בלגיה - מלכה כה ענווה
-
בלגיה - מלכה כה ענווהאז סיימנו להשתעשע במגלשות, האוזניים מתרגלות לניגון הגרמני החדש - ישן, העיניים עוד צוחקות אל מול הנופים המרהיבים ואנחנו כעת בדרך למונשאו - העיירה.
ואם להיות יותר מדוייקים - ובכל זאת הרי אנחנו בגרמניה עכשיו - רצוי וראוי לכתוב זאת כך:
ה - ע - י - י - ר - ה טוב... אני מניח שלמרות השעה המאוחרת, אתם כבר מבינים שנהננו שם.
אז הסופרלטיבים הרי הולכים ואוזלים, אבל מונשאו הזאת היא דובדבן בקצפת, ליקר של ביצים, כחול של ים, שיר ענוג שמתנגן כשאתה מביט בשקיעה ..... אתם מבינים למה אני מתכוון, נכון?
אם אתם יכולים - רוצו למונשאו. היא נפלאה. אפילו גב' זפירה אמרה (טוב, היא הרי שבה הביתה...).
זה השילוב הזה של הסמטאות הציוריות, הבתים העתיקים, החנויות הקטנות, הנהר הזורם לו, חלוקי הנחל, הפרחים - וכמו בתבשיל משובח - לעיתים המרכיבים כולם ידועים ומוכרים אבל התמהיל.. אוי התמהיל....
ולסיום היו לנו גם ברווזים..... המון המון ברווזים .... ותוכלו להביט עוד מעט קט במעט מהם ולשיר להם וגם לי את השיר הידוע - ושם, במונשאו, הבנתי טוב מתמיד את התשובה שנותנים הברווזים החכמים...
אז בצער רב נפרדנו ממונשאו מצוידים במזכרות ועמוסים בזכרונות, והתנחמנו עת חזרנו לחיקם האהוב של הארדנים הכחלחלים לעוד מסע ענוג בנופיהם שלקח אותנו לעבר תחנתנו האחרונה ליום מאושר זה - מוזיאון הצעצועים ב - Ferrières.
קצת פרטים מתחייבים -
Rue de Lognoul 6
4190 FERRIERESבימי שבת וראשון, בחגים ובזמן חופשות מלימודים המוזיאון פתוח בין השעות 14:30 – 17:30.
המדובר במקום קטן וחמוד מאין כמותו, והוא היווה סיום הולם כל כך ליום הזה מהאגדות שהיה לנו.
הגענו כשעה לערך לפני הסגירה.
כמובן שהיינו לגמרי לבד במקום, אנחנו והסבתא האצילית כל כך והחביבה כל כך - שומרת הגחלת האחראית עם בעלה על מקום מקסים זה - שהתלוותה אלינו לאורך הטיול בארבעת חדרי המוזיאון העמוסים בצעצועים ובסיפורים, ואף ניסתה את כוחה באנגלית על מנת שלא נאלץ להסתפק בדף הדרכה שנתנה לנו, שבחלקו כלל לא היה מעודכן...
צעדנו איתה במנהרת הזמן, ולשעה של קסם, שבנו גם אנו להיות ילדים.
מדריכתנו הנאמנה ששילבה אישיות כובשת עם סוג של הידור ועידון, הצחיקה אותנו לא מעט.
כך קרה במיוחד בעת שבתום כל שלושה או ארבעה משפטים באנגלית, עברה היא מבלי משים לצרפתית מתנגנת, כאילו דבר לא ארע, ואנו הלכנו לנו בשמחה לאיבוד בינות לצלילים - ופה ושם היינו צריכים למאמץ לא קל כלל ועיקר על מנת לשמור על ארשת פנים מהנהנת בעת שהבנו היטב שאם אך נביט זה בעיניו של זה לרגע קט, לא נצליח עוד לעצור את הצחוק המאיים להתפרץ...
לאחר שחווינו את המקום - שכמו עצר בזמן ואת הזמן מלכת - וגם נהננו ממספר הדגמות, הגיע גם הטוב הזה לסופו. נפרדנו בידידות גדולה ושבנו לנו למעוננו לארוחת יום שישי משובחת.
יום השישי, ויכולו השמיים והארץ וכל צבאם.
-
בלגיה - מלכה כה ענווה -
בלגיה - מלכה כה ענווהשרית -
לפעמים חלומות מתגשמים (תרתי משמע...). כייף לשמוע גם ממך וגם מהיער לו אני זוכר חסד נעורים.
אז לכבודך - הנה עוד מספר תמונות ממוזיאון הצעצועים.
שמוליק
-
בלגיה - מלכה כה ענווהשמוליק היקר,
עתה מששבנו מטיולנו אנו בבלגיה, שהנסיעה אליה היא לא מעט בזכותך (וכמובן בזכות חברות וחברים טובים ונפלאים כמו אלונה, לי, בועזתבור, רחל01 ובטוח שקיפחתי אחרים וטובים).
ישבתי וקראתי את סיפור טיולכם בנשימה עצורה ובהנאה רבה עד נקודה זו ומחכה לשמוע את המשך קורותיכם בבלגיה.
כמוכם גם אנו חזרנו מאוהבים בבלגיה, הטיול היה פשוט נפלא.
טיולנו שונה-דומה ובכל זאת נפלא.
סקרנית לקרוא את החוויות הבאות....
אההה עוד לא אמרתי דיי, תודה רבה רבה על על העזרה לפני ובמהלך הטיול.
שמך הפך לשם דבר להמלצה והנחיה בטיול.
לילה טוב
רונית
-
בלגיה - מלכה כה ענווהרונית,
ברוכה השבה אחותי הבלגית!
אני כל כך שמח לשמוע שהיה לכם טיול מוצלח.
נוחי קצת, אבל רק קצת - וספרי לנו ... שכן כבר נאמר שכל המרבה לספר ביציאת בלגיה, הרי זה משובח.
שמוליק
-
בלגיה - מלכה כה ענווהשבת המלכה
הסתיימו להם שישה ימים עתירי חוויות וריגושים, ימים מלאי חן וחסד ויופי.
הלב מחשב להתפקע, הראש מעבד וחושש לאבד, ותשישות נעימה פושה לה באיברים - שהרי שבת היום.
אפילו גברת זפירה ענתה אמן בקול משבישרנו לה אמש על המנוחה הצפוייה לה היום באסם.
אנחנו מתעוררים לאיטנו, אבל עוד לא קמים ...
שוכבים במיטה וחולמים מעט בהקיץ.
שואפים חופש מלוא הריאות.. מחייכים לעצמנו וטוב לנו בלב.
חולפת לה שעה של רוגע ואט אט מקיצים גם הילדים ויורדים מנומנמים לארוחת בוקר נינוחה, איטית, טעימה טעימה...
יש דילמות גם בשבת....
היכן נקרא את הספר - במיטה? בגינה על כסא נוח עם כוס קפה או איזו בירה צוננת?
מתי נאכל את הדובדבנים? את השוקולדים?
מתי נאזין למוסיקה אהובה בעיניים חצי עצומות על הספה המפנקת?
מתי נשחק פינג פונג עם הילדים? עכשיו או אולי קצת אחר כך?
יש משהו נכון כל כך וטוב כל כך במנוחה הזאת באמצע של טיול - בחופש הזה שבתוך החופשה.... שאתם פשוט חייבים את זה לעצמכם. תנסו פעם ותספרו לי איך היה, ואם אתם לא מאמינים - תשאלו את יונה וקשת... וטוב עוד יותר - תציצו שוב באשכול הנהדר שלה על הטיול באוסטריה.
אז מה עשינו בשבת?
שום דבר נפלללללללא. כלום נהדדדדדדר.
וכמילות הפיוט -
"מה ידידות מנוחתך, את שבת המלכה; בכן נרוץ לקראתך, בואי כלה נסוכה".
ואחרי שהתפייטנו מעט (ואני תקווה שכמה מכם עדיין נותרו כאן...), אספר לכם שפטור בלא כלום ממש - הרי אי אפשר....
אז בין מנוחה לרגיעה לשלווה מצאתי לי איזה זמן לצאת לטיול אופניים בשבילי הכפר ומעט מחוצה לו - ביחד עם השחמטאי והנסיכה הקסומה, שלאחר שהתעייפה לה מעט וליווינו אותה בחזרה לארמון, המשכנו, השחמטאי ואני, לדווש תחת שמש חמה, כשרוח קלה מנשבת פה ושם והעיניים לא שבעו מלראות את הנוף.
הבכורה הנאווה לא ההינה אף לשמוע על יציאה מהקן לאחר שסוף סוף נחתה בחיקה מתת שמיים מנוחתית זו, ובת זוגי הסבירה לי בכובד ראש שמישהו הרי צריך לארח לה לחברה, וכשצריך - אז צריך אמרה היא, בזמן שעיניה החלו ככה קצת להעצם...
השעות התמזגו זו בזו ושטו להן לעבר השקיעה, עוטפות אותנו ברחמים, ואנו נולדנו שוב לשבוע חדש מלאי מרץ מתמיד - שהרי מחר - אתם זוכרים - יום ראשון הגדול.
אבל עוד קודם לכן - כפי שהבטחתי - כשנשוב ונפגש כאן כולנו - אהרהר מעט אודות בלגיה זו - מלכה כה ענווה. ראו הוזהרתם!
סוף שבוע מקסים,
שמוליק
-
בלגיה - מלכה כה ענווהשלום לכם חברות וחברים,
אז איימתי ואיימתי והנה אני מקיים... עצירת פטפוטים והרהורים, לא ארוכה מידי אני מקווה, ככה סתם באמצע הטיול.
הרהור על ערעור
גם אני - כיתר צוערי בלגיה כך נדמה לי - נשאלתי שוב ושוב - לפני, אחרי ולעיתים גם תוך כדי (!) -
בלגיה?
בלגיה??
בלגיה???
זו כמובן לא היתה שאלה חד מימדית. לא ולא.
השאלה היתה מלווה, על פי רוב, במופע פירוטכניקה מרהיב, שכלל מימיקות, אינטונציות ושלל פרצופים מתחלפים כבמטה קסם מתדהמה - לזלזול - לרחמים - וחוזר חלילה.
במופעים המשוכללים יותר מצד אלה שחמלתם גברה עליהם, או שרצו להיטיב איתי מאי אילו טעמים הנוגעים להכרות מוקדמת, נוספו עוד תהיות והצהרות לסימני השאלה דלעיל, ואסתפק רק במספר דוגמאות מייצגות -
מה יש לעשות בבלגיה?
כמה זמן כבר אפשר לראות את המניקן פיס ולטייל בברוז'?
יומיים במקרה הטוב וגם זה קצת יותר מידי!
משעמם שם! משעמם שם!! משעמם שם!!!
והפינאלה - אוי הפינאלה -
תגיד, השתגעת?
אתה כנראה עובד קשה מידי.
עוד לא מאוחר לשנות, עדיף לשלם קצת - עכשיו - בשביל לתקן, ולא לשלם הרבה אחר כך...
כיצד התגוננתי מול רוח אופטימית זו וסערת האנרגיות החיוביות הלזו, וודאי תשאלו??
אז כאן חברים, עמד לצידי כוחו של הפורום הנפלא הזה.
אלונה וזיוה, אלעד ומיקה, מנדי ורחל, אחוה ואנשים טובים, צוות הענתיות ויעל, וכמובן וכמובן - יונית עם הנשמה הבלגית היתרה.
וככה הוכרע הקרב - אבל כיצד תסתיים 'המלחמה' לא ידעתי....
אבל עכשיו הרי אני יודע.
עכשיו כולכם יודעים.
עכשיו אני מצהיר בפה מלא ובעיניים נוצצות -
א נ ח נ ו
א ו ה ב י ם א ת ב ל ג י ה האם שמעתי רעם מתגלגל מרחוק או שאין זה אלא שאון של 'למה' גדול שהדהד בו זמנית??
אז ככה זה קרה - ונתחיל בהתחלה ונסיים בעטיפה -
אין הזויה יותר מהטענה כאילו בלגיה משעממת.
בלגיה היא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות עבור משפחות. לא פחות.
בלגיה היא חבילת הפתעה ענקית עם כל המתנות שבעולם.
ערים מדהימות;
עיירות ציוריות;
נוף מגוון ויפהיפה בעיקר בארדנים;
אין סוף אטרקציות עבור ילדים בני כל הגילאים (החל מפארקים מכל המינים והסוגים, אין סוף פעילויות בטבע, ברכות ומרחצאות ועוד ועוד);
אוכל גורמה משובח מהטובים ביותר שיש (וודאי למי שיכול להנות מכל מטעמי המטבח, ושוקולד וצ'יפס מהטובים שיש בעולם - לכל היתר);
כל האפשרויות האלה מוצעות לכולנו בנוחות גדולה שאין כמעט דומה לה, הנובעת ממימדי המדינה הלא גדולה הזאת, ממזג אויר עם אחד הפוטנציאלים הטובים לטיול גם בחודשי הקיץ החם ומתושבים נחמדים, נעימים וצנועים (כך לפחות אנו מצאנו אותם בכל מקום ובכל עת).
וכל זה טוב ויפה, וודאי תאמרו, ואולי ניתן היה לעצור בנקודה זו ממש, אבל שאלה אחת נותרה בלתי פתורה עדיין -
חיבה, ידידות, אחווה ורעות - הבנו.
סיבות טובות לטייל ולבקר - שמענו.
אבל אהבה? דווקא איתה?
אז עכשיו כשהכל מתחדד, מתנקז, מתמרכז ומתמקד בנקודה האחת הזו - לא אתחמק ולא אסוג לאחור -
אני אתחיל במובן מאליו שבכל זאת צריך להאמר -
אין לך רגש אישי ומתעתע יותר מאותה אהבה חמקמקה.
אין היא בבחינת מטבע עובר לסוחר וטרם נולד זה שימצא לה מתכון שיאפשר למוכרה על מדף.
אבל הרי לכן בדיוק אנחנו לא מפסיקים לחפש אחריה....
אז הגענו לפאנץ' - למה אנחנו אהבנו את בלגיה?
אם תחשבו על זה - אתם כבר יודעים.
תשובתי מתנוססת לתפארה באשכול זה - עד כה - למעלה מ - 146 פעמים.
אהבנו את בלגיה שהיתה עבורנו מלכה כה ענווה.
מלכה על שום מה - כבר הסברתי.
הענווה היא שגרמה לנו להתאהב, כך נדמה לי.
וכעת אנסה לפרוט תחושה זו לפרוטות של מילים, משימה לא קלה כלל וכלל.
מכל המדינות בהן ביקרנו עד כה, בלגיה ותושביה היו אלה שהשאירו לנו את המקום הגדול ביותר בלב - לעצמנו.
בלגיה והבלגים אינם מתיימרים ולו לרגע.
בלגיה והבלגים אינם מאוהבים בבבואתם.
בלגיה והבלגים אינם פטריוטים - בכלל - של עצמם.
בלגיה והבלגים אינם חושבים שהם הטובים ביותר, היפים ביותר, החכמים ביותר.
בלגיה והבלגים אינם חושבים שהם מציעים את הנופים המדהימים מכולם, את האוכל המשובח בעולם, את הכבישים המפנקים בתבל או שהם שי משמים, מתת - ליקום - של האל.
ולכן - בבלגיה דווקא מכל המקומות - חשנו חזק יותר, בעוצמה מאושרת, כאזרחי העולם.
והיה זה עבורנו - ואת זה הרי אין צורך בכלל להסביר - כה הרבה - בזמן בו נזקקנו לכך יותר מאי פעם.
וכך - 'החופש', אותו מושג שחבק את כל נפלאות הארמון שפרסה בפנינו אותה מלכה ענווה - התעצם עוד ועוד - בבלגיה הזאת נטולת הגבולות של עצמה.
אז זהו. זה סופו של הרהור זה.
מקווה שהבנתם.
אינכם חייבים כמובן להסכים. בלגיה בכלל לא תכעס גם אם לא. היא תמיד תחכה לכם שם, מלכה כה ענווה.
-
בלגיה - מלכה כה ענווהצרגיה ובולנד, הולגיה ובלפת
עוד חוב אחד קטן נותר לי לפני שממשיכים ...
נשאלתי כאן יותר מפעם אחת -
האם החלוקה למחוזות בבלגיה מורגשת.
האם יש הבדל בין פלמים לוואלונים.
האם האזור הפלמי נבדל מזה הוואלוני, ולהיפך.
אז התשובה ברורה, חדה וחד משמעית -
כן. וכן. וכן.
למעשה, עד כמה שניתן להתייחס לבלגיה כאל מדינה מלכתחילה, היא מורכבת, כך אנחנו חשנו, משתי מדינות.
כתבו על זה קודם, לפנינו, אבל זה כן משנה, אז קצת ביתר פירוט -
ראש ופתח לכל, בפלנדריה ובוואלוניה לא מדברים באותה השפה.
בעוד ששפתם של הוואלונים היא הצרפתית, הפלמים מדברים כמובן בפלמית, ולמעשה - במיוחד כיום - מדובר בהולנדית כמעט לכל דבר ועניין.
בשל המעטפת הבלגית, הוואלונים מחוייבים ללמוד את השפה הפלמית, כפי שהפלמים מחוייבים ללמוד את זו הצרפתית, וכך הבלגיים הם דו לשוניים בכל אורחותיהם - ועדיין - בכל אחת משתי המדינות הבלגיות שולטת ברמה שפה אחת בלבד, היא שפת האם, היא שפת המולדת.
ושפה, כידוע לכל, היא לא רק אמצעי טכני להעברת מסרים.
שפה היא עבר, הווה ועתיד.
שפה היא תרבות.
שפה היא ערש החלומות, מקום משכן התקוות.
ואכן - הפלמים והוואלונים נבדלים זה מזה ושונים זה מזה, בכל דבר (כמעט) והדבר ניכר לעין כל.
אילו היינו מוצאים עצמנו לפתע נרדמים בעיר בלגית לא מוכרת, ומתעוררים לתוך אלם הלקוח מאיזה ספר חדש של סאראמאגו שהיה קם לתחייה, עדיין, לא היינו נדרשים ליותר מהרף עין על מנת לקבוע בבטחה האם לפאלנדריה באנו או שמא בוואלוניה אנו.
מקצב החיים שונה להפליא.
הוואלונים 'עצלים', באופן מקסים לטעמנו, והם מתנהלים באיזו נונשלנטיות היכולה להתפס לעיתים אף כסוג של אדישות.
הם מודעים לדם צרפתי שזורם בעורקיהם ומוקירים אותו, אף שכפי שכבר ציינתי, דם זה אינו מרבה לעלות להם לראש, אלא אם רואים הם איזה פלמי עירני מידי מולם.
הפלמים, לעומת זאת, 'חיים' הרבה יותר ומצהירים על קיומם, ובמופגן. הם מתנהגים כהולנדים, הולכים כהולנדים ומדברים כהולנדים, ולא - הם לא ברווזים...
הם אינם מחבבים במיוחד את אחיהם הצרפתים החורגים ואת אורחותיהם, ולטעמם - אלה סובלים מתסמונת של התנשאות נטולת טעם של ממש, ובשנים האחרונות - כך הפלמים חושבים חושבים - עצלנים צרפתים אלה אף הפכו לנצלנים, משעה שהמחוזות הפלנדריים הם שתורמים תרומה גדולה יותר שהולכת וגדלה לתוצר הלאומי.
אז מה בכל זאת מאחד את אותם שני עמים, וודאי תשאלו, ומדוע אינם נפרדים זה מזה וחוברים למדינות האם השכנות?
ראשית, בהחלט לא הייתי פוסל על הסף את האפשרות שביום מן הימים דבר כזה אכן יתרחש.
ובכל זאת -
המלוכה הבלגית חביבה על הכל ויקרה מאוד לכל חלקי 'המשפחה הדו לאומית' הזאת, מסיבות שלא הצלחנו לגמרי לפענח ואני מניח שנדרש חקר מעט יותר מעמיק ורציני לשם כך.
גם בבריסל אוחזים כולם, ואינם מוכנים לוותר בקלות על הבירה האהובה.
ואם כבר בירה - כולם, בלי יוצא מהכלל, חולקים הערצה מרקיעת שחקים למשקה הזה שזורם בדמם במגוון שאין לשערו....
אז ככה זה בנתיים....
בלגיה שלנו היא בעצם שתי מדינות בתוך מדינה אחת בקושי...
איכשהו, ליבנו אומר שזהו אחד מסודות קסמה.
שבת שלום,
שמוליק
-
בלגיה - מלכה כה ענווהשמוליק היקר,
אמרו את זה קודם-לא משנה...
אכן הקריאה כאן הנאה צרופה.
מהתיאורים שלך ,באמת,ניכרת האהבה לבלגיה ואכן היא מלכה הראויה לאהבתך.
דבורה
-
בלגיה - מלכה כה ענווהדבורה -
המון המון תודה לך על המילים החמות. זו רוח גבית של ממש.
היום השמיני או – יום ראשון הגדול
אז אתם עוד כאן? יופי! כי אני עוד שם.
אתם זוכרים את מפלס האוף???
חשרת העננים, הסערות והברקים, הבאים עלינו לכלותנו ולהרוס את כל תכנונינו?
אז ככה – להטוטני גרמי השמיים ממשיכים לאיים בעוז, בכל הימים שלפני, ולא רק שאין קרן אור בקצה התחזית, אלא נהפוך הוא.
היא הולכת ומתקררת . היא הולכת ומתקדרת.
השיא נרשם עת פלורנס החמודה קופצת לביקור בשעות בין הערביים של שבת ומבקשת שלא נשכח מחר, בעת שנצא מהבית, אם אכן נחליט לבצע פעולה נמהרת זו, לסגור היטב את הדלתות והחלונות על מנת שהארמון לא יפגע מנזקי הסופה. כך היא אמרה - הסופה. זו המילה בה היא בחרה - הסופה!
אני, פתי שכמוני, צחקתי לי למה שחייבת היתה להיות הלצה מצויינת זו, אך לנוכח פרצופה התמה משהו של פלורנס, נזכרתי מייד כי ציניות וחוש הומור מופגן כל כך אינם מהמאפיינים הבולטים של הבלגים – בכלל, ושל הוואלונים – בפרט, וכן – פלורנס מאשרת – היא לגמרי רצינית.
ובכן, מי מכם שעוד זוכר, גם לאחר שהוא התעורר מאותם הרהורים מערערים שלי, התוכנית ליום ראשון היא קשיחה.
זה לא סתם יום ראשון.
זהו יום ראשון הגדול שתוכנן בקפידה ובתפירה עדינה על מנת להפוך ליום שמגשים חלומות.
אז מה עכשיו?
היהפוך חלום לסיוט?
התשטף תקווה במים בלגיים רבים?
ובקיצור – האם נגזר עלינו איזה מוזיאון בריסלי השם ירחם, חלף כל שתוכנן???
ובכן – הדירקטוריון כונס בחופזה להתייעצויות, האחשדרפנים אצו רצו ברחבי העולם הווירטואלי לגייס עצה ותבונה נגד אלת הרוחות והסערות, ולבסוף הוחלטה החלטה.
באש ובמים, בסער וברוח – ספא וביצוריה לא יפלו; המכוניות יאוצו וירוצו; ימי הביניים יקומו לתחייה; אנחנו נבקר שוב בארדנים הכחולים ויהי מה!
עם החלטה נחושה זו הלכנו לישון, והתעוררנו כשעבים רבים (ולא דקים כלל ועיקר) מכסים את השמיים.
גברת זפירה נדהמה תחילה מהאורחים הבלתי צפויים הטורדים שוב את מנוחתה, אורחים אותם הספיקה היא לשכוח לאחר שנת השבת, ומצאה לה דרכים משונות לומר שהיא סבורה שהשתבשה עלינו דעתנו (לכל המתעניין – הם נשמעו כמו חרחורים שהעלו חשש למוות מוקדם של אחד מאותם אביזרים מכאניים שגורמים לרכב בדרכים מסתוריות להתניע), אבל – לאחר נזיפה שהגיעה לה, הרכינה היא את ראשה ויצאנו לדרך.
עכשיו, אני הרי יודע שעצביכם כבר מרוטים מרוב מתח ואימה, ואני הרי אוהב את כולכם, אז אגלה לכם כאן ועכשיו את שארע:
בכל אותו היום ועד לשעות אחר הצהריים המאוחרות עת כבר נסענו לנו בבטחה ליעדים מוגנים, לא נתקלנו ולו בטיפה אחת, ולו באיזו רוח לא רוח שלא הלכה לה לנוח. שום כלום. נאדה. יוק. לא סערה ולא גשם. לא דובים ולא יער.
ותודה לאלוהי החלומות ששמע את תפילתנו, וכל אחת ואחד מכם מוזמן להסיק את מסקנותיו ולהפיק את לקחיו.
ראש ופתח ליום – נוסעים אנו לפסטיבל ימי הביניים ב - Verviers.
לביקור הבלגי שלנו קדמה שורת התכתבויות מהתכתבויות שונות, עם שלל בלגיות והולנדים, בלגיים והולנדיות, חביבים וחביבות כולם.
בין היתר, מצאנו לנו חברה לעט ולעת, מארגנת אותו פסטיבל ימי ביניימי, שהבטיחה לנו נאמנה, וגבה הורמה יותר מפעם אחת בעניין הזה (מצידנו כמובן), שאותו ארוע מומלץ יפתח לקהל הרחב כבר בשעה 09:00 בבוקר.
נו טוב.... אתם וודאי מבינים שמאז ועד עתה, ניתנו לנו עוד מספר סיבות לא רעות בכלל לפקפק בהצהרה משונה זו, ומצד שני – עלילות רבות נכונו לנו היום ואם אפשר לפצוח בחגיגות מוקדם מהצפוי – אז למה לא??
התחבטנו התלבטנו בסוגייה ולבסוף החלטנו ללכת בדרכו של החכם באדם ולהתייצב באתר בשעה 09:30.
אז הגענו בדיוק בזמן שתוכנן (09:40 לערך), וכמובן שלא יכלנו שלא לתהות שמא זהו מין סוג של פסטיבל החוגג איזו מפלה ניצחת באיזה מסע צלב שהסתיים במות כל גיבוריו ובכך שכל אותו הדור שכן לו אחר כבוד בבית קברות דומם.
מילים אחרות – חתול לא ילל, כלב לא נבח וכל שוכני הפסטיבל כמעט נמו את שנתם בעת שאנו התייצבנו בפתח.
נו טוב, אני קצת מגזים כמובן.
קופאית משכימת קום בדיוק הציבה את קופת הברזל האדומה בפתח... איזה אופה מפוהק מכר עוגיות יבשות ובאתר הפסטיבל החלו אט אט להפתח אוהלים, ודמויות ישנוניות הפציעו לצחצח שיניים, להתלבש או לבצע איזה משימות שחר מסוג זה או אחר.
הסתכלנו אלה באלה ברגע של שתיקה, וכעבור כשעה לערך – ואנו כבר שבעים מסנדביצ'ים ומכירים את השטח על בוריו – התעוררו ימי הביניים לתחייה, ואיזה חיים אלה היו.
תשמעו, זו באמת חוויה בלתי רגילה למי שכמונו – טרם הזדמן לו לחוות דומה לה.
דמיינו אוהלים על אוהלים הפזורים בשטח.
נשים, גברים וטף לבושים במיטב מחלצות הימים ההם, ועוסקים, ברצינות תהומית, בשלל מלאכות ממלאכות שונות.
נפחות והכנת כלי נשק, גילוף בעץ ותפירה, בישול בסירים עתיקים, ירי בחץ וקשת, נגינה, הכנת תכשיטים, רקיחת בשמים, משחקי קובייה, קרבות וטקסים ועוד ועוד.
כולם מסבירי פנים. כולם נחמדים. כולם יודעים את מלאכתם, ומציעים – גם למכירה – את מרכולתם, והשמחה רבה. רבה מאוד.
עברנו לנו בין האוהלים ובין הדוכנים, רכשנו אי אילו רכישות, אכלנו אי אילו מאכלים, והזמן העתיק חלף עבר לו ביעף, עד שלא נותרה לנו ברירה אלא להמשיך במירוץ (וליתר דיוק להתחיל בו, אך לא נקדים את המאוחר).
עוד לפני שנפרדנו, הנפח שרק צרפתית שגורה בפיו לא הצליח (חכם שכמוהו!) שלא להתאהב בנסיכתנו הקסומה, והוא ניגש אליה והעניק לה בחינם איזו תשורה מעשה ידיו להתפאר שנמכרת במקום. הנסיכה שלנו מאוד מאוד התרגשה מהמחווה (והתרגשות דומה אך מוצלחת פחות תאחז בה בהמשך, בעטייו של עניין זה).
יצאנו מהפסטיבל. השמיים כבר מחייכים כעת, ובצדק. אנחנו בדרך למסלול מירוצי המכוניות הקרוי בלעז -
Francorchamps
אלונה - שומעת??
-
בלגיה - מלכה כה ענווה -
בלגיה - מלכה כה ענווה -
בלגיה - מלכה כה ענווהמסלול מירוצי המכוניות Francorchamps – הנמצא בסמוך לספא ולעיירה Stavelot הוא אחד ממסלולי המירוצים הידועים באירופה, המארח גם אחת לשנה מירוץ מסדרת הגרנד פרי.
קצת פרטים מכאניים –
כתובת המסלול - Route du Circuit, 51, B-4970 Stavelot (Francorchamps)
כתובת האתר: www.spa-francorchamps.be/en
במסלול מתקיימים מרוצים ממרוצים שונים, מכוניות ואופנועים, בתאריכים ובלוחות זמנים המפורסמים באתר דלעיל.
מירוץ מירוץ וייחודו, תחרות ותחרות ומאפייניה.
בכל מקרה, מדובר בחוויה עתירת אדרנלין מאין כמותה, וגם עתירת רעש (לאלה מכם הסובלים – ולטענת בת הזוג והילדים – גם לאלה שלא – מומלץ להצטייד באטמי אוזניים).
למי מכם שחובב את התחום, צפוייה חווייה חד פעמית, אבל הביקור במקום מומלץ בחום רב מאוד גם למי שאינו נמנה על המתעניינים הקבועים.
לנו נכונה צפייה במירוץ מסורתי של מכוניות ותיקות.
צפינו בהן על המסלול.
צפינו בהן מקרוב יורדות לנקודות הטיפול.
צפינו בהן ובצוותן מאוחר יותר מאחורי הקלעים, ומה אגיד ומה אדבר – תמונות וקולות שנצרבים עמוק בזכרון.
אני חושש שדווקא כאן אוזלות לי מעט המילים, אבל עשו לעצמכם טובה גדולה – אם אתם באיזור – אל תחמיצו!!
-
בלגיה - מלכה כה ענווה -
בלגיה - מלכה כה ענווההיי שמוליק,
סליחה שאני נדחפת בין המכוניות העתיקות, אבל אני חייבת לומר לך, שהכתיבה האיכותית שלך טובה יותר מכתיבתם של מספר סופרים, שכתבו בסט סלרים בזמן האחרון.
אני כול כך נהנית מן המילה הכתובה שלך... וגם מן התמונות....
נילי
-
בלגיה - מלכה כה ענווההיי שמוליק
כשכתבת "הבלגים הם ..." וחזרת על זה. אתה יודע שאין כזה דבר בלגים. יש או פלאמים, או וואלונים. רק היהודים והמלך קוראים לעצמם בלגים.
הסיפור שלך יפה יותר עם הפסוקים שאתה מצטט פה על ימין ועל שמאל.
אלעד
-
בלגיה - מלכה כה ענווהנילי,
איזו פתיחה נפלאה זו לבוקר - לקבל מחמאה כזו מיודעת ספר וכותבת נפלאה כמוך!
תודה מקרב לב.
שמוליק
-
בלגיה - מלכה כה ענווהאף שחלקנו היו נכונים לבנות את ביתם למרגלות המסלול, נאלצנו להגיד יפה שלום, ומשם – מרחק מספר דקות – נסענו ליעדנו הבא – מוזיאון מכוניות המירוץ בסטבלוט.
פרטים ממריצים –
מוזיאון מכוניות המירוץ נמצא ב - Abbaye de Stavelot
בכתובת - Cour de l'Abbaye, 1 4970 Stavelot
כתובת האתר - www.abbayedestavelot.be/en
שעות פתיחה: 10:00 – 18:00
למעשה, המדובר במוזיאון אחד בתוך קומפלקס של מוזיאונים ותצוגות עליהן תוכלו לקרוא בהרחבה באתר. אנו היינו מעוניינים לבקר במוזיאון מכוניות המירוץ בלבד. כנראה שאנו לא היחידים שהביעו סוג כזה של עניין שיטחי – מה שכמובן הוביל לכך שלא ניתן לקנות כרטיס כניסה לתת מוזיאון זה בלבד....
אגב - אילו רגלינו היו נשמעות לנו באותו השלב, ואילו היינו מצליחים להתגבר על אי אלו חילוקי דעות צפויים עם הנוער, ייתכן בהחלט והיינו מרחיבים את תחומי הסיור במקום - אבל הרגליים שידרו אותות מצוקה והילדים היו בהירים עוד יותר...
בכל מקרה, היתה זו עוד חוויה שהשתלבה היטב עם שאר חוויות היום.
התצוגה המרהיבה מוצגת במספר חדרים לא רב, היא שובת לב ועין ואהבנו אותה מאוד.
ממוזיאון זה יצאנו לשיטוט קל שבקלים בסטבלוט של יום א', שחנויותיה סגורות כמובן.
שוטטנו לנו ככה בקצרה מקוצרה בעיירה זו, המקסימה אף היא (ואני מניח שבהחלט ראוי להקדיש לה יתר תשומת לב באיזה מימות השבוע האחרים למי שהדבר מתאפשר לו) – ומשם – נסענו לפוש ולהרגע במרחצאות עיר המרחצאות שנתנה את שמה לכל ספא בעולם באשר הוא.
נסענו לספא.
בדרכנו לכאן נתקלנו באיזה גשמונצ'יק לא מחייב שהפסיק כשם שהתחיל עוד טרם שהגענו, כנראה רק על מנת להזכיר לנו את מזלנו ששפר עלינו.
מעט פרטים רטובים –
המרחצאות בעיירה ספא Spa – Thermes de Spa
כתובת: Place Royale 2 (זו כנראה כתובת המעליות עליהן ידובר להלן. כתובת הספא – במס' 39 באותו הרחוב).
למעליות השקופות המעלות למרחצאות אפשר להגיע ככל הנראה גם מ - Radisson SAS Palace Hotel
כתובת האתר: www.thermesdespa.com/en
שעות פתיחה – ביום ראשון: 10:00 – 20:00 (בימים אחרים – עד 21:00)
למודי המלצות, תכננו להגיע לאותן מעליות שקופות המשגרות את הרוחצים לעתיד, מהעיירה אל מחוז החפץ – אך כאן נכון לג'יפי קרב קשה בו נחל הוא תבוסה.
מסתבר שבעיירה המולה רבה, בוקה ומבולקה ממש.
איזו להקה ידועה (לא לנו) מתעתדת, כך הבנו, להרעיד לבבות בלגיים (משימה לא קלה כלל ועיקר) ודומה היה שכל תושבי הארדנים הכחולים התקבצו ובאו למרחוק והם צועדים בסך לכיוון המעליות השקופות שלנו.
נו טוב, שוב סבנו לנו כה וכה בין אין כניסות ושוטרים, שוב הגב' זפירה קיבלה סחרחורת - עד שלבסוף נמצאה עצה ונזכרנו שניתן לרחוץ גם בדרך הישירה – ולחנות בחניוני הספא של ספא...
כך עשינו וכך זכינו לשעות מספר של התרגעות לגוף ולנפש.
איני יכול שלא לספר גם שככל הנראה, איזה מין קסם נמסך במימי הבריכה המרכזית והפנימית שם, שכן להוותנו, ולשמחתם העולזת של ילדינו, תחת כל מפל רענן ומעל כל זרם, נתגלה לו זוג אוהבים מתגפפים שלא לומר למעלה מזה.... ממש בריכת האהבה...
נו טוב....שרדנו גם מראות קשים אלו, קינחנו באי אילו מתוקים בעזרת מטבעות הכניסה המשמשים גם כמפתחות לתאי ההלבשה וככרטיסי אשראי לעת מצוא רטובה, ונינוחים, עייפים ומלאי חוויות פצחנו בנסיעה חזרה לטינלוט האהובה.
איזה כייף איזה כייף איזה כייף היה לנו היום!!!
-
בלגיה - מלכה כה ענווהוככה ביחד עם עוד מספר תמונות משם - שתי הערות אגב -
הראשונה -
במוזיאון מכוניות המירוץ מצוי גם חדרון עם משחקי פלייסטיישן או איזו רעה חולה דומה אחרת שאת שמה איני מכיר, עובדה ששימחה עד מאוד כמובן את צעירי החבורה.
אנו - המבוגרים המאותגרים - השתרענו לנו בנתיים בנחת על איזו רצפה מרווחת שם, לא לפני שניסיתי את כוחי באותו משחק יקח אותו האופל, אבל משום מה התעקשתי כל העת לסוע שם במסלולים הוירטואליים המכושפים נגד כיוון התנועה.... התלבטתי אם לקרוא לגב' זפירה שתראה להם את נחת זרועה, אך במקום זה החלטתי לפרוש בשיא.
ואם בפרישה עסקינן - הנה ההערה השניה -
המוזיאון מציג לראווה כמה מכוניות שזכו - הן הן ממש - בתחרויות מפוארות בהיסטוריה הרחוקה וגם הקרובה, וכמובן מספק על כך פרטים, גם באנגלית.
כייף - כבר אמרתי?
-
בלגיה - מלכה כה ענווהעונג של ממש !!!
