חזרנו מפראג היפהפיה
-
היום השלישינהיינו רעבים. בתוך הסמטה, מול הכניסה, יש שילוט שמאלה לכיוון מסעדה. הלכנו כמה מטרים שמאלה והגענו למסעדה מתוקה, עם מקומות ישיבה גם בחוץ וגם בפנים. בחוץ יותר מרווח אבל בפנים היה נראה חמים ושמח. נכנסנו פנימה. איזו החלטה טובה זאת היתה להיכנס למסעדה הזאת. אחרי יומיים של אוכל צ'כי שומני הרגשתי צורך בסלט. לשמחתי, קיבלתי סלט "ישראלי" מושקע וטרי, שכלל עגבניה, מלפפון, פלפל אדום, פלפל צהוב, חסות מכמה סוגים ותירס. התלהבתי. בן הזוג הזמין פסטה ודיווח שגם היא היתה מעולה. מסביבנו אנשים אכלו המבורגר וצ'יפס וגם מנות עיקריות צ'כיות. המלצרית, שחשבנו שאולי היא גם בעלת המקום, הגישה הכל ביעילות ועם חיוך גדול. מסעדה מומלצת!
לקראת סוף הסמטה הגענו לחנות סבונים ותמרוקים. היה שם סטנד שלם של סבונים ומוצרי אמבט המיוצרים מבירה, סטנד נוסף של מוצרים המיוצרים מיין, ומגוון גדול של סבונים ומוצרי אמבט בריחות נוספים. נרכש סבון העשוי מבירה (הסבון כבר נמצא בשימוש, והוא אפילו נעים לשימוש, בנוסף לקוריוז). נרכשו שני סבונים נוספים, שיוצרו בעבודת יד בפראג, מתוך מבחר גדול של סבונים וריחות שהיו בחנות הקטנה הזאת.
כמה מילים על הסדר הצ'כי:
- בעת שטיילנו ברחובות המצודה ניגש אלינו שוטר, ובטון החלטי אמר לנו לעבור לצד השני של המדרכה. התברר שהלכנו על הצד השמאלי של המדרכה במקום על המדרכה הימנית, והיינו "נגד כיוון התנועה"
- במוזיאונים בהם ביקרנו, שמנו לב שכולם הולכים באותו כיוון, למרות שהיו כמה חדרים מהם אפשר היה להתחיל את המסלול.
- באותו אופן, גם בסמטת הזהב יש רק כיוון אחד שאפשר להיכנס ממנו ורק כיוון אחד אפשרי ליציאה.
-
היום השלישילאחר שיצאנו מסמטת הזהב, המשכנו בשבילי המצודה לכיוון נקודת תצפית יפה. בדרך עברנו, בין השאר, על יד ארמון לובקוביץ, שכיום פועל בו החלק ההיסטורי של המוזיאון הלאומי.
-
היום השלישי
-
היום השלישיאחרי נקודת התצפית מגיעים למעשה ליציאה המזרחית מהמצודה. ניתן לרדת במדרגות לכיוון שכונת מאלה סטראנה או להיכנס לכרם או לגנים שנמצאים בצד הזה של המתחם.
אנחנו טרם ביקרנו בכנסיית סנט ויטוס, וטרם היינו בתערוכה "סיפורה של המצודה" שהיתה כלולה בכרטיס שלנו, ולכן חזרנו חזרה לכיוון ההתחלה.
-
היום השלישיכמו שסיפרתי קודם, לצערנו, ביום ביקורנו במצודת פראג הארמון המלכותי הישן, שנחשב לאחת מהאטרקציות המרכזיות במתחם המצודה, היה סגור לקהל. למרות זאת, התערוכה ההיסטורית "סיפורה של המצודה" שנמצאת באולמות הגותיים שמתחת לארמון, היתה פתוחה.
לאחר התערוכה, השעה כבר לקראת 15:00, ואנחנו חוזרים לבדוק מה שלום ויטוס "ידידנו". מתקרבים. לא רואים את התור הארוך שהיה קודם. ממשיכים להתקרב. תוהים מאיפה מתחיל עכשיו התור. מתקרבים יותר. אין תור. אין אדם אחד בתור. זוכרים את התור של שעתיים שהיה לכנסיית סנט ויטוס בתחילת היום? זוכרים את המדריך הקולי שניסו למכור לנו ב- 800 קורונות בשביל לעקוף את התור? אז עכשיו אנחנו פשוט צועדים בקלילות לתוך הכנסייה.
הכנסייה גדולה, מרשימה ומלאת ויטראז'ים. תוכלו לראות בתמונות בעצמכם.
-
היום השלישי
-
היום השלישי
-
היום השלישיהי אור,
איזה יופי.
בהחלט מסכימה שארבעה ימים בפראג זה מעט מדי.
הנה תראי - רק התחלנו להתרגל וכבר נשאר עוד יום אחד בלבד.
אני זוכרת שההחמצה מבחינתי בפראג היתה דווקא העובדה שלא יצא לי לראות שם הופעה של להקת המחול המקומית והאיכותית "לטרנה מגיקה". זו להקה מדהימה שהיתה בין הראשונות ששילבו מדיות נוספות במופעים שלהם פרט למחול נטו (מיצגי וידיאו והקרנות על מסכי ענק, תיאטרון, אקרובטיקה ועוד). דווקא כשהיינו שם הם היו בסיבוב הופעות בחו"ל...
טוב, כאן נסתיימה פינתה של שרי רז.
לילה טוב, אוסי
-
היום השלישיהיי אור
כבר כתבתי בעבר שאת ליבי השארתי בפראג.
היא כל כך יפה שאי אפשר שלא להתאהב בה
אני עוקב כל הזמן כמובן גם אם לא תמיד מגיב.
לא יודע אם טיפסתם גם בסנט ויטוס לראש המגדל אבל הנוף משם-מרהיב!
הטיפוס למעלה לא פשוט אבל שווה כל מדרגה צרה ולוליינית שעוברים בדרך.מאז הטיפוס הזה זוגתי מוותרת בדרך כלל על עליה לראשי מגדלי פעמונים של כנסיות.....
תודה על התמונות - עברו כבר מעל 5 שנים מאז שהיינו בפראג.
איזה חשק את עושה לחזור...
ג'מוס -
היום השלישיבוקר לכולם.
אוסי גם אני הפסדתי את לטרנה מגיקה. לעומת זאת היינו בהופעה של "סתם" תיאטרון שחור. היינו באולם 20 איש כולל אלה שעל הבמה ועל המסכים. הכול היה חשוך מאוד, בודד, הסתבר שההצגה מוקדשת איכשהו לשטן וחבריו. פחד מוות. דמויות מוזרות על הבמה, דמויות מפחידות על המסך, ואני עם אישי מחזיקים ידיים באולם הריק. אחרי ההפסקה הזוג היחיד שהיה שם ברח ואנחנו הצטרפנו אליו.
ג'מוס, מזדהה עם זוגתך. מאז אותו מגדל גם אני יושבת למטה ומחכה שהבנים יעשו את כל המדרגות הלוך חזור.
אור, תמשכי קצת עם היום האחרון, שנמרח את הכיף עוד קצת!
אלונה -
לג'מוסהיי ג'מוס,
לא מתאים לך ככה לעקוב בשקט
. בוא תעשה קצת רעש
.
לא טיפסנו לראש המגדל בסנט ויטוס. האמת היא שלא ידעתי שיש משם נקודת תצפית. אני כבר די שבעת מדרגות למגדלי פעמונים בערים אחרות. לאחרונה אימצתי לעצמי כלל חדש לפיו עולים רק לנקודות תצפית עם מעלית. אם הפיתוי לא גדול מדי, אני אפילו מצליחה לקיים את הכלל שלי
אור -
לאוסיהיי אוסי,
יופי שאת עוד פה.
גם אנחנו לא הספקנו לראות הופעה של לטרנה מגיקה ולא הופעה של תיאטרון שחור. בערב לפני האחרון רצינו ללכת לאחד מהם וכבר לא היו כרטיסים.
יש למה לחזור לפראג...
-
לאלונההיי אלונה,
איזו חוויה. את צריכה חוויה מתקנת בפראג
, כבר אמרתי?
אנחנו עדיין רק באמצע היום השלישי
אור -
לאור
ממשיכה לעקוב בהנאה אחרי הסיפורים והתמונות המחמיאות כל כך לפראג
תודה
-
להגרתודה הגר!
בינתיים, קבלי עוד תמונות מהויטראז'ים של כנסיית סנט ויטוס.
-
היום השלישיהי אור,
איך שהלב מתרחב עם כל תמונה ותמונה.
יפה פראג. יפה מאד.
כייף לחזור לאותם מקומות שהיינו בהם, את מחייה את הזכרונות הטובים והנעימים שיש לי מהעיר המקסימה הזו.
וכן. קחי את הזמן, אל תמהרי....
שלא יגמר כל כך מהר.
ענת
-
להגראאחח...!!! כל כך יפה! מקסים! מעורר תאבון וחשק!
גם אני כבר רוצה ללכת ללכת לאיבוד בסמטאות היפיפיות של פראג
נראה לי שאחרי הטיול שלך, פראג תתרומם עוד יותר גבוה
ברשימה
פשוט חלום
נורית
-
לענת ונוריתשמחה שאתן נהנות מהתמונות ומהסיפורים
ממשיכים...
-
המשך היום השלישייצאנו ממתחם המצודה דרך השער הראשי ודרך כיכר הכניסה למצודה
(Hradcanské námestí). כיכר רחבה ובה ארמונות נוספים.
-
המשך היום השלישיהסתכלנו בשעון וראינו שהשעה לא מאוחרת, ועדיין יש אתרים פתוחים. החלטנו ללכת לארמון הלורטה.