ממה חייבים להיזהר בסין
-
סיפור נערת בית התה שלי
הפעם אענה ברצינות,
אין צורך להילחץ ברמה כזאת. כמובן שצריך לשמור ולשים לב, אבל לא בהיסטריה. זאת דעתי לפחות.
כמו שאמרה לך לפניי, לא לשכוח לסגור כיסים (ריץ' רץ') ויד על התיק במקומות צפופים אם את רוצה להרגיש בטוחה.
זאת סין, לא תאילנד. הבדל שמיים וארץ בכל המובנים לדעתי.
-
סיפור נערת בית התה שליפה המקום גם להסכים ולהזכיר שבגדול מדובר בעם מאוד נחמד (אפרופו הסיפור שלי שהפסיד בתחרות ויש לי רבים כאלו) המפגש עם הסינים המקומים כשאין להם שום אינטרס למכור לך משהו יהיה מאוד מהנה כבר הזמינו אותי לארוחות ברכבות ובבתים כבר אנשים זרים לגמרי ששאלתי כיצד להגיע לנקודה מסויימת פתחו חמ'ל התקשרו הבית שיבדקו באינטרנט הלכו איתי עד לאוטובוס הנכון ואין ספור סיפורים כאלו.
לגבי הכייסים כן ממליץ על התיק הגדול לשים מנעולים ושיהיה נעול תמיד תיק גב קטן לטיול יום לא נוח שיהיה עם מנעול כי תצטרך לפתוח אותו כל פעם שתרצה לשתות.
יחד עם זאת אני הייתי עם תיק גב עם רצועה אחת תיק ים כזה ופשוט העברתי אותו קדימה,או אם יש מקום לשבת שמתי בין הרגליים על הריצפה. -
כייסיםהכייסים מתוחכמים בכל מקום בעולם , ואני חוזר על מה שהייתי אומר באוטובוס לקבוצות תיירים דווקא בדרום אירופה , כסף , טלפונים , מצלמות נהפכו לחפצים חמידים , ויש לשמור עליהם , כל פירצה קוראת לגנב ולא תאמינו כמה מהר הוא מגלה את הפירצה .
ואספר קצת על גניבות ששמעתי עליהם , בסיציליה בפלרמו מטיילת ישראלית יצאה מהנמל שודד על וספה חטף לה את השרשרת זהב , קשיש ישראלי שטייל בעיירה ליד הריביירה הצרפתית ישב לנוח על ספסל ושם את המצלמה לידו , כשהוא קם המצלמה לא הייתה והוא לא זוכר אף אחד שהתקרב . בנפולי גבר ישראלי כוייס לדבאיו היו בארנק 1000 אירו , בשוק של פיראוס מספר ישראלים כוייסו באותו היום , ברומא ליד הקוליסאום בחורה חתיכה ניגשה לגבר ישראלי עשתה לו עינים ובינתיים חברתה ניסתה לכייס אותו , ישראלים בקבוצה אחרת ראו את הנעשה ותפסו אותן .
והיו עוד כמה סיפורים וכל זה במהלך עונה אחת .
לכן על הארנק כדאי לשמור בכל מקום ולא בהיכרח בסין בלבד .
לעומת זאת כאשר נסעתי בתחבורה ציבורית ועליתי לאוטובוס , הייתי מתחיל לתת להם שטרות של יואן עד שהיו מסנים לי מספיק , נסעתי במוניות , ותמיד סגרתי על מחיר מראש וזה עבד .
לדעתי הסכנות באסיה , הם פחותים בכמה דרגות מדרום אמריקה . -
כייסיםבמקורות שלנו נכתב - כסף(במקור שוחד) יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים!
יש מקומות שבהם זה נכון יותר ויש שנכון פחות.
כבר סיפרתי כאן בפורום על נהג חאפר חמדן שניסה לסחוט אותנו בהתנהגות אלימה שכללה קללות, נעילת דלתות הרכב ונסיעה פרועה. לא אכתוב שוב את כל השתלשלות הארוע, אבל חשתי כמה רגעים של אי נוחות, בלשון המעטה במיוחד לאור העובדה שטיילתי לבד עם בתי שהייתה אז בת 12 בלבד. 50, 100 ואולי אין גבול ליואנים שנהיה מוכנים לשלם בעבור ביטחון.
ולכן ממליץ לשים לב לכל מי שבאים אתו במגע והדבר כרוך בכסף, נהגים, מוכרים ונותני שירותים. לפקוח עלים כמה זוגות עיניים ואם משהו לא נראה לכם, מיד תעשו את עצמכם מחייגים למשטרה ותעשו כמוני - תשננו את המילה Jǐngfāng שפירושה (איך לא?) משטרה!
עוד מקרה לא נעים שהיה לנו וגם הוא איכשהו קשור לכסף, זה מונית זולה שעלתה לנו ביוקר בשנגחאי בשד"ת פודונג החדיש והמפואר.
בדרכנו לתחנת האוטובוס "שיכנע" (תקלה מס' 1) אותנו סיני מבוגר שכדאי לנסוע במונית שלו שהיא זולה ב-2/3 מהמחיר הרגיל והסכים בקלות ואחרי מיקוח זריז על מחיר של 90 יואן , בעוד בתחנה הרגילה והמסודרת דרשות כ- 300 יואן.
הוא ליווה אותנו יחד עם עוד 2 חברים שלו (תקלה מס' 2) והיה נחמד מאוד ואפילו סייע ועזר לנו לסחוב את העגלה (תקלה מס' 3) וכמו בסיפור של קיפודה, העלה אותנו, הוריד אותנו, גרר אותנו (תקלה מס' 4) במרחבי הטרמינל, עד שהוציא אותנו לחניון שאליו הוא כיוון את המונית בשיחה טלפונית (התברר) ורק אחרי שסייע ועזר להעמיס את המזוודות שלנו (תקלה מס' 5) ונפרד לשלום ואנחנו כבר בנסיעה מחוץ לשד"ת, נפל האסימון ובדיקה זריזה הראתה שהוא דפק לנו את המצלמה!
לא מצלמת מיני או פוקט אלא מצלמה יקרה שאם נניח לרגע למחיר שאותו עוד יפצו אותנו כי אשתי שתחייה דאגה לנו לביטוח מקיף כולל המצלמה, הלכו לאיבוד כמה מאות תמונות יקרות ערך במיוחד של החומה ואם לא הייתי מחליף באמצע הטיול בחומה כרטיס, אז גם מעט התמונות שנותרו לי, כנראה לא היו לי.
כל התקלות שרשמתי הן למעשה תמרורי אזהרה שקפצו מול עיניי בכל פעם מחדש ואני בחרתי להתעלם, מזחיחות, ביטחון עצמי שצברתי בעיקר מהחוויות בבייג'ינג ועוד כמה סיבות שהיום אני לא מקל ראש בהן.
אז כמו בכל מקום אחר בעולם, יש כאלו שמזהים תייר כמטרה ולרוב חוסר הביטחון, אי ידיעת השפה וקשיים בהתמצאות ובהסתגלות הם אלו שיימשכו אליכם רמאים, נוכלים, גנבים וכייסים.
בסין הייתי נוקט כל אמצעי זהירות שהייתי נוקט בכל מקום אחר בעולם, גם בשווייץ או בכל מדינה בטוחה אחרת בה ביקרתי. -
סיפורים לטוב ולרעבכל מדינה נמצא את הרמאים, חשוב להבין שאנחנו בטיול וחבל על העצבים (למרות שלפעמים זה לא בשליטתך...)
היה לי מקרה עם נהג מונית בקונמינג שפשוט נסע בסיבובים. אנחנו היינו עם מפה וידענו בדיוק איך צריך לנסוע וראינו איך כל פעם הוא פונה לכיוון הנגדי. זה הסתיים בעצבים ואם אני זוכר נכון גם לא שילמנו לו את כל מה שהוא דרש.
למחרת גילינו שהוא כל פעם נסע בכיוון הנגדי כי אסור היה בעיר לפנות שמאלה...
צריך לזכור שלפעמים הרמאות נובעת מחוסר הבנה.
כמובן שפגשתי נהגי מונית רמאים וכאלו שדרשו מחיר מטורף כי לא היו אלטרנטיבות, מצד שני גם פגשתי הרבה פעמים נהגים הוגנים שלקחו מונה כאשר כולם מסביב דורשים פי שניים שלוש.
היה אפילו נהג מונית שהסתובב במשך רבע שעה ואז החזיר אותנו לאותו מקום ואמר (בשפת סימנים) שהוא מצטער אבל הוא לא יודע להגיע ליעד וכמובן (או שלא) לא דרש תשלום.
מחוץ לשוק המשי תפסו אותנו שני סטודנטים לאומנות. שמענו את כל האזהרות וידענו שהתופעה הזו נפוצה מאוד ליד שוק המשי.
הם היו ממש נחמדים ולמרות שידענו שרוב הסיכויים מדובר על תרמית הלכנו איתם.
לקחו אותנו לסטודיו והראו לנו המון ציורים. אישתי מציירת ומבינה בנושא וידעה לזהות שכל פעם שהבחור ציין את אחד הציורים שלו הופיעה אותה חתימה על הציור. תוך כדי הם הסבירו לנו קצת על קליגרפיה סינית.
בסופו של דבר הם ביקשו שנקנה ציורים, האמת שהם היו לא רעים בכלל ולא יקרים אבל שבוע לפני כבר קנינו כאלה (ציור מסורתי של במבוק על גיליון מאורך) ולכן נתנו להם 30 יואן כמחווה של רצון טוב. הם אמרו תודה ונפרדנו לשלום.
עד היום אני לא יודע אם זו הייתה תרמית או לא (סביר להניח שכן). אבל גם אם זו אכן הייתה תרמית, היא הייתה מושלמת, ורק על זה מגיע להם יותר מ-30 יואן
-
סיפורים לטוב ולרעYushon,
העניין הזה עם הציורים קרה לי כמה פעמים, ואם לומר את האמת, אני דווקא לא חושב שזו תרמית, אלא פשוט ציירים, או אולי מתווכים, שמנסים למכור את הציורים שלהם, אז מנסים להתחבב על עוברי האורח ולהראות להם את הציורים.
כמו שאמרת, הציורים בדרך כלל לא רעים בכלל, וגם המחירים לא גבוהים. אני וחבר שלי קנינו שלושה ציורים (ביחד) מכזאת תערוכה שהוזמנו אליה על ידי שתי סטודנטיות כאלה. המחיר היה מאוד נמוך והן היו מאוד נחמדות.
לזה התכוונתי כשאמרתי קודם שלא תמיד הדברים הם מה שהם נראים, גם לטובה וגם לרעה.
גם אם משהו נראה כתרמית, הוא יכול להיות לפעמים, פשוט אנשים טובים באמצע הדרך. בגלל זה שווה לבדוק.
כמו שצריך להיזהר, חשוב לא לבוא במחשבה שכולם מנסים לרמות אתכם ולסרב לכל הצעה וכל ניסיון לשיחה או מכירה. ככה לא נהנים מהטיול ומהחוויה.
הכל במידה. -
סיפורים לטוב ולרעטוב נתחיל מכך שהקטע של הציורים הוא תרמית,הם תמיד יפתחו בשיחה נינוחה בלי קשר לצמיורים ואז כבדרך אגב יש פה סטודיו ליד וכמובן שזה היום האחרון של התערוכה זה שהבאתם להם 30 יואן זה אומר שהפסדתם זמן ו30 יואן שלא תכננתם להפסיד,נכון שהם מבחינתם רצו להוציא יותר אבל עדיף ציפור אחת ביד...מה שניקרא.
תתרמית נוספת זה הזמנה לטקסי תה מסורתים,וטעימות,יש סתם מוכרים עם כוסות לטעום מחוץ לחנויות גדולות זה בסדר אבל יש כאלו שיציעו לכם סוג של סיור בבית תה מסורתי מדובר בהצגת לתיירים של טקס אשר ניתן להבחין בו היום רק במוזאוניםן וערוץ ההיסטוריה הטקס לא בחינם וגם שם יופעל לחץ לקנות תה,בקיצור סרבו לכל הצעה פשוט מאוד אם מישהו מציע לכם משהו ככה סתם באמצע הרחוב מבלי שיזמתם בעצמכם מגע/שיחה זה אומר שיש פה משהו מסריח.
גם סיורים לבתי מרקחת מסורתים בית סיני מסורתי ובכלל כל מה שמופיע בו המילה מסורתי זה עוד דרך להוציא כסף מימכם -
הודעה ל R e e F, לא יכולה להשיב לך כי יש לי appleואני "מוקצה"…
שמחתי שהצלחת להבין משהו מהתפזורת
ניידת המשטרה נפלה עלינו מן השמיים, ולא יודעת איך היינו מתגלגלים אחרת…. הנהג נורא נורא מיהר, גם אצלכם וגם אצלנו כנראה בכדי שיהיה פחות זמן לשינוי דעה 
-
הודעה ל R e e F, לא יכולה להשיב לך כי יש לי appleקיפודה,
כשאת צודקת, אין מה לעשות את צודקת!
יחד עם זאת צריך לשים לב לעובדה שאנחנו נראים שונים, לא רק בגלל התיק על הגב, גם במראה החיצוני, דבר שמושך אלינו את כל תאבי הבצע.
באירופה זה שונה, אחרי יומיים שמתרגלים ונטמעים בסביבה לעתים לא שמים לב לזה שאתה תייר. בסין גם אחרי שנה הם יסתכלו עלינו כתיירים.
אני לא יודע אם הצלחתי להעביר את התחושה בפוסט הקודם שלי, אך חשתי שבסין מנסים לתחמן אותי בגלל כסף יותר מאשר במדינות אחרות לרבות מדינות אחרות במזרח.
אם במדריד, ברצלונה ואמסטרדם נזהרתי מכייסים וגנבים, בסין נזהרתי מתחמנים, שזה קשה הרבה יותר. -
סיפורים לטוב ולרעאני לא מבינה למה כל מה שמנסים למכור לתיירים ביוקר נחשב פה תרמית.
ואם כל שיטת הבאת לקוחות של התחבבות ויצירת שיחה היא תרמית, רוב מי שעובד עם תיירים בנפאל הוא רמאי.
מקריאת הסיפורים אני מניחה שגם אני נפלתי בתרמית נערת בית התה, רק שהיה מדובר בבחור ובפאב בקטמנדו.
בגנגטוק, הודו, עקצו אותנו במחיר בsweet shop כי לא שאלנו מחיר מראש לארוחה.
בסידני, נסיעת מונית עם מונה מהשדה לאחת השכונות עלתה כ100 דולר כי הנהג כנראה לקח אותנו לסיבוב בעיר.
בטיב טעם בנחלת בנימין גנבו לי את הטלפון ישר מהתיק. -
סיפורים לטוב ולרעכשמנסים לך למכור מוצר במחיר פי 5 ממה שהוא שווה באמת זו תרמית ולא משנה אם זה בטוקיו רחובות או בייג'ין.
אגב ככל הידוע לי בנפאל לא חסרות תרמיות של כל מני "סוכניות" קומבינות סטייל הודו.
גם אגב כל הטיולים שמנסים להציע אם זה בחוץ אם זה במלון זה ניראה לי כסוג של תרמית כי הוא עולה הרבה יותר אני קבלתי הצעה לטיול בחומה עם הסעות הלוך ושוב וארוחת צהוריים ב250 יואן לבן אדם,אבל זה עלה לי 100 יואן לעשות זאת בעצמי.
אגב ריף צודק שבאסיה אנחנו בולטים וזה מושך אש לכן לא עוצרים לא עונים לא בהיי ולא בהלו שום דבר.
אגב באירופה אני נתקלתי המון במקרים של כייסות משהו מקצועי קבוצות שרק ירדו מהאוטובוס וכבר חתכו לנשים את התיק (ברצלונה)
סין דווקא לא הרגשתי שמנסים לתחמן אותי קודם כל כי אני מכיר את זה אז נזהרתי ולא נפלתי בפח בבייג'ין ובשאנגחאי כן ניסו עם ציורים בית תה וכ'ו בשאנגחאי רציתי לקחת מונית מתחנת הרכבת המרכזית ו2 נהגים סירבו להפעיל מונה אחד רצה מחיר פיקס שני המציא שזה לא עובד לקחתי מטרו לתחנה הבא ושם תפסתי מונית אפילו יותר קרוב ליעד בלי שום בעיה.
ואם הזכרנו נהגי מוניות שקרנים בואו ניקח סיפור מהצד השני של הסקאלה,נסיתי לגיע להוסטל בסוז'ו אחרי שירדתי מהרכבת עם התיקים והכל הנהג לא ידע כלכך איך להגיע טעה בדרך החליט לעצור את המונה והסתובב עוד 20 דקות בעיר בסוף הגענו לסמטה כזאת הוא אמר שזה בפנים אבל לא הייתי בטוח אז שלחתי את אבא שלי לבדוק את השטח ואני נשארתי איתו במונית הוא הבין אותי בשפת סימנים היה נינוח לא צעק כלום כך שיש ויש (או למשל נהג מונית בטיאנג'ין שניסה לכבד אותי בכל מה שהיה לו במנוית החל מסיגריות עד חטיפים) -
ממה חייבים להיזהר בסיןאין לי משהו ספציפי שאני זוזכרת שצריך להזהר ממנו.
סין מקום יחסית בטוח ולא חששתי אף פעם מכייסים (אציין שלא הייתי בשיאן ושבבייג'ינג הייתי רק יומיים) או פשעים מהסוג הזה.
יש תרמיות ופשוט צריך לדעת למה לצפות בכל מקום (כמו למשל - כמה מונית צריכה לעלות וכו') ולא להתפתות בערים לאנשים שמציעים לכם דברים ברחוב.
דבר אחד שכן קרה לי בעיר האסורה זה שהלכת לבד ולידי הייתה משפחת תיירים מערבית. סטודנטית סינית נחמדה ניגשה אליהם וכיוונה אותם ל"כניסה" לעיר האסורה ושם הציעה להם לבוא לראות תערוכה של סטודנטים. הלכתי אחריהם וראיתי שזו לא הכניסה והתכוונתי ללכת כשניגש אליי סיני חביב שהציג לי את התערוכה (לא ראיתי שהסינית ההיא לקחה אותם לתערוכה הזאת). הוא גם כתב את השם שלי ואיזו ברכה בסינית וכששאלתי כמה זה עולה הוא חזר ואמר שזה לא עולה כסף. בסוף הוא ביקש תרומה קטנה.
לא היה קורה כלום אם הייתי יוצאת משם בלי לתת לו כסף, אבל זה לא בסדר ומציב ותך במצב לא נעים. מה גם שזו בכלל לא הכניסה לעיר האסורה (שאגב הייתי מוותרת עליה ורק הולכת לפארק בקצה שלה כי היא הרבה יותר יפה מלמעלה מאשר מבפנים, לדעתי)
אני אציין רק שבשנגחאי הייתי שם מקומיים ובבייג'ינג כבר ידעתי מספיק סינית כדי להיות תקיפה אם צריך. חות מזה לא הייתי בערים גדולות.
