פולין :אני כאן בגלל בתי
-
בירקנאומסע לא קל,במיוחד חלק מהדרך לבד.
השיחה עם הנער מרתקת ומעניינת.
פעמיים ביקרתי באוושוויץ ובירקנאו,פעמיים היה מאוד מרגש וטעון.
ההמשך וודאי יהיה מעניין עוד יותר..
-
תגובות , תגובותאני עוצרת רגע בסיפור , כי הצטברו כאן כמה תגובות חשובות ומענינות , שהייתי רוצה להתיחס אליהן .
אלון ח - אני מניחה שעשית מסע בפולין , הדומה למסע של בתי . אף היא התלוננה על כבישים משובשים , ומקומות חשוכים . את המלון בלודג' היא הגדירה "רגוף " רוחות , עקב מראהו המרופט , הרצפות החורקות , והמדרגות השבורות למחצה , המוחבאות מתחת לשטיח. את חוית הנסיעה בכבישים היא השותה לטיול במדינת עולם שלישי שעשינו לאחרונה. אני ביקרתי רק בשני ערים - קאטוביץ , וורשה , וחלקים מסוימים מתוכן. והן שונות ממה שאתה מתאר . כמוכן , נסעתי ברכבות לאור יום . בהחלט מדגם לא מיצג . את שרידי הקומוניזם הייתי צריכה לחפש בורשה - במקומות מסוימים הוא ממש נחבא - ברשותך אפרט על כך בהמשך . מרבית האנשים שבאתי איתם במגע היו נחמדים , חלק מהצעירים דברו אנגלית , עוד מספר פעמים נתקלתי בענין כן ואמיתי בכך שאנחנו יהודים מישראל .
לט איט - לא בטוחה שדפי הפורום הזה מתאימים לדיון בעד או נגד המסע , מבחינת התכנים והערכים שלו , אבל אני ממליצה לקרוא את הערך הבא בויקיפדיה , ואת הלינקים ממנו . מענין מאוד ."מסע בני הנער לפולין "
מבחינת הצד הלוגיסטי , לדעתי חשוב מאוד לבחון את אירגון המסע , דרך הטיפול בבעיות , הצוות המלוה את המסע , מה קורה אם הילד חולה . יש לזכור כי זהו טיול מאורגן , וכמו שאנחנו בוחנים את הטיול המאורגן והחברה המארגנת לפני החלטה לצאת או לא , מחפשים המלצות על מדריכים . כדאי לנהוג כך גם בהקשר המסע . אנחנו סמכנו על בית הספר בלי לשאול שאלות , וקצת "נכוונו "
ענתנת , רבקה , חבל - זה באמת היה אחד ה"טיולים " המענינים שלי בחול . עשינו מספר סיורים מודרכים בורשה , ועולם מרתק ומורכב נגלה לפנינו . פירוט בהמשך .
רוביט , אורה , ורחל - אני באמת באמת ממליצה לנסוע לפולין , ולבקר באושויץ- למרות הקושי ובורשה -במיוחד במוזיאון "פולין " שארחיב עליו בהמשך .
רבקה - אני לגמרי לא סגורה על נקודת המבט שלי . נושא השואה , והשפעתו על איך שאנחנו רואים את חיינו , ואת עתיד ילדינו הוא מאוד מורכב . באופן כללי אני יכולה לומר שהייתי רוצה לחשוף את ילדי לכמה שיותר צדדים על הטוב והרע שבהם , ולהשאיר להם איזה פתח תקוה ואופטימיות לעולם טוב יותר , ושהם יכולים להשפיע על הוצרותו.
-
בכניסה לאושויץחבל ,
הדרישה להכנס עם מדריך תקפה רק לגבי אושויץ . בבירקנאו אפשר להסתובב לבד בכל שעה. אם נכנסת לבד לא יגרשו אותך .
ההדרכה היא פשוט סיור של המקום , שניתן לכל אחד להצטרף אליו על בסיס מקום פנוי . אפשר להזמין מראש . או לנסות את מזלך ביום ההגעה . אני מניחה שאפשר לארגן גם סיור פרטי לזוג , אבל זה בודאי יהי מאוד יקר.
לא ראיתי סיורים בעברית , אבל במקום יש לא מעט הסברים כתובים בעברית .
-
בירקנאואמה ,
הביקור בורשה היה מענין מאוד . ויצא לנו במסגרתו לפגוש באנשים מענינים . הנערה במסגרת הטיול שלה לא יכלה לדבר עם מקומיים , ולכן כשהיינו לבד עודדי אותה , לדבר ולשאול שאלות . התשובות היו לעיתים מאוד מפתיעות .
-
בכניסה לאושויץתודה.
מקווים שהשרשור יהפוך לבלוג.
-
אושויץ, פלנטה אחרת...יחיאל די-נור – ניצול מחנה ההשמדה אושוויץ (מתוך עדותו במשפט איכמן)
-
אושויץ, פלנטה אחרת...אני קוראת את השרשור בנשימה עצורה. מרגש מאד
-
אושויץ, פלנטה אחרת...ינינה, הזכרת את הרמפה בבירקנאו המסילה והקרון הבודד שעומד שם אז אני חייב סיפור על אותו קרון שהוצב שם רק לפני שנה. להלן הסיפור:
יהודי מסלוניקי שיצא את הבית להביא אוכל למשפחתו בעת שהגרמנים נכנסו לעיר ולא חזר. בני המשפחה לא הבינו מדוע האב לא חזר הביתה ולאחר מס' שבועות הבינו שכנראה נתפס על ידי הגרמנים. אחרי כחודש קיבלו ממנו מכתב בו הוא כותב שאכן נתפס על ידי הגרמנים ונשלח למחנה עבודה וכי הכל בסדר. אחרי עוד מס' מכתבים לא שמעו ממנו יותר.
המלחמה הסתיימה והבנים עזבו לארה"ב ואחד מהם הקים עסק והפך לאיש עשיר מאד.
לפני מס' שנים אותו בן שהפך לעשיר היה בכנס בארה"ב ובקבלה של המלון מסר את שמו. אדם שהיה לידו שמע את שם משפחתו ושאל אותו מה מוצאו. האיש השיב לו כי הוא מעיר אחרת בארה"ב והשני התעקש למוצא האמיתי ואז הוא אמר לו שמסלוניקי והתברר שגם השני מסלוניקי. השני אמר לו כי הכיר בתקופת המלחמה אדם ששם משפחתו כמו שלו והתברר שהוא למעשה הכיר את אביו וכי שניהם הגיעו יחד במשלוח לאושוויץ. ירדו מהרמפה והחלו בסלקציה. עוד הם עומדים האב של האדם העשיר רץ חזרה למזוודה שלו, שהונחה להשאיר אותה על הרציף ולא לגעת בה, ואמר לשוטר הגרמני כי שכח משהו חשוב (סידור ותפילין) אולם הגרמני לא נתן לו ללכת וביקש ממנו לשוב לשורה. אחרי עוד מס' דקות שוב רץ למזוודתו והפעם הגרמני חבט בראשו עם קת הרובה והרג אותו.
זו הפעם הראשונה שהמשפחה קיבלה מידע על גורל האב.
כששמע הבן (העשיר) את הסיפור הוא החליט להנציח את אביו ופנה למוזיאון אושוויץ. הם הסכימו שהבן יתרום תרומה אבל לא הסכימו להנצחה כי זה לא מקובל. הבן חשב והחליט לרכוש קרון אותנטי מאותן שנים שהגיע לאושוויץ והציב אותו על המסילה ליד הרמפה.
לפני שנה נערך טקס מרגש לחנוכת הצבת הקרון במעמד המשפחה. הבן נאם בהתרגשות והניח בתוך הקרון את הסידור והתפילין האישיים שלו. הקרון נסגר אבל בפנים מונחים עד היום הסידור והתפילין של הבן שבכך סגר מעגל והנציח את אביו. -
אושויץ, פלנטה אחרת...ינינה - עוקבת בעניין על מה שעברת במסע לפולין.
אלון - סיפור מעניין מאד על הקרון בבירקנאו ועל האיש העשיר שהנציח את אביו בדרך מקורית.
רחל לבון.
-
אושויץ, פלנטה אחרת...אלון - אני מצרפת את תמונות הרמפה והקרון . אכן סיפור מדהים על הקרון .
חבל - תודה על שיתוף הקטע מעדותו של יחיאל דינור . אין שם.. אין פנים ... כנגד זה עומד "לכל איש יש שם " פרויקט ההנצחה של יד ושם . גם הילדים הגיעו למסע מצוידים בשמות של קרובי משפחה שנספו בשואה ןהקריאו אותם במהלך המסע .
בהחלט מתכוונת לכתוב בךוג , כרגע השיתוף עם התגובות שלכם עוזרת לעבד את החויה.
ציידת שמחה שהצטרפת .
-
אושויץ, פלנטה אחרת...ינינה,
מרתק לקרוא את מה שאת כותבת.
אם את יכולה לפרט קצת איך "נכוויתם" -מהמסע, אודה לך מאד.
לצערי הרב פגשתי יותר מפעם אחת התנהגות לא הולמת בלשון המעטה של בני הנוער מישראל בפולין ועוד יותר-בטיסה אליה וחזרה (לרוב לא מהמשלחת שהשתתפתי בה בעצמי). ממש צער לקרוא על התנהגות כזו גם באושוויץ.
ומצד שני, גם אני הופתעתי כל פעם מחדש מכמות המבקרים הרבה במקום. מכל העום, כל הגילאים וההרכבים. נקודת אור לדעתי בעולם המורכב שלנו.
תודה על השיתוף.
-
אושויץ, פלנטה אחרת...מרגש מאוד סיפור הקרון.
-
בירקנאוינינה
אני חושב שפשוט הייתי עומד שם ובוכה. אפילו בקול רם
תודה שאת מביאה לכאן את פרטי הביקור העצוב הזה.
ממשיך לעקוב
-
בירקנאוינינה
אני דומעת מהתרגשות
הייתי לפני שנה בביקור בפולין ועברתי חוויה מטלטלת.
הפרדוקס בין הסיור המצמרר באושויץ ובירקנאו ומאידך הביקור במוזיאון היהודי בורשה. - שיר הלל ליהדות פולין לאורך מאות שנים
הייתי גם בשבוע של הפסטיבל היהודי בקרקוב כשבמופע הסיום עמדתי וצעקתי "אני יהודיה מישראל"!!
לפני שבוע רכשתי כרטיסים לפולין לביקור נוסף - חשוב לי להיות בסוף יוני בתקופת הפסטיבל היהודי
הרגשתי שעלי לשוב לשם . לחוות שוב, אולי להבין מעט יותר, לספוג עוד מהאוירה של אירופה של פעם , לאכול את האוכל הטעים ואני מאד שמחה על ההחלטה הזאת
אני מאד שמחה על הסיפור שלך שהגיע אלי בדיוק בזמן.
תודה לך
את כותבת נפלא!
-
ביקור עם ילדי המסע לפולין בבירקנאוכאמור בירקנאו היה מחנה ההשמדה בו נרצחו למעלה ממליון בני אדם , מרביתם יהודים וצוענים. המחנה הוקם על אדמות הכבפר בזזינקה –בירקנאו ,שפונה מיושביו . הקמתו החלה ב1941 . תחילה נועד לאכלס שבויי מלחמה סובייטים, אך עם הפעלת הפתרון הסופי , הפך לאתר ההשמדה המרכזי .
שטח המחנה ענק , ונשמר היום כפי שהייה . הוא מוקף גדר , שבעבר היתה גדר חשמלית , ויש לאורכה מגדלי שמירה. איזור הבלוקים – צריפי העץ - בהם חיו האסירים הוא מלבן בגודל 2ק"מ על 2.5 ק"מ . ישנם מספר בלוקים משוחזרים , אבל מרבית המחנה כולל את מבני ארובות הלבנים , שהיו בכל בלוק . במחנה היתה הפרדה לאיזורים שונים , בהתאם לתיפקודים שונים או לאסירים שנכלאו בו . גם היום ניתן לראות את גדרות התיל שהפרידו בין האיזורים השונים .
בקישור לויקיפדיה נתן לקרוא בפירוט על מבנה המחנה והחיים בו .
הסיור הנערך לילדים במחנה הוא ארוך ומאוד מפורט . הוא כולל הסבר על מבנה המחנה , תיפקודו , אורך החיים בו , וההשמדה שנערכה בו . הילדים מסיירים לאורך המסילה , נכנסים לבלוק משוחזר ומקבלים הסבר מפורט על אופן בניתו ועל תנאי החיים בו. מבקרים בתאי השירותים : למעשה המבנה כלל תעלות בטון , שמעליהם היו "האסלות " חורים צפופים בבטון . על פרטיות אין מה לדבר. במהלך ההסברים המדריך מקריא לילדים עדויות , מראה תצלומים , משתף בחויות שחויה ביחד עם מבקרים במסעות קודמים . מצמרר במיוחד היה לשמוע עדות ניצולה על החיים בבלוק כזה , בעודנו עומדים בו . כל כך קשה לתפוס את הזוועה , אי אפשר לדמיין את התנאים מבלי להכנס לפרטים הקטנים ביותר .
אני מתבוננת בחבריה למסע של בתי. הם מרביתם מרוכזים בהסברים , שואלים שאלות ומתענינים .ניכר שהקשיבו גם בביקורים האחרים , מהערות והקשרים שעושים . לעיתים שאלה נשאלת שוב ושוב , לא מכיוון שההסבר לא מובן , אלא כי הנושא פשוט לא נתפס .
הבלוק הזה היה אורווה ? - זה קיט ששימש לבנית אורוות.
לא הבנתי , היו במחנה סוסים ? – לא , כאן חיו האסירים .
האסירים חיו במבנה שהיה אורוה ? ...
אני מתבוננת גם במורים המלווים . התפקיד שנטלו על עצמם קשה . לא קל להיות במקום כזה , ועוד לתמוך בילדים ולהכיל אותם.
לילדים חולקו בתחילת המסע אוזניות , המאפשרות להם לשמוע גם ממרחק את מה שהמדריך מסביר . לא לכל המשלחות האוזניות מחולקות וחבל . אוזניות אלה מאפשרות למדריך לדבר בשקט , ולילדים שקשה להם לעמוד במקום אחד , להתנועע , להתרחק מהקבוצה , להוריד את הראש , לשבת – ועידן לשמוע את ההסבר.
בתי צלמה הרבה במשך המסע . תוך כדי צילום היא הקשיבה וקלטה הכל . התמונות שאני מצרפת , הן צילומיה בבירקנאו .
-
ביקור עם ילדי המסע לפולין בבירקנאואלמנט גדר התיל שוב ושוב מופיע בתמונות של בתי
-
ביקור עם ילדי המסע לפולין בבירקנאו -
התיחסות לתגובותאיתנין ,
לא מעט אנשים אכן בוכים שם . אותי הכי זעזע לראות את השורות הישרות של הבלוקים. עדות אילמת על על השיטתיות האיומה של המעשה . רצח עם בקור רוח , בכוונה , לפי תוכנית מדוקדקת ..
סאסונה - החויה בהחלט מטלטלת . למוזיאון המפואר על יהדות פולין הילדים לא הלכו כחלק מהמסע וחבל . אנחנו ביקרנו בו לבד , בתי ואני . אספר על כך בהמשך.
גם אני כמוך , מתכוונת לחזור לפולין , ולבקר בקרקוב ובמחנות השמדה נוספים , ובאתרים שלא הספקתי לבקר בהם .
חזרתי מהביקור עם הרבה שאלות פתוחות , שהייתי רוצה לנשות ולחפש את התשובה עליהם.
נירית -
יש לזכור שמרגע שהמסע יצא , מה קורה בשטח תלוי במידה רבה במורים , מדריכים ומלוים , ובהחלט יתכן שהדברים שאני מונה , הם ספציפיים לבית הספר של בתי . אבל בהחלט כדי לשאול
1. הטיפול במשלחת של בתי במקרי מחלה היה בעיתי . במשלחת של בתי לכל אוטובוס היו מדריך , שני מורים מלוים , ואיש בטחון . הסדרי הבטחון מחייבים את כל הילדים לשהות כל הזמן עם הקבוצה . אפילו לעזוב פעילות במלון ולהקדים לעלות לחדרים היא בעיתית. מה קורה כשילד חולה ? במשלחת של בתי לא ניתן מענה טוב .
למשלחת צורף רופא , אבל הוא יכל לעשות מעט מאוד בפועל . דלקת האוזן של בתי נבדקה בעזרת פנס של פלאפון , לא היתה תרופה מתאימה , והרופא לא יכל לתת מרשם לבית מרקחת מכיון שאין לו רשיון פולני . לקחת את הנערה לרופא מקומי , היה בעיתי כי זה הצריך מבוגר ללוות אותה - מה שהיה משאיר פחות מבוגרים לשאר .למזלה נמצאה תרופה אצל אחת הילדות במסע , והנערה השתמשה בה . אישי רץ ביום הטיסה שלי לרופא בארץ לקבל מרשם כדי שאוכל להביא תרופה מישראל ...
2. ענין ההתנהגות והמשמעת של הילדים , לדעתי הוא נגזרת של רמת המשמעת בבית הספר . אם בבית הספר אין משמעת , למה שתהיה בטיול ? (ספציפית הילדים במסע של בתי היו בסדר ולא היו בעיות משמעת . לעמוד בזמנים זה כבר דבר אחר ... )
3. מסלול המסע נשמר בסוד עד הימים האחרונים לפני המסע , וגם אז לא ניתן במפורט . הסיבה שנאמרה לנו היא בטחונית . אבל בהחלט הייתי מצפה שימסר מידע של אתרים שמבקרים ומה המטרה בביקור בהם , ומה ההקשר לביקורים האחרים. לנערה היתה תחושה שנעשתה נסיעה מיותרת של כשעתים הלוך ושעתים חזור ליעד לביקור של עשרים דקות . זוהי עיירה שבה סבה של אחת הבנות גדל , והיא ספרה את ספורו. בודאי חויה מעצימה בשביל הילדה , אבל האם יש מקום לכך ? ( הילדים הגיעו בכל ערב למלון בסביבות 10 אחת עשרה , גם בערב שבת )
-
אלבום אושויץחבל - תודה רבה על הקישור. אלבום מצמרר . אני מתבוננת בתמונות ורואה בעיני רוחי את מיקום האירועים במחנה של היום .
המחנה מוקף חורשות גם היום , שעמדו בשלכת יפה , כפי שניתן לראות מהתמונות המצורפות . רק לחשוב שאנשים עמדו שם ממתינים למותם ...
-
אלבום אושויץינינה
יש תמונות הרבה יותר קשות לצפיה
של אנשים נשים וילדים מזי רעב שהם בעצם רק שלד ועצמות .
וכן תמונות של גופות שדופות וצנומות.
לַדעת שהאנשים הללו היו כמונו אנשי משפחה וחברה.
באמצע הלימודים או הקריירה שלהם חייהם נגדעו באכזריות.
רצחו אתם, אך לא החמיצו גם את התענוג להתעלל בהם קודם.
התמונות הללו לא נמצאות במוזיאונים בברלין "טופוגרפיה של טרור" "וילה ואנזה"
וכ"ו. זה לא מתאים לנפש העדינה הגרמנית .
תמונות כאלה יש רק מוזיאון "יד-ושם" או באתר שלהם ב"מאגר התמונות המקוון".
יש לחפש תחת השמות "גופות" "מוזלמן" "רצח" "תליה" "זונדרקומנדו" וכ"ו.
