צפון קוריאה?
-
אהלן,
מאז ותמיד היה לי רעיון לנסוע לראות את המקום הזה.. מישהו היה? ידוע אם יש טיולים מאורגנים ועלותם? האם בכלל חוקי כישראלי לטוס לשם?
תודה!
-
כישראלי, מותר להכנס לצפון קוריאה.
מחיר הטיול (לפני שנתיים) כ8000 דולר לשבועיים. המחיר אינו כולל את מחיר הטיסה.
הטיול מאוד 'מאורגן'. אסור למשתתפים לשוטט לבד בשום מקום ואסור להם לסטות מהמסלול. אין שום בחירה למקומות שבהם תרצה לבקר. אתה תראה רק מה שהשלטונות ירצו להראות לך.
-
אתה יורה לכל הכיוונים בפורומים, אה?

אז למקרה שלא יצא לך לנסוע לאיסלנד... הייתי בשנה האחרונה תקופה ארוכה בדרום קוריאה, אז יצא לי לפגוש כמה וכמה חבר'ה שנסעו (לא משם, מן הסתם) לשכנה הצפונית.
מותר לטייל בטיולים מאורגנים בלבד. הטיול הוא סוג של פרופגנדה: אתה מלווה (אפילו אם אתה האדם היחיד בטיול כמו בחור שפגשתי!) בשני מלווים שהולכים איתך לכל מקום, בודקים בדיוק עם מי אתה מדבר ושלא תצא מהחדר ללא רשות. לא פעם גם בודקים את התמונות שצילמת (למשל, אם אתה מצלם פסל של המנהיג אסור לחתוך אותו באמצע, רק תמונה של גוף מלא). לאורך כל הטיול הם מציגים לך את גדולתה של צפון קוריאה, עד כמה אזרחיה מאושרים ואוהבים את מנהיגם הדגול, ואתה נלקח למוניומנטים מרשימים שרבים מהם שוממים לגמרי.
המשטר טוטליטרי, אתה לא באמת רואה את המדינה האמיתית אלא סוג של תצוגה מטעם השלטון לתייר. כל סטייה מההוראות יכולה להיגמר רע, כמו קומץ אמריקאיים שנעצרו באשמות שונות שם בעבר, אם בגלל שצילמו משהו שאסור, או שהביאו ספר תנ"ך למדינה וכו'.
אין בעיה עם דרכון ישראלי. יש אפילו חברות ישראליות שמוכרות טיולים כאלו.
מחירי הסיור יקרים מאוד, וזוהי תרומתך הכלכלית למשטר שמרעיב ומעלים אזרחים. תעשה את החשבון שלך האם אתה רוצה לתרום למטרה כזו בשם הסקרנות.
-
אפשר להשיג בפחות מזה במחיר, ממה שהבנתי מאנשים שהיו בשנתיים האחרונות. מה שכן, זה עדיין יקר בטירוף, ועדיין תומך כלכלית במשטר נוראי.
-
חחחח מתכנן את הטיול הבא

תודה רבה לשניכם!
-
יש המון מדינות בעולם ויעדים מיוחדים שמעט אנשים מגיעים אליהם, שאפשר לבקר לפני שמשלמים לשלטון הצפון קוריאני שנעזר בכסף שתשלם לו כדי לממן מחנות ריכוז (גולאגים / מחנות כליאה / עבודה בכפיה / התעללות / הרעבה / רצח / אונס).
אין תמונות מן המחנות, כי עדיין לא שיחררו אותם, אבל יש ציורים שצייר אדם ששרד והצליח לברוח. מצורף מטה.
סוגי התעללויות מקובלים ב-Hoeryong concentration camp:
- Water torture: The prisoner must stand on his or her toes in a tank filled with water to his nose for 24 hours.[1]:275
- Hanging torture: The prisoner is stripped and hung upside down from the ceiling to be violently beaten.[1]:274
- Box-room-torture: The prisoner is detained in a very small solitary cell, in which there is barely enough room to sit, but not stand or lie, for three days or a week.[1]:275
- Kneeling-torture: The prisoner must kneel down with a wooden bar inserted near his or her knee hollows to stop blood circulation. After a week, the prisoner cannot walk and may likely die some months later.[19]
- Pigeon torture: The prisoner is tied to the wall with both hands at a height of 60 cm (2.0 ft) and must crouch for many hours.[1]:273
אם כבר ביקרת בכל מדינות אירופה, ובכל מדינות אסיה, בכל אמריקה (הצפונית, המרכזית והדרומית), אפשר לבקר בפפואה ניו גיני, ובמדינות האיים הפסיפיים.
בכל מקרה, ניתן לצפות בסרטים שצולמו בטיולים בצפון קוריאה.
הנה כמה:






-
הפכת פורום טיולים לפורום יסורים -
היי,
ביקרתי שם לפני כחודש במסגרת טיול מאורגן, ואני בהחלט לא ממליצה לנסוע לשם.
ודווקא בגלל שביקרתי שם, אני מסכימה לגבי כל מה שכתבו על כך שהכסף שתשלם יילך למימון משטר אכזרי במיוחד.
אני אישית מאוד מצטערת שנתתי כסף לטיול כזה, אל אף שרק כשנמצאים שם מבינים עד כמה המצב שם חמור (וכמובן שלא תזכה לראות את מחנות העבודה, האנשים הרעבים וההוצאות להורג).
למרות שחזרתי משם לפני כמה שבועות, אני עדיין מאוד עצובה כשאני חושבת על הטיול ועל האנשים שחיים שם.
יש לי הרבה מה לכתוב על הטיול, אולי בקרוב אכתוב תיאור מפורט באתר.
-
חשוב מאוד שתכתבי.
אני לא כתבתי מעולם, מכוון שהייתי שם במסגרת 'אחרת'.
למי שמתעתד לטייל שם. לפני היציאה לדרך, אני ממליץ לקרוא את הספר הבא:
In Order to Live: A North Korean Girl's Journey to Freedom
by
בדרך זו או אחרת הייתי מעורב בעניין.
-
אפשר אבל לא מומלץ כלל, זה טיול מאורגן שבו אתה מלווה על ידי אנשי בטחון שלהם, מראים לך רק את מה שהשלטון רוה שתראה למשל סופר עם מוצרים מערביים שכל האנשים שם הם בכלל סוכנים מתחזים.
המשטר שם מטורף זה כמו לנסוע לאולימפיאדת ברלין תחת המשטר הנאצי.
הכסף ילך לחיזוק משטר מטורף לחלןוחן
-
חשוב שאנשים יידעו למה הם תורמים את כספםולא, לא צריך להיות שם בשביל לדעת מה קורה שם, כי רואים אך ורק פרופגנדה. אסור לך לנהל שום שיחה אמיתית וכנה או לראות כל דבר שאינו מה שהשלטון מראה לך. הרי הרצון לנסוע לשם מגיע מסקרנות, נצלו אותה כדי לקרוא על המקום ואז תחליטו האם אתם מוכנים להיות המממנים של משטר כזה.
ואומר זאת בכנות: זה באמת נשמע מעניין. מכיוון שזה מאוד סיקרן אותי, ישבתי עם אנשים שבדיוק חזרו משם, ראיתי תמונות, שמעתי תיאור מדוקדק של הכל במשך שעתיים וחצי. זה אכן חוויה סוריאליסטית ומוזרה שלא דומה לשום דבר - אבל גם מי שהיו אמרו שזה הון בשביל מה שזה, ובסופו של דבר הם יודעים שהם לא ראו שום דבר אמיתי.
אתם רוצים להוציא הון על חוויה מיוחדת? לא חסר מקומות. סעו לקוטב. יותר אמיתי, יותר יפה, ואף אזרח לא עונה בכספיכם.
-
יש דרך מקורית נוספת לתור את צפון קוריאה...לפחות דר' גיא פודולר עשה את זה
-
איתנין- מעניין אותי לשמוע (או לקרוא) באיזה מסגרת היית שם. היית בצפון קוריאה, אך לא כתייר?
ואני בהחלט אכתוב על ה"טיול" שחוויתי.... ואגב, בדיעבד ממש מעציב אותי שחברת תיירות ישראלית נותנת יד להבאת תיירים ישראלים לשם ואף עושה רווחים מהעניין.
זה ממש כמו המצב שבו חברת תיירות היתה מארגנת טיולים לגרמניה הנאצית בזמן השואה ועל הדרך גם עושה קצת רווח מהעניין.

-
-
פתאום סין (אהובתי) נראית כמו מדינה ליבראלית ותומכת בזכויות אדם.
והטיול לטיבט נראה זול מאוד (8,000 דולר לשבועיים?? וואו...)
לצערי זה קורה רק כאשר משווים אותה לצפון קוריאה...
הייתי שמח מאוד אם מישהו היה "נכנס" בהם ומפסיק את הזוועות שמתחוללות שם. -
גילי- זה כל כך נכון. כשנחתנו בבייג'ינג הרגשנו כאילו השתחררנו מהכלא והגענו למדינה הכי דמוקרטית בעולם....אי אפשר בכלל לתאר את הרגשת החופש האדירה שהרגשנו.
כאילו אפשר לנשום שוב. לצערי רק התיירים זוכים להשתחרר, ושאר האוכלוסיה עדיין שם, בכלא הגדול והמטורף הזה.
תיארתי קצת מההתרשמות שלי בתגובה 4 בכתבה הבאה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4867514,00.html
(כתבתי שם שתי תגובות).
כמובן שרק כשנמצאים שם מבינים עד כמה האוכלוסיה חסרת חופש ומפוחדת, ועוברת שטיפת מוח יום יומית.
אני אישית קיבלתי השגחה דיי צמודה כך שהרגשת חוסר החופש שקיימת שם ממילא התעצמה אצלי עוד יותר, ולא יכולתי שלא לחשוב על חוסר החופש והפחד שחווים המקומיים.
משיחות שניהלתי עם המשגיח שלי (שלצערי אולי ענה תשובות כנות מידי, אבל שינה אותן מיד כשהבין שמה שאמר יכול להביא אותו ל"ביקור" במחנה העבודה המתאים)
הבנתי עד כמה עוצמת הפחד שם גדולה (הם אפילו מפחדים לחשוב מחשבות שלא תואמות את מה שלימדו אותם).
היה לי כל כך עצוב לראות שאפילו המדריכים (ששייכים למעמד הגבוה ביותר שם) מפוחדים מאוד והיסטריים ובעיקר מפוחדים אחד מהשני (הם פתאום ביטלו אישורים שנתנו או שינו תשובות לשאלות שנתנו כשראו שמדריך אחר עובר לידם).
ומשיחות עם המלווים לא התרשמתי שמישהו מהמדריכים באמת מאמין לשטיפת המוח שמעבירים אותם, הם פשוט מפוחדים.
האוכלוסיה המקומית נראתה מפוחדת אפילו להסתכל עלינו, וכמובן שאף אחד לא העז לגשת אלינו (אסור להם מן הסתם).
כמובן שמראות עוני ורעב קשים לא ראינו (ילדים ואנשים שעובדים בשדה עם כלים ידניים זה משהו שראינו, אבל זה לא משהו שלא קיים במדינות לא מפותחות אחרות),
וממראה האוכלוסיה שרובה רזה עד רזה מאוד, ברור שאוכל לא נמצא שם בשפע (מה שבולט זה שהחיילים שם רזים משאר האוכלוסיה, ובכלל רוב החיילים שראינו שם תפקדו על תקן פועלי בניין וכדומה).דווקא במטוס מבייג'ינג לפיונגיאנג ראיתי את המראה הכי מזעזע בעיניי בטיול- מראה הפועלים הצפון קוריאנים שעובדים בסין (כתבתי גם על כך בתגובה לכתבה).
בכל מקרה, מה שזעזע אותי שם זה לא העוני והרעב (כמובן שלא נתנו לנו לבקר באיזורים שבהם רואים רעב חמור),
אלא חוסר החופש המוחלט והפחד הממשי לחיים שכל אזרח מרגיש שם, זה פשוט כמו לחיות בכלא עם חוקים נוקשים ועונשים אכזריים.אני חושבת שמי שמבקר שם יכול להבין בדיוק מה הולך שם גם בלי לבקר במחנות העבודה.
וואוו, אני שמה לב שבזמן שאני כותבת את התגובה, אני חשה שנאה כל כך עזה למנהיג ה"יקר" שלהם. אני לא מצליחה להבין למה העולם נותן לזה להימשך.
-
מהכרות (לא רעה) עם העם הקוריאני שמשני צידי קו הרוחב 38, אני מבין את ההתנהלות. הקוריאנים הם ממושמעים, יעילים (וחרוצים) 'כמו גרמנים'. אם הם מתחילים במשהו, הם משלימים את המשימה 'עד-הסוף' (לפעמים, הסוף המר)
לתייר מזדמן, מספיק לראות צוות של דיילות מחברת ASIANA AIRLINES צועדות למטוס (אלו המתחרים של KOREAN-AIRׂ). כשרואים אותן, מבינים שכאן יש לנו עסק עם עם 'אחר'. אלו מקורות הכח שלהם (וגם מוקדי החולשה) שאני מקווה שיום אחד יוכלו להתגבר על המשטר שבצפון.
ולא! בשלב זה איני ממליץ על ביקור מצפון לקו הרוחב 38!
-
אבל זה בדיוק העניין: אפשר להבין מספיק על כמה רע שם מבלי לנסוע לשם. רק מלקרוא לפני על מה שהולך שם. ואז לעשות החלטה מושכלת לא לתרום כסף לזה.
כדאי להדגיש את הנקודה הזו בכל כתיבת רשמים על המדינה, כי אחרי שחווית והרגשת את הצער, צריך לנסות שהרשמים לא יעודדו עוד אנשים מסקרנות גם "ללכת ולחוות בעצמם ממקור ראשון" אלא להימנע.
-
תודה Pitz.
מרתק לקרוא את מה שאת כותבת. מרגיז, אבל מרתק.
צפריר, זה ידוע שאתה מכיר ממש טוב את קוריאה. כמה שאלות ברשותך -
1. כל הקוריאנים ממושמעים, גם בצפון וגם בדרום? יש הבדל במנטליות בין התושבים בצפון לדרום?
ברור שהתושבים בצפון חייבים להיות ממושמעים, אני מתכוון יותר לאופי, תרבות, גישה לחיים (אם מותר להם בכלל להביע משהו..).
2. העובדים בשדה התעופה או משרדים כאלו ואחרים מתנהגים יפה עם תיירים/זרים, או שהם קשוחים עם כולם ולא מעניין אותם מה אחרים חושבים?
3. מת לשאול איך הגעת לשם אבל מכבד את הרצון שלך לשמור על פרטיות.
רק אשאל כמה זמן היית שם והאם נהנית ממשהו באווירה כזו לא נעימה?אכבד אם לא תרצה לפרט.
תודה רבה וחג שמח בכל זאת.
-
הייתי רק בדרום קוריאה ולא בצפון, אבל ברור שיש מנטליות שונה. אומנם המקור זהה, אבל תחשוב - הפילוג הוא כבר עניין היסטורי (מסוף שנות הארבעים), כשצד אחד גדל תחת דיקטטורה קפדנית, באזורים כפריים ברובם, כאילו הזמן עצר שם מלכת, וצד שני נמצא במדינה דמוקרטית, שחיה בעידן האינטרנט ובתרבות צרכנית, עשירה וחובבת טכנולוגיה. דורות שלמים חיו ובגרו מאז הפילוג, בלי שחוו על בשרם את העבר המשותף, והמנטליות משתנה בהתאם לנסיבות, גם אם יש עדיין בתרבות דברים שמקורם בעבר הרחוק המשותף. למשל, ההתרשמות שלי מהדרום קוריאנים היתה שהם בכל זאת חברה מאוד קונפורמיסטית, שלא מנסה לצאת מהקופסא, וגם, מאוד תובענית - אתה חייב ללכת לאוניברסיטה הנכונה, אתה חייב לעבוד הרבה שעות, אתה חייב להיראות בצורה נאותה וכו'. תרמילאית קוריאנית שפגשתי ענתה לשאלתי "למה אין כמעט תרמילאים קוריאניים" בתשובה: כי בקוריאה רואים את זה כבזבוז זמן - נסעת לחודש, את כבר מאחור בעבודה, בחיים החברתיים וכו'.