הולנד, לא תמיד עם 4 כיווני עברית
-
בחג הסוכות, שיצא השנה מאוחר (אמצע אוקטובר) טיילנו בהולנד.
אנחנו ,למי שלא מכיר, כוללים את ההנהלה, 3 מתבגרים ואנוכי.
את הולנד אין צורך להציג. היא אחד התלמים החרושים ביותר בשדה טיולי הזוגות, הסטלנים והמשפחות בישראל. האמת באמסטרדאם שמעתי עברית יותר פעמים מאשר הרחתי את ריחו המתקתק והמשכר של העשב שמעשנים שם.
היה לנו ממש ממש טוב. הטוב קשור לדינמיקה שבין הילדים לבין עצמם, בינם לבננו ובינה לביני. אין לי לפיכך איזה סיפור מסע מרעיש והאמת שאני נטול כושר כתיבה, ריגוש ותיאור כמו שיש לרבים וטובים (בעיקר טובות) שכאן.
ברור שלא גילינו את מקורות הנילוס הכחול, אבל כיון שזו לא הייתה הפעם הראשונה שלנו בהולנד, יצא לנו להיות בכמה מקומות קצת פחות מתוירים. מקומות בהם לא שומעים עברית מכל עבר. יצא לנו להיות בכמה מקומות קצת פחות מתוירים, כאלו שלא הוזכרו כאן 100 פעם ולכן ברשותכם אני כן רוצה לספר קצת, אולי זה יעזור פעם למישהו.
-
בדיוק מה שחיפשתי
תמשיך בבקשה!
-
איזה כייף בועז שלמרות חוסר כישרון הכתיבה שלך ואי יכולת הריגוש והתיאור אתה בכל זאת עושה מאמץ ומביא לפנינו את פינותיה הלא תיירותיות של אמסטרדם.
ובזכות המאמץ דלעיל (וגם בזכות העובדה שאני יודעת שחוש הומור דווקא יש לך בנמצא והרבה...) ולמרות שלא מכבר שבתי מעיר התעלות, אני גוררת כסא מפינת החדר ומתיישבת על מנת להאזין לסיפורך...
-
הולנד באוקטובר – קראתי פה יותר מפעם אחת שלא כדאי הולנד באוקטובר. לא כדאי כי קר, גשום וזה אחרי עונת התיירות. אתרים סגורים או עובדים פחות. הניסיון שלי הוא שאין בעיה לטייל בהולנד באוקטובר. גשם, יורד כל השנה. סטטיסטית, אין כמעט הבדל בין כמות הגשם בקייץ לסתיו ולכן זה עניין של מזל. בהחלט קריר בחוץ, אבל לא משהו מציק. הסתובבנו עם חולצות קצרות, סווצ’רים ומעילי גשם. פעם כך ופעם כך. בדר”כ הטמפ’ ביום הייתה 10-15 מעלות ובערב מעט פחות. ממש לא נורא.
אתרי התיירות פתוחים עד סוף אוקטובר. חברי ארנון אבן צור, מדריך הטיולים מס’ 1 בהולנד, אותו פגשנו לבירה וארוחת ערב באמסטרדאם, סיפר לי כי חופשות בתי הספר אצלם מדורגות. הם לא יוצאים לחופש בכל המדינה באותו הזמן, אלא מחלקים את זה ולכן מסתבר שנפלנו על פרק חופשה, מה שהסביר את כמות המבקרים / ילדים ונוער שפגשנו.
שורה תחתונה – אוקטובר בכיף.
-
בטח יש אישור (במקרה שלך אוטומטי )
הולנד לא בעברית זה מה שהיה גם לנו בשנה שעברה, אז יעזור זה כבר לא יעזור
אבל כשאתה מספר זה תמיד טוב.
אני מקשיבה. ובגלל שמדובר בך, ללא קפה.
-
תקשורת – בסכיפול, קנינו 3 כרטיסי דאטא סים. יש להשיג בכל קיוסק, דוכן עיתונים וכד’. 10 יורו ל- 1GB. ההפעלה מאד קלה. השתמשנו בהם לאינטרנט אלחוטי, ניווט ושיחות באמצעות ווטסאפ. זו פעם ראשונה שניוטתי עם אינטרנט. השתמשתי באפליקציית גוגל מאפס והיא עשתה עבודה מצוינת. גם בניווט רגלי, גם בתחבורה ציבורית וגם ברכב. היתרון הגדול הוא שמרבית נקודות העניין, כבר היו במפה (כחלק מההכנות לטיול) ולכן אין צורך בהקלדת כתובות או בהכנות מיוחדות מראש. בשימוש אינטנסיבי של ניווט ואינטרנט הכרטיס הספיק לי ל- 7 ימים. לאשתי (שלא ניווטה) הספיק ל- 9 ימים.
שורה תחתונה – תהיו מקושרים ותהנו.
-
לינה – משלושת מקומות הלינה שעברנו אני חושב שכדאי לספר על שניים.
הראשון הוא צימר / בית קטן שנמצא במה שנקרא ‘צפון אמסטרדאם’.
זו הכתובת : Liergouw 62, 1026 BW Amsterdam, Netherlands.
זו לינה כפרית לגמרי, במרחק 15 דק’ גג ממרכז העיר. זה יכול להתאים מאד למי שרוצה לישון מחוץ לעיר, אבל קרוב אליה ולהישאר עם רכב צמוד. ההתניידות היא 4 דק’ נסיעה עד חניוןzeeurg P+R ומשם בחשמלית 26 עד תחנה מרכזית. אגב איפוא שישנו ניתן להשכיר (כמדומני, רק ראיתי אבל לא שאלתי) אופניים ועם אופניים אפשר לדעתי אפילו לוותר על הרכב. עם כרטיסי הנסיעה הלוך וחזור והחנייה מדובר ב- 8 יורו לכל היום.
ביום ראשון נכנסנו עם האוטו לתוך העיר. חניון סגור בכתובת
OOSTERDOKSSTRAAT 150, 5 דקות הליכה מתחנה מרכזית. 13 יורו לכל היום. לבעלת הצימר קוראים הלן והיא נחמדה מאד ולא מציקה בעליל.
שורה תחתונה – נחרתי בכיף והפרעתי רק לכבשים שבחוץ.
-
מקום לינה שני הוא מלון איביס שקרוב מאד לשדה התעופה. איביס למי שמכיר הוא רשת של מלונות בסיסייים מאד וזולים. חדרים פצפונים עם 3 מיטות בכל חדר. ליד שדה התעופה סכיפול יש מתחם ובו 2 מלונות. האחד פשוט והשני עוד יותר פשוט.
HOTEL IBIS BUDGET AMSTERDAM AIRPORT זה העוד יותר פשט, בו לנו. מה טוב בו ?
יש שאטל חינמי מהמלון לנמה”ת וחזור. השאטל הראשון (וגם השני) יוצאים בדיוק טוב לטיסת הבוקר של איזיג’ט. אנחנו השתמשנו בשאטל והרווחנו עוד ערב חופשי באמסטרדאם.
ראשית, נכנסנו למלון אחה”צ אחרי שסיימנו את יום הטיול האחרון. פרקנו את המזוודות ויצאנו עם האוטו הריק לכיוון העיר.
את האוטו השארנו בחניון P+R שפתוח רק בסופ”ש ועולה 1 יורו (כולל 5 כרטיסי חשמלית הלוך וחזור). השם שלו VUmc והכתובת היא Gustav Mahlerlaan 3004.
נסענו בקו 16 למרכז העיר. הספקנו אפילו להיכנס לחנות של PYLONES ומשם ללכת ברגל לכיוון הדאם, לזלול עוד צ’יפס אחרון, לקנות עוד קצת פיצ’פקס ולחזור סביב 9 בערב לאוטו. עם האוטו חזרנו לשדה התעופה. תדלקנו אותו (יש תחנה בתוך סכיפול) ובלי לחץ החזרנו אותו בחזרה. אנחנו שכרנו בהרץ, והם היו פתוחים עד 11:30. אחר כך יצאנו מאולם הנוסעים לשדרה בה ממקומות תחנות האוטובוס ובקצה הימני יש תחנה לכל השאטלים למלונות. זה מאד פשוט למצוא ומשולט. חזרנו למלון והלכנו לישון. זה חסך זמן יקר (מאד ) בבוקר ואפשר לי להזדכות על האוטו מול פקיד (לוודא שהכל בסדר ואין להם תלונות) ולא להשאיר את המפתח בתיבה.
שורה תחתונה – סידור מצוין למי שטס איזיג’ט .
-
אמסטדאם – 3 מקומות שנהנינו בהם כולנו.
VAN STAPELE KOEKMAKERIJ “חנות קטנה שמוכרת סוג אחד של עוגיות וקפה. מדובר בעוגיית שוקולד נימוחה מאוד, נמסה בפה, שמזכירה את
עוגיית השוקולדצ'פס. בפנים מסתתרת קובייה של שוקולד לבן, שפשוט נוזל לתוך הפה וזו חוויה לא נורמאלית. מומלץ להזמין אספרסו ומינימום 2 עוגיות לבן אדם. לא אגלה יותר מזה. לכו, תטעמו, ותספרו לי איך היה” זה ציטוט מכתבה שקראתי (לא זוכר מי הכותב) וכל מילה נכונה. כתובת Heisteeg 4, 1012 WC Amsterdam.Noordermarkt -שוק פשפשים קטן, עמוס “מקומיים” וצפוף שפתוח רק בימי שני עד 13 בצהריים. באמת מדליק, לא רק למי שאוהב את הז’אנר. הוא הרבה פחות תיירותי מהגדולים וגם מי שפחות מתחבר (כמו 2 הבנים שלי) יכול לשבת בכיף על ספסל עם עין אחת לסמרטפון והשנייה לחתיכות ההולנדיות. אני ד”א, בכלל לא הסתכלתי בסמארטפון. הכתובת Noordermarkt, 1015 Amsterdam.
Winkel 43 – בצמוד לשוק הפשפשים יש בית קפה קטן שמפורסם מאד בגלל : “כדאי רק להזמין את פאי התפוחים המדהים שלהם. מגיעים לשם אנשים ממגוון מקומות בעולם רק בשביל לאכול את הקינוח הנהדר הזה. הפאי מלא בתפוחים ובצימוקים, מעליהם יש קראסט של הבצק עצמו ובצד גוש קצפת. בחיי שזהו פאי התפוחים הכי טעים שיש”.
בשורה תחתונה – אוי אמסטרדאם
-
באת בדיוק, כמה ימים באמסטרדם בחזור מנורווגיה על התכנית,
הולכת לנסות למצוא את הצימר, המחיר במרכז העיר זה שוד לאור יום, נורווגיה יקרה??
אם לא אמצא רק לפי כותבת תצפה לשמוע ממני בהמשך
-
-
טוב, נכנסתי רק לגוגל מפס לראות את הכתובת, נראה לי רחוק, אני חשבתי על Haarlem, נראה יופי של מקום לערב ונסיעה קצרה לעיר, רואה ששמת תמונות.? יאללה ביי
-
האי טסל Texel –
האי טסל הוא אי “צעצוע”. ממוקם בצפון הולנד, קרוב מאד ליבשה ומחובר אליה באמצעות מעבורת ששטה אחת לשעה לכל כיוון. בשעה עגולה מהאי ליבשת ובמחצית השעה מהיבשה לאי. בילינו באי יום שלם, ארוך אינטנסיבי ומענג. אהבנו כמעט את הכל. ממליץ בחום. גילוי נאות, אני ממש אוהב איים, כנראה משום שהוריי עשו אותי על אי (זה שבמטבח).
המעבורת לאי יוצאת מהנמל בעיר Den Helder.
הכתובת : Havenplein 3, 1781 AB Den Helder
אנחנו הגענו כמה דקות לפני למעבורת של 9:30. משלמים בכניסה (25 יורו למכונית באמצע שבוע) ומצטרפים לטור ארוך של מכוניות שממתין. מאד מוזר שאף אחד לא עוקף או מצפצף. חמש דקות לפני מתגלית המעבורת. נקשרת לאיטה עם ירכתיה לרציף. הרציף הוא בעצם קטע כביש שיכול להתכוונן לגובה אחת משתי קומות ההעמסה של המעבורת. הדלת נפתחת ותוך דקות יוצאות עשרות רבות של אנשים ומכוניות. האנשים עושים דרכם לאוטובוס שמחכה. המכוניות יוצאות. 5 דקות מאז שהאוניה עגנה והכל קורה הפוך. המכוניות והאנשים נכנסים פנימה, 3 טורים מסודרים. יוצאים מהאוטו ועולים למעלה. יש מזנון וקפה. בחוץ נוף מהפנט (לטעמי) ושחפים שעפים לצד המעבורת. כמו כל דבר טוב זה נגמר מהר. אחרי 20 דקות המעבורת נקשרת. הפעם נפער פתח בחרטום המעבורת, כך שכל המכוניות יוצאות שוב בנסיעה קדמית ותוך דקות מפנות את השטח לסבב הבא.
תחנה ראשונה שייט בספינת השרימפס.
בכתובת Have 26 ,Oudeschild ישנו רציף ובו מספר ספינות דייג שהוסבו לתיירות. מדובר בסוג של מכמורתן שמתמחה בשרימפס. ההסבה היא מינימלית קצת ספסלים משני צידי הסיפון המרכזי וחדר קטן שהיה לדעתי מגוריי ירכתיים והפך למיני קפיטריה. הסיבוב בספינת השרימפס (שיוצאת לים פעמיים ביום ב-10:30וב-14:00) אורך שעתיים. במהלכו הספינה מפליגה, פורסת רשתות, דגה והתוצרת עוברת תהליך של ניקוי, סינון, מיון ובישול בדודים רותחים וכיבוד למעוניין. אפשר גם לקחת שקיות הביתה. את מה שיצא ולא בושל (למשל כוכבי ים, דגים וסרטנים) מניחים במכלים בצד וכל המעוניין יכול לשחק אתם, להצטלם ולזרוק אותם חזרה למקום ממנו באו. משך השייט הקברניט ואח”כ איש הסיפון מסבירים על האי, תהליך הדייג והדגה עצמה. ההסבר ניתן בהולנדית, גרמנית ואנגלית ואינו מובן בעליל באף אחת מהשפות. קר בים הצפוני ויכול גם לרדת גשם אז כדאי שתבואו לבושים היטב, כי ברוב הזמן או בכולו תהיו בחוץ. השרימפסים קטנים מאד וצריך להתעסק ולקלף ולאכול רק את החלק הקטנטן שנשאר. יש לזה טעם של ים. כמובן שלא חייבים לאכול אז העסק מתאים גם לשומרי כשרות. מאד אהבנו.
תחנה שנייה Ecomere
“מוזיאון טבע שכולל שלדים ומאובנים, גם שלד של דינוזאור. המבנה כולל בריכות עם חיות ימיות, כולל דולפינים וכלבי ים, ויש זמני הסברים והאכלות שלהם, מה שגורם התלהבות גדולה לילדים. במרכז מטפלים בכלבי ים פצועים וחולים עד שהם משתקמים ואז מחזירים אותם לים. במוזיאון יש אטרקציות רבות לילדים, משחקים, סרטי טבע וסיפורים על האי טקסל, איי ואדן וגם על הים הצפוני.” (מצטער, לא יודע מי המקור). אנחנו משום מה לא התחברנו, אולי כי התחיל להיות גשום. לדעתי משפחות מתאים מאד לילדים צעירים ופחות למתבגרים. יש גם כמה מסלולי הליכה מסמנים סביב המרכז.
הכתובת : Ruijslaan 92, 1796 AZ De Koog
תחנה שלישית “מוזיאון האוניות הטרופות” בהולנדית הם טוענים שהוא מציג גם את צמחיית הבר של האי, אבל אני לא מצאתי.
קוראים לו Schipbreuk- en Juttersmuseum Flora וכתובת האינטרנט היא http://www.juttersflora.nl/
הכתובת לניווט
Pontweg 141A, 1796 MA De Koog
התלבטנו אם להיכנס או לא, בסוף הוחלט שכן, אם אנחנו כבר בסביבה…
ובכן רבותי המקום הזה הוא מדהים, הזוי, מעניין ומרתק. יש בו תיעוד של דברים שנפלטו מהים לאי במשך 100 השנים האחרונות. אלפי פריטים שנאספו ונאגרו באובססיה. החל ממאות בקבוקים, דרך נעליים, פרטי לבוש ועד חלקי אוניות טרופות. הכל מסודר בכמה מחסנים מרופטים בתוך חצר גדולה. בחוץ יש גם כמה סירות הצלה ונדנדה / אומגה. מין מוזיאון שכולו וינטג’ ונראה וינטג’. מצחיק וקצת עצוב הים (האכזר וכאלה) בפנים ולמי שאוהב ים וכלי שייט ממש בונבוניירה.
תחנה רביעית המגדלור. בקצה הצפוני של האי. לא נכנסנו פנימה אלא רק צילמנו. איך אפשר להיות באי בלי לבקר במגדלור.
אגב יצאנו מהאי במעבורת של השעה 6 בערב והיינו רעבים. ביבשה מצאנו מסעדה / פיצרייה איטלקית אמיתית שהייתה מעולה. קוראים לה Da Gino
וכתובתה :
האי טסל Texel –
האי טסל הוא אי “צעצוע”. ממוקם בצפון הולנד, קרוב מאד ליבשה ומחובר אליה באמצעות מעבורת ששטה אחת לשעה לכל כיוון. בשעה עגולה מהאי ליבשת ובמחצית השעה מהיבשה לאי. בילינו באי יום שלם, ארוך אינטנסיבי ומענג. אהבנו כמעט את הכל. ממליץ בחום. גילוי נאות, אני ממש אוהב איים, כנראה משום שהוריי עשו אותי על אי (זה שבמטבח).
המעבורת לאי יוצאת מהנמל בעיר Den Helder.
הכתובת : Havenplein 3, 1781 AB Den Helder
אנחנו הגענו כמה דקות לפני למעבורת של 9:30. משלמים בכניסה (25 יורו למכונית באמצע שבוע) ומצטרפים לטור ארוך של מכוניות שממתין. מאד מוזר שאף אחד לא עוקף או מצפצף. חמש דקות לפני מתגלית המעבורת. נקשרת לאיטה עם ירכתיה לרציף. הרציף הוא בעצם קטע כביש שיכול להתכוונן לגובה אחת משתי קומות ההעמסה של המעבורת. הדלת נפתחת ותוך דקות יוצאות עשרות רבות של אנשים ומכוניות. האנשים עושים דרכם לאוטובוס שמחכה. המכוניות יוצאות. 5 דקות מאז שהאוניה עגנה והכל קורה הפוך. המכוניות והאנשים נכנסים פנימה, 3 טורים מסודרים. יוצאים מהאוטו ועולים למעלה. יש מזנון וקפה. בחוץ נוף מהפנט (לטעמי) ושחפים שעפים לצד המעבורת. כמו כל דבר טוב זה נגמר מהר. אחרי 20 דקות המעבורת נקשרת. הפעם נפער פתח בחרטום המעבורת, כך שכל המכוניות יוצאות שוב בנסיעה קדמית ותוך דקות מפנות את השטח לסבב הבא.
תחנה ראשונה שייט בספינת השרימפס.
בכתובת Have 26 ,Oudeschild ישנו רציף ובו מספר ספינות דייג שהוסבו לתיירות. מדובר בסוג של מכמורתן שמתמחה בשרימפס. ההסבה היא מינימלית קצת ספסלים משני צידי הסיפון המרכזי וחדר קטן שהיה לדעתי מגוריי ירכתיים והפך למיני קפיטריה. הסיבוב בספינת השרימפס (שיוצאת לים פעמיים ביום ב-10:30וב-14:00) אורך שעתיים. במהלכו הספינה מפליגה, פורסת רשתות, דגה והתוצרת עוברת תהליך של ניקוי, סינון, מיון ובישול בדודים רותחים וכיבוד למעוניין. אפשר גם לקחת שקיות הביתה. את מה שיצא ולא בושל (למשל כוכבי ים, דגים וסרטנים) מניחים במכלים בצד וכל המעוניין יכול לשחק אתם, להצטלם ולזרוק אותם חזרה למקום ממנו באו. משך השייט הקברניט ואח”כ איש הסיפון מסבירים על האי, תהליך הדייג והדגה עצמה. ההסבר ניתן בהולנדית, גרמנית ואנגלית ואינו מובן בעליל באף אחת מהשפות. קר בים הצפוני ויכול גם לרדת גשם אז כדאי שתבואו לבושים היטב, כי ברוב הזמן או בכולו תהיו בחוץ. השרימפסים קטנים מאד וצריך להתעסק ולקלף ולאכול רק את החלק הקטנטן שנשאר. יש לזה טעם של ים. כמובן שלא חייבים לאכול אז העסק מתאים גם לשומרי כשרות. מאד אהבנו.
תחנה שנייה Ecomere
“מוזיאון טבע שכולל שלדים ומאובנים, גם שלד של דינוזאור. המבנה כולל בריכות עם חיות ימיות, כולל דולפינים וכלבי ים, ויש זמני הסברים והאכלות שלהם, מה שגורם התלהבות גדולה לילדים. במרכז מטפלים בכלבי ים פצועים וחולים עד שהם משתקמים ואז מחזירים אותם לים. במוזיאון יש אטרקציות רבות לילדים, משחקים, סרטי טבע וסיפורים על האי טקסל, איי ואדן וגם על הים הצפוני.” (מצטער, לא יודע מי המקור). אנחנו משום מה לא התחברנו, אולי כי התחיל להיות גשום. לדעתי משפחות מתאים מאד לילדים צעירים ופחות למתבגרים. יש גם כמה מסלולי הליכה מסמנים סביב המרכז.
הכתובת : Ruijslaan 92, 1796 AZ De Koog
תחנה שלישית “מוזיאון האוניות הטרופות” בהולנדית הם טוענים שהוא מציג גם את צמחיית הבר של האי, אבל אני לא מצאתי.
קוראים לו Schipbreuk- en Juttersmuseum Flora וכתובת האינטרנט היא http://www.juttersflora.nl/
הכתובת לניווט
Pontweg 141A, 1796 MA De Koog
התלבטנו אם להיכנס או לא, בסוף הוחלט שכן, אם אנחנו כבר בסביבה…
ובכן רבותי המקום הזה הוא מדהים, הזוי, מעניין ומרתק. יש בו תיעוד של דברים שנפלטו מהים לאי במשך 100 השנים האחרונות. אלפי פריטים שנאספו ונאגרו באובססיה. החל ממאות בקבוקים, דרך נעליים, פרטי לבוש ועד חלקי אוניות טרופות. הכל מסודר בכמה מחסנים מרופטים בתוך חצר גדולה. בחוץ יש גם כמה סירות הצלה ונדנדה / אומגה. מין מוזיאון שכולו וינטג’ ונראה וינטג’. מצחיק וקצת עצוב הים (האכזר וכאלה) בפנים ולמי שאוהב ים וכלי שייט ממש בונבוניירה.
תחנה רביעית המגדלור. בקצה הצפוני של האי. לא נכנסנו פנימה אלא רק צילמנו. איך אפשר להיות באי בלי לבקר במגדלור.
אגב יצאנו מהאי במעבורת של השעה 6 בערב והיינו רעבים. ביבשה מצאנו מסעדה / פיצרייה איטלקית אמיתית שהייתה מעולה. קוראים לה Da Gino
האי טסל Texel –
האי טסל הוא אי “צעצוע”. ממוקם בצפון הולנד, קרוב מאד ליבשה ומחובר אליה באמצעות מעבורת ששטה אחת לשעה לכל כיוון. בשעה עגולה מהאי ליבשת ובמחצית השעה מהיבשה לאי. בילינו באי יום שלם, ארוך אינטנסיבי ומענג. אהבנו כמעט את הכל. ממליץ בחום. גילוי נאות, אני ממש אוהב איים, כנראה משום שהוריי עשו אותי על אי (זה שבמטבח).
המעבורת לאי יוצאת מהנמל בעיר Den Helder.
הכתובת : Havenplein 3, 1781 AB Den Helder
אנחנו הגענו כמה דקות לפני למעבורת של 9:30. משלמים בכניסה (25 יורו למכונית באמצע שבוע) ומצטרפים לטור ארוך של מכוניות שממתין. מאד מוזר שאף אחד לא עוקף או מצפצף. חמש דקות לפני מתגלית המעבורת. נקשרת לאיטה עם ירכתיה לרציף. הרציף הוא בעצם קטע כביש שיכול להתכוונן לגובה אחת משתי קומות ההעמסה של המעבורת. הדלת נפתחת ותוך דקות יוצאות עשרות רבות של אנשים ומכוניות. האנשים עושים דרכם לאוטובוס שמחכה. המכוניות יוצאות. 5 דקות מאז שהאוניה עגנה והכל קורה הפוך. המכוניות והאנשים נכנסים פנימה, 3 טורים מסודרים. יוצאים מהאוטו ועולים למעלה. יש מזנון וקפה. בחוץ נוף מהפנט (לטעמי) ושחפים שעפים לצד המעבורת. כמו כל דבר טוב זה נגמר מהר. אחרי 20 דקות המעבורת נקשרת. הפעם נפער פתח בחרטום המעבורת, כך שכל המכוניות יוצאות שוב בנסיעה קדמית ותוך דקות מפנות את השטח לסבב הבא.
תחנה ראשונה שייט בספינת השרימפס.
בכתובת Have 26 ,Oudeschild ישנו רציף ובו מספר ספינות דייג שהוסבו לתיירות. מדובר בסוג של מכמורתן שמתמחה בשרימפס. ההסבה היא מינימלית קצת ספסלים משני צידי הסיפון המרכזי וחדר קטן שהיה לדעתי מגוריי ירכתיים והפך למיני קפיטריה. הסיבוב בספינת השרימפס (שיוצאת לים פעמיים ביום ב-10:30וב-14:00) אורך שעתיים. במהלכו הספינה מפליגה, פורסת רשתות, דגה והתוצרת עוברת תהליך של ניקוי, סינון, מיון ובישול בדודים רותחים וכיבוד למעוניין. אפשר גם לקחת שקיות הביתה. את מה שיצא ולא בושל (למשל כוכבי ים, דגים וסרטנים) מניחים במכלים בצד וכל המעוניין יכול לשחק אתם, להצטלם ולזרוק אותם חזרה למקום ממנו באו. משך השייט הקברניט ואח”כ איש הסיפון מסבירים על האי, תהליך הדייג והדגה עצמה. ההסבר ניתן בהולנדית, גרמנית ואנגלית ואינו מובן בעליל באף אחת מהשפות. קר בים הצפוני ויכול גם לרדת גשם אז כדאי שתבואו לבושים היטב, כי ברוב הזמן או בכולו תהיו בחוץ. השרימפסים קטנים מאד וצריך להתעסק ולקלף ולאכול רק את החלק הקטנטן שנשאר. יש לזה טעם של ים. כמובן שלא חייבים לאכול אז העסק מתאים גם לשומרי כשרות. מאד אהבנו.
תחנה שנייה Ecomere
“מוזיאון טבע שכולל שלדים ומאובנים, גם שלד של דינוזאור. המבנה כולל בריכות עם חיות ימיות, כולל דולפינים וכלבי ים, ויש זמני הסברים והאכלות שלהם, מה שגורם התלהבות גדולה לילדים. במרכז מטפלים בכלבי ים פצועים וחולים עד שהם משתקמים ואז מחזירים אותם לים. במוזיאון יש אטרקציות רבות לילדים, משחקים, סרטי טבע וסיפורים על האי טקסל, איי ואדן וגם על הים הצפוני.” (מצטער, לא יודע מי המקור). אנחנו משום מה לא התחברנו, אולי כי התחיל להיות גשום. לדעתי משפחות מתאים מאד לילדים צעירים ופחות למתבגרים. יש גם כמה מסלולי הליכה מסמנים סביב המרכז.
הכתובת : Ruijslaan 92, 1796 AZ De Koog
תחנה שלישית “מוזיאון האוניות הטרופות” בהולנדית הם טוענים שהוא מציג גם את צמחיית הבר של האי, אבל אני לא מצאתי.
קוראים לו Schipbreuk- en Juttersmuseum Flora וכתובת האינטרנט היא http://www.juttersflora.nl/
הכתובת לניווט
Pontweg 141A, 1796 MA De Koog
התלבטנו אם להיכנס או לא, בסוף הוחלט שכן, אם אנחנו כבר בסביבה…
ובכן רבותי המקום הזה הוא מדהים, הזוי, מעניין ומרתק. יש בו תיעוד של דברים שנפלטו מהים לאי במשך 100 השנים האחרונות. אלפי פריטים שנאספו ונאגרו באובססיה. החל ממאות בקבוקים, דרך נעליים, פרטי לבוש ועד חלקי אוניות טרופות. הכל מסודר בכמה מחסנים מרופטים בתוך חצר גדולה. בחוץ יש גם כמה סירות הצלה ונדנדה / אומגה. מין מוזיאון שכולו וינטג’ ונראה וינטג’. מצחיק וקצת עצוב הים (האכזר וכאלה) בפנים ולמי שאוהב ים וכלי שייט ממש בונבוניירה.
תחנה רביעית המגדלור. בקצה הצפוני של האי. לא נכנסנו פנימה אלא רק צילמנו. איך אפשר להיות באי בלי לבקר במגדלור.
אגב יצאנו מהאי במעבורת של השעה 6 בערב והיינו רעבים. ביבשה מצאנו מסעדה / פיצרייה איטלקית אמיתית שהייתה מעולה. קוראים לה Da Gino
האי טסל Texel –
האי טסל הוא אי “צעצוע”. ממוקם בצפון הולנד, קרוב מאד ליבשה ומחובר אליה באמצעות מעבורת ששטה אחת לשעה לכל כיוון. בשעה עגולה מהאי ליבשת ובמחצית השעה מהיבשה לאי. בילינו באי יום שלם, ארוך אינטנסיבי ומענג. אהבנו כמעט את הכל. ממליץ בחום. גילוי נאות, אני ממש אוהב איים, כנראה משום שהוריי עשו אותי על אי (זה שבמטבח).
המעבורת לאי יוצאת מהנמל בעיר Den Helder.
הכתובת : Havenplein 3, 1781 AB Den Helder
אנחנו הגענו כמה דקות לפני למעבורת של 9:30. משלמים בכניסה (25 יורו למכונית באמצע שבוע) ומצטרפים לטור ארוך של מכוניות שממתין. מאד מוזר שאף אחד לא עוקף או מצפצף. חמש דקות לפני מתגלית המעבורת. נקשרת לאיטה עם ירכתיה לרציף. הרציף הוא בעצם קטע כביש שיכול להתכוונן לגובה אחת משתי קומות ההעמסה של המעבורת. הדלת נפתחת ותוך דקות יוצאות עשרות רבות של אנשים ומכוניות. האנשים עושים דרכם לאוטובוס שמחכה. המכוניות יוצאות. 5 דקות מאז שהאוניה עגנה והכל קורה הפוך. המכוניות והאנשים נכנסים פנימה, 3 טורים מסודרים. יוצאים מהאוטו ועולים למעלה. יש מזנון וקפה. בחוץ נוף מהפנט (לטעמי) ושחפים שעפים לצד המעבורת. כמו כל דבר טוב זה נגמר מהר. אחרי 20 דקות המעבורת נקשרת. הפעם נפער פתח בחרטום המעבורת, כך שכל המכוניות יוצאות שוב בנסיעה קדמית ותוך דקות מפנות את השטח לסבב הבא.
תחנה ראשונה שייט בספינת השרימפס.
בכתובת Have 26 ,Oudeschild ישנו רציף ובו מספר ספינות דייג שהוסבו לתיירות. מדובר בסוג של מכמורתן שמתמחה בשרימפס. ההסבה היא מינימלית קצת ספסלים משני צידי הסיפון המרכזי וחדר קטן שהיה לדעתי מגוריי ירכתיים והפך למיני קפיטריה. הסיבוב בספינת השרימפס (שיוצאת לים פעמיים ביום ב-10:30וב-14:00) אורך שעתיים. במהלכו הספינה מפליגה, פורסת רשתות, דגה והתוצרת עוברת תהליך של ניקוי, סינון, מיון ובישול בדודים רותחים וכיבוד למעוניין. אפשר גם לקחת שקיות הביתה. את מה שיצא ולא בושל (למשל כוכבי ים, דגים וסרטנים) מניחים במכלים בצד וכל המעוניין יכול לשחק אתם, להצטלם ולזרוק אותם חזרה למקום ממנו באו. משך השייט הקברניט ואח”כ איש הסיפון מסבירים על האי, תהליך הדייג והדגה עצמה. ההסבר ניתן בהולנדית, גרמנית ואנגלית ואינו מובן בעליל באף אחת מהשפות. קר בים הצפוני ויכול גם לרדת גשם אז כדאי שתבואו לבושים היטב, כי ברוב הזמן או בכולו תהיו בחוץ. השרימפסים קטנים מאד וצריך להתעסק ולקלף ולאכול רק את החלק הקטנטן שנשאר. יש לזה טעם של ים. כמובן שלא חייבים לאכול אז העסק מתאים גם לשומרי כשרות. מאד אהבנו.
תחנה שנייה Ecomere
“מוזיאון טבע שכולל שלדים ומאובנים, גם שלד של דינוזאור. המבנה כולל בריכות עם חיות ימיות, כולל דולפינים וכלבי ים, ויש זמני הסברים והאכלות שלהם, מה שגורם התלהבות גדולה לילדים. במרכז מטפלים בכלבי ים פצועים וחולים עד שהם משתקמים ואז מחזירים אותם לים. במוזיאון יש אטרקציות רבות לילדים, משחקים, סרטי טבע וסיפורים על האי טקסל, איי ואדן וגם על הים הצפוני.” (מצטער, לא יודע מי המקור). אנחנו משום מה לא התחברנו, אולי כי התחיל להיות גשום. לדעתי משפחות מתאים מאד לילדים צעירים ופחות למתבגרים. יש גם כמה מסלולי הליכה מסמנים סביב המרכז.
הכתובת : Ruijslaan 92, 1796 AZ De Koog
תחנה שלישית “מוזיאון האוניות הטרופות” בהולנדית הם טוענים שהוא מציג גם את צמחיית הבר של האי, אבל אני לא מצאתי.
קוראים לו Schipbreuk- en Juttersmuseum Flora וכתובת האינטרנט היא http://www.juttersflora.nl/
הכתובת לניווט
Pontweg 141A, 1796 MA De Koog
התלבטנו אם להיכנס או לא, בסוף הוחלט שכן, אם אנחנו כבר בסביבה…
ובכן רבותי המקום הזה הוא מדהים, הזוי, מעניין ומרתק. יש בו תיעוד של דברים שנפלטו מהים לאי במשך 100 השנים האחרונות. אלפי פריטים שנאספו ונאגרו באובססיה. החל ממאות בקבוקים, דרך נעליים, פרטי לבוש ועד חלקי אוניות טרופות. הכל מסודר בכמה מחסנים מרופטים בתוך חצר גדולה. בחוץ יש גם כמה סירות הצלה ונדנדה / אומגה. מין מוזיאון שכולו וינטג’ ונראה וינטג’. מצחיק וקצת עצוב הים (האכזר וכאלה) בפנים ולמי שאוהב ים וכלי שייט ממש בונבוניירה.
תחנה רביעית המגדלור. בקצה הצפוני של האי. לא נכנסנו פנימה אלא רק צילמנו. איך אפשר להיות באי בלי לבקר במגדלור.
אגב יצאנו מהאי במעבורת של השעה 6 בערב והיינו רעבים. ביבשה מצאנו מסעדה / פיצרייה איטלקית אמיתית שהייתה מעולה. קוראים לה Da Gino
והיא נמצאת בדן הלדר בכתובת Beatrixstraat 37.
בשורה התחתונה : “קורא איים בזרם”.
-
ספינת השרימפס באי טסל
-
Ecomere אנחנו לא התלהבנו, כנראה שמתאים לילדים ולא למתבגרים.
-
מוזיאון האוניות הטרופות
-
ליידן Leidan
בליידן וסביבתה בילינו יום ארוך מאד,מגוון שכולנו אהבנו. כיון שמדובר ביום עם 3 כיווני עברית, אספר בקיצור
התחלנו בביקור בקורפוס. Corpus
בכתובת Willem Einthovenstraat 1, Oegstgeest
כמה דגשים : הסיור בקבוצות קטנות ויוצא 4-5 פעמים בשעה. צריך להזמין מקום מראש. אנחנו הגענו והזמנו במקום לשעה קדימה. ההדרכה כולה באנגלית כך שלקטנה היינו צריכים להסביר. המתבגרים אהבו ונהנו גם מהסיור וגם מהתחנות שעברנו לבד אחריו שכוללות כל מיני הפעלות ותעתועי חושים. לדעתי מתאים לגיל 10 ומעלה.
אחר כך שוטטנו בחלק העתיק של ליידן. החנינו את האוטו בחניון P+R בכתובת
Haagweg 8, Leiden ומשם התקדמנו ברגל לכיוון השוק העירוני. כולנו התלהבנו מהשוטטות בעיירה. הולנדית מאד, עתיקה, קומפקטית וידידותית. כיון שמדובר בעיר אוניברסיטאית יש בה הרבה בתי קפה, פאבים לאורך התעלות.
בשעות אחה”צ המאוחרות נסענו לפארק המים שבתוך Duinrell זה קומפלקס שכולל פארק שעשועים (שנסגר בשעב 17:00) ופארק מים (שנסגר בשעה 23:00) החלק של המים נקרא Tikibad. המתחם גדול, סגור ומקורה ומתאים לפיכך לכל עונות השנה ומזג האוויר. החבר’ה התגלצ’ו, הנינג’ה דגמה את כל מה שהבנים לא הסכינו להכנס אליו מחשש לשלומם והבנים לקחו קצת זמן ובהו בסביבתם – בכל אופן המון בנות נוער הולנדיות בבגד ים. אנחנו בעיקר נחנו ובילינו זמן איכות בברכת הגלים ועם האבוב ב “לייזי ריבר” שזו בהחלט ‘נסיעה’ במהירות ובשיפוע שמתאימים לי.
-
ליידן
-
פארק וולבי באירוע הלואין Halloween Fright Nights
פארק וולבי Walibi שכתובתו RJ 8256 ,Biddinghuizen הוא מז’אנר מתקני האקסטרים ופונה לבני נוער ומבוגרים. בסופי השבוע של חודש אוקטובר הפארק עובד במתכונת שונה מהרגיל :
- שעות הפתיחה מתארכות עד 23:00
- המחיר עולה בכ- 35% מהרגיל השנה היה 37 יורו
- אין אפשרות לרכוש כרטיסים במקום אלא רק באינטרנט, ביום ספציפי
- אין כרטיס אלקטרוני כך שצריך להדפיס את הכרטיס שנרכש באינטרנט
- החנייה “חינם” – כלולה במחיר כרטיס הכניסה.
הייתה לנו התלבטות לגבי הנושא, בעיקר כיון שרכישת כרטיסים מראש מקבעת תאריך כניסה ולא מאפשרת גמישות שקשורה בעיקר למזג אויר גשום.
לא היה גם ברור מה ההבדל בין יום רגיל ליום הלואין מעבר להארכת שעות הפתיחה. בסוף החלטנו ללכת על זה וטעינו בגדול וזכינו בגדול.
הגענו לפארק בשעות הבוקר המאוחרות, כי הרי אין צורך למהר, ממילא נשאר עד הסוף. הגענו אמנם בין הראשונים אבל יחד אתנו ןומעט אחרי שנכנסנו נהר לפארק נחיל של בני נוער וצעירים הולנדים. באלפים. הפארק מלא עד אפס מקום. תור למתקנים נמשך שעה לכל הפחות ועד שעתיים למתקנים מבוקשים! תור לשירותים, לדוכני האוכל בהתאם. והמתקנים בפארק שווים בהחלט, כמובן לחובבי הז’אנר. לאלו, כמו ביתי הצעירה שמתענגים על חיכוך התריסריון בטחול בעודם מסתובבים 360 מעלות בתאוצות כובד שגם טייס F-16 לוקח ברצינות. אבל התור, אפילו שהוא מנומס והולנדי הכביד מאד. מסתבר שיכול היה להיות מוצא אם היינו רוכשים כרטיס fast lane, שמאפשר כניסה מהירה ללא תור כמעט. אבל כאמור, את זה היה צריך לרכוש מראש ובמחיר שערורייתי. כיון שההולנדים אינם ידועים בפזרנות, המסלול המהיר היה כמעט ריק.
אז הגיע שעה 4 אחה”צ. הם כמעט לא הספיקו לעלות על שום מתקן בגלל התורים ,התחיל לטפטף וגם לא היה שום סימן מיוחד להלואין. התאספנו מיואשים לאכול משהו וסיכום ביניים של כולם היה שמדובר באכזבה גדולה. ותוך כך, כמו שנהוג לומר בשמן האחרון, הפארק המשיך להתמלא…. אחרי האוכל הנינג’ות הלכו לעוד תור אינסופי ואנחנו (האמצעי שלי ואני) מצאנו מחסה תחת איזו סככה שבקצה שלה במה קטנה. הגשם התחזק. בחמש עלו שני די ג’י לבמה והתחילו לתת בראש. קהל התחיל להתאסף וישבנים להתנועע. האמצעי שלי התעורר לחיים . האמת שגם אני. בשש, כבר חשכה מוחלטת והנינג’ות ירדו מהמתקן. הלכנו כולנו ללובי הכניסה לפארק, לשירותים וחישוב מסלול מחדש. פתאום הנינג’ה הכי גדולה ברוח והכי צעירה בגיל ראתה שיש איזה מתקן שמאד רצתה ועכשיו אין בו (יחסית) כמעט תור. בשבע האמצעי אמר לי בוא נקפוץ לבמה המרכזית יש שם איזה מופע. אז הלכנו וחטפנו גל התלהבות לפנים. זה משהו אורקולי בנושא הלואין עם קולות וצלילים ולייזרים ורקדנים ומה לא. בקהל ראינו שמסתובבים כל מיני שחקנים מחופשים. התחיל להיות מעניין.
כשהנינג’ות יצאו מהמתקן ממש מרוצים החלטנו לחזור ולהסתובב בפארק, כי התחיל ערב הלואין. זה הפשוט מקסים. בכל מיני פינות יש שחקנים מחופשים, תאורה ופירוטכניקה שמטרתם להפחיד את הקהל. והקהל משתף פעולה בהתלהבות. כל מיני מפלצות, מתים מהלכים, זומבים ומה שרק תרצו. הגדולים נכנסו לאקסטזה של צחוק, צילומים ואנרגיית נעורים. הצעירה נצמדה אלינו וחוותה פחד, עד לרמת חוסר נוחות (רגעית) כל שעה לערך חזר המופע האורקולי לבמה המרכזית. והקהל נע באלפיו בין מוקדי ההפחדות. אי אפשר היה להוציא את החברה מהפארק עד שהוא לא נסגר.
שורה תחתונה : וולבי שווה לחובבי אקסטרים, בהלואין שווה ממש. הכי שווה מי שיכול למכור כלייה ולקנות כרטיסי אל תור.
-
התמונות מקסימות ולא נראות אפורות,הולנד..
הסיפור מקסים ושורה תחתונה עושה סדר
וכן,באמסטרדם ,הלינה יקרה
