סופיה. בולגריה. טיול פרידה
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידההוואלס האחרון
מהבוקר כלום לא הולך. יש ימים כאלה ואם היינו בגבעה הייתי מכבה את האור נכנסת מתחת לפוך ומחכה 24 שעות עד שיעבור. מחשבת כפירה מתגנבת ומציקה – מה זה משנה אם את בגבעה או בסופיה, תעשי מה שטוב לך. אבל אמא מבקשת מדרחוב ואת השוק המקורה. אני מתעכבת עוד ועוד ובעשר וחצי זוחלת החוצה. המדרחוב נמצא במרחק של עשר דקות ארוכות נורא מהמלון. טיילנו פה לא פעם. יש כאן חנות שמוכרת כותנה בולגרית. כלומר פיז'מות גופיות וכו' מכותנה טהורה בלי תוספות תורכיות או סיניות. יש לאמא לפחות חמש פיג'מות מהחנות ההיא. אבל היא רוצה עוד ומי אני שאסרב לה. המדרחוב עצמו איך לומר זאת בעדינות אך בכנות? אופנת עילית של קולחוז "לנין חי" קולקציית קיץ 1986. וסליחה עם הקולחוז.
בסוף המדרחוב החנות הזאת של " BULGARSKY PAMUK" (כותנה בולגרית). אמא צוחקת נזכרת איך במשך שנים קראנו לנסיךPAMUK סתם כי התאהבנו במילה ובפיג'מות. נכנסות מציצות ויוצאות. חשק לקנות משהו אין. שמאלה מהמדרחוב היה שוק ירקות ומזכרות. נקרא ז'נסקי פאזאר (השוק של הנשים). היה. אין. שיפוצים נרחבים. שיואו איזה באסה של יום. אחורה פנה. רוצה למלון רוצה להיכנס מתחת לפוך.
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהאבל אמא שוב מבקשת. הפעם סיבוב בשוק המקורה. אוקי. שיהיה. השוק - אותו רעיון כמו בבודפשט רק הביצוע פחות מוצלח. קומת קרקע אוכל, מלא דוכנים עם גבינות משובחות ובשרים, מתוקים, לחמים, במרכז בית קפה שמתמחה בקרפים עם מילויים שונים. אנחנו עולות לקומה שנייה שאמורה להיות קומת קניות רק כדי לגלות חנות אחת אינסופית של קוסמטיקה זולה. ממש זולה. אבל גם האיכות בהתאם. כבר אמרתי יום לא משהו?
הביקור במדרחוב מומלץ בחום בכל זאת. הצצה נדירה לשנות ה-80. וכמובן הפאמוק הבולגרי. גם השוק המקורה חייב ביקור. לא לצפות למשהו ענק כמו בבודפשט, כן להצטייד בגבינות ולחמים להמשך היום.
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהזהו, עוד קצת סוחבות ובבקשה, אמא, בבקשה תני לחזור למלון. היא קצת כועסת קצת נעלבת קצת מאוכזבת. בשבילה חו"ל זה חג אינסופי ואין מצב שבגלל עננה של עצבות (שלי) ייהרס לה היום. אבל אנחנו חוזרות למלון ואני נרדמת עד הערב כי ימים כאלה הכי טוב להעביר בשינה.
בסביבות שבע בערב בכל זאת יוצאות לסיבוב אחרון, סיבוב פרידה. לאן? לשוק הספרים, לאותו אזור בו הדמעות זולגות מעצמן. שני החברים שעל הספסל מקושטים בפרחים (היה להם יומולדת או אולי חתונת הזהב) ולידם עומדת נערה ומנגנת בכינור.
צלילים צלולים של וואלס ישן ממלאים את האוויר. הלב ממריא ומתרסק, מתנפץ לחתיכות ואני חושבת שכנראה אני מזדקנת כי כל דבר קטן מוציא ממני נהרות מלוחים. ואולי זה בגלל שזה באמת הסוף, של הטיול הזה, של הסיבוב הזה, של התקופה הזאת.
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהזהו, אחר כך כבר לא היה מעניין, אריזות, איפה שמתי את זה, איפה נעלם הזה, למה אני לא מוצאת כלום, למה קניתי כל כך מעט קרמים בולגריים...הזמנת מונית לשלוש וחצי בבוקר וכיבוי אורות.
אז מה יש לי לספר לכם על סופיה? היא נהדרת כמו שכבר הבנתם. היא יכולה למלא בקלות כמה ימים נעימים. המלצה שלי – יומיים מלאים לעיר, אחר כך לקחת רכב ולצאת לרחבי בולגריה.
אם יש לכם בסך הכול ארבעה ימים (ככה מסתדרות הטיסות של WIZZ) - יומיים סופיה, יום מנזר רילה, יום נוסף תתייעצו איתי. אפשר לישון בסופיה כל הימים האלה ואפשר יומיים בדרכים. השכרת רכב תעלה סביב 40 יורו ליום. הלינה בכפרים תהיה הרבה יותר זולה מאשר בסופיה. גם האוכל. ואחרי שתחזרו הביתה שבו לתכנן את טיול הקיץ לבולגריה. ואם אתם חושבים שאני לא אובייקטיבית (ואני בוודאות לא), תשאלו את בנות בולגריה היפות של הפורום, הן יגידו לכם – מי שפעם ביקר בבולגריה חוזר אליה שוב ושוב.
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהסוף דבר
בשלוש וחצי בבוקר בקבלה מחכה קופסה עם ארוחת בוקר ארוזה ונהג מונית שהקדים. טרמינאל 1 קטן. הטיסה ב-6 בבוקר ואין שום סיבה שבעולם להגיע לפני 4:30. דיוטי קטן וזול יחסית לשדות תעופה גדולים. החברים מ-WIZZ מתקתקים הכול מהר מאוד וכמה דקות לפני הזמן המטוס ממריא.
ובהמראה אני כרגיל מחפשת את היד של אימא רק שכבר אין מי שתחזיק לי את היד.
הנה, אימא, התבגרתי......
התפילה שאמרתי בבית הכנסת בסופיה הייתה קדיש. בארץ לא נתנו לי להגיד עליה קדיש. אימא נפטרה שלושה שבועות לפני הטיול הזה. כשישבתי שבעה, כשבוני המצבות ניסו לשכנע אותי להנציח אותה באבן כזאת או אחרת הבנתי שאני אעשה את זה בדרך שלי. והדרך שלי זה לקחת אותה לטיול אחרון, לחזור ולספר לכם סיפור. ובעוד כמה ימים הסיפור הזה ישקע במעמקי הרשת אבל מדי פעם מישהו יתקל בו, יקרא ויזכור שהייתה לי אימא, וקראו לה שרה, והיא כל כך אהבה לטייל.
זהו יקיריי, נגבו את הדמעות. זה לא סיפור של אבל. זה סיפור של פרידה געגוע ואהבה גדולה. ועכשיו דברו איתי, דברו איתי על בולגריה היפה, על סופיה הטובה, על מה שבא לכם. התגעגעתי לקולות שלכם.
אלונה
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהאוי, אלונה שלי.... אני קוראת אותך בדמעות, שמחה ובוכה. חיבוק, נשיקות והמון אהבה.
נעה
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהאלונה יקרה
מה לומר?
להגיד שבכיתי . בכיתי . למרות שידעתי .
ריגשת אותי מאד בדרכך המיוחדת .
אמא תשאר אתך תמיד . גם בהמראות והנחיתות הבאות . בכל צעד שתעשי כי ככה זה אמהות .
יהי זכרה ברוך
נשיקות
איריס
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהלא נראה לי שהיה חסר לך לא דלק ולא החמצן של התגובות.
מי שנגמר לו החמצן - הוא אני בסיום.
תודה על המתוק המריר הזה. תנחומי
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהיקירתי
קראתי אותך בנשימה עצורה. עברתי על כל מילה, כל תמונה, דמיינתי אותך שם ועשיתי הפסקה רק כדי לנגב דמעות.
עשית את זה בדרך שלך, הכי טוב שאת יודעת ויכולה לעשות.
חיבוק גדול לך, חיבוק גדול של פרידה לשרה, לאמא.
יעל
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהיקירתי,
מתוך ההלם והדמעות, חיבוק גדול, והערצה על הדרך הכל כך מיוחדת שברחת להנציח את שרה, אמך.
תנחומים והרבה הזדהות.
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהאלונוש, יקירתי
הסתובבתי איתך בסופיה, נשמתי את האוויר שלה, ראיתי את היופי שהיא מציאה דרך העיניים שלך.... לגמרי הרגשתי שיצאת עם אימך...ו בכיתי יחד איתך...
המילים לא יעבירו את מה שרוצה לשדר לך...
הרבה תנחומיי וחיבוקים,
מרינה
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהכל כך קוויתי שבאמת הצלחת לעשות טיול פרידה עם אמך לצידך.
בכיתי, שהתברר שבעצם לא.
למרות זאת, אין ספק שזו סגירת מעגל מיוחדת במינה, ממש כמוך.
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהאלונה היקרה והמיוחדה,
משפט ניחומים העובר מדור לדור מאחל שהמקום ינחם את האבלים בתוך שאר אבלי ציון וירושלים. זו אחת ההזדמנויות הלא רבות בהן אלוהים מכונה בשם הזה - ׳המקום׳.
כשישבנו שבעה על סבתי המופלאה, הסביר רב צעיר שבא לנחם כי למעשה, את המקום של יקירנו שאיננו איש לא יכול למלא ואיש גם לא אמור לעשות זאת. המקום של אהובנו שהלך מאיתנו הוא אחד יחיד ומיוחד ושמור לו לעד.
אנו מאחלים שהאל ישלח נחמה בהינתן המקום הריק הזה ומתפללים שאולי הוא יהיה זה שיצליח ולו במעט להקל על תחושת החסר - ומכאן הופך הוא בדבר נחמה זה - למקום.
אלוהים שלך ושלי הזיל בעצמו דמעה ביחד עם כולנו כאן ואני משוכנע שהוא קיבל את תפילת הקדיש שלך שעטפה אותה קדושה - באהבה גדולה, כמו זו בה אני בטוח שעטף את אמך.
בכל פעם שתרצי - אם תרצי - גם בארץ קשה זו בא לאלוהים נותר פחות מקום - לשוב ולהגיד קדיש על אמך - רק תגידי.
אני אבוא - ואני משוכנע שאיתי רבות ורבים אחרים מחברייך וחברותייך שכאן - ונהיה לך מניין.
כל כך משתתף בצערך וכל כך מעריך את האופן בו בחרת להנציח כאן את זכר אמך.
שמוליק
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהגעגוע לבן אדם זה רגש מתיש
געגוע למה שפעם בן אדם היה עבורך, זה רגש שמרוקן את הנפש.
לקחת געגוע ולהפוך אותו לזיכרון של חוויה -זאת גדולה.
את הפכת את הגעגוע לחוויה. וזה עוצמתי.
את ואמך ז"ל בבולגריה זה עוצמתי .
כנסייה רוסית שבשיפוצים מקסימה, כנ"ל הביצה המגשימה, כנ"ל מי ורדים, והתותים, והדובדבנים, והפטל, ופושקין, וראקישקה, כנסיית נבסקי, מנזר רילה זה וואו, ואגב בכלל לא מפתיע אותי שאת מחברת למכשפות
אבל הכי הכי מקסימה זאת את
ועכשיו דמייני פסנתר באחד הפארקים של סופיה ,בדיוק כשהשיר הזה מתנגן - שיר של דרך האבנים הצהובות
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהלפעמים
סיפור של טיול הוא לא סיפור של טיול,אלא סוג של פרידה
לפעמים
פורום מטיילים אינו בעצם פורום מטיילים, אלא סוג של משפחה.
תודה ששיתפת.
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידה״נאמר כבר הכל, אין לי מה להוסיף לזה....״.
את נהדרת בדרכך וזה פשוט מקסים.
ריגשת אותי
ג׳מוס
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהכמה בכיתי...
איזה סיפור...
את כותבת מדהים,
והתאהבתי בבולגריה שלך...
תודה רבה על השיתוף.
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהכרוניקה של מוות ידוע מראש
למרות שידעתי מראש מה יהיה בסופו של הסיפור זה לא הצליח לעצור את נחילי הדמעות המלוחות מהעיניים, אבל לצד העצב שיש בסיפור שלך יש בו גם הרבה אהבה - לאימך, לסופיה, לטיולים ובעיקר הרבה אופטימיות ותקווה,
הדרך בה הנצחת את אימך היא יותר ממופלאה ומבחינתי, מעתה, סופיה תצרב אצלי בתודעה כ'סופיה של אלונה ואמא שלה'.
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהמרגש, מחניק בגרון ומעורר מחשבה כאחד.
את כותבת מקסים שאת כותבת מהלב.
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהאלונוצ'קה שלי, תמיד יש לי הרבה מה להגיד, ועל כל דבר (כפי שאת יודעת היטב), אבל הפעם המילים באמת חמקו ונעלמו להן כולן. מחפשת והן אינן. כגודל האינטימיות והקשר הקרוב שהיה לך עם אמא בחייה, כך נפרדת ממנה במותה. כמו שטיילתן תמיד, כמו שהחזקתן ידיים, כמו שהתרגשתן מנגינת כינור מיילל. הכי טוב והכי טבעי, ובמקום הכי מנחם.
אמא לא נעלמת לשום מקום. היא אצלך בלב כל הזמן. (יש שם הרבה מקום. הוא ענקי...) וכשצריך להחזיק ידיים של ממש, את יודעת איפה למצוא אותי.
חיבוק גדול!
נ.ב. ותודה לאמא שהזכירה לך את הקרם שלי...
