ועוד חזרה מהיער השחור

[אנשיםטובים]

אז גם אנחנו חזרנו ביום שני מהיער השחור, ישר לשנת הלימודים

תודה לכל גולשי הפורום שכתבו, ענו, סיפרו, ייעצו, סיכמו וכו' – בתשובות ישירות אלי, ובעיקר בלי קשר

תודה ענקית ללי שאם לא היתה מודיעה לי אישית שנפתחה מכירה של איזיג'ט לט הייתי קונה כרטיסים עוד באוקטובר, ועל אין ספור טיפים לאורך הדרך

ותודה לגולן שרמן על החוברת הנהדרת

 

הפעם אני לא בטוח שאכתוב סיפור מסודר (מכל מיני סיבות), אז אני כרקע אסתפק בקצת פרטים ותובנות.

 

הטיול שלנו לא בהכרח היה טיפוסי כי זה לא הוגדר כטיול אלא כחופשה משפחתית וככזה התייחסנו אליו. היו דברים רבים שלא עשינו, עשינו אחרת, עשינו לא נכון. אבל העיקר בשבילנו היה חופש. אתם מבינים – יצאנו לדרך ביום ראשון. ביום רביעי שלפני זה עברנו דירה. מטבע הדברים החודשים האחרונים הוקדשו למעבר הדירה ולא לתכנון החופשה. כך שבפועל קראתי קצת, ותכננו תוך כדי תנועה (עם הספר של שלומית והמדריך של גולן). היו אי אלו פעמים בחודשים האחרונים ששקלנו לבטל את הטיול לאור הבלגן של מעבר הדירה, אבל החלטנו שצריך חופש. ולכן זה היה חופש. כולל לפעמים שעות במלון כשהילדים מול הטלביזיה ואנחנו קוראים ספר במיטה (לא מדריך טיולים), וכו'.

בגלל שהטיול הוגדר כחופש אז התעקשנו למשל על מלונות (עם אפשרות לארוחת בוקר, נקיון ומגבות) ולא על צימרים שזולים בהרבה. זה בהחלט התבטא במחיר (עוד נגיע לזה)

ובגלל שלא היה לנו זמן וכח לתכנן עוד יותר זה גרם לנו להתמקד במלונות שקל להגיע אליהם עם מנועי חיפוש ולא בצימרים שדורשים הרבה יותר השקעה בחיפוש.

 

מי אנחנו

זוג + 3 בגילאי 10, כמעט 7 ו-4. עייפים, אולי קצת עצלנים ומפונקים (בהשוואה לממוצע בפורום – כבר ירדו עלי בנושא), דורשים מידה מסויימת של כשרות באוכל. נסיון של כמה וכמה טיולים משפחתיים לחו"ל (כל שנה מאז שהגדולה נולדה).

 

אז מה היה לנו?

יום ראשון 16 באוגוסט – טיסת צהריים עם איזיג'ט לבאזל. נסיעה במונית למלון בסט ווסטרן סטוקי בבאזל. שיטוט קליל ולא מחייב בערב באיזור המלון של הרצל

יום שני – שכירת רכב, נסיעה למפלי הריין, שטין אם ריין ומלון בFriedrichshafen (אין לי מושג איך לכתוב בעברית) בצד המזרחי של אגם קונסטנץ

יום שלישי – פארק רבנסבורגר

יום רביעי – יום סגרירי עם גשמים קלים. סיבוב בעיר  Friedrichshafen. מוזיאון צפלין ומוזיאון התעופה דורנייר

יום חמישי – עזיבת המלון. סיור קצר במירסבורג, מעבורת לכיוון אי הפרחים ונסיעה למלון באגם טיטיזי

יום שישי – מסלול הגמד והרבה מנוחה

יום שבת – פרייבורג (כמו כל הישראלים)

יום ראשון – מגלשות בגוטאך, מוזיאון היער השחור הסמוך, מפלי טרייברג וקצת שעונים

יום שני – יום גשום מאד. פארק שטיינוואסן Steinwasen ופארק המיים באד פרדייז

יום שלישי – פארק אירופה

יום רביעי – מגלשות הרים טודנאו, פארק בחבלים בפלדברג

יום חמישי – קולמר וריקוויאר

יום שישי – אגם טיטיזי – פארק מים, חוף, טיילת ומופע מזרקות aquatique בלילה

יום שבת – שטרסבורג

יום ראשון – Schauinsland – רכבל ומכרה. נסיעה למלון באיזור באזל

יום שני 31 באוגוסט – טיסה על הבוקר

[אנשיםטובים]

מלונות

באזל Best Western Hotel Stücki

היה חדר לחמישה. זה בעצם סוג של סוויטה עם חדר שינה סגור (ומקלחת) ו'סלון' עם 'שירותי אורחים' שבו יש 3 מיטות שמתקפלות לקיר. יש מקרר קטן וקומקום, אבל אין פריזר או מטבחון. במיקום לא אידלי, במחיר סביר לבאזל (175 אירו ללילה בסוף שבוע. בלי ארוחת בוקר). צמוד למלון יש תחנת דלק עם חנות נוחות שפתוחה ביום ראשון (coop pronto). לא סופר, אבל מספיק לחלב, קורנפלקס, שתייה וכו' (מה עוד צריך בלילה הראשון בלי מטבחון). לא מלון אידאלי לבאזל, אבל לצרכים שלנו הוא בהחלט התאים. מומלץ בתנאים הנכונים.

 

Holiday Inn Express Friedrichshafen

זוג חדרים מקושרים, כשבאחד מהם יש ספה נפתחת. ארוחת בוקר סבירה בהחלט אבל לא חמה (בייצים קשות וקפה היו חמים). חדרים צפופים יחסית. מעט ארונות. אין מקרר בחדר. 185 אירו ללילה (לשני החדרים ביחד)

התנאים הם בדיוק מה שמצפים ממלון הולדיי אין אקספרס (רשת אמריקאית גדולה). לטוב ולרע.

 

אגם טיטיזי BOUTIQUE-HOTEL ALEMANNENHOF

זה מלון לא רע וקרוב לשפת האגם, שיש לו אגף נוסף של כמה מבני דירות במרחק של כמה מאות מטרים מהמלון (לא מרחק הליכה). קיבלנו סוויטת ג'וניור שכללה סלון עם מיטת ספה + מיטה מתקפלת וחדר שינה. אחד. יש מטבחון מלא (כולל תנור!) אבל בלי מקפיא (כל שאם רוצים קרחומים צריך להעזר במסעדת המלון). החדר בהחלט מרווח (אם כי חדר שירותים אחד שזה קצת צפוף למשפחה). יש DVD  (שהילדים שמחו), שפע מגבות וכו'.

ארוחת בוקר די טובה מוגשת בבניין הדירות (אין למעשה שום צורך להגיע לבניין המלון למעט צ'ק אין וצ'ק אאוט). ויש גם סאונה בבניין. הסאונה לא עניינה אותי, אבל אפשר היה לשנורר משם מגבות J

219 אירו ללילה

 

ליד באזל Aparthotel Adagio Access Saint Louis Bâle

מלון גרוע. בחרנו בו כי הוא היה זול יחסית (105 אירו ללילה) וכלל סוויטה של חדר שינה וסלון ומטבחון. זה היה מלון לכמה שעות (הגענו ב-6 בערב ועזבנו לפני 4 בבוקר) וחשבנו שלא יכול להיות נורא. אבל טעינו. קודם כל היה יום חם והמזגנים לא קיררו כמעט בכלל. כשאלתי בקבלה אמרו לי שזה ידוע ונתנו לי מאוורר. זה עזר טיפה. בנוסף המיטות די קטנות והיה קשה להכניס 3 ילדים לאחת מהן. בסוף יצא שחלק ישנו לרוחב המיטה. הכל קטן וצפוף. היה המון שלטים שהזהירו מגניבות, הסביבה הרגישה מאד לא נחמדה. יש אומנם חניה למלון, אבל גם היא צפופה ולא ידידותית.

בקיצור – להתרחק.

[אנשיםטובים]

תובנות

רכב

שכרתי דרך אלמו העולמית רכב של אנטרפרייז בצד הצרפתי. זה היה הדיל הכי טוב שצאתי והיה 500 אירו לשבועיים (14 יום) לגרנד סניק (5+2) עם השתתפות עצמית של 800 אירו וכולל נהג נוסף.  את הרכב שכרנו רק ביום השני לטיול כי היום הראשון היה עולה 200 אירו נוספים. אני חושב שפשוט ביום השני ירדו התעריפים. אומנם עלה לי 50 אירו המונית מהשדה למלון (לנסיעה של רבע שעה), אבל עדיין נראה לי משתלם. הרווחנו גם את זה ששכרתי את הרכב בבוקר רגוע, בלי הילדים (שנשארו במלון עם אמא), לא עייף ומוטרד. הרכב כלל GPS  מובנה ומאד נוח שבו השתמשנו כל הטיול. בוסטרים הבאנו מהבית (3 בוסטרים). ל GPS  מובנה יש כמה יתרונות

 ובכלל זה שהוא משולב במערכת השמע באוטו כך שכשהוא מדבר אוטומטית הרמקולים הקדמיים משמיעים את ה GPS בעוד שהאחוריים ממשיכים להשמיע לילדים את המוזיקה.

כששכרתי את הרכב בבוקר זה לקח המון זמן. היה לפני אדם אחד בתור, אבל הפקיד היה נורא איטי, לא מצא את המפתחות (לא שלו ולא שלי) והלך עם כל אחד מאיתנו למגרש החניה. כך שבפועל ביליתי קרוב ל-45 דקות בנושא שכירת הרכב. מזל שהייתי בלי הילדים. הצגתי את רשיון הנהיגה של אישתי כנהגת נוספת והוא קיבל בלי בעיה ללא נוכחותה האישית.

הרכב הוחזר לפנות בוקר ושלשלתי את המפתחות לתיבה. פה כמעט והיתה בעיה כי יש מעט מאד מקומות חניה להחזרת הרכב ורובם היו תפוסים. חניתי באחרון שבהם.

 

איזיג'ט

מעולה. הטיסה הייתה בזמן. כולם היו אדיבים, הבוסטרים והעגלה טסו בחינם, למרות שהעגלה גדולה והבוסטרים (שניים עם גב ואחד בלי) נארזו בשני צימידנים ענקיים. לא שילמנו על מקומות ובגלל מעבר הדירה נזכתי לעשות צ'ק אין רק כמה ימים לפני הטיסה הראשונה. ולמרות זאת קיבלנו 5  מקומות צמודים (משני צידי המעבר) שורות אחרונות אבל זה לא מפריע לי. בטיסה חזור השקעתי 5 אירו בלקנות פחית שתיה ובקבוק מים (2.5 כ"א) נראה לי מחיר סביר בהחלט. בהלוך לא הייתה בעיה להביא שתיה מהבית.

יש קצת עומס בתאים מעל הראש. בטיסה הלוך היה בהחלט צפוף שם. בחזור היה פחות. לא נורא.

 

ישראלים

המון המון המון.. לא יצרנו שום קשר עם אף אחד (מעבר לשלום) וגם לא רבנו עם אף אחד. באופן אישי ניסינו להצניע את הישראליות שלנו.

באתרים כמו פארק המים המגלשות, פארק החבלים ופארק שטיינוואסן הרגיש לי שלפחות 50% מהנוכחים ישראלים. אבל באתרים שלא בכרטיס האדום הנוכחות שלהם דלה בהרבה (וגם שקטה בהרבה), עם דגש כל צרפת ואגם קונסטנץ. ככל שהטיול התקדם לכיוון סוף החופש כמות הישראלים ירדה.

אגב להפתעתי ראיתי המון משפחות עם ילדים קטנים מאד. בשניפ האחרונות שקל חשבנו כמה פעמים לנסוע ליער השחור וכל הזמן החלטנו לחכות שהילדים יגדלו ויוכלו לנצל יותר טוב את האטרקציות (מה שהתברר כהחלטה נכונה) לכן הפתיעה אותי כמות הישראלים עם הילדים הקטנים.

 

גילאי הילדים באטרקציות

הקטנה עברה את גיל 4 (בחודש) ואת גובה מטר (בשני סנטימר). זו קפיצת מדרגה משמעותית כי זה אפשר לה לעלות על הרבה מאד מתקנים, כולל בפארק אירופה ואחרים. בנוסף הגדולה כבר בת 10, גבוהה יחסית וצברה קצת בטחון עצמי כך שיכלה גם להיות לבד במקומות הרלוונטיים. כך שכמעט בכל האטרקציות היינו כולם ביחד. איפה שהיה צריך (מגלשות הרים למשל) התפצלנו ל-שני זוגות (הורה וילד קטן) + הגדולה. איפה שלא היה צריך (קרוניות גדולות למשל) אז לא התפצלנו. כמעט ולא הלכנו למקומות שלקטנה אסור היה.

זו פעם ראשונה שזה קורה. עד עכשיו באטרקציות הקטנה הייתה קטנה מדי (ולפני שהיא נולדה, אח שלה היה קטן מדי). כך שתמיד היינו צרכים להתפצל, לעשות החלפות (baby swap) וכו'. הפעם היה פשוט תענוג. אגב אני מניח שזו אחת הפעמים האחרונות שזה קורה, כי עוד שנתיים-שלוש הגדולה כבר תרצה מתקנים יותר מאתגרים ושוב נצטרך להתפצל.

 

מזג אויר

כמו תמיד למזג האויר השפעה גדולה על הטיול. הפעם היה לנו יחסית מזל ומזג האויר היה טוב ברוב הטיול. היה לנו יום אחד גשום מאד, ושני ימים סגריריים, ובהם בהחלט היה פחות כיף. והיומיים האחורנים של הטיול היו חמים (האחרון כבר היה די סיוט, כולל המלון המדובר). אבל בסך הכל בכלל לא נורא. בהחלט היו ימים של מכנסיים ארוכים, וסוויטשירט בבוקר או בערב, והיו ימים של בגדים קצרים יותר.

 

שפות שפות שפות

כמו תמיד באירופה, אנגלית אפשרית אבל מוגבלת. אני לא דובר גרמנית או צרפתית (וגם לא שוויצרית כשרלוונטי). ברור שבאתרי התיירות אין בעיה עם אנגלית. אבל במקומות אחרים זה פחות טריוויאלי. לא שלא מסתדרים, אבל צריך לפעמים נפנופי ידיים ואלתורים. כשמודבר על שיחות פנים מול פנים זה לא נורא (למרות שבשוק בשטרסבורג זה כבר היה מאד מאתגר וכלל בעיקר נפנופי ידיים). אבל כשמדובר על כתב זה יותר בעייתי. שילוט דרכים (כולל למשל הוראות חניה), הוראות הפעלה במדחן או במכונות כביסה,תפריטים במסעדות וכו' – לא כזה פשוט. ברור שבסוף מסתדרים (כולל אפליקצית התרגום של גוגל), אבל היו גם מקרים שוויתרנו. למשל באופן כללי אני די נמנע מחניה ברחוב ומעדיף חניון מסודר גם עם החניה יותר יקרה, גם משיקולי הבנת התמרורים

 

[אנשיםטובים]

תובנות

כרטיס אדום כרטיס שחור, וכרטיסים אחרים

הכדאיות של הכרטיסים הללו לא מוחלטת. זה לא שמפסידים עליהם (לרוב) אבל לאו דווקא החסכון דרמטי. זה בעיקר תלוי בשאלה האם אתם קודם בוחרים אטרקציות ואז מנסים להוזיל את המחיר, או קודם בוחרים כרטיס הנחות ואז בוחרים אטרקציות שמתאימות לו. זה גם מאד תלוי בשאלה האם ישנים ביער השחור כדי לטייל מחוץ לו. במקרה שלנו קיבלנו את האדום ורכשנו את השחור.

לגבי השחור, ככל הנראה חסכנו ממנו בערך20 אירו. היינו בפארק אירופה (כמובן), מוזיאון היער השחור בגוטאך, מפלי טרייברג והרכבל ב Schauinslan.  לא היה חסר הרבה שלא נלך לרכבל ביום האחרון, ואז החסכון היה שולי לחלוטין. למעשה קנינו את הכרטיס במוזיאון היער השחור רק כי ידענו שעוד באותו יום נכסה את ההשקעה (מה שנכון), וכל הזמן ידענו שיש לנו עוד יום חינם מתישהו.

לגבי הכרטיס האדום – קשה לאמר אם הוא שווה כי בפועל מקבלים אותו בחינם, ולא בהכרח מצאתי מלון אחר בר השוואה ללא הכרטיס. בכל מקרה הוא חסך לנו סדר גודל של 300 אירו ב-10 ימי לינה (פעמיים פארק מים, פארק Steinwasen, פארק חבלים, חוף הים בטיטיזי והמגלשות בטודנאו. אבל חלק גדול מזה (100 אירו) זה פארק Steinwasen אליו הגענו בגשם ונהננו פחות, ואם זה לא היה 'חינם' לא היינו הולכים, ובפארק המים היינו פעמיים שעתיים כל פעם (והוספנו 5 אירו כל פעם), ואם זה לא היה 'חינם' אולי היינו הולכים פעם אחת ליותר זמן. כך שלמרות שלרוב לא בחרתי אטרקציות בגלל הכרטיס, הוא כן קצת השפיע, ואם לא היה אותו לא היינו מוציאים את כל ה-300 אירו. עוד דבר שהכרטיס גרם למשל זה שבאגם טיטיזה בחרנו בסירה הגדולה (חינם) ולא בסירה פרטית (15 אירו). אם לא היה את הכרטיס לא הייצי מוותר על סירה פרטית.

ברור שאפשר לנצל הרבה יותר. כולל למשל סיורי סגוואי (לגדולים יותר) שזה דבר מאד יקר, או שכירת רכב חשמלי בחינם (סתם חוויה נחמדה) ועוד. זה אד עניין של אופי.

 

כביסה

נקודת התורפה בטיול שלנו. בשני המלונות העיקריים לא היתה מכבסה בשירות עצמי או שירות כביסה לפי קילו. היה רק כביסה לפי פריט שלא רלוונטי למשפחה (3 אירו לפריט כפול סדר גודל של 15-20 פריטים ביום למשפחה). בשני המקומות לא הצלחנו למצוא מכבסה בשירות מלא באיזור (כזו שבבוקר משאירים שק ובערב/למחרת אוספים אותו נקי ומקופל) ונאלצנו למצוא מכבסה בשירות עצמי (וגם זה לא היה קל). הבעיה עם מכסבה בשירות עצמי שהיא לא במלון זה שצריך להשאר לידה הרבה זמן או להגיע וללכת כמה פעמים. כך שזו בהחלט הייתה חוויה בעייתית. בטיטיזי המכבסה היחידה שמצאנו גם לא הייתה קרובה בכלל למלון ודרשה יותר מ-10 דקות נסיעה, כך שבכלל לא היה טריוויאלי. המכונות גם לא היו ענקיות כך שכביסה ל-4 ימים של משפחה בקושי נכנסה. בטיטיזי היו 2 מכונות ומייבש אחד (כך שבפועל בעייה לעשות שתי מכונות בו זמנית)

אגב מחיר הכביסה בטיטיזי היה 4 אירו למכונה ועוד 4 למייבש לא כולל אבקה (שלא היה למכירה שם אלה היה צריך להביא מהסופר).

הייתי צריך לעשות יותר שעורי בית בנושא.

 

שעות פתיחה

נקודה בעייתית. באופן גס הכל נסגר ב-6. זה כמובן לא מדוייק כי יש מקומות שקודם ויש מקומות שאחר כך. בפארק אירופה למשל אין שעת סגירה רשמית. בבוקר הם כותבים שפתוח לפחות עדX  (8 בערב במקרה שלנו) אבל לשאול בצהריים אם זה לא השתנה. הרכבל בפלדברג נסגר ב-5. הטיילת של טיטיזי בין 6 ל-7, וכו'.

האמת שהטיילת הייתה ממש מוזרה. נראה (לי כישראלי) מאד הגיוני להגיע לטיילת ב-6 בערב אחרי יום טיול וכשכבר פחות חם, להסתובב קצת,לאכול גלידה, לשוט בסירה, לקנות מזכרות בחנויות ולשבת לאכול. אז זהו שלא. השייט האחרון יוצא באיזור 6 (ובשלב הזה גם אי אפשר יותר לשכור סירה פרטית). חנויות התיירים נסגרות בערך בשעה הזו, ואפילו חלק מהמסעדות. ב-8 בערב למשל לא מצאנו מקום לקנות גלידה. היו כמה מסעדות פתוחות (בישיבה) וזהו. רוב המקומות נפתחים באיזור 9-10. זה נכון כשמדובר על אטרקיות מחוץ לעיר. אבל בתוך העיר (במדרחובים לסוגיהם) לפני 11 עוד די מת, כולל חלק מהחנויות עדיין סגורות ומיעוט של תיירים.

ימי ראשון בעיר נראים לי מאד בעייתיים. ביום הראשון בבאזל היה מת. ביום האחרון חיפשנו אוכל בצהריים כדירדנו מההר. הנחנו שיפרייבורג אולי נמצא מסעדה פתוחה. אז אכן היו 2 מסעדות פתוחות צמוד לקתדרלה (והן היו מסעדות תיירים קלאסיות, אבל קבצנים לא יכולים להיות בררניים) וחנות מזכרות אחת. וזהו בערך. הרחוב פשוט מת.

 

גולן טלקום

לקחנו שני סימים של גולן איתנו. אחד חדש שנקנה לצורך הטיול ובוטל היום, והשני קו קיים שהחלפנו תוכניות הלוך ושוב. עבד טוב מאד. לא היו כמעט מקומות ללא קליטה, האינטרנט עבד בקצב סביר בהחלט. היה צריך לכבות ולהדליק את הטלפון בחלק מהפעמים שעברנו מדינה (לא יודע למה) אבל חוץ מזה הכל בסדר. העלות לקו החדש 150 ש"ח (50 ש"ח לסים ו-100 לחודש) ולקו הקיים 170 (זה נחשב חודשיים כי התחלף מחזור חיוב באמצע ועוד 50 ש"ח לחזור לתוכנית זולה יותר, פחות 80 של תשלום חודשי רגיל לחודשיים האלה). סך הכל סביבות 300 ש"ח. סכום מאד סביר והיה מאד נוח.

 

כרטיס אשראי מזומן ועוד

לפני חודשיים (באחד ביולי) הייתה רפורמה בנושא כרטיס האשראי בחו"ל (בהוראת בנק ישראל) שגרמה מבחינתי לזה שמשיכת מזומן בחו"ל התייקרה קצת בסכומים גדולים והוזלה קצת בסכומים נמוכים. היות ולא היה לי זמן לא הצטיידתי במט"ח מהארץ. יצאנו עם 70 אירו במזומן שנשארו מהטיולים הקודמים. ברוב המקומות שילמנו באשראי. היו מקומות שלא אהבו אשראי. באופן כללי בגרמניה ובצרפת לא כיבדו אשראי במקומות הקטנים על פחות מ-10 אירו. במקומות הגדולים (סופר, פארקי שעשועים וכו') קיבלו אשראי בכל סכום. היו יחסית מעט מקומות שלא קיבלו אשראי בכלל ורובם לא היו כאלה שדרשו סכומים גדולים יחסית. למעשה לא זכורה לי רכישה מעל 20 אירו במזומן. אבל אולי אני לא זוכר טוב. המקום הכי יקר שלא קיבל אשראי היו החניונים בערים (למשל בשטרסבורג) שהייתי צריך לשלם למעלה מ-20 אירו במזומן. שאר הוצאות המזומן היו בסכומים קטנים יחסית.

[אנשיםטובים]

אתרים

פארק המים בד פרדייז

הפארק נחמד מאד. מקורה ברובו הגדול (לא יצאנו החוצה).

עומס – היינו פעמיים. פעם ראשונה היה יום גשום. הגענו באיזור 10:30 בבוקר ולא נצנו להכנס כי היה עמוס מדי. היה תור ארוך של אנשים ונתנו להכנס על בסיס אחד יוצא אחד נכנס. עזבנו את המקום וחזרנו בערב. הפעם נתנו להכנס אבל היה עמוס מאד. אחרי כמה ימים חזרנו שוב (ביום יפה) והיה פחות עמוס, אבל עדיין ממש לא ריק.

הגבלת גיל – בפארק הזה לקטנה אסור היה לעלות על אף מגלשה חוץ מאשר כמה של הקטנטנים, וכולל כמה מגלשות של קטנים שהוגדרו מגיל 6. ואני לא מדבר על הדברים הגדולים באמת.

ישראלים – הפארק שורץ ישראלים מהזן היותר קולני. לי זה לא נעים.

זמן – הכרטיס הבסיסי (15 אירו או חינם בכרטיס האדום) נותן שעה וחצי,. ושעה וחצי זה מרגע ששילמת ועד הרגע שיצאת לגמרי (כולל אם יש תור ביציאה). יש למשל פינה עם מראות ומייבשי שיער לפני היציאה. על כל חריגה משלמים אירו לאדם לחצי שעה (לחריגה של דקה זה אירו. 31 דקות זה שני אירו וכו'). וכמובן שצריך לכפול במספר הנפשות. בשתי הפעמים שהיינו עשינו את זה קצר (לא משיקולי כסף אלא כי רצינו להספיק עוד דברים) ובשני המקרים היינו בפועל כמעט שעתיים (באחת הפעמים זה היה 1:58). אני מניח שרוב המשפחות מבלות יותר מאיתנו, כך שבקלות מגיעים למעל שעתיים וחצי בילוי. שזה כבר תוספת של 3 אירו לאדם או 15 אירו למשפחה של 5 נפשות. עדיין לא יקר, אבל כבר לא זניח.

 

פארק שטיינוואסן

פארק קטן וחביב אבל ממש לא חובה (בדיוק כמו שנכתב במקומות רבים). אמרו עליו שיש בו מתקנים מקורים שמתאימים ליום גשום. זה נכון, הבעיה היא שיש לא איזור מקורה שבו אפשר לשבת בנחת (ושם יש גם 'קולנוע' קטן וכו'). ויש איזור מקורה שבו יש רכבת הרים קטנה ומעיין מגלשת הרים קטנה (אבל בלי מקום ישיבה נחמד). שני המקומות הללו באותו בניין אבל בלי שום גישה בינהם (לפחות לא כזו שאני מצאתי) ונאלצנו ללכת בינהם בגשם. היות ובשלב הזה כן בחרנו להתפצל, אז הלכתי אתך הדרך הלוך ושוב פעמיים (פעם עם כל אחד מהקטנים). הדרך לוקחת כמה דקות (בייחוד בגשם) וזה הוסיף לא מעט זמן וחוסר כיף ליום הזה.

 

פארק אירופה

בהחלט פארק מדהים. מתחיל להזכיר את הפארקים הגדולים של ארה"ב (דיסני, יוניברסל וכו') אם כי עדיין טיפה פחות טוב (אבל הרבה יותר זול). אם אווירה מדהימה בכל פינה, עיצוב, מקומות ישיבה, אוכל, מזכרות, הופות וכמובן מתקנים.

דאגנו להגיע עם הפתיחה (לא קל בהתחשב בעובדה שיש למעלה משעה נסיעה) חשוב לזכור שמרגע שהGPS אומר שהגעתם ועד שחניתם, הלכתם מהחניה, עברתם בשירותים וכו' זה לוקח לפחות רבע שעה ואולי גם 45 דקות. ניסינו לקחת את הרכבת לספרד על פי ההמלצות. זה היה מעולה (וגם חלק גדול מהאטרקצות שהתאינו לגילאי 4+ היו בצד הרחוק של הפארק). לגבי הרכבת לשים לב – יש רק קרון אחד שמתאים לעגלות, ויש בו מעט מאד מקום. לא רק זה אלא שהכניסה לנכים ועגלות היא מצד היציאה, והדלתות ברכבת נפתחות קודם כל לצד הכניסהץ בפועל נאלצנו להתפצל ולנסוע בשני רכבות שונות – אחד לעגלה (עם הורה אחד וילדה קטנה) והשני לשאר המשפחה. לא סוף העולם, אבל מבלבל ולוקח זמן.

היינו בכמה מתקנים קטנים, וכמה מתקנים שנרטבים. אני אפילו לא סגור מה זה היה. היינו ב-4 הופעות (קפיצות למים, פלמנקו, החלקה על הקרח ומופע שנות ה-60) וראינו את המצעד פעמיים. ההופעות בהחלט נחמדות ומספקות אחלה אוירה. המצעד די עלוב (בטח בהשוואה למצעדים של דיסני) ואפשר לוותר.

בפועל היינו בכל המתקנים שמצאנו לנכון. לא רצינו את המקנים המפחידים (אלו שלקטנה אסור לעלות) ולא רק בגלל הקטנה. ורוב המתקנים ה'פשוטים' (ללא הגבלת גיל) לא ממש שווים כלום ואני שמח שהילדים כבר מספיק גדולים כדי לוותר עליהם (למרות שניסו כמה פעמים ועלינו על 2-3). עד כדי כך שב-6 בערב תהינו אם יש עוד משהו לעשות בפארק (ואז פשוט הלכנו לעוד הופעה).

במקום שקלנו ללכת יומיים לפארק ובפועל לא היה לנו צורך.

 

פארק רבנסבורגר

פארק מאד חביב ומאד התאים לגילאים שלנו. לרוב הדברים הקטנה יכלה לעלות (אם כי לא כולם) וכמעט כל הדברים התאימו גם לגדולה. דמי הכניסה לא זולים (למעלה מ-100 אירו לכולנו). אחת האטרקציות המעניינות שם היה מחפרון. מחפרון אמיתי (מעוגן לקרקע) שמאפשר לנו לסובב אותו, להזיז את הכף והבום ולחפור. חוויה נחמדה לא רק לבנים. הייה גם חיפוש 'זהב' ב'נהר' שבסייומו שוקלים את הזהב ומקבלים תעודה (אבל מחזירים את הזהב) חוץ מזה היו המון אטרקציות שגרתיות יותר.

מומלץ אם אתם באיזור אבל לא חובה, בייחוד כי לא ממש זול. אין שום סיבה לנסוע במיוחד מהיער השחור, אבל אם כבר ישנו באיזור קונסנץ אז שווה לשקול.

 

מגלשות ההרים טודנאו

לא נהנתי. הרכבל ארוך ודי מפחיד. זה רכבל סקי, ושום דבר לא מונע מהילדים להחליק למטה (אין חגורה או רצועה בין הרגליים). אשתי נסעה עם האמצעי וחיבקה אותו כל הדרך. אני נסעתי עם הקטנה עלי והגדולה לצידי, והחזקתי את הקטנה חזק חזק כל הזמן. לגדולים יותר אין בעיה עם הרכבל (לא דאגת לגדולה) אבל לקטנים יותר זה נראה לי די מפחיד.

וגם הגלידה עצמה הייתה בשבילי ארוכה מדי ומפחידה מדי, כשרגליים שלי כל הזמן מחזיקות את הקטנה.

אני מניח שלבני נוער וסתם לאמיצים יותר זה יכול להיות מהנה, אבל לנו פחוץ אגב שני הקטנים בהחלט רצו עוד פעם (אבל סרבנו ולא רק בגלל המחיר).

פותחים ב-10, הגענו ב-10:15 וב-11 יצאנו משם.

 

מעבורת באגם קונסטנץ

במעבורת היא חוויה נחמדה לכל המשפחה. אבל לאו דווקא כלי התחבורה האידאלי. אם רוצים לחצות את האגם בדיוק אז זה יכול לחסוך לא מעט זמן. אבל אם רוצים מסלול אחר יתכן שהחסכון בזמן לא יהיה גבוה. שלימנו כ-20 אירו על החוויה (כולל תשלום לרכב ופר נוסע). ההפלגה עצמה פחות מ-20 דקות, אבל הייתההמתנה של למעלה מ-20 דקות, וקצת זמני נסיעה למעבורת עצמה. בקיצור – חוויה נחמדה ושווה לשלב, אבל התאים לנו מאד לעשות אותה רק פעם אחת ולא יותר. אגב במעבורת יש גם מזנון קטן (מאד קטן) עם מחירים סבירים.

 

מפלי הריין

בחרנו לחנות בטירת לאופן, אבל גם שילבנו שייט למפלים (ללא עליה לסלע כי לקטנה אסור היה). היה מאד חביב. המפלים מאד מרשימים. מה שמרשים זה הרוחב והזרימה ולא הגובה (אין הרבה גובה).  הנוף בטירת לאופן ובעיקר המרפסת מאד מרשימים (יותר מאשר בצד השני). אבל יש המון מדרגות. אין תשובה אחת נכונה מה עדיף. אבל היה לנו בסדר גמור ומאד מהנה.

 

מפלי טרייברג

מדובר בעצם על סדרה של מפלים צמודים ולא על מפל אחד ענק. הזרימה לא מאד חזקה, ואף מפל בפני עצמו לא מאד גבוה. אבל בסך הכל מדובר על מקום מאד יפה ודי מרשים. החניה הקרובה והעובדה שמדובר על מקום על הכביש הראשי ובתוך העיר הופכת אותו לאטרקטיבי במיוחד. בחרנו בשביל הצהוב והפשוט. חשוב לשים לב שהעליה מאד קשה. לא צריך להיות בכושר בשבילה, אבל מי שלא בכושר בהחלט יתנשם בסופה. המסלול אומנם סלול כך שלכאורה מתאים לעגלות, אבל מאד תלול מה שהופך את זה למבצע לא קל (לא ניסינו). העליה בעצם לא נגמרת. כל הזמן יש תחושה שעוד כמה מטרים נגיע למשהו, אבל למעשה השביל הולך ממגרש החניה התחתון למגרש החניה העליון, כך שבאיזשהו שלב פשוט הגענו לקופה העליונה ואז עשינו פרסה וירדנו. בדיעבד היה אפשר לעצור באמצע הדרך (בגשר השני) מספיק מרשים.

הסיבוב כולו לקח כשעה.

 

פארק חבלים בפלדברג

המון ישראלים. היה פארק נחמד. שני הקטנים עשו את המסלול של הקטנים בעזרת אמא, הגדולה ואני הלכנו למסלול מעט יותר מאתגר. יש בפארק בעצם 3 איזורים – איזור קטן לקטנים, איזור למי שיש לו את הכרטיס האדום, ואיזור לכל האחרים. תמורת 5 אירו לאדם אפשר לשדרג מהאיזור ה"אדום" לאיזור הפתוח שבו פחות צפוף. לנו הגדולים – ההתחלה היתה נחמדה, אבל מהר מאד נתקענו ופחדנו להתקדם. באיזשהו שלב תפסנו בטחון והבנו שאפשר לתפוס את הרתמה שמחברת אותנו לכבל העליון ומאותו רגע הכל זרם מהר. הספקנו לעשות שני מסלולים בשעה שהוקצתה לנו. חוויה נחמדה בהחלט. לקטנים גם היה נחמד, אבל לאמא יותר קשה. הקטנה לא הצליחה לקשור ולשחרר את עצמה בכל תחנה כך שאמא הייתה צריכה לבוא אליה כל פעם. אלא שאין מדרגות נוחות להגיע לתחנות (ואמא יותר נמוכה מאבא) כך שבפועל אשתי כל פעם עשתה חלק מהמסלול כדי להגיע לאיפה שהילדה, העבירה אותה כבל, ירדה והלכה לידה עד התחנה הבאה, הלכה לתחילת המסלול והלכה את כולו עד הילדה, העבירה אותה לכבל הבא, ירדה וכו' וכו' – די מתיש. היות וברוב המשפחות שראיתי אמא נשארה עם הקטנים ואבא הלך עם הגדולים, והיות וברוב המשפחות אמא יותר נמוכה מאבא, יש פה בעיה מובנית מסויימת. כך שהקטנים נהנו  אבל אמא קצת פחות.

 

 

[אנשיםטובים]

עלויות

העלות הכוללת ל14 ימים נטו (16 ברוטו) הייתה קצת מעל 30 אש"ח:

טיסה – 1200 אירו ל-5 אנשים כולל 3 מזוודות

תחבורה – 530 אירו לרכב עצמו,כ-100 אירו לדלק לכל הטיול, כ-100 אירו לחניה (למעט בפארקי השעשועים שבהם החניה היא תעריף יומי, בשאר המקומות החניה היא או חינם או 1-2 אירו לשעה), 20 אירו למעבורת מכוניות, 50 אירו למונית למלון בבאזל ביום הראשון, 130 אירו למוניות בארץ. סה"כ 900 אירו הוצאות תחבורה מעבר לטיסה

אטרקציות – כרטיס שחור (220), מפלי הריין כולל כניסה ושייט (30) פארק רבנסבורגר (100), מוזיאון צפלין (20) מוזיאון תעופה (20), טירה במירסבורג  (15) אי הפרחים (40), מגלשות בגוטאך (30), מופע מזרקות (20) מכרה (20), שדרוג בפארק חבלים (5) ובפארק מים (10). סה"כ – סביבות 530 אירו

אוכל – סביבות 80 אירו ליום. מסעדה ב-50 אירו פעם ביומיים, סופר ב-50 אירו פעם ביומיים (בערך), גלידות, חטיפים, גבינה בשוק וכו'. 1100 אירו בסך הכל

לינה –באזל (175), סנט לואיס (105) אגם קונסטנץ (185X3 = 555) אגם טיטיזי (219X10 = 2190) ועוד כמה גרושים של מיסים. הכל ביחד מעט יותר מ-3000 אירו

ביטוח – 70 אירו

סלולרי – שני סימים של גולן 90 אירו ביחד (כולל דמי מעבר תוכנית הלוך ושוב)

הצטיידות בארץ – 100 אירו (מעט אוכל ותרופות)

כביסה – 50 אירו
מזכרות – השקענו סביבות 100 אירו במזכרות לסוגיהן – סירות בפרייבורג, חניות מוזיאון, שטויות בחנויות תיירים וכו'.

 

סה"כ – 6150 אירו לפני קניות

[יערי]

מלונות

תודה על האזהרה מפני המלון בבאזל

ההזמנה שהייתה לי ללילה לפני הטיסה ... בוטלה כעת!

אני מציע שתוסיף את זה לטיפים באתר

[אנשיםטובים]

מלונות

לכל התובנות שלי חשוב לזכור שהן כמו תמיד אישיות מאד ומתייחסות לחוויה האישית שלי

למלון בסנט לואיס היו ביקורות לא רעות בטריפ אדוויזר, שבהחלט יתכן שהחוויה האישית שלי לא משקפת.

 

[yanir1]

מלונות ובקשה

תודה רבה על התובנות. עוזר מאוד להתארגן לטיול הקרב ובא.

 

1. לגבי המלון בסנט לואיס. גם אני מבטלת אותו מייד. הזמנתי 2 חדרי משפחה ב IBIS  מחיר כל חדר 118 יורו ללא ארוחת בוקר. (אנחנו זוג+5)

התוכנית היא לעשות צ'ק אין במלון, לנסוע לשדה בערב ולהחזיר את הרכב (התחנה אמורה להיות פתוחה עד 23:00) לחזור למלון בהסעה חינם. בבוקר ב 04:30 לנסוע בהסעה חינם לשדה.

 

2. אם יש מסקנות מיוחדות מהביקור באלזס (קולמאר, ריקקויאר ושטרסבורג) אשמח לקרוא. חלק מילדיי קרובים לגילאים שלכם (3 ושמונה חודשים, 6.5,

 

[yanir1]

מלונות ובקשה

הסמיילי אמור להיות גיל שמונה.....

[אנשיםטובים]

מלונות ובקשה

לגבי הערים - במידה רבה מאד הערים היו דומות, גם פרייבורג בגרמניה וגם קולמר ושטרסבורג.

מדרחובים נחמדים עם המון תיירים ובתי קפה. הקתדרלות השונות, אומני רחוב, וכו'.

אין לי תובנה מיוחדת. עם ילדים בעיר צריך תמיד להיות על הדופק מבחינת מצב העייפות והשעמום שלהם, וברגעים הנכונים לעבור לתוכנית ב' שכוללת גלידה/חטיפים, טבילה במזרקות, או גן שעשועים.

ככלל בערים הילדים הסתובבו בסנדלים ובבגדים שמבייבשים מהר. כך שנתנו להם להרטב - ללכת בתוך התעלות בפרייבורג, לרוץ דרך המזרקה בקתדרלה של שטרסבורג וכו'.

וכמובן - בעיר הלכנו עם עגלה שעזרה לווסת את העייפות.

[yanir1]

מלונות ובקשה

תודה. טיולון לא בתכנית שלנו . טיילנו עכשיו רגלית עם הקטנה יומיים בתל אביב. הלכה הרבה ברגל + קצת כתפיים של אבא.

לוקחים: 2 בוסטרים עם גב ומושב בטיחות  לקטנה. האם בת ה 4 שלכם יושבת כבר בבוסטר רגיל? (המושב שלנו עם רצועות בטיחות ולא חגורת כתף)

במרכז החסידות/נשרים/קופים/טירה יצא לכם לבקר?

[אנשיםטובים]

מלונות ובקשה

אנחנו לא בקטע של חיות מכל סוג שהוא אז לא ניסיתי.

לקחתי בוסטר גב לקטנה ולאמצעי, ובוסטר פשוט לגדולה (בגרמניה חובה לבוסטר עד גובה 145 או גיל 12).

 

עגלה לקחנו. זו הפעם החרונה כנראה שאנחנו מטיילים עם עגלה. רוב הימים היא נשארה באוטו, אבל בימים ארוכים של ערים או בפארקי שעשועים היא בהחלט שמשה אותנו - גם כדי לסחוב ציוד, גם כדי לאפשר לילדים לשבת בה קצת ולנוח. לא הגענו לנמנומים, אבל בהחלט מנוחה.

ביום עירוני אפשר בקלות ללכת 5-10 ק"מ. וחלק לא קטן מהיום זה דברים שפחות מעניינים אותם. והשילוב של ילדים עייפים ומשועממים הוא בעייתי. העגלה מאפשרת לי לצמצם את מימד העייפות במשחק.

אני מתאר לעצמי שבשנים הבאות כבר נוותר על העגלה לגמרי.

צריך לזכור שבטיול יש הרבה עייפות מצטברת. אין דין יומיים בתל אביב כדין שבוע/שבועיים באירופה. ביום החמישי בטיול אני כבר לא בטוח שיהיה לקטנה כח כמו ביום הראשון.

[lady double d]

התגעגעתי אז באתי....

תודה על השיתוף, תמיד נעים להזכר ביער השחור המקסים גם אצלנו היחס לטיולים הוא חופשה משפחתית שבה מתגמשים, כי פרצופים מבואסים הם לא אופציה. טוב לדעת שאני לא ה"עצלנית" היחידה בפורום פיצי שלי כבר בת 5 ובעיניי טיולון זה מאסט במיוחד לחלק השני של הימים ומאוד נוח לסחוב עליו תיקים ומזון...

[שירליץ]

מלונות

אוי, גם אנחנו מוזמנים שם. 

נחפש אלטרנטיבות (לא פשוט למצוא חדר לארבעה קרוב לשדה התעופה). 

[yanir1]

מלון ליד שדה התעופה

אם הכוונה לשדה בבאזל, בהזמנה ישירה (מייל או בטלפון) מ IBIS אפשר להזמין חדר משפחה ל 4. מיטה זוגית + 2 מיטות יחידות.

[שירליץ]

מלונות ובקשה

למה לא להחזיר את הרכב בבוקר? 

זה לא אפשרי? או שאתם רוצים לחסוך זמן? 

[שירליץ]

מלון ליד שדה התעופה

תודה, אבדוק את האופציה. 

[yanir1]

החזרת רכב

בהחלט אפשר להחזיר את הרכב בשדה לפנות בוקר.

הזמנת הרכב המקורית היא עבור החזרת הרכב ביום העזיבה.

אני שוקלת להחזיר את הרכב ערב הטיסה כדי לא להלחץ עם העניין הזה ממש לפני ההמראה. כך גם אם יש אולי בעיות מחזירים את הרכב לפקיד ולא את המפתחות בתיבה. מכיוון שיש למלון הסעה בחינם מ ואל השדה זה יכול להתאים לנו.

 

פרטי הקשר של המלון:

[email protected]

טלפון (+33)3/89690658

 

[שירליץ]

מלון ליד שדה התעופה

שלחתי מייל והזמנתי. 

תודה גדולה על הטיפ!