השבוע שלנו במדריד בקיץ
-
השבוע שלנו במדריד בקיץאלעד,
אני כל כך אוהבת את הסיפורים שלך, גם בסיפור עירוני, בלי כל מיני אטרקציות אדרנליניות, רכבים שנתקעים, קייאקים שמתהפכים וילדים שנשכחים, הסיפור שלך עדיין מרתק ומשעשע.
הדירה אכן מאד יפה, אבל כפי שאומר הביטוי "אל תסתכל בקנקן".
מחכה להמשך וכל הכבוד לשירלי שמחליפה אותי הפעם בתור הדי-ג'יי של הסיפור.
-
השבוע שלנו במדריד בקיץאיריס- תודה על המחמאות. אני משתדל לכתוב על הדברים המעניינים.
גם אני רוצה לנורווגיה ...
רובי - ברוך הבא.
אני עדיין חושב שעשית עיסקה טובה. קוסטה ריקה תמורת מדריד.
באמת חפרתי מלא ב airbnb ובדקנו כל מיני אפשרויות שם ובבוקינג. בסוף בחרנו את הדירה הזאת. אז מה היה לנו? דירת שלושה חדרי שינה זאת אומרת שאף ילד לא ישן בסלון שזה יתרון גדול. מכונת כביסה שלא מחממת מים זה לא נורא. ואת הפיגומים בחזית סבלנו רק שבוע.
מיקה- בגלל זה לקחתי הפסקה אחרי הסיפור הקודם. הרגשתי שאם אני אספר על עיר אחרי האטרקציות בחלק ההוא זה ישמע סיפור משעמם. השבוע במדריד לא היה משעמם בכלל והילדים חיכו שנגיע כבר אליה. עומר רצה לבקר בברנבאו ועדי רצתה לעשות קניות.
שיר בספרדית של זמר אהוב שמת השנה.
-
השבוע שלנו במדריד בקיץיום ראשון:
אנחנו קמים לשקט. גם ככה הרחוב שלנו חד סטרי וצדדי אז אין בו רעש. אבל היום יש יותר שקט.
הלכנו ל carrefour לקנות ארוחת בוקר ואנחנו רואים שרחוב Fuencarral סגור. אין בו תנועה ושני שוטרים עוברים וכותבים דוחות למעט המכוניות שחונות בו. איזה מזל שלא חנינו פה אתמול?
שאלנו גברת אחת למה הרחוב סגור? והיא ענתה לנו שבשביל האופניים של הילדים.
הם עושים ברחוב הזה יום כיפור בכל יום ראשון!
הבנים ירדו לשחק כדורגל ברחוב
-
השבוע שלנו במדריד בקיץלהיום היו לנו כמה אפשרויות:
- גן החיות של מדריד שלי המליצה עליו.
- פארק האטרקציות של מדריד.
- עדי רצתה למוזיאון ריינה סופיה לראות את גרניקה המקורי.
- פארק רטירו כי זה מאסט במדריד.
רק עומר ואני רצינו לגן החיות אז החלטנו שנתחיל בפארק Retiro כי המוזיאון קרוב אליו.
הילדים שיחקו קצת במתקני הפארק. והיה גם קונצרט של יום ראשון.
-
השבוע שלנו במדריד בקיץהלכנו לאגם במרכז הפארק ורצינו לשכור סירה. הסירות הם רק לארבעה נוסעים...
החלטנו להתפצל: אני והבנים בסירה ועדי ואלונה למוזיאון.
מהתור של הסירות ראינו שיש סירות שאיך שהו מגיעות למזח והתיירים יורדים מהן, תיירים חדשים מתיישבים בסירה ויוצאים לשוט. ויש סירות שלא נותנים אותן לתיירים חדשים אלא מנגבים אותן לפני כן.
-
השבוע שלנו במדריד בקיץאחרי כמה דקות קיבלנו סירה ויצאנו לשוט במרכז האגם:
בהתחלה האכלנו את הדגים.
ואז עומר רצה לעשות דוש מתחת למזרקה.
הבעיה שקשה לכוון סירה עם משוטים והיא גם לא עוצרת. עד שהצלחתי לכוון אותה לזרם, היא המשיכה לשוט מתחתיו והזרם הרטיב גם אותנו.
אחרי כמה נסיונות כאלה הסירה שלנו היתה רטובה לגמרי ומלאה במים.
-
השבוע שלנו במדריד בקיץבשלב הבא עומר רצה לרדת לחוף להרטיב את הרגליים במפלון קטן
-
השבוע שלנו במדריד בקיץורדפנו גם אחרי הברווזים שגרים שם.
כשכמעט נגמרה השעה, החזרנו את הסירה.
השמש בשיט היתה ממש חזקה. מי שעושה שיט פה, שיבחר שעה יותר נעימה מהצהריים של סוף חודש יולי.המפעיל של הסירה ראה כמה הסירה שלנו רטובה והוא אמר לי משפטים ארוכים בספרדית. כנראה שהיו משולבים בהם כמה קללות.
-
השבוע שלנו במדריד בקיץבחוץ, ליד האגם פגשנו את הבנות. שאלתי אותן למה הן לא הלכו למוזיאון? כי לפי גוגל בטלפון של עדי, המוזיאון נמצא במרחק שעה הליכה.
זה לא יכול להיות! המוזיאון נמצא ליד הפינה של הפארק.
זה היה הזמן שלנו לאכול גלידה או ארטיקים.
לידנו היה מקומי בתחפושת של מיקי מאוס וחיפש ילדים שירצו להצטלם איתו ולתת לו טיפ. כל הזמן שהיינו שם, אף אחד לא רצה להצטלם איתו. זה ממש ביאס את הילדים שלנו ואם תשאלו אותם היום מה דעתם על הפארק אז הם יספרו לכם על המקרה העצוב של המיקי מאוס שאף אחד לא רצה להצטלם איתו.
-
השבוע שלנו במדריד בקיץהתחלנו לחצות את פארק רטירו לכיוון מוזיאון ריינה סופיה. עדי ממש רצתה לבקר במוזיאון ולראות את הציור המקורי "גרניקה" של פיקסו. ראינו כבר העתק של הציור בעיר גרניקה עצמה.
בדרך פגשנו מנגן בחמת חלילים שבא להתאמן בפינה של הפארק.
-
השבוע שלנו במדריד בקיץכשכבר כמעט יצאנו מהפארק, רועי רדף אחרי עומר בצד הדרך ועומר התחלק על הקרקע. הידיים והרגליים שלו השתפשפו כהוגן. היה בכי גדול.
מה עושים? עדי רוצה למוזיאון ואנחנו צריכים גם לטפל בעומר.
החלטנו להתפצל שוב. אני והבנים שבמילא לא מתעניינים במוזיאון נחזור לדירה ועדי ואלונה יבקרו במוזיאון ויגיעו לדירה אחרינו.
ביציאה מהפארק יש שוק ספרים משומשים, רק בספרדית. -
השבוע שלנו במדריד בקיץהגענו לתחנת המטרו אטושה, עלינו על המטרו והחלפנו רכבת בכיכר סול. בתחנת "גארן ויה" הדלת של הקרון האחורי לא נסגרה. הרכבת תקועה בתחנה, החום מתחיל לעלות, עומר סובל.
אחרי כמה דקות אנחנו רואים את נהג הקטר יוצא והתא שלו והולך אחורה לסגור את הדלת הסוררת באופן ידני.
חזרנו לנסוע. ירדנו בתחנת בילבאו, זו שקרובה לדירה שלנו, ורגע, המפתח של הדירה שלנו אצל אלונה!!!בשיחת טלפון אליה ווידאנו שאכן המתפח אצלה ואנחנו צריכים לחכות פה עד שהן יחזרו.
-
השבוע שלנו במדריד בקיץהלכנו לאכול ארוחת צהריים במקדונלד בכיכר בילבאו. את ההזמנה הראשונה עשינו מול המחשב במסעדה. אחרי זה הלכתי שוב לקופה להשלמות וקינוחים. שאלתי את הקופאית אם היא מדברת אנגלית? לא! ואז ברקע מתחיל להתנגן שיר של קייטי פרי והיא שרה אותו בקול. איך היא לא יודעת אנגלית אם היא שרה קייטי פרי?
כשסיימנו לאכול, עדי ואלונה חזרו מהמוזיאון. היום הכניסה היא חינם. הם ראו את גרניקה וצילמו אותה בסתר.
במוזיאון היתה עוד תערוכה של פופ ארט אבל היא לא היתה מעניינת כמו בטיסן
-
השבוע שלנו במדריד בקיץחזרנו לדירה ושטפנו את הפצעים של עומר. התלבטנו אם עכשיו נלך לאכול במסעדה של שלום כי מחר זה ראש חודש אב ובו מתחילים "תשעת הימים" שבהם אנחנו כמו "צימחוני דגים". לא אוכלים בשר או עוף. אז אולי כדאי שננצל את ההזדמנות האחרונה לאכול בשר?
נחנו קצת, ויתרנו על המסעדה ולקחנו מטרו לקאסה דה קאמפו. זה פארק נוסף של מדריד ובו נמצאים פארק האטרקציות של מדריד וגם גן החיות.
כשנכסנו לפארק האטרקציות, יש בו אגף לילדים שנקרא "ניקלודיאונלנד". המפעיל של הדמות פטריק (מהסדרה בוב ספוג) היה צריך לשרותים, עובדת ליוותה אותו מהר לשרותים, וילד חמוד שראה את גיבור הטלוויזיה חי מול עיניו, בא לחבק אותו.
-
השבוע שלנו במדריד בקיץעשינו כולנו ביחד כמה מתקנים. הפארק היה מלא והתורים לא היו קצרים.
אחרי המתקן השלישי הילדים הלכו למתקנים שהופכים את הקיבה ואנחנו ישבנו בצד לנוח ובינתיים קנינו צ'יפס, נאצ'וס ושתיה.
-
השבוע שלנו במדריד בקיץכשהילדים ירדו מהמתקן, למרות ההתעללות שהם עברו, היה להם תאבון.
הלכתי למזנון לקנות עוד צ'יפס ונאצ'וס ואז אני רואה שבמזנון מוכרים כובע קש חמוד.
ביקשתי מהמוכרת לקנות את הסומבררו הזה. היא הסבירה לי שאי אפשר לקנות את הכובע, צריך לקנות בירה ולקבל את הכובע. ולא סתם כוס בירה אלא כוס גרנדה.הולך, אותנו לא מפחידים עם בירה.
בירה של Mahou, דרך אגב.
כמו שאתם רואים, הילדים עזרו לי לסיים את הבירה.
-
השבוע שלנו במדריד בקיץ -
השבוע שלנו במדריד בקיץאחרי שאכלנו ושתינו, חזרנו לעשות מתקנים. עכשיו הפארק התרוקן קצת והתורים התקצרו בהתאם.
הלכנו למתקן שנקרא "טרנטולה". יושבים בו בקרונית של זוג והיא מסתובבת תוך כדי תנועה.
אחרי זה נעמדנו בתור למתקן ממול. על הרכבת שלו עולים עשרה, עשרה. התישבנו בכסא וסוגרים לנו על הבטן עם סוגר עטוף בפלסטיק, אין רתמות ואין חגורות בטיחות!
והרכבת מתחילה לנסוע ועולה ועולה ופתאום היא נתקעת. היא נתקעת כשאני הפוך 180 מעלות. הרגליים למעלה והראש למטה ומה שמחזיק אותי זה סוגר פלסטיק. מפחיד ברמות. (היינו היום כבר ברכבת ספרדית תקועה)
אחרי כמה שניות, כשסיימנו לעכל את הפחד, הרכבת חזרה לנסוע ועשתה עוד כמה פיתולים ותעלולים וחזרה לתחנה. חלקנו לא יכל לנשום כל זמן הנסיעה. -
השבוע שלנו במדריד בקיץאני הייתי צריך כמה דקות להתאושש מהחוויה והילדים המשיכו לעשות מתקנים מגניבים. בשלב הזה כבר מפעילי הפארק חיפשו מתנדבים לעשות רכבות, כי אם על הרכבת כתוב שהיא לשש עשרה נוסעים, היא לא תצא לדרכה עם פחות מזה.
חזרנו לטרנטולה שסיפרתי לכם עליה בהודעה הקודמת. רציתי לצלם את השער המגניב שלה. לצורך העניין הורדתי את הכובע של Mahou מהראש והנחתי אותו על העמוד ליד. צילמתי תמונה, וכשבאתי לקחת את הכובע... אין כובע, מישהו אימץ אותו.
איך אני התבאסתי
אז מה עושים?
קונים עוד בירה גרנדה
. הפעם קיבלנו כובע עם סרט ירוק, מעוצב פחות יפה מהכובע הקודם.והתמונה לא יצאה משהו, תראו:
-
השבוע שלנו במדריד בקיץעברנו ליד מכונה שתמורת שני יורו, אפשר עם מנופים לנסות לשלוף מתוכה כרית בצורת דונאט. בניסיון הראשון עומר הצליח לשלוף כרית. חשבנו שזה היה בפוקס. נתנו גם לרועי לנסות... וגם הוא הוציא כרית מהמכונה. עכשיו לא היתה ברירה וגם עדי ניסתה את מזלה והצליחה.
אחרי שלוש כריות עזבנו את המכונה לנפשה.