פוסחים על הפסח בפלופונס (2016)
-
מחוז מאני הלאוקונילאחר השיט הרגוע והמהנה נסענו בחזרה לאריאופולי וממנה חצינו את האצבע
הפלופונסית , שהיא בעצם חצי אי, לכיוון מזרח.
זה המקום להקדיש מספר מילים לאזור שנקרא- חבל מאני או ליתר דיוק- מחוז מאני הלאקוני. מחוז זה הוא בעל תנאים טופוגרפים קשים: המסלע קשה, מעט אדמה פורייה וחופי ים מפורצים. תנאים אלו הקשו על אויבים מבחוץ (כמו: העות'מאנים והגרמנים) להשתלט על החבל. התושבים עצמם, שנודעו כאנשים קשים ובמסורתם הם צאצאי הספרטנים, התבצרו בבניינים שנראים כמגדלים חסרי חלונות. בזמן שלא ניהלו מלחמות עם אלה שניסו לכבוש אותם, ניהלו מלחמות עקובות מדם בינם לבין עצמם, על כל פיסת אדמה פורייה. היום כאז, קשה להתפרנס באזור זה, ורוב התושבים עזבוהו, כך שיש מגדלים נטושים. חלק מן המגדלים הפכו לצימרים (לא בדקנו...אני לא ישנה במקום שאין בו חלונות...)
כפי שכבר ציינתי, כול נותני שירותי התיירות אדיבים, דוברי אנגלית ודברנים. כאשר נהג המונית, שלקח אותנו באתונה לתחנת השכרת הרכב שמע שפנינו לטיול בפלופונס, הוא סיפר שהוא נולד וגדל בכפר Kokkala וחובה עלינו לבקר בכפרו. קיבלנו את הצעתו. וזוהי תמונת המקום.
נ
-
Porto Kagioעל פי המלצתה החמה של ענת, נסענו דרומה לכיוון פורטו קאיגו .
בכביש המתפתל המוליך אליה אפשר לראות את הים משני הצדדים,וזו חוויה נהדרת.
גם כאן הכפר היה שומם מאנשים.
-
ואטיה (Vathia)עזבנו את פורטו קאיגו ונסענו למקום הלינה הבא שלנו, אשר לו ציפיתי בקוצר רוח! ואכן היה למה לצפות!
בדרך חלפנו על פני ואטיה (Vathia) , כפר מגדלים מיוחד על פי מיטב המסורת של האזור.
-
מיסטראס ( Mystras )נילי,
תודה רבה על הפירגון לבלוג שלי
. ממשיכה ללוות אותך בהנאה רבה.יפעת
-
תודה רבה!יפעת- יופי שאת עוד כאן! פרגנתי לך, כי הבלוג שלך מעניין ומקסים!
רציתי מאוד להגיע למפלי פולילימניו, כאשר ירדנו מההרים לכוון קלמטה, אבל בן הזוג היה עייף, וטען בצדק שהבטחתי לו טיול רגוע בקצב יווני, כך שויתרתי.
גומלת לך בפרחים בשיר עתיק למנגינה יוונית.
נילי
-
קואיטה- Koitaמי שמכיר אותי, יודע, שאני מייחסת משקל רב למקומות הלינה שלנו. הם חייבים להיות קטנים ועם ייחוד . אני משקיעה זמן רב בחיפושים אחריהם, ולעיתים משנה את מסלול הטיול בעקבות בחירה במקום שמרשים אותי במיוחד. כך היה לגבי מקום הלינה הבא, Citta dei Nicliani ברגע שראיתי את תמונת המקום, ידעתי, שאגיע אליו.
זהו מלון בוטיק קטן יפיפה, השייך לטניה,לבעלה השף- אליאס ולבנם פאנוס . ברגע הראשון שטניה שמעה שאנחנו ישראלים, יצאה מגדרה. מסתבר שהשחקנית ליאורה ריבלין והיא הן ידידות נפש, וטניה אמורה לבקר בארץ את ידידתה בחודש נובמבר.
המלון מורכב ממספר מבנים קטנים, שבהם חיה המשפחה ולנים האורחים, וגם ממגדל טיפוסי לאזור המאני, שאף אותו ניתן לשכור. לא נכנסתי למגדל, אך ניתן לראותו באתר המלון.
ראשית התקבלנו בחדר המרכזי, שהוא מבנה נפרד שקירותיו עשויים מזכוכית, ומשמש כחדר האוכל וגם כחדר הסבה. העיצוב שלו יפיפה! הוא כולל אוסף ספרים,פריטי אומנות וכלים עתיקים. כדי הפרחים מלאים בחרציות מקומיות .ומה שבלט במרכז שולחן הזכוכית הגדול היה הספר הבא:
גם החדר שבו לנו היה מעוצב להפליא.
בחצר יש פינות ישיבה שונות עם שולחנות זכוכית כפולה, כאשר בין הזכוכיות מוצגים עיתונים ישנים מן המחצית הראשונה של המאה ה-20. לא יכולנו להשתמש בכיסאות הנוח מול הנוף או בפינות הישיבה, כי נשבה בחוץ רוח עזה.
בונוס נוסף הוא ארוחת הערב,וארוחת הבוקר היוצאות מן הכלל, שמכין אליאס.זה היה מקום האירוח היחיד בטיול זה, שרוב חדריו היו מאוכלסים באורחים בריטים, אורחים גרמנים וגם זוג יווני.
נילי
-
קואיטה- Koitaנילי, נראה שלנתם במקומות קסומים, אני מיד שומרת אותם במעודפים לפעם הבאה.
-
יפה היקרה!יפה- אשמח , אם תגיעי לקואיטה. כך אגמול לך על עזרתך בהכנת טיול זה!תישארי עימי כבר מספרת על המקום,שבזכותך הגעתי אליו.
מקדישה לך שיר ישן, ואצלנו בבית מאוד אהוב, של להקת "בנה של אפרודיטה" עם הזמר היווני דמיס רוסוס.
נילי
-
בדרך ל- Monemvasiaעם בוקר נפרדנו מטניה. היא נתנה לנו במתנה שתי שקיות של מלח שאספה מן הים בחודש אוגוסט. לפני כן קיבלנו בעת עזיבתנו: מרנה -בקבוק גדול של מים מינרליים, מהעובדת במאזראקי גסטהאוס-שקית של תפוזים, ומאנג'לינה -עוגה עגולה. לא זוכרת טיול, שבו קיבלנו תשורות פרידה כמעט מכול בעל מלון/דירה....
נסענו לעבר גיטיו, ועצרנו בטיילת שלה, ומאוחר יותר צפינו גם בשפת הים ממזרח לה.
-
Monemvasia-(גיברלטר של יוון)נסענו ל- Monemvasia
.מונמווסיה(תרגום: כניסה יחידה) היא מצודה ביזנטית מימי הביניים, השוכנת על צוק באי, המחובר לחוף הפלופונסי ברצועת חוף צרה, שאורכה כ-400 מ', בעבר היא הגנה על הנמל של מיסטראס הביזנטית.
אין כניסה למכוניות לעיר, שצמחה בשטח המצודה, אלא חונים לצד הכביש המוביל עד לכניסה לעיר. הגענו לכאן ללון על פי המלצה חמה של יפה, שזה היה מקום הלינה המועדף עליה בטיולה לפלופונס לפני 3 חודשים.
לפני כן לא העליתי בדעתי ללון כאן, כיון שיש להשאיר את המכונית עם רוב החפצים בצד הכביש, ולארגן תיק קטן ללינת הלילה, שעימו יש לצעוד לתוך העיר העתיקה..כמו כן זה היה נראה לי מקום תיירותי מידיי. בסופו של דבר קיבלתי את עצתה של יפה, אבל הזמנתי לינה במלון שונה מן המלון שיפה לנה בו,, לאחר שבדקתי היטב שב- Malvasia Traditional Hotelאשב במרפסת החדר ואבהה שעות בנוף ...
-
Monemvasia-(גיברלטר של יוון)למרות שיפה כתבה לי היכן לחנות, בן זוגי לא האמין שכך סתם לצד הכביש יש להשאיר את המכונית עם חפצינו.אז נסענו עד לכניסה לעירהעתיקה, ורק אז הוא הבין, שעלינו לחזור אחורה מאות מטרים למקום פנוי לצד הכביש, ושבאמת עלינו להשאיר את המכונית עם מזוודותינו לצד כביש הגישה ללא כול פיקוח.
עלינו ברגל לפתח העיר והלכנו למשרד של המלון, שנמצא ממש ליד הכניסה, בעוד המלון עצמו נמצא בקצה השני של העיר הקטנטונת. החדר שבחרתי ללון בו היה נהדר, כי הוא בעצם שני חדרים+מרפסת הצופה לים. גם היחס וארוחת הבוקר היו מצוינים!
טיילנו כמובן גם בעיר, שהיא ממש קטנה, ובמשך כשעתיים גג אפשר למצות אותה.המזל היה שיפה שכנעה אותי שיש ללון בה, כי ביקור קצר בה לא היה מאפשר לנו להנות באמת מן המקום.
-
Monemvasia-(גיברלטר של יוון)נילי, שמחה ששמעת בקולי, מקום קסום ביותר אבל כמו שכתבת, לא רק למעבר, אלא לפחות ללילה אחד. ורצוי לבחור חדר עם מרפסת הפונה לים.
גם לנו הייתה כזו כמו שלכם...
ממליצה לבלות במקום זה שלא בעונת התיירות (יולי אוגוסט) שכן אז המקום הומה תיריים ומאבד, בעיני, את השקט הקסום של המקום.
-
Monemvasia-(גיברלטר של יוון)
נילי
-
Monemvasia-(גיברלטר של יוון)כל כך קרוב וכל כך יפה...
תמונות מקסימות.
-
Monemvasia-(גיברלטר של יוון)מדהים! כמה יופי! אני הולכת ומשתכנעת שלא מיסטראס ולא מונמבסיה מתאימות לטיול משפחתי באמצע אוגוסט.
-
Monemvasia-(גיברלטר של יוון)ערב טוב נילי
פתחתי הערב את המחשב כדי לתכנן מה אני עושה מחר בין הרים לעננים וראיתי שאת משדרת חוויות מהפלפונס.
שמח שקבלת העצה לנסוע מנפפליו לדרום דרך ליאונדס.
לישון במונומבסיה צריכה להיות חוויה רצינית. כל הכבוד על ההשקעה בלסחוב מהאוטו מה שצריך כי מתנתקים מהעולם. איך שלא יהיה מונומבסיה היא פנינה תיירותית !.
לילה טוב מהדולומיטים
רנצי
-
Monemvasia-(גיברלטר של יוון)נילי יקרה לי, הגעתי בגלל אורי ונשארתי בגלל יוון היפה שלך ,
יוון שאני כל כך אוהב ,
אותה ואותך.
תמשיכי
מוטי.
-
תודה חברים!יפה- שמחה שאהבת את התמונות. אני בכלל לא יודעת לצלם, והגיע הזמן להחליף את המצלמה. אלו צבעי המקום שעושים את התמונות.
ציידת-הקיץ הזה צפוי להיות מאוד חם. תבני את הטיול שלך עם מקומות מוצלים בקרבת הים והמים. מיסטראס ומונמווסיה יחכו ....
רנצי-תיארתי לעצמי שאתה מטייל בתקופה זו של השנה. מקווה שהשמיים מחייכים אליך ואל ליאורה בדולומיטים. ושוב תודה עבור העצות החכמות!
מלאך- אתה משהו מיוחד!יש לך כשרון ייחודי למצוא את המילים הכי מרגשות, ובכלל התגעגעתי אליך. מאז סיפור הטיול בקובה, דממת..
מקדישה לכם את התרגום העברי לשירו של מנוס חאג'ידאקיס ,שהושר בזמנו על ידי שלישית גשר הירקון, אבל בשל ההקלטה הגרועה, בחרתי בגרסה הנהדרת של אריק איינשטין.
נילי
-
דמיטסנה שבמחוז ארקדיה ( Dimitsana)למחרת נסענו לכיוון צפון מזרח לכפר דמיטסנה שבמחוז ארקדיה. לפי התכנון הראשוני היינו אמורים להתחיל את הטיול בכפר זה, ולישון את שני הלילות האחרונים בנאפפליו, כיון שהגיוני להגיע לשיאי הטיול לקראת הסוף, אבל ראיתי שהזדמן לנו לטייל במקביל לשבוע שלפני הפסחא האורתודוכסית, משמע: לצפות בטקס של יום שישי הטוב. לפיכך הפכתי את התכנון, וכיון שלא ידעתי מתי צפוי הטקס, נסענו לדמיטסנה כבר ביום חמישי. ורק בה לנו שני לילות רצופים. הנוף ההררי כמובן היה שונה לחלוטין ממה שראינו עד אז, ולי היה חבל שעזבנו את חוף הים.
-
דמיטסנה שבמחוז ארקדיה ( Dimitsana)הגענו לכפר מן הכניסה הדרומית. הדרך המתפתלת בהרים הייתה יפה. בדרך עברנו דרך סטימינצה (Stemnitsa)., שהוא כפר לא פחות יפה מדמיטסנה, אך לא מצאנו היכן לחנות כדי לטייל בו...וכך גם למחרת כאשר שבנו אליו...(יש חנייה מחוץ לכפר, ואז יש ללכת....)
הגענו לדמיטסנה ל- Amanites Guesthouse
לקח זמן עד שחנינו לשביעות רצונו של אריס,בעל המקום, כי יש רק 5 חניות למלון שבצלע ההר , ויש לתמרן את המכונית, כדי שלכולם יהיה מקום. אריס בעל המקום התגלה כמארח למופת. למלונו הקטן מגיעים ישראלים רבים בעיקר בתקופת חגי תשרי, והוא מעורה בנעשה בישראל. מיד הוא רשם לעצמו את שמותנו הפרטיים כדי שיוכל לפנות אלינו באמצעותם, ולא ישכח.
ראשית הוא לקח אותנו לראות את חדרנו. בחדר לא היה קומקום, כאשר בן זוגי שאל האם אפשר לקבל קומקום, התשובה הייתה, שאין להם קומקום לאורחים, אבל מיד הועברנו לחדר גדול יותר עם מטבח צמוד...
אריס עשה כול מאמץ כדי ששהייתנו תנעם לנו, וכמובן שאין זה הוגן להשוות בין מלון כפרי למלון הממוקם מול הים או למלון הבוטיק של טניה, בכול זאת התחושה הייתה ששיאי הטיול מאחורינו.
