תיאור טרק באוורסט סתיו 2013
-
תיאור טרק באוורסט סתיו 2013חלומות הזויים בגבהים
29/09/2013
אני פעם ראשונה בטיול ויתרתי אתמול על צחצוח כי הייתי בגרביים והמים שבחוץ היו קפואים (מאוחר יותר הם באמת קפאו). ה"כיור" בבית ההארחה היה כיור שמחובר לנהר שהוא מי הפשרת שלגים. אני עדיין לא גאה בזה אבל להגנתי יאמר שחוט דנטלי עדיין עשיתי כל יום בטיול. בלילה, כפי שהבטיחה הרופאה הבריטית חלמתי חלומות הזויים שמתוכם אשתף בינתיים אחד. עליתי למונית שירות. לא זוכר בדיוק איפה אולי דרום תל אביב, אולי קטמנדו. אני נכנס ורואה את הנהג יושב, כמו באופנוע ושואל אותו "מה זה?", הוא עונה "זה חדש". אני מתיישב ובפנים יש כל מיני עיצובים מוזרים ותכלס אין שם עוד מקום לשבת. אני רואה מונה, טוב יאללה שיהייה, נמיר - איינשטיין אני אומר לו, בעזריאלי הוא פונה ימינה לתוך החנייה ועושה שם סיבוב מאוד דומה למשהו בתחנה המרכזית אבל מה שבטוח לא ככה נראית החניה בעזריאלי. אחרי איזה סיבוב שהוא פתאום שואל "איך אני מגיע עכשיו?" אני מבין על מי נפלתי ויותר, אני בחור זורם אבל זה הזוי לי מידי אפילו כחלום. היו שם מדרגות ועליתי בהן. פגשתי שם כמה בנות שהכרתי ממלא מקומות שונים בלי שום קשר ביניהן (ממש לא זוכר מי). עליתי עוד קומה מצאתי את עצמי בפארק הירקון עם המוצ'ילה שאח שלי לוקח בנפאל. מחפש את הפלאפון שלי, שאיכשהו היה לי ברור שהוא בתא הצדדי הימני. הוצאתי אותו וראיתי שהוא מחובר לרשת ולאינטרנט נפאליים ויש לי מיליון התראות. הטלפון שלי כזכור, לא יצא מהארץ בכלל. בבוקר כן צחצחתי במים הקפואים אחרי דייסה ויצאנו לדרך."
גם אני כמו שקד וכמו שהבטיחה הרופאה בהרצאה חלמתי במצ'רמו חלומות הזויים שזכרתי מצוין בבוקר.
החלום התרחש בו זמנית בנפאל וישראל והרבה היגיון של אנשים ערים לא היה בו אבל הוא היה ממש חווייתי והרגיש אמתי לגמרי גם אחרי שהתעוררתי..................
הייתה לי איזושהי כוונה ראשונית לשהות עוד לילה במצ'רמו וללכת בשביל שחוצה את DUDH KOSHI
לכיוון DRAGNAG כטיול יום אבל הבנים שלי רצו כבר לטפס לגוקיו.
העליה לגוקיו ממצ'רמו היא כל כך יפה שאני מציע לכל מי שמגיע הפוך מדראגנאג לגוקיו לעשות לילה במצ'רמו או לפחות לעבור בא.
זו לפחות התכנית שלי לפעם הבאה
יצאנו בכיוון גוקיו
-
תיאור טרק באוורסט סתיו 2013עולים לגוקיו
היה שם קטע טיפוס תלול על צלע מתלול שהיה קצת מסוכן בעליה עם קרח קפוא על שביל מסולע שהיה מאוד יפה אבל קצת חששתי ולא צילמתי ולאחריו....
פגישה ראשונה ומרחיבת לב עם אגם 1 ואחריו אגם 2 וגוקיו. מקווה שהתמונות מעבירות משהו
ההר CHO OYU הלבן ברקע השישי בגובהו בעולם 8201
-
תיאור טרק באוורסט סתיו 2013דרור, לא ציפיתי לתשובה כזו מפורטת אבל אתה כהרגלך אדם מאוד נחמד.
אז סליחה שקצת הסטתי אותך מהנושא.
לגבי הצנף או גולני , לשניהם כבוד! -
תיאור טרק באוורסט סתיו 2013אךךךךךךךךךךךךךך העמק הזה, ליד האגם הראשון, עם מגדלי האבנים הקטנים.............. זה מקום שמכווץ את הלב
(או מרחיב... 
) -
תיאור טרק באוורסט סתיו 2013מדהים!
אמנם גויקו לא עשיתי, אבל אחרים בהימליה כן.
שואלים אותי -למה תמיד ההימליה ?
כי אין כמוהם !!
והחלומות
אכן אין כאלה בגובה הים ! -
תיאור טרק באוורסט סתיו 2013תודה לכם..............
צילה, הסיפור על האמא הצרפתיה (המאדם) שהזכרתי קודם שגם עשתה את הפאס כמו גדולה היה חצי רמז
הייתי עובר אותה אותה ואומר משהו כמו:
"בונז'ור מאדם, טרה ביאן מאדם" (זו בערך כל הצרפתית שלי למעט אולי מרסי
)והיא הייתה עונה תמיד משהו כמו:
NO NO NO
MADAM IS TOO TIERED
ו................................
לוקחת עוד נשימה ו............ ממשיכה ללכת
נמשיך אחר כך אבל גוקיו מדהימה ואפילו אני נזכר שלפני שנסעתי פגשתי אצל חברים שני זוגות מבינימינה בגילי שנסעו רק לגוקיו (11 יום לדעתי)
-
תיאור טרק באוורסט סתיו 2013דרור,
מרסי בוקו
קלטתי -
הם יפים הפירנאים - והצרפתים כמו הבריטים הולכים הרבה.גיל - זה מספר- כל עוד שהגוף עושה את העבודה הכל טוב- אבל אכן מרגישים עם השנים את ההבדיל.......
-
תיאור טרק באוורסט סתיו 2013גוקיו
גוקיו שוכנת בגדה המזרחית של אגם 2 (מתוך 5 או 6?) שהוא גם הגדול שבעמק ואולי האגם הגדול בפארק. צבע המים מזכיר את לייק לואיז למי שמכיר ומרחוק זה "לא נראה נפאלי" בכלל. הנוף מדהים וכל חדרי האוכל פונים לאגם בחלונות רחבים. מעל הישוב מתרוממת שפה של עשרות מטרים של שפוכת שהרים ודחף קרחון NGOZUMPA בדרכו החורקת והקפואה למטה.
הגענו לגוקיו כשאנו פוגשים בדרך סינים ויפנים שגם צילמו אותנו אבל גוקיו עצמה "נשלטה" באופן מפתיע על יד ישראלים (יודעים מה טוב או שסתם מקרי?). לפני זה כמעט ולא ראינו ישראלים בטרק או שעכשיו אני נזכר בזוג סטודנטים מירושלים שהיו בירח דבש באוורסט ופגשנו על השביל ליד מצ'רמו. היה נחמד דווקא עם כל סיפורי המטיילים הישראלים שכולם הגיעו מצ'ולה (פאס) וחצו אחריו את הקרחון וחלקם היו בכל מיני ימי התאוששות מפציעות או מחלות שתפסו. רוב הישראלים שפגשנו כמו דורון או בעצם כולם היו כבר בסוף הטרק ואנחנו עדיין בהסתגלות לגובה.
היה קשה לי לנשום במאמץ בתוך הגסטהאוס בהתחלה. חדר האוכל היה קומה מעל חנות (מכולת) והחדר שלנו היה קומה מעל לחדר האוכל והיה קשה לקום ולעלות לחדר. ניסיתי לרוץ במדרגות והרגליים לא שיתפו פעולה. הנחתי לזה. צריך לתת לגוף זמן להסתגל.
אחרי התמקמות והתאוששות ואולי גם ארוחת צהריים עליתי עם שקד אל סוללת הקרחון והלכנו על הסכין כמה מאות מטרים לכיוון מעלה הקרחון. הנופים היו מהיפים שראינו עד אז בטרק. ראינו גם את הכניסה של השביל שהולך מגוקיו לקרחון בדרך לדראגנאג שהיינו צפויים ללכת בה עוד כמה ימים.
חשבנו להישאר 3 לילות לפחות ולא לוותר על ראות טובה מהגוקיו רי שמתנשא מעל גוקיו כי אמרו לי (מישהי ששכנעה אותי לבחור באוורסט על פני האנאפורנה) שזו התצפית היפהביותר של הטרק ועולה אפילו על הקאלה פטר?
"ראינו אגמים מדהימים בדרך אבל הגענו לגוקיו מהר מידי ושוב הרגשתי שלא עשיתי כלום. אז אחרי שהלכנו למקום היחיד עם Wi-Fi בגוקיו סגרנו עליו (מזל שלא הבאתי טלפון אחרת הייתי שותף להתמכרות.) הבחור רצה 6$ לשעה על שימוש (בלי לספק מכשיר) ואחרי התמקחות מרשימה (בלי צחוק) של אלון, הוא הסכים לתת אינטרנט לשני המכשירים ב-70$ לשלושה ימים. אלון התלהב ואמרתי לו שהוא משלם שליש מזה על חודש. בעברית צחה- מונופול. במלון השני בו כביכול היה אינטרנט מרחו אותנו חבל על הזמן, אפילו לא הראו לנו חדר ולא היו סגורים על הסיסמא לאינטרנט, שיחדו אותנו עם מיץ תפוזים חם (???) כדי שנישאר. זה עבד אבל הם עדיין לא היו מוכנים (הם היו שם בשיפוצים ואללה יוסטור). העברתי את הזמן בשיחה עם ישראלית שהייתה במקום, כנ"ל גם במקום בו בסוף נשארנו. בכלל הגוקיו יש כרגע לפחות 20 ישראלים, בזמן הזה בינתיים אבא שלי פגש את ג'ניה, בחור ישראלי ששרף את הטרק. אחרי טיול קצר עם אבא שלי תיאמתי עם ג'ניה שעולים את הגוקיו רי (רי זה פסגה בנפאלית). לקחתי את מעט הדברים שהצלחתי לארגן כי הוא היה לחוץ לצאת ולא היה לי נעים לערב אותו, שתי שכבות ארוכות ודקות עליונות, מכנסיים דקות, גרביים די עבות וחם-צוואר. בואו נאמר שג'ניה יצא מצויד לסקי באלפים. בדרך התברר שג'ניה לומד הנדסה ביו-רפואית בבן גוריון ועלה לשנה השלישית (אני לשנייה). מה הסיכויים?? יש לי הרגשה שהקורס בהסתברות לא יעזור לי לענות על השאלה בסמסטר הקרוב. מהר מאוד הבנו שאת הדיבורים כדאי לעצור וכדאי להתחיל להתרכז בלנשום נטו. הגענו למעלה בבערך 65 דקות עם העצירות. בעצירה השנייה והאחרונה אני לקחתי את ההובלה ודווקא פתחתי פער וחיכיתי. הגענו למעלה ומהר צילמתי כמה תמונות. אחר כך ישבנו ודיברנו שעה וחצי על נפאל והלימודים. פתאום קלטתי שיורד עליי שלג ואני לבוש כמו ביום נעים בחורף בבאר שבע. ביקשתי ממנו שיצלם אותי ליד הדגל הלבן שמסמל את הפסגה. הוא לא רצה ללכת. הוא רצה לתפוס את השקיעה, אני הלכתי כדי לא למות מקור / מחלת גבהים וגם כי בכל מקרה ברור לי שמהפסגה הזאת לא יראו כלום היום, היינו ממש בתוך ענן. את הירידה עשיתי במהירות כדי להתחמם ולרדת בגובה (640 מטר) מהר. הגעתי לקמין של המלון דווקא במצב סביר. התחממתי, שתיתי ואכלתי בסדר הזה. עכשיו 20:00 ובנוהל כבר נשאנו רק עם הפורטרים. בחדר אוכל פה יש תאורה בצורה צלבי קרס. הנפאליים האלה לא מבינים מה קורה עם חצי מהאורחים שלהם. כולם פה קמים בשעות פסיכיות ואני עוד לא השלמתי עם זה.
אסיים עם אנקדוטה על השרפות / סבלים / פורטרים מה שלא יהיה. הם כאמור סוחבים משקלים פסיכיים, עכשיו לא בכל מקום אפשר לשבת בצורה שנח לקום ממנה. נאמר שספק אם אפשר לקום עם משקלים כאלה מהרצפה. אז יש להם מין מקל בצורת "T". הם מניחים אותו על הרצפה וכורעים ברכיים ככה שכל המשקל עובר למקל. ממש אירופה פה. חוץ מזה שמתדלקים את הקמין עם חרא של יאקים. פחות אירופה.
( * הערה: הגובה של גוקיו הוא 4790 מטר מעל פני הים, גוקיו רי הוא בגובה 5430)."
-
תיאור טרק באוורסט סתיו 2013הטיפוס של שקד לגוקיו רי
שקד כבר סיפר את הסיפור אז הנה קצת תמונות שהוא צילם. יש לא מעטים שגם את זה לא רואים ואפילו לא עולים מכל מיני סיבות.
הבחור שעלה אתו היה חייב לעלות באותו היום כי "מיהר" לסיים את הטרק כדי להספיק את האנאפורנה. הוא היה כבר בסוף הטרק ואחרי הצ'ולה פאס ועוד לא סיים הסתגלות לגבהים בגלל הריצה שלו בטרק.
כשחזרנו לארץ הוא ביקש משקד את התמונות שלנו כדי לדעת מה הוא היה אמור לראות.
הוא עומד לנגד עיני כל פעם שמישהו פותח שרשור על איך להספיק את האוורסט והאנאפורנה ב4 שבועות
אני בחרתי לחכות לראות ולהעביר זמן בשיחות תרמילאים בכייף בחדר האוכל
-
תיאור טרק באוורסט סתיו 2013גם אני פגשתי את ג'ניה פעמיים בטרק . בחור נחמד מאוד .
פעם ראשונה בגסטהאוס ב- DEBOCHE ( נמצא אחרי TENGBOCHE הכפר מעל נמצ'ה בזאר שיש בו את המנזר הגדול) .
אני עצרתי שם בגלל שהכפר שוכן כ- 400 מטר מעל מנצ'ה . אז לפי הכללים של התרגלות לגבהים צריך לעצור בטנגבוצ'ה או דבוצ'ה .
ישבנו (הייתי עם שני ישראלים מיהוד) ואכלנו בחדר האוכל ואז נכנס ג'ניה .
הוא אמר שהוא ממשיך לעלות, אז הסברנו לו על מחלת הגבהים . הוא לא היה מודע לזה בכלל . בכל מקרה כיבדתי אותו בכמה חתיכות מומו שהזמנתי .
הוא הזמין רק תה והמשיך בטרק .
בפעם השניה פגשתי אותו ב- LOBUCHE . הוא חזר מגורק שפ , ואני עשיתי שם יום מנוחה לפני גורק שפ . שאלתי אותו על מחלת הגבהים, והוא אמר שאכן הוא סבל קצת מכאבי ראש , אבל הוא שתה הרבה ונח אז זה עבר לו .
הוא הלך מהר מאוד , ואף אחד מאלה שהוא התחבר איתם בטרק לא עמד בקצב ההליכה שלו . כנראה שגם אף אחד לא ניסה . בדר"כ באים לטרק להנות, לא לעשות מסע כומתה מפרך ולשבור שיאי מהירות בהליכה .
-
תיאור טרק באוורסט סתיו 2013תמונות יפות דורון
אני כנראה טועה כי לפי התמונות שלך גוקיו יושבת לחוף אגם 3. יש שם איזה אגמצ'יק קטנטן בהתחלה?
לפי הזיכרון שלי אתה הגעת בערב השני שלנו בגוקיו?, אבל אם היית יומיים אחרי ג'ניה אז זה היה הערב השלישי?
אתה מדבר על קצב ההליכה שלו וזה מזכיר לי שאיך שאלון קלט אותו הוא אמר לי "אבא זה קצין" (במין התרסה כזו כי גם אני השתחררתי סגן) אמרתי לו איך אתה יודע והוא ענה לי "בדוק" לפי הציוד הגיל ומשקפי השמש. שקד אמר לי "חד משמעית קצין וביחידה מובחרת". טוב כמו שכבר הילדים שלי אמרו לי לפני 10 שנים "אתה לא מעודכן" קיבלתי.
אחרי ששקד חזר מהטיפוס הוא אמר: "ברור שהוא קצין, הוא הולך טוב אבל בסוף חיכיתי לו."
כמה שבועות אחרי שחזרנו מהטרק כבר שקד פגש אותו באוניברסיטה ואחרי עוד כמה אינטרקציות הוא אמר לנו שהוא "לא קצין"
-
תיאור טרק באוורסט סתיו 2013האווירה בגסטהאוס בגוקיו
אנחנו התמקמנו ב"ריזורט" של גוקיו ואם למישהו זה מתקשר עם מלון יוקרתי במערב אז ממש אין שום דמיון אבל בגוקיו זה היה הגסטהאוס היקר ביותר וגם אמרנו שהיה לו WIFI שלמרות התלונות של שקד מאוד עזר לנו להיות בקשר עם העולם ובעיקר הבית, שיכול היה לקבל דיווחים תמונות וסרטונים מהאוורסט כמעט בזמן אמתי.
הפתיע שהמלון הזה דווקא הכיל המון ישראלים למרות שהיו גם באחרים מסביב אבל לא באותו הריכוז. הקבוצה הדרום אפריקאית עם המדריך הנחמד ישנו אתנו אבל הצרפתים בחרו מקום אחר לדעתי שהו רק לילה אחד בגוקיו. הדרום אפריקאים תכננו לטפס לרי על הבוקר למרות שהיה ברור שתהיה ראות מוגבלת. אנחנו שידענו על הטיול לאגמים 4 ו5 (וגם ל-6) שמענו מהמדריך הנחמד שאפשר בעיקרון לקבל תצפיות מצוינות מזרחה על האוורסט מאזור אגם 5 והחלטנו ללכת לשם למחרת בבוקר.
הישראלים היו ברובם באמצע שנות ה-20 ויותר, סטודנטים בשנים מתקדמות וכמה דוקטורנטים אפילו ואנשי קבע צעירים בחופשה מהצבא. בקיצור קצת יותר מנוסים מהחייל המשוחרר שקצת עבד במלצרות או עבודה מועדפת. הסיבה היא כנראה שזה טרק יותר יקר.
היו סיפורים טובים של אנשים שבאו מהפאס (צ'ולה) ושיתפו בחוויות ומפגשים מרגשים של חברה שפגשו אחד את השני בכפרים שקדמו לגוקיו בטרק. היו גם מתאוששי מחלות למיניהן שנחו/החלימו "בריזורט" מתלאות הדרך . התחלנו לשמוע סיפורים ראשונים על פאס (לה) אחר, הקונגמה ואפילו סיפורים שגבלו בחוסר אחריות שם על גבול ההישרדות אצלמישהו אבל הפאס התחיל ללבוש הדר, הילה ושם.
אני מאוד התעניינתי גם בחברה וגם בסיפורים שלהם אבל לא היו לי סיפורי פאסים לחלוק והייתי גם יותר מבוגר ואיכשהו הרגשתי שיותר יתאים לי לפתח שיחות עם איזה דני (JACOB?) שחי ועובד בנפאל כבר עשרות שנים ועשה כל מיני פרויקטים. הדני הזה כך היה נראה לי הכיר טוב מאוד את נפאל, הנפאלים והתרבות והיה מאוד מעניין לשוחח אתו. הוא היה רחב ידיעות בצורה מיוחדת וגם מספיק זרוק כדי לחיות את רוב חייו הבוגרים בנפאל. היה גם את דניס האמריקאי לשעבר ההזוי ואומן תיאוריות הקונספירציה העולמיות שחבר אלינו וחיפש אתנו שיחה ותמיד הנהן בהסכמה והגיע אתה מהר ל- OH MY GOD בעיניים זורחות ומשך משם את השיחה לעוד תאוריית קונספירציה חדשה. שניהם לא ממש טיילו אלא בעיקר נפשו ב"ריזורט" הדני קרא ושוחח והגה עם עצמו אבל גם התעניין ושאל וגם דניס חיפש את עצמו. אגב עם דניס ההזוי הזה היו צוות של שני מדריכים ו4 פורטרים שחיכו להוראות הפעלה והיו באים בכל ערב לשאול ולהציע אם מחר זזים. כמו כן הייתה אתו אשתו שהייתה יורדת פעם ביום מאופרת לחדר האוכל ולא ברור מה עשתה ביתר היום (לא הייתה קשורה למקום בשום אופן).
אני קשקשתי עם השניים רבות למרות שאוזן אחת ועיין תמיד היו כרויות לכיוון הישראלים שסיפקו עוד אינפורמציה וחוויות מעניינות. מה שמאוד הפתיע אותי זה שהילדים שלי בחרו לשבת איתי ולשמוע את הדני בעל הידע הנרחב בהמון תחומים וגם לשמוע את דניס גונב את השיחה לקונספירציות שלו או לשחק אתו שח ועוד משחק שבנפאל קוראים לו טייגר ועז הרים (דניס טוען שהוא לא יכול לחזור לארה"ב כי הוא מבוקש שם וחי באיזה אי אקזוטי שכחתי באיזה אוקיינוס ולא ברור מאיפה כל הכסף שלו). התפלאתי שבני לא התערבבו יותר בצעירים הישראלים אבל האמת היא שהם היו הכי צעירים שם.
שהינו בגוקיו 4 לילות וזו בעצם התחנה הארוכה ביותר שהייתה לנו בטרק
-
תיאור טרק באוורסט סתיו 2013טיול יום לאגמים העליונים
די קליל מבחינת המאמץ עם צ'ו יו בוהק מלפנים.
בדרך הלוך עברו אותנו זוג נפאלי שאסף גללים של יאקים ואנשים נוספים לא ראינו עד שחזרנו לגוקיו
"30.09.2013
לילה לא צ'ופר עבר עליי. קמתי ב-03:15 ולא נרדמתי אחר כך. זה השיגעון הזה של כולם ללכת לישון פה ב-20:00 ולרצות לקום כל פעם יותר מוקדם, כאילו גם ככה שעון נפאל ולא מקדים את ישראל בשעתיים וארבעים וחמש דקות. ככל שידוע לי זאת המדינה היחידה שיש לה הפרש שעות לא שלם משאר העולם. אחרי הרבה מאמץ התחלנו את הטיול ב-05:50. "
-
תיאור טרק באוורסט סתיו 2013"ראינו אגם יפה מאוד ובשלב מסויים ראינו לראשונה בטיול את האוורסט. האגם השני היה עכור אבל היתה קצת מעליו נקודת תצפית מעולה וצילמנו תמונה של האוורסט עם אחיו, נפוצה. "
אחרי טיול בוקר יפה במעלה העמק מצאנו את נקודת התצפית היפה עליה דיבר המדריך הנפאלי................................
ישבנו כשעה מול הנוף הפתוח שלהקרחון וההרים
-
תיאור טרק באוורסט סתיו 2013חזרה מהטיול לאגמים
חזרנו בדרך היפה וקיבלנו זווית שונה על האגמים העליונים.
לאגם 4 עם הקירות המשוננים יש גם טיול יום קצת יותר מאתגר שמטפס על חלק מ"השיניים" הסלעיות. אחד הבחורים הישראלים היותר רציניים הלך לשם לבדו לפי תיאור בלונלי פלאנט (חברו היה עדיין באיזו החלמה) וחזר עמוס חוויות. נשמע מרתק אבל כנראה גדול עלי?
חזרנו ואני זוכר שצילמנו גם חוגלות בכניסה לגוקיו אבל לא מוצא את התמונה.
בגסטהאוס ראינו פנים מוכרות וגם קצת חדשות.
אם אני לא טועה הדרום אפריקאים ירדו מהגוקיו רי לאחר שלא ראו הרבה והיו צריכים למחרת לפי התכנית להמשיך לפאס. עדיין המדריך עזר לנו והראה לנו מהחלון הרחב את השביל שעולה לרנג'ו פאס (לה) שחשבתי ללכת אליו אם ימשך הערפל בבוקר.
עוד בגסט האוס פגשנו אב חיפאי "חדש" עם שתי בנותיו שבאו מהצ'ולה פאס (לה זה פאס בנפאלית כך שלמעשה השם הוא צ'ו אבל צ'ולה נשמע יותר טוב
וגם יכול להישמע מוכר למי שהיה בבוליביה). היה נחמד לקשקש ולשתף חוויות ובת אחת אפילו הכירה את אלון.הם תכננו להמשיך למטה עוד באותו היום וכך היצאו אחרי שיחה לדרכם עם המדריך שלהם והפורטריםהתמונה החשוכה יותר היא מהבוקר של אותו היום
אגב אני חושב שהאוכל בגוקיו היה בסדר גמור. בעקבות הישראלים האחרים התחלנו להזמין גם פיצות (ששקד לא אוכל מטעמי טבעונות) ופסטות. אלון גם העז (תמיד יותר מאיתנו ולא רק באוכל) לאכול שם גם בולונז .....
"הייתי אומנם גמור מעייפות אבל לפחות העלייה לגוקיו רי לא עשתה יותר מידי בעיות ובטווח הבינוני עזרה אפילו. חזרנו ל"מלון" והתקלחתי במקלחת מאוד טובה, יחסית לנאפל. מיד הרגשתי יותר טוב, המרק גם קצת עזר. אבא שלי ואלון הזמינו מרק שהרגיש כמו לשתות רוטב צ'ילי חם בקערה. בקיצור, מוזר מאוד. וגם היה בו מלפפון חמוץ, בכלל האוכל בנפאל לא להיט, אבל פה בפרס אפילו פחות. המקום הזה הוא כביכול ההכי "על רמה" שהיינו בו בינתיים. אז הנה כמה דברים שהם פחות: השירותים נמצאים שתי קומות מהכיור הכי קרוב, לחדרים יש ריח חזר של אוכל הודי / נפאלי. המשכתי לקרוא וישנתי שנ"צ. "
-
תיאור טרק באוורסט סתיו 2013הליכה לרנג'ו פאס
"01/10/2013
קמנו כדי לצאת לרנג'ו לה במטרה לעלות אותו לחזור אותו. החברה' במטבח בשביתה אקראית לא סיפקו לנו את ארוחת הבוקר המתוכננת אז אכלתי חטיף אנרגייה (אבי ואחי ויתרו) ויצאנו לדרך. התברברנו הרבה מאוד והסוף הגכנו לשביל וראינו את הדגלים המסמנים את הפס (אוכף) בין שני ההרים. השביל לא היה ברור, היה מלא סלעים חלקים מחצי סנטימטר של שלג ובלי ראות בכלל. החלטנו לוותר וב-10 בבוקר כבר היינו חזרה ב"ריזורט".)
היום גם היה צפוי להיות מעורפל (לא זוכר איך זה נחזה) אבל רצינו ראות טובה בגוקיו רי והיינו מוכנים לחכות. בונוס נוסף הוא שהשהיה ב4800 מטר בלילה בגוקיו עם הליכות ביום מצוינת להסתגלות. אז הלכנו לרנג"ו ביום אפור שגם הפך קצת מושלג בהמשך. סה"כ הליכה לא קשה בלי תרמילים אבל הכי טכנית בקטעים מסוימים שהייתה לנו עד שם
הגענו עשרות מטרים מהפאס אבל השלג הפך כבר יותר רציני ואפילו אלון הגשש שלנו לא מצא את סימוני השביל אל הדגלים. הפך חלק וקר ומכיוון שממילא לא היינו רואים הרבה מלמעלה וויתרנו וחזרנו (אמרו לנו שזה מאוד יפה וגם משם ניתן לראות את האוורסט ביום טוב והתמונות של שחר מדגימות את זה יפה). סה"כ טיול הסתגלות יפה עם זוויות חדשות על גוקיו והכנה לבאות מבחינתנו
-
תיאור טרק באוורסט סתיו 2013הטיפוס לגוקיו רי
אני שוב לא זוכר איך אבל הבוקר השלישי שלנו בגוקיו היה אמור להיות בהיר וכך היה. התעוררתי עוד באמצע הלילה וראיתי כוכבים שזה סימן מעולה ואחרי זה התעוררתי להשכמה ששמתי יצאתי וראיתי שמיים נקיים לחלוטין. איזו התרגשות.
רצתי להעיר את אלון וגם את שקד כדי להגיד לו שכדאי לו לטפס עוד פעם. הם קמנו והתארגנו אבל לא מספיק מהר ובזבזנו דקות יקרות. יצאנו החוצה בין האחרונים לדרכנו. אני מצרף שוב את התמונה של צ׳ו יו עם הענן מתחתיו כדי להסביר מה קורה בבוקר ממוצע אפילו שמתחיל בהיר.
הענן הכבד מהקור של הלילה יתחיל להתחמם ולעלות כאשר השמש תעלה ותתחיל לחמם אותו. בנוסף גם הסלעים הקרים שרטובים מהטל של הלילה יתחילו לשחרר אד ממסך מרגע שקרני השמש הראשונות יכו בסלע.
המשמעות היא שבשביל להנות מראות טובה בפסגה, צריך להתחרות מי יעלה יותר מהר. אנחנו או האד והעננים. האמת היא שהיותר חרוצים והכי רציניים פשוט עולים בחושך ולא מחכים לאור. (כל הגרמנים שעולים עם פנסים ושמחכים לאור ראשון עם חצובות מוצבות אבל גם כמה ישראלים חרוצים).
למדנו את זה ועשינו (חלקית
) אחר כך בצ׳וקונג ובטיול משפחתי בלאנגטאנג אבל באותו בוקר עדיין היינו די טירונים ועצלנים וכל מה שנשאר זה ללכת מהר להסתכל על האד ולקוות. אחרי כ20 דקות עקפנו זוג ישראלי נחמד רציני ומאוד מלומד עם ידע רב על אזור האוורסט שהיו איטיים אבל מהווים בעיני דוגמא עילאית להתמדה ולהנאה ממה שאפשר. כבר ידעתי מסיפורם על הקאלה פטאר שלוקח להם הרבה יותר זמן מאחרים לטפס אבל הם לא מוותרים ותמיד עולים עד הסוף (אני מאוד מעריך את זה כי אני ואישתי וויתרנו בהרבה טיפוסים והליכות בטיול הגדול שלנו בדרום אמריקה כי היה קשה).
אחרי עוד כמה דקות אלון קצת האט. עצרנו וחיכינו. הוא התיישב 20 מטר מתחתינו. ירדנו אליו והוא נראה די חולה ואמר שהוא סובל מכאבי בטן (שקד אחר כך יגיד שזה בגלל הבולנז
). אחרי שהיה ברור שהוא לא ממש יכול ללכת ולהספיק אמרתי לו שאעלה איתו למחרת אם ירגיש טוב ושירד למלון. אני ושקד המשכנו מהר למעלה והגענו דקות ספורות לפני שהערפל השתלט על הפסגה לשבוע ויותר.
הגענו למעלה ב58 דקות למרות כל העיכובים כשהשיא הרשום בגסטהאוס היה 42 דקות.
זהו הסתגלנו לגובה
-
תיאור טרק באוורסט סתיו 2013תמונות ממש יפות . גם בתמונות שלך רואים שהכפר גוקיו נמצא באגם השלישי .
אין לך תמונה של הפסל של האלה בפסגת הגוקיו רי ?
אני עליתי לפסגה ולא לקחתי איתי אוכל\סנדוויצ'ים כמו שאנשים מסודרים עושים .
נשארנו בפסגה כשלוש שעות בתקווה שהערפל יימוג . היה קר מאוד והייתי רעב,
אז אכלתי כמה חטיפי אנרגיה ושוקולדים שהנפאלים שמים לאלה כמנחה .
אני לא מתגאה בזה (בלשון המעטה) , אבל צריך לשרוד איכשהו .
אחר כך , לפני שיצאתי לטרק בלנגטנג, קניתי בסופר מרקט בקטמנדו הרבה
חטיפי אנרגיה, עוגיות ופירות יבשים שיהיה לי לכל הטרק .
-
תיאור טרק באוורסט סתיו 2013גוקיו רי
(תאור יום קודם אחרי החזרה מהרנג'ו)
"פגשתי שני ספרדים וקשקשתי איתם בספרדית לטענתם יפה ותקנית אך איטית. קראתי עוד קצת בספר שלי והלכנו לאכול דאל-באט אצל מישהו אחר כי כבר הבנתי שפה הוא לא משהו. היה אחלה ואפילו גרגירי חומוס בקארי. החלפנו עצות בין ישראלים, בשלב מסויים 80% מהחדר אוכל היה ישראלים וזה היה די הזוי. הספקתי להתקלח בדיוק לפני שהמערכת חימום שלהם שבקה חיים, אלון לפניי ולאבא שלי היה פחות מזל. המשכתי לקרוא קצת, חייב להודות שבאיזשהו מקום יצאה לי נפאל מכל החורים, אולי זה סתם מצב רוח רע, אתוודה שזה גם היה לי בלילה הראשון בקטמנדו. מחר יום חדש, אולי בטעות גם יהיה לי לילה נורמלי של שינה. אבא שלי ואלון עולים מחר לגוקיו רי, ללא תלות באיזה ראות תהיה. אגב הראות, שאמורה להיות טובה בבוקר היתה פחות טובה היום ואתמול בבוקר, מאשר שלשום בצהריים (מתי שעליתי). אם תהיה ראות אעלה או אם לא אשן, בכל מקרה אני ארוויח. אסיים בעוד אנקטודה על נפאל. הנפאליים לא יודעים חשבון. "עד כמה?" אתם שואלים?? אם למשל תקנה שני בקבוקי מים ב-100 רופי כל אחד, הם יוצאים מחשבון כדי להגיד לך כמה יצא. הם גם לא שמעו על העניין הזה שאם אתה קונה יותר, אמור לצאת לך פחות יחסית. עולה יותר להזמין קנקן תה מאשר את הכוסות שאתה יכול להפיק ממנו. אגב תה, התמכרתי פה לתה ג'ינג'ר."
"02/10/2013
שוב קמנו מוקדם אך הפעם אני דווקא התלהבתי. עולים את הגוקיו רי, ומשום מה התרגשתי למרות שזאת לא הפעם הראשונה. אחרי התה התחלנו לעלות. בדרך אלון הרגיש רע ורצה לעצור ובעצתי בסוף ירד חזרה כדי לשתות עוד תה. אבא שלי ואני הגענו למעלה והראות הייתה טובה אך לא מושלמת. "
דורון
אני מהטיול לאוורסט קבוע עם תמרים ושקדים מהארץ.
זה שוקל המון אבל שווה את משקלו בזהב במיוחד כשהסתובבתי עם טבעוני (למרות שדאל-באת זה לא רע, זה לא מכסה ארוחות בוקר). מאז זה תמיד הדבר הכי כבד בתרמילים שלנו ותמיד יש לי "מנה יומית" בתיק היום שום חטיף לא עושה את העבודה של תמרים ושקדים, גם לא "חטיפי האנרגיה המקצועיים".
-
תיאור טרק באוורסט סתיו 2013גוקיו רי
שהינו למעלה מעט כי מהר מאוד התערפלה לנו הראות.
שקד ירד מהר לראות מה שלום אלון ואני קשקשתי שם עם איזה גרמני עם חצובה שכבר צילם הרבה אבל קיווה לקבל עוד כמה תמונות.
כמו שאמרתי קודם ההר התערפל לשבוע לפחות.
היה לנו מזל.
עשיתי את הדרך למטה ......
