Seruvs מסקי אמדה
-
לאחר שבוע גלישה בתנאים מצויינים, מספר תובנות:
1. טיסה למינכן: הדילמה הקבועה. או טיסת בוקר שהורסת את הלילה לפני ומגיעים באור יום לאתר; או טיסת ערב שנוחתת בתשע במינכן ואז ברכב אמורים להגיע לסקי אמדה בסביבות חצות. הלכתי על אופציה ב' מטעמי נוחות ונתקעתי בסופת שלג כל הדרך ממינכן עד לסנקט יוהאן בפונגאו. במקום שעתיים וחצי נהיגה - שלוש וחצי. פה ושם נסיעה מאוחרי מפלסת במהירות 40 קמ"ש. פה ושם לא רואים בכלל כביש. ענין של מזל.
2. מעבר הגבול מגרמניה לאוסטריה: הפחידו אותי מתורים בגבול. עברתי אותו פעמיים בערב/לילה ולא עצרו בכלל לבדיקות. ע"ע נקודה 1 למעלה - ייתכן שבחירה באופציה לטוס בבוקר גוררת גם התעכבות בפקק בגבול.
3. העיירה וגריין: לא מספיק לבחור מלון לפי המפה בבוקינג. וגריין גדולה יחסית ומורכבת ממספר שכונות. היא ממוקמת בעמק צר מאוד; כך שחלק גדול מהמגורים הם על צלע הר (הרבה יותר מאשר בעיירות אחרות באזור: רדשטט, פלכאו, שלדמינג). מה שבמפה 300 מ' בקו אוירי מתגלה כמדרון שלרדת אותו בנעלי סקי ומגלשיים על הכתף עלול להיות די חלקלק. כנ"ל לגבי לצאת ולהכנס עם המכונית. הכל מנסיון אישי
. לקחתי חדר ליחיד בפנסיון קפה וגריין. היתרון - מרחק הליכה מהמעלית (בכפוף למגבלות המוזכרות). מרחק הליכה קצר מאוד לבריכה Wasserwelt. מקבלים ויזיטור קארד שנותן כניסה חינם לבריכה. בתוספת יורו נכנסים לסאונה. הסאונה לא מי יודע מה. אחת אדים ושתיים יבשות - 60 מעלות ו-80-90 מעלות. ארוחת הבוקר די מאכזבת. אין אפילו חביתות. אם מבקשים מבעלת הבית, היא מכינה ביצה קשה... מצד שני החדר נקי מאוד ומסודר. מספיק שקעי חשמל (לא לשכוח שבאוסטריה השקעים הם שתי שיניים. הבאתי מתאם ומפצל מהבית לכל המכשירים).אזהרת סועדים: מסעדת הוברטוס מדורגת מס' 1 בטריפאדויזור. קיבלנו שם קייזרשמארן שהיה מחומם (או שהוכן מראש או שהיה בהקפאה) ולא מוכן טרי. בקשנו שיחליפו והביאו אחד אחר, יותר חם, שגם חומם במיקרו. לא התביישו לחייב על המנה בחשבון. רגלי לא תדרוך שם יותר. לעומת זאת, במסעדה במלון Rosner באלטנמרקט (מעולה) היה כתוב בתפריט שיש להמתין לקייזרשמארן בערך 20 דקות עד שיוגש.
4. בתחנת גרפנברג (תחנת הבסיס בווגריין) שתי מעליות: הקרובה, אליה נכנסים הרוב, עולה ישר לראש ההר. תור גדול. אם עוקפים את התור מימין יש גונדולה (הוכברנד) שמביאה לגובה שליש הר ומשם בכסא עד למעלה. תחושתי האישית - יותר מהיר ופחות עמוס.
5. קליינארל - פלכאווינקל: לא שווה יותר מחצי יום. אם להתמקד במשהו - המסלולים שיורדים לקליינארל. האדומים לא תלולים אבל מהירים מאוד. במסעדה למטה מימין מייד כשמסיימים את המסלול אכלתי מרק גולש מהמשובחים שדגמתי (ודגמתי הרבה...).
6. צאוכנזה: אפשר להתמקד בשלושה מסלולים: מסלול גביע העולם (מס' 5); המסלול השחור (מס' 10) ומסלול 8 האדום שיורד לתחנת הבסיס בצד של הכביש המהיר (לכיוון פלכאווינקל). אזהרה: מתחת ליציאה מהגונדולה באמצע מסלול 8 יש מסעדה שמגישה ייגר תה מעולה. לדעתי, על כל כוסית תה הם מוסיפים כוס ייגר. אחרי כוס כזו, כל שנותר הוא לרדת ולעלות את מסלול 8 עוד שלוש פעמים עם חיוך דבילי מאוזן לאוזן (טוב שיש קסדה, אחרת החיוך היה עלול לקרוע את הראש לשניים).
7. גרוסארל - דורפגשטיין: הגענו מוקדם מאוד בבוקר (אך באיחור) לארוע מסויים וכפועל יוצא עלינו מייד השהמעלית נפתחה. גלשנו במסלול D3 והשארנו עקבות ראשונים בפודרה. אח"כ חזרנו על המעשה במסלול D4 שבאחד משביליו עובר ביער, שגם בו הותרנו סימנים ראשונים. אושר צרוף. כל המסלולים - הן לכיוון דורפגשטיין והן לכיוון גרוסארל - מהנים מאוד. עד הצהריים התנאים בחלק העליון היו טובים בהרבה מלמטה. שם היה די קרחי בסגנון מסלול FIS.
8. קור: היה שבוע מאוד קר. הטמפרטורות בעמק לא עלו מעל מינוס חמש. היו ימים שממש היה לי קררר במעליות. לא הצטיידתי בשכבת ביניים מספיק עבה. טוב שהיו לי מיטנס של Kombi. עם ליינר מתחת הרגשתי - לפחות בידיים - חם. החסרון היחיד במיטנס: קשה להכניס את כף היד ללולאה של המקל. כנראה שמתי שהוא אעבור למקלות סוויץ' של לקי ואחסוך את התהליך.
9. ציוד: לא המלצת רכישה אז בבקשה בלי שאלות בסגנון "מה הכי מתאים לי?". דגמתי בפעם הראשונה את המגלשיים החדשים K2 AMP 80xti. אורך 170 עם רוקר קדמי. מאוד נהניתי. יציבים בכל תנאי שלג ובגלל הרוקר מאוד נעים איתם במוגולים. הגעתי למסקנה, שאני יותר נהנה מהמוגולים מאשר "סתם" מסלול מוחלק. נכון שאלה לא היו מוגולים מקרח אלא שלג יחסית רך; But yet. אחרי יומיים של גלישה הלכנו, פ. ואנוכי, לחנות והצטיידנו בנעליים חדשות של אטומיק: פ. ברדסטר פרו 120 ואני בהוקס 110. הנעליים מחוממות בתנור בטמפרטורה של 120 מעלות והליינרים במפוח. אז נועלים את הנעליים והן מתקררות לפי הצורה של הרגל. אחרי יומיים גלישה חזרתי לחנות לתיקון מסויים. פ. היה מאושר בשלו מהרגע הראשון.
10. ויפי חופשי: כמעט בכל תחנות הגונדולה ובהרבה מסעדות בהרים.
11. Never go in against a Sicilian when death is on the line
-
תגיד, חזרנו בזמן ל 2007?זה באמת אתה מ. פולני?
אחלה דיווח
-
יצאתי מהארון -
יצאתי מהארוןלאחר שמצאתי זמן לקרוא בעיון את הדיווח שלך אני חייב לומר שקייזרשמרן מחומם במסעדה זה ממש חילול השם. האמת שזה עוד לא קרה לי אלא רק במסעדות על המסלולים, אך שם זה מובן.
אני יכול להמליץ על הקייזרשמרן של גיגיטנא ממש לידך המעלית של הגיגיוך בזולדן, אכן לוקח להם 10-15 דקות להכין, אך הטעם והמרקם האלוהי מפצים על זה.
עוד משהו לגבי הדילמה של שעת הטיסה למינכן - אני מעדיף את שעת הערב, כי אני יכול לבלות עוד קצת עם הילדים וגם בגלל שהכבישים יותר רגועים וכמעט אין פקקים (חשוב במיוחד בטיסות בשבת).
שאלה לי אליך, האם הזמנת מראש או שראית שמצב השלג טוב והזמנת בדקה ה90? בשנים האחרונות מאוד מפחיד אותי להזמין מראש לאתרים נמוכים יחסית אפילו בינואר.
-
טריפאדוויזר הפילו גם אותיויותר מפעם אחת
אגב לדעתי הקיזרשמארן הכי טעים, במסעדה בדרך ל BEST CONECTION בהוכצילרטל, ואני מתעדד לטעום ממנו לפחות פעמיים בשבוע הבא...
-
וואי גם אני שמתי לב שיצאת מהארוןזה בדיוק הכינוי שלך בנייד שלי...
רק חסר שתוסיף גם את התמונה משנה שעברה...
-
הזמנתי טיסה חודשים מראש ומלון בבוקינגעם אפשרות ביטול עד דצמבר.
בסופו של דבר גם גיליתי עצבים חזקים נוכח קריאות שבר של מכרים שהיו נואשים ממצב השלג.
-
לא ידעתי שיש לי כינוי בטלפון שלךואם בענייני תמונות - מתי תחליף את התמונה שלך שלא דומה למציאות?
-
קייזרשמארןהראל, אפשר המלצה מדויקת על איזו מסעדה בהוכצילרטל
שחס ושלום לא אוכל במקום הלא נכון...
-
טוב, מה אני אגיד, הזמנתי קייזרשמארןבחופשתי באוסטריה, ינואר 2013, ולא הבנתי על מה כל הבלגן. אולי אכלתי במקום הלא נכון? אולי לא דייקתי במינוח (אין מצב), אבל יש דברים טעימים מזה.
בפעם הבאה אשמח לנסות שוב, ואולי אבין ממה ההתלהבות.
ארשום המלצותיכם ואטעם בהקדם (זה הכי חשוב).
-
אני מניח שהראל מתכוון לוודלהוטההמסעדה לא "בדרך" לבסט קונקשן, אלא בצד השני. כלומר - כשעולים מהוכפוגן בגונדולה צילרטל שאטל בחזרה לקלטנבך, היא בדיוק מתחת לפסגה, על המסלול האדום מס' 13.
דרך אגב - לטעמי, רצוי לרדת ב-13 השחור ולא ב-13 האדום. בעיקר בסוף היום.
-
שחור במקום אדום זו תמיד עצה טובהכי יש עליו פחות תנועה והמוגולים בסוף היום קטנים יותר
-
שחור במקום אדום זו תמיד עצה טובה -
גם מי שלא מבין בקייזרשמארן מבין מה זה אוכל מקפואבתמצית, הקינוחים האוסטריים המוגשים באתרי הסקי הם אלה:
קייזרשמארן (סמרטוטי הקיסר - האגדה האורבנית היא שזה היה הקינוח היחיד שפרנץ יוזף היה אוכל) - חביתיות קצוצות במזלג (לכן צורתן לא אחידה) עם צימוקים מושרים ברום. מוגש עם רסק שזיפים או רסק תפוחי עץ (אני מחסידי התפוח). מאוד קל להכנה, גם בתנאי שטח על גזיה. דורש הכנה מוקדמת מבעוד מועד, בעיקר בהקצפה של החלבונים והחלמונים בנפרד.
גרמקנודל - כופתה ענקית מבצק שמרים עם שזיף או ריבת שזיפים באמצע שעליה שופכים או חמאה מותכת או שמנת חמה (דיאטטי למהדרין) ופרג.
זאכר טורט - עוגת שוקולד עם ריבת משמשים. למעשה - ספציאליטה וינאי (שם הומצא) ולא טירולי.
אפפל שטרודל - אין מה להכביד מלים.
זלצבורגר נוקרל - סופלה.
מרציפן קרטופל - גוש מרציפן מצופה שוקולד בגודל של תפוח אדמה (לא הקטנטנים שאני עושה בתנור עם שמן זית, רוזמרין ומלח גס - מאלה הג'מבו). אחד כזה מעולה אכלתי בצל אם זה לפני שלושים שנים.
והקינוח הכי טוב - עוד מנה צלעות ו-ווייסביר אצל גסר במיירהופן.
-
מפיינשמקר אחד לשניקייזרשמרן (קשקוש הקיזר) לוקח די הרבה זמן להכין לצערי בזמננו כשזמן שווה לכסף אז משתמשים בכל מיני קיצורי דרך והתוצאה בהתאם. על ההר אני אוהב לאכול גרמקנודל עם רוטב ווניל. לשתייה אני מאוד אוהב ALMDUDLER (המקורי) משקה צמחים שרק אפשר למצוא באוסטריה. גם מאוד אוהב זאכרטורטה המתכון המקורי ומאוד סודי שמור בכספת של מלון זאכר בווינה. יש כמובן המון חיכוים. לפי האגדה הקונדיטור של המלך היה חולה ועוזרו אילתר ברגע האחרון משהו חדש - לשלב ריבה בעוגה נחשב אז מאוד מהפכני והעוגה מאוד הרשימה את המלך ואורחיו. לא יודע מה קרה עם הקונדיטור הראשי כשהוא החלים ורצה לחזור לעבודתו.
-
מסכים עם הכל. כולל רוטב וניל ולא חמאה על הגרמקנודלהשנה, בשל הגלוקוז בדם בבדיקות האחרונות, היה צום סוכרים כמעט מלא. בלי גרמקנודל. בלי משקאות מתוקים. בשבוע שלם שתיתי רק ליטר וחצי בירה ובקבוק אחד רדלר. חזרתי רזה בשני קילו.
-
אם כבר קולות מין העבראז גם אני אצטרף.
פולני, לא הבנתי את העניין של הגבולות. בגלל הפליטים יש מעברי גבול פתאום בין גרמניה לאוסטריה ??
-
משבר הפליטים משפיע על מעבר הגבול ליד זלצבורגבעלת הבית שלי אמרה שיש לצפות עד חצי שעה עיכוב במעבר הגבול בגלל בדיקות דרכונים. דברים דומים נכתבו גם בסנוהדס.
בעלת הבית הציעה לי לנסוע לFreilassing ולעבור שם את הגבול. בתכלס - בהלוך יכולתי להעביר משאית חומרי נפץ או פליטים (או פליטי נפץ) בגבול. אף שוטר לא היה יוצא בסופה שהיתה לבדוק אותי. בחזור שמתי נפשי בכפי (כנראה בגלל שהייתי במצב של התייבשות קלה וחצי אפאטי) ונסעתי ישר על האוטובאהן. היו עמדות ופרוג'קטורים על הכביש, אבל אף מכונית לא נעצרה לבדיקה.
-
גם מי שלא מבין בקייזרשמארן מבין מה זה אוכל מקפואמ. פולני. שתדע שאתה הכרת לי את הקייזרשמרן והגרמקנודל דרך הפוסטים שלך בעבר. ולחשוב שגלשתי 5 חופשות באוסטריה בלי לטעום מהקסם הזה.
כשעוד הייתי טירון, לקינוח במסעדות, הייתי מזמין coop denmark שזה למעשה שני כדורי גלידה - שוקו וניל בכוס. אם מישהו מכיר ויודע איך לעזעזל הם הגיעו לשם הזה - מוזמן לשתף.
-
נכון, לא מדובר בקינוח אבלאף מילה על הטירורלגרוסטל???
אגב באותה מסעדה, שאני טוען בתוקף שהיא בדרך לבסט קונקשיין, (פשוט תלוי לאיזה כיוון אתה גולש), אבל המיקום שהפולני ציין מדוייק, מוגש טירולרגרוסטל משובח וההמלצה היא להזמין מנה של טירולר ולקנח בקייזרשמארן...
בתיאבון!!!
שום דבר שיצא מהמקפיא לא תקבלו במקום הזה...
