איך מגיעים לבוראנו (או סיפור קצר על וונציה):
-
איך מגיעים לבוראנו (או סיפור קצר על וונציה):בבוראנו, כשאתה רוצה לצבוע את הבית שלך. אתה מקבל מהעיריה רשימת צבעים מותרת על מנת לשמור על הצבעוניות של האי.
ואני שואל: גם צריך לתלות כביסה בצבע מסויים?
-
איך מגיעים לבוראנו (או סיפור קצר על וונציה):אכלנו סלט לארוחת צהריים וחזרנו בוואפורטו לוונציה.
-
איך מגיעים לבוראנו? קשה אתך, קשה!הסיפור כל כך יפה, זורם ונעים, לא אפייני לכם בכלל. בלי 'תקלות' ובלי 'צרות', זה ממש לא אתם,,,,
-
איך מגיעים לבוראנו? קשה אתך, קשה!אוי ונציה ונציה
כמה יפה !!!
כמה בא לי שוב...
מקסים ותמונות נהדרות !!!
-
איך מגיעים לבוראנו? קשה אתך, קשה!אלעד,
אני מתמוגגת מהתמונות הצבעוניות. טרם הייתי בונציה, חשבתי שהיא שוקעת אז ויתרתי, אבל התמונות שלך (בעיקר של בוראנו) עושות לי חשק.....
אהבתי את הסיפור על הקהילה היהודית בונציה וכעת אני מחכה לסיפור על המרתון בטרוויסיו.
-
איך מגיעים לבוראנו (או סיפור קצר על וונציה):התמונה של החתול הג'ינג'י סוף אבל סוף הדרך!
מתמוגגגגגגת -
איך מגיעים לבוראנו (או סיפור קצר על וונציה):סיפור מדהים, על בתי הכנסת....
בטוח שביקרת בוונציה ולא בחלם? -
איך מגיעים לבוראנו (או סיפור קצר על וונציה):צפריר- למה אתה מעיר את ה
? טפו טפו.איריס- תודה. באיזה חודש את ביקרת בוונציה?
מיקה- וונציה באמת שוקעת אבל זו לא סיבה לא לבקר אותה.
ג'ני- גם החתול התמוגג מהשמש הנעימה של חודש מרץ. ידעת למה את שולחת אותנו לבוראנו.
ורד (מקודם התבלבלתי עם השם שלך. סליחה) - גם אנחנו לא הבנו. בהתחלה שאלנו במלון על המסעדה "גם גם" והפקידה אמרה שהיא לא יודעת כמה הם כשרים ויש להם את ההשגחה שלהם...
-
איך מגיעים לבוראנו (או סיפור קצר על וונציה):מה נאכל לשבת? האפשרויות הן:
- בבית חב"ד
- ארוחה בשרית במסעדת "גם גם"
- ארוחה חלבית במסעדה "גימל" במלון. בלי תפריט. השף קובע את התפריט ומכין את הארוחה מראש. חשבנו לעצמנו מה יכול להיות רע בארוחה חלבית באיטליה? דג בשמנת, פסטה מוקרמת, לזניה ועוד מטעמים איטלקיים...
החלטנו להזמין ארוחת ערב במסעדה "גימל" וביום שבת נאכל בבית חב"ד.
הארוחה התחילה לא טוב: צלחת עם שלושה סוגי דגים. סרדינים מסריחים. סלמון מעושן וקשה כמו סוליה ועוד דג לא מזוהה.
מנה שניה מרק תפל מירקות שימורים צפים במי אבקת מרק.
מנה עיקרית: דג טונה מתובל בקטשופ ותפוחי אדמה מאודים. בקיצור נפילה ועוד שילמנו על זה 36 יורו each. גם כל הישראלים האחרים יצאו עצבניים מהארוחה הזאת. חוץ מזוג אחד שהתלהב מהאוכל ואפילו ביקש את המתכונים. (כי הם היו אמריקאים).
-
איך מגיעים לבוראנו (או סיפור קצר על וונציה):שבת בבוקר: התפללנו בבית חב"ד ואכלנו שם גם ארוחת צהריים עם כולם. היה ממש נחמד.
לא תאמינו מה קרה לנו (חוץ מג'ני, שהיא מאמינה בת מאמינה):
אחר הצהריים, בין תפילת מנחה לערבית הלכנו לנו לטייל על שפת התעלה ליד הגטו, לפתע שמענו אזעקה. לא הבנו מה קורה. מה זה שדרות פה? צבע אדום? אחרי האזעקה התחילו צפירות ואחרי כמה צפירות... שקט. חזרנו למלון ושאלנו את הפקידה למה הייתה האזעקה? היא הסבירה לנו שעוד מעט המים בתעלות יעלו. כמה יעלו? לפי מספר הצפירות הם יודעים לאיזה גובה המים יעלו. המים יעלו עד השעה תשע ואז יתחילו לרדת. שאלנו אותה אם נוכל ללכת לכיכר סן מרקו? כן. עם מגפים.
אחרי תפילת ערבית וההבדלה יצאנו לדרך לכיוון סן מרקו. המטרה לשתות קפוצ'ינו בכיכר.
ליד המסעדה "גם גם" נתקענו. המים עלו וחסמו לנו את הדרך.
-
איך מגיעים לבוראנו (או סיפור קצר על וונציה):זוג צעירים איטלקים שבאו אחרינו שאלו לאן אנחנו צריכים? והם הציעו לנו לעקוב אחריהם. הם מכירים דרך יבשה. הלכנו אחריהם במהירות כמה דקות עד לכיכר אחת באמצע הדרך והם אמרו לנו להמשיך משם לפי השלטים הצהובים: "Per San Marco".
לא יכולנו להמשיך כי הגשר הבא כבר היה מוצף. ניסינו כמה דרכים אחרות וגם הם היו חסומות.
-
איך מגיעים לבוראנו (או סיפור קצר על וונציה):מה נעשה? פתאום הופיעו מוכרי הסלפי והציעו לנו מגפים בחמש עשרה יורו לזוג. לא תודה. התחלנו לחזור לכיוון המלון שלנו ומצאנו חנות נעלים שמוכרת עכשיו מגפיים כמו לחמניות חמות. זוג בעשר. התלבטנו והתלבטנו וקנינו (לפני ההצפה זוג עלה בשמונה).
בזמן שהתמודדנו עם הלבישה של המגפיים (לובשים אותן על הנעליים) הגיעו לחנות זוג חברים שלנו מהמלון וגם הם עלו על מגפיים והחלטנו להמשיך ביחד לסן מרקו. לקפוצ'ינו החם שלנו.
-
איך מגיעים לבוראנו (או סיפור קצר על וונציה):חמושים במגפיים התחלנו לחצות את הגשרים וההצפות. בחלק מהרחובות נפרשו "גשרי גנבים" לעזור לעבור מעל המים.
-
איך מגיעים לבוראנו (או סיפור קצר על וונציה):אחרי כמה דקות הגענו לסן מרקו והכיכר מוצפת כולה. הפלטפורמות שראינו בצד הכיכר ביום חמישי נפרשו ועכשיו הם "גשרי הגנבים" שאנחנו הולכים עליהם. הצטלמנו, התלהבנו, איזה מזל שקנינו את המגפיים? זה אירוע מיוחד. חבל אם הייתי מפספס אותו בגלל קמצנות רגעית שלי. אתם חייבים גם לטוס לשם לראות את זה.
-
איך מגיעים לבוראנו (או סיפור קצר על וונציה):הייתי בחודש יולי לפני 11 שנים. למרות החום והצפיפות היופי ניכר.
בן הזוג היה גם לפני שנתיים בזמן הפסטיבל בפברואר. לא יכולתי להצטרף לאותה נסיעה,,,,.
נשאר לי הרבה טעם של עוד...ורצון לחזור.
ממשיכה לעקוב בעניין - המגפיים האלה הן שיחוק
לילה טוב
איריס
-
איך מגיעים לבוראנו (או סיפור קצר על וונציה):לתופעה הזאת קוראים "Acqua Alta" זאת אומרת "מים גבוהים".
היא מתרחשת בעיקר בחודשים נובמבר ודצמבר. משום מה ובאופן מפתיע זה קרה פתאום בחודש מרץ כשביקרנו בעיר.
המים בעצמם די מסריחים כי הם עולים מתוך תעלות הניקוז. בגלל התופעה הזאת, אין דירות מגורים בקומות הקרקע בוונציה.
יש חנויות ששמות מחסום בפני המים. יש חנויות שמפעילות משאבת מים לרוקן את המים מתוך החנות. ויש חנויות, בעיקר בתי קפה ובארים שממשיכים לעבוד כרגיל עם המים. הלקוחות יושבים סביב השולחנות והרגלים שלהם עם המגפיים בתוך המים והמלצרים מגישים להם את הקפה והבירה.
(התמונה הזאת מגוגל)
-
איך מגיעים לבוראנו (או סיפור קצר על וונציה):הלכנו לשתות קפוצ'ינו בקפה פלוריאן. מבתי הקפה הישנים בעולם. בבית הקפה הזה שתו קפה : גתה, קזנובה, מרסל פרוסט, צ'ארלס דיקנס ועוד מפורסמים.
נכנסנו אל בית הקפה וקיבלנו את התפריט: קפוצ'ינו בעשרה יורו.
החברים שלנו נבהלו מהמחיר הזה ויצאנו. לא נשתה קפה בכיכר סן מרקו?
-
איך מגיעים לבוראנו (או סיפור קצר על וונציה):ניסינו לשתות קפה בבר אחר אבל בגלל הריח של המים המסריחים יצאנו ממנו מהר.
מחר יש לנו אירוע ריצה ואני חייב לאכול היום טוב לכן מיהרנו למלון שלנו לפני שהמסעדה שלו נסגרת.
אחרי כמה זמן למגף של אלונה נהיה פנצ'ר והתחילו לחדור אליו מים. כשעברנו ליד החנות שקנינו בה את המגף (היא הייתה פתוחה והמשיכה למכור מגפיים בקצב) חשבנו שהדרך מפה למלון היא יבשה לכן היא פשטה את המגפיים וזרקה אותן לפח. ביג מיסטייק. מאז שעברנו פה לפני שעתיים המים המשיכו לעלות ועכשיו גם הדרך "היבשה" שלנו עד לגטו מוצפת מים.
-
איך מגיעים לבוראנו (או סיפור קצר על וונציה):במלון מסרנו את המגפיים המשומשות שלנו לישראלים אחרים שהלכו בתורם לחזות ב"אקווה אלטה".
במסעדה, מכיוון שהיה כבר מאוחר הסכימו להגיש לנו רק פיצה ושתייה. הזמנו פיצה ספישל (עם סלמון מעושן ובצל סגול) והיא הייתה טובה מאוד.
-
איך מגיעים לבוראנו (או סיפור קצר על וונציה):אלעד - גם אנחנו היינו בונציה במרץ! לפני פורים. דווקא שמחנו שלא היתה תופעת האלטה אקווה, אבל עכשיו אני מבינה שהפסדנו...
