בתאילנד סיכון מלריה פרט מאזורים מסוימים
נכון שכדורי מלרון יקרים אבל דוקסילין לא יקר.
הסיבה שממליצים טיפול מונע נגד מלריה היא שמדובר במחלה קשה כאשר הזן המסוכן עלול להרוג תוך כמה ימים.
חשוב להקפיד על כללי הגנה נגד עקיצות יתושים דרכם עוברת המחלה
לפנות לרופא במקרה מחלת חום בבנגקוק רמת שרותי רפואה מערבית ובכל המדינה סבירה.
הסיכון נגרם ע``י חשיפה בשעות הערב והלילה באזורי יערות ואזורים כפריים בגבולות תאילנד עם בורמה,לאוס וקמבודיה.
אין סיכון בפנים המדינה,ערים ואתרי תיירות מרכזיים , Chiang Mai,(עיר) Chiang Rai(עיר), Pattaya, Phuket Island, Ko Samui, Ko Samet
הסיכון הכי גבוה קיים במחוזות Chiang Mai, Mae Hong Son, Tak, Kanchanaburi, Ratchaburi, Chanthaburi, Trat, Prachuap Khiri Khan, Surat Thani, Sa Kaeo, Yala
סיכון קל יותר במרבית מחוזות במיצר הדרומי ואי קופנגן.
במידה ושוהים מעל לשבוע באזור סיכון מלריה או בוחרים לא לקחת סיכונים מומלץ לטול טיפול מונע
בדוקסילין או מלרון מכיוון שבאזורי הגבולות ישנה עמידות ללריאם.
כאשר מטיילים באזורים בהם סיכון מלריה נמוך קיימת גם אופציה של טיפול חרום.
מלריה עוברת דרך עקיצות יתושים פעילים בשעות החושך אשר לפעמים מגעים למקומות לא צפויים, הם מתרבים בתקופת מונסונים ובמקורות מים כאשר מבצעים עבודות השקיה ,לאחרונה אחרי ש 15 שנים לא מיקרה אחד של מלריה בין מטיילים בתאילנד חזרו 2 מטיילים ישראלים חולי מלריה לאחר שהות בקופנגן איזור ששנים לא היו דיווחים על מחלה.מכיוון שכל שנה מגעים לתאילנד אלפי מטיילים הסיכון קל מאד כמובן אבל חשובה המודעות
תקופת דגירה של מלריה היא לפחות שבוע ולרוב הרבה יותר,לכן
במידה ומופיעה מחלת חום לא ברורה אפילו חודשים אחרי טיול יש לבצע בדיקת מלריה.
מצורפת מפת סיכוני מלריה מאתר בריאות המטייל אנגלי
 |
| thailand.gif(גודל:18.381KB) |