תיאור טיול סובב מדריד, מדריד וולנסיה

[עודד]

כבר עברו כשלושה שבועות מאז חזרנו מטיול נהדר נוסף והפעם 10 ימים מסביב למדריד, מדריד וולנסיה. חמשת הימים הראשונים סובב מדריד היו עצמאיים עם רכב ואח"כ 5 ימים במדריד בסיור מאורגן. אז למה סיור מאורגן במדריד? אז ככה זה התחיל. אשתי בחוג ציור והם החליטו לצאת יחד לסיור מאורגן בדגש אומנות לחמישה ימים במדריד. בהתחלה אמרתי לאשתי שתצא בגפה כי אין מצב שאני אסתכל חמישה ימים על תמונות ופסלים יפים ככל שיהיו ואז אשתי אמרה לי שיש מפגש עם מדריך הסיור שיספר מה הוא כולל ולמה לא אבוא ואשמע יחד אתה. באתי ושמעתי את המדריך אבי וינוגרד והתברר לי שהסיור אינו רק אומנות אלא סיור בדגש תרבות וכולל יום בולנסיה. התיאורים של אבי, שהסתבר שמארגן מסעות יוצרים לערים שונות באירופה, על תכולת הסיור הדליקו אותי ולכן החלטתי להצטרף וכפי שתקראו בהמשך לא התאכזבתי. היה לזה ערך מוסף גדול וזה הביא אותנו למקומות ובמיוחד אומנות רחוב במדריד שלא חלמתי שקיימים. אבל מה ניסע רק לחמישה ימים? מובן שלא, אז הוספנו עוד חמישה ימים עצמאיים והחלטנו להגיע לפני קבוצת הציירים ולטייל מסביב למדריד עצמאית. לטיול היו שני חלקים שונים לחלוטין ונתחיל בחלק הראשון העצמאי מסביב למדריד. קודם כל תודה לחברי הפורום שעזרו לתכנון המסלול מחוץ למדריד ובמיוחד ריקי ורחל שעצותיהם עזרו לי בהכנת המסלול וגם ליונית ונירית שהטיפים שנתנו אומנם לא היו בשימוש בטיול הזה כי בסופו של דבר צמצמנו את אזור הטיול לאחר שנוכחנו לדעת שזה מה שתאפשר מסגרת הזמן אבל בוודאי נוכל להשתמש בהם בטיול עתידי.

היום הראשון – 22 במאי

אנחנו נוחתים במדריד ב- 10 בבוקר ולוקחים את המכונית יונדאי I30 ששירתה אותנו נאמנה בחמשת הימים הבאים.

היעד הראשון העיירה Chinchon כ- 50 ק"מ מדרום למדריד. זאת עיירה קטנה ומקסימה שנותרה כמעט ללא שינוי מימי הביניים והיא גם נבחרה לאתר הצילומים של הסרט הרוחות של גויה ומשקה האניס נולד שם. בלב העיירה כמובן פלזה מיור הכיכר המרכזית וסביבה מבני מגורים עם מרפסות. בימי השבוע הכיכר משמשת לחניה אבל בימי ראשון היא הופכת לזירת מלחמת שוורים כשהמרפסות מתפקדות כתאי צפייה. אנחנו היינו ביום שישי אז מלחמת שוורים לא עמדה על הפרק ולא בטוח שזה בכלל עומד אצלנו על הפרק. בכל אופן נעים לטייל בסמטאות העיירה הצרות ולמי שרוצה יכול לעלות לכנסיית האסונסיון בה אמורה להיות היצירה של גויה עלייתה של מריה לשמיים. אלא כשהיינו הכנסייה הייתה סגורה אבל מיקומה מאפשר תצפית לא רעה על העיירה ועל פלזה מיור. הפרדור של צ'ינצ'ון הסמוך לפלזה מיור גם שווה ביקור.

 

[עודד]

טולדו

אנחנו בדרכנו לטולדו ומגיעים בשעות אחה"צ למלון שהוזמן מראש. מלון שהומלץ ע"י ריקי ורחל מהפורום ומומלץ גם על ידי אם כי הוא לא זול. מלון טוב ויתרונו הגדול שהוא ממוקם מעולה בין בתי הכנסת אל טרנזיטו וסנטה מריה לה בלנקה. למי שמעונין המלון הוא SAN JUAN DE LOS REYES . הזמן קצר ואנחנו יוצאים לבקר אתרים בטרם ירד הלילה ולפני שעת סגירתם. זה הביקור השני שלי בטולדו. הראשון היה לפני 14 שנה וכלל רק את בתי הכנסת. אנחנו מתחילים מבתי הכנסת עליהם לא צריך להרחיב את הדיבור כיוון שכל מי שיגיע לטולדו יגיע אליהם. אל טרנזיטו שכולל את המוזיאון היהודי מאוד השתנה מביקורי הקודם (או שהזיכרון שלי השתנה) ולה בלנקה נשאר אותו דבר. בסביבה מנזר סאן חואן בסגנון גותי מהמאה ה-15 אנחנו נכנסים. די יפה. גילופי אבן בסגנון מורי, חצר יפה ומומלץ לבקר. לאחר תצפית על הנהר ממרפסת תצפית שקרובה לאל טרנזיטו אנחנו ממשיכים למוזיאון של אל גרקו שהיה פעם ביתו של דון שמואל הלוי אבולעפיה לפני הגרוש ולא ברור אם אל גרקו אכן גר בו אבל הוא משמש בית ליצירותיו. הייתי מגדיר נחמד.

[עודד]

המשך טולדו

השעה מאוחרת ואתרי התיירות נסגרים אבל אור יש עד 9 וחצי בלילה אז אנחנו לוקחים את הרגליים ומטיילים בסמטאות העיר הנהדרות. עוברים ברחוב סאן טומה וקונים כמות קטנה של מרציפנים בחנות המרציפנים המפורסמת ביותר בעיר השייכת למשפחה שמייצרת מרציפנים מ-1856. אי אפשר להחמיץ אותה. בהמשך אנחנו נכנסים לכנסית San Roman היפה שגם היא בסגנון מורי ובה קשתות צבועות בפסים אדומים לבנים. אנחנו בדרכנו ל- Puerta del Sol שער השמש שהוא מבנה קשתי מהמאה ה-13 . שוב אדריכלות מורית יפה. את השער Puerta de Bisagra אנחנו רואים מרחוק והוא נראה לנו פחות מרשים אז אנחנו לא עושים מאמץ להגיע קרוב אליו.

 

היום השני - 23 במאי

המלון לא מאפשר לנו יציאה מאוחרת אבל כן מאפשר להשאיר את המכונית בחניה כאוות נפשנו אז אנחנו אורזים את המזוודות, שמים באוטו ויוצאים לסייר עוד כחצי יום בטולדו. בטרם נעזוב אותה. אני מוצא שמאז הייתי בה לפני 14 שנה העיר התמסחרה ויש בה הרבה יותר חיים מאז. אנחנו פותחים את היום בעליה קלה לטיילת San Cristobal ממנה תצפית אל אזור בית הכנסת El Transito. ממשיכים הלאה לכיוון כיכר Zocodever ובדרך רואים חנויות מוגפות עם ציורים הקשורים בדון קישוט או יותר נכון דון קיחוטה. בכיכר פזורים ספסלי אבן ועליהם מצוירות סצנות מתוך דון קיחוטה. בחרתי שלוש מהם להציג פה בפורום. הבניינים מסביב לכיכר מעוטרים בדגלים שונים.

 

 

[עודד]

המשך טולדו

מכיכר Zocodover יש שער שמעברו השני שוכן לו פסל של סרוונטס. ומה שחשוב יותר ממשיכים קצת במורד הרחוב ומשם יש תצפית נהדרת על גשר אלקנטרה שהוא גשר להולכי רגל שחוצה את הנהר ומשמש את מי שמגיע לעיר העתיקה מהחניון שמחוצה לה.

חוזרים לכיכר וממנה ל- Museo de Santa Cruz הנמצא בבנין יפה מהמאה ה-16 ששימש בעבר כבית חולים. בין המוצגים ציורים של אל גרקו. משם הולכים לצד השני של הכיכר לראות את ה-אלקזאר של טולדו.

[עודד]

הקתדרלה של טולדו

אנחנו מתחילים לחזור לכיוון המלון ועוברים בקתדרלה המפוארת של טולדו ואנחנו עוד מספיקים לעבור בכנסית Santo Tome בה יצירה של אל גרקו.

[עודד]

טולדו ו- Aranjuez

כבר צהריים ואנחנו לוקחים את הרכב מחניון המלון בדרכנו לתצפית על טולדו מהפרדור של טולדו Conde Del Orgaz שממוקם על גבעה מחוץ לעיר העתיקה. הפרדור לא משהו מיוחד אבל התצפית ממנו ומהדרך אליו על טולדו מהממת. זה סוף סיורנו בטולדו. הקדשנו לה יום שלם וזה לדעתי מה שצריך.

אנחנו נוסעים ל- Aranjuez שנמצאת צפונית מזרחית מטולדו. מטרתנו המרכזית היא הארמון הגדול Palacio Reale אבל לפניו אנחנו פונים לארמון La Casa del Labrador הנמצא בפארק ענק בשם Jardin del Principe שמסתבר משמש בעיקר לשיטוט רוגע אם כי יש בו גם גן יפני נחמד. הארמון לא מאוד יפה מבחוץ ומסתבר שגם הסיורים המודרכים שהם הדרך היחידה לבקר בו כבר לא מתקיימים בשעה שהגענו. לא נורא.

אנחנו עם ה- Palacio Reale. ארמון ענק ומדהים בפנים אבל לא מרשים לצלם בפנים. אפילו להגניב איזה תמונה אי אפשר. השומר בכל חדר עוקב אחריך כמו בלש ולא עוזב עד שנכנסת לשדה הראיה של השומר הבא. פשוט משטרה חשאית בתוך הארמון. לכן לצערי לא תזכו לראות תמונות מפנים הארמון אלא רק מבחוץ שזה הרבה פחות מרשים אם כי הגן יפה. הארמון הזה היה שייך למלך פיליפה השני והוקם במאה ה-16.

 

[עודד]

תחנות הרוח ב- Consguera

היום השלישי - 24 במאי

פעמינו דרומה לארץ דון קישוט ותחנות הרוח כלומר חבל La Mancha. בדרך נראים נופי ספרד באזור שזה משבצות משבצות של הרבה חום, קצת פחות צהוב ומעט ירוק ואנחנו מתחילים להתרגל לצבעים ולאהוב את המראה. היעד הראשון הן תחנות הרוח ב- Consuegra. קל לדמיין את דון קישוט מסתער עליהן בחשבו אותן לענקים מפלצתיים. התחנות ממוקמות על גבעה מעל העיירה ומספרן 9. שתיים מהן פתוחות לקהל אבל מספיק להכנס לאחת ולהבין את העקרון. קונים כרטיס משולב לתחנה הזו והמבצר שממוקם בין התחנות תשע התחנות ביניהן עובר כביש נראות יפיפיות. מומלץ מאוד לביקור.

[עודד]

העיירה Puerto Lapice

 אנחנו מדרימים עוד קצת לעיירה Puerto Lapice שכמו עיירות אחרות באזור נראית כאילו לקוחה מאיזה מערבון בניו מכסיקו (ולא שהייתי בניו מכסיקו). כאן ניצב הפונדק בו הוסמך דון קישוט לאביר (בדימיונו של סרוונטס) ע"י הפונדקאי הנוכל לאחר ששמר לילה שלם על טירה שלא הייתה אלא באר ואורווה לקול לעגם של הפונדקאי ואורחיו עד שבא חמור תמים שדון קישוט חשבו לאביר תוקפני והכה בו קשות וכדי להפסיק את המכות ביצע הפונדקאי את טכס ההסמכה.

ואכן יש מסעדה ב- Puerto Lapice שנקראת Venta del Quijote שנמצאת בבית חווה משופץ במרכז העיירה. פסל דון קישוט ניצב בחצר ובמרתף המסעדה קבועים כדי ענק (נראה לי בירה) אל הרצפה. כדאי לבקר קצר למי שנמצא ממילא בסביבה אבל הביקורות בטריפ אדוויזור על המסעדה לא כל כך טובות אז לראותה בלבד. עכשיו אנחנו פונים מזרחה לכיוון העיירה Campo de Criptana שגם מעליה יש תחנות רוח אלא שאיך שאנחנו נכנסים לעיירה הן נעלמות לנו ואנחנו מחליטים להמשיך הלאה.

 

[עודד]

העיירה El Toboso

היעד הבא במסלול דון קישוט היא העיירה El Toboso הנמצאת מעט דרומית מזרחית ממיקומנו הנוכחי. ב- El Toboso שגם נראית כמו עיירה ספרדית ממערבון בניו מכסיקו נמצאים ביתה של דולסינאה אהובתו של דון קישוט אותה לא פגש מעולם שהוא בעצם מוזיאון דולסינאה קטן ומרכז ע"ש סרוונטס.

השעה קרוב ל-1 וחצי בצהריים ואנחנו יודעים ששני האתרים נסגרים בשעה שתיים עד שעה ארבע אז אנחנו ממהרים להספיק לפחות אחד מהם. מכוונים את ה- gps לכתובת של דולסינאה. אנחנו נכנסים לרחובות העיירה. וה- gps אומר ימינה שמאלה שמאלה ימינה ולבסוף מוציא אותנו לדרך עפר קצרה ליד שדה חרוש שליד העיירה. הגעת ליעד הוא מכריז בגאווה. שום כלום חוץ משדה חרוש. אין זמן ולא ראינו שלטים בעיירה על הדולסינאה הזו אז אנחנו מכוונים אותו לכתובת של מרכז סרוונטס והפעם למרבה ההפתעה יש יעד. יש לנו 20 דקות עד הסגירה. במרכז כ- 6000 כתבים בשפות שונות של סיפורו של דון קישוט מרחבי העולם. אנחנו כמובן מפאת הזמן הקצר לא מתכוונים לקרוא את כולם אלא רק חצי מהם ואנחנו עולים קומה שם יש מצגת על סיפורו של דון קישוט. המצגת גולשת מעבר לשעה שתיים אבל במרכז מרשים לנו להישאר עוד כמה דקות עד שהיא תיגמר. זה מין סרט המציג את הסיפור אומנם לא תלת מימד אבל גם לא רגיל. משהו באמצע. די נחמד ומומלץ למטיילים בעקבות דון קישוט. לפני שאנחנו עוזבים ולמשמע מנגינה נהדרת שמושמעת בחנות של המרכז אנחנו קונים את הדיסק. אח"כ מסתבר לנו שרק השיר הזה שווה משהו.

[עודד]

העיירה Mota del Cuervoi

היעד הבא לא רחוק Mota del Cuervo שם אמורים להיות שרידים של תחנות רוח אבל כשהגענו הסתבר שזה לא שרידים אלא תחנות רוח יפות ושלמות בגוון אדום מעל העיירה. אין אפשרות להיכנס לאף אחת אבל מראן יפה ומהן אפשר לתת מבט על העיירה. בעיירה עצמה היה איזשהו happening נחמד לא יודע לכבוד מה.

[עודד]

טירת Belmonte

עוד קצת מזרחה ואנחנו בטירת Belmonte בה התגוררה בעבר אשתו של נפוליאון. לא רע. כדאי לבקר אם נמצאים בסביבה

[עודד]

Cuenca והדרך ל- Alcala de Henares

עכשיו נסיעה של 100 ק"מ מזרחה לעיר- Cuenca שם יש בתים תלויים על צוקים. חלק מהדרך די יפה. שדות פרגים אדומים וקצת יותר ירוק מקודם אבל כמיטב המסורת הספרדית הם לא דואגים מדי פעם לנקודות עצירה בדרכים לצורך צפייה וצילום הנוף אז חלק מהיופי לא מצולם. כשמגיעים ל- Cuenca מתגלה עיר די גדולה ורובה עם בתים רבי קומות אז אנחנו מהמרים על השלטים של הרובע העתיק וזה מוביל אותנו לחלק העיר העליון עד שמגיעים למין שער שעוברים אותו ומגיעים למין רובע קטן עם מסעדות ותצפית על הבתים התלויים שזה חלק קטן מהעיר. אנחנו מבחינים על ההר שממול שמישהו צייר שם שתי עיניים ענקיות. טוב לילה וצריך לישון אז אנחנו יורדים לעיר התחתית ורואים מלון 4 כוכבים. למרות שאנחנו בטוחים שזה בטח יקר אנחנו מנסים וראה זה פלא זה עולה רק 40 יורו. ארוחת בוקר לזוג עוד 22 יורו ומי שצריך חניה לאוטו עוד 10 יורו. לא נורא העיקר ישנים. למי שצריך שם המלון הוא Torremangana.

 

היום הרביעי - 25 במאי

נסיעה ארוכה בת שעתיים לכיוון מדריד כדי להגיע לבקר בעיירה Alcala de Henares. סוף סוף אני מצליח לעצור במקום ממנו אפשר לצלם שדה פרגים אדום. בקרבת העיירה Sacedon אנחנו מתפתים לרדת מהכביש הראשי לסיבוב בדרך שמסומנת במפת מישלן כירוקה ולחזור לכביש ליד Tendilla. בפעם המי יודע כמה מסתבר לי שאי אפשר לסמוך על כביש ירוק של מישלן. אין לי מושג איך הם בוחרים אבל לא היה שם כלום ששווה לראות. למעשה הדרך בה נסענו לפני שירדנו מהכביש ושלא מסומנת ירוק הרבה יותר יפה.

 

[עודד]

הפרדור ב- Alcala de Henares

אנחנו מגיעים ל- Alcala de Henares שנמצאת לא רחוק מזרחית לשדה התעופה של מדריד. זו עיר הולדתו של סרוונטס אנחנו שם בגלל יופייה. עיר של פרחים. יפה לסייר במרכז העיר בקרבת החלק העתיק. המקום הראשון שאנחנו מבקרים בו הוא הפרדור המקומי הממוקם במרכז. הוא ממוקם במבנה של המנזר סנטו תומס אנחנו שם בגלל עיצובו האולטרה מודרני. חגיגה לעיניים לחובבי העיצוב. מספר תמונות להתרשמותכם.

 

[עודד]

Alcala de Henares והרי גואדרמה

ממשיכים לסייר ב- Alcala de Henares עם גניה היפים. מבקרים באוניברסיטה שנוסדה ב- 1498 וצופים בארמון הארכיבישוף. מנזר סן ברנרדו שבנוי בסגנון הברוק ויש בו כיפה ענקית התברר שהוא לא פתוח לקהל. Alcala de Henares מתברר נמצאת במסלול נדידת הציפורים מאירופה לאפריקה ועל רבים מגגותיה ומבניה נראים קינים של חסידות וחסידות עצמן. אפשר גם לבקר ב- Alcala de Henares אם שוהים במדריד. מאוד קרוב ונגיש בתחבורה ציבורית. אנחנו נוסעים צפונה להרי הגואדרמה בדרכנו לסגוביה. יש פה ושם נופים אבל אנחנו מתאכזבים מההרים האלה כי ברוב הדרך אין אפשרות לראות נופים בגלל העצים בצדי הכבישים.

[עודד]

Segovia

מגיעים ל- Segovia. הייתי שם לפני 14 שנה אבל אז ראיתי רק את האקוודוקט הענק ועכשיו אנחנו עושים סיור מקיף. כמובן קודם כל רואים את האקוודוקט הענק שממשיך להרשים גם אם כבר ראיתי אותו בעבר. אני לא מתעצל ומטפס למעלה כדי לקבל את תמונתו לכל אורכו. ממשיכים לקתדרלה של סגוביה שמראה החיצוני מרשים ביותר ונמצאת ליד הכיכר הגדולה והמרכזית פלאזה מיור. אנחנו ממהרים לאלקזר של סגוביה שנמצא בקצה העיר וששם גדלה איזבלה המלכה שהייתה אחראית על גירוש ספרד. מבנה יפפה בעל צריחים מרובים. אין הרבה זמן עד הסגירה אבל מסתבר שאם נכנסת בזמן אתה יכול להשאר מעבר לשעת הסגירה עד שתסיים את הביקור. אנחנו מסיירים חזרה בסמטאות היפות לכיוון הקתדרלה. מחפשים ומוצאים את רחוב היהודים שם נמצא מוזיאון יהודי בביתו המפואר לשעבר של אברהם סניור אבל בדיוק כשאנחנו מגיעים המוזיאון נסגר. כדאי גם לבקר באזור כיכר סן מרטין. אנחנו יוצאים מסגוביה חזרה לכיוון הרי הגואדרמה ומוצאים בדרך את מלון סנטנה ללינת לילה. עולה 60 יורו.

 

[עודד]

המשך האלקזאר של סגוביה

לא הרבה יצא לי בחיים לראות טווס פורש את נוצותיו באופן מלא אבל זה קרה דווקא באלקזר של סגוביה עקב הנוכחות של הגברות הטווסות עליהן הוא היה צריך לעשות רושם למרבה הנאתנו.

[עודד]

ארמון Ildefonso

היום החמישי - 26 במאי לא רחוק ממקום הלינה ארמון San Ildefonso בעיירה La Granja. שהומלץ לנו ע"י רחל מהפורום. אין מילים. ארמון מדהים ונהדר אבל גם פה לא מרשים לצלם אז לא אוכל לשתף אתכם ביופי אבל בגנים הנפלאים עם הפסלים היפים כן מותר לצלם אז את זה אני משתף אתכם. מומלץ מאוד.

[עודד]

El Escorial, עמק הנופלים וחזרה למדריד

אנחנו יורדים דרומה למנזר המפורסם El Escorial. גם שם הייתי לפני 14 שנה אך לא זכרתי ממנו דבר. כנראה שהמראה והאווירה הקודרת שלו גרמה לו להמחק מזיכרוני אבל למרות זאת בפנים יש מה לראות רק ששוב אסור לצלם. במיוחד מרשים חדר הקבורה של המלכים ומשפחותיהם. חוזרים קצת צפונה לעמק הנופלים שגם בו ביקרתי לפני 14 שנה אבל אותו זכרתי היטב. זהו אתר הנצחה לקורבנות מלחמת האזרחים שנבנה בעבודת כפיה של אסירים פוליטיים. באתר נמצאת בזיליקה ענקית הבנויה לתוך סלע ענק ובה קבור פרנקו ועוד איזשהו מנהיג. גם בתוך הכנסיה אסור לצלם. מעל הסלע שלתוכו בנויה הכנסייה בנוי צלב ענק בגובה 150 מטר. אפשר להמשיך ברכב עוד למעלה ומגיעים למנזר מאחורי הצלב. קצת יותר הלאה יוצא שביל שממנו לכאורה אפשר להגיע עד בסיס הצלב אלא שממש לא רחוק מהצלב הדרך נחסמת ע"י גדר ולכן לא ממש אפשר להגיע למרגלותיו אלא רק קרוב כשהוא קצת מוסתר ע"י העצים אבל כן אפשר לצפות על עמק הנופלים. נשאר עוד קצת זמן אז אנחנו מחליטים לעבור בכפר Cercedilla שנכתב עליו שהוא יפה אבל אנחנו לא מוצאים בו ענין ומחליטים שזהו תם החלק הראשון של הטיול סובב מדריד והגיע הזמן לחזרה לעיר מדריד לקראת החלק השני של הטיול. פקקים באוטוסטרדות מסביב למדריד גורמים לנו לסיים את החזרת הרכב והגעה למלון במדריד רק ב- 8 בערב. הופתעתי מכמות המחלפים והגשרים מסביב למדריד. לא זכרתי את זה כך מביקורי הקודם.

 

 

[עודד]

מדריד

ערב ואנחנו במלון במדריד לא הרחק מתחנת הרכבת Atosha. למלון הזה אמורה להגיע למחרת בבוקר קבוצת חוג הציור פלוס עוד נספחים שיהוו יחד את הקבוצה אתה נבלה את הימים הבאים. לאחר רחצה ומנוחה קלה אנחנו יוצאים לסיור לילי בעיר לאורך רחוב Atosha ועד לכיכרות המרכזיים Santa Ana ו- Santa Ana. Santa Ana סואנת וזוהרת ואילו ב- Plaza Mayor פחות אנשים ואוירה של הולכים לסגור את הערב אז אנחנו אוכלים משהו קרוב לכיכר Santa Ana וחוזרים לישון במלון.

היום השישי – 27 במאי

קמים למחרת בבוקר. קבוצת הציירים צריכה להגיע לפני הצהריים אז יש לנו קצת זמן לסיור בוקר בעיר ואנחנו בדרכנו לבית המחזאי והמשורר Lope de Vega שאמור להיות חינמי אלא שכשאנחנו מגיעים מתברר שהכניסה היא רק בהזמנה מראש אז אנחנו נאלצים לוותר וממשיכים לכיכר Plaza Puerta del sol שער השמש. מול הכיכר מגדל השעון Plaza del Correos ומולו בכיכר אבן האפס ממנה נמדדים כל המרחקים בספרד. בכיכר שלושה פסלים ואחד מהם דוב ועץ תות שהם סמל העיר. אנחנו מטיילים לאורך רחוב Alcala המרכזי ומגיעים לכיכר מרכזית נוספת Plaza del Cibeles שהיא כיכר יפה ועטורת פרחים ובמרכזה מזרקה ופסל אילת הפוריות. מול המזרקה בנין מרשים שהיה בנין הדואר ואח"כ היה בנין העריה וכיום מהווה משכן לתערוכות ארעיות חינמיות ומקום בו כל אזרח יכול להתרווח ולנוח. נחזור אליו בהמשך אבל עכשיו צריך לחזור למלון ולהמתין שקבוצת הציירים תגיע.

 

[עודד]

מדריד

והנה הם הציירים מגיעים ב-12 בצהריים ובראשם המדריך אבי וינוגרד. חיבוקים, נשיקות עם מי שמכירים ולחיצות ידיים עם מי שלא מכירים ועוד נכיר בימים הקרובים. סה"כ אנחנו 12 איש פלוס המדריך. כך התחיל לו סיור אינטנסיבי ומקסים משותף במחוזותיה התרבותיים הגלויים והנסתרים של מדריד בניצוחו של אבי שנתגלה כבעל ידע רב בנושא. הציירים (ברובם) לא ישנו הרבה והם גם רעבים אז פעמינו ישירות לשוק המקורה סאן מיגל. אנחנו נוסעים במוניות משותפות וזו תהיה השיטה לקפץ בין מקומות מרוחקים בעיר לכל אורך ימי הסיור. יוצא 1.5-2 יורו לאדם לנסיעה ומאוד יעיל. שוק סאן מיגל נהדר וכל אחד קונה לעצמו מנות טאפאס כראות עיניו מהדוכנים השונים וסועד כאוות נפשו. אנחנו יוצאים לסיור רגלי באזור להיכרות ראשונית עם העיר כי לחלק מהקבוצה זה ביקור ראשון בעיר. השוק קרוב לכיכר מיור ואנחנו מבקרים בה שנית והפעם בשעות היום כשהיא שוקקת חיים. מבקרים גם בכיכר Plaza del Villa העתיקה. ונתקלים גם בפתח של בנין שהוא השריד האחרון מתקופת המודאחר באזור. גם המספרה הכי עתיקה במדריד באזור. ומסעדה שלא פחות ולא יותר מכריזה בשלט מאיר עיניים Hamingway never ate here!!!