בולגריה בעליה ובעקול
-
בולגריה בעליה ובעקולג'ני, את מודעת לזה שאת האדם היחיד שבאמת נכנס למוזיאון בשיפקה? מגיע לך תעודת הוקרה מכל העם הבולגרי מייד.
אני מקווה מאוד שלא עשיתם את מעבר שיפקה בערפל. ואם כן לפחות אני יודעת ששרדת כדי לספר.
בין בישולים ניקיונות ובדיקת מזג אוויר בגרוזיה\ברלין קופצת להציץ שוב ושוב בנופים המוכרים והאוהבים כל כך.
-
בולגריה בעליה ובעקולג׳ני
גם אני תמיד אוהבת את הסיפורים שלך, אם היעד על הכוונת וגם אם לא.
הפעם אני גם בעלת עניין. נוסעים לחפוז בולגרי במאי.
אז באופן אישי מחכה לחלק של סופיה ורילה ובאופן כללי נהנית מהכללללל....
האמת , עוד לא הבנתי אם גם את התאהבת ( בבולגריה)
מחכה בסבלנות להמשך
גמר חתימה טובה
איריס
-
בולגריה בעליה ובעקוללי, אורנה, איריס נחמד לי מאוד שגם אתן הצטרפתן.
אלונה- נראה לי שאת צודקת לגבי המוזיאון בשיפקה. כשיצאנו ושאלתי את הקופאית איפה השירותים ענתה שאין
. משמע, הם ממש לא ערוכים למבקרים בשר ודם על כל צרכיהם..איריס, היינו בסופיה רק חצי יום ולא נכנסנו לאף אתר "חובה" (אם בכלל יש כאלה) , אז מה שיש לי זה בעיקר תמונות. נגיע לשם, אבל רק בסוף.
-
בולגריה בעליה ובעקולאנחנו יורדים בצד השני של מעבר ההרים ואם לא די בפיתולים שחווינו עד כה אנחנו תכף פונים לכביש צדדי צר וקצת משובש שאין בו לו מטר אחד ישר, רק סיבובים על גבי סיבובים. אבל אלונה אמרה שחייבים לבקר במנזר Sokolski ואלונה כמובן צדקה- איזה חמד של המקום. מגורי הנזירים בנויים סביב חצר ורדים יפה וכשיורדים במדרגות שבקצה החצר מתגלה כניסיה קטנה וצבעונית על רקע נוף הרים משגע. מקסים.
-
בולגריה בעליה ובעקוללפני שאנחנו עוזבים את המקום אנחנו קונים גרעינים טעימים בשוק הקטן שליד הכניסה למנזר. החזרה למטה בכביש המפותל כבר יותר מהירה ואנו יוצאים בסמוך ל Etar Architectural-Ethnographic Complex - מין מוזיאון פתוח המורכב מבתים משוחזרים בהם מוצגים מלאכות יד של אתמול. אלא שהמקום נראה לנו די תיירותי ומלאכותי, הכניסה בתשלום והבנים מביעים חוסר עניין מופגן אז אנחנו רק מטיילים קמעה על גדות הנהר , מתעכבים דווקא מול הבתים הישנים שבקצה העמק מחוץ למתחם (בן הזוג: "ככה אני מדמיין את השטעטל בפולין לפני מאה שנה" ) וממשיכים בדרכינו.
הכביש עובר דרך העיר המדכאת להחריד Gabrovo . יום קודם אנטוינטה מבית איליקובה סיפרה לנו כי בולגריה סובלת מזה כמה שנים משיעורי הגירה גבוהים למדי , ובאמת בכל ימי הטיול ראינו לא מעט בתי כפר עזובים ומגופים, זכוכית חלוניתיהם שבורה, שכן כנראה שאין ביקוש ואין שוק לבתיהם של אלה שעוזבים את הכפר, בין אם זה לטובת העיר או לחו"ל.
מפגע בולט נוסף הוא בניניי בתי הדירות מתקלפים בסגנון סובייטי ישן שנבנו בכפרים בין הבתים המסורתייים כנטע זר, וכן בתי החרושת המפלצתיים, רובם ככולם נטושים לאחר שכבר אין ביקוש או צורך בתוצרתם, הפזורים ברחבי המדינה ופוגמים בנופיה היפים- עוד שארית מהעידן הסובייטי.
בגברובו דומה שכל התופעות חברו יחדן, שכן העיר כולה היא רצף של בניניני דירות מכוערים, שנשבר רק ע"י מבני תעשיה מתפוררים דאשתקד, שכבר שנים לא מייצרים בהם כלום. בצהרי היום כשאנו עוצרים למשוך כסף מכספומט (קל משחשננו, שכן אין בעיה להעביר את תפריט ההוראות לאנגלית), כמעט ואין איש ברחוב והעיר משאירה רושם עז של עזובה ועוני.
-
בולגריה בעליה ובעקולהעצירה הבאה שלנו היא במנזר Dryanovo . כאן אנחנו חשים לראשונה בתכונה של מבקרים -החניון ליד המנזר מלא ואנו מופנים לחנות לצד הכביש המוביל אליו ,אבל גם שם יש בחור שדואג לגבות תשלום מן החונים.
תחילה אנחנו עולים (כמובן) את המדרגות המובילות למערת Bacho Kiro . כעקרון הכניסה היא בתשלום קטן אבל הקופה סגורה ואיש זקן חביב פותח לנו ולעוד כמה מבקרים את שער הברזל הסוגר על הפתח למערה אז נכנסים. בתוך המערה גם הכניסה למסלול הארוך (והמודרך בלבד) סגורה בשער אז אנחנו פונים למסלול הקצר החופשי ומסתובבים לנו. המערבה חביבה – לבטח לא המדהימה שראינו- אך קטנה ו- 10 דקות מספיקים למצות את כל הפינות שלה.
יורדים למטה ונכנסים למנזר. דווקא המנזר המרכזי והתיירותי הזה עושה עלינו הרבה פחות רושם ממנזר סוקולסקי היפה (או שמא שני מנזרים ביום זה מינון יתר) ולראיה- לא צילמנו אף תמונה שלו. גם במסעדה שצמודה לחצר האחורית של המנזר אנו פוגשים (בפעם היחידה יש לציין) מלצר עצבני שמפגין חוסר סבלנות ניכר למול תיירים חסרי התמצאות ברזי המטבח הבולגרי, כך שמבחינתינו לפחות ובמבט לאחור כל הקומפלקס של דרינובו לא היתה עצירת חובה.
-
בולגריה בעליה ובעקולמכאן אנחנו כבר בדרך למקום הלינה הבאה בכפר Arbanasi.
שימו לב: כשנוסעים מדרום לצפון על כביש E85, על מנת להגיע לכפר צריך להיכנס לתוך העיר וליקו טרנבו, לכיוון מרכזה, לעבור על פני המבצר, לחצות את הנהר בגשר האבן ולעלות עם הכביש לכפר.
מלון Sevastokrator ארבנסי- שומר אוזניו ירחק
המלון שהזמנתי בארבנסי היה היקר בכל הטיול, ובאמת יש לו כמה מעלות:
- המלון יושב בצד של בכפר הפונה לוליקו טרנובו וממרפסת החדר נפרסת למטה נוף פנורמי רחב על כל העיר.
- שודרגנו מסויטה קטנה לסויטה גדולה יותר ללא תוספת תשלום: שני חדרי שינה נוחים וסלון, וחדר רחצה רחב ידיים ומודרני עם תא מחלקת נפרד וסגור (הידד!) ואמבטית ג'קוזי
- ארוחת בוקר טובה, הכוללת פירות וירקות.
ומגרעת אחת קטלנית בעיני -
כבר שנכנסים ללובי נתקלים בטלויזיה המופעלת ב full volume בכל שעות היממה. גם במזדרונות המלון מושמעת canned music , אך מתקפת הדציבלים מגיעה לשיאה כשאנחנו פותחים את דלת החדר. הסוויטה היא פינתית ומכיוון חלונות חדרי השינה מגיעה המוזיקה מהבר ואילו מכיוון הסלון (והמרפסת שלו) עולה המקצב מן הרמקולים של מסעדת הבריכה – ונראה ששני המוקדים מתחרים בניהם בעוצמת הקול...
אנחנו יוצאים לסיור בכפר, בתים נאים, מוקפים רובם חומה, חנויות מזכרות, פארק ירוק באמצע הכפר, לא מעט תיירים ברחובות , כניסית המולד העתיק שקירותיו מכוסים בפרסקוים מרהיבים.
כשאנחנו יושבים להזמין קפה באחד מבתי הקפה הוא מגיע, כמו ברוב הפעמים בכוס קטנה: שחור, מריר ופושר. מבקשים גם חלב שמוגש לנו בקנקן מזערי ובתשלום נוסף! (0.60 לבה למתעניינים , כאשר 1 לבה = 2.4 ש"ח) אבל גם עם החלב הוא נגמר בשני שלוקים . מי שמחפש, כמוני, קפה הדומה להפוך שלנו
עלול לסבול ממחסור רציני בקפאין במהלך טיול בבולגריה. -
בולגריה בעליה ובעקולגם אני מהמתפתים לבולגריה בקיץ הבא, וקוראת בשקיקה אותך ואת רובי. קצת נלחצתי מהכלבים (גם אני מהפחדנים בעניין הזה). אני מקווה שבקיץ הם תמיד בתרדמת!
מחכה להמשך ובעיקר להרים..
-
בולגריה בעליה ובעקולג'ני,אני קוראת את הטיול שלכם ונזכרת בשלנו. יכול להיות שטיילנו מזמן,לפני טיולים באירופה המערבית המסודרת והמאורגנת והרושם שלנו היה שונה.יכול להיות שהצלחנו לא להשוות.יכול להיות שהשנים לא עשו חסד עם בולגריה בדיוק כפי שלא עושות חסד עם קרואטיה וסלובניה שסובלות מאבטלה קשה וצעירים רבים מדברים רק על מעבר למקומות אחרים כאשר לחלק גדול אין עבודה...
אנחנו עלינו עד לחלק העליון של מבנה המוזיאון הענק,נסענו ולפנינו היה רכב של תיירים רוסים עם נהג מקומי.הוא עלה ובעלי מייד אחיו,כך חסכנו את העליה ברגל.מובן שנכנסנו ואפילו רכשנו חוברת עליו.גם לכנסיה הרוסית,קיבלנו רשות של שומר להיכנס ואף זכינו בסיור איתו.
המבנים הגדולים כבר אז לא היו במיטבם.מפעלים רבים היו עזובים וריקים לחלק גדול מהם אין צורך והצדקת קיום.לצערי.אנחנו יודעים יפה היכן היום תעשיית טקסטיל,תפירת אופנה,יצור המוני
גברובו,גם אז היתה עיר אפורה,רק עברנו בה ורצינו לבקר במוזיאון הצחוק.מצד שני ולינגרד היתה ירוקה ונעימה,בנסקו,מתוקה..וגם אראנסי זכתה לציון גבוהה בזכות לינה זולה,קירבה לוליקו היקרה יותר וירוקה הרבה יותר.גם היתה סוג של עיירה של פעם.היא תמיד נחשבה לתיירותית,תיירות פנים ,ומקום לחופשה של בולגרים.
ממשיכה לטייל איתכם, מקווה לשיפור ההרגשה כי משום מה נשמעת לי קצת מאוכזבת..
-
בולגריה בעליה ובעקולבנושא הקפה,בתור אחת שחייבת קפה והרבה,לצערי כמעט ואיני זוכה לקבל באף מקום קפה כפי שמגישים בארץ או מכונת הנספרסו שלי יודעת להפיק.אפילו לא קפה רגיל ומוכר של עלית
. בדרך כלל הוא מוגש בספל קטן,לא אספרסו אבל קטן. לא חם כי נראה לי שהלכו בעכבות הארומה ומגישים אותו לא חם מאוד.. מר מידי או חלש מידי.מזל שלא מכניסים סוכר מראש.זוכרים את אין קפה שלי בג'נבה? גם לשלם עליו 50 שקל,זה כבר היה מעל ההגיון.
המלון אגב נראה פנטסטי בבוקינג,אולי סתם חופשות אוגוסט או סופ"ש.מובן שלא היו כאלה בזמינונו...מה היתה העלות?
-
בולגריה בעליה ובעקולמפותה, מתפתה או מפתה... תקראו לי איך שבא לכם. סיבוב בולגריה 2 נקבע לקיץ 2015.
אז אני תופס מקום ביציע, כאן הראקיה נהדרת והזגורקה קרה וטעימה. אז אקרא ואביט כעת, בהמשך רשמור במועדפים, אדפיס ואניילן. וכמובן אודה מקרב לב!
-
בולגריה בעליה ובעקולג'ני היקרה
אני מבינה שאפשר לגבש בינתיים שתי תובנות:
1. לא לישון בארבנאסי (גם רובי לא הכי התלהב)
2. לעשות רק מנזר אחד ביום.
מאוד הזדהיתי עם ההרגשה לגבי גברובו, גם אנחנו לא אהבנו אותה ולא עצרנו בה. גם הכפרים הנטושים והמפעלים העזובים עשו עלינו רושם קשה. אבל אנחנו מאוד אהבנו את מנזר דריאנובו ואת הנוף שלו ואת המסעדה ההיא וגם את המערה וגם את הכפר אטאר. ומצד אחד זה קצת מבאס אותי ואני מרגישה סוג של "אחריות" על כך שהתלהבתי ואחרים לא. מצד שני, אני מקווה שלמרות אכזבה מסוימת אני בכל זאת אראה בסוף הסיפור שלך את המילה "התאהבנו".
ואני מקשקשת רק בגלל שהקפה עדיין חם וכל כך לא בא לי להתחיל יום עבודה. כל כך רוצה להישאר פה איתך בבולגריה.
אלונה
-
בולגריה בעליה ובעקולכנראה הזמן בבולגריה לא משפר את אתריה.
קראתי את חויותיך ואת חויות רובי מארבנאסי ואטורה ונראה לי שפשוט שני המקומות האלה הלכו אחורה עם הזמן.
בולגריה משתנה.אם לטוב או לרע זה תלוי במבטו של המסתכל.
מתוך הדברים עולה כי בסופו של דבר נהניתם מעולם המנומנם של בולגריה
דרך אגב גברובו היא המקבילה הבולגרית לחלם שלנו וכך היא גם נראית.
רנצי
-
בולגריה בעליה ובעקולג'ני גם אני קפצתי לבקר בבולגריה שלך. עזבת אותנו עם 2 שלוקים של קפה שהסתיימו מהר.
אני גם רוצה יום אחד בולגריה כמו שצריך.עד היום בקרנו רק בחופים של ורנה ובורגאס וזה בהחלט השאיר טעם לעשות טיול במדינה. שם היה בעיקר קפה קר עם הרבה גלידה. אהבתי את הטיול בנחל. אני צריכה לבקר פעם במנזרים בכדי להבין את ההתלהבות.
בסופיה לא ישנתם או שלחכות לסוף? המבצעים לסופיה ממש קורצים.
רשמתי לעצמי להצטייד בכרטיסי אשראי, ואטמי אוזניים
. -
בולגריה בעליה ובעקולענת,קצת סבלנות ונגיע גם נגיע להרים.
אמה, לצערי ההתרשמות שלנו מארבנסי היתה שונה ואני מאמצת בשתי ידיים את המסקנה של אלונה שלא ללון בה באוגוסט (כפי שתכף יסופר).
מיקי, ברוך הבא. מקווה שהדברים יהו לך שימושיים לבולגריה take 2
רנצ'י, אכן זמנים לא קלים עוברים על בולגריה עם אבטלה גבוהה בכלל ואבטלת צעירים קטסטרופלית בפרט.
בחירות הפתע המתנהלים שם כעת מתקיימים על רקע תסיסה חברתית מתמשכת לנוכח המצב הכלכלי ומה שנתפס כשחיטות נרחבת .
אלונה, לגבי דריינובו והאתרים מסביב, על "תקחי" את זה על עצמך. אף אחד חוץ מאיתנו לא אחראי על החוויות שלנו, מה גם שתוך כדי תכנון כבר עשיתי צינון בהתאם להעדפות שלנו - טריאבנה נפסלה, קופרי מראש קיבלה רק מיקום מינורי ועוד. הרי כל אחד חווה את הדברים אחרת , ועובדה כי היו מקומות שרובי לא אהב ואנחנו כן, וגם ההיפך. חוץ מזה ההתרשמות תלויה תלוי בכל כך הרבה גורמים - ההרכב המשפחתי (יותר קשה לשמח ולהרשים בני עשרה ציניקנים מאשר ילדות צעירות), מצב הרוח או סתם מלצר אנטיפטי שיכול לקלקל ארוחה..
בכלל, חוץ משמורת הותניצה ושני מנזרים יפים כל האזור סביב וליקו טרנאבו היה הקטע הפחות מוצלח של הטיול (גם מבחינת מזג האוויר) ולאחר מכן כשהדרמנו המצב השתפר.
חלק מהתחושה אפשר לזקוף לחוסר מזל או מבחירות לא מוצלחות של מלונות ומסעדות, אבל, בתשובה לשאלתך והגם שאני מסתכנת בניתוק יחסים מיידי
, אני חייבת לציין שלא. נהינו כן, התאהבנו בולגריה-לא. שוב אני חושבת שזה מעיד יותר עלינו ועל מה שעושה לנו את הטיול (תזוזתיות מול רוגע, עושר של אתרים מול פשטות) ועל המבט הסובייקטיבי שלו. אנחנו ראינו נופים יפים מקום שאחרים תיארו את אותם מראות כעוצרי נשימה.שלא תביני לא נכון, שמחנו שבביקרנו בבולגריה והיא בהחלט סיפקה לנו אתנחתא נעימה, ירוקה ושופעת מים בקיץ לא משהו (בלשון המטה), אבל מבחינתנו היה זה אחד הטיולים היותר מינוריים שעשינו, ללא רגעי הוואוו שאני כנראה כן מחפשת אותם.
ואחרי שהקדמתי מעין הסיכום שחשבתי להעלות בסוף, נמשיך קצת?
-
בולגריה בעליה ובעקולבערב, בעודנו דנים היכן לאכול, פתאום השמיים נפתחים ובמשך כשעה הגשם ממשיך במלוא עוזו. כשהוא נחלש קצת אנו יוצאים למסעדת Izvora שהומלצה כאן לא אחד.
חצר המסעדה אכן מקסימה עם מפלונים וגשרונים, אבל אין אפשרות לשבת בחוץ כיוון שהכל עדיין רטוב ומטפטף. בפנים מבנה המסעדה צפוף (כנראה כולם המתינו לסיום הגשם) ואנו מקבלים שולחן בפינה לא כל כך מאווררת ליד זוג צעיר שבמהלך כל הארוחה שלהם (ושלנו) לא מפסיק לעשן: לפני קבלת האוכל, תוך כדי אכילה -מזלג ביד אחת, סיגריה בשניה- ואחריו כשכבר אין דבר שיפריע להם בין שאכטה לשאכטה...
לבולגריה- שהיא גם אחד המגדלים העיקריים של טבק באירופה- שיעורי עישון מן הגבוהים בעולם.
אם לשפוט לפי הנסיון שלנו מדובר בקרוב ל 100 % מן האוכלוסיה הבוגרת (ואף הצעירה יותר): נשים, גברים, צעירים, זקנים, פקיד הקבלה שעומד לו עם הסיגריה ביד במפתן הכניסה למלון (והרי אין לך דרך אחרת להיכנס), המלצרית שלאחר שהגישה לך את המנה פורשת לרגע לשולחן סמוך לנוח- ולהדליק.
איש לא רואה פסול בכך, אין כל מודעות לכך שהעישון יכול להפריע למישהו, ודומה שלא קיים בכלל תרגום בבולגרית למושג "נזקי עישון פסיבי."
האוכל במסעדה לא רע, אבל עם עיניים צורמות ודומעות מעישון וריח שנדבק לבגדים ולשער אני (שער בני המשפחה פחות רגישים) לגמרי לא מסוגלת להנות ממנו.
מצב רוחי הרצחני משהו לא משתפר כשאנחנו חוזרים למלון ולעוד הפתעה. אמנם המוזיקה מן המלון עצמו שקטה, אבל מתברר כי וילה גדולה ותמימה למראה ביום הממוקמת לא רחוק מן המלון הופכת עם רדת החשיכה לעולם ארועים, והלילה מתקיימת שם חתונה.
חתונה עליזה מאוד!
עם לייזרים צבעוניים! 
עם אורחים המפזזים להם בכיף! 
וכמובן עם מערכת סאונד שלא היתה מביישת את אמפי קיסריה... איכשהו אני מצליחה לבסוף להירדם על אף הרעש ,אבל החגיגה ממשיכה במלוא המרץ עד 3:00 לפנות בוקר.
בירור ברשת מעלה כי ארבנסי (אוכלוסיה של כ300 איש) היא יעד פופלרי מאוד לקיום חתונות ומתהדר בלא פחות מ 23 בתי מלון ומסעדות הערוכים לקיים ארועים. היתכן כי הכפר מחזיק בשיא הבולגרי ביחס מערכות הגברה/ אוכלוסיה????
-
בולגריה בעליה ובעקוליום 3- שמורה יפה ורטובה, ממלכת חתולים ומבצר
אנו קמים ליום מעונן ולתחזית גשומה, אף כי כרגע עדיין יבש. אנחנו מתלבטים האם לדבוק בתכניתנו לעשות את ה Hotnitsa (Kaya Bunar) eco-trail , אבל מחליטים לנסות ולקוות לטוב.
גם הפעם הניווט לא לגמרי פשוט- צריך לחצות את הכפר Samovodene ולנסוע על כביש משני עד לכפר הותניצה, בכפר לחפש את השילוט ל ecopateka ואז לנסוע פחות או יותר לפי חוש הריח עד שמגיעים למבנה נטוש מחוץ לכפר, ליד נהר, שם מתחיל המסלול.
תוך כדי נסיעה השמיים מתקדרים, הטיפות מתחילות להינתז על השמשה ועד שאנחנו חונים כבר מדובר על גשם של ממש. אנחנו ממתינים קצת עד שלמזלנו הוא נחלש, ואז יוצאים לדרך. מדובר במסלול מקסים הבנוי מדרגות עץ וגשרונים העובר מעל ובין בריכות ומפלים, בין קירות סלע ודרך חורש. המדרגות לעתים תלולות, עקומות או חסרות וצריך להתרכז היטב היכן למקם את הרגל, ביחוד כשהכל רטוב וחלקלק, אבל המסלול בהחלט אפשרי גם לבעלת "רגליים שמאליות" כמוני והנופים סביב שובי לב. אמנם בגלל מזג האוויר המים לא נראים בצבע טורקיז כמו בתמונות, אלה יותר ירקרקים, אבל המראות עדיין יפים מאוד ואנחנו נהינים מכל רגע במקום. בשלב כלשהו השביל נחסם ע"י צמחיה עבה ואין ברירה אלה לחזור על עקבותינו, כך שלא מדובר על טיול ארוך, אך שווה במיוחד.
-
בולגריה בעליה ובעקולג׳ני,
ממשיך לעקוב בהנאה אחרי הטיול שלכם
לפי התיאורים שלך מהלילה הרועש בארבנאסי אני מבין שעל שנינו עברו לילות לא קלים באזור - השאלה מה עדיף מוזיקה בולגרית רועשת או נביחות כלבים בלתי נגמרות???
לגבי 100 אחוז עישון בבולגריה- אנחנו דווקא ראינו זאת כיתרון. גם אנחנו כמוך, רגישים לריח הסיגריות ולשמחתנו כל הבולגרים מעשנים, משמע בכל המסעדות שהיינו ניתן היה לעשן רק בחוץ (בדומה לארץ) וכך יצא שברוב המקרים היינו הבודדים בתוך המסעדה וכל השאר היו בחוץ... כך שנחסכה מאיתנו אי הנעימות במקרים בהם הבנות היו רעשניות/קופצניות....
רובי
-
בולגריה בעליה ובעקולבוקר טוב,
אני מאוד הסכמתי עם משפטי סיכום מקדים בהודעה מס' 35.
חלק ממקומות,במיוחד מזרח אירופה,לאחר טיולים במערב בנופים דומים יראו נחותים יותר.
משהו לא נעים עובר על מזרח אירופה.כאילו במקום להתרומם,לנצל את האפשרויות והיכולות עושים צעד אחורה.גם הרצון להיכנס לאיחוד האירופאי לא מטיב איתה. מקומות שכן נכסו, עדיין סובלות מאבטלה גדולה,ונמצאות תחת זכוכית מגדלת.
חזרנו עכשיו מסלובניה וקרואטיה היפות וזאת הייתה שיחת היום בין מדריכי המקום וביניינו.
אם לא הטבע והמים בצבעים שלא יאמנו....
ביקור במקומות עיניין כנראה מאוד תלוי בזמן ביקור,עונה...וכמובן המבקר עצמו.
קשה מאוד לעניין מישהו במשהו שלא מתאים לו.או אולי יתאים לו אך לא לשותפים שלו לטיול.
מוזיאון פתוח-אישית אוהבת את הג'נר.באטאר היה לנו מאוד נחמד ודי תוסס.אחותי שנתיים אחרינו הגיעה בשעות מאוחרות לקראת סגירה אך עדיין נהנו ממקום החצי שומם.
לפני שבועיים ביקרנו בכפר מוזיאון דומה בקרואטיה והוא היה שומם לחלוטין.עברנו בין מבנה למבנה,כמעט לבד.הקפה בכניסה עליו היה טעים מאוד וכך הציל את המצב.
ברומניה,נפלנו על ימי פסטיבל פולקלור,אז מובן שהיה מאוד שמח,עם שירה וריקודים,מאכלים,עבודות יד ואנשים רבים....ברור שבסתם יום,אולי גם גשום יהיה אחרת
ביער השחור,עברנו אותו ברבע שעה...היינו לבד,לא כול כך עיניין ושטחים ירוקים יפים היו בכול עיירה.טוב שהיה חינמי עם כרטיס היער השחור.
אולי הציפיה היתה גבוהה יותר,אולי לא מספיק מקומות עיניין לבנים..
קל יותר עם ילדים קטנים יותר שפחות זקוקים לחידושים מטיול לטיול. או זוגות אוהבי טבע ורוגע שלא חייבים את הפנסיות של צרפת או הארגון האוסטרי/שווצרי.
אני בעד להכיר מקומות,גם אם הם פחות עשו לנו על הנשמה ממקום ידוע קודם.
אבל מצד שני,כול אחד רשאי לטייל איך שמתאים לו ואפילו לחזור לאותו המקום כמה פעמים אם זה מה שעושה לו טוב.
למרות שמסתכנת
עדיין חושבת שלרומניה יש יותר אפשרויות להציע לחופשה עם ילדים אנרגטיים מבולגריה היפה והרגוע יותר.אבל בפרוש לא בטיול כוכב בסגנון היער השחור/טירול/חבל זלצבורג או אגם גרדה...ואולי טוב שכך,המקומות לא צריכים להיות דומים....אמה
-
בולגריה בעליה ובעקולגלי, פספסתי אותך אתמול. אכן הגענו לסופיה רק בסוף הטיול וגם אז רק לחצי יום. המלצה על guest house נחמד דווקא יש לי.
רובי, חוץ ממסעדה אחת הנסיון שלנו היה שמעשנים גם בחלל הפנים וגם בחוץ- חוקי או לא.
אגב, גם בארץ אסור לעשן במרספת של בית קפה אלא באזור נפרד. המודעות אולי יותר גבוהה אצלנו מאשר בבולגריה, אבל גם לנו יש בעית אכיפה..
אמה, ממתינה לסיפור סלובניה וקראוטיה שלך. היינו מזמנן בקרואטיה וקצת סלובניה והבן הגדול חזר עכשיו משבוע בסלובניה עם תמונות משגעות. יחד עם כל הבעיות- איזה טבע מהמם יש לשתי הארצות האלה.
