חזרנו מברלין
-
ברלין - אמנותהמוזיאון האחרון - הוא למעשה מוזיאון פתוח - האיסטסייד גלרי.
קטע נוסף מהחומה שנשארה וציירים מציירים עליה כל פעם ציורים חדשים - לא יודעת מה החוקיות.
חייבת לומר שהיתה לי תחושת מסחריות, כזו שמביאה תיירים, לא אוטנטי. אבל אולי אני טועה.
http://www.all-yours.net/u/gallery.php?act=specials&lan= en&rid=6281044177
רבקהאיסט סייד גלרי(גודל:12.83KB) איסט סייד גלרי(גודל:15.94KB)
-
ברלין - אמנותרבקה, אין לי מילים. פשוט כך. לקחת את כל היפות והחכמות שבהן. שותקת, לומדת ומחכימה מרגע לרגע וגם נהנית מכל שנייה. וואו!
אלונה -
ברלין - אמנותרבקה, נהדר!!!
צללתי לתוך האומנות הזאת בהנאה רבה.
ה Lilith am Roten Meer פשוט מדהימה ועוצמתית מאד, בעיני. מצאתי כמה דברים באנגלית, כשחיפשתי בשמה האנגלי של העבודה: lilith on the red sea.
יש לקיפר סדרה של "ליליות". כזכור, על פי המיתולגיה היהודית לילית הייתה אשתו הראשונה של אדם, שנוצרה כמוהו מאדמה, ורצתה להיות שוות זכויות לו.
לאחר שלא התקבלה בקשתה היא ברחה לים סוף, וחברה למלך השדים וילדה מאות שדים.
כמובן לים האדום יש משמעויות סמליות רבות , כמו התת מודע מצד אחד, מסע אל הפנימיות ועד דם (הווסת).
אם את מחפשת בגרמנית, ניתן לניעזר במתרגם שעשה עבודה סבירה, לפי התרשמותי.
לגבי המנורות. לא בטוחה. אני יודעת שיש לננוצרים מעין מנורת אדוונט-מדליקים כל יום ראשון נר עד חג המולד. אבל זה 4 נרות. אולי זה "פיתוח" של הרעיון. כלומר זה בעצם מה שיונית כתבה. הדלקת נרות-אורות לקראת חג המולד-היום הקצר ביותר והחשוך ביותר.
יש נוצרים שמדליקים חנוכיות או מנורות , כי זה יפה.
לפי מה שאני יודעת, ליהודים אסור להדליק/להשתמש במנורה, כי הייתה מותרת רק בבית המקדש (אולי גם בבתי כנסת). מנורת חנוכה היא החנוכיה-בעלת 9 קנים.
התמונה של המנורה בחלון ממש יפה.
רבקה, תודה על ערב מרתק בסיור אומנותי בברלין וביצירות של קיפר...
אם אמצא עוד משהו אחזור אלייך... -
ברלין - אמנותתודה רבה נירית, עכשיו יש לי חומר קריאה...
מעניין עניין המנורה, כי ראינו מנורה קצת יותר עתיקה בשוק הפשפשים. לא ידעתי שהיא גם בשימוש הנוצרים.
אולי אסי יכול לשפוך על כך מעט אור?
פסל זעקת הנשים
ברחוב רוזנשטראסה, ליד אלכסנדר פלאץ
חיפשנו את הפסל שלוש פעמים ורק בפעם השלישית מצאנו אותו, למרות ההסבר של יונית.
זה נושא מאוד קשה בברלין - השילוט. או חוסר השילוט.
אז ככה. הפסל ממש לא קטן - לפחות 2 מטר גובה בהערכה גסה.
אבן החול ממנה הוא עשוי הוא חומר הגלם הכי נפוץ בברלין לפסלים וממש לא נראה לי שזה משהו שיתכלה ב200 השנים הקרובות, אז כל מי שרוצה לראות - יש סיכוי.
בעיניי הפסל מאוד יפה ועצמתי, העניין של החיבוק והניתוק והמעגל - תודה לכל מי שהוביל אותנו אליו.
רבקה
פסל זעקת הנשים(גודל:15.89KB) פסל זעקת הנשים(גודל:15.18KB)
-
חצרות ברליןחוב קטן לפרק הקודם - בימי חמישי פתוחים הרבה מוזיאונים עד שעה מאוחרת, ובגלל שזכרנו זאת, הלכנו אחרי השעה חמש לכוון ארכיון הבאוהאוס. קצת התבלבלנו בניווט והגענו בחמש ורבע - היה סגור. המוזיאון הזה נסגר בזמן. אז אותו נראה כנראה בפעם הבאה, ועצתי היא לבדוק יותר טוב מי פתוח ומי לא.
דבר נוסף - אלה היו הבחירות שלנו לטיול זה - יש כל כך הרבה אלטרנטיבות אחרות שבהחלט כדאי לבדוק אותן לפי טעם אישי.
חצרות
ברלין הישנה בנויה חצרות חצרות. מבחוץ, כלפי הרחוב מופיע בניין רגיל, שלעולם לא היינו מנחשים מה מאחוריו אם לא היינו יודעים. נכנסים דרך אחת הדלתות, בד"כ פתוחה קמעה, מתגלה חצר שמוליכה לעוד חצר ועוד אחת ועוד אחת.
יש שתיים ידועות מאוד - כל המדריכים ממליצים עליהן, ובצדק, אך יש גם הרבה אחרות שאם מחפשים או נקלעים אליהן מתגלה עולם ומלואו. כך מצאנו את אחד המקומות הכי מקסימים כשחיפשנו ספריה מסויימת שביתי רצתה לראות ושלט קטן על קיר מס' הבית הוביל לחצר, שהובילה לעוד אחת ועוד אחת צדדית ולבסוף הספריה היתה אחרי גן ילדים מקסים - היה כל כך כיף להתבונן דרך החלון בהנהלותם של הפעוטות.
בחצרות אחרות ראינו "סתם" חנויות מדליקות או במקום אחד גילינו מגרש משחקים ששימש את הנסיך הפרוסי במאה ה-19 (היה שלט...).
האקשה הופה
זו החצר הידועה ביותר והמצועצעת ביותר, נמצאת ליד ההאקשה מרקט במיטה
כשמגיעים רואים את הבניין הזה, ובאמת אם לא הייתי יודעת שצריך לחפש חצר זה היה נראה לי כאחד הבניינים הרגילים.
רבקה
האקשה הופה(גודל:19.55KB)
-
חצרות ברליןהחצר המפורסמת ביותר כאן היא הראשונה המצופה אריחי ארט נובו ומופיעה בקישור הקודם. בשאר החצרות חנויות עיצוב שונות, שרק מהיופי שלהן אפשר לבלות כאן יום שלם...
רבקה
האקשה הופה(גודל:16.39KB) האקשה הופה(גודל:19.85KB)
-
חצרות ברליןהחצר השניה היא - הקמן הופה
http://www.qype.com/place/187685-Heckmann-Hoefe-Berlin
לא רחוק מבית הכנסת החדש, שם נמצא הקונטס וורקה. בטיול בחצרות הקמן פתאום עלה באפנו ריח מתוק מאוד של כרמל, הלכנו לפי הריח וגילינו מפעל קן לסוכריות. בעיניי נראה כמו מטבח ביתי, לא במיוחד אסתטי, אז חוץ מצילומים לא לקחתי כלום משם...
וכמו שאמרתי קודם עוד הרבה חצרות אחרות לא פחות חינניות.
רבקה
אחת מחצרות הקמן הופה(גודל:18.67KB) מפעל לסוכריות(גודל:12.97KB)
-
תחבורה בברליןרבות דובר עליה. בכל מדריך בכל טיפ בכל שיחה על ברלין - בכל מקום כתוב שהיא מצויינת.
טוב, אז יש לי כמה השגות, בין היתר בגלל שאני מכירה עוד כמה ערים גדולות, והיה לי יותר נוח בהן.
יתרונות - יש רכבות רגילות שחוצות את העיר - קוראים להן S, בחלק המזרחי יש טראם, בחלק המערבי אוטובוסים - קוראים להם M ואלה שהופכים לתחבורה לילית מקבלים את השם - N. ויש תחתית שקןראים לה - U.
התחתית בניגוד לערים גדולות אחרות נוסעת בקומה אחת בלבד מתחת לפני השטח כך שלא צריך לרדת מדרגות רבות, ובכל תחנה שניה יש מעלית למתקשים.
חסרונות - אין כמעט נקודות מפגש בין אמצעי התחבורה השונים. כלומר, יש, באותה צומת רחובות. כלומר, אם הכרוז אומר - תרדו כאן להחלפה עם ___ זה אומר בד"כ לצאת החוצה מהתחנה ולחפש את האוטובוס/רכבת/טראם/קו אחר של התחתית. זה לא נורא מסובך, מתרגלים אחרי יום/יומיים, אבל אתם יודעים, צריך לפתוח מטריות וכו'.
יש כמה תחנות מרכזיות גדולות, כמו אלו שמתוארות בערים אחרות - אנחנו פגשנו את התחנה המרכזית החדשה ואת אלכסנדר פלאץ.
ואני ממש לא מתלוננת, רק מתארת תמונת מצב.
התחנה המרכזית החדשה(גודל:17.63KB) התחנה המרכזית החדשה(גודל:33.41KB)
-
תחבורה בברליןכן ושכחתי לציין שבסוף שבוע, כשכל ברלין מבלה באינסוף המסיבות שלה, יש תחבורה מלאה כל הלילה.
תחנות התחתית יפות ומתוחזקות, כמעט ואין שלטי פרסום (כמי שמאוד מודעת לפרסום, שמתי לב שהם למעשה כמעט ולא נמצאים בכל העיר. מעט מאוד שטחים מוקצים לפרסום), לכל תחנה הייחודיות שלה. יחד עם זאת לפני הנסיעה, חיפשתי את אותן תחנות שיש להן ייחוד עיצובי, ויש כאלה לא מעט, אלא שהן מאוד רחוקות, מחוץ לרינג של ברלין. זו עוד סיבה לנסיעה הבאה לברלין.
הנה תחנה אחת מתקופת הארט דקו, שאפילו שלטי הפרסום שלה משתמשים בציירי התקופה. שימו לב לתא הכרטיסן מהעץ - מהמאה ה19, והציור של אוברי ברדסליי.
רבקה
תחנת הרכבת וויטנברג(גודל:13.94KB) תחנת הרכבת וויטנברג(גודל:16.70KB)
-
תחבורה בברליןתחנת תחתית(גודל:11.97KB) תחנת תחתית(גודל:14.56KB)
-
ברלין - זוטות, או שלאאמפלמן
כשהמערב והמזרח התחברו, התברר פתאום ששתי שיטות חיים שונות התפתחו - למשל רוחב מסילות הרכבת שונה. בהדרגה הכל שונה לתקן האירופאי, כלומר המערב אירופאי. הכל עבר בשקט (כנראה) חוץ מהאיש הקטן ברמזורי מעבר החצייה. האיש הקטן, אמפלמן שמו, שכנראה הומצא בשנות השישים במזרח גרמניה, היה שונה מזה במערב, סימל עבור האזרחים את החיים הקודמים וכאן קמה קול מחאה בנוסח - תשאירו לנו לפחות את אמפלמן. המחאה היתה כל כך גדולה שאמפלמן חזר למקומו ובכל רחובות המזרח אמלפמן שולט.
יש חנויות עיצוב של מוצרי אמפלמן, סטיקרים, גרפיטי ומה לא?
רבקה
אמפלמן(גודל:18.13KB) אמפלמן(גודל:15.97KB)
-
ברלין - זוטות, או שלאקניות
בטח שכדאי!!! העיצוב מקסים, כזה שלא בטוח שמוצאים כאן, המחירים נוחים ביותר (היו הנחות, לא יודעת למה) - יש מגוון רחב - מחנויות יד שניה בהן אפשר לקנות בגדים לפי משקל (!)
הומנה: U5, Tram 20 / Frankfurter Tor
גאראג' Kleidermarkt Garage, Ahornstraße 2, Schöneberg (U: Nollendorfplatz)
15 יורו לקילו בגדים.... מי שיש לו יכולת נבירה ודאי ימצא מציאות.
שווקי פשפשים - שוב, סבלנות ומוצאים מציאות אמיתיות.
שלא לדבר על פרידריך שטראסה היוקרתי ובו אפשר להוציא קצת (או הרבה) יותר כסף.
אלקטרוניקה - בחנות שבצילום - מדיה מרקט שהאלכסה (קניון באלכסנדר פלאץ) - חמש קומות של כל מה שמתחבר לחשמל! יש מוצרים שהם בחצי מחיר מהארץ, יותר זול ממה שראינו בלונדון.
רבקה
אלכסה(גודל:13.22KB) גארז'(גודל:15.27KB)
-
ברלין - גאווהברלין היא כנראה אחד המקומות הכי ידידותיים לבני/בנות הקהילה. מעולם לא פגשתי ספר טיולים שכל כך מלא בהפניות למקומות עבור הקהילה הגאה.
חוברות ייעודיות ומגזינים מחולקים במלון ובמוזיאונים בדיוק כמו שאר החוברות, חנויות המיועדות להומואים, או ללסביות או לקווירים נמצאות ברחובות הראשיים. יש בתי קפה ייעודיים, סקווטים, מסיבות, ספריות, חנויות ספרים וכו'.
מי שיחפש - ימצא.
רבקה
-
ברלין - סיוםועוד לא דיברתי על אוכל - על מסעדות שף בעלות מזלג/ות מישלין - יונית זכינו סוף כל סוף לאכול באחת כזו ואין לי מילים לתאר, והמחיר יש לציין יותר זול מכל מסעדה פלצנית בתל אביב, יש מסעדות מכל העולם, אם רק מרחיקים טיפה לשכונות אחרות - נויקלן, קרויצבורג, פרצנלאואר ברג, מיטה וודאי כאלה שלא הספקנו בטיול הזה להגיע אליהן - אכלנו במסעדה איטלקית שהבעלים לא דיבר מילה חוץ מאשר באיטלקית, אכלנו במסעדת פיוז'ן מעולה, ובמסעדה מונגולית שאני מוכנה לחתום שאין קשר בינה לבין מונגוליה אבל היה טעים מאוד, ואכלנו בויאטנמית,
ובשווקי חג המולד בעיקר אוכל גרמני טעים טעים - נקניקיות שונות, קציצת בשר אל תשאלו איזה, לביבות תפו"א כמו אלה של חנוכה שלנו, סופגניות מכל הסוגים, פנקייקים, סוכר תפוח, ערמונים, יין מתובל - האמת לא משהו, קפה אירי - אהבתי, ועוגות - זאכר טורט, ואפפל שטרודל, ופלאומן קוכן - עוגת שזיפים שהותפחה בבירה במקום בשמרים וקרואסונים עם נוגט בפנים יותר טעימים מאלו בפריז שאת טעמם כבר שכחתי ומה אגיד - מזל שהלכנו המון כדי להוריד את כל הקלוריות....
וארוחות הבוקר - אל תזמינו מלון עם ארוחת בוקר, כי מאוד מאוד שווה לדגום כל יום בית קפה אחר ולכל אחד ארוחת בוקר אחרת אבל העיקרון הוא שמקבלים דוגמית מכל מה שמונח בד"כ בבופה על הצלחת ואין מישהו שיכול לגמור הכל עם כל סוגי הלחם שעושה רושם שהם אופים לבד...
ואם שכחתי עוד משהו חשוב, אתם מוזמנים לשאול.
רבקה
גאלרי לאפייט(גודל:22.07KB) מלון ראדיסון-בלו(גודל:17.70KB)
-
ברלין - סיוםרבקה יקרה
יש לי רק שאלה אחת:
מתי את לוקחת אותי איתך?
תודה ענקית!
יעל -
ברלין - סיוםרבקה, אין מלים!
לא שהופתעתי! עוד לפני שנסעת כבר ידעתי איזה תענוג מצפה לי (לנו).
טיילתי טיול-כורסא מופלא, למדתי, החכמתי, נהניתי... מה עוד אבקש?
תודה תודה!!!
לגבי הסקווטים:
אני לא זוכרת מאיפה הידע שלי, אולי מתכנית בטלוויזיה (הבריטית) - "סקווטרים" (בעברית מאונגלזת) יש גם בלונדון. הם יושבים בקומונות משום שברגע שפלשו לבניין, אי אפשר לסלק אותם בכוח, כל זמן שהם נמצאים פיזית בתוך הבניין.
לאחר עשר שנים שלא פונו הם מקבלים חזקה חוקית על הבניין. לכן, והיות ובדרך כלל מדובר בבניינים שלמים - יש מקום להרבה פולשים - הם מתארגנים בקבוצות, ובכל פעם משאירים אנשים בודדים לשמור על הבניין בזמן שהאחרים יוצאים לעיסוקיהם. אחרת האלטרנטיבה היא להישאר "בפנים" במשך 10 שנים!
בסופה של תקופה הם זוכים בבעלות על פיסות נדל"ן שחלקן בעלות ערך כספי גבוה ביותר.
בעצם אז הם יכולים למכור את הבניין ולעבור הלאה, לפלוש לבניין אחר לעוד 10 שנים
.
או שבכספי המכירה הם יכולים לקנות לעצמם דירות מפוארות.... אם הגיל (עשר שנים מאוחר יותר) עושה את שלו והם בשלים לשינוי סטאטוס.
לגבי המנורות:
אלה פשוט מנורות יפות לקישוט ולהארה לקראת חג המולד. נוהגים לשים אותם בחלונות כדי שהבית יראה מואר גם מבפנים וגם מבחוץ. אם היה איזה שהוא קשר למנורת שבעת הקנים היהודית, אף אחד כבר לא זוכר אותו או מודע לו.
נעה -
ברוכים השבים !!!גם אנו היינו בחופשה ב...חיפה
ואז היה צריך לתעד, להעלות סיכומים ותמונות, את יודעת... כך שרק כעת אני מתחיל לקרוא גם את החוויות שלכם. -
ברלין - סיוםככה, רבקה?
סיום?
רק התחלנו לשוטט במוזיאונים ובחצרות, להתמצא במעברים בין אופני התחבורה ולטעום על קצה מזלג המישלין איזה נזיד חם, והכל נגמר?
אני בטוחה שאם תתאמצי רק עוד קצת, עוד מעט, כי זה בא לך בקלות ובטבעיות כזאת, תוכלי לספר לנו עוד - על הברלינאים, על החווייה של העיר הענקית, הרובעים השונים, האופנה, או כל מה שיעלה על דעתך הנרחבת.
ואם לא בא לך לדבר - נסתפק גם בתמונות יפות נוספות שמסתתרות להן שם באוסף הגדול.
בבקשה תאריכי לנו עוד קצת את הטיול איתך...
אוסי המעיקה.
-
ברלין - סיוםאוסי, תודה. לי לא היה נעים להציק לרבקה, אבל אני חוזרת לאשכול כל פעם לבדוק אולי היא החליטה לפנק אותנו עוד קצת. רבקה'לה, לא חייבת לדבר, רק תראי לנו עוד קצת.
אלונה -
ברלין - הדרן לבקשת הקהל...מאוד אהבתי את הכותרת "סיום", כי זה אומר שאני יכולה לנוע הלאה...
אבל לא באמת. יש לי עוד כל כך הרבה סיפורים לקרוא כאן, והראש עוד בברלין...
אז שמתי לב, שתמונות ברלין המוארת לכריסטמס הן המעטות ביותר, אז אותן אתגבר.
משהו שאני חייבת לשתף בו: הלילה אצלנו הרבה הרבה יותר מואר מאשר בברלין. אינני יודעת מה הסיבה, אך הרחובות הרגילים, אלה שלא מוארים לכריסטמס, די חשוכים, כך שיוצא שהמקומות שכן מוארים, הם כפל כפליים יפים.
רבקה
אורות הכרך(גודל:22.82KB) אורות הכרך(גודל:18.34KB)
