סופיה. בולגריה. טיול פרידה
-
אלונה יקירתנו/מדריכתנועקב אילוצי זמן שלחתי לעצמי כדי לקרוא עוד כמה ימים.אבל הסקרנותגרמה לי להציץ ולהבין את הסוף כי האסימון לא נפל לי בהתחלה.
אין כמוך!
את כבר בולגריה בנשמה!
תודה!תודה!תודה!
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידההי יקיריי, הנה עוד יום עבר ואני ממשיכה לשטוף את הרצפה ואת הרחובות בגבעה בדמעות וזה בזכותכם. ואני מודה לכם כל כך. והנה עוד אנשים יקרים אהובים גם אם לא מוכרים אבל קרובים כל כך, באו לשבת איתנו ולהגיד מילים טובות ולהיזכר בכאב הפרטי שלהם. וזה נפלא שיש לנו מקום כזה פה, לשבת ולדבר ולבכות ולצחוק ולהיזכר.
ואני רוצה לספר לכם משהו. התקשר אלי איש יקר מהפורום וסיפר לי שבעקבות הטיול שלי הרים טלפון לאמא שלו ושאל לאן הכי בא לה לנסוע. היא אמרה לאן והוא קנה כרטיסים ולוקח אותה לטיול להגשים לה חלום. וחברה אחרת, אחת הנשים האמיצות והחזקות שאני מכירה, סיפרה לי שתכננה טיול עם אחיות שלה אבל החליטה שגם ההורים יצטרפו. וזה מסוג הדברים שעושים אותי מאושרת.
הייתה תקופה שהייתי חרא בת לאמא שלי, והייתה תקופה שהייתי קצת יותר טובה. אבל אלוהים שלי יודע שהיום הייתי נותנת הכול כדי להיות עוד יותר טובה. אז תהיו טובים אם אתם יכולים, טוב?
אלונה
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהאלונה יקירה,
לא מצליחה להיפרד מסיפורך
ממשיכה לעקוב בדבקות אחר כל התגובות ודומעת בכל פעם מחדש
מסתבר שגם בקריות, הדמעות שוטפות את הרצפות ונראה לי שכך קורה בכל רחבי הארץ ...
גם אנחנו שמתכננים טיול ענקי בארהב בקיץ (חודש וחצי) והיה ברור לנו שזה טיול שלא מתאים לשלושה דורות, החלטנו ללכת על טיול נוסף (קצר) ביחד עם אמא בסוכות. מחפשת כרטיסים בwizz לסופיה.....ובולגריה
תודה לך יקירה
חידדת לנו תחושות שלא היו לגמרי ברורות ועכשיו נראות אחרת לגמרי
אורלי
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהאלונה !
בחרת בפרידה ,נוגעת,מלטפת ומרגשת .
אין מילים
שלא תדעי יותר צער !
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהאלונה
קראתי את הפוסט הראשון והבנתי מה יהיה הפוסט האחרון.....
ולדעתי, אין דרך טובה מזו לפרדה. עוד תתגעגעי (אחרים ואני יודעים) ולעולם תזכרי פרדה זו בדרכך שלך המיוחדת.
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהקראתי (בבת אחת)
התרגשתי (מאוד)
מחבקת מרחוק (זה אף פעם לא עוזר מספיק, אבל אולי קצת...)
יולי
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהאני קוראת כבר פעם שלישית ורוצה להגיב ולא יודעת מאיפה להתחיל, מזה שאבי נפטר שבוע לפני אימך? מזה שאחותי אחי ואני עמדנו מעל הקבר ואמרנו קדיש יחד , כי כך רצינו ואף אחד לא הפריע לנו? אולי מזה שבכל המראה אני אוחזת בחוזקה את היד שלידי כי אני שונאת המראות? ואלי מזה שאחותי ואני החלטנו ביום גילוי המצבה שאנחנו זקוקות לקחת מרחק מהכול ולנסוע שתינו יחד לטיול קצר וסופיה הייתה אחת משתי האופציות , וכך התחלתי לקרוא את הסיפור שלך? אני באמת לא יודעת מאיפה להתחיל, אני רק יודעת שכל שורה נגעה אצלי עמוק עמוק בפנים !
אני תמיד אוהבת לקרוא את סיפורי הטיול שלך והפעם יותר מתמיד, תודה!
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהבוקר אור יקיריי
מה לספר לכם? אתמול היה שלושים וגילוי מצבה. והיה משהו כמו 40+ והיה רב להשכיר זייפן (לא יוזמה שלי כמו שאתם יכולים לנחש). שמלמל וזימר ומלמל וזימר ואנחנו עומדים בחום המטורף הזה מעל אבן וזה לא מרגש, זה לא מעציב, זה בעיקר מעיק. ואז הרב מגיע לחלק שבו קוראים את פרקי תהילים לפי אותיות של השם הפרטי. ש.ר.ה. והנה הוא שוב פותח ביללה אינסופית ואני חושבת לעצמי מה אמא הייתה אומרת? ואני שומעת אותה לוחשת לי "תגידי תודה שלא קראו לי אלכסנדרה. אחרת היית נתקעת פה לעוד שעתיים לפחות". ואני מתחילה לצחוק כמו מטורפת. כי זאת האמא שלי, זאת שאצלי בראש, זאת עם חוש ההומור והציניות הנצחית. לא זאת של האבן.
סיפרתי לכם שבאחת הכנסיות בסופיה הצטערתי לרגע שאין לנו תמונות או איקונות או פסלים של אלוהינו. כי ככה הרבה יותר קל. גם המצבות בעיניי שייכות לאותו הז'אנר - הן נבנות למען הנשארים ולא למען ההולכים. והבנתי שאני לא צריכה לא איקונות כדי לדבר עם האל ולא אבנים כדי לצחוק עם אמא.
היה יום טוב אתמול. יום של הקלה, יום של הבנה צלולה ששום דבר לא נגמר. שכל עוד אני פה, גם היא פה. וזה גם מה שרציתי להגיד ללונו. ולכולם. ואם יורשה לי אז גם לחבק את כולם. כן, ממש על הבוקר.
שיהיה יום טוב, יקיריי
אלונה
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהאלונה,
בהתחלה - אזהרת חפירה יהודית...
מי שלא ממש מתאים לו - מוזמן בכייף לדלג להודעה הבאה ...
יעקב אבינו הוא שהציב את המצבה ׳היהודית׳ הראשונה -
וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם, כִּי-בָא הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו; וַיִּשְׁכַּב, בַּמָּקוֹם הַהוּא. יב וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ, מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה; וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. יג וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו...
וַיִּיקַץ יַעֲקֹב, מִשְּׁנָתוֹ, וַיֹּאמֶר, אָכֵן יֵשׁ יְהוָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וְאָנֹכִי, לֹא יָדָעְתִּי. יז וַיִּירָא, וַיֹּאמַר, מַה-נּוֹרָא, הַמָּקוֹם הַזֶּה: אֵין זֶה, כִּי אִם-בֵּית אֱלֹהִים, וְזֶה, שַׁעַר הַשָּׁמָיִם. וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר, וַיִּקַּח אֶת-הָאֶבֶן אֲשֶׁר-שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו, וַיָּשֶׂם אֹתָהּ, מַצֵּבָה;
...
המצבה באה בהמשך לחלום סולם יעקב המוצב ומחבר בין שמים לארץ. המשמעות הסמלית המרכזית לחלום הזה דנה בחיבורים הנכונים בין שמיים לארץ, בין הלב לראש, בין חיי הרוח לחיי המעשה.
אגב - ערך המשפחה וההורות נחשב לאחד מעקרונות היסוד בהגשמת החיבורים הנכונים האלה.
מכל מקום, הסולם מוצב, אלוהים ניצב עליו ומכאן באה ׳המצבה׳ המחברת בין שמים לארץ - והיא כדברי יעקב - השער לשמיים.
לכן - כשעמדת לפני המצבה, שמעת את אמך, התחברת אליה וגם צחקת - חיברת גם את בדרך הטובה ביותר שיש בין שמיים לארץ, בין הלב הרוח והנשמה לשכל, בעומדך בשער הזה שמוביל הרבה פעמים בדיוק לסוג כזה של קשר, לתחושות כאלה של חיבור.
שמוליק
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהאני מתחברת להוריי ז"ל בכל מיני נסיבות, ודברים שונים ומשונים מזכירים לי אותם - שיר שמתנגן, ריחות, סיטואציות - בשבילי מצבת האבן אינה הכרחית כדי להתחבר.
כמעט אין יום שאני לא חושבת על אמא שאיננה כבר שבע וחצי שנים, ועל אבא שנפטר לפני יותר מארבע שנים.
יקירינו שנפטרו נמצאים תמיד בלב....
עוד חיבוק לאלונה.
מירה
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהפפפפפ הייתי חייבת לאחר ככה? כמה ימים אני לא פה והנה..
לא ידעתי מכלום על אמא שלך ומצבה לכן לאורך כל הטיול לא הבנתי למה הכותרת היא פרידה, למה את מבקשת לא להגיב עד הסוף ,משהו הריח לי חשוד ,אבל לא ידעתי להניח עליו את האצבע..
לי הסוף היה שוק והעצב נורא וכואב.
אז אמנם קצת מאוחר אבל לא מדי לשלוח לך חיבוק ונחמה מרחוק.
אני בטוחה שטיילת עם אימך כי ברוחה הסתובבה איתך ,אין מצב שלא.
מקווה שתזכי להמון טיולים שמחים ,אין לי ספק שזה מה שיקרה ,את הרי מומחית לכך.
מחזקת את ידייך ומעריצה אותך על האומץ לנסוע לבד לטיול כזה.
הדרך שבחרת חזקה ומיוחדת בדיוק כמוך.
-
ובלילות החורף הקרים מאד היינו מתכסים בכל החלומותשוב נופלים העלים זה הזמן השקט, מה צפוי לנו מחר, לא נדע
ככה שלחת אותי ללונדון בראיה מקברית משהו.
"קיבלתי הוראה", תרצתי את כוס שמפניה ששתיתי באיטיות באותו בוקר שימשי בסימטה הלבנה ההיא בלונדון, צופה לגינה הירוקה מבעד לערימות סלומון ונקטר פסיפלורה. ושוב תודה.
פורום משפחות זה המקום בו למדתי שלנסוע בחמישה, עם המלכה האם והחמות, ולחזור אפילו יותר מגובשים, זה אחד הדברים הכי נורמלים שיש.
הסיפורים על התחתונים עד הברכיים מפלנל שניקנו במציאה בשוק בבולגריה, שרצתה לקצר או להפוך למיטה לחתול, הכסף שדחפה לך בקופה של סוורובסקי, זה שהלכתם לאיבוד אז ביער האוסטרי......
אני מאמינה שהאהובים עלינו נימצאים כאן איתנו, לא מורגשים אבל משמעותיים ואמיתיים.
שולחת לך את כל המילים העוטפות והמחזקות.....והולכת להרים (הפעם כוס קפה), לחיינו ולחיי הרגעים היפים שבדרך. ושוב תודה שאת את.
תסתכל עלינו ותראה, קצת שמח קצת עצוב
-
ובלילות החורף הקרים מאד היינו מתכסים בכל החלומות -
עדותאלונה יקרה,
שולח לך את השיר האהוב עליי מכל, זה שמזכיר לי את אבי שנטע בי את הכמיהה הבלתי פוסקת לטיולים.
מאחל לך אושר גדול
באהבה רבה
מוטי.
עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא
והדרך עודנה נפקחת לאורך
וענן בשמיו ואילן בגשמיו
מצפים עוד לך, עובר אורח
והרוח תקום ובטיסת נדנדות
יעברו הברקים מעליך
וכבשה ואיילת תהיינה עדות
שליטפת אותן והוספת ללכת
שידיך ריקות ועירך רחוקה
ולא פעם סגדת אפיים
לחורשה ירוקה ואישה בצחוקה
וצמרת גשומת עפעפיים -
סופיה. בולגריה. טיול פרידהאלונה יקרה,
כרגיל...הגעתי באיחור...אבל כמו ספר טוב קראתי פעמיים.
וואו...
אשריה של אמא שרה שזכתה לבת כמוך...
וכמו אצל כולם זה התחבר לי בנימים העדינים ביותר.
מאחלת לך, ולכולנו, הרבה טיולים שמחים.
לימור
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהבוקר אור יקיריי
הנה הקפה רותח וגם הסיגריות מוכנות ועוד רגע יתחיל יום עבודה ואחר כך הנסיך יחזור מבית הספר, ארוחת צהריים ושאלות יומיות "היו ציונים? לא. משהו מעניין? לא. בא לך לעשות סיבוב עם הכלב? לא. אתה יוצא בערב? כן". ולפני שאספיק למצמץ עוד יום יעבור ואיכשהו הם עוברים כל כך מהר עכשיו. ובמהלך היום אני מדי פעם תופסת את עצמי מושיטה יד לטלפון כדי לחייג לאמא ולעדכן אותה מה קורה או לספר לה מה קראתי בעיתון. מין תנועה אוטומטית כזאת של לקחת טלפון ביד לחייג כמה ספרות ראשונות ואז אוטומטית לנתק, להניח את הטלפון ולהמשיך בעיסוקים הרגילים. מתי זה יעבור? האם זה יעבור? לא יודעת, לא הייתי רוצה שזה יעבור.
הנה אני שוב מקשקשת והקפה שלכם מתקרר ואתם כבר צריכים לצאת לעבודה אז רק להגיד שכל ערב אני קוראת שוב ושוב את התגובות שלכם ומוצאת את עצמי עם הטלפון ביד מתחילה לחייג את המספר המוכר. כי איך אפשר לא לספר לה שאניגמתי מלכתי אהבה את השמפניה במלון שלי בלונדון, איך אפשר לא להקריא לה את השיר של א"א או לעדכן אותה ששמוליק שוב חופר ביהדות :-). היא הכירה את כולכם מהסיפורים שלי, תמיד קראה בהנאה את הסיפור ובגאווה גדולה את התגובות שלכם. תודה, תודה, תודה לכם. על הכול.
שיהיה יום נפלא
אלונה
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהאל תפסיקי לרצות... אל תפסיקי לנסות. כל יום אני חוזר לאשכול הזה... לא רוצה שייגמר.
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהאני בעד, חשבתי על זה היום בלי קשר...
זה מסוג הסיפורים שגורם לאנשים להתחבר לצד הטוב של עצמם, אפילו אם לזמן קצר...
או כמו שאמר ג'ון קולטריין ...
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהאלונה,
התחלתי לקרוא כי אני אוהבת את הסיפורים שלך,
התפלאתי שאת נפרדת מבולגריה האהובה שלך,
שמחתי לקרוא שאת מטיילת עם אימא שלך.
בכיתי כשהגעתי לסוף.
זוכרת את אימך מהטיול המרגש שעשיתן בקייב ומהטיול לבולגריה לפני מספר שנים.
הדרך שבחרת להיפרד ממנה, לספר עליה ולשתף מדהימה בעיניי.
עכשיו בולגריה וסופיה יהיו תמיד של אלונה ושרה, אימא של אלונה.
יהיה זכרה ברוך.
"מישהו שאל אותי שאלה מעניינת אתמול", אמר מורי.
מה הייתה השאלה? שאלתי.
"האם אני חושש שמא ישכחו אותי לאחר שאמות."
ובכן? האם אתה חושש?
"אני חושב שזה לא יטריד אותי. ישנם כל כך הרבה אנשים שהיו מעורבים יחד איתי בדרכים קרובות ואינטימיות, ואהבה היא הדבר שבזכותו אתה נשאר בחיים,
גם לאחר שאתה מת."
זה נשמע כמו מילים של שיר- "אתה נשאר בחיים באמצעות האהבה."
מורי גיחך. "ייתכן, אבל מיץ', כל הדיבורים האלה שלנו? האם אתה שומע לפעמים את קולי כשאתה בבית? כשאתה לבדך? אולי במטוס? אולי במכונית?"
כן, הודיתי.
"אז אתה לא תשכח אותי כשאמות. חשוב על קולי ואני אהיה שם."
חשוב על קולי.
"ואם אתה רוצה לבכות קצת, זה בסדר."
מתוך "ימיי שלישי עם מורי"של מיץ' אלבום.
באהבה, כרמית.
-
סופיה. בולגריה. טיול פרידהאתמול הוזמנו ע"י חברים ירושלמים לסיור בסביבות השוק .
לארוחת צהריים התישבנו ב"עזורה " וכשפתחתי את התפריט :
במסעדה אצל עזורה ... /יוסי בנאי
בשוק הקטן ,שמאחורי השוק הגדול ,ראיתי במטבח בתוך סירים ,על גבי פתיליות
געגועים רבים שחיפשו קצת חום על אש קטנה
וכל ריחות תפוחי האדמה ,האורז וקציצות התרד שחדרו לנחירי
החזירו לי לרגע את אמי
שממנה אני בא ואליה לא מפסיק ללכת
טובה
