סופיה. בולגריה. טיול פרידה
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהאלונה היקרה
בצהרים גיליתי את הסיפור שלך. ברגע שקלטתי שמתחיל סיפור טיול שלך הייתי ממש מאושרת. ״איזה כיף, אלונה כותבת, יהיה מעניין ובטח מצחיק״ אמרתי לעצמי ״ועוד על בולגריה...איזה כיף״ ושמחתי שהמשכת במסורת שעליה כבר התכתבנו בעבר של הנסיעה עם אמא. הרי בעקבות טיוליך בשלושה דורות , גם אנחנו עשינו זאת ושיתפתי אותך בהנאות וגם בקשיים....
קראתי בהנאה רבה, הזדהיתי עם כל תמונה עם כל מקום ועם האהבה הרבה שהורגשה כל הזמן מכל עבר.
עכשיו סיימתי לקרא וכשהבנתי את כל הרובד הפנימי מצאתי עצמי בוכה בדמעות גדולות ועמוקות יחד איתך.
הלואי ויכולתי לחבק אותך ממש!
במקום ,
אני שולחת לך הרבה אהבה מכאן
צריך לנצור את הרגעים הטובים ולהעריך יותר ולבקר פחות
תודה לך יקירה על השיתוף
את אדם מדהים ומיוחד
אורלי
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהאלונה ריגשת כל כך
בהתחלה התבלבלתי לגמרי, ניסיתי להיזכר מתי היה לג בעמר ואם זה הגיוני רצף האירועים הזה ואז החלטתי שהוא כנראה היה לפני איזה חודש - חודשיים ולכן הסוף תפס אותי בהפתעה מוחלטת למרות שידעתי. אז בכיתי. איזה סיפור, אלונה. את אישה כל כך מיוחדת. אני בטוחה שאמא שלך היתה מיוחדת לא פחות. איזה טיול פרידה.
תודה שבחרת בנו להשתתף בהנצחה הזו של אימך.
חיבוק גדול גדול.
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידההיי אלונה,
גם מעיניי זולגות הדמעות.
ואפסו המילים.
הרי לא באמת אנחנו יכולים לנחם.
.
האמת היא שלאורך הסיפור היו רמזים מטרימים, אך עד לסופו לא רציתי להאמין, שאכן זהו סיפור פרידה.
הקמת לאימא בדרכך מצבה מיוחדת, מצבה שאימא בוודאי אוהבת.
תודה רבה
נילי
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהאין לי מלים.
יכולה רק לנגב את הדמעות, לשלוח לך חיבוק גדול ולהודות לך על השיתוף.
בטוחה שאמא תמשיך להיות בתוכך, לייעץ ולהשתתף.
יהא זכרה ברוך
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהאלונה,
אני לא כל כך הרבה זמן בפורום הזה אבל את אמך כבר הספקתי להכיר. באחד מטיולייך ולא זוכרת לאן זה היה, אמרת שאמא שלך "דחפה" לך ליד דולרים ובלבד שתסעי ותהני. גם אז הבנתי שהיא נותנת לך ידיים. ציינתי לעצמי שהיא ראויה להערכה רבה על כך שהיא תומכת בך ושיש לה יכולת הבנה והזדהות רבה עם הסיבה/סיבות שבגללן את מטיילת הרבה. זה בכלל לא מובן מאליו. העובדה הזו ועוד רבות נוספות "קירבו" אותי אלייך ולכנות הנהדרת שבך. לא יאומן שאף על פי שאנחנו בעולם וירטואלי, הגבולות מטשטשים...
גם אני בכיתי כשהבנתי את הכותרת של הפוסט. יהי זכרה של אמך ברוך.
הרבה אנשים יבכו הן על אמך והן על הקשר שלך איתה. חלקנו סביר שיהרהר על אימו הפרטית . האשכול שלך מאד מעורר מחשבה ומציף את הרגשות. תודה רבה רבה.
רק בדבר אחד טעית עד היום: את לא צריכה שייח סעודי.הוא צריך אותך כי את הרבה יותר עשירה ממנו.
שאלונת קטנה מתוך סקרנות אישית: האם יש לך צד בולגרי במשפחה? מהיכן שורשי האהבה לבולגריה?
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידההי יקירי,
לא בטוחה שאצליח להגיד מילת תודה אישית לכל אחד. משתיים בבוקר אני על הרגליים, ארבעת הימים בסופיה בכיתי ללא הפסקה תודה לאל כי פה בארץ הדמעות לא יצאו כמעט. ככה שאני גם בקושי רואה. תסלחו לי הפעם כי היום אני מסוגלת לכתוב רק תודה קולקטיבית. למרות שכל מילה קראתי, כל חיבוק הרגשתי, כל דמעה ספגתי.
הרבה מילים לא נשארו לי ואני צריכה לאגור אותם מחדש כי בעוד חודש אהיה בברלין עם מתבגר ולבטח תרצו סיפור אחר כך, נכון? גנבתי לעצמי פסק זמן מהכול כדי להיפרד אבל הוא תכף נגמר וצריך להמשיך ללכת.
ועוד משהו, משהו חשוב נורא - סופיה, סופיה היפה, סופיה הטובה, לא דיברתם על סופיה איתי, לא שאלתם אותי עליה ואני כל כך רוצה, מאוד מאוד רוצה שהיא תכנס למגירת החלומות שלכם. היא ראויה לזה.
תודה לכם על הכול.
והנה קיפודה, כתבנו ביחד ושאלת והייתי חייבת להוסיף - אין לי שום צד בולגרי. שורשי אהבה הם מאהבה. אהבת אמת הרי אי אפשר להסביר. נסעתי לבולגריה להתחתן וחזרתי מאוהבת. מאז כבר תשע שנים בערך אני חוזרת אליה שוב ושוב.
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהתודה
כתבת על ההרס שזרעו הטורקים בבולגריה, מקווה שהטורקים לא יבינו שניכסת את האיירן לבולגרים (כדי שלא יהרסו שם שוב) כי נראה לי שהטורקים בטוחים שזה "שלהם". אכן טעים,יאמי!בברלין תוכלי גם להשיג איירן בדוכני doner. לא ממש כמו בטורקיה אבל קרוב…שמחה מאד שפנייך לעתיד!!
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהPAMUK יקרה,
קראתי, ניסיתי לחשב מתי היה ל״ג בעומר ולא הסתדר לי אבל אמרתי שאולי זה היה בל״ג בעומר שעבר (למרות שאני יודעת שלא ייתכן שתספרי סיפור טיול שנה אחרי) ואז קראתי שבעוד חודש תהיי בברלין עם הנסיך ואז ירד האסימון ואיתו נפרץ סכר הדמעות...
אין כמוך!! מהרבה בחינות אבל הפעם אני מתכוונת לכך שרק את, ורק את PAMUK יקרה, היית בוחרת ככה להיפרד מאימך. להיפרד מאמא אהובה בדרך שהיא ואת הכי הכי אוהבות.
איזו מצבה נפלאה הקמת לה!
אמרתי לך כבר אז ואני אומרת לך שוב... גם בתמונה הזו רואים כמה טוב, רוך, אהבה שהיו באימך (העיניים... העיניים שתמיד מושכות אותי).
התמזל מזלך שהיתה לך אמא כזו אבל לא פחות התמזל מזלה של אימך שהיתה לה בת כמוך!
יהי זכרה ברוך!
שולחת מלאן נשיבוקים חמים ועוטפים לך, PAMUK יקרה
עפרה
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהאוף, אלונוצ'קה... מרגשת שכמוך.
תודה שלקחת אותנו איתך לטיול הפרידה הקסום הזה.
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהאלונה יקירתי,
סיפורך ריגש אותי עד מאד!!
אף על פי שידעתי מראש את הסוף העצוב - קראתי בשקיקה, בהנאה, בהרהור, בחיבור...
איזו דרך נהדרת להנציח את אמך היקרה. יהי זכרה ברוך. היא תהיה איתך תמיד בלב, בכל טיול שתעשי, לכל מקום שתגיעי.
ובאזכרות שתערכו לה בעתיד - את תגידי קדיש! אין שום דבר שאוסר ביהדות על אישה לומר קדיש. גם לי בזמנו "לא נתנו" - אבל אחרי שהזמן חלף, הבנתי שמותר לנו, הנשים, בהחלט מותר! את תאמרי קדיש בקול גדול ובכבוד הרם ביותר שמגיע לאמך הנפלאה. זוהי זכות וחוויה עוצמתית שלך בלבד ואף אחד לא ייקח זאת ממך.
שולחת לך חיבוק גדול,
שירלי
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהאלונוש - כל כך יפה סופיה שלך, כל ריגשה וחיבקה, אז קבלי חזרה חיבוק חזק, מקווה שתחזרי לשם עוד כי היא הייתה שם, ואהבה אותה, בטוח שתחזרי עם הנסיך כי בטח גם הוא ירצה להיזכר בכל הדברים הטובים שהם משאירים לנו , בדברים שנזכרים אחרי...
תודה גדולה על שיתוף - סופיה נהדרת, בולגריה כולה נראת לי גן עדן ,
רק בשמחות,
ליליה
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהאמנם אנחנו לא מכירות אישית אבל הייתי חייבת להגיב ולהגיד כמה הסיפור שלך ריגש אותי. כמו שאמרו לפניי, בחרת בדרך מקסימה להיפרד מאמא וגם להנציח אותה כאן ומהתמונה שהעלית אפשר ממש לראות איזו נשמה גדולה הייתה לה.
וקצת קשה לי להתייחס לטיול עצמו עכשיו, רק אומר שבהחלט הצלחת לעורר תיאבון לביקור בסופיה, להראות לנו את יופיה והקסם שבפשטות שבה.
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהקראתי מהבוקר,התחלתי.חישבתי מתי התאפשר לכן,לרגע קויתי שאולי שנה שעברה,אבל לא..זה לא יכול להיות.אני יודעת.
רק את יודעת להחזיק כך את הקורא,לספר כל כך יפה,לתת להאמין שכן ,כאשר בעצם ידוע שלא.
המשכתי מהפלאפון,בזמן איכות עם אבא.איכות,שקורעת את הלב ואת השכל הישר.
ורק עכשיו יכולתי לשוב לסוף. ידוע מראש.
אני בוחרת מילה מתאימה... אני שמחה,אפשר להגיד כך? כן.
אני שמחה שמצאת כוחות, יצאת לסופיה,לבולגריה היפה,למקום היכן לשתיכן היה טוב.לפסוע שוב במדרחובים ולשמוע את קולה.תשארי עם זכרון הטיול המשותף שלכן,תשארי עם הצחוק,החיוך,היד שלה אוחזת בידך.זה יעזור למחוק את כל היתר.
וכן,עם השנים לומדים לבקש מביצת המשאלות,רק דבר אחד.בריאות.
אז המון בראיות לך,שמיים בהירים, ולהמשיך לחיות!
חיבוק ענק,מכל הלב
.אמה
*מי יודע...אולי עוד נחזור לבולגריה בשלג, אולי פעם...
**נזכרתי ברחובות העיר,השוק הנשים,בפסלים,ושוק הספרים,ממש טיילתי איתך...
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהאלונה,
ריגשת אותי. מאד.
מעריצה אותך על הדרך המיוחדת שבחרת להנציח את אימך ותודה ששיתפת אותנו.
וכן-בזכותך-אין ספק שסופיה נכנסה סופית למגירה של החלמות שיתגשמו.
תנחומיי.
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהאוי אלונה.
כמה יפה כתבת, וכמה מרגש, וכמה נוגע.
הנצחת את אמא בצורה הכי מדהימה שאפשר.
חיבוק גדול יקירה.
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהאלוניצ'קה קראתי את הכל ברצף מבלי לנחש את הסוף.
מחד זו דרכו של עולם . דור הולך ודור בא.מאידך אמא היא אמא היא אמא.
הקמת לאימך ז"ל מצבה מקורית כמו שרק את יודעת לעשות.
אין עליך
רנצי
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהאלונה, יקרה.
קראתי את סיפור סוףיה שלך כמעט בקצב ההעלאה שלו על ידך. אבל רק עכשיו, כשיצאתי לטיול הלילה עם הכלבה, מצאתי את עצמי הולכת ברחוב החשוך, חושבת עליו, עליך ועל עצמי והדמעות יורדות מעצמן.
פרידה מהורה אהוב, היא פרידה קשה וכואבת. נדמה לי, שיש בה גם פרידה נוספת מהילדות שלנו, לא משנה בני כמה אנחנו. אין עוד מי שיחזיק לנו את היד בטיסה בשמי החיים, כמו שהורה אהוב מחזיק את ידינו.
כדרכך, סיפרת את הדברים בצורה כל כך מרגשת ששואבת את הקורא. למרות שהיה אצלי ספוילר, ואולי דווקא בגלל זה, מצאתי את עצמי יושבת וחושבת האם מציאות כאן או בידיון או שמא הם מעורבים זה בזה.
מקדישה את השיר הזה לכל האמהות מכל התפוצות
https://www.youtube.com/watch?v=6_ydqpt041A
ואת השאלות אני משאירה לטיול שלך בברלין...
טל
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהאלונה היקרה,
טיילתי אתכן עד הסוף העצוב..
הדמעות נשפכות. אין מילים.
סיפור טיול הכי עצוב שקראתי.
כתבת בדרך מאוד מיוחדת ורציתי להאמין שטיילתן ביחד
למרות שזכרתי שהבריאות שלה כבר לא כמו פעם.
מקווה בשבילך שתצליחי להתמודד ולהתחזק
תשמרי את הזיכרונות הטובים של הקשר ביניכן.
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהאלונה יקרה, הסיפור שלך ממש נגע לליבי. בכיתי יחד איתך יותר מפעם אחת ואין ספק שאני אחשוב עליו עכשיו למשך כמה זמן. אני חייב לציין שבחרת דרך מקסימה להנציח אותה.
ופרט לכך - הכתיבה שלך מדהימה. מאד נהניתי לקרוא את האשכול הזה (אמנם גם התעצבתי מאד) אבל גרמת לי להתעניין קצת יותר בסופיה - ואין ספק שאם אגיע לשם ביום מן הימים אחשוב עלייך ועל אמא שלך.
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידה״זה היה הרגע המאושר בחיי, אך אז לא ידעתי זאת״.
כך נפתח ספרו של אורהאן פאמוק - מוזיאון התמימות.
הוא מסתיים במשפט -
״אני רוצה שכולם ידעו: חייתי חיים מאושרים מאוד״.
סתם נזכרתי.
