמנו "מחיר" של כניסה ויציאה מהעיר לטיול מחוצה לה. המלון באופי אמריקאי – חדרים מרווחים (עד כמה שמצפים מחדרי מלון ולא דירה), יש מקרר קטן (אבל אין מקפיא לקרחומים). המקלחת מרווחת. מיטת קינג היא אכן קינג, כך שאפשר בקלות יחסית להלין בה שני ילדים, ואם רוצים יש גם מקום למיטה מתקפלת. יש גם חדרים מקושרים. ארוחת הבוקר בהחלט ברמה טובה (לא המלונות של אילת כמובן), וכוללת גם ירקות, וחדר האוכל מרווח יחסית. בחרנו בדיל של חדר שני בחצי מחיר כולל ארוחת בוקר במחיר סביר של 250 אירו כולל הכל. זה כמובן לא מעט, אבל לא המון (באופן יחסי). אין שום דבר במרחק הליכה, אבל בנסיעה של דקות העיר כולה פרוסה בפניכם. יש בריכה מקורה קטנה שניצלנו פעם אחת, וגם מסעדה שניצלנו פעם אחת לארוחת ערב (כמובן יקר, ולא נהנינו). למעוניינים יש גם קזינו, בר, ספא ועוד שפחות רלוונטי לטיול משפחתי. הבידוד האקוסטי טוב ולא שמענו שום דבר. החדרים שלנו היו עם נוף למגרש החניה, אז אני לא יודע לתאר את הנוף מהצד השני.
שכרנו רכב מalamo.com (לא מהאתר ישראלי)- קיה ספורטג' אוטומטי. בסדר גודל של 400 אירו לשבוע. עם תוספת תשלום לנהג נוסף וליציאה מחוץ למדינה. ההשתתפות העצמית גבוהה (1800 אירו) ושקללתי את זה כשבחרתי ביטוח נסיעות (AIG מציעים החזר השתתפות עצמית עד 2500 דולר). תחנת ההשכרה קטנה (דוכן נחבא בשדה התעופה ו-5 מקומות חניה בחניון), אבל היה בסדר. הוצאנו עוד קרוב ל-200 אירו על דלק ועוד קרוב ל-100 אירו על חניה.
-
האטרקציה הבולטת היא ראפטינג בנהר סוצ'ה. בחרנו בחברה Bovec Rafting Team ויצאנו איתם לסיור פרטי. זה לא הרבה יותר יקר מסיור קבוצתי (להרכב של 4 אנשים) וכמובן שהיו גמישים בשעה, ולאורך המסלול פה ושם. הראפטינג זו חוויה. זה לא מאתגר (לפחות לא בקיץ). המדריך בסירה עושה את רוב העבודה (אם כי נתבקשנו לחתור). כולנו נהנינו מאד. המים קרים מאד, אבל מקבלים חליפה ונעליים אז זה לא בעייתי בכלל. ממש לא דומה לחוויה לכפר בלום, אבל גם לא אותו מחיר. שייט פרטי עלה 380 אירו לכולנו. שייט קבוצתי היה עולה פחות (240 אירו) אבל בלי התחייבות שנהיה לבד בסירה (עד 8 נוסעים) ובשעות שהיו לנו פחות נוחות. שווה או לא – דעה אישית. זה לא תוספת זניחה, אבל גם לא עצומה. להבנתי רוב החברות מציעות חבילות דומות בשעות או במחיר. לא הייתה בעיה להזמין מהיום למחר.
את הרפאטינג שילבנו עם יום נסיעה ארוך מלובליאנה וחזרה. שכלל את מעבר ההרים, וכמה עצירות קצרות בעיקר. הוספנו ארוחת צהריים במסעדה, ומסלול הליכה קצר במפל קוזיאק. סף הכל היום לקח לנו כ-13 שעות. הראפטינג זה כ-3 שעות ברוטו, המסלול במפל כשעה ברוטו, ועוד ארוחת צהריים. שאר העצירות (כ-10) היו עצירות קצרות של כמה דקות להנות מהנוף. הנהיגה הייתה מאד קשה. הן בהרים (כבישים מתפתלים מאד, וצרים למדי) אבל גם סתם ככה כי כל הזמן נכנסים ויוצאים מעיירות וצריך לשים לב למגבלות המהירות. אבל הנסיעה (לא הנהיגה) מדהימה פשוט נופים נפלאים. חלק ניכר מהדרך נוסעים לאורך הנהרות, ומדי פעם הכביש חוצה את הנהר או סתם נצמד אליו לנוף יפה. וגם הבתים, הכנסיות ושאר הנוף מעשה ידי אדם יפה. היו גם אי אלו עצירות ספונטניות כשראינו מקום יפה לעצור. מה שכן, עצירות שחשבתי שייקחו רק 10 דקות לקחו בפועל יותר בגלל נושא הלוגיסטיקה. לא בכל מקום חניה זמינה או צמודה ובחלק מהמקרים צריך למצוא חניה וללכת כמה דקות (לא המון, אבל גם 2 דקות כל כיוון זה הרבה לעצירה של 10 דקות). בשני מקומות החנייה הייתה בתשלום וזה גם לוקח כמה דקות (אם זה סתם מדחן ועצרנו ל-5 דקות לא טרחנו לשלם. אבל אם זה חניון עם מחסום אז אין ברירה).
איפה עצרנו בדרך? Lake Jasna הוא מקום נפלא. חניה בתשלום ממש בכניסה לאזור (בצד הצפוני). יש בית קפה/מסעדה. אנחנו עצרנו לרבע שעה לשכשך את הרגליים במים, אבל אפשר גם להרבה יותר. גם הכנסייה הרוסית יפה (אבל צריך לעלות במדרגות וויתרנו על להתקרב כי היינו קצרים בזמן). מעבר ההרים (לא הייתה טיפת חניה, אז הסתפקנו בתצפית מהאוטו), Great Soča Gorge (חניה על הכביש והליכה של 20 מטר לגשר מעל הנקיק), Boka Waterfall (תצפית מהכביש בלבד) וכאמור Waterfall Kozjak (הרבה מדרגות). לא רשמתי בפני איפה עצרנו באופן ספונטני, אז אין לי המלצות. אם היה לנו יותר זמן אז בשמחה היינו עושים עצירות ארוכות יותר בהלוך. כלומר אפשר להגיע מלובליאנה ולכוון לראפטינג של אחת בצהריים. אז אפשר לעשות יותר עצירות בדרך הלוך (או עצירות יותר ארוכות), אבל כנראה שאחרי הראפטינג היינו נוטים לדהור את הדרך חזרה ללא עצירות (ואז אולי בדרך המהירה דרך איטליה)
-
ביקרנו בשתי מערות. מערת פוסטוינה Postojna Cave המפורסמת והמסחרית. חניה מרווחת (אם כי צריך טיפה ללכת ובתשלום). המקום ממוסחר לעייפה. בכניסה למערה יש מתחם תיירותי (שכולל גם מלון ופארק חבלים) עם כמה וכמה מסעדות, דוכני גלידה, חנויות מזכרות ועוד. מסה של אנשים (מאות) נכנסת למערה, מפוצלים לפי שפת הסיור (הרוב באנגלית כמובן). משכירים מעיל למי שרוצה (במערה קר, אם כי הסתדרנו גם עם חולצה קצרה), צלם בכניסה (ותמונה בתשלום ביציאה), הליכה של 20 מטר ועולים כל הרכבת. הרכבת זו אטרקציה. לילדים קטנים זו חוויה מדהימה. לנו זה עדיין נחמד (וחוסך המון הליכה). אחרי שיורדים מהרכבת יש סיור מודרך נחמד. יש עליות וירידות. קליל למי שבכושר, סביר למי שלא בכושר, בלתי אפשרי למוגבלים ממש. כמות הנטיפים מדהימה ממש. התאורה יפה. בתוך המערה לפני שעולים על הרכבת חזרה יש חנות מזכרות. ובכלל עם המסחור הכבד והרכבת זה נתן לי קצת תחושה של דיסנילנד. רק חסרו הבובות ששרות "זה עולם קטן מאד". המחיר גבוה יחסית (כ-100 אירו לכולנו). אפשר בכיף לבלות במתחם התיירותי כמה שעות עם משלבים ארוחה, ועוד יותר אם משלבים את פארק החבלים.
המערה השנייה שביקרנו בה הייתה Krizna cave. המיוחד במערה הזו זה שיש בה הרבה אגמים ושייט תת קרקעי. בניגוד למערה הקודמת שביקרנו פה מאד לא ממוסחר. החניה ממש בכניסה למערה (10 מטר). יש דוכן קטן שבו משלמים (מזומן בלבד, כ-50 אירו לכולנו) וגם מוכר שתייה ומזכרות בסיסיות בלבד. אין חשמל ואין מים (יש שירותים כימיים ומיכל מים שהם ממלאים כל יום). לסיור הקצר שעשינו לא צריך להרשם מראש והיינו בסך הכל אנחנו ועוד זוג. יש סיורים ארוכים ורציניים יותר שחובה להרשם מראש גם חודשים ושנים מראש (לסיור הארוך ביותר אין מקום בשנתיים הקרובות) כי הם מוגבלים בכמות למאות בודדות של אנשים בשנה, ורק בחורף (כשמפלס המים גבוה ויציב). במערה אין תאורה, סלילה או שבילים מאד מסודרים (ולכן מקבלים מגפיים ופנס). הסיור הקצר הוא הליכה של כמה מאות מטרים במערה (יש קצת מדרגות, אבל לא המון) ואז שייט קצר של 100 מטר בסירת גומי. בקצה האגם מסתובבים (בלי לדרוך ביבשה בצד השני) וחוזרים. לכאורה – לא מעניין. גם אין הרבה נטיפים בחלק הזה. אבל החושך המוחלט והשייט זו חוויה אחרת. באיזשהו שלב בסיור כיבינו את כל הפנסים ועמדנו כמה דקות בחושך מוחלט. חוויה מדהימה. שנכנסה למקום השני בטיול שלנו (אחרי הראפטינג) עם התלבטות לגבי המקום הראשון.
-
שאר הטיול שלנו הושפע מאד ממזג האויר. קשה לטייל בחוץ כשחם, אז זה מאד השפיע על שאר האתרים.
Vintgar Gorge – הערוץ מדהים. הצבע של המים, האויר, העצים, גשרוני העץ. פשוט נהדר. הלוגיסטיקה פחות. קודם כל חייבים להזמין מקומות לחלונות זמן צרים למדי. אין חניה קרובה, אין הסעה נוחה חזרה לנקודת ההתחלה, ויש המלון מדרגות ביציאה (לפחות ביציאה שאנחנו בחרנו). אם לא הלוגיסטיקה הייתי מצטרף לדעה הרווחת שזה אתר חובה. בגלל הלוגיסטיקה אני פחות בטוח. בחרנו בחניה שקרובה ליציאה (Blejska Dobrava). משם יש הסעה (חינמית) כל שעה עגולה לנקודת ההתחלה. ההסעה לוקחת כ-20 דקות אז צריך להזמין חלון זמן תואם לביקור. אם פספסתם את ההסעה כי אחרתם בכמה דקות, לא רק שתחכו שעה להסעה הבאה, אלא שלא בטוח שתוכלו להיכנס כי פספסתם את חלון הזמן שלכם. אחרי היציאה מהערוץ אפשר ללכת חזרה לנקודת ההתחלה במסלול עם המון עליה או במסלול מישורי יותר (וארוך יותר). מה שלא ידעתי זה שגם לחניה הקרובה יש המון עליה. אז ההליכה בערוץ בכלל לא קשה, אבל היציאה ממנו כן. הביקור נטו לוקח פחות משעה. אבל ברוטו קרוב ל-3 (כתלות בפתרון החניה).
אגם בלד, הטירה והאי – כל הסופרלטיבים נכונים. מקום יפיפה. אבל חניה קשה באגם עצמו. בטירה (למעלה) החניה נוחה זמינה ולא יקרה. אבל כשירדנו לאגם היה ממש קשה לחנות. בשולי העיירה מצאנו חנייה יקרה (20 אירו ל-4 שעות). בגלל החום לא היה על מה לדבר ללכת לאורך האגם. שוטטנו טיפה בקצה המזרחי של האגם (דרום מערב העיירה), ובאזור חנויות שהזכיר את אילת. לקחנו שייט לאי (יקר מאד – 18 אירו לאדם) בדוכן הראשון שראינו. השייט לוקח כ-20 דקות לכל כיוון, ואז המשיט מחכה לכם 45 דקות באי שזה מספיק ביותר לעשות סיבוב באי הקטנטן, ואולי גם לאכול גלידה. באופן מוזר קצת התשלום הוא כשעולים לסירה חזרה. השייט שלנו קיבל רק מזומן, אבל ראיתי אחרים שקיבלו אשראי. בגלל השקט באגם (ובסירה) זו חוויה אחרת. אחד השיקולים נגד חתירה עצמאית היה הצל – הסירה ה"ציבורית" היא עם צל בעוד שה"פרטיות" הן בלי. בגלל שלא הייתה חניה לא הייתה אפשרות מעשית לנסוע לצד השני של האגם עם רכב כדי לטייל שם. ליד העיירה יש מגלשות הרים. שם דווקא יש חניה ולא מאד יקרה, ואחרי זה ראיתי המלצה לחנות שם ולרדת לעיר ברגל. אבל התור במגלשה היה שעה אז ויתרנו. היה פקק בכניסה לעיירה ופקק ביציאה. בטירה בילינו כשעתיים ברוטו ובאזור האגם כ-4 שעות ברוטו נוספות.
חוות הסוסים ליפיצה Lipica Stud Farm – לטעמי מקום יקר יחסית לתמורה (כ-50 אירו לכולנו). ההופעה נמשכת כ-50 דקות וכמדומני שיש לה 5 חלקים, בכל חלק "תרגילים" טיפה יותר רציניים. נחמד אבל לא מדהים בעיניי. המתחם שבו ההופעה ממוזג אם כי לא קר אלא רק לא חם, ואם אתם באמצע יום ארוך אז זו הפסקה נחמדה לנוח בישיבה. הסיור בחווה קצת סתמי, וגם לא תמיד נעים. אנחנו לא תמיד רוצים לשמוע פרטים על גידול בעלי חיים (סירוס, הרבעה ועוד). זה לא תמיד פרטים נעימים לאוזן. ובסופו של דבר אורווה היא רק אורווה. ראיתם אחת ראיתם את כולן. אנחנו בילינו במקום כחצי שעה בסיור ובסך הכל כשעתיים וחצי ברוטו. יכול להיות שאפשר לעשות ביקור רציני יותר שמשלב גם מסעדה, מיני גולף או אולי רכיבה על סוסים. לא התעניינתי ולא בררתי פרטים. חשוב לזכור שהופעה יש פעם ביום בשעה 15:00 בדיוק. כלומר צריך לכוון להגיע למקום ב 14:45 (עם סיור אחרי ההופעה) או לפני (עם סיבוב לפני). קצת אילוץ לכל מי שרוצה לשלב דברים אחרים באותו יום. אנחנו הגענו לפה אחרי ביקור במערת פוסטוינה וקצת היינו לחוצים בזמן לפני.
פיראן – עיירה יפה, אבל החום שבר אותנו. חנינו קרוב לחומה לסיור נחמד. ההליכה על החומה היא מאה מטר הלוך ושוב. ויש שני מגדלים. לא דומה לסיור חומות בירושלים. אבל הנוף יפיפה. צריך לחשוב על זה כמגדל תצפית ולא כסיור חומות. מומלץ להתחיל משם. אחר כך ירדנו ברגל לעיר. השילוט במקום לא מדהים וכמו רבים אחרים טעינו בדרך למצוא את הירידה, והיינו צרכים לעלות חזרה ולתקן. בגלל החום יש מעט (יחסית) אנשים ברחובות. יש חנויות מזכרות, מסעדות, ואוירה של ים וחופש. אין הופעות רחוב. שילוב של צפת (הסמטאות שדרכן ירדנו), יפו ועיירות תיירותיות אחרות. לא נשארנו הרבה פשוט בגלל החום. מהכיכר המרכזית תפסנו מונית חזרה לאוטו (15 אירו – כפול ממה שעלתה החניה), והיה שווה כל סנט, כי אחרת זו עליה מתישה.
לובליאנה – הטירה יפה ומרשימה. בגדול יש שלוש אפשרויות ביקור בטירה– ללא תשלום, סיור עצמאי, וסיור מודרך. רחבת הטירה וכמה מהחדרים נגישים גם ללא תשלום (הפוניקולר כן בתשלום). התשלום הוא על חדרים פנימיים שהפכו אותם למוזיאונים קטנים, למגדל ולסרט. אם רוצים, אפשר לוותר על התשלום ולא מאד תפסידו, אבל מצד שני - זה גם לא יקר. למעלה יש איזה שני בתי קפה ושתי מסעדות למעוניינים. למרגלות הטירה, האזור התיירותי של העיר סגור לרכבים. והוא מלא חנויות תיירים, הנהר ושיטוט לאורכו, שייט ועוד. בימי שישי יש שוק אוכל נחמד (בסגנון טעם העיר למי שזוכר). אבל שוב החום מאד משפיע. הרחוב התיירותי המרכזי (העיר הישנה) הוא מדרחוב רחב ידיים, אבל האנשים הולכים רק בצד אחד שלו איפה שיש טיפת צל. לא משוטטים בנחת. אין הופעות רחוב (לא יודע אם זה קשור לחום או מדיניות), ובעצם אין כמעט אוירה של חופש. בתוך האזור משוטטים רכבים חשמליים שמשמשים כמונית חינמית במרכז העיר. לא ניסינו. יש כמה חניונים מקורים שמקיפים את המרכז. שטנו בנהר. יש כל מיני חברות, אבל ההתרשמות שלי שכולן אותו דבר. שייט עולה 14 אירו למבוגר (ילדים בחצי מחיר). בגשר הקצבים (גשר המנעולים) יש איזה 3 חברות, כך שכל 15-30 דקות יוצא שיט, אבל יש עוד מקומות. השיט לוקח כ-50 דקות ברוטו וכולל הדרכה מוקלטת. רגוע ונחמד אבל לא מיוחד, כי מהנהר לא רואים הרבה (השייט בפריז, ברלין או מקומות אחרים היה טוב יותר).
קניון BTC – ניסינו לברוח מהחום, והגענו לקניון הזה. טוב, קניון זו הגדרה לא נכונה. זה מתחם ענק שכולל כמה וכמה מבנים סגורים שכל אחד קניון מכובד בפני עצמו, ועוד כמה חנויות ענק מחוץ למבנים. הסתפקנו באחד מהם לשיטוט של שעתיים. לחובבי שופינג רציניים יותר – תעשו שיעורי בית על המתחמים (או שתשריינו יום שלם לעבור בכולם).
-
תודה על התיאור! סלובניה נראית ארץ יפה ומתישהו בתכניות. מבאס על מזג אוויר.. בשנים האחרונות קשה למצוא מקומות שבוודאות יהיו נעימים לטיול בקיץ.. אין מסלולים בהרים אליהם אפשר לברוח מהחום? הבנתי שחלק גדול מהיופי שם זה הרי האלפים
-
יש הרים, אבל גם שם היה חם (אז לא 34 מעלות אלא רק 29). אבל יותר מזה, בהרים בייחוד הגבוהים) אין הרבה צל. או כי עצים פחות גדלים בגובה הזה, או כי סוללים כבישים / רכבלים לאתרי סקי שפנויים מעצים. אז בפועל קשה לברוח מהחום להרים.
אבל באמת ארץ יפה, ושווה ביקור, בייחוד אם מוצאים פתרון טיסה מעניין. בפועל טיסה לוינה ונסיעה באוטו לא יותר ארוכה / מורכבת מטיול בזלצבורגרלנד עם בסיס בוינה. ואפשר גם מינכן או וינה. אז גם אם אין טיסה ישירה ללובליאנה, אפשר עדיין להגיע עם קונקשין או קצת נסיעה.
אני חושב שסלובניה יכולה להיות "חלופה" לאוסטריה, היער השחור, צפון איטליה וכדומה. לא טוען שהיא יותר טובה (או יותר זולה), אבל גם לא בהכרח פחות טובה או יותר יקרה. למי שכבר היה ביעדים האלה ומחפש חופשה משפחתית באותו סגנון - זה יכול להיות נהדרת למי שעוד לא היה - אני לא חושב שסלובניה פחות טובה, אבל היא בוודאי פחות "מפורסמת". אז אולי שווה קודם את היעדים הקלאסיים יותר, בייחוד אם יש להם טיסה נוחה יותר.
-
התכוונתי שאפשר לטוס גם לוינה, מינכן או ונציה (הזכרתי וינה פעמיים). למעשה ונציה הכי קרוב כמקום שיש אליו (לא תמיד) טיסות ישירות
-
@אנשיםטובים תודה על התיאור המפורט והממצה!
סלובניה נמצאת אצלי במגירה וצירפתי לינק לשירשור הזה לכשתגיע העת המתאימה.
-
תודה על התיאור המושקע,
אולי כדאי שתשקול להעתיק אותו לבלוג, לטובת הדורות הבאים (ובהנחה שהאתר הזה ישרוד)
לגבי אתרי אינטרנט שכוללים מידע מוגבל באנגלית, אני פעמים רבות פותח את הדף המפורט יותר (ואולי מעודכן יותר) בשפה המקומית ונותן לגוגל לתרגם. עובד גם בסמרטפון אנדרואיד, לא מכיר אייפון.
-
תודה על הדיווח המפורט !
-
תודה רבה גל הפירוט והתיאורים! היה מעניין לקרא כיצד המקומות התיירותיים נעשו עוד יותר תיירותיים וממוסחרים מאז שהיינו אי פעם... וכל נלוגיסטיקה בערוץ וינטאגר- פעם באנו ללא הזמנה מראש, חנינו וזהו.. והדבר האחרון- סלובניה היתה כל כך זולה שאי אפשר לתאר. כל היום אכלנו גלידות כי הן עלו רק שקל אחד! ומי שרוצה לברוח מהחום- חזרנו מווילס המדהימה והקרירה. היינו צריכים לחמם את הבית מידי פעם וישנו עם פוך..
-
תודה על התיאור המפורט. אז אולי סלובניה כבר לא….? כמובן שאי אפשר להשוות את מחירי הכרטיסים והג׳ט לג אבל במזרח קנדה ממש נעים עכשיו. אחת הסיבות שלא נסעתי עכשיו עם חברים לאאוסטה והעדפתי עם המשפחה באוקטובר זה החום…
-
אם עלה מדברי שסלובניה היא לא יעד טוב - אז לא לזה התכוונתי.
אני חושב שסלובניה יעד נפלא. לפחות לחופשות משפחתיות של קצת נופים וקצת אטרקציות. חלק מהאטרקציות מאד מיוחדות לאזור (כמו המערות) חלק "סטנדרטיות" ואפשר למצוא כרלה גם ביעדים אחרים. אבל השילוב שלהן, המרחקים הלא ארוכים, הנופים היפים והירוקים, המים הצלולים והטורקיזים בהחלט מספקים חבילה יפה של חופשה משפחתית.
היא יעד פחות טוב בעיני למי שאוהב ערים (לובליאנה יפה, אבל לא מתקרבת בעיניי לקלאסיקות של אירופה).
היא גם לא יקרה במיוחד. באלמנטים מסויימים אפילו טיפה זולה (רכב שכור למשל היה זול באופן יחסי). זה לא מחירי רצפה של עולם שלישי, אבל גם לא גבוהים במיוחד.
החום הוא לא בעייה דווקא של סלובניה. אני לא יודע להגיד אם זה מזל, התחממות גלובלית, או כל דבר אחר. אבל מהתרשמותי הלא מדעית, מזג האויר דומה לאוסטריה או צפון איטליה. כלומר כשמשווים ערים לערים והרים להרים.
אבל כן, החום מאד מקשה לטייל בחוץ (וגם בפנים בחלקים מסויימים של אירופה שפחות מאמינים במזגנים). דווקא אולי סלובניה עם אפשרויות המים הרבות (רחצה / ראפטינג ועוד) והמערות הקרירות יכולה להיות מעניינת.
האם מעשי לטייל בעונה אחרת? אולי. לנו הישראלים יש לרוב את ה"פריבילגיה" של חגי תשרי. בגדול - מזג האויר יותר טוב, ולרוב גם המחירים, והעומסים. אבל לא תמיד זה אפשרי. כולל מטעמי בית ספר אבל לא רק. לא התעניינתי בסלובניה באוקטובר אז אין לי ידע בנושא.
אז באמת אני חושב שסלובניה יכולה להיות חלופה נהדרת לטיולי משפחות בסגנון אוסטריה / היער השחור / צפון איטליה. לכל אזור כזה "התמחות" טיפה שונה, אבל בסופו של דבר כולם נותנים לי ("משפחת ישראלי") חבילה דומה במחיר דומה.
-
תודה על תיאור הטיול
מהתיאור הבנתי שלא נתקלתם בחוויות אנטי ישרא
ליות שחששת מהן ואני שמח על כך
אנחנו גם בדרך לסלובניה בשבוע הבא אם הטיסה שלנו לא תתבטל
תחזיק לנו אצבעות
-
תודה רבה עבור הפירוט.
טיילנו באוקטובר לפני 10 שנים בסלובניה.
אז היא הייתה יעד פופולרי בפורום משפחות, והטיול שלנו היה קסום.
לצערי, סיפור הטיול שלנו הלך לאבדון עם מה שקרה לפורום.
למזלי הספקתי להעתיקו לפני ההתרסקות הסופית, אך שאר סיפורי הטיול שלי מאותה שנה ומלפני כן- לא שרדו ואין לי העתקים
אז, באוקטובר (חופשת סוכות), חווינו ימי גשם, אבל השלכת הזהובה וצבעי הטורקיז של המים, היוו פיצוי נפלא.
רציתי לחזור לקניון וינטגאר, שאינו מרוחק מן הגבול עם קרינתיה, שאולי נגיע אליה, אבל לאור התיאור שלך, לגבי הסדרי החנייה וההזמנה מראש, הרעיון נפסל.
לפני 10 שנים ניתן היה ללכת באותו מסלול הלוך ושוב, וזה היה מסלול קליל ונגיש.
בכול אופן אני מאוד ממליצה לטייל בסלובניה הקטנה והיפיפייה.
נילי
-
זה הבעיה עם מקומות שעוברים מיסחור רציני.. מסרבל את העניינים ולפעמים גורם לחשוב שנית אם שווה לנסוע, למרות שעל פניו נראה כיעד מקסים .. כמו אגם ברייס באיטליה שהפך לכל כך ממוסחר, שכדאיות ההגעה, בטח בעונות עמוסות, כבר לא ברורה..
-
דווקא בקניון וינטגאר לא הייתה בעיה של עומס וגם לא מסחור. מחיר הכניסה היה סביר, בגלל ההזמנה מראש של מקומות לא הייתה בעיה של עומס. ולא הרגשתי שום מסחור. היה מזנון / חנות מזכרות קטנה ביציאה. לא יותר ממה שיש בגנים לאומיים בארץ. אולי היה משהו בכניסה אבל לא שמתי לב.
הבעיות שבו (לטעמי):
הזמנה מוקדמת היא לחלון זמן מאד מדוייק. נדמה לי שמנות של חצי שעה. בהרבה אתרים בסגנון מקובל הרבה יותר חלון של שעתיים. בייחוד כשיש לוגיסטיקה עם החניה, אז חלון זמן של חצי שעה הוא מאד גבולי. למשל למקרה שלנו, ידענו שההסעה מהחניה היא כל שעה עגולה ולוקחת 20 דקות. האם עדיף להזמין בחצי השעה הראשונה (בהנחה שנגיע ב-10 הדקות האחרונות של החלון)? ואז אם יהיה איחור מה נעשה? או שעדיף לחצי השעה השניה (ואז סביר להניח שנחכה 10 דקות). וזה כמובן בהנחה שלא הייתה בעיה עם ההגעה לחניה הזמן הנכון (אגב, הזמנו לחצי השעה הראשונה, ונכנסנו בפועל אחרי שירותים דקה לפני סוף החלון שלנו). אני יודע שהם מקפידים לא להיכנס לפני החלון (אפילו לא דקה לפני). לא יודע עד כמה מקפידים על אחרי.
הלוגיסטיקה של החניה - לפחות לפי האתר שלהם צריל שאטל כי החניה הרשמית רחוקה.
הלוגיסטיקה של החזרה - הם לא מציעים שאטל
העליה בסוף לחניה - יכול להיות שהיתה דרך להימנע מזה אם היינו בוחרים חניה אחרת. אבל לא ראיתי שהנושא הוזכר בשום מקום. העליה בהחלט קשה למי שלא בכושר. לא בלתי אפשרי, לא נתקענו בדרך, אבל קשה. ואחרי זה עוד כמעט קילומטר של הליכה לאוטו - מתיש.
אם היה פתרון טוב של שאטל בסוף המסלול (בלי הרבה הליכה/עליה לתחנת השאטל) שמחזיר לחניה הראשית, זה היה הרבה יותר נוח לטעמי. ואין לי בעיה ששאטל כזה יהיה בתשלום (כמובן בסכום סביר. נגיד 5 אירו לאדם).
מערת Postojna - פה המסחור היה מאד כבד. אבל האמת שלי באופן אישי זה לא הפריע. הסיור עצמו לא מסחרי (טוב יש חנות מזכרות בסוף, אבל לא חייבים לקנות כלום). ודווקא המתחם שמחות למערה נותן פתרון נחמד לכל מי שרוצה ארוחה, כמו גם לכל מי שהקדים לסיור שלו.
בשני המקרים, למרות שהיה מדובר על שיא העונה, הזמנתי מקומות זמן קצר לפני. 3 שעות לפני למערה, וערב קודם לערוץ. גם לראפטינג הזמנתי מקום באחר הצהריים שקדם לביקור.
