דאבל דייט באלזס הקסומה
-
עמדנו על אחד הגשרים וצפינו בספינת תיירים שעולה על גשר ציפה – Lock כדי להמשיך במסעה בנהר.
-
שירלי מככונת את תוכנת ה HERE אל הקתדרלה. מנסים להגיע ל “ מופע “ השעון של השעה 12.30 . משתדלים לעקוב אחרי התוכנה אבל לא באמת צריך קתדרלת נוטרדם נראית מכל מקום בעיר ולא מאד קשה להגיע אליה.
הבעיה שרובע פטיט פרנס כל כך יפה וציורי שאנחנו לוקחים את הזמן , נעצרים לצלומים , דוגמים שווקים בדרך, כך שמגיעים לקתדרלה בדיוק בשתיים עשרה וחצי ולא רגע קודם .
אני זוכרת שהכניסה “לשעון “ מצד ימין. הייתי כאן עם הילדים לפני כמעט עשור.
גם שירלי זוכרת זאת. אבל השלטים מראים הפוך. כל השלטים מורים שהכניסה מהצד השני .
טוב , מי אנחנו שנתווכח ?? הולכים בכוון השלטים. מקיפים את המבנה , סובבים סובבים ולא מוצאים כניסה. עד שמצאנו את הדלת הנכונה כבר חלפה עברה לה השעה ולא ניתן להכנס. זו כמובן היתה הכניסה אותה זכרנו.

כמו כן מסתבר שכדי להכנס ולראות את השעון בפעולה צריך לקנות כרטיסים מראש ( 2 יורו הכניסה).
נו שוין … לא נורא אני מנסה לעודד. גם כך המופע הזה “לא משהו” . חצי סבוב של הבובות, קו קו אחד של התרנגול וזהו . ”ממש לא הפסד”.
אפילו להכנס ולראות את הקתדרלה היפה לא ניתן . הפסקה בבקורים עד השעה 14.
כבר מגלה .. עוד תהיה חוויה מתקנת .

חושבים איך להמשיך ?? לשירלי יש עניינים נוסטלגים לבדוק בעיר. מחליטים להתפצל וקובעים להפגש בשעה שתיים בכניסה לקתדרלה.הנה כמה תמונות מסביבת הקתדרלה והשווקים – גוטנבורג – השוק הפורטוגזי והעץ הגדול בכיכר קלבר שדגמנו אנחנו בסבוב שלנו .
הכי כיף פשוט להסתובב ברחובות הקטנים שליד הקתדרלה. הם מקושטים כל כך יפה. פשוט חגיגה. שותים יין חם . קונים פרצעל ( קר) ומקרונים לבת . רואים הופעת רחוב.
הכל יפה וחגיגי מאד מאד !!
-
עוד כמה תמונות שלי משטרסבורג היפה. לדעתנו הבלתי משוחדת
, העיר הכי יפה, פסטורלית ומקושטת שבקרנו בתקופה הזו של השנה. ספוילר – ביחוד בערב !!! אבל אני טיפה מקדימה

-
שבת שלום וחג שמח,
איריס סיפרה על הניסיון “הכושל” שלנו להכנס למופע השעון בקתדרלה – וגם אני מציינת כמוה, שתהיה חוויה מתקנת

אני מצרפת כמה תמונות נוספות מהסיבוב שלנו ומציינת כי התחלנו בחגיגות היין החם Vin Chaud

לחיים, Salut !
-
וכעת – פינת הנוסטלגיה:
בקיץ 1990, בהיותי סטודנטית , זכיתי עם כמה בנות נוספות מהחוג לצרפתית באוניברסיטת חיפה, להישלח ללימודי קורס קיץ באוניברסיטת שטרסבורג.
הקורס – Cours d’ete – קורס קיץ, היה בינלאומי וכלל מאות משתתפים מרחבי העולם. התגוררנו במעונות הסטודנטים שנקראו Galia , למדנו צרפתית כל יום במשך חודש שלם.
כשזוכים להתגורר בעיר זרה תקופה ארוכה, יש זמן להנות מכל הדברים הקטנים ולהגיע למקומות “קבועים”. כך, היה לנו בית קפה קבוע של בוקר – “סנאק מישל” בו אכלתי קרואסון לונט (בצורת משקפיים), והיה לנו פאב קבוע , שנקרא Les Aviateurs – “הטייסים” – שם נתנו להכנס רק ל”מקובלים”. בעל המקום היה פותח אשנב קטן ומסתכל מי מבקש להכנס, מאשר כניסה – או לא… אותנו תמיד קיבל בברכה : Oh, Les Israeliens! Entrez (או! הישראליות! הכנסו...).
בבקרים למדנו צרפתית בקבוצות מעורבות, עם סטודנטים מכל העולם, אחר הצהריים היינו מטיילות בעיר, הולכות לתערוכות, לשווקים או סתם עושות פיקניק עם באגטים וגבינות על גדות הנהר. בערבים בילינו במסיבות ובפאבים, בסופי השבוע נסענו לטיולים בסביבה – העיירות והטירות בדרך היין (ככל הנראה הייתי בחלק מהעיירות בהן נטייל בימים הקרובים – אך לא רשמתי את שמותיהן בזמנו... ) הייתי גם בטירת הוט קניסבורג, בשווקים ובירידים. באחד מסופי השבוע נסענו לפרנקפורט, בסוף-שבוע אחר נסענו לשוויץ. בקיצור – עשינו חיים משוגעים! אחת מחוויות חיי היפות מהתקופה הסטודנטיאלית ובכלל…
בסוף הקיץ, כשחזרתי מהקורס – הכרתי את גיל
ובמשך עשרים וכמה שנים שאנחנו ביחד – כל הזמן אמרתי לו שאני חייבת לקחת אותו לשטרסבורג, העיר שנכנסה לי ללב!!והנה זה הגיע

איריס חברתי ידעה שאני מבקשת לעשות סיבוב נוסטלגי בעיר, ולכן החלטנו על פיצול זמני, שיאפשר לי לנסות ולמצוא כמה מהמקומות בהם ביליתי – הכל מזיכרון צילומי בלבד…
כמה תמונות מהאלבום של 1990 :

-
התמונה של הקתדרלה יצאה מסובבת...

בכל אופן – מדי סופ”ש היה מופע אור-קולי מדהים על חזית הקתדרלה לכבוד ה- 14 ביולי ושאר חגיגות הקיץ. היה מקסים וצפינו בו כמה פעמים – פריווילגיה של שוהות קבע בשטרסבורג. מעניין אם גם בשנים אלה זה עדיין מתקיים…
התחלנו במסע הנוסטלגי שלי בשטרסבורג.
זכרתי שמעונות הסטודנטים היו קרובים לנהר ולכנסייה עם שני צריחים.
זכרתי גם שהבניין היה בסגנון פריזאי יותר מאלזסי – לבנים אדומות וגג כחול.
הלכנו והלכנו עד שהגענו לאוניברסיטת שטרסבורג ומצאתי את מעונות הסטודנטים Gallia. כמה התרגשתי!!
המראות שראינו בטיול הרגלי שלנו לאורך הנהר היו מקסימים :
-
לאחר סשן תמונות, עלינו על הגשר וראינו את הכנסייה היפה שאז קראנו לה “הכנסייה הכחולה” כי היתה מוארת בכחול בלילות.
שם הכנסייה – Eglise St Paul והיא יפהפייה!
האיזור הזה של שטרסבורג הוא פחות מתוייר, יותר סטודנטיאלי, והיה כיף גדול לטייל שם!
מהגשר הצופה על הכנסייה, המשכנו ברחוב הראשי כדי לחפש את “סנאק מישל” – שם היינו שותות קפה כמעט כל בוקר – עם קרואסונים משובחים...
(כל ה”תחקיר הנוסטלגי” הזה נעשה מזיכרון צילומי שלי, לא היה לי שום דבר רשום מלבד התמונות שהיו לי – אך לא היה לי זמן להביט בהן לפני הנסיעה...).
איזה כיף זה שהיתה לי הזדמנות לשחזר!

-
וואו,שירלי,,איזה יופי!
הכול..התמונות,שטראסבורג שתמיד יפה וקפטריית הסטודנטים,ממש ארמון..
מעונות בכלל בניין מקסים.
כשנמצאים שם,חיים,לומדים-שמים לב לכל היופי הזה מסביב או שזה מובן מעליו..?
-
שירלוש ואיריס היקרות,
המון מזל טוב ליום ההולדת שלך איריס, ולזה שיגיע בקרוב- שירלוש.
יופי של קונספט לחגיגה משותפת!
הטירה שלכן- קסומה. תישמר אצלי במגירת החלומות…לטיול קיצי. אין סיכוי אצלי לטיול חורף.
שירלוש,
אהבתי את תמונות התלתלים שלך מפעם.

ומה יהיה בקשר לסיפור השבתוני שלך על פרנצה???
נילי
-
אמה יקרה – העלית נקודה מעניינת וחשובה. אכן, בימים הסטודנטיאלים מה שיותר עניין אותי היו הבילויים והבחורים
וגם לימודי הצרפתית , אבל בהחלט ידעתי להעריך את יופייה של שטרסבורג ומה שהיה לה להציע. בנוסף, בכל הזדמנות שהיתה לי – טיילתי ורציתי לראות מקומות חדשים באיזור. 
עובדה ששטרסבורג נותרה חקוקה על לוח לבי ולאורך כל השנים רציתי לחזור אליה עם בן זוגי , והוא מרוב שמע עליה ממני – גם רצה לנסוע לשם וזכר את כל הסיפורים שלי…
וכבר עכשיו אני מצהירה – בהחלט אחזור לשטרסבורג , ולתקופה ארוכה יותר מיום…! יש לעיר הזו הרבה מה להציע והיא מקסימה וכייפית.
נילי יקירתנו – איזה כיף שהגעת גם את לכאן! תודה על הברכות ועל הפירגון

אני מבטיחה להעלות את קורותי בפירנצה ורומא בקרוב. קודם נסיים את החוב הזה – ואח”כ אחזור קצת אחורה בזמן ואכתוב על בלה איטליה.

המשך:
כאמור, המשכנו על הגשר ועכשיו ניסיתי למצוא את בית הקפה “סנאק מישל” בו בילינו, הבנות מדי בוקר.
הרחוב השתנה מעט וגם חזות בית הקפה – אבל מצאתי!לצערי לא היה שם קרואסון לונט (משקפיים), אבל בכל זאת שתינו קפה ואכלנו קרואסון שקדים.

משם, שוטטנו ברחובות של האיזור הסטודנטיאלי יותר של שטרסבורג. גיליתי את הככרות בהן הסתובבתי ב – 1990 , נזכרתי בפסלים ומזרקות וראיתי מסעדות וקרפריות בהן אכלנו.
אגב – למטיילים העתידים בשטרסבורג – המסעדות באיזור זה יותר זולות מאלו בפטיט פראנס ובככרות המפורסמות יותר.
גם כאן באיזור הפחות תיירותי – הכל מאד יפה !

-
איריס ושירלי,
מזל טוב ליום הולדתכן העגול!
נעים לקרוא על שיתוף הפעולה בין שני הזוגות בתכנון ובביצוע של הטיול.תענוג לקרוא ולראות את התמונות מהטירה, השווקים, העיירות הקסומות וכמובן שטרסבורג.
ביקרתי בשטרסבורג בקיץ 1989 , מקווה לבקר שוב בעתיד.
לחייכן ולחיי הטיולים הבאים !
סמדר
-
תודה רבה נילי וסמדר על הברכות. שמחה שהצטרפתן לסיפור.
שירלי למרות שידעתי על הגילויים הנוסטלגים בזמן אמת , עכשיו כשאת כותבת ומצרפת תמונות ישנות , זה עוד יותר מרגש ויותר מעניין. כל הכבוד שהצלחת לשחזר והגעתם לפינות מאד יפות בטיול הזוגי הקצר.

אז אחרי שגיל ושירלי חזרו מהמסע הנוסטלגי בעקבות הזכרונות , ניסינו שוב להכנס לקתדרלה . השעה שתיים ורבע והיא פתוחה למבקרים , אבל תור ארוך ארוך משתרך. אין סכוי שנעמוד בתור הזה בקור כזה….
מחשבים צעדינו בשנית ומחליטים לנסות ולקחת את השייט בתעלות העיר. המזח נמצא לא רחוק מהקתדרלה. הסירה מקורה ומחוממת. מה רע? . בונים על מנוחה לרגליים .
השייט הוא של חברת בטורמה. את הסירות כבר ראינו ברובע פטיט פרנס .
אנחנו צועדים לכוון המזח ונתקלים בקופת הכרטיסים האוטומטית. אך אבוי , לא נותרו כרטיסים לשום הפלגה באותו היום . אולי רק להפלגת הערב שנעשית בחשיכה גמורה. עליה ויתרנו .
טיפ – אם אתם בונים על השייט בעונה תיירותית, כדאי מאד לקנות כרטיסים מראש או לשריין כאלה מיד עם הגיעכם לעיר. חנות מאוישת לממכר כרטיסים נמצאת גם מול הקתדרלה.
אז גם השייט התפספס לנו. בצר לנו מחליטים לחזור אל הקתדרלה. מקווים שכעת התור כבר יותר קצר. בדרך שוב עוברים בדוכנים ומנסים הפעם קרפ מלוח שנקרא כמדומני “ גלה “ . גם לקרפ היה תור

-
שירלי ואיריס היקרות. יש לכם מתכון מנצח: 1 דצמבר 1.אלזס זוג חברות טובות
פשוט מושלם. איזה כייף להיזכר באזור!
-
עכשיו התור בכניסה כבר היה נסבל. התקדם די מהר יש לומר.
בפנים הקתדרלה גבוהה ומרשימה. לא מהמפוארות ביותר שראיתי . העוצמה לדעתי בגודל . חלונות פסיפס יפים ורוזטה מעטרים אותה .
ניגשים לכוון השעון ובשעה שלוש ומשהו, ממש בהפתעה מופע שעון מקוצר ( או שלא ) לטובת אלה שהחמיצו את זה של 12.30 . לא יודעת אם קיים תמיד, או לכבוד החג . אנחנו התלהבנו כמו ילדים שבכל זאת “ ראינו “ .
אז כמו שחשבנו … בובות מסתובבות , גולגולת אחת ותרנגול . נו שוין … לפחות ראינו אותו בפעולה. השעון עצמו יפה ומרשים יש לומר.
מצרפת כמה תמונות.
שירלי אין לי תמונות פנים טובות של הקתדרלה. אם יש לך משהו זה הזמן .
את שארית הערב העברנו ברחובות היפים של העיר. עוד הספקנו קצת קניות והרבה תמונות של הרחובות המקושטים והמוארים .
את ארוחת הערב אכלנו במסעדה לא מוצלחת במיוחד בפטיט פרנס. הגענו אליה במקרה. היא נראתה נחמד ומלאה מפה לפה . חשבנו שזה איזה שהוא מדד להצלחה ...אבל השרות היה איטי ביותר ו “ נפלנו “ קשות עם מנות השוקרוט שחלקנו הזמנו, מה שהוביל להרבה צחוקים אבל הותיר אותנו לא ממש מרוצים.
המסעדה נקראת Restaurant La Petite Alsace.
אין לי תמונות של הזוועה ( השוקרוט). ראו הוזהרתם


סך הכל היה יום ארוך ומקסים בשטרסבורג. ממש לא מיצינו . אם היינו מגיעים לפרק זמן ארוך יותר הייתי מקדישה לעיר עוד יום .
-
דובי
התקדמתי קצת ופספסתי תגובתך . תודה רבה !!!


-
שירלי ואיריס,
מזל טוב כפול לשתיכן!
איזה קסם של טיול ואווירה.
נהנית לקרוא ומאחלת לכן עוד שנים רבות מאושרות ומלות בריאות וטיולים!
-
סמדרולה, נירית ודובי – המון תודה לכם על הפירגון ועל הברכות!!

איריס – מצויין שהמשכת ואני אצרף תמונות נוספות מהקתדרלה וכמובן מקישוטי הלילה…
אבל לפני כן – עוד חוב קטן לסיור הנוסטלגי…

סיפרתי קודם שנהגתי ללכת בערבים לפאב שנקרא Les Aviateurs – הטייסים. זה היה פאב בסגנון אמריקאי שאיפשר כניסה רק למי שנראה לבעלי המקום… אנחנו הישראליות כנראה מצאנו חן בעיניהם והרבינו לבקר שם, מה”קבועים” של המקום.

גם גיל שמע סיפורים ממני על המקום ורצה לראות אותו...
הייתי חייבת לנסות ולמצוא את המקום הזה, זכרתי בערך את מיקומו אבל לא שם רחוב כמובן.
וכאן באה לעזרתי תוכנת Here המופלאה – הכנסתי את שם המקום ו- voila ! יש!! הוא עדיין קיים!
הלכנו בהכוונת ה- here והגענו למקום! התרגשתי מאד, אבל היה סגור…
ופתאום – נס קטן! מישהו הגיע, פתח את הדלתות ונכנס…

פניתי אליו בצרפתית הלא מבריקה שלי וביקשתי להכנס לראות את המקום – עם הסבר קטן על הקשר הריגשי…
הבחור החמוד הכניס אותנו בשמחה – ואע”פ שהיה אמצע היום וריק מאנשים – ישר נזכרתי באווירה המקסימה במקום.
כמובן שצילמתי כמה תמונות

ואם היינו בשטרסבורג לעוד כמה ימים ולילות – בטח שהיינו באים לבלות כאן!

אז הנה תמונות מפאב הטייסים, Salut :
-
איריס סיפרה על שני “מפחי הנפש” שלנו – פספוס השייט בסירה והמסעדה המהוללת בסיום היום.
רק אסייג ואומר שאני, הצמחונית, היחידה שנהנתה במסעדה , כי לא אכלתי את השוקרוט הלז (שגם נראה מגעיל...
אפילו לא יכולתי להסתכל עליו) – אלא אכלתי מנה מצויינת של דג סלומון. בכל אופן – כמה תמונות מהקתדרלה, ממופע השעון ששימח אותנו והיה חוויה מתקנת, וגם מתערוכת סיפור חייו של ישו שהיתה שם:
ובעודי כותבת זאת, נזכרתי באפיזודה מעט הזוייה אך מרגשת שקרתה לי שם: במהלך הסיור שלנו בקתדרלה, פנתה אלי אישה צרפתיה מבוגרת ושאלה אותי איזו שפה אנחנו מדברים ומהיכן אנחנו. עניתי – אנחנו מישראל ומדברים עברית. מרגע זה היא לא עזבה אותי, לקחה אותי והראתה לי דברים חשובים (לדעתה) באחד המקומות שם – לא כל כך הבנתי מה רצתה אבל שיתפתי איתה פעולה. לבסוף, אמרתי לה דברי פרידה ותודה , והיא בתגובה – חיבקה ונישקה אותי… זה היה מעט מוזר, אך מאד מרגש!
ואיזה מזל שאנחנו כותבות כאן בפורום, כי כמעט ושכחתי מהחוויה הזו…

-
כמה תמונות משווקי העיר שטרסבורג, עדיין באור יום:
-
כפי שאיריס כתבה קודם לכן, ואני שותפה מלאה להתרשמות ולרגשות:
שטרסבורג היתה מקושטת באופן מרהיב לכבוד חג המלד!
מבין כל הערים והעיירות בהן ביקרתי בתקופה זו, שטרסבורג היתה ”הכי” בעיניי מבחינת קישוטים מושקעים, טוב טעם ואווירה משמחת וקסומה.
הנה כמה תמונות נוספות של שטרסבורג המקושטת ומנצנצת.
לא סתם היא נקראת Capitale de Noel – בירת חג המולד
