קנדה 2006 - המחוזות האטלנטיים
-
1.6.06: טיסת אייר קנדה נתב"ג-טורונטו, טיסת המשך של אייר קנדה
מטורונטו לסט' ג'ונס (ניו פאונדלנד). לקיחת הרכב השכור בשדה התעופה
של סט' ג'ונס (ואן-שברולט טרייל בלייזר, שהתגלה כפנטסטי מבחינת
נוחות בנסיעות הארוכות בכל הטיול), נסיעה למגורים במוטל המשפחתי
שהזמנו מראש בעיירה Holyrood, כחצי שעה מסט' ג'ונס. בדרך כניסה
לסופרמרקט להצטיידות במצרכים לימים הראשונים, התמקמות במגורים
והתמוטטות ל-12 שעות שינה רצופות.
2.6.06: יציאה מהמגורים ונסיעה לסט' ג'ונס, עיר הבירה של ניו פאונדלנד, שטח כללי של המחוז פי 25 ממדינת ישראל, אוכלוסיה
כוללת 550000 נפש, וזה כדי להבין קצת את הגודל ואת דלילות התנועה
בכבישים. התמקמנו ליד הנמל של סט' ג'ונס, בקרבת צריף של לשכת
התיירות המקומית. מתנדב אדיב וחביב לקח אותנו על פי בקשתנו למשרד של קרוזים בנמל, שלא התאימו לנו. המתנדב האיר לנו פנים וסיפק לנו
אינפורמציה לרוב. טיילנו בנמל וברחובות העתיקים של העיר שמעל הנמל,
חזרנו לרכב ונסענו למוזיאון הגיאולוגי. מושקע מאד ומעניין עם
הסברים כיצד נוצר האיזור של ניו פאונדלנד. המשכנו משם לסיגנאל היל,
הגבעה שמשקיפה על הנמל והעיר (נקראת על שם אותות הרדיו שנשלחו/נקלטו שם לראשונה אחרי שיגורם מאירופה). נוף מיוחד מאד
על הנמל והעיר (תמונות בהמשך). נסענו משם לכפר הדייגים הקטן
קידי ווידי (מיותר), ומשם בדרכנו צפונה הגענו במקרה למכון המחקר
הימי (מומלץ). ראינו שם תצוגה עם הסבר כולל מישוש של בעלי חיים
ימיים קטנים, יפים ומיוחדים, וגם צפינו בכלבי ים המשמשים למחקר.
המשכנו צפונה ונסענו מסביב לחצי האי שמצפון לסנט ג'ונס על כביש
החוף, וחזרנו דרומה למגורים ב-Holyrood. היה נחמד. -
קנדה 2006 - המחוזות האטלנטיים3.6.06: נסענו לכיוון דרום מערב אל השמורה האקולוגית קייפ סט' מרי'ז. הסביבה היתה אפופת ערפל, וכשהגענו למרכז המבקרים הרגיעו אותנו מיד בכניסה, שלמרות הערפל נוכל לראות את הצפורים המפורסמות.
הליכה של כ-20 דקות בשביל שמסומן בכלונסאות, ורצוי לא לסטות ממנו,
כי המרחק לקצה המצוק לא גדול, והראות לא היתה טובה. אבל כדי שלא
תקבלו רושם מוטעה. אין שום סכנה בכלל, ההליכה לא קשה, ולמרות
הערפל היו שם עוד מבקרים כולל ילדים קטנים. הגענו אל קצה המצוק
המשקיף על הסלע הבולט מהים, שעליו מקננות עשרות אלפי צפרים. צפינו
בהן ממרחק של כ-25 מטרים והמראה היה מרהיב . חובה!!! תמונות
בהמשך. מצוק וסלעים תלולים בגובה רב מעל הים הסוער, ומולנו על
הסלע להקה ענקית של צפורים.
עזבנו את השמורה, המשכנו דרך העיירה הקטנה פלאסנטיה, ומשם בדרך עפר
מקצרת מזרחה חזרה, על פי הסבר שקבלנו בשמורה. למרות שהססנו
לנסוע בדרך עפר, הסתבר לנו שלמעט העובדה שאין עליה אספלט היא
טובה ונוחה מאד, ואין כל בעיה/סכנה בנסיעה. קרוב לסופה של דרך
העפר גילינו מתחת לגשר קניון עמוק עם זרימה חזקה של מים בערוץ
מסולע ומפל, שאליו נבנתה מערכת תלולה של מדרגות מעץ, שמאפשרת
לרדת ולהתקרב לנחל, ולצפות בו מקרוב ובזויות שונות.
-
קנדה 2006 - המחוזות האטלנטייםעוד תמונות מקייפ סנט מריז' -
-
קנדה 2006 - המחוזות האטלנטיים4.6.06: טיילנו בחלק המזרחי של מפרץ טריניטי, ובחלק המערבי של
מפרץ קונספשן. עברנו בעיירות הדייגים דילדו הארטס דלאייט
והארטס קונטנט. באחרונה - תחנת הכבל הטרנס אטלנטי לטלגרף שהונח
ב-1866, והיום מוזיאון המתעד וממחיש את תולדות המבצע ההנדסי
המדהים של פריסת הכבל בין אירופה לצפון אמריקה. חובה!!!
האיזור משופע במפרצים ואגמים, והעיירות כולן של בתים בודדים
הבנויים בשיפולי הצוקים לאורך המפרץ. המשכנו ובקרנו גם בעיירות
הדייגים בחלק המערבי של מפרץ קונספשן, ונציין בחיוב את פורט דה גרייב והיבס קוב הבנויות על לשון יבשה צרה הבולטת לתוך הים,
ואת הכפר הציורי הקטן בריגוס.
5.6.06: יצאנו מהמגורים לכיוון מזרח אל ביי בולס ווויטלס ביי
לנקודות תצפית, אך היה ערפל ולא ראינו כלום. מומלץ לנסות,
כי מזג האויר הפכפך. המשכנו צפונה לקייפ ספיר. ערפל כבד ורוח חזקה מאד, אך הצלחנו לראות את עמדות התותחים המחופרים, שהיו אמורים להגן על נמל סט' ג'ונס במלחה"ע השניה, אך לא נעשה בהם כידוע שום שימוש.
המשכנו למצודת אמהרסט (היה סגור בגלל שיפוצים), ומשם לפלובאריום
(מיותר, ומיועד כנראה לילדים). חזרנו לתוך העיר סט' ג'ונס לבנין
מפואר הנקרא The Rooms, ומשמש כגלריה ומוזיאון. ראינו שם תערוכת
ציורים מיוחדת של הצייר פראט, וגם מוצגים אחרים. המבנה מוצב כך
שמחלונותיו הגדולים נשקף נוף מדהים של נמל סט' ג'ונס והמפרץ.
-
קנדה 2006 - המחוזות האטלנטייםעוד נופים אופיניים -
-
קנדה 2006 - המחוזות האטלנטיים6.6.06: עוזבים את המגורים בהולירוד ואת איזור סט' ג'ונס ונוסעים
מערבה. על האוטוסטרדה ערפל כבד, והנסיעה לא נעימה. בהמשך פנינו צפונה לחצי האי בונה ויסטה. נסענו בדרכים משובשות מאד עם בורות עד לעיירה ההיסטורית טריניטי, בה בקרנו במבנים משוחזרים מהמאה ה-17
ובמוזיאונים שונים. מעניין. חזרנו דרומה לאוטוסטרדה והמשכנו מערבה.
נכנסנו למרכז המבקרים של הפארק הלאומי טרה נובה. מאכזב. המשכנו לגנדר. בקרנו באתר ההתרסקות של המטוס האמריקאי ב-1985 (250 הרוגים!!!), והמשכנו למוזיאון התעופה בגנדר. חביב ומעניין.
המשכנו צפונה לכיוון מפרץ נוטרדאם. הדרך בת כ-120 ק"מ ארוכה
ומשעממת, אך בסופה איזור טווילינגייט המקסים, מעניין ומיוחד ביותר. איים קטנים המחוברים ביניהם בכביש הנמצא על סוללה בתוך הים,
כפרי דייגים קטנים וציוריים בכל מפרץ, מראות מקסימים ושונים
מכל זוית. הגענו למוטל בטווילינגייט - קלסי'ס אין - שהוא מוחזק
ברמה גבוהה כאילו נפתח עכשיו לראשונה, והתמקמנו ללינת לילה,
רצוצים מנסיעה של 550 ק"מ.
7.6.06: יום קל, איטי ומקומי. טיול בטווילינגייט וסביבתה.
נקודות תצפית, מוזיאונים, חנויות לרוב, לובסטרים טעימים. נעים
וחביב בסביבה יוצאת דופן, האנשים לבביים ביותר, ורק רוצים לפטפט
עם כל אחד.
-
קנדה 2006 - המחוזות האטלנטיים8.6.06: עוזבים את טווילינגייט. נסיעה חלקה בת כשעתיים וחצי עד
גראנד פולס. בקרנו במרכז לחקר הסלמון המשקיף על המפלים. למרות שהמרכז אמור להפתח רק כעבור שבוע הרשו לנו להכנס. ראינו את
המפלים הנאים, ומעט סלמונים בתצוגה - העונה עוד לא התחילה.
המשכנו בנסיעה חלקה וארוכה מערבה וצפונה. הגענו לווילטונדייל,
והתמקמנו במוטל שנמצא בצומת הכבישים 430 ו-431. השעה אמנם
17:00, אך יש אור עד שעה מאוחרת. לכן יצאנו לטיול של כ-3 שעות
לאורך כביש 431 עד טראוט ריוור. נופים מיוחדים של אגמים, איזור
הררי וכפרים קטנים וחביבים. {הערה חשובה - למי שלא נוסע עם מחשב
נייד - בכל רחבי המחוז קיימת אפשרות לגלוש חופשי באינטרנט ממקומות
ציבוריים, בדרך כלל ספריות ובתי ספר. נצלנו זאת הרבה. מקבלים
תיירים בסבר פנים יפות מאד מאד!!!}
-
קנדה 2006 - המחוזות האטלנטייםתמונות יפות מהדרך
-
קנדה 2006 - המחוזות האטלנטייםתמונות יפות נוספות מהדרך -
-
קנדה 2006 - המחוזות האטלנטיים9.6.06: יצאנו צפונה. התחלנו במרכז המבקרים של פארק גרו-מורן, שם קבלנו הסבר על האיזור. בקרנו בנוריס פוינט (גן עדן לצלמים),
רוקי הארבור, דה ארצ'ס (הקשתות) - מאכזב. כל הדרך צפונה נופים
מהממים שמשתנים כל כמה עשרות קילומטרים. נוף הררי עם אגמים,
חופי אוקינוס סלעיים ושטוחים, המון המון עצים, ואפילו ראינו בדרך
כמה מוסים. בברום פוינט בקרנו במקום המשחזר חיי דייגים לפני כ-50
שנים, וקבלנו הסבר מרשים מהמדריך במקום. המשכנו צפונה לכיוון
לאנס או מדוז, ומצאנו מקום לינה מדהים - מתוקתק, מצוייד ומצוחצח,
עם שקט אין סופי - South Westpond Cabins. יום ארוך, מאד, אך
מעניין. עוזרת מאד העובדה שמחשיך מאוחר. הרי אנחנו ביוני, והיום
עוד ממשיך ומתארך.
10.6.06: בקרנו באתר ההיסטורי הויקינגי לאנס או מדוז. היה מעניין
מאד. המשכנו לעיר סט' אנתוני, ובקרנו בשלושה אתרים המוקדשים לזכרו
של ד"ר גרנפל, רופא בריטי שהקדיש את חייו להקמת בתי חולים, בתי ספר, בתי יתומים ומבני ציבור אחרים עבור תושבי האיזור.
-
קנדה 2006 - המחוזות האטלנטיים11.6.06: עוזבים את הקצה הצפוני ביותר של ניו פאונדלנד, בשפת
המקומיים ניו פנלנד, ונוסעים דרומה את כל הדרך שבה באנו, אין
דרך אחרת לחזור, אבל היה כדאי. נסיעה של כ-550 ק"מ עד העיר הקטנה
קורנר ברוק. בדרך עצירה אחת באתר ההיסטורי פורט-או-שואה, המנציח
את תולדות האינדיאנים והאסקימוסים שהתיישבו שם החל מלפני 4500
שנים. בקורנר ברוק מצאנו B&B חביב, עם בעלי בית חביבים, סוויטה
נוחה בקומת הקרקע, ולמחרת גם ארוחת בוקר נחמדה.
12.6.06: מקורנר ברוק נוסעים דרומה בכביש 450. כביש נופי יפה, עם
כפרי דייגים, הרים, ים, טגמים ועצים. המשכנו ובקרנו בעמק קודרוי
שטוף הרוחות, ומשם המשכנו לקייפ ריי, ולפורט או באסק, שבה נמל
המעבורות השטות מניו פאונדלנד לנובה סקושיה (קייפ ברטון). בחרנו
בחכמה רבה (בדיעבד) בנסיעת לילה, והזמנו תא פרטי לשינה (99 דולר
קנדי). תא קטן אך מצוייד היטב, כולל שירותים ומקלחת. זה אפשר לנו
לנצל את זמן השיט לשינה, ולקום רעננים בקייפ ברטון ולצאת מיד
להמשך הטיול. בזמן שנותר עד העליה למעבורת נסענו לאורך הכביש
הדרומי עד רוז בלאנש בדרך מקסימה, מלאת אגמים, שכולם ממש על
שפת האוקינוס.
-
קנדה 2006 - המחוזות האטלנטיים13.6.06: הרמקול במעבורת מעיר אותנו שעה לפני ההגעה לסידני
שבקייפ ברטון. מתארגנים בנינוחות ויורדים לרכב. ירידה חלקה ונוחה
מהמעבורת, ויציאה ישירה לטיול בקאבוט טרייל, מסלול המקיף את הפארק
הלאומי קייפ ברטון היילנדז. עוברים בכל הנקודות המומלצות: צוק סמוקי, אינגוניש, נילס הארבור, קייפ נורת' (נכנסנו למוזיאון על
תולדות החיים באיזור. קבלנו הדרכה אישית ומעמיקה ונהלנו שיחה
מעניינת עם בחור בן 31 שמנהל את המוזיאון), המשכנו לביי סאנט
לורנס ופלזנט ביי, אך היה ערפל ולא ראינו כלום, עברנו בשטיקאמפ
ובל קוט, ונסענו דרך עמק מארגארה היפה והירוק למוטל בבאדק.
במסלול זה ראוי לציין במיוחד את הנופים המדהימים מהנקודות הגבוהות
המשקיפות על הים. המוטל (Hunters) בבאדק מנוהל ע"י משפחה גרמנית
ועל כן מתוקתק, מצוחצח ונוח.
14.6.06: יוצאים מהמוטל בבאדק לאתר ההיסטורי לואיסבורג המשחזר את
חיי הצרפתים במקום במאה ה-18. פרויקט גדול ומרשים, כולל עובדים בתלבושות מסורתיות המסבירים על המקום והחיים בו. בהחלט מעניין.
המשכנו למוזיאון מרקוני בגלייס ביי. מקום קטן ולא מרשים יחסית
להישג המדעי/טכנולוגי שהוא בא להנציח - תשדורת אלחוטית ראשונה
מעבר לאוקיינוס. משם המשכנו למוזיאון אלכסנדר גרהם בל בעיירה
באדק. מקום ענק, מוקף מדשאות וגינון מסיבי, ותוכן יחסית מועט.
עברנו מהר ב-10 דקות. חלק גדול מיועד לילדים.
תמונות מהקאבוט טרייל -
-
קנדה 2006 - המחוזות האטלנטייםתמונות נוספות מה-קאבוט טרייל -
-
קנדה 2006 - המחוזות האטלנטייםועוד מהקאבוט טרייל -
-
קנדה 2006 - המחוזות האטלנטייםועוד מהקאבוט טרייל -
-
קנדה 2006 - המחוזות האטלנטיים15.6.06: עוזבים את באדק וקייפ ברטון ונוסעים דרומה. יום גשום מאד
וערפילי. נסיעה לא נעימה וארוכה. מברכים את הרכב הגדול והנוח שקבלנו
בהשכרה. עוצרים בלשכת התיירות של פורט הייסטינגס, בנקודת החיבור
של קייפ ברטון לנובה סקושיה ומצטיידים במפות. הצוות במקום לא מבריק
במיוחד. תכננו לנסוע בדרך הנופית שלאורך החוף הצפוני, אך בגלל מזג האויר והערפל שמונע ראות כמעט לחלוטין החלטנו להמשיך בדרך הראשית.
בקרנו במוזיאון התעשיה בסטלרטאון. קבלנו הדרכה אישית, כי לא היה איש
מלבדנו. היה מעניין מאד. והנה הפתעה - ביציאה אנחנו פוגשים זוג
ישראלים צעיר עם ילד קטן, שגם הם נפלו על המקום.
המשכנו לאמהרסט, וגילינו שהמוטל בו תכננו לשהות בלילה הקרוב הוא
מגעיל ודוחה. לאחר קצת חיפושים וטלפונים הזמנו חדר אצל משפחה בעלת
משק. הגענו בשעה מאוחרת יחסית והתקבלנו בסבר פנים יפות ע"י בעלת הבית, צעירה כבת 30. החדר יפה, גדול ונוח, וארוח שופע חום ולבביות.
16.6.06: השמש זורחת וחם, בלי שום דמיון למזג האויר של אתמול.
אכלנו ארוחת בוקר טעימה וגדולה בחברת זוג אורחים נוספים שהתארחו
במקום. לאחר מכן בעל הבית לקח אותנו ביוזמתו לסיור מעניין ביותר.
בקרנו ברפת חלב, בטורבינת רוח להפקת חשמל ובאיזור ייצור סירופ
מייפל. כל זה גרם לכך שיצאנו משם רק בצהרים, אך מאד נהנינו, ואנו
שומרים על קשר עם המארחים עד היום.
נסענו לעיירה פארסבורו ובקרנו במוזיאון הגיאולוגי של מפרץ פאנדי.
מעניין מאד. המשכנו לכיוון טרורו עם עצירה קצרה בחוף של פארק
חמשת האיים. בטרורו גילינו שוב שהמוטל בו תכננו להיות לא מתאים
לנו. ליד המוטל נמצא האתר ממנו צפינו בתופעה המיוחדת של
נחשול הגיאות, שחודר מן הים במעלה הנחל, בניגוד לכיוון הזרימה הרגיל.
תופעה מעניינת ומיוחדת מאד. יש צורך להצטייד בטבלה של זמני הגיאות
בכל אחת מנקודות התצפית של מפרץ פאנדי (יש רבות) כדי להגיע בזמן
המתאים. איתנו צפו במראה המיוחד עוד כמה עשרות אנשים.
מצאנו שוב חדר יפה ומהודר בחווה המגדלת פרות לחלב, עשר דקות מטרורו.
-
קנדה 2006 - המחוזות האטלנטייםטורבינת הרוח במבט מלמטה -
-
קנדה 2006 - המחוזות האטלנטיים17.6.06: יום שבת. נסענו לפי תכנון מוקדם לראות את שוק האיכרים
בטרורו. היה בזבוז זמן, ממש בדיחה! המשכנו דרומה. כל השטח מישורי
יחסית, וכבר רואים שטחים חקלאיים מעובדים ולא שטחי יער ואגמים.
בקרנו באתר ההיסטורי הלאומי גראן-פרה, להנצחת האקדים (הצרפתים),
שגרו באיזור במאה ה-18, וגורשו ע"י הבריטים. מקום גדול, מטופח
ומושקע. המשכנו לוולפוויל, ושוב גילינו לצערנו שהמוטל שבנינו עליו
הוא ברמה נמוכה מאד. אכלנו ארוחת צהרים מאוחרת בפאב (ארוחות בפאבים
מאד מומלצות. טעים וזול). מצאנו מלון ע"י וולפוויל, שלידו בקתות
עץ, נוחות ומצויידות בכל הדרוש.
18.6.06: יום קל בסביבה. יצאנו מוולפוויל לכיוון פארק בלומידון,
והשקפנו על הנופים של הים וההרים. משם המשכנו לנקודת התצפית
לוק-אוף, ממנה נשקף נוף מרהיב של עמק אנפוליס. משם המשכנו לכיוון
קייפ ספליט. הדרך לאורך חוף סלעי בצבעים משתנים וחזקים.
המשכנו לביקור בנמל הדייגים הקטן והמפורסם הולס-הארבור, בו ראינו
את הספינות שבמעגן תקועות בבוץ של קרקעית הים בגלל השפל. לא
התפתנו לאכול שם לובסטרים בגלל המחירים המופקעים. חזרנו לעיירה
קנטוויל ואכלנו ארוחה מצויינת בפאב של פאדי, וזאת לאור נסיוננו
המוצלח יום קודם בפאב אחר. התפריט כלל: למנה ראשונה מרק קר
מתפוחים ואוכמניות כחולות, למנה עיקרית צדפות וקיש לובסטר
ולקינוח פאי קוקוס. בהחלט שונה מכל מה שאכלנו עד כה, וטעים מאד.
חזרנו לוולפוויל לתצפית על הגיאות מפארק בקצה רחוב פרונט. קרקעית
עם אדמה בוצית בצבע לבנה סגול. תוך כשעה הכל היה מוצף ומלא מים
והקרקעית לא נראתה בכלל. כל האיזור ידוע כמקום שבו הפרשי הגיאות
והשפל הם הגדולים בעולם ומגיעים בשיאם ל-16 מטר.
בוולפוויל בקרנו גם בפארק שבו היה בעבר מאגר המים של העיר, וכעת
יש שם כמה בריכות המשמשות לדיג ולשחיה. חביב מאד ומטופח כמובן.
-
קנדה 2006 - המחוזות האטלנטייםנחשול הגיאות -
-
קנדה 2006 - המחוזות האטלנטייםבדרך לפארק בלומידון -
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות