טיול קיץ משפחה עם סבא וסבתא לאן מומלץ ?
-
הי, אנחנו משפחה זוג + 3 ילדים בן 16 בת 12 ובן 10 הפעם מצטרפים סבא וסבתא בני 74 , לסבתא קצת קשה ללכן המון, היא צריכה הפסקות ועדיף לא בהרים על אבנים וכאלה. כמשפחה היינו ביער השחור ובצפון איטליה.
אוהבים נופים ואטרקציות .ייתכן ואם יהיה יום לא מתאים אז סבא וסבתא יישארו בסביבת מקום השינה ולא יצטרפו. אימי ( הסבתא) חולה אלצהיימר אבל עדיין מתפקדת כמעט עצמאית ( לא יודעת אם המידע רלוונטי או לא אבל שיהיה..)
חשבנו על אוסטריה ,הולנד ,סלוניה סלובקיה. פתוחים להצעות נוספות
המון תודה לעונים
-
נראה לי שאולי הולנד מתאימה יותר כי היא שטוחה ברובה.
בהולנד יש גם הרבה פעילויות לילדים
-
ההרכב שלכם משמח ומרגש אותי
אוסטריה מהממת. אחד הדברים המצויינים באיזור זלצבורגלנד לדעתי זה שהוא מתאים למשפחות מכל הסוגים והגילאים – גם למתבגרים שוחרי אדרנלין, וגם למשפחות עם פעוטים ו/או קשישים שרוצים מסלול יותר רגוע מבלי להתפשר על נופי גלויה.
יש פסגות יפות שניתן לעלות אליהן עם רכבלים ולהנות מכל היופי בלי הליכה קשה או ממושכת (רק כדוגמא אחת – הגשר התלוי בגאסטיין – הגשר עצמו נמצא ליד הרכבל, יוצאים ממנו מספר מסלולי הליכה מעגליים באורכים שונים – ניתן לבחור לפי הזמן והחשק וניתן גם להשאר באיזור הגשר שהוא ממילא גולת הכותרת). יש את הגרוסגלוקנר – דרך נופית עוצרת-נשימה. יש אגמים נפלאים (טיול מעגלי בן שעה על שביל סלול ושטוח מסביב אגם גוסאו), אפשר לשוט באגם הלשטאט בסירה חשמלית שקטה ולהסתובב קצת בעיירה.
יש מרחצאות נהדרות שגם סבא וסבתא יוכלו להנות בהם וגם הילדים (בבאד הופגשטיין ותרמה אמאדה יש גם מגלשות).
יש אוכל נהדר שכולם אוהבים.
ויש צימרים מקסימים עם נוף פסטורלי.
-
מצטרפת להמלצה על אוסטריה ללא ספק. הכי מתאימה לכם לדעתי, כי גם במקומות אליהם תגיעו בגלל אטרקציה לילדים כלשהי, המבוגרים יהנו מהנופים והאוירה מסביב. למעשה כמעט כל אתר מסב הנאה ויופי לכל גיל, ואין צורך להשאיר את המבוגרים מאחור, כי הכל נגיש ונוח ועם מחשבה על כולם.
-
תודה רבה על הפירוט המפורט עשה לי חשק
אבא שלי מאד אהב את הרעיון של אוסטריה ויעשה טוב לאמא שלי.
לאיזה שדה תעופה כדאי לטוס ?
-
שדה התעופה הקרוב ביותר, הן לאזור זלצבורגלנד והן לאזור טירול, בטיסה ישירה, זה מינכן.
אנחנו טסנו לוינה מטעמי חיסכון, הפער במחיר טיסת אלעל בין מינכן לוינה היה משמעותי מאוד (לא זוכרת סכומים). אישית אנחנו תמיד מעדיפים אלעל, וקונקשן לא בא בחשבון, כך שזה מה שאני מכירה.
-
אולי “לטייל עם סבתא” יסייע לך בחידוד נקודות ותובנות.
-
אכן שדה התעופה המומלץ ביותר הוא במינכן.
עד לאחרונה רבים בחרו בוינה בשל העלות המוזלת (יחסית) של הטיסה, אבל לשמחתנו טראנסאוויה פתחה לאחרונה גם קו למינכן כך שייתכן שתוכלו להנות מכל העולמות – לטוס קרוב וגם בזול.
ומה שתארתי לך הוא רק קצה הקרחון
-
הזכרת מילה “אלצהיימר”
הטיול לקייץ,אנחנו עכשיו בתחילת פברואר..
ללא ספק שאוסטריה,הולנד יהיו נעימות לכם..וגם להורים המבוגרים.
לפני הכול,הייתי מתייעצת עם הרופא המטפל,אולי קרוב יותר לחופשה.
כמה שינוי מקום,מקום חדש יכול להשפיע?איך להגיב במידת הצורך,איך לקבל ולתת עידוד.
לא לשכוח שכל המשפחה תהייה יחד,(קצת סיר לחץ בכל מקרה) ולתת מענה גם לילדים ובן זוג..
בקיצור,לא אומרת שבלתי אפשרי,הכל תלוי במצב,קבלה שלכם,והתארגנות.
פשוט זה לא..בכלל
אם תרצי לפנות בפרטי,שילחי מסרון..
-
אני גם ממליצה על אוסטריה!עם טיסה למינכן.
נופי גלויה מרשימים, אטרקציות מגוונות ככה שגם הצעירים בחבורה וגם סבא וסבתא ימצאו את עצמם.
אפשר לאתר לינת כוכב עם מלא אטרקציות במרחקי נסיעה נוחים.
-
נסיעה לרומניה אשמח לעזרההי
בסוף החלטנו לטוס לרומניה. היום הזמנתי טיסות ל10 ימים .
קראתי כמה בלוגים ועדיין מבולבלת :
באיזה עיר/ איזור כדאי לישון ?
האם לפצל לינה ?
האם כדאי לבלות יום אחד בבוקרסט ?
איזה מקומות אסור לפספס ועל מה אפשר לוותר
תודה רבה
-
הנסיעה,במתכונת שהייתה מתוכננת קודם? כוללת את הסבים?
לאן הטיסות?בוקרשט/קלוג’/יאש? לשלשת היעדים יש טיסות מתל אביב..
לוקחים רכב?
אם את שואלת האם לפצל לינות בטיול ל10 ימים?לא נראה כי קראת או נכון יותר הבנת את אפשרויות טיול ברומניה.
לא נכון לטייל ברומניה 10 ימים מלינת כוכב אחת..
מלינת 2 כוכבי לינה קשה לטייל עם תוכן..
לפני שיציעו לך מסלולים ואפשרויות..חייבים לדעת יותר פרטים.והייתי פותחת אשכול חדש..ממוקד יותר.
-
אני אהיה קצת מחרבת שמחות פה
ואקדים ואומר שאני מדברת מנסיון אישי ומקצועי.
אני חושבת שהנתון של הסבתא חולת אלצהיימר הוא הדבר הכי מרכזי כאן. גם אם היא עצמאית לחלוטין פיזית, הרי היה תהליך כלשהו שהוביל לאבחון האלצהיימר. זו לא מחלה שמאבחנים ביום, לאבחון קודמת ירידה מנטלית.
זה אומר, מבחינתי, שהיחס לצרכים של הסבתא צריך להיות כמו לצרכים של ילד, לא צרכים של מבוגר.
לא פירטת, אבל ציינת את הדבר ולכן אני מרשה לעצמי לשאול:
האם הסבתא הלכה פעם לאיבוד?
במה מתבטא, בינתיים, האלצהיימר שלה?
האם היא אפוטרופוס על עצמה? או שמישהו אחר במשפחה אפוטרופוס עליה?
כי לאנשים מבוגרים עם ירידה מנטלית [גם לא אלצהיימר] הרבה פעמים קשה עד קשה מאד בסביבה חדשה. זה עלול להשפיע על ההתנהגות, על האכילה, על השינה. זה יכול להשפיע על כולכם כמו שמשפיעה נוכחותו של תינוק קטן שלא ישן בלילה ולא אוהב את האוכל. זה עלול להשפיע יותר מזה, כי תינוק קטן עדיין לא מסתובב לבדו, אבל סבתא כן. אם היא תלך לאיבוד, עדיף שזה יהיה במקום שבו יש עם מי לדבר.
כי אם אינה אפוטרופוס על עצמה, אז חשוב להביא את כל המסמכים הרלוונטיים מתורגמים כנדרש.
בנוסף, יחד עם הירידה ביציבות שמאפיינת אנשים מבוגרים, אנשים עם ירידה מנטלית נוטים ליפול ולהפצע יותר. אם זה קורה בטיול, עדיף שזה יקרה במקום שבו יש מענה רפואי מתאים.
לכן באופן אישי עם אנשים מבוגרים עם ירידה מנטלית [כאמור יש לי נסיון] אני נסעתי רק למדינות מפותחות, עם מערכת רפואה מפותחת, ועם משטרה סבירה שיכולה לעזור לאתר את האדם במהירות וביעילות.
בעיני, רומניה לא עונה על שני הקריטריונים האלו.
-
אוליב,מזדהה עם כל מילה
וגם עם אהבתי לרומניה..בוקרשט,עיר גדולה אחרת אולי יכולה לבור בחשבון..
טיול ברומניה,בכפרים ועיירות..נסיעות בין לבין,נופים משתנים,בתים משתנים..זה הרבה יותר מורכב עם אדם עם ירידה קוגניטיבית שלא לומר חולה אלהיימר,מאשר טיול עם תינוק.
תינוק,אפשר לאסוף לידיים,לחיבוק,נשיקה וזה יעזור.
לצערי,לא תמיד יעזור ואם יעזור לכמה זמן? לאדם חולה אלצהיימר.
-
אמה ואוליב תודה רבה על התגובות.
אמא שלי לא הלכה לאיבוד עד כה והיא הולכת למקומות שונים בארץ יחד עם אבא שלי. אתמול סיפרנו לה על הטיול והיא בכתה מהתרגשות שנהיה כולנו ביחד. אני מקווה שיהיה בסדר . לוקחים בחשבון שהטיול יהיה שונה ויותר רגוע.
-
לא נעים לי, ובכל זאת אני אספר לך על הנסיון האישי הטראומטי שלנו בעניין.
מלבד הנסיון האישי שלי, בעבודתי אני עובדת עם לא מעט אנשים בדיוק בשלבים האלו – שכבר מאובחנים אבל עדיין עצמאיים – ואני רואה שמה שקרה לנו לא יוצא דופן בכלל, ושהאמירה “תמיד יש פעם ראשונה” מתרחשת בדרך כלל בדיוק במצבי היציאה מהשגרה. ואי אפשר לצפות את זה מראש.
אז מה שקרה לנו היה ככה. פעם נסענו עם בת משפחה קרובה ליעד מסוים באירופה [וסלחי לי שבגלל השמירה על פרטיותה לא מציינת את הקשר המשפחתי המדויק]. הגברת היתה קשישה, ניצולת שואה ברקע, מאובחנת עם הידרדרות מנטלית קלה – אך עדיין עצמאית לחלוטין מכל הבחינות חוץ מלשכוח מה תכננה לעשות פה ושם. היא היתה רגילה בטיסות ובנסיעות והיעד היה מוכר לה ולנו.
ובכן
פתאום בשדה התעופה היא נעלמה.
חיפשנו וחיפשנו. פספסנו את הטיסה שלנו [והיינו עם ילדים קטנים]. הרי אם היא נפלה בשרותים או משהו, לא נטוס בלעדיה נכון?
פנינו למשטרה בשדה התעופה שחיפשו אותה בכל מקום בשדה ובמקביל התקשרנו לכל מי שיכולנו להעלות בדעתנו מהמשפחה, אולי היא דיברה עם מישהו, התקשרה למישהו. כלום. בסוף התקשרנו גם לחברת האשראי, אולי רכשה משהו באיזו חנות בדיוטי פרי וכך נוכל לדעת היכן היתה אחרי שנעלמה לנו. הסתבר שהגברת קנתה כרטיס טיסה ממש מעט אחרי שנעלמה. אבל חברת האשראי, מטעמי פרטיות וסודיות, לא הסכימה למסור מידע נוסף. אז הבנו שהיא כנראה קנתה כרטיס לאנשהו, רק לא ידענו לאן, ועלתה על מטוס לאנשהו, רק לא ידענו לאן. [מזכירה שהיא היתה רגילה בטיסות ועל אף היותה מאובחנת עם ירידה מנטלית קלה עדיין היתה עצמאית לחלוטין ומסתבר שלא היה לה קשה לקנות כרטיס טיסה לעצמה, רק שמשום מה היא לא העלתה בדעתה לומר לנו לאן ומדוע].
הסיפור הסתיים בגיוס כללי של משטרת הגבולות ומשטרה של שלוש מדינות באירופה [זו שבאנו ממנה, זו שהיתה היעד שלנו, וזו שאליה היה מיועד כרטיס הטיסה החדש שלה ושלושתן לא היו היעד המקורי שלנו]. הנסיעה שלנו התבטלה, אני חזרתי אחרי יממה מפרכת במפח נפש גדול הביתה עם הקטנים [שכללו תינוקת יונקת ושלא היה שום עניין לגרור איתנו לעוד זמן בשדה התעופה]. בן הזוג גייס עוד בני משפחה וטסו לחפש אותה, כל אחד למדינה אחרת. אחרי שלושה ימים היא נמצאה, מורעבת וכחולה מקור, יושבת על ספסל ברחוב באיזה כפר שבו הוחבאה כילדה במלחמת העולם השניה [הבית בו התחבאה כילדה כבר לא היה קיים, אף אחד שם לא הכיר אותה]. אנשים טובים זיהו הומלסית חדשה והתקשרו למשטרה, שכבר חיפשה אותה. אנחנו בכלל לא ידענו ששמה היא התחבאה, היא מעולם לא אמרה את שם הכפר...
לא היה לה מושג למה הגיעה לשם. היא בכלל לא זכרה את יעד הנסיעה המקורי שלנו. היא גם לא הבינה על מה כל המהומה. וזו היתה הפעם הראשונה שהיא עשתה דבר כזה...היא מעולם לא הלכה לאיבוד קודם לכן. כיום היא לא זוכרת את הארוע כלל.
אז עבורנו זו היתה פעם ראשונה טראומטית למדי ואני את הלקח שלי למדתי. אמרתי תודה אלף פעם על התפקוד היעיל של המשטרה במדינת היעד שלנו ובאירופה המערבית בכלל, ועוד תודה על זה שיש עדיין אנשים ששמים לב לפנים של ההומלסים ברחוב. ומאז [הגברת עדיין חיה ובריאה פיזית אם כי מנטלית ירודה יותר, ועדיין טסה איתנו לפעמים] היחס אליה ובכלל למבוגרים עם ירידה מנטלית הוא, מבחינתי, כמו אל ילד. לא מורידים את העיניים, ולא לוקחים למקומות שבהם בעיה בלתי צפויה לא יכולה לקבל טיפול מניח את הדעת. גם אם מעולם לא היו בעיות, תמיד יש פעם ראשונה – אז שהפעם הראשונה הזו, אם היא רפואית, שתקבל מענה רפואי מתאים, ואם היא אחרת – כנ"ל.
ממש כפי שאם יש לי ילד עם בעיה רפואית [ויש לי] אני לא אסע איתו למקום שבו במקרה חירום לא אוכל לקבל שירות הולם, כך גם עם קשישים.
אני מאד מאד בעד לנסוע עם כל המשפחה. נסענו כאמור גם עם אותה בת משפחה גם לאחר הארוע ההוא, גם עם נכים, גם עם תינוקות. רק שאני חושבת שאם בוחרים יעד לטיול משפחתי שיש לאחד המשתתפים בו מגבלה, יש צורך וחשוב מאד לקחת בחשבון תרחישים שלא נלקחים בחשבון אם אותו בן משפחה לא היה משתתף. לכן היעדים לטיול עם חולה כרוני, מבחינתי, מצומצמים יותר מאשר היעדים לנסיעה ללא אותו בן משפחה. וכך גם היעדים עם קשישים, עם אנשים לא עצמאיים מכל סוג שהוא, פיזית ומנטלית, וגם עם אנשים שמאובחנים עם ירידה מנטלית גם אם עד עכשיו האבחנה לא התבטאה בבעיות כלשהן.
מטבען של נסיעות שהן מוציאות מאיזון, גם מבוגרים, עוד יותר ילדים ובעיקר קשישים. לא הייתי רוצה שהפעם הראשונה שבה הסבתא תבטא התנהגויות חדשות תהיה דווקא בנסיעה, ואני מאחלת שזה לא יקרה, ואפילו סביר שרוב הסיכויים שזה לא יקרה. אבל כן הייתי – במקומכם – נערכת לאפשרות שזה כן יקרה ונוסעת ליעד שיאפשר התמודדות עם זה.
לכן כפי שכתבתי לדעתי רומניה לא תתאים לכם. יש המון יעדים אחרים שווים באירופה שכן יתאימו...
[מתנצלת על האורך]
-
אני בטוחה שאימא תשמח מאוד על האפשרות להיות יחד.
ויכול להיות ,הלוואי,שהכל יזרום מעולה והיה טיול נהדר,רגוע שיזכר לדורות.
חייבים להיות מודעים.
הבחירה לחשוף ולרשום הייתה שלך..
אנו,אני במיוחד ,מדברת מנסיון אישי,וממש לא חייבים ללכת לאיבוד.תהיו עירניים.
תשתדלו לא לעבור מקומות לינה רבים.אם כבר נרכשו טיסות..תעדיפו להיות בברשוב העיר,ואולי יומיים בבוקרשט.
בכל מקרה תעשו ביטוח נסיעה מספיק זמן מראש,תהיו בקשר עם רופא המטפל.
קחו סיכום תיק רפואי ורשימת תרופות .תעשו ביטוח מתאים.הדגש לא לבלף את החברת הביטוח.לעשות את המתאים!
אני מקווה שבאמת יהיה לכם נהדר..
-
אני אתן 2 טיפים טכניים:
- לבצע מהר רכישת ביטוח ביטול טיסה בחברת הפניקס (עלות הפרמיה 8% ממחיר הכרטיס, החזר במקרה של ביטול מכל סיבה התלויה בנוסע בגובה 80% מהתשלום על הכרטיס). במידה ואתם תצאו לטיול גם אם המצב של האם יתדרדר חס וחלחלה, ניתן לבטח רק אותה או גם את בעלה. זה יאפשר למזער נזק כלכלי אם תצטרכו לעשות שינוי.
- לפני זמן מה, ניתקלתי בתוכנית בוקר שהציגה גאדג’טים ובינהם היה צמיד שמחברים לזרוע של ילד (בתוכנית הדגימו על חתול) וביד ההורה נמצא מכשיר בגודל של נייד שקולט אותו מיקום וניתן להגדיר שהמכשיר יצפצף אם הילד מתרחק מעבר למרחק שנבחר – נניח 20 או 50 מטר. מכיוון שהצמיד איננו פשוט להסרה, ניתן להשתמש בו גם למקרה שתיארת, בהנחה שהסבתא מודעת למצבה ולא תיפגע. אפשר גם לקנות מספר יחידות כאלה ולשים גם לילדים או למבוגרים נוספים כדי לתת לה הרגשה נוחה יותר.ניתן לרכישה באינטרנט אבל אין לי פרטים נוספים
מאחלת בריאות איתנה ושהמשפחה תהנה אחד מהשני כמה שיותר
-
-
המון תודה על השיתוף.
שיתפתי את אבא שלי בכל ההודעות שלכם והוא חושב שאצלנו המצב שוה מכמה סיבות.
מקווה לטוב
