חווית המשתמש של המטייל
-
חווית המשתמש של המטיילרבקה, לגבי בלוגים כאלו של מקומיים אני איתך. זיהוי טרנדים, גלריות מיוחדות כן. אבל נניח אם אסע עכשיו לברלין, בפעם הראשונה לעד שבוע, יהיה לי זמן בעיקר לאתרים מרכזיים ומעט זמן לאתרים מיוחדים יותר ואז-בטח איעזר בך..
...גם אני אגב זוכרת את המדריכים של טומי לפיד. הספיקה לי פעם אחת...ומזל שלא הסתפקתי בו. אבל יש גם מדריכים הרבה!!! יותר טובים ומעמיקים (העדכניים לפי ניסיוני באנגלית).
ועוד אגב, הכוונה שלי במדריכים לא רק "מנייר" . לרוב המדריכים יש גם אתרים מתעדכנים עם קישורים לבלוגים מקומיים טובים.
-
חווית המשתמש של המטיילתודה נירית.
אבל זה בדיוק העניין. מי החליט מה הם המרכזיים?
מי החליט שאתר א' הוא חובה בעוד אתר ב' הוא רק רשות?
זה בדיוק מה שטריפאדוויזור ובוקינג ושאר חבריהם - מאפשרים לנו דירוגים חדשים, ומאפשרים למשל לזיוה להיות בברלין מבלי לבקר בסוני סנטר.
זה בדיוק בדיוק ההשפעה הישירה של הדירוגים האלה!
רבקה
-
חווית המשתמש של המטיילרבקה, מסכימה איתך בעיקרון. אישית, כשאגיע לברלין בכל זאת אבחר ללכת לאתרים משמעותיים לי קודם כל ומודה בבושה מסויימת שהם יהיו סביר להניח "המרכזיים" (לא סגורה על סוני סנטר, אבל כן אי המוזאונים, האזור סביב החומה, המוזאון היהודי והבנהוף, דוגמאות ספורות ולא מעמיקות). בשבילי אתרים מרכזיים-כשאני פותחת אתר או ספר טוב והם רשומים בתור היילייטס.
כמובן -אני תמיד משאירה לי כמה מקומות מחוץ למסלול השחוק ואת אלו ניתן למצוא בדרכים שונות.
מיכל, קודם כל תודה על ההתייחסות המפורטת. ותודה שהזכרת לי את הטיול האלמותי של זיוה. זה באמת היה משהו מיוחד.
לגבי המסלול הספציפי שקישרת דווקא הוא הראשון שמופיע שכנסים לאתר הפארק אייפל, (אתר המופיע אפילו במדריך מישלן הישן והטוב) אבל באמת מודה שהטיול של זיוה יכול להיות טריגר לרבים לטייל באזור ותמיד יש לזיוה תוספות ייחודיות. אם מחליטים לטייל שם ומתחילים לחפור נגיע להרבה אתרים נוספים. אבל האם באמת אלו שמדורגים הכי גבוה הם המתאימים לנו?
רבקה-איזה כיף שצירפת את הכתבה. התפתח פה דיון מעניין ומעורר מחשבה...
-
חווית המשתמש של המטיילנירית,
דווקא האתר שצירפת יכול להדגים את הדרך בה הרשת השפיעה על הבחירות שלי (בטיול הזה ובכלל).
זה התחיל כאמור מהניצוץ שהדליק בי הטיול של זיוה ואז התחלתי לקרוא חומר על לוקסמבורג, בכלל לא חיפשתי חומר על האייפל, כי התכנון היה רק לוקסמבורג ולכן מעולם לא הגעתי לאתר של האייפל (רק בדיעבד גיליתי אותו).
דרך החיפוש על לוקסמבורג הגעתי לאותו בלוג שמתאר גם כמה ימי טיול בלוקסמבורג ודרכו הגעתי למסלול הטיול ההוא ובחרתי להוסיף יום טיול באייפל.
דוגמא אחרת, מתייחסת לתחומי עניין, הרשת הלוא עוזרת מאד לאנשים בעלי תחומי עניין מסויימים למצוא את מבוקשם (וגם אנשים דומים להם), זה מתבטא גם בטיולים.
הזכרתי קודם את שווקי הפשפשים של בעלי וגם אני לפני נסיעה לערים, מתעדכנת בבלוגים שונים כדי למצוא מידע על תחומי העניין שלי ואח"כ משתפת במציאות שלי את הקוראים.....
-
חווית המשתמש של המטיילקודם כל תודה רבקה שהבאת את הטור המעניין הזה, ותודה לכל משתתפי הדיון בפורום שקראתי בעניין רב.
אני חושבת שהדיון פה פיספס חלקית את התחושה שאיתי זיו מדבר עליה, לפחות כמו שאני מבינה אותו. כשהוא מדבר על זה שהנופש הפך לעבודה הוא לא מדבר בכלל, להבנתי, על עבודת ההכנה של הטיול, על הקריאה באתרים מראש והתכנון. הוא מדבר על העבודה תוך כדי והיא מתחלקת לשתיים:
1) לצבור כמה שיותר נקודות ב"משחק המחשב הזה שנקרא תפוס את האטרקציות המובילות" (הניסוח פה שלי כמובן ולא שלו). זה כולל בתוכו גם את ההתבאסות מבחירה לא טובה (אבל יכולתי לקרוא על כך מראש!!! אני מפגרת או מה??). המשחק יכול להיות מבוסס על הכנה מראש אבל אני לא חושבת שעל זה הוא דיבר אלא על המרוץ להישגים (בחירות טובות יותר) מבחינת התחושה תוך כדי הטיול.
2) לעבוד בלכתוב ביקורות על אתרים תוך מאזן אימה מולם, כלומר להקדיש המון זמן לכתיבה הזו, לתכנון שלה בוודאי תוך כדי הטיול ולעתים גם כתיבתה תוך כדי הטיול.
מי שלא הזמין אף פעם באיירבנב לא יודע כנראה על מה הוא מדבר במאזן האימה. כשאתה כותב ביקורת בבוקינג, גם אם תקטול מלון רק בגלל שלא אהבת את הצבע של מנורת הלילה, זה לא ימנע ממך להזמין עוד אלף לינות בבוקינג אחר כך. באיירבנב זה בהחלט יכול להשפיע. ביקורת רעה עליך כשוכר יכולה לפגוע בסיכויים שלך לשכור בעתיד.
אבל גם בבוקינג אתה לעתים משקיע הרבה זמן מחשבה ומי שהיה שותף להתלבטות שלי (במדיום אחר) בעניין הגסטהאוס בבולגריה עם המשפחה המקסימה והמזרונים הנוראיים יודע על מה אני מדברת. מי שלא היה שותף יכול כבר לנחש ממה שכתבתי.
אני לא מסכימה 100% עם כל מה שהוא כותב אבל אני מסכימה חלקית.
תכלס אנחנו פה שמשקיעים המון עבודה בתכנון ואח"כ המון עבודה בתיעוד פומבי (סיפור בפורום / בלוג / פייסבוק), ולצורך התיעוד כותבים לעצמנו יומן או notes, מצלמים במיוחד את חדר המלון ואוספים כרטיסי ביקור תוך כדי הנסיעה באמת עובדים במשרה חלקית בטיול...
(ואו כמה חפרתי
) -
חווית המשתמש של המטיילענתנת, כמעט שכנעת אותי כמעט לגמרי. טוב, גם את סייגת קצת את הדברים של עצמך. וגם אני כשהתייחסתי למאמר ציינתי (נדמה לי) שיש משהו בדבריו אבל לא אהבתי את ההנמקות ואת הטרוניות שלו שנראו לי קטנוניות.
דוגמה ממה שאת נתת והיה הרבה יותר משכנע מהמאמר בעיני:
במשך שנים היתה לי דילמה בקשר לצילום. בטיולים הראשונים אמרתי שאני רוצה לחוות את הטיול בלי ההתעסקות עם המצלמה. אחר כך נכנס הפורום לחיי והתחלתי לתעד יותר. לאחרונה נכנס הבלוג לחיי והצילום כבר הפך לעבודה של ממש. בטיול האחרון הייתי רק עם בן הזוג אבל אילו הייתי עם הבנות שלי הן היו יורדות עליי על אינסוף העצירות לצורך צילום ועל החברה הקבועה שצמודה אלי. ומצד אחר - הרי הבלוג הוא כרגע התחביב שלי, אז נכון שאני עובדת בשבילו אבל זה תחביב שממלא אותי.
ובתשובה לנירית: העמדתי דברים אולי בצורה קצת קיצונית. גם אני נעזרת בהכול וקוראת הכל בעיניים ביקורתיות. זה שילוב. לפעמים אני מוצאת אוצר כאן ולפעמים שם. כשאני חושבת על אוצרות שמצאתי ברשת או על תיאורים שחיזקו אותי וגם להפך (ומיד אראה לך דוגמה) אז אני נזכרת שהרבה מזה היה בטריפאדוויזור או בוירטואל טוריסט. אבל לתחושתי בשנים האחרונות יש ירידה בוירטואל טוריסט ועלייה של הבלוגים. הרבה חיפושים שאני עושה ברשת לפי שמות של מקומות או חיתוכים אחרים בתקווה שיעלו משהו מיוחד מקפיצים בלוגים. זה גם מתאים היסטורית להתפתחות של תחום הבלוגים, שמאוד התחזק בשנים האחרונות. היה קיים די בקטנה בתחילת שנות האלפיים ורק לקראת סוף העשור הקודם התחיל לתפוס תאוצה.
בגלל שאנחנו קצת בעייתיים במסלולי הליכה (מחפשים את הטבע אבל יש המון לאווים ומגבלות שרובן בראש וחלקן פיזיות) חשוב לי לראות תיאורים של מסלולים ולא מספיק לי המידע היבש. מילא אני עוד מוכנה לצאת להרפתקאות, אבל אם אני רוצה ללכת עם בן הזוג שלי ולא לבד אני צריכה להיות בטוחה בדי הרבה דברים. בטיול האחרון שהינו שלושה לילות בסולדן. רציתי לעשות את המסלול הזה אבל השותף שלי שם וטו. זו דוגמה לבלוג שעזר להוריד דברים מהפרק. בטיול לריביירה הצרפתית נעזרתי הרבה בשילוב של טריפאדוויזור, וירטואל ובלוגים. בטיול לעמק מג'ורה עמד לרשותי הבלוג המצוין של אמריקאית שגרה בסטרזה. אני חושבת שגם את המלצת למישהו פעם על הבלוג הזה. אגב, על כל מה שהיא כותבת שם יש מידע באתר התיירות המרכזי של האגם וסביבתו, אבל היא נותנת חיזוקים לרעיונות שכתובים באתר התיירות.
ולגבי סוני סנטר בברלין - פשוט לא הספקנו. זה לא שפסלתי מראש, אבל כן היו כמה רצונות שרצינו לממש ודברים שנחשבים מרכזיים נדחקו לפינה.
וואו, אני כותבת המון.
-
חווית המשתמש של המטיילאני רק רוצה לציין משהו לגבי כותב המאמר וההתבכיינות שלו על airbnb
אם יש לו בעייה עם מאזן האימה של airbnb אז פשוט שלא ישתמש באתר זה.
יש עוד מספיק אתרי לינות בהם לא מדרגים את האורח.
אנחנו נוהגים לישון בבתים (מדהימים) ומעולם לא הזמנו דרך אתר זה.
מהמאמר שלו אפשר לקבל את הרושם שזו הדרך היחידה למצוא בתים שווים ולא כך הדבר.
-
חווית המשתמש של המטיילענת, מאד מזדהה עם מה שאת כותבת.
זיוה, קודם כל תודה על התושבה.
כמובן שגם אני נעזרת בבלוגים. עם זאת, לפעמים אני מרגישה שיש אינפלציה במספרם . מצאתי לאורך השנים המון בלוגים איכותיים. בעיקר באמת אלו הממוקדים בתחום מסויים. יש למשל בלוגים מצויינים, של מקומיים , העוסקים במסלולי הליכה באלפים הצרפתיים. אמנם הם בצרפתית אבל בקלות ניתן להבין בעזרת "הפלא המתרגם"
של גוגל. גם בנושא של אומנות רחוב בערים שונות יש אוצר בלום בבלוגים. אז מקבלת לגמרי את דעתך ש"שילוב" היא מילת המפתח כאן.ובכל זאת לא מוותרת על הספרים, ומבחינתי מעבר לאתרים עצמם אני מאד אוהבת לקרוא את המידע והרקע על היעדים שלי במדריך טוב.
-
חווית המשתמש של המטיילנירית, אני מבינה את הצורך שלך בספר טוב. גם אני אוהבת, אבל מודה שהתחלתי להתקמצן במרכיב הזה כי החופשות שלנו קצרות וקצת חבל לי. צריך להזמין מאמזון או מחנות מכוונת אחרת. הספרים בארץ לא תמיד מספקים. והרגשתי בשלב כלשהו שהטרחה והכסף קצת מיותרים. אבל מבינה לגמרי את הצורך שלך ולא מבקרת אותו.
מודה שהאמירה על האינפלציה בבלוגים קצת משונה לי. מי שרוצה פותח בלוג. זו המהות, נכון? אם הצלחת להיעזר בבלוגים שכתובים בצרפתית אדרבא. צריך לברור את המוץ מהתבן, ונראה שאת מצליחה בזה. זה כמו שאני אגיד שיש אינפלציה של ספרים בספריות. ובאמת לפעמים קשה לנו לבחור ספר, לא? נדרש כאן שינוי בצורת המחשבה.
אני אוהבת את האפשרויות החדשות שיש ברשת גם במהות. הן הביאו אתן דמוקרטיזציה במידע. כל אחד יכול לכתוב, ויש אנשים שיש להם מה לומר גם אם לא הוסמכו כפרופסורים. יש בזה משהו מאוד יפה בצד החברתי.
-
חווית המשתמש של המטיילאני מצטרף קצת באיחור לדיון
רבקה, תודה על המאמר.
גם אני לשמחתי מדור המפות, שפתחנו מפות על שולחן פינת האוכל וצבענו במרקרים
כבישים מסלולים מחלפים.
קראנו בעיון ספרים יבשים ללא טיפת צבע או תמונות.
והיה משהו תמים ומקסים בטיולים האלו רבל גם קצת מלחיץ, מה הולכים לפגוש
איך? כמה ? למה?
אני זוכר שהגענו לפיורד גרינגר בשעת ערב מאוחרת לא הזמנה למלון,
וחיפשנו חדר ללינה במחיר טובה.
כאשר מצאנו מקום מושלם אנחת רווחה שוחררה ולא היו מאושרים מאיתנו.
אבל אנחנו היום בתקופה אחרת , שהרבה יותר נוח וקל לטייל בה.
הביקורות לרוב עוזרות ומשפרות את החוויה מהטיול, פתאום הכל מוכר הכל ברור
כמובן שיש גם נפילות, כמו בטיול האחרון קונדיטוריה שהומלצה ב TA התגלתה
כאכזבה של ממש (הקלוריות לא שוות את העוגה).
גם אני נעזר רבות בפורום, ואלמלא הפורום הזה לא הייתי מגיע לאלזס מכיוון שאין כמעט ספר שנוגע לאזור זה.
בזכות הפורום טיילתי בשווקים של חד המולד בברלין.
אז נכון שיש מידע על ברלין אבל לא מידע של תקופות מיוחדות ותמונות וחוויות שמקבלים ממשתמשים חיים נושמים ובועטים.
מי שלא טוב לו או שלא מרגיש בנוח שלא יסתכל על ציונים וביקורות, וינסע כמו פעם לטיולים.
חג שמח לכולם
-
חווית המשתמש של המטיילמאמר מעניין - אבל לא התחברתי אליו בכלל.
אולי בגלל שאני שייכת לדור הישן, שטייל עם מפות. שעדיין מטייל עם מפות.
אין לנו סמארטפון בינתיים- מבחירה - יש לנו מכשירים פשוטים ללא גלישה כלל, ואכן בשנים האחרונות הפכנו מאד מודעים גם ליתרונות הבחירה הזו - אך בהחלט גם לחסרונותיה, כולל העדר גוגל מאפ זמין, ווייז וכד' [אם כי במרבית המכוניות השכורות החדשות זה כבר קיים - לא סמכנו על זה]. ילדינו אינם רגילים להיות מחוברים לרשת כלל, ובטיולים אנו מקפידים לפתוח את המייל כל ערב - כדי להערך לתקלות בלינה וכד' - אבל ממש לא מעבר לזה.
אבל אולי אני לא מתחברת לדבריו בגלל שמה שהוא מתאר זה רק חלק מהאופן שבו הטכנולוגיה משנה מהותית את חיינו - ואני לא חושבת שזה בהכרח רע. ההיפך: המידע הנגיש שיפר את חיינו במידה כל כך ניכרת, שזו נראית לי כמעט כפיות טובה להתלונן על בחירות לא מיטביות שאנחנו עצמנו עושים בשימוש בו. כלי הוא רק כלי, אנו אלה שבוחרים מה לעשות בו.
מסכימה מאד עם יונית, ידע הוא כוח כל עוד משתמשים בו בחכמה. מסכימה גם עם שאר המגיבים: את המקום של המדיה בטיול אנחנו קובעים.
-
חווית המשתמש של המטיילחשבתי להגיד כבר אתמול אבל עכשיו זה התנסח לי יותר בבהירות. הבעיה היא לא בעבודה בטיול. המרכיב הזה קיים ונדמה לי שאנחנו לא סובלים ממנו, ומי שכן יכול להוריד מינון, כפי שכבר נאמר. הבעיה היא שאבד אלמנט ההפתעה, אבד המסתורין שאולי היה פעם ואיזו התרגשות אמתית. אני למשל ממש לא מתרגשת מלעלות לרכבל גבוה ולראות משטחי קרח. אחרי שראיתי את זה בתמונות זה בכלל לא מזיז לי. כדי להרגיש את הריגוש (זה מזכיר לי קצת את הפרומו מהמירוץ למיליון עם ווה) אני צריכה לייצר לעצמי חוויות אחרות. גם הרבה עיירות מתוקות לא ממש מרגשות אותי אחרי שכבר ראיתי תמונות שלהן.
-
חווית המשתמש של המטיילזיוה - זו סוגיה בפני עצמה.
האם באמת התמונה מעבירה את תחושת המקום???
אני לכשעצמי, מתלהבת תמיד מצילומי אוויר של מקום, התמונות האלה משגעות אותי ביופיין, אבל כשאני צריכה לבחור האם אני רוצה להגיע למקום או לא, אני תמיד מחפשת תמונות של מטיילים במקום, מחופשות, לא מלוטשות... אלה מעבירות לי את התחושה הכי הכי. אלא שכשאני מגיעה, בד"כ זה לא דומה לאף אחת מהתמונות...
לא בטוחה שהצלחתי להסביר.
רבקה
-
חווית המשתמש של המטיילרבקה תודה על הפוסט
הדיון שהתפתח הוא דיון מעניין. המאמר ששימש כטריגר לדיון - לטעמי פחות.
נושאים רבים נדונו כבר. אנסה להוסיף פן נוסף שהוא פועל יוצא של קלות ונגישות המידע באתרי הזמנת התיירות: ההלחצה האין סופית וכיסוח הספונטניות.
לגבי ההלחצה: התחושה היא תמיד שאם לא נזמין כאן ועכשיו – הלך עלינו.
אז נכון, באתרי Low Cost ההזמנה המוקדמת משחקת תפקיד אבל האם הזמנת טיסה ב -100 דולר 11 חודשים מראש היא באמת שיחוק או שבפועל לפעמים הוצאנו 100 דולר (כפול הנפשות הפועלות) לטיסה ליעד שלא תמיד בראש מעינינו. לכך יתווסף ממון רב ללינה, תחבורה ומחייה. האם תמיד (באמת) אנו יודעים מה אנחנו רוצים שנה מראש או שבנינו את החופשה על הטיסה הלא רצויה ונשכנע עצמנו שתמיד רצינו לטוס לוילנה הרי היא פריז (או ירושלים) של ליטא. (וילנה היא רק דוגמה, היא באמת עיר מעניינת)
באתרי הזמנות תמיד מופיע "עוד חדר אחד במחיר זה"/" 100 איש מסתכלים כרגע בחדר החלומי הזה"
אם לרגע נטשנו את הדיל המופלא באתר – יפציצו אותנו במיילים על הדילים ליעד זה.
אז נכון לרוב זה קשקוש אך אפקט ההלחצה מצטבר ואנו נכנעים ללחץ שאם לא נזמין עכשיו לא יהיו חדרים וההזמנות מתבצעות. לעיתים אכן שיחקנו אותה ונמצא את דיל חיינו (ונספר לכולם). לעיתים אנו מוצאים עצמנו חשוקים חודשים מראש לטיול זול אך לא רצוי (גם אז לעיתים נספר שמצאנו את דיל חיינו).
הספונטניות של פעם נוטה לדעתי לכיוון הטיולים הזולים התרמילאים באופיים, לשימוש בתחבורה הציבורית לטיול, שיטוט בערים ולינה באכסניות זולות.
המידע הנגיש, השיווק הגלוי והסמוי, אתרי ההזמנות, המסלולים המוכנסים ל GPS לסוגיו חיסלו את חווית הספונטניות ותחושת הגילוי שהם חלק הכרחי בטיול אמיתי.
-
חווית המשתמש של המטיילמסכימה עם רבקה לגבי אי קבלת התחושה רק מהצילום, אבל כן מסכימה עם זיוה שתכנון מדוקדק עד רמת פרטי בית הקפה "מייבש" קצת את הטיול, הופך אותו ל"יישום" של תכנית.
ואף על פי כן - וזה כבר עניין של אופי - מעדיפה בהרבה לבחור היטב את מקום הלינה שלי, שהוא הפרט ממנו מתחיל מבחינתי התכנון של הטיול, וכן רוצה לדעת כמה שיותר על דברים מעניינים בסביבתו, לפחות כאופציה. וכן, אני עדיין נהנית לקרוא את טומי לפיד, שדווקא המיושנות שבו היא הקסם בעיניי, ולא מוותרת על מדריך אחד כתוב (מישלין עדיף, אבל יש גם אחרים), בדרך כלל מאמזון (נו, כשמזמינים כל כך הרבה זמן מראש יש זמן לחכות למשלוח...). וכן מעיינת בבלוגיים ובאתרים אחרים, בעיקר כדי לחפש אירועי פולקלור או פסטיבלים אחרים... איפה כל זה היה פעם? לא היה.
הטיול שלי מתחיל כשאני מתחילה לתכנן אותו. והלוואי על כולנו כזו עבודה....
-
חווית המשתמש של המטיילדן, אני חושבת שעלית על נקודה מאד משמעותית. ממליצה עליך במקום על כותב המאמר.
ברמה הישראלית - ברור שהטיסות הזולות של איזי בשילוב עם הכרטיס האדום/שחור הם אלו שהפכו את היער השחור ליעד מועדף.
ברמה האישית - מודה שאצלי זה גם וגם. הטיסות הזולות לבודפשט גרמו לי לקפוץ עם חברה לעיר שהפתיעה אותי מאד, מצד שני במקרה של סקוטלנד, קודם בחרנו יעד ואז, למזלנו, מצאנו טיסות זולות.
ולגבי ספונטניות - עד היום זכורה לי הפאשלה עם אנסי. בטיול זוגי לצרפת, לפני למעלה מ15 שנה, היינו ספונטנים וזורמים. אמנם בספונטניות גילינו במקרה את ליון (ונאלצנו לישון בה במלון פשפשים כי לא הזמנו מקום מראש), אבל מאידך, בגלל חוסר תכנון מראש בחרנו למחרת לטייל בשומברי הסתמית במקום באנסי....
לקונטרול פריקס כמוני, כנראה עדיפה היכולת העכשווית של תכנון מוקדם ומדוייק.
-
חווית המשתמש של המטיילמבחינתי, תכנון מדוקדק לא כולל רק פרטים טכניים - אלא בעיקר הסטוריה של המקום שנגיע אליו, זוטות שמעניינות אותנו ודברים כאלו.
התכנון מבחינתי מהנה לא פחות מהטיול - והוא הרבה הרבה יותר פשוט עכשיו.
לפני שני עשורים הייתי דלפונה. לא היה לי כסף לספרים. אז הייתי צריכה למצוא חבר של חבר שהיה שם, או גליון עתיק של נשיונל גי'אוגרפיק.
זה אף פעם לא הספיק.
היום אני יכולה לחרוש את הרשת, לדוג עובדות מעניינות, למצוא נושאים מעודכנים גם אם האנציקלופדיה העברית שלי בבית בת עשרים והנושאים האלו לא קיימים בה, או לא מעודכנים בה.
היום אני יכולה להראות לילדים צמחים וחיות בלי להוציא הון תועפות על מדריכים [יש לנו מגדירים - אבל הם לא מתאימים לכל מקום על פני כדור הארץ...]. אני יכולה להראות להם סגנונות ארכיטקטוניים לפני הטיול - שידעו על מה אני מדברת - בלי להוציא עוד הון על ספרים, או לנסוע במיוחד לספריה העירונית [שעה נסיעה, בספריה המקומית שלנו אין ספרים כאלו] וכד'.
מבחינתי בלי ספק, ההנאה כיום כאשר המידע זמין ונגיש - גדולה בהרבה מאשר פעם.
-
חווית המשתמש של המטיילמיקה, אני איתך.
אני מאד ספונטנית כשאני עם עצמי.
אני מאד לא אוהבת להיות ספונטנית כשאני מטיילת עם ילדים. זה תמיד נגמר בבכי.
-
חווית המשתמש של המטיילדן - לגמרי מסכימה איתך חוץ מהסיפא - כל הטיולים הם אמיתיים, ואני מסרבת לקחת בעלות על האמת בסוג הטיול שלי. הטיול שלי מתאים בדרך כלל לי, ואני מתמלאת אושר רב כשאנשים אחרים מוצאים אותו גם מתאים להם - בגלל שסיפרתי עליו ברשת.
אוליב - מסכימה גם איתך, ורצה להוסיף שזה לא רק עניין הכסף, זה גם עניין הנגישות והמיידיות. מה לעשות? הפכנו לחברה של כאן ועכשיו, אין לנו זמן ללכת לחפש בספרים שהם לא ברשותנו, אנחנו מעדיפים לוותר...
כמו מיקה - גם אני מבדילה בין סוגי טיולים. אף על פי שלא יצא לי עדיין לנסוע במחירים הזולים האלה שמספרים עליהם כאן בפורום, בעיקר בגלל שאני אוחזת בדעתו של דן בעניין, אני חושבת שאם כן אשקיע 100 דולר כפול מספר המשתתפים בטיול עתידי - א. אראה בזה סוג של השקעה (גם אלה בבנק לא תמיד נושאות רווח) ב. זה יהיה רק סוג של טיול קצר, לעיר שאני שבה אליה או שממילא יספיקו עבורה ימים ספורים.
אני רוצה לספר לכם סיפור. חמי ז"ל אהב לתכנן טיולים. לעצמו בד"כ ולחבריו הקרובים. הוא החזיק במספר ספרים בבית שעל פיהם תכנן (הם היו טובים לפחות לעשר שנים, הרי כלום לא השתנה...) היה מתכתב עם מלונות, ועם אתרי תיירות כדי לקבל חוברות ותשובות לשאלות שצצו לו - שבוע עד שסגנן וכתב את המכתב, שבוע עד שנסע המכתב ליעדו, ועוד שבוע במקרה הטוב עד שהגיעה תשובה. וכך שאלה אחרי שאלה, ובתום שנת תכנון - נסע לטיול. הוא כבר איננו קרוב לשלושים שנה, ולא עובר שבוע שאנחנו לא מזכירים את העובדה שהוא ודאי היה מאוד נהנה מהאופציות הרבות שנפתחו בפנינו עם הולדת האינטרנט.
רבקה
-
חווית המשתמש של המטיילעוד פקטור חשוב לדעתי הוא שעבור רובינו כאן בפורום אותו עידן "אבוד" וספונטני טרום פיתוח האינטרנט והצפת המידע חופף פחות או יותר את תקופת הנעורים שלנו, של טיולים נטולי ילדים ודלי תקציב, כאשר באמת התאים לנו לנסוע ללא יותר מדי תכניות או ידע מוקדם (אם כי היו גם אז אלה שכמוני שהיו חורשים את הלונלי פלנט עם טוש סימון צבעוני ביד) ולזרום.
אבל מה לעשות החיים דינמיים, הצרכים משתנים. כפי שאוליב ציינה, מהר מאוד הבנו שספונטיות בטיול עם ילדים פירושהל לעתים קרובות לשעות נהיגה עודפות ומיותרות, ילדים עצבניים ורבים בניהם בספסל האחורי וזוג הורים מוטש. וכי עדיף התכנון הראש .
וגם כשחוזרים בגיל קצת יותר מבוגר לטייל בזוג ללא הילדים הדרישות והדגשים הם שונים. אני עוד זוכרת את אותו טיול מלפני רבע מאה כשיצאנו שנינו לדרך בניו אינגלנד בלי מסלול מוגדר ובלי ואתהלינות חיפשנו על הדרך, אפילו שכבר התחילה השלכת. באחד הלילות נפלנו על B & B שהמזרון בו היה כה רך והקפיצים במיטה שהיו אמורים לתמוך בו כה רפויים שבסוף פשוט גררנו את המזרון מהמיטה לרצפה וכך איכשהו הצלחנו לישון.
היום, לילה שכזה היה עולה לי בכאבי גב קשים אחר כך, אבל בעצם אין סיכוי שהייתי מגיע למקום כי הביקורות היו קוטלות (או לפחות גורמים לבעלי הבית להחליף את המזרון), וטוב לי שיש לי את האפשרות למנוע תקלות מהסוג הזה.
עדיף לי לקרוא מראש חוות דעת של מטיילים רבים אחרים על דרגת הקושי של מסלול הליכה ולא להסתמך רק על הבטחת הגברת מלשכת המידע, כדי לא למצוא עצמי באמצע מסע שמעבר לכוחותי. מאוד נוח לי לחזור למלון אחרי יום טיול כדי להתקלח ולנוח ולקרוא תפריטים וביקורות על מסעדות בסיביבתו על מנת לצמצם מראש אופציות, במקום לכתת רגלים.
רוצה להגיד- גם בלי קשר למהפך זמינות המידע, הצרכים שלנו משתנים לאורך תקופות שונות בחיים, בהתאם לגיל, להרכב המטיילים, למצב הבריאות, לסגנון הטיול. כיום כשאני עושה שימוש מושכל בים המידע הנגיש לתכנון מראש של הטיול אני לא מרגישה כי החוויה שלי "חוסלה" או נעשית פחות "אוטנתית" (מה שזה לא אומר... אם אני מבקרת בפארק לאומי מדהים ביופיו – ע"ע הרוקיס- אבל כזה שגובים בו דמי כניסה, שיש בו שירותים נקיים ושבילים בנויים מסודרים, אז חוויתי והנאותי מעוצמת הטבע מזויפות??). זו ההחלטה שלי, שנכונה לי ומשרתת את הרצונות והצרכים שלי בטיול.
כמו שמראה ומרקם אור הפנים של גיל 18 כבר לא ישובו, כך גם המידע, האפשרויות ותרבות הצריכה של עידן האינטרנט ההם כאן כדי להשאר ואני בוחרת לראות בהם ידיד וכלי עזר ולא איום.
