Te Araroa, ניו זילנד
-
הבנתי שזה מסלול חדש יחסית בנ"ז,
סוגשל שביל ישראל של ניו זילנד (רק פי כמה יותר ארוך)
יש מישהו פה שעשה אותו או חלקים ממנו, ויוכל לתת איזשהם רשמים בנוגע אליו?
אני מתכנן שהיה של 3 חודשים בערך בנ"ז (זה גם המירב שאפשר מבלי להאריך את הויזה)
אני כמובן לא אספיק את כולו, לכן שאלה נוספת היא על איזה חלקים אפשר לוותר, והאם יש אפשרות לעשות אותו הפוך- כלומר מהדרומי לצפוני?
חוץ מזה- יש למישהו מושג על עלות כוללת של כל/רוב החלקים בו, הערכה גסה בערך..?
התחלתי לקרוא עליו באתר הרשמי, אבל יש מלא מידע, ובעברית זה יהיה ידידותי יותר.
תודה לעונים!
ושבוע טוב -
Te Araroa, ניו זילנד
שלום אופיר,
אני מעריך שזה הביקור הראשון שלך בניו זילנד. ועל סמך זה אני כותב את דעתי בנושא.
כמו שבשביל ישראל יש חלקים מעניינים יותר ומעניינים פחות, אני מאמין שגם לשביל הזה (כמובן בסקאלה טיפה שונה)....אני לא הייתי נצמד לשביל הזה בהכרח, רק בגלל שהוא חוצה את ניו זילנד. יש כל כך הרבה טרקים ומקומות יפים שלא כדאי לפספס רק בגלל שהם לא מחוברים ברצף לטרקים אחרים. אני ממליץ לך לבחור את המקומות שאתה רוצה לטייל בהם לפי האופי והנופים שאתה מחפש ולאו דווקא לפי הקונספט של שביל ארוך, למרות שגם זה יכול להיות מעניין.
-
Te Araroa, ניו זילנדפששש, זה חיבור של המון מסלולים, ונראה לי שיש פה ושם "פערים כאלו" כך שזה לא ממש רצוף - אבל לא עשיתי בדיקה מדוקדקת.
בכל אופן, זה נראה מעניין, אבל בכדי להגדיל את הרצף, עושה רושם שמדי פעם הולכים שם בקטעים יחסית פחות מעניינים, ומצד שני... הולכים מצפון לדרום/דרום לצפון (נראה לי שאת הרוב אפשר לעשות ב2 הכיוונים - ואני חוזר, לא מדובר כאן בבדיקה מדוקדקת...) משתדלים כאן "לא לפזול לצדדים", המסלול לא עובר מספיק לטעמי בפיורלנד ובאספיירינג נאשינאל פארק (רציתי להגיד לא בכלל... אבל איכשהו הוא מגיע מאוד קרוב לזה בקטע שבין קווינסטאון לוואנאקה, אז מי שאני שאקבע אם כן או לא?!)
ויש עוד איזורים שמדלגים עליהם...
מצד שני, זה נראה כמו אתגר נחמד ומעניין, זה עובר בהרבה מקומות יפים, חלק גדול מהמסלולים כאן עושים רושם לא מאתגרים במיוחד, חלק אחר עושה רושם של מסלולים לא מאוד פופולריים (יש לזה צדדים טובים ורעים...).
מבחינת לינה, צריך לבדוק בכמה מהקטעים באמת מתכוונים ללון בבקתות, או שיש בקתות. יש אפשרות ל backCountry hut pass שאם תישנו בהרבה כאלו יכול להיות מאוד יעיל...
דרך אגב, האתר הוא לא רע בכלל מבחינת מידע, אני לא בטוח כמה מידע בעברית יוכל להיות טוב יותר... יש שם מרחקים בק"מ, לרוב הערכה בשעות, וציון של נק' התחלה/סיום + תצלום וקישור למפה ועוד נתונים על הבקתות... שזה לא רע בכלל.
בכל אופן, זה דוקא עושה רושם של שרשור דיי נחמד וגם דיי מקורי, אני אנסה לבדוק ... אולי "המכשפה" תדע לעזור יותר ממני.
אם יש שאלות נקודתיות יותר מאשר "מידע כללי/עזרה" אשמח לנסות.. -
Te Araroa, ניו זילנדהי אופיר. מצרף לך לינק לישראלי שעשה את כל המסלול, גם חלקים שלא היו רשמית פתוחים בזמן שעשה אותו. רובו דווקא לא כתוב בעברית, משהו בגלל שגם חברים שלו מניו זילנד קוראים את זה.
אני אישית לא מתלהב מהרעיון של לעשות מסלול ארוך מאוד רק כדי להקרא throu hiker. אם אתה ממש רוצה לעשות טרקים ארוכים של זמן ארוך, אתה יכול להרכיב לך כאלו בקלות בניו זילנד (למשל לאחד את כל השבילים בנלסון לייקס, לחבר את גילספי פאס וריס-דארט דרך מטוקיטוקי ואלי, לחבר שבילים ב- kahurangi, לחבר את dusky ו- hamp ridge ועוד ועוד).
אגב, באוסטרליה יש תרבות הרבה יותר עשירה של מסלולים ארוכים- למשל Australian Alps Walking Track (שהוא מאוד מאוד ארוך, אם אני לא טועה 600 ק"מ פלוס) ו- larapinta trail, שאני ממליץ עליו בכל פעם שיוצא לי, וזה בכלל בלי להזכיר את דרום מערב טזמניה, ששם אפשר להעלם לחודשים (טוב הגזמתי, אבל ללפחות חודש וחצי).
תהנה -
טה ארורהאת דעתי כתבתי באופן אישי, אך לאור התפתחות השרשור, אגיב באופן ציבורי.
מאז ששמעתי על המסלול (שלהי 2007 כשעוד היה בשלבי בנייה), תהיתי לגביו והיה לי די ברור שאני רוצה לעשות אותו.
כיום אני כבר לא בטוחה.
ממה שאני יודעת, מדובר במסלול מאד מאתגר וקשה, לפעמים ההליכה היא על כבישים או דרכי אפר, ולפעמים המסלול לא מתוחזק בכלל וצריך יכולות גבוהות של ניווט. לגבי ציוד - צריך ציוד קל משקל וכמובן אוהל. לא תמיד יש בקתות, והאמת שכשאתה מטרק כל כך הרבה, אתה אפילו מעדיף אוהל על פני בקתה.
צריך לעשות הרבה הכנות מראש, טרו הייק זה לא כמו לצאת לטרק רגיל, יש הרבה תכנונים מאחורי זה. כמובן מדובר בחוויה אדירה.
אני אישית עשיתי את הטרקון (שנכלל בטה ארורה) בין ואנקה לאררוטאון, והוא היה מאד קשה - והשביל לא היה מתוחזק או נוח להליכה - אבל היה מהמם (גבעות צהבהבות) ולא היו אנשים חוץ מהבחור האירי שטיילתי איתו וניו זילנדי אחר שעשה את הטה ארורה בחלקים (כל סופ"ש חלק אחר
אני מכירה את הבחור שעשה את הטרק, והוא גורם כמעט לכל אחד שהוא מדבר איתו לוותר על הרעיון של לצאת לטרק הזה, כי צריך להיות משוגע לרצות לעשות אותו - לא שזה צריך לעצור אותך מלעשות אותו
כששאלתי אותו אם לפעמים הנוף לא משעמם או דרמטי מספיק, הוא שאל אותי בפשטות - את חושבת שניו זילנד יפה? ועניתי שכן, ובכך נסגר הנושא.
אני גם מכירה בחור איטלקי שדי "הלך" את ניו זילנד - חיבר בעצמו טרקים בין כל הפארקים הלאומיים וככה ראה גם את פיורלנד (פגשתי אותו בדאסקי), והמסלול שלו היה ממש מגניב. האמת שלא הקשבתי לכל המסלול, כי קינאתי לאללה, אז הלכתי לישון במקום. אח"כ ראיתי את השם שלו במלא ספרי בקתות.
אני בסופו של דבר בדיעה של דקל.
טה ארורה יכולה להיות חוויה מדהימה,
אבל גם טרקונים מאוחדים יחד, יכולים להיות חוויה נהדרת לא פחות (ופשוטה יותר לארגון או ביצוע). אולי כשאסיים את הרשימה שלי, אתפנה לטה ארורה
על כל מקרה, הגישה של שהייה מקסימלית בפארקים לאומיים ומינימלית מחוץ להם, קוסמת לי תמיד. חזק ואמץ.
דקל, למה הזכרת את דרום מערב טזמניה??? -
אה, ואור - לא שלחתי אותך - אכתוב לך מייל בקרוב -
אה, ואור - לא שלחתי אותך - אכתוב לך מייל בקרובגם לו היית שולחת אותי, לא בטוח שהייתי משתלח . טוב, אולי אם זה היה קניות בnew world הייתי הולך.
בכל אופן, אני מחכה למייל במתח רב. -
אה, ואור - לא שלחתי אותך - אכתוב לך מייל בקרובהי מכשפה.
אני חושב שאם אני אענה על שאלה בפורום על רמת השירותים הציבוריים בערים הגדולות בניו זילנד, אני אמצא סיבה להזכיר את דרום מערב טזמניה. זה לא בכוונה.. אגב, קראתי לא מזמן על טרק מעניין שמחבר את נלסון לייקס לארתורס פאס דרך סטוארט פאס. אני קורא לך לאתגר:) -
אה, ואור - לא שלחתי אותך - אכתוב לך מייל בקרובתיקון- לואיס פאס (lewis pass), לא יודע מאיפה המצאתי סטוארט פאס. -
מה איתךאתה מדבר על וייהאו פאס. זה old news
אני מדברת על גילאספי פאס - ראביט פאס - קסקייד סאדל - יציאה בריס זו הפנטזיה הנוכחית...
בנלסון לייקס נראה לי שווה לארגן שם כמה פאסים - יש גם את תומפסון פאס, ויש איזה פאסון עם 3 אגמים, יש שם מלא דברים נחמדים...! בוא רק נפתח מפה. אני ניסיתי ללכת מבקתת הופלס לאנג'לוס האט דרך סנסט סאדל וכמעט מתתי.
בכל אופן, סבבה לגבי וייהאו פאס.
מה אתה עושה ב-2016? -
מה איתךאני לא ממציא כלום.. סביר להניח שאת מכירה מניסיון פי אלף יותר ממני כל הרעיונות שלי לגבי נלסון לייקס הם מהאתר שצרפתי קישור אליו למטה (בחלק של trip reports).
התכנון הוא דווקא לטוס לנ"ז בעוד שנה וחצי בערך. חח זה רחוק שנות אור בנתיים. -
טה ארורהטוב אז במקרה עליתי על הפוסט הזה ובתור זה שציינו אותו שהלך כבר את המסלול המדובר חשבתי שאולי כדאי שאגיב.
אז המסלול כפי שאני הלכתי אותו היה כמעט לא קיים ברובו. המון ניווטים ותפירות. ומאוד בודד. היו 5 אנשים על כל המסלול באותה שנה ופגשתי רק את אחד מהם. רק שנינו סיימנו את ההליכה.
זה מסלול של 3000 קמ. זה לוקח להלך ממוצע בערך 4-5 חודשים.
זה לא שביל ישראל. אני יודע בוודאות שהשביל היום במצב הרבה יותר טוב. כלומר... יש "שביל". השנה התחילו כבר 30 אנשים וסיימו בערך 10.
אני בקשר אישי עם הועדה המארגנת של השביל הזה. חלק מהמידע באתר זה מרשימות שהכנתי בזמן שהלכתי ונתתי להם אז אני יודע את המצב הרישמי והאמיתי.
צריך לאהוב הליכה למרחקים ארוכים. זה יכול להיות חויה אדירה. זה יכול להיות סיוט לא מהעולם הזה. אם תתחילו אתם תדעו מהר מאוד באיזה צד אתם.
למי שמחליט לצאת לזה אז תהנו ותיזהרו. הנהרות בניו זילנד זה לא דבר לשחק איתו. וגם לא הג'ונגלים שתצטרכו לעבור במסלול הזה.
שיהיה בהצלחה
אייל
