ברלין, ארוכה הדרך חזרה...
-
בעודי מזגזגת בין השרשור המעולה כתמיד של אלונה על ברלין למקלט הצד הספונטני התפרע. האזעקות עשו אותי שבר כלי ואת התינוק (שמעכשיו נכנה אותו הנסיך 2) מרוט עצבים ולחוץ. לברלין הוא כבר ביקש לנסוע מזמן. האמת? שמחתי לגלות שיש לי צד כזה בכלל אחרי שבדרך כלל אני מזמינה כרטיסים עשרה חודשים מראש.
ב 11:00 בבוקר נרכשו הכרטיסים (אוסטריאן עם חניית ביניים בוינה שנתנו מחיר סביר לגמרי בהתראה כזו, סביב 400$), בתשע בערב היו כבר גם מלון ותכנית בסיסית שעיקרה- מה שטוב לנסיך 1 יהיה טוב לנסיך 2.
כיוון שהיו דיווחים מפורטים ויפים במיוחד בשבועות האחרונים, אני אוסיף רק את השני גרוש שלי. צריך לזכור שגם לקצר זה לא צד חזק שלי. למי שיחזיק מעמד עד הסוף מובטח בונוס שווה באדיבות אוסטריאן איירלינס
-
מלוןאלונה אמרה קודאם וזה מיקד אותי לאזור ספציפי. רציתי מלון- יותר התאים לי מאשר דירה. לבד עם הנסיך 2 הרגשתי נוח יותר שיהיו עוד אנשים סביב אם, נניח, המפתח שלי לא יפתח את הדלת. המפטון אין ברלין, במחיר מנצח של 343 יורו לזוג לחמישה לילות כולל ארוחת בוקר וביקורות מצויינות זכה בחברתנו.
יתרונות: מיקום מצוין סמוך לגן החיות ודקה מהקודאם, גישה מאוד נוחה משדה התעופה טגל (היה לי חשוב כי הגענו מאוחר- אוטובוס אחד ללא החלפות), צוות מקסים, חדר נוח ונעים, ארוחת בוקר עשירה וטעימה, נוף אורבני מקסים מהחלון. ילדים עד גיל 17 בחדר ההורים חינם.
חסרונות: אין מקרר בחדר. ניתן לבקש מהצוות בקבלה לשמור בקבוקי מים במקרר שלהם. אין כספת בחדר. הכי חשוב- המלון פונה לפסי רכבת. שומעים את הרכבות. בקבלה אמרו לנו מראש שאם יפריע שנודיע ויחליפו. ממש לא הפריע- אבל מי ששנתו קלה שיבקש מראש חדר שלא פונה לשם.
-
אזהרת תחבורהאלונה אמרה ברלין בשיפוצים. צודקת. כידוע שיא עונת התיירות זה זמן מעולה לשיפוצים ולכן רכבות ה S BAHN שהן הקו המקשר העיקרי והנוח בין שני חלקי העיר (מזרח- מערב) לא יסעו כל הקיץ בין תחנות הגן הזואולגי (גן החיות) ועד לפרידריך שטראסה. זה לא נוח, מחייב עיקופים ותשומת לב, כי השילוט הוא כמובן בגרמנית בלבד. זה בהחלט משפיע על נוחות הנסיעה כיוון שהקטע הזה מרכזי ביותר והוא כאמור- סגור.
אנחנו התגברנו, אבל נוח זה לא היה. בהחלט יכול להשפיע מבחינת נוחות על בחירת מלון. לשים לב.
-
תובנות מהתכנית בפועלביום שישי בבוקר שמנו פעמינו לסיור "המיטב של ברלין" של נדב. הסיור מצוין- מעניין ומתוכנן היטב והמדריכה הייתה מצויינת. מי שלא היה מצוין בכלל היה מזג האוויר. יחד איתנו הגיע לברלין גל חום- 36 מעלות בכל אשר תפנה. אחרי שעתיים של סיור (מתוך ארבע פוטנציאליות) אני שרדתי בגבורה אבל הנסיך 2 נראה כמו עציץ שלא הישקו אותו הרבה זמן. התנצלנו, ויתרנו גם על הסיור ברייכסטאג שתוכנן באופן שאפתני לאחר הצהריים אחרי סיור נדב ופרשנו לשנת צהרים במזגן.
תובנות: הסיור כן מומלץ אבל כיוון שרובו בחוץ ובשמש (או בגשם...) כדאי מאוד להתחשב במזג האוויר. כבוד לנסיך 2 שהחזיק מעמד בגבורה ובאמת ניסה להתעניין.
-
ובערבאחרי שינה של שעתים, מאוששים, יצאנו חזרה החוצה לקראת ערב.
סיבוב באלכסנדרפלאץ לחפש מופעי רחוב לא העלה שום דבר מעניין. בשוטטות איטית התקדמנו לקראת תכנית הערב שלנו- מועדון הג'אז B FLAT. הנסיך 2, שוב כבוד, חובב מוסיקה.
המועדון נחמד ואינטימי. מעיון בלוח ההופעות יש הרבה סוגים של ג'אז וגיוון גדול. בימי רביעי יש ג'אם סשן שאמור להיות מוצלח ועמוס אנשים.
ניתן להזמין מקומות במייל (יש באתר) או להגיע עם הפתיחה (כשעה לפני המופע) לתפוס מקום, לקבל חותמת על היד וללכת לשתות ממול (יש המון מקומות מוצלחים בטווח הליכה קצר)
היתה הופעה מעולה וארוכה של ביג באנד בריטי מדהים ויצירתי. נשארנו גם לדבר איתם קצת אחר כך וחזרנו אחרי שתים בבוקר עם נסיך 2 מאושר. קצת חששתי, אבל היה שישי בלילה והיו הרבה אנשים סביב. נסענו ברכבת התחתית וההרגשה היתה בטוחה לגמרי.
-
יום שוטטותאחרי שהלכנו לישון לפנות בוקר התחלנו את היום הבא בשאיפה להגיע לפרגמון. את פנינו קיבלו תור ענקי בשמש, שלט קטן הצופה המתנה של שעתיים וחום של, נכון, 36 מעלות. אין מצב.
חיפשנו בעיקר מקלט מהחום ועצירה בברלינר דום הסמוך נראתה כמו רעיון טוב. הכנסיה יפה מאוד, הטיפוס לכיפה העליונה הדרגתי ומלא עצירות נחמדות ופריטים מעניינים והנוף מלמעלה נפלא. הנסיך 2 התלהב והעברנו שם למעלה משעתים מוצלחות- היה מאוד חם אבל לפחות צל.
הפסקת צהרים- המבורגר בבלוק האוס הסמוך. מה שטוב לנסיך 1 טוב לנסיך 2.
צ'ק פוינט צ'רלי ופנורמה אסיסי- היה מעניין, היה חשוב, דיברנו על המלחמה הקרה אבל הקסם לא עבד. צריך ללכת כי זה בעיני אתר חובה, אבל לא התעכבנו שם יותר מדי.
הברקה! שוקולד חייב מזגן! ריטר ספורט! שעה ומשהו עם מזגן מקפיא ומנות מוצלחות. הקפדנו על 25% הנחה עם כרטיס ברלין.
-
ובערבבכל זאת הזמנתי כרטיסים ללילה לבן בגנים הבוטנים. 35 יורו לשנינו. הארוע התחיל בחמש (שלב שנת הצהרים שלנו), הגענו לקראת תשע, הלכנו לקראת חצות, קצת אחרי מופע הזיקוקים. הרבה מוסיקה נחמדה, גמדים שדונים ופיות מסתובבים בין העצים, קהל שרובו המוחלט גרמני, דוכני אוכל (סטנדרטי לגמרי) ותאורה מקסימה.
הסתובבנו בהופעות של ג'אז ובלוז. מכולם אהבנו את Zucchini sistaz שלוש בנות תותחיות שניגנו ושרו מצוין (כנראה שהיה להן גם חוש הומור אבל זה היה על טהרת הגרמנית). אני התלהבתי מהיותן בנות בעולם של בנים והנסיך 2 התלהב מהקונטרבסיסטית שניגנה וירטואוזי.
האם ללכת בשנה הבאה? לילדים אין ממש מה לעשות שם אלא אם הם דוברי גרמנית ואז יש שפע פעילויות והפעלות. לגדולים יותר- ארוע מקומי לגמרי ודי מוצלח.
-
ובערביולי!!!!!!!!!
אפשר להתווכח מי נסיך 1 ומי נסיך 2 אבל את לחלוטין מלכה 1. החל מהספונטניות, דרך מועדון ג'ז (לא הייתי מעזה לחלום אפילו), עד ללילה לבן בגנים. הכול.
תמשיכי ושיהיה ארוך ארוך. שאפו ענק לילד על הסבלנות והקונטרבסיסטית.
-
ועוד תובנות של יומיים במרוכזאלונה- על הנסיעה הזו את יכולה לקחת קרדיט מלא. לא מלכה ולא נעלים. סתם סמרטוט עצבני עם פתיל קצר. הנסיך (2, מה לעשות, 1 היה ראשון) באמת התנהג למופת יחסית.
יש כזה שפע כעת של סיפורי מסע מצויינים כך שאני באמת אנסה להיות ממוקדת.
לפרגמון הגענו יומיים אחר כך- רכשנו כרטיסים באינטרנט יום לפני וחסכנו את הבלגן. הצליח לרתק את נסיך 2 למשהו כמו שעה וחצי ממצות. אין מזגן!! בקיץ מומלץ מוקדם ככל האפשר בבוקר וגם אז אחרי שעה בערך הרגשנו איך מרגיש הטוסט בתוך הטוסטר.
המוזיאון תחת אנדרטת השואה מרשים ומיוחד. המדריך הקולי בעברית מצוין. סגור בימי שני. יש הנחת כרטיס ברלין.
גן החיות- ביום האחרון שלנו בברלין, לקראת הצהרים השרב נשבר ואיפשר לנו להסתובב באופן קצת יותר נורמלי. בילינו שם כמה שעות מהנות ביותר. הנסיך 2 הסתובב שם מאושר לגמרי. בהחלט מומלץ. יש הנחת כרטיס ברלין.
שוק (כי אמא לא יכולה בלי)- דגמנו שוק קטן יחסית ב Boxhagener Platz. אווירה נחמדה, ערמות ג'אנק, שום דבר לקנות וממש לא ללכת במיוחד, רק במסגרת "הבה נעביר בוקר בכיף". סמוך מאוד אליו המבורגר גורמה מצוין לצהרים, כולל המבורגר צמחוני משובח ביותר בשבילי וכמה גלידות מעולות (הגלידה הזו למשל) שהיו הצלה גדולה במזג האוויר המטורף.
קניות- עם הבנות שלי זה היה נראה לגמרי אחרת. עם הנסיך 2 זה כלל הצצה חטופה לפריימרק (וערמת טישרטים לכולם) ותו לא. סיבוב חובה ברוסמן ו DM שאסור לוותר עליו. הבדלי המחירים במוצרי קוסמטיקה יחסית לארץ פשוט שערורייתיים.
תחבורה- כרטיס ABC של ברלין ולקאם. למרות שנסענו רק AB, ABC עדיף כיוון שהוא מאפשר נסיעה חינם לילדים. תיקוף הכרטיס לחמישה ימים הוא לא לפי שעות (כמו בכרטיס 72 שעות) אלא מתחיל ביום הקניה ומסתיים ביום החמישי בחצות. רכשנו במלון.
תקשורת- WIFI חינם במלון וסים קארד מקומי אקראי שנקנה בחנות הראשונה שנקרתה על דרכנו תמורת עשרה יורו עם 500 מגה גלישה. די והותר.
-
אפליקציות שימושיותגוגל מאפס שימשו אותנו נאמנה בהתמצאות כללית. ניתן לסמן על המפה מקומות מועדפים ולשמור אותה לשימוש אופליין- אפשרות ששימשה אותנו היטב במקומות נטולי תקשורת.בתכנון נסיעות בנסיעה ציבורית גוגל מאפס בברלין התגלתה כממש לא מדוייקת ולא מעודכנת בקווים מבוטלים. אחרי פעם פעמיים של מפח נפש הבנו את הרעיון. בערים אחרות זה עובד טוב יותר.
לתחבורה ציבורית ותכנון נסיעות הורדתי את האפליקציה של BVG. מעודכנת, יעילה ונוחה לשימוש.
טריפאדביזור ברלין- נוחה כתמיד, בעיקר אופצית "around me" השימושית.
בפעם הראשונה טיילתי ללא מפה מנייר בכלל. המפה המצורפת לכרטיס ברלין נותרה בתיק. כיוון שהשימוש בטלפון הנייד גבוה, מטען נייד היה בהחלט רעיון טוב.
היו לי אפליקציות של טיולים מודרכים קוליים אבל החום הכבד גנז את האופציה הזו אז לא השתמשתי.
-
לסיכום ברליןזו פעם שלישית שלי בברלין. הראשונה לא נחשבת כי היא הייתה שבוע אחרי האיחוד והחוויה היתה מרתקת ושונה לגמרי. הפעם השניה הייתה לפני כמה שנים בחורף.
ידידות- בהחלט כן. אהבה- כנראה שלא. אני עדיין משחקת אותה HARD TO GET. יש בהחלט תכניות לחזור, אולי בחורף. עיר מרתקת, מעניינת, נושמת. הנסיך 2 מאוד התרשם, נהנה ונחשף להרבה מידע חדש.
-
ארוכה הדרך הביתהאחרי ארבעה ימים בברלין ציפה לנו לילה אחד בקאסל (מסיבות משפחתיות) ומשם ברכבת לפרנקפורט (שעה וחצי) וטיסה דרך וינה בקונקשן קצר הביתה.
על המלחמה לא ממש הרחבתי. השארנו כאן חייל וחיילת, לא בעזה אבל לא היו בבית כבר כמה שבועות. לקרוא עדכונים כל כמה שעות היה מאוד לא פשוט. כבר לא ידענו מה אנחנו מעדיפים- שם או פה. אחרי חמישה ימים רצינו לחזור.
בפרנקפורט בצהרים כבר היה ברור שטיסות לארץ אין. אחרי שעתיים מתישות בלופטהנזה (שמייצגים את אוסטריאן בשדה התעופה בפרנקפורט) הם החליטו שלא כדאי שנישאר בפרנקפורט והעלו אותנו על מטוס לוינה.
בוינה הצטערו מאוד שהגענו וחשבו שהיינו צריכים להישאר בפרנקפורט. היו אפילו חילופי דברים בגרמנית זועמת בטלפון בין הנציגים. הציעו לנו שתי אופציות- לטוס עם החברה האוקראינית (ועל זה הסברתי שטילים יש לנו משלנו וקייב זו לא אופציה) והשניה עם החברה הרומנית דרך יאש עם קונקשן זוועה. לא הסכמתי בשום אופן, כי פחדתי להיתקע ביאש. בדקה התשעים הנציגה פתאום שלפה טיסה ליום למחרת עם אלאיטליה דרך רומא. מותשים לגמרי אבל שמחים וטובי לב נשלחנו לישון כאשר מלון מצוין+ארוחת בוקר וערב+מונית הלוך חזור על חשבון אוסטריאן.
בבוקר וידאנו שוב באלאיטליה שיש טיסה. יש. המזוודות נשלחו לארץ אבל לא הצליחו להוציא לנו בורדינג פאס מרומא לתל אביב. בטוחים שיש טיסה? יש. יוציאו כרטיס בגייט. נוחתים בצהרים ברומא- אין טיסה. הנציגים של אלאיטליה לא מוכנים לדבר איתנו לפני שאנחנו הולכים לחלץ את המזוודות שכאמור נשלחו הלאה. ענין של ארבע שעות המתנה והמזוודות בידינו.
מיליון אנשים עצבניים סביבנו. יהיו טיסות בהמשך היום, אבל יש עדיפות כמובן למי שרשום מראש לטיסה. צריך להישאר בשדה ליד הדוכן הסגור כי זו רשימת המתנה. כמה אנשים ממתינים ברשימה? הנציגה אומרת שזה לא ענייני אם יש שם חמישה או חמש מאות וזו לא בעיה שלה שיש מלחמה. שעתיים של סבלנות ואחרי זה עצבים ואחרי זה יאוש לא מקדמים אותנו לשום מקום. השעה שבע בערב ולמרות שבשדה התעופה ברומא יש ויפי חופשי והילד הוא מלאך, ההילה סביב הראש שלו מתחילה להתעמעם. מלון? אוכל? אין. כמה זמן זה יקח? כל דבר בין 10 שעות לכמה ימים. נראה. באלאיטליה פשוט סרבו לרשום אותי לטיסה- כלשהי, גם עוד יומיים.
-
ארוכה הדרך הביתהבשלב הזה הבנתי שצריך לחשב מסלול מחדש ולהפגין אסרטיביות. עזבתי את אלאיטליה, עברתי לטרמינל אחר למשרדים של אוסטריאן והסברתי להם שלא מעניין אותי שעכשיו הכרטיס שלי עבר לאליטליה. שימצאו פתרון. הם הצליחו למצוא טיסה ולהזמין לנו אותה אבל נשארנו עם יומיים הפוגה ברומא, על חשבוננו.
הייתי כבר בדרך להזמין מלון ולהתחשבן איתם אחר כך כשבעלי התקשר וסיפר שהחברים שלנו ברומא (ראה טיולים קודמים) נמצאים מחוץ לעיר, הדירה שלהם ליד המדרגות הספרדיות פנויה והשכן אלברטו מחכה עם המפתחות. טויסט בעלילה.
בשעה עשר בלילה, במסעדה מתחת לבית הנסיך פיצה את עצמו על היום הארוך
-
רומא בהפתעהלפחות תפסו אותי מוכנה. מזל שלא נתקעתי ביאש...
את רומא אני מכירה היטב, לא צריכה להתכונן כל כך. שוטטנו בסמטאות יום וחצי מהנים שכללו הרבה פיצה וגלידה, פונטנה די טרוי (בשיפוצים, לא רואים כלום), המדרגות הספרדיות, הפנתאון, כיכר נבונה, כמה כנסיות על הדרך (כזכור הנסיך 2 חובב), המוזיאון במבצר סט אנג'לו (כמעט שעתיים, מוצלח) וכנסיית הותיקן. נשמע הרבה אבל זה היה די נינוח. כל המידע, המפות והמסלולים בטלפון הנייד עם סים מקומי. בנוסף הורדתי את המדריך הקולי של ריק סטיבס שהמלצתי עליו בעבר (Rick Steves Audio Europe).
אחרי יום וחצי פשוט נגמרה לנו הבטריה. קניתי שני קילו פרמזן בסופר (חבל שלא חמישה), חזרנו לדירה, הלכנו לישון, אכלנו ארוחת ערב וקצת אחרי חצות חזרנו לשדה התעופה. שדה התעופה פיומיצ'ינו שומם לחלוטין בלילה. חוץ מישראלים ממוטטים שישנו על הרצפה בכל מקום פנוי על יד הגייט, לא היתה שם נפש חיה. לזכור שהכול סגור, אין דיוטי, אין קפה. כלום.
-
רומא בהפתעהיולי,
אני קורא תחילה בהנאה מרובה ואחר כך בתדהמה גוברת והולכת את עלילותכם בבירות אירופה...
גם לנו ביטלו טיסה אבל לעומת הסיפור שלך - אצלנו זה היה גן ילדים.
מוריד בפנייך את הכובע. לא סמרטוט ולא נעליים. מלכה.
שמוליק
-
בונוס למתמידיםלכל דבר יש סיבה
כנראה שפשוט נשלחתי לרומא כדי להוסיף את נספח הגלידות השלם רומא- המדריך לגלידאי המתלבט. יותר מעודכן מזה אין.
שיהיה שקט ורק בשמחות
יולי
-
בונוס למתמידיםמקסים!
הספונטניות על היציאה,עם חיילים בעורף,על יעד קל יחסית כמו ברלין,על ששרדתם את החום ועוד...קיבלנו בלוג גלידה מושקע
מה טוב יותר ליום חם ואוירה עדיין כואבת,אם לא גלידה טובה?
תודה,
אמה
-
בונוס למתמידיםיולי!!!!!!!
אין לי מילים. את מדהימה, להתמודד עם כל הנאחס הזה ולהישאר שפויה.....
אני תמיד מנסה לחשוב במצבים כאלה על היום/השבוע/החודש שאחרי, איך החוויה המתסכלת, המעצבנת והמעייפת תישמע טוב - בדיעבד! - בתור סיפור, מה שנקרא
dinner party story
מקווה שהתאוששת כבר!
נעה
-
בונוס למתמידיםWow! איך הייתי רוצה ללכת בעקבות המדריך לגלידאי המתלבט!
-
בונוס למתמידיםיולי ברוכים השבים!
באתי להציץ בשני הגרוש ותסלחי לי אבל זה מלאנת'לפים יותר.
נכנס לתיקיית ברלין אחר כבוד!
תודות
