בלגיה - מלכה כה ענווה
-
בלגיה - מלכה כה ענווההי שמוליק.
התחלתי לקרוא ונסחפתי בכתיבתך הסוחפת.
לא סיימתי הגעתי אחרי 4 עמודים להולנד למסטריכט. חייכתי לי חיוכים דבילים.
אהבתי את הכתיבה.
שמחתי שיצא משהו בשירותים ויאפשר לך לממן את הטיול הנפלא הזה.
האמת שבלגיה שלך הרבה יותר יפה מהמקור. לא ידעתי שיש בה כל כך הרבה אטרקציות. שמחה שהקרטינג חיזק לכם את הזוגיות ונתן לכם אופציות להיפגש.
למדתי שיש באזור הרבה מערות.
איך הגעתי מטוסקנה לבלגיה אלוהים יודע אבל לפחות היה לי כיף.
-
בלגיה - מלכה כה ענווהגלי –
אני באמת שמח מאוד שהצטרפת אלינו, ובמיוחד כעת שאת נושאת בתואר כה רם – דוקטור לשם כבוד של הממלכה הפולנית המאוחדת – לאחר עוד סיפור מאלף ומעלף כאחד, מבית מדרשך המשובח.
אגב – אני מנסה לשלות מנבכי ההיסטוריה את פרטיו של האגרוטוריסמו באורבי יטו. אני חושב שאני קרוב לפיצוח.
היום השניים עשר - מתחילים מראשית, מחפשים בשנית ודורבי בשלישית
התעוררנו לנו אט אט לבוקרו של היום שכבר אינו היום האחרון לטיול.
אכלנו לנו ארוחת בוקר זוגית ונינוחה בעוד הילדים ישנים, ואז, הפשלנו שרוולים, ומלאים באנרגיות חיוביות – התחברנו לרשת.
ראשית גילינו, כי כפי שהובטח לנו אתמול, נחה לה בתיבת הדואר האימיילית שלנו הודעה חגיגית מאותה מחלקה סודית ומשכימת קום של Brussels Airlines.
נפעמנו מיעילות השירות, ואני נשאתי נאום קצרצר בזכות האמינות הארדנית והיעילות הוואלונית - בזמן שהמתנו לאותה הודעה שתפתח לה עלינו, שתפתח.
חיש קל הסתבר שהשמחה היתה מוקדמת והנאום היה מטופש.
כך, מסרו לנו אותם סוכנים וירטואליים של חברת התעופה, כי כל הפרוצדורות הושלמו.
הודעתנו הגיעה ליעדה.
היא נקראה.
היא מויינה.
הוצמד לה מספר ונפתחה בגינה תביעה.
גם תשובה אנו צפויים לקבל – בתוך זמן קצר, לא יותר מחמישה שבועות....
איכשהו, הבנו מייד שפלורנס ופייר – מופלאים ככל שיהיו – לא יוכלו לספוג עוד חמישה שבועות של שכרון חושים במחיצתנו, ובהתחשב בכך שעוד באותו היום היה עלינו לפנות בצער את הצימר – לא אמרנו נואש וחייגנו שוב לממלכת המוקדנים התעופתית לאיזו שיחת הבהרה.
ואכן – בתום אותה שיחה נימוסית – הכל היה ברור.
Air Brussels נטשה אותנו לאנחות ולא הפגינה שום רצון – ולו הקטן ביותר – להתערב בתחרות החופשית בענף המלונאות הבלגית או להפגין הכנסת אורחים ממין כלשהו.
שוב נמסר לנו כי אין דרך לשוחח באופן אישי עם מי מנציגי המחלקה החשאית האחראית, ובן שיחנו הנחמד כתמיד הציע לנו לשמור בקפידה על הקבלות שוודאי יצטברו כעת בחיקנו – אם כי – הוא הבהיר באותה הנשימה – אין הוא מתחייב חלילה וחס כי חברתו תגלה עניין עתידי באיזה מאותן קבלות.
נו טוב, לריב אומנם היה קצת חשק אבל לא היה זמן, ובמיוחד לא היתה בכך תוחלת, ולכן – נפרדנו בשלב זה, הפשלנו שרוולים, פתחנו מסכים ונפנינו למלאכת מציאת מקום מגורינו הבא.
הדקות נקפו והצטרפו לשעות. הראש החל מעט להסתחרר והעיניים התעייפו. גם פלורנס ופייר נרתמו למלאכת הוצאת הגזר – אך לא העלנו דבר בחכתנו.
-
בלגיה - מלכה כה ענווההסתבר לנו כי משימת האיתור, במגבלותיו ובתנאיו (שלושה לילות של סוף שבוע מעכשיו לעכשיו בשלהי חודש יולי) – כלל אינה פשוטה.
בינתיים הילדים נעורו משנתם, אכלו את ארוחתם, משחקי פינג פונג שוחקו, מזוודות נארזו ושמש של צהריים סיפרה לנו כי חצי יום ירד לטימיון.
דווקא משייאוש קל החל לאחוז בנו, נפרצה הדרך וקולו של ג'וליאן מבשר הטוב בקע לו מהאפרכסת.
אל ג'וליאן הגענו דרך אחד מאתרי החיפוש בהם נעזרנו, והוא הציע באנגלית טובה ובטונים נלהבים סוג של צימר עירוני במיקום שקסם לנו בשל העובדה שיאפשר הוא לנו לבקר בברוז' ובגנט מבלי שנאלץ למתוח את עצביה הרופפים של גב' זפירה בנסיעה ארוכה מכפי מידתה.
אז תמונות רבות של הצימר אומנם לא היו בנמצא, אך ג'וליאן היה לבבי ומקסים, המחיר היה אטרקטיבי מאוד, הצימר היה פנוי, אלטרנטיבות לא נמצאו – וכך נחתם וסוכם הדבר. אנו נלון בבית של ג'וליאן.
עסקנו עוד איזה זמן בהתארגנויות אחרונות, גב' זפירה שוב עטתה כסות מכובדה, כבדה ורבת מזוודות – והגיעה העת להיפרד מפלורנס ומפייר.
היתה זו פרידה נרגשת ומרגשת, והבענו כולנו תקווה לשוב ולהיפגש ביום מן הימים (אם אפשר – אצלם כמובן...
).נופפנו לשלום בשעת אחר צהריים – ועל מנת שלא לאפשר ליום זה כולו להיות מוקדש לפרוצדורות מייגעות לא מרתקות במיוחד – החלטנו - בדרכנו לג'וליאן – לעצור זו הפעם השלישית בדורבי יקירתנו, והפעם – על מנת לדגום בה מסעדת פיצות מומלצת במיוחד.
מעט פרטים איטלקיים –
המסעדה – La Piazza – שוכנת בכתובת הבאה –
Tier Moureau 1, Durbuy 6940
שבנו לכיכר והקפנו אותה מספר פעמים אך חומות המסעדה לא רק שלא נפלו, אלא שהיא עצמה סירבה להתגלות לעינינו..
כשהרעב מכרסם, נכנסנו שוב בשערי ה – tourist information והרגשנו מטופשים למדי עת הסתבר לנו שם שעמדנו על סיפה של הפיצה המובטחת ולא ידענו..
נו טוב, התייצבנו לנו בשמחה בפתח מסעדה קטנטנה זו על מנת לגלות שעוד חזון (פיצה) למועד ונאלץ להתאזר בעוד כעשרים דקות של סבלנות עד שישובו הוולונים האיטלקים מהסיאסטה ויפתחו לנו שוב את השער.
בשלב זה – כנראה בשל השמש והרעב הזוחל - נגלו לעיני השחמטאי חזיונות. ובחלומו – וופל בלגי ענק עטוף כולו בנוטלה קרא לו לבוא.
השחמטאי נעור מחלומו, נזכר שבביקור הקודם היה לו מפגש כה מוצלח עם אותו הוופל והוא הציע לנצל את פסק הזמן בו זכינו לאיחוד משפחות.
נו טוב, מה יכולתי לעשות?
הבן ואני יצאנו לחפש את הוופל הנוטלי. חיפושנו הניב חיש מהר את הזרקת הסוכר המיוחלת לרווחת כל הנוגעים בדבר, ומששבנו מצאנו את הבנות ישובות לשולחן, את דלתות המסעדה פתוחות ואת המשפחה המפעילה אותה מתרוצצת אנה ואנה לנוכח גל האורחים הבלתי צפוי (אנו ועוד איזו משפחה וחצי).
אז לאחר מספר הבהרות אודות מינימום של הזמנה אותו חצינו ללא בעייה מיוחדת, אכלנו סוף סוף פיצות מצוינות בהחלט ויצאנו למסע לבית של ג'וליאן.
הגענו אל היעד, ואני מתקשה בהחלט לומר שחיוך נמרח על שפתינו. עייפים ומותשים למדי ממאורעות היום, נכנסנו לבית עתיק בלב שכונה עירונית באיזו עיר קטנטנה ולחלוטין לא מרשימה.
התנחמנו במספר נחמות –
הבית היה אומנם ישן אך גדול ובן שתי קומות.
רשת האינטרנט פעלה כדבעי בכל חדריו.
מיקומו כפי שכבר ציינתי היה טוב למען כיבוש יעדים חדשים.
ואחרון – כך לחשו הבנות – אותו ג'וליאן היה חתיך חתיכי במיוחד ...
(לרציניות שבכן ומכס השדכן חובק העולם אספר שהבחור לא רק שנראה מצויין, אלא הוא גם רואה חשבון ומשפטן בהשכלתו, והוא מועסק במשרה מכובדת באחת מפירמות ראיית החשבון הגדולות בעולם, בלוקסמבורג. באותה העת הוא סייע להוריו, בעלי הצימר).
אז זהו. תם לו היום. שקענו לנו בשינה לקראת יום המחר – האדיר בנהדרותו.
לילה טוב ושקט
-
בלגיה - מלכה כה ענווהכפרסומאי ומרצה לפרסום בעבר הרחוק רחוק לימדתי על Kiss - keep it simple stupid רוצה לומר - אם לסכם עד עכשו - אתה גדול..
-
בלגיה - מלכה כה ענווהשמוליק,
איזה כיף של סיפור , הגעתי בדיוק להדרן מצפה לקרוא איך נהניתם ממנו
מחכה שגם לי חלום ביטול של טיסת החזור (חזור כן?! אם מישהו שומע שם.....לא להתבלבל) יתגשם ואם אפשר בנסיבות אחרות
אגב, בעניין הכפיים, יש לי סיפורונצ'יק
נסענו חברה ואני לברצלונה עם אל על, לקראת הנחיתה הוזמנו להיכנס לתא הטייס
, עוד הטייסים עוסקים בלהנחית אותנו בביטחה (וחברתי מתפללת בקול ומחלקת הוראות לקבורתה לטובת הקלטת הקופסא השחורה) אני שמה לב לקול מוזר.... ואז הבנתי..אני שומעת שקט...בתא הטייס לא שומעים את הכפיים!!!אני ממלמלת משהו כמו : אוי..אתם בכלל לא שומעים את מחיאות הכפיים ...והטייס הנחמד עונה לי :מדוע את חושבת שהכנסנו אותך...
מסתבר שהם כולם יודעים לנחות בלי עידוד...
יאללה ממתינה להמשך
מירב
-
בלגיה - מלכה כה ענווהאילו הייתי יזמית, הייתי מקבצת לספר אחד את סיפור הטיול שלך ביחד עם סיפורי טיול של עוד כמה כותבים בפורום הזה, שכמו שנהוג לומר במקומותינו, לא אפרט אותם, שמא אשכח מישהו... זה הספר שהייתי לוקחת איתי לאי בודד
נ.ב.
השתעשעתי במחשבה על בעלי לבוש בבגד ים העונה לתקן של פארק המים...נזכרתי באותו ביקור שלנו בסחנה, עת התברר ששכחתי להביא את בגד הים שלו, ובפתרון שהוא מצא למבוכת כולנו. זה עונה לכללים הבלגיים?
-
בלגיה - מלכה כה ענווהדני -
בניסיון ליישם את כלל הנשיקה הזה (וקצת קשה לי כפי שאתה יודע בלי איזה חצי קילו ברברת
) - תודה!מרברב -
שמח מאוד שהצטרפת אלינו!
איכשהו, יש לי תחושה שמאחורי הסיפור הנהדר הזה שלך מסתתר עוד איזה סיפור, לא?
כלומר - ספרי לנו (אם מתחשק לך כמובן) - על מה ולמה ואיך זכיתם להיות מוזמנים לתא הכבוד??
טל גלינה -
המון תודה על המילים החמות וגם על זה שאת ממשיכה ללוות אותי כאן, משימה שהולכת ומתארכת...
מעריך את זה מאוד.
ובעניין בעלך - ברור לחלוטין שזורם בגופו (בכל המקומות) דם וואלוני למהדרין....
ובכל מקרה - תראי כמה בלגיה משובחת - באקווליבי - לא היתה נגרמת לך מבוכה כלשהי...
האמיני לי - היית עסוקה מידי בלהתבונן על מראות אחרים...
אני מתנצל על שלא עלה בידי להמשיך בסיפור ואני מבטיח מאוד מאוד להשתדל מחר ....
שבוע טוב ושקט לכולם
-
בלגיה - מלכה כה ענווהוכמתאבן מתוק מתוק לשבוע שמי יתן ויהיה מתוק, מברוז' הכה מתוקה - קבלו קצת, או הרבה
, שוקולדים וממתקים...שהרי - בסיכומו של דבר - מי לא אוהב שוקולד ודברים טובים?
-
בלגיה - מלכה כה ענווה -
בלגיה - מלכה כה ענווה -
בלגיה - מלכה כה ענווהואחרון לעכשיו - מחווה לכל בנות הזוג באשר הן - בסופו של עוד יום מתיש - באדיבות ברוז' כמובן...
-
בלגיה - מלכה כה ענווהבאיזה קוליות לקחת את עניין עיכוב הטיסה.
אנחנו שמחים שיוצא לך להמשיך לספר על על עלילותיכם. ואת הגברת זפירה לא היית צריך להחזיר אתמול בצהריים? או שמעכשיו אתם גם נוסעים עם גברת גנובה?
אני מאוד סקרן לדעת על הצימר של ג'וליאן. חוץ מזה שהגעתם בערב לעיר פלמית אפורה.
אתה יודע שז'וליאן זה השוקלד הבלגי המועדף עלינו? במיוחד הצדפים.
זה שלא היינו במוזיאון המדע במכלן זה פיספוס גדול, משום מה העדפנו את הגן חיות של אנטוורפן, שגם הוא יפה מאוד.
אלעד
-
בלגיה - מלכה כה ענווהשמוליק,
גם אני נפעמת מהאנרגיות הטובות שלך ושל בת זוגך. אין פלא שבלגיה האירה לכם את פניה. זה הרי הכל בא מתוכנו, מהלב שלנו, מאיך שאנחנו חווים את הטיול ואת היעד וממה שאנחנו מקרינים החוצה. אז אתם ובלגיה - צוות עבודה מנצח.
ומה באמת עם גברת זפירה? האם היא ערקה מחברת הרכב שלה למענכם?
כולי משועשעת מההתפייטות העולצת שלך. לטובת הפורום היה צריך לבקש הארכה גם מחברת לופטהאנזה (כן? זו החברה? כבר לא זוכרת כלום מכל המידע).
-
בלגיה - מלכה כה ענווהאלעד –
בעניין הטיסה, בינינו, הרי בסיכומו של דבר הרווחנו עוד כמה ימי חופש בחו"ל במחיר של בירוקרטיות ופרוצדורות שהן לא סוף העולם, גם אם לא היו נעימות.
יכולים לקרות – וקרו לכמה וכמה מהחברים היקרים כאן – דברים גרועים מזה...
בכל מקרה – הרי לא היתה לנו ממש ברירה, אז אפשר לקחת את זה לכמה מקומות. העדפנו את המקום הטוב.
הרעיון לגנוב את גב' זפירה ולסוע איתה לעבר השקיעה בהחלט מעלה חיוך על פני, אפילו עכשיו, אבל היא גברת מכובדת מידי להרפתקאות כאלה...
האמת כאן פשוטה יותר (וגם מעצבנת יותר) – חברת באדג'ט ממנה שכרנו את הגברת לא הראתה שום סימני התחשבות במצב. הם היו מוכנים להאריך את השכירות – תמורת מחיר מופקע, וכך אכן קרה.
אוטו שי דרכם שכרנו את הרכב בהחלט ניסו לסייע ככל יכולתם, אבל זה לא שיפר בצורה משמעותית את התוצאות, רק הקל על התהליך, וגם זה לא היה דבר של מה בכך.
היתה לנו אלטרנטיבה לנסות ולהחזיר את הרכב בשדה התעופה ולשכור שם רכב אחר, ואולי זה היה מוזיל מעט את העלויות (גם לא בטוח במאה אחוז), אבל מצד שני, זה היה גוזל זמן רב, שבדיעבד נדרשנו לו כדי למצוא את ג'וליאן.
ובעניין הצימר של ג'וליאן –
אז היה מדובר בעיר קטנטנה ואפורה, עדיין וואלונית אך מערבית הרבה הרבה יותר.
באמת שמעבר למה שכבר כתבתי, אין לי הרבה מה להוסיף...
נוף עירוני סתמי לחלוטין; בית ישן מאוד ונעדר שאר רוח, בקיצור – ממש לא משהו שאני יכול להמליץ עליו.
זה לא היה 'רע', כי בכל זאת, המיקום היה נוח, הבית היה מרווח, ה – wi-fi עבד היטב וג'וליאן – הצדיק את שמו השוקולדי – והיה מקסים – אבל זה גם לגמרי לא היה 'טוב מאוד', בטח ובטח אחרי הסטנדרטים להם אך הורגלנו אצל פלורנס ופייר.
זיוה -
איזה כייף שאת עוד כאן!
חששתי שהתעייפת אי שם בדרך.
את יודעת, אולי עוד אדבר בכך מעט בסוף המסע, אבל אני חושב שיש הרבה - כמו תמיד - במה שאת אומרת.
זה תמיד חייב להיות שילוב.
זוהרם של מקומות מופלאים יעומעם אם יתקל בקירות אטומים, ולב פתוח ונפש חפצה הם המצע הטוב ביותר לפריחה - גם אם היא לא הכי ירוקה בעולם, אבל - עדיין - כשאני עוצר ומהרהר בזה - הטיול הזה שלנו היה כה מוצלח עבורנו לא רק בגלל גישה חיובית ואופטימית.
לך הרי אני לא צריך לספר - לבלגיה יש כל כך הרבה מה להציע, ובשילוב - כפי שציינת - עם רצון עז לקבל, נברא הסיפור הזה בצלמו ובדמותו.
אה... ובאשר לגב' זפירה - בסוף הטיול הצעתי לה להצטרף לטיסה שלנו ולערוק. לתשובתה תצטרכי להמתין עוד קמעה....
שנמשיך?
-
בלגיה - מלכה כה ענווהלשאלתך שנמשיך- אני משיבה כן!!!
סקרנית - לשמוע כיצד ביליתם את הימים הנוספים "שנולדו" לחופשתכם.
ממתינה בציפיה...
רונית
-
בלגיה - מלכה כה ענווההיום השלושה עשר – מאושרים בברוז'
גם בשעות אלה, כשאני כותב את זכרונותינו, עולה בי חיוך רחב כשאני נזכר בברוז' בה זכינו מן ההפקר.
יש לעיר המקסימה הזאת נשמה יתרה, וכך – מעלה היא בת שחוק על פני כל רואיה.
בהתקרב ראש חודש אלול, ובחושבי על ברוז', נזכרתי לפתע במספר שורות מתוך הפיוט 'מראה כהן' הלקוח מתוך תפילת יום הכיפורים, והמתאר את מראה הכהן הגדול בצאתו בשלום מקודש הקודשים בבית המקדש (ותודו שזו אסוסיאציה שלא חשבתם עליה...
) -כִּדְמוּת הַקֶּשֶׁת בְּתוֹךְ הֶעָנָן
כְּוֶרֶד הַנָּתוּן בְּתוֹךְ גִּנַּת חֶמֶד
כְּזֵר הַנָּתוּן עַל מֵצַח מֶלֶךְ
כְּחֶסֶד הַנִּתָּן עַל פְּנֵי חָתָן
כְּכוֹכַב הַנֹּגַהּ בִּגְבוּל מִזְרָח
כְּמַלְאָךְ הַנִּצָּב עַל רֹאשׁ דֶּרֶךְ
כְּנֵר הַמֵּצִיץ מִבֵּין הַחַלּוֹנוֹת
כְּפַעֲמוֹנֵי זָהָב בְּשׁוּלֵי הַמְּעִיל
כִּקְהִלָּה מְכֻסָּה תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן
כְּרוֹאֵי זְרִיחַת שֶׁמֶשׁ עַל הָאָרֶץ
כזאת היא ברוז'.
אז אחרי שקצת התפייטנו, אספר לכם על היום הנפלא שבילינו בברוז', אבל כפי שאתם כבר יכולים להבין, מילים בלבד, יהיו אלו מליציות ככל שיהיו, לא תספקנה.
את ברוז' חייבים להרגיש.
מזג האוויר האיר לנו פנים ביום הזה. השמש חייכה לה ושייטה בשמיים בהירים. הטמפרטורה נעה באזור ה – 20-22 מעלות, וכשמוסיקה טובה מתנגנת לה, הסיעה אותנו גב' זפירה בשלווה ונינוחות למחוזות הפלמיים בואכה ברוז'.
הכניסה לעיר נוחה ומסודרת, וחיש קל עשינו את דרכנו – בהתאם לשלטי ההכוונה שהיו מסונכרנים למדי עם ג'יפי – אל תוך חניוני ענק (centrum T-zand) הממוקמים ממש מתחת למרכז העניינים.
הגחנו לנו מתוך החניון לנשום אוויר של ברוז' וניגשנו תחילה ל – Tourist Information הסמוך הנחזה למרחוק.
שם הצטיידנו במפות מועילות של העיר והתחלנו בסיורנו.
צעדנו לנו ברחובות המהודרים והנהדרים, המלאים בתיירים ההומים בשלל שפות, הבטנו לנו בחלונות ראווה קורצים ומחויכים המעוצבים בטוב טעם ולא יכלנו שלא להכנס לאי אילו חנויות ושלא לרכוש אי אילו רכישות קטנות.
התעכבנו קמעה גם אצל חנות מתנות והפתעות בה כיכבו, בין היתר, שלטים רבים רבים שהציגו לראווה אמרות כנף שונות, ועל מנת שלא תשארו סקרנים, אציג בפניכם מייד איזה מבחר מהם (כאשר יריית הפתיחה האימהית נורתה כבר אתמול בלילה...).
-
בלגיה - מלכה כה ענווהעוד קצת שלטים מחכימים...
-
בלגיה - מלכה כה ענווהרונית -
אז בזכות הרוח הגבית והחיובית - אני מצרף סט נוסף של תמונות בשלטים...
יופי שאת כאן!
-
בלגיה - מלכה כה ענווהכפי שוודאי כבר ניחשתם, גם מקומם של השוקולדים, העוגות, המאפים והממתקים לא נפקד...
למעשה, איני זוכר שנתקלנו בעוד איזה מקום בריכוז כזה של חנויות לממכר דברי מתיקה משובחים המתחרים זה בזה במראות, בעיצובים, בריחות ובטעמים, והשמחה לחיך רבה... (מזל שבאקווליבי כבר ביקרנו קודם...).
סיורינו הוביל אותנו לקתדרלת סיינט סאלבטור (st. salvator cathedral) העתיקה והיפה - המשמשת ככנסיה המרכזית של העיר ונוסדה למעשה עוד במאה העשירית.
לאחר מכן, לא שבענו מלראות את המראות, המשכנו ללכת וללכת והתנקזנו לנו ביחד עם באי העיר אל תוך כיכר השוק המופלאה (Markt) – אחת היפות בעיני בערי אירופה.
שוטטנו והבטנו, מנסים לאצור אל קרבנו את התמונות שבקרוב יהפכו לזכרונות, ומפלס האושר היה מצוי בעלייה מתמדת.
-
בלגיה - מלכה כה ענווהשמוליק, בין הררי הכביסה והשרשור שפתחתי אני כאן ליד רפרפתי על מה שפספסתי בינתיים ואין, פשוט אין.. טיול משגע היה לכם (וגם לנו
). אשלים את הקריאה בהמשך...אורנה
