וינה יפייפיה ושקטה
-
וינה יפייפיה ושקטהלזיוה------ את צודקת. הרוסים, נוסף לקנדינסקי גם חיים סוטין וגם מרק שגאל ועוד אחרים שכרגע לא זוכר את שמם. אני לא משתגע על אף אחד אבל מאוד אוהב את האימפרסיוניסטים ולמזלי יש רבים. כשאני מגיע לעיר או כבר בשלב תכנון הטיול אני מחפש אם יש תערוכה של אימפרסיוניסטים.
-
וינה יפייפיה ושקטהגם לי היתה תקופת קנדינסקי וגם לי שמורה עבורו פינה חמה גם היום.
היתה לפני מספר שנים תערוכה מאוד מאוד נחמדה שלו בירושלים.
-
וינה יפייפיה ושקטהנקודה יהודית נוספת:
ב"כיכר אלברטינה" יש פסל ברונזה
של יהודי מקרצף את הרחוב.
(בהודעה 54 של רבקה יש תמונה )
השפלת היהודים על ידי הנאצים היתה חלק מהמדיניות.
מיד לאחר ה”אנשלוס” במארס 1938 .
נצטוו יהודי וינה - לקרצף את אבני המדרכה בסמרטוטים ומברשות ללא ידיות .
או בחלקי לבוש משל עצמם או אף בידיהם החשופות.
כשההמון הוינאי צוהל, ופניו מביעות שמחה לאיד על ההצגה הגדולה, המועלה בחוצות עירם.
חינם אין כסף.
-
וינה יפייפיה ושקטהרבקה,
רק עכשיו קראתי את הסיפור המרגש על חמך- תודה על השיתוף
בשנת 2008 ביקרתי לראשונה באוסטריה, מה שקרה לי בה לא קרה לי באף מדינה באירופה שהייתי לפני וגם אחרי.... בכל מקום שהיו פסי רכבת הצטמררתי... אנשים מבוגרים עוררו בי זעם פנימי (״אתם הדור שניסה לחסל אותנו״) ובגדול ממש לא הצלחתי להנות... בדיוק כמו שקרה לכם באוסטריה בפעם הראשונה.
מה שמוזר שכשטיילנו באותם מקומות לא הייתי מודע לכך שבדיוק במקומות שהיינו (לדוגמא מלק וגמונדן) התחוללו זוועות..שכן הכל כל כך ציורי שם.. ובכל זאת הייתה לי תחושה קשה באותם המקומות.
פחות משנתיים לאחר מכן קראתי את הספר ״ספל הדבש״ (ממליץ מאוד לקרוא) המתאר את סיפורו של נער צעיר, אליעזר איילון,יליד פולין שבמהלך המלחמה התגלגל למספר מחנות -בתחילה בפולין ולאחר מכן באוסטריה. בספר נחשפתי לכל הזוועות שהיו בדיוק במקומות היפים שהיינו כשנתיים קודם -מלק, גמונדן ועוד...
מאז הייתי באוסטריה עוד פעמיים ונהניתי מאוד...
סיפור הטיול שלך חושף בפניי היסטוריה מרגשת ומרתקת, יצירה, תרבות וכמובן ותמונות נהדרות
רובי
-
וינה יפייפיה ושקטהתודה רובי. התחושה מוכרת. סיפרתי עליה כבר לפני שנים עת עמדתי במאוטהזון והסתכלתי על הנוף המרהיב.
חבל - האנדרטה הוקמה כדי לציין את מוראות הפאשיזם באופן כללי. במקום בו הוקמה היתה הפצצה אווירית בסוף המלחמה, והרבה מאוד אנשים נפגעו. כמו שסיפרתי, האוסטרים לא מכירים בחלקם במלחמה, הם רואים בעצמם קורבן. באף מקום לא תראה שלט שמכה על חטא. צילמתי את השלט ליד האנדרטה הזו, אני עוד צריכה לתרגם אותו, הנוסח הוא מאוד כללי. יש אומרים שהאיש המקרצף באנדרטה, דומה באופן תמוהה למארקס. אבל עצם העובדה שחלק מאבני האנדרטה נלקחו ממאוטהזן, אומרים בעיניי דרשני.
רבקה
-
וינה יפייפיה ושקטהרבקה.
נכון, האנדרטה בכללותה הוקמה לזכר קורבנות הפשיזים.
אך הפריט הזה הוא לזכר השפלת היהודים וכ"ו.
* * *
אין הסבר שזה לזכר הקורבנות היהודים.
נכון .
בדיוק כמו שאין הסבר ליד אנדרטת "נעלים על הדנובה" בבודפשט שזה לזכר קורבנות יהודים.
-
וינה יפייפיה ושקטהערב טוב רבקה !
איזה שרשור מרתק התפתח פה !
כרגיל ,נהניתי מתמונותייך הנהדרות והסקירה המדוקדקת שלך שמעשירה מאד.
בוינה בקרנו לראשונה לפני כ 20 שנה ואז במשך כ 3.5 ימים גשם זלעפות שלא
פסק אפילו לרגע.
ובפעם השנייה בדצמבר 2012 ליום אחד מבודפשט עםרכב והדרכה.
גם עלינו העיק האיפוק וחוסר גילויי השמחה .
תודה על ההשקעה והשיתוף !
-
וינה יפייפיה ושקטהתודה רבה למטייל המתמיד, תודה חבל על התוספות שלך.
לקחתי פסק זמן קצר. בינתיים קבלו קצת תמונות, ועוד אחזור.
רבקה
רבקה
-
וינה יפייפיה ושקטההיי רבקה
השלמתי את אשכולך עד עכשיו.
מעניין לקרוא שמצאת את וינה מאופקת מבחינת קריסטמס. כי גם אני מוצאת את צרפת מאוד מאופקת לעומת שוויץ בענין החגיגות. אנסי כל כך צנועה ביחס למונטרה התוססת מבחינת הקישוטים, השווקים והמודעות.
המלון שלך שיחוק!!!! כל כך מיוחד ויחודי. והכי תודה שגם בברלין יש לו אח.
ריגשת עם הסיפור של חמך. מאוד מתחברת לנושא חיפוש השורשים, בטוחה שלבעלך הייתה משמעות מיוחדת לגלות עוד ועוד פרטים על אביו.
לגבי הילדים זה עניין של חינוך. אני זוכרת שגם מילדי ברלין מאוד התרשמת. מסכימה איתך, הכל עניין של חינוך. גם בסנט פטרברוג בה טיילנו בקייץ בכל מקום בו ראינו ילדים, כולם התנהגו בסדר מופתי וגילו סקרנות רבה.
אוהבת לקרוא אותך אשמח אם תמשיכי
-
וינה יפייפיה ושקטהתודה ג'ני!
אותי הפליאו מספר התגובות של האנשים כאן באשכול שמצאו גם הם את וינה קרירה...
בדיוק נזכרנו עכשיו בכל טיולי הכריסטמס שלנו, ונזכרנו שהראשון בהם היה בפריז, לפני עידן עידנים, איך אווירת החג היתה מורגשת שם בכל קרן פינה, איך בחנויות שרו והכריזו על מתנה אקראית מדי כמה דקות, לקונה אקראי, איך אנשים שרו ברחובות - לנו זה נראה משהו ספונטני, הרבה לפני שהמציאו את הפלאשמוב... איך בארוחת הבוקר במלון נתנו שוקולדים קטנים לקראת כריסטמס, ומקהלות שרו כמעט בכל פינה שירי חג.
מיותר לציין שלא מצאנו את כל זה בשנה שעברה בפריז....
המלון בברלין, מספר משה גלעד בהארץ הוא באזור מתחדש, עם קניון חדש ליד. שווה לנסות! וחברה שלי שהיא סוכנת נסיעות, סיפרה לי שהוא מאוד מבוקש אצלם!
הילדים, כן... אני נהנית להסתכל עליהם בכל מקום...
רבקה
