תיאור טרק באוורסט סתיו 2013
-
תיאור טרק באוורסט סתיו 2013יום מנוחה והתאוששות בגוקיו אחרי הטיפוס
"ירדתי כדי לבדוק מה קורה עם אלון ושתינו תה עד שאבא שלי חזר עם המפתחות. החלטנו לקחת יום מנוחה כדי לתת לאלון להתאושש. סיימתי את הספר שלי "The Gun Seller" , סוחר / מוכר הנשקים, אין לי מושג איך תרגמו את זה. בכל מקרה ספר טוב, מותח וגם משעשע מאוד.
ניסיתי לשחק נגד אבא שלי בלי המלכה ודחקתי את המלך שלי לפינה כדי לשמור עליו. בסוף, למרות שהפכתי את המשחק וכבר הובלתי משמעותית, הפסדתי בדיוק בגלל שהיה דחוק בפינה. רעיונות להמשך היום בינתיים אין לי, כנראה אתחיל את הספר השני שלי, את הטיולי יום בגוקיו כבר חרשתי.
האמת שנחמד פה, גם יש חוגלות וציפורים קטנות שאני לא יודע לשייך. צמחים למשל כבר אין פה, קצת עשב ירוק בשביל היאקים, עוד 200 מטר בגובה גם את זה אין. בזמן שאלון ישן שנ"צ, אבא שלא ואני הלכנו לאכול צהריים במקום שכן יודע מה הוא עושה (יחסית לנפאל, כן?). פגשנו שם גרמנים, סינים וצרפתים, ושוחחנו בעיקר עם הגרמנים. אנחנו כבר כמעט מקומיים בגוקיו ונותנים עצות לכולם. חזרנו ל"ריזורט" ולמדתי שני משחקים מבחור אקטיביסט אמריקאי כזה שכבר לא יכול לשהות בארה"ב מחשש שיזרקו אותו לכלא. מסוג האנשים שחשבתי שנעלמו לפני לפחות 30 שנה. בקיצור, היפי, (למרות שהוא לא מסמפט את הכינוי) בשם דניס. משחק אחד הוא נמרים ועיזים וקשה ככה להסביר אותו. השני נקרא לפי "give away chess". המשחק מנוהל בדיוק כמו שח רק שהמטרה היא להפסיד את כל הכלים שלך. כמובן שאם אתה יכול לאכול, אתה חייב לאכול. יש לו הרבה תאוריות נחמדות, על פציפיזם ושוויון, אבל הוא לא טבעוני. מפתיע."
מצאתי את החוגלות.
בתמונות של הגסטהאוס אפשר לראות את משחק הלוח "נמר וגדי" ששקד מדבר עליו כשהוא משחק עם דניס ועם אלון
זה אגב משחק נפאלי (אולי לא במקור) שלימד אותנו בעל הבית וגם שיחק עם הבנים שלי ועם דניס לא מעט.
אלון נשאר די חולה.
כבר מזמן הפך סחבק של "איש ה-IT" של הריזורט והיה יושב איתו בחדר "המחשבים" וההטענות לראות ביחד משחקי ליגה ספרדית (דרך לוויין בגובה 4800)
אני דווקא אוהב את ה"הווי" של הגסטהאוסים. שותים, אוכלים, פוגשים ומקשקשים.
רגוע ומעשיר.
מרגע שחזרנו הלך והתערפל והתקרר והתקדר בחוץ וכבר לא ראו את האגם מהחלונות
-
תיאור טרק באוורסט סתיו 2013שינויים בתוכנית
שלג התחיל לרדת לפרקים. לא שלג שממש נערם אבל בהחלט כזה שמצנן את האוויר ומעכיר את הראות. בתוך גוקיו הכל התנהל כרגיל אבל למיטב זכרוני קצת התרוקן. לא מעט אנשים עזבו באותו הבוקר. מכיוון נמצ׳ה לא הגיעו או הגיעו מעט אנשים ואילו מצ׳ולה הגיע זוג ישראלי ללא פורטרים די הרדקורים שתארו את המעבר בפאס כדי קשה ודיברו על שלג שהלך והתחזק אחרי שעברו את הפאס.
אנחנו ממילא החלטנו לא ללכת באף כיוון באותו היום כי אלון לא הרגיש טוב. התחזיות דיברו על סופה שנכנסת והתחיל להתגנב אצלי החשש מפני הליכה וחציה של צ׳ולה. חשבנו על אלטרנטיבות והמפה הראתה שאפשר להגיע ללובוצ׳ה גם אם יורדים חזרה עד פורצה טנגה ומשם חותכים לפורצה ועולים ומתחברים דרך פנגבוצ׳ה לנתיב המוכר של EBC.
בנוסף אם כבר יורדים חזרה אז עולה האפשרות ללכת לצ׳וקונג ואולי לחצות את הקונגמלה. הקונגמלה לא היה בתוכנית המקורית אבל הסיפורים גם של דורון שחצה שם הלהיבו את הדמיון.
למיטב זכרוני השארנו את ההחלטה לבוקר אבל היו כבר ספקות רבים לגבי הצ׳ולה.
-
תיאור טרק באוורסט סתיו 2013מחליפים כיוון -> גוקיו לפורצה
"
03/10/2013
שיחות קולחות עם דניס וJacob (היפי דני) הובילו אותנו ללהישאר ערים עד השעה המטורפת של 21:30. בבוקר קמנו בלי לחץ וגילינו שגוקיו כוסתה שלג בלילה והיד עוד נטויה. הסתכלנו בתחזית וראינו שהשלג צפוי להמשיך. קיבלנו החלטה לא לעשות את הצ'ו לה אלא לעקוף אותו בדרך שתאריך לנו ביום (ממילא בשלג כזה לא ניתן לעבור בו). לאחר פרידה מדניס, יעקב ואנשי המלון ואנשים נוספים שסבלו אותנו ארבעה ימים, החלטנו לצאת לדרך ולרדת בגובה, על מנת לברוח מהשלג. ברחנו מהשלג והגענו לגשם ועשינו הפסקת צהריים / התייבשות בלוזה, שבין מצ'רמו לדולה. התחלנו לראות צמחים שוב שזה היה נהדר ושינוי מרענן. גם ראינו צבי נפאלי. לא בטוח שזה היה השם הרשמי של החיה הזאת, אבל לא ידענו איך לקרוא לה והיא היתה מאוד חמודה. עד פורצה טנגה למעשה חזרנו על עקבותינו ושם במקום לעלות למונג-לה, התחלנו לעלות (לא פחות) לפורצה. אעשה קצת סדר מכיוון ששמות הכפרים באיזור מבלבלים. טנגה - כפר לא קיים. פורצה טנגה - כפר בעמק, פורצה - כפר על הר. הגנו עייפים ומיוזעים ומצאנו את "פורצה ריזורט" שמנוהל על ידי אחותה של בעלת "גוקיו ריזורט". המקום קסם לאלון ולי מיד. ראשית, היום הוא יומו התשיעי של המקום, אז הכל חדש ונקי. חדרים ורודים עם שמיכות לבבות (זה נשמע כאילו אני צוחק, אבל אני לא). חדר אוכל נחמד מאוד עם סלט ירקות (שלא אכלתי כבר שבוע). בחוץ שדות יפים של כרוב וחסה, ויאקים מסתובבים בכפר כאילו הם בעלי המקום (לא בטוח אם הביטוי קיים בעברית). פורצה הוא לא כפר הנמצא על השבילים המרכזיים, אנחנו פה לבד, כאמור שהם חיים בעיקר מחקלאות. הדאל-באט מצויין (למרות ששרפו את העדשים קצת) והסלט גם, מכפר על הכל."
התחלנו לרדת מהשלג של גוקיו למרות שאלון עוד היה די חולה כדי לא להיתקע. לא היו לנו מספיק נתונים בשביל לדעת שאין בזה סיכון אבל זה היה הרבה פחות מסוכן מלחצות את הקרחון ןלטפס את צ'ולה באותו היום. בסופו של דבר זה לא היה מסוכן.
אלון התעקש לקחת את התרמיל הגדול וגם הכתיב קצב מהיר. אני לא חושב שעצרנו עד לוזה והגענו די רטובים אבל האש בערה שם והאוכל היה בסדר. אחרי הפסקה די ארוכה יצאנו שוב בכיוון מטה וכשהגענו לפורצה טנגה כבר היינו די עייפים. נשארו לנו "רק" 400 מטר של טיפוס בגשם טורדני ביער שהיה עוד "יער מכושף" (ראו את שקד מכושף בתמונה). הגענו שעה לפני החושך לפורצה והיה כבר די קר ונכנסנו לנוהל הרגיל של חיפוש גסטהאוס (התרמילים ליד הסטופה היפה) בכפר חקלאי גדול ויפה שלא היו בו מטיילים.
אני חושב שלא ראינו מטיילים כל היום למרות שרובו היה על ציר די ראשי.
אלון ושקד מצאו לנו גסט האוס חדש ומצוין שבנו הזוג בכספי התשלום של הבעל על העפלות קודמות לאוורסט (פעמיים נדמה לי).
פורצה אם אני לא טועה הוא הכפר בו הכי הרבה אנשים טיפסו לאוורסט
אגב מעבר מונג נמצא ממש מעבר לנהר מול פורצה
-
תיאור טרק באוורסט סתיו 2013"04/10/2013
היום הבוקר ה-11 בטרק 20 יום שלנו, כלומר חצי ממנו הסתיים, לפחות מבחינת הזמן. קמנו ואכלנו ארוחת בוקר, בשבילי דייסה והסלט יאקים המקומי המשובח. אפילו ראינו את הבת של בעלי הבית קוטפת לנו ירקות. גם ליטפתי יאק, יש תמונות. אלון ממש לא מרגיש טוב ונמצא במיטה. אם תשתפר הרגשתו, נמשיך לדינגבוצ'ה. אחרת, אבא שלי ואני נעשה טיול יום ונישאר כאן עוד לילה. מבחינתי זה סבבה, ולו רק בשביל הסלט. שכחתי לספר על המקלחת פה. היא מאוד חדישה ויפה ולא מגבילה אותך בחום של המים (אני מת על להתקלח עם מים רותחים). יש רק בעיה אחת קלה, מה שדוחף את המים בצינור זה בעיקר כח הכבידה. לכן, מצאתי את עצמי מתקלח בכריעה. עדיף זרם חזק מאשר לעמוד. יש פה איזה קטע בנפאל שכל אחד שפותח בית הארחה צריך לעשות כל מיני קורסים של בישול, עזרה ראשונה (כולל טיפול במחלת גבהים) וכו'. הם תולים את התעודות שלהם במסעדה ושמתי לב שבעל הבית פה הוא הרפתקן במיוחד, וטיפס את האוורסט שלוש פעמים. אבא שלי ואני הלכנו לטיול קצר בו ראינו יאקים, ילדים שמעיפים עפיפונים, אנשים אופסים תפו"א, ומנזר שהיה סגור. אלון התעורר ועשה קצת קולות של ללכת לדינגבוצ'ה, אבל בתכלס גם הוא וגם אבא שלי לא היו מוכנים בריאותית בשביל זה. העברנו את היום בקריאה, דיבורים עם עצמנו ובעל הבית, שחמט, כוסות תה וסלטי יאקים. מחר פנינו לדינגבוצ'ה ואולי אפילו צ'וקנוג, הכל מותנה בהרגשה הטובה של כולם. לסיום, חידה שקיבלתי אתמול מדניס ופתרתי במהלך ההליכה של אתמול, היום אימתתי את הפתרון אך לא אעשה "ספויילר". יש לך 12 מטבעות שמתוכם 1 מזוייף. המוזייף הוא או כבד או קל יותר מכל האחרים. יש לך מאזניים בהם מותר להשתמש שלו שפעמים. כיצד תמצא את המזוייף??"
גם ביום הזה ירד גשם רוב היום וכשהפסיק טיילנו קצת בכפר
אגב לא זוכר שהייתה לי שם בעיה בריאותית ???? אלון אכן היה חולה.
דיברנו רבות עם בעלי הבית ואפילו לקחתי על עצמי לבדוק אם הבן שלהם שלמד אז בקטמנדו יכול ללמוד בהמשך באוניברסיטה בארץ אבל אין אשרות סטודנט לנפאלים
-
תיאור טרק באוורסט סתיו 2013פורצה לצ'וקונג
נדמה לי שכבר הספקנו ללמוד מהמארחים שלנו שלוקלה "נסגרה" ואין טיסות בגלל מזג האוויר.
לא זוכר מתי זה הוחלט אבל נשמע לנו הגיוני לעלות לצ'וקונג ולא לגורק שפ כל עוד מזג האוויר סגרירי. סוער לא היה בשום צורה אבל קר וגשום ואפור עם ראות מאוד מוגבלת וכנראה שזה מה שעצר את הטיסות.
אלון שעוד לא החלים לגמרי מבעיות הבטן שלו (אכל רק מרק ואורז בפורצה) שוב לא וויתר על התרמיל הגדול ושוב הוביל אותנו בקצב מזורז על השביל לפנגבוצ'ה שהוא שביל יחסית טכני וצר ותלוי על מדרונות תלולים בלהטוטי בניה של הנפאלים באיזור. רוב היום היה מעונן וזרזף עלינו גשם טורדני שהרטיב את פלג הגוף התחתון לגמרי (הנעליים שלי לא חדרו).
זה יום שבתאוריה אמור להיות מרהיב בנופים ובמיוחד של אמה דבלם ההר הדו-דבשתי הפוטוגני ברקע של הערוצים הגועשים. אנחנו ראינו בעיקר עננים וערפל אבל שמחנו ללכת ושמחנו לטפס והרגשנו טוב.
אני זוכר מצויין את השלג הרציני שירד בצ'וקונג כשהגענו ואלון ושקד הלכו לחיפוש גסטהאוס ואני חיכיתי ב"צל אחד הבתים". יום ארוך אבל כבר לא קשה לנו יותר
"05/10/2103
קמנו שוב בפורצה ריזורט והפעם גם יצאנו לדרך. טיפסנו לפאנג'בוצ'ה, שם עשינו עצירת תה. המשכנו לטיפוס לדינגבוצ'ה, עוברים גשרים וחוזים וביאקים מפגינים זריזות רגליים ויכולת טיפוס סלעים מרשימות. עשינו עצירות דאל-באט ואינטרנט בדינגבו'צה. בצער רב ויגון קודר גררנו את אלון לצ'וקונג.. השמועות על האינטרנט התבררו כשקריות, השמש לא זרחה פה ארבעה ימים ועל כן גם החנונים קוראי הספרים קצת מאוכזבים. מקלחת תהיה רק מחר כי היום יש פה מלא אנשים, לא ברור למה, נראה שאפילו לא כולם מתכננים לעלות את הצ'וקונג רי (הפסגה הגבוהה במסלול שלנו). אז אחרי ארוחת ערב, אנחנו מקשקשים עם זוג אוסטרי ומחזיקים אצבעות שיהיה מחר יום בהיר. עוד תהייה לגבי נפאל, למה יש אפשרות תמיד לנעול דלתות מבחוץ? זה במיוחד בשביל ילדים משתטים או משהו."
-
תיאור טרק באוורסט סתיו 2013קצת לגבי מחשבות Wi-Fi וסלט
מחשבה תכופה שהעסיקה אותי זה כמה חבל שאשתי לא איתנו במקומות המדהימים שראינו (ובינתיים עברתי רק על חלקם). מאוד קיוויתי למרות שלא נתתי לזה סיכוי גבוה לעשות איתה טרק כלשהו בנפאל.
זה לקח שנה וחצי עד לפעם הראשונה והצלחנו בזה וזה ממש כייף לשנינו.
מנגד לא מעט פעמים בטרק אמרתי לעצמי וגם כתבתי לאשתי שזו הפעם האחרונה שאני יוצא עם שקד ואלון לטיול כי היו לא מעט חיכוכים ועל שטויות. כמובן שהיום אנחנו זוכרים רק את הדברים הטובים אבל ברגעי האמת אפילו היה משברון אחד ששקד החליק בתאור שלו ואציין אותו כשיגיע הרגע כדי להסביר החלטה.
החיכוכים היו באמת על שטויות
. אלון התרגז לא פעם שאנחנו עושים שיקולים של טבעונים (סלט ובחירת מקום לאכול) בגלל שזה חשוב לשקד ושקד בתורו התעצבן שבוחרים גסטהאוסים שיש בהם Wi-Fi שלא עניין אותו.
צריך גם להסביר שלאלון היה מאוד חשוב הWi-Fi כי הכיר חברה ממש בשבוע שלפני הנסיעה ורצה לשמור על קשר כמה שאפשר בעוד ששקד בדיוק נפרד מחברה.
בכל מקרה כמו שאמרתי כבר, היום אני זוכר בעיקר רק איך יפה הם הסתדרו דיברו בינהם שיחות לעומק, עזרו אחד לשני ושיחקו שחמט ונמר ועז.
-
תיאור טרק באוורסט סתיו 2013"
06/10/2013
היום קמנו לצ'וקונג מכוסה בשלג, הבנו שאין מה לעלות לצ'וקונג רי אז החלטנו לקרוא קצת ואז לספר קצת את צרכי ה-Wi-fi של אלון. עוד לפני זה פגשתי בחור גרמני והפסדתי לו פעמיים בשח-מט. לפני ארוחת הערב החזרתי את כבודי עם נצחון. בצ'וקונג אין אינטרנט אז עשינו טיולון לדינגבוצ'ה אל הזאת שאכלנו אצלה אתמול. הדאל-באט שוב היה מצויין אך הפעם האינטרנט לא עבד. אלון המסכן נאלץ להסתפק בחיבור מפוקפק ומתנתק במקום אחר בכפר. חזרנו והתקלחתי לראשונה בצ'וקונג. אתמול בעלת הביתה לא רצתה לתת לנו להתקלח (הפסד שלה, אנחנו רק משלמים על מקלחות ולא על החדר). היה לראשונה גם חם וגם זרם חזר, אך אנשים גבוהים ממני יאלצו להתכופף. לאלון ולי יש תחרות שאנחנו מנסים למצוא את הדברים הכי לא קשורים בתפריט. הוא התחיל עם "Tuna cheese sandwich" תחת "Yak Steaks/Pizza". אני עקפתי אותו עם "Sneaker Roll" ו-"Mars Roll" תחת הכותרת "Spring Roll". לבסוף אלון ניצח כשמצא "Popcorn" ו-"Apple Pie" תחת "FRIED MOMO". עכשיו אנחנו יושבים במסעדה המחוממת של המלון ובחוץ אין זכר לשלג של הלילה וגם הראות השתפרה פלאים. מחר אנחנו עולים את הצ'וקונג רי בשאיפה גם לעבור את הקונגמה לה ואולי אף להגיע עד גוראקשפ. נשארו שבעה ימים לטרק וכנראה רק שניים - שלושה עם ראות טובה אז ננסה לנצל אותם כמה שאפשר. בקרוב אפרוש לספר של "La Casa de Los Espiritús" , "בית הרוחות" בתרגום חופשי. עוד משהו מעניין בהימליה, בכל מסעדה ובית הארחה כתוב הגובה שלה. לפעמים יש פערים של עד 200 מטר בין מקומות שנמצאים באותו גובה. סוג של עניין של גאווה כזה. תארו לכם היה כתוב על כל מסעדה בתל אביב : "0 מטר מעל פני הים"."
-
תיאור טרק באוורסט סתיו 2013תכנית ליום הליכה
אז אחרי הבוקר המושלג והצהריים בדינגבוצ'ה, ישבנו לתכנן את יום העזיבה של צ'וקונג.
כמה גורמים השפיעו על התכנית:
1. מזג האוויר היה צפוי להתבהר
2. אלון הבריא לחלוטין ופשוט רץ בדרך לארוחת צהריים בדינגבוצ'ה
3. הרגשנו שמזמן סיימנו את ההסתגלות לגובה ואנחנו בכושר טוב
4. עד אז לא זכינו בתצפיות מושלמות והיינו קרובים לכמה נקודות שיא בטיול: צ'וקונג רי, הפאס קונגמה לה, גורק שפ והבייס קמפ עצמו. רצינו למצות עד תום את הימים הבהירים.
אי לכך החלטנו לשנס מותניים ולעשות באותו היום גם את הטיפוס לרי וגם את הפאס = 2 X טיפוסים של מעל 800 מטר ל~5550 מטר באותו יום. ידענו גם שבירידה מהפאס מצפה לנו קרחון שצריך לחצות וידענו שזה די קשה מסיפורים אבל לקחנו את זה כאפשרי.
עוד "הגדיל לעשות" אלון שידע שיש WI-FI רק בגורק שפ ואין בלובוצ'ה הקרובה והנמוכה יותר והציע ש"אם כבר" אז בואו נעשה עוד שעה הליכה (כך חשבנו) ונסיים את היום בגורק שפ.
הסכמנו וסיכמנו
טוני "הבחור" הגרמני היה פנסיונר בתחילת שנות ה60 בכושר בינוני ו"ראש קליל" שהלך בקצב שלו מג'ירי. הוא היטיב לשחק שח עם אלון ושקד ןחיפש את חברתם בכל רגע פנוי.
-
תיאור טרק באוורסט סתיו 2013צ'וקונג רי
יצאנו בחושך לפי תיאור שקיבלנו אבל די מהר הבנו שאנחנו לא מוצאים את הגשר שהיה אמור להיות על הנחל. חצינו את המים הרדודים הקפואים וטיפסנו די מהר למרות שקצת נרטבנו.......
יש שתי פסגות נמוכה וגבוה ואחרי שעה קלה של טיפוס כבר ראינו את הנמוכה לימיננו. והתלבטנו אם לעלות אליה או להמשיך לגבוה. אלון שרצה להגיע לגורק שפ באותו היום אמר משהו כמו "אם עולים לזו אז לא עולים לגבוהה יותר". אני ושקד לא ענינו כי רצינו לזכות בנוף המרשים לפני שבאים עננים (כך חשבנו שיגיעו כמו תמיד). פנינו לפסגה הנמוכה והגענו ממש עם אור ראשון. הנוף היה מרהיב......
"
07/10/2013
קמנו בחמש בבוקר כדי לצאת לצ'וקונג רי. היה מזג אוויר מדהים, שזה נשמע סתמי, אבל אל ראינו אור שמש ארבעה ימים. צ'וקונג, על אף גובהה הדומה לגוקיו, מאוד טבעונית וגם יש לה פרי מקומי בשם "Seabuckthorn" שאותו טעמתי. חמוץ ודי מעניין אבל אבי ואחי נלחצו והשביעו אותי לא לקטוף אותי פירות לא מוכרים מעצים. עלינו ובדרך קצת נספגו הנעליים והגרביים במי נהר קפואים. לרי יש שתי פסגות ועלינו קודם לנמוכה יותר. הייתה תצפית מרגישה, 360 מעלות של ראות. לוצה, אמה-דאבלם ועוד מלא הרים. המשפחה לא הייתה שותפה לרצוני לעלות לפסגה הגבוהה, אז עליתי לבד. המצחייה כן דעכה ובשלב מסוים גם לא היה אפשר לתקוע את המקלות הליכה באדמה כי היתה קפואה. פגשתי בדרך את אחד הספרדים מגוקיו. (*הערה: הצ'ו יו גם נצפה מצו'קונג רי) קשקשתי איתו עוד קצת בספרדית, הפעם הרגשתי שהיא טובה יותר. הוא סיפר לי שבקאלה פאטר לא הייתה ראות בכלל, מה שגורם לי לשמור על החלטת העיקוף שלנו. אנחנו נהיה בקאלה פאטר מחר או מחרתיים, וכמה שזה שווה, בינתיים יש תחזית טובה. לא רציתי להשאיר את המשפחה מחכים יותר מידי, אז עקפתי אותו והתחלתי להגביר קצב. פסגת הרי מלאה סלע שחור וקפוא. משם תצפתתי ללוטסה, נפוצה, עוד הרים ואגמים, וקיר הקרח של לוטסה. את המצלמה אבא שלי רצה לשמור אז כל שנותר לי מהחוויה זאת התצפית והשיא האישי שלי בגובה מעל פני הים. 5546 מטר לפני המפה, טיפוס של כ-820 מטר). בדרך למטה פגשתי שוב את הספרדי ועודדתי אותו קצת לגבי ההמשך. כשירדתי לפיצול בין הפסגות, אלון ואבא שלי כבר לא היו אז המכשתי לרדת באיזשהו שלב דיי שחיתי באגם. הגעתי לצ'וקונג ספוג מחצי הברך ומטה. הורדתי את הנעליים והגרביים כדי שיתייבשו בשמש והורדתי ברכיסה חצי מהמכנס. הסתובבתי קצת בצו'קונג יחף ועם בגדים קצרים."
בקיצור, אלון טען שסגרנו אתו שלא עולים והוא לא מוכן לעלות ושקד שלא היה מוכן לוותר על הטיפוס והתצפית עלה לבד וראה את קיר לוצה במלוא הודו אבל לא הייתה אתו המצלמה ואחרי שחיכינו לו 40 דקות,(אני נאלצתי להיות תקוע באמצע וניסיתי לשכנע את אלון לעלות ללא הצלחה) ירדנו לחכות לו בצ'וקונג
פספוס אמתי, של תצפית מלאת הוד ולא הרווחנו מזה אפילו דקה
-
תיאור טרק באוורסט סתיו 2013הטיפוס לקונגמה לה
קשה להפליג ולהגזים ביופי של ההליכה הזו!.
השמיים הכחולים שהיו לנו כל היום רק הוסיפו להרגשת ההתעלות ואני חושב שלכולנו זה היום שצרב הכי חזק את הזיכרון בנופים פראים,צבעים מרהיבים שמשתנים עם העליה, בבדידות מזהרת (2 אנשים כל היום) ובקשיחות של הטבע שלא ראינו עד ומאותו היום ואנחנו עברנו בכל זה.
עזבנו את צ'וקונג.......................
"יצאנו ולקונגמה לה אחרי ארוחת בוקר. בדרך ראינו נופים מדהימים, דומים מאוד לאלה מהצ'וקונג רי. למעשה, בין שני הטיולים, מפריד מעט מאוד מרחק אווירי, אבל הרבה עמקים. את לוטסה רואים מאוד קרוב, עד כדי כך שקשה להאמין שהוא במאת גבוה מאיתנו ב-3000 מטר. הטיול היה הקשה ביותר שלנו עד כמה ועוד עם תיקים גדולים."
-
תיאור טרק באוורסט סתיו 2013אל הקונגמלה
-
תיאור טרק באוורסט סתיו 2013ה"קיר" אל הפאס
"הרבה פעמים חשבנו שהגענו לפס והסתבר שלא סוף סוף ראינו את הדגלים המסמלים את הפס ונפתח גם נוף מדהים ואגמים מרשימים."
אתה מסתכל על הפסגות המשוננות שמקיפות אותך ותוהה איפה אפשר לעבור כאן? ואז באה עוד עליה ואולי מפה נראה משהו? ועוד עליה ועוד כפל קרקע ועוד חציה של פלג ונאדה אין פאס?.
בסוף הגענו לאגם קטן ויפה שמאחוריו קיר שחור. אימצנו עוד קצת מבט וראינו דגלים אבל איך אפשר להגיע לשם?
המשכנו ללכת על השבילכדי להקיף את האגם ואז ראינו משהו זז באזור הדגלים. דמויות, או סתם תעתוע?
אחר כך הסתבר שזה היה צמד של שרפה צעיר ומצויד כנראה המדריך עם אירופאי למראה מדוגם שטסו מולנו בירידה עם תרמילי יום כאילו הם גולשים על שלג.
הם היו עטופים היטב, נדו בראשם למולנו והמשיכו לגלוש למטה במהירות ונעלמו..........
-
תיאור טרק באוורסט סתיו 2013גם כשאני הגעתי לשם לא הבנתי איך אפשר לעלות .
הייתי לבד לגמרי , ראיתי את הדגלים של הפס , ולא הבנתי מאיפה עולים .
התחיל לרדת שלג, שמרטיב את הסלעים וגורם להם להיות חלקים ומסוכנים להליכה, אחרי התלבטות של כרבע שעה לא היתה בררה, החלטתי על מקום מסויים עליתי .
פחות או יותר ליד האגם יש מנחת של מסוקים . עיגול גדול של אבנים עם צלב בצורת X מאבנים בתוכו . כשראיתי את זה חשבתי לעצמי שמסכן מי שזקוק לחילוץ שם . עד שהמסוק יגיע יקח המון זמן . הרי אין שם קליטה סלולרית, ואם רוצים להזמין מסוק מישהו צריך ללכת חזרה לצ'וקונג או ללובוצ'ה וזה לוקח לפחות 3 שעות .
לי היה קשה מאוד חציית הקרחון לפני לובוצ'ה . הייתי לבד שם , לא ראיתי שביל מסויים שהולכים בו , ידעתי כמובן את הכיוון , אבל התברברתי בתוך הקרחון .
כמה פעמים נאלצתי לטפס על גבעות (לא גבוהות) תלולות מאוד שהאדמה שם מידרדרת , אין במה להאחז, ואני עם תיק ששוקל 16 ק"ג .
בסוף התנחמתי במשפט : "מה שלא הורג מחשל" .
-
תיאור טרק באוורסט סתיו 2013הטיפוס על ה"קיר"
אני שהייתי עם תרמיל קטן יותר הובלתי את ההליכה בעליה מרגע שעזבנו את צ'וקונג ועד לאגם.
ברגע שזיהינו את הדגלים מעל הקיר, אלון עבר אותי, שעט קדימה והסתער על השביל. רגע אחד הסתובבתי לעזור לשקד במשהו ואחריו אלון כבר "נבלע" בקיר.
הלכנו עד לקיר והתחלנו לטפס בשביל הצר שעולה בין הסלעים השחורים. השביל היה מכוסה שלג מאתמול וראינו קצת עקבות שמשכו אותנו ל......"דרך ללא מוצא".
חזרנו אחורה שקד ואני וניסינו לראות אם פספסנו משהו ולא מצאנו את הפספוס. היינו כבר באמצע הגובה וידענו איפה הדגלים אבל שביל לשם לא היה. צעקנו לאלון שהיה פחות מ100 מטר מעלינו אבל הצעקות נמחקו על ידי הרוחות המטורפות שנושבות שם ולא היה סיכוי שישמע. אמרתי לשקד שיישאר במקום ועליתי בטיפוס ממש דוך דרך הסלעים (הייתי צריך להשאיר את התרמיל בדיעבד) שהיה די מסוכן.
הגעתי אחרי רבע שעה לדגלים ולפאס ולאלון שלא הבין איפה אנחנו וחיכה כבר 20 דקות בקור מקפיא. שלחתי אותו למטה להביא את שקד ושניהם עלו ב"דרך המלך". (את הדגלים ברוח צילמתי בעליה שלי ואת שקד ואלון צילמתי מהפאס למטה)
לאלון חוש התמצאות וגישוש מולד והוא לא התברבר אפילו לרגע.
נפגשנו כולנו בפאס בתחושת התעלות והשתאות אל מול הנוף של הפסגות הפראיות ולצלילי שריקות הרוח שהיא גם קרה מאוד בגובה שמתקרב ל-5600 מטר
דורון
כמו שאמרתי לך כבר פעם ולמרות שאתה ואחרים "עשיתם" את זה, אני לא ממליץ לעשות את זה לבד. במיוחד את הירידה והקרחון שעוד נגיע אליהם
-
תיאור טרק באוורסט סתיו 2013קונגמלה
מקום נידח,קשוח ויפה שמרגיש לאנשים כמוני כמו גג העולם.
שהינו שם כרבע שעה בעיקר לחילוץ אברים וכמה צ'ופרים. תמונות, סרטונים שצילמנו וחוויה בלתי נשכחת עבור שלושתנו לכל החיים.
גג העולם, כבר אמרתי?
-
תיאור טרק באוורסט סתיו 2013דרור - כל הכבוד על התמדה
גג העולם כך מרגישים הרבה בהימליה.
מה גובה הגג ״שלכם״ ?
-
תיאור טרק באוורסט סתיו 2013הי צילה
5560 מטר (תלוי איפה מסתכלים
) אבל הוא הגבוה מכל הפאסים וגבוה גם מקאלה פטאר -
תיאור טרק באוורסט סתיו 2013הירידה מהפאס
אז כמו בטיפוס לגג העולם האמתי האוורסט שנמצא אולי 10-15 ק"מ מהקונגמה אז גם כאן הירידה מסתבר קשה יותר מהעליה.
זה לא שלא אמרו לנו את זה קודם על הירידה והקרחון אבל כשאתה עומד על הפאס ורואה את לובוצ'ה 2-3 ק"מ ממך אז אתה ממעיט בערך הירידה.
אז ככה, הצד המערבי של הפאס לכיוון הקרחון מקבל הרבה פחות שמש ולכן במקרה שלנו עוד היה מכוסה בהרבה שלג שירד בבוקר לפני שהגענו שעוד לא התמוסס. בנוסף אין שביל "כבוש" ויורדים רוב הדרך על אבנים מרוסקות בגדלים משתנים וכל העסק עם השלג הופך מאוד חלקלק. צריך להוסיף לזה ירידה תלולה של 700 מטר שבה פתאום השרירים בולמים ובזהירות שלא להחליק והעסק מסתבך קצת. אני ואלון התרסקנו כמה פעמים ובמזל גמרנו רק עם חבלות כואבות וזהו.
מסיימים את הירידה המאוד קשה הזו (שגם אין בה איפה לעצור)מול סוללה של אולי 100 מטר שחוצצת בדרך המטפסת אל הקרחון וכל הזמן צריך לחפש סימונים (מגדלי אבנים) כי אין ממש שביל ואז לסיום קרחון חלקלק של מאות מטרים מרובב בבולדרים שאסור לאבד בו ריכוז לרגע. מזל שהיה לנו את אלון איתנו שכל פעם מצא את הסימונים מחדש.
הגענו ללובוצ'ה בשעה מספיק מאוחרת כדי להבין שאין מה להמשיך לגורקשפ (וטוב שכך).
היאק המדהים מצולם כבר ברגיעה שאחרי הירידה מהקרחון דקות ספורות מלובוצ'ה.
שתי המלצות:
1. לכו לפאס הזה!. הוא מדהים וחוויה בלתי נשכחת.......
2. לא חייבים לחצות את הקרחון וללכת על הצד המערבי של הפאס אבל מי שמתכוון לעשות הכל שלא ילך לבד. אפשר להגיע לפאס מהכיוון המזרחי הקונבנציונאלי (כמונו) שהוא לדעתי מרהיב עיין אפילו בהשוואה ליתר הנופים והשבילים שיש לפארק הזה להציע ופשוט לחזור חזרה לצ'וקונג או דינגבוצ'ה.
זה מה שאני מתכנן לעשות עם אשתי ועם שרפה שיעלה איתנו.
"אחרי הרבה התברברות והכוונות מאלון, הגענו למעלה. טרפנו קצת צ'ופרים והתחלנו לרדת מהר כי היה קפו למעלה. הצד הלובוטצ'אי של הפס היה מלא שלג, בניגוד מוחלט לצד הצ'וקונג'. עברנו שם על סלעים רטובים ומחליקים, דברים שעל פחות מהם, החלטנו להסתובב ברנג'ו לה. התחלתי להתנשף כמו מטורף מרוב פחד וכאילו זה לא הספיק, כשירדנו את ההר גילינו שיש קרחון ענק במפריד בינינו ללובוצ'ה, בשלב זה כבר ויתרנו על להגיע לגוראקשפ. אלון הוביל אותנו במקצוענות על סוללת הסלעים, תוך כדי שאני כמעט מת לפחות מיליון פעמים. מקווה שהפחד שורף קלוריות או משהו. הגענו ללובוצקה ואחרי סבב מצאנו אתהמקום המיועד. המקלחת פה לא מספיק חמה לפי אלון אז ויתרתי. מקלחת מקררת זה ממש לא הקטע שלי בחיים. הדאל-באט פה טעים ויותר מזה לא צריך. מחר בתכנון ללכת לגוראקשפ ולאוורסט בייס קאמפ, אם תהיה ראות אז גם לקאלה פאטר. אחר כך כבר מתוכננת ירידה וחזרה."
-
תיאור טרק באוורסט סתיו 2013לובוצ'ה לגורקשפ
". הלילה ישנו שלושתנו באותו חדר לראשונה מאז קטמנדו. סימפוניית נחירות הטרידה מעט את מנוחתי אבל הצלחתי לישון לא רע בסוף. קמנו ברגוע ויצאנו לגוראקשפ. היום שוב היה יום מושלם מבחינת ראות ונהנינו מאוד מהדרך."
-
תיאור טרק באוורסט סתיו 2013גורקשפ
ה"כפר" הגבוה בטרק. כמו נמצ'ה באזר זוהי נקודת ציון חשובה בטרק.
הרגשה טובה להגיע לשם ועוד יותר כשהשמיים כחולים
