רוקיז הקנדיים יולי 2016 -19 יום טיול זוגי בקראוון
-
באיחור לא אופנתי סוף סוף הגעתי לספר על טיול זוגי שעשינו במשך 19 יום בקראוון זוגי, טיול מעגלי שמתחיל וגם מסתיים בקלגרי .
הכל התחיל מתמונות וסיפורי טיול שהיו כאן באתר בקיץ 2015 והדליקו אצלי רצון עז לטייל במקום המקסים הזה לכבוד יום הולדתי העגול שחל בנובמבר 2016. לאחר ברורים והתיעצויות הוחלט לצאת בחודש יולי. כרטיסים בבריטיש איירוויז נרכשו כבר בדצמבר 2015 עם חניות ביניים בלונדון בהלוך 20 שעות שנוצלו לביקור משפחתי ובחזור 8 שעות בהן יצאנו לעיר לפגוש קרובי משפחה.
השלב הבא היה התלבטות בין טיול ברכב והזמנת מקומות לינה מראש לבין טיול בקראוון שיאפשר לנו גמישות בביצוע הטיול ולינה כמה שיותר קרוב לטבע. לבסוף הוחלט לשכור קראוון זוגי קטן. ההזמנה בוצעה אף היא כבר בחודש דצמבר דרך מוטורהום ישראל – בחברת CANADREEM. ללילה ראשון הוזמן (דרך בוקינג עם אפשרות ביטול ) חדר במלון Acclaim Hotel Calgary Airport במחיר CAD 74.97. המלון נבחר ממספר סיבות . הראשונה , יש עליו המלצות נהדרות בבוקינג. שנית יש שטל משדה התעופה ושלישית ,החברה ממנה שכרנו את הקרוואן אוספת אותנו מהמלון אל תחנת ההשכרה (ללא עלות).
כמו כן הזמנו מראש את הלילה הראשון והאחרון באתרי קמפינג מסודרים , את שאר הלילות השארנו פתוחים.
עוד שני עניינים מינהלתיים ויוצאים לדרך
האחד מאוד מאכזב ולא מומלץ – רכישת כרטיס סים דרך חברת SimToGo, כרטיס שעלה לנו כ120 ש”ח עבור הכרטיס עצמו+ שיחות. כשלמעשה בקנדה לא הצלחנו לבצע איתו אף לא שיחה אחת ולאחר חזרתנו ארצה כשפנינו להתלונן קיבלנו יחס מחפיר ולבסוף הכרטיס נותר כאבן שאין לה הופכין והכסף ירד לטמיון.
השני (הפעם חיובי ומוצלח) לאחר שהבנו כמה שמורת לייק אוהרה מדהימה ומיוחדת החלטנו לנסות לרכוש כרטיסים לשני ביקורים , ואכן במאמץ גדול, בחודש אפריל בשניה בה נפתחה המכירה הצלחתי ורכשתי זוג כרטיסים לתחילת הטיול ועוד זוג לקראת סוף הטיול. כל כך שמחנו על ההחלטה ועוד יותר מזה על הביצוע.
וכעת לסיפור הטיול עצמו
-
ורדה, מתיישבת בשורה הראשונה ומצפה להמשך !
גם פנינו לרוקיס הקיץ וכבר ממש מחכים !
מטיילי 2015 בהחלט חיממו את האווירה... וכשאיריס חזרה, כבר לא היה מנוס…
מזל טוב לך על היומולדת העגול ועל הגשמת החלום וספרי לנו בבקשה בפירוט איך השגת כרטיסים לאוהרה ועוד לשני תאריכים .
תודה
עדי
-
רוקיז הקנדיים יולי 2016 -19 יום טיול זוגי בקראווןיום ראשון לטיול 1.7.16
בגלל הפרשי השעות בין אנגליה לקנדה, אנחנו נוחתים בקלגרי עוד באותו יום בשעה 21.00. ללילה זה הוזמן (דרך בוקינג עם אפשרות ביטול ) חדר במלון Acclaim Hotel Calgary Airport במחיר CAD 74.97. המלון נבחר ממספר סיבות . הראשונה , יש עליו המלצות נהדרות בבוקינג. שנית יש שטל משדה התעופה ושלישית ,החברה ממנה שכרנו את הקרוואן CANADREEM)) אוספת אותנו מהמלון אל תחנת ההשכרה (ללא עלות).
בעזרתו האדיבה של האיש החביב עם כובע בוקרים שיושב בעמדת האינפורמישן מזמינים את ההסעה למלון. נסיעה של כ5 דקות בלבד. המלון חביב ביותר, הצוות נחמד מאוד והחדר מרווח ונעים. אפילו יש חלוקי אמבטיה בהם נשתמש בהמשך כשעולים לגג אל 2 אמבטיות הג'קוזי שממוקמים תחת שמי קלגרי.
היום 1 ביולי – קנדה דיי – ובשעה 23.00 צפויים זיקוקי דינור מעל העיר, לשאלתנו בקבלה נאמר לנו שניתן לראות אותם מגג המלון. כמו כן בגלל היום החגיגי הגג והג'קוזי שבימים רגילים נסגר בשעה 22.00 נשאר היום פתוח עד חצות . מיהרנו אל הגג להנות מהמים המרגיעים בג'קוזי ובשלב מסוים באמת רואים מרחוק את הזיקוקים – די רחוק כך שלא היה משהו מיוחד. לעומת זאת השמיים הכינו לנו הפתעה, השמיים הוארו בברקים מדהימים , שנמרחו לכל אורך האופק, המופע נמשך ונמשך עד שעייפנו וירדנו להשלים שעות שינה (לדברי משפחה נוספת שהיתה איתנו מדובר היה בהוריקן – לא בדקנו)
יום שני לטיול 2.7.16
את ארוחת הבוקר אכלנו במסעדה האיטלקית שצמודה למלון. ארוחה טעימה ומשביע. מזמינים מנת עיקרית למשל בייגל טוסט עם סלמון ומקבלים שתיה וכן יש דלפק לחם פתוח – אכול כפי יכולתך, עם עמדת טוסטר ליד וחמאה וחמאת בוטנים. בקיצור רעבים לא יצאנו משם.
בשיחת טלפון עם חברת השכרת הקרוואן קבענו שיבואו לאסוף אותנו בשעה 12. קצת באיחור הגיע רכב הסעות נהוג בידי אישה נמרצת אשר עזרה להעמיס את המטלטלין על הרכב. לקראת השעה 13.00 (השעה בה ניתן לקבל את הקרוואן ) כבר היינו בתחנה. נאמר לנו לחכות מעט וכבר מטפלים בנו. המעט הזה הפך להרבה ואחרי כמעט שעה פניתי אל הפקידה לבדוק מדוע אנחנו עדיין ממתינים. הובטח לנו שמיד נתקבל. בשעה 14.00 בערך נקראנו לעמדת הפקידה שטיפלה בנו. בחורה צעירה (במקור מגרמניה) חייכנית ועם הרבה סבלנות ורצון טוב. התחלה מבטיחה. חתמנו על כל הטפסים, הוספנו תשלום על נוזל לשירותים וביטוח שמשות ופנינו לראות את ה"כלה" המיועדת. מצוידת ברשימת הבדיקות שהעתקתי מהאתר של דוד פרנקל עברנו על הקרוואן פרט פרט, והבחורה בדקה יחד איתנו בסבלנות רבה. לאחר כשעה וחצי אולי שעתיים הכל היה מוכן ורק נותר להדגים לנו כיצד הופכים את הספה למיטה – בעזרת לחיצה על כפתור. ההדגמה עברה בשלום והספה הפכה למיטה אבל התהליך ההפוך לא עבד. כשהיא לחצה על הכפתור כדי לקפל את המיטה פרט לקולות שום דבר לא קרה והספה סרבה להתקפל. לאחר מספר נסיונות היא קראה לאיש טכני שבדק ואמר שיקח רק כמה רגעים וכבר יטפל בזה. וכך לאחר כבוד הקרוואן נלקח אל מאחרי הקלעים ואנחנו ישבנו וחיכינו. לאחר כחצי שעה של המתנה ניגשנו לברר מה קורה שהרי השעות עוברות ולפנינו עוד נסיעה עד לקמפינג הראשון שהוזמן בTOW JAKE MAIN ולפני כן עלינו להכנס לסופר לערוך קניות עבור כל התקופה. לאחר בירור נוסף נאמר לנו שלא מצליחים לתקן את הבעיה ומחליפים לנו את הקרוואן – נקבל קרוואן כמעט חדש עם 4000 ק"מ. מאחר וכבר היה מאוחר אחרי כל הבדיקות שעשינו לקרוואן הראשון את החלופי שקיבלנו לא בדקנו כלל אלא מיהרנו לצאת לדרכנו.
בדיעבד הסתבר שזה היה טעות , אמנם לא נוראה אבל בכל זאת, במעבר שכחו לשים לנו סדין למיטה וגם קולבים , פריטים שאמנם רכשנו מאוחר יותר והכסף עבורם הוחזר לנו, אבל הסדין שלא התאים למידות המיטה גרם לאי נוחות במשך כל הטיול.
כפיצוי על האיחור בקבלת הקראוון נתנו לנו כסאות מתקפלים ללא עלות (מחיר השכרה של כל כסא 10$ לתקופה).
מתחנת ההשכרה נסענו לסניף גדול של וולמרט אבל מאחר וכבר היינו עייפים ולא מפוקסים היה לנו קשה להתמקד במה עלינו לרכוש. לא הכנו מראש רשימת קניות כי אנחנו מאוד אוהבים להסתובב בסופר ולבחור ממה שרואים ותכננו לערוך קניות בניחותא. למזלנו את רוב הדברים שהיו נחוצים לנו זכרנו לקנות ואת השאר השלמנו בהמשך. כאן המקום להזכיר שבעיירות ברוקיז אין סופרים גדולים , ואלו שישנם אינם זולים אבל ניתן להסתדר. בשעה 19.00 בערב יצאנו לכיוון הרוקיז , בכניסה לפארק הלאומי באנף קנינו כרטיס מנוי שנתי אותו תלינו אחר כבוד על המראה הקדמית והתחלנו את הטיול.
עברנו את קנמור ואחר כך פנינו ימינה אל כיוון אגם מינווקה ואתר הקמפינג שלנו TOW JAKE MAIN. עייפים מאוד אך גם מרוצים מאוד הגענו אל הקמפינג התמקמנו ומותשים צנחנו לשינה עמוקה
3.7.16 – יום שלישי לטיול
בוקר ראשון בקמפינג. התעוררנו לשמיים בהירים אבל מהר מאוד התחיל לרדת גשם חלש.
לאחר ארוחת בוקר דשנה יצאנו לדרכנו, עברנו בבאנף לסיבוב קטן (רכוב) ובעיקר לתדלק. משם המשכנו בכביש מס 1 בדרכנו אל SUNSHINE VILLAGE. אחרי כ8 ק"מ על כביש 1 ירדנו ימינה והמשכנו עוד 7 ק"מ עד למרכז התיירות. שם יש תחנת גונדולות. בקופה נאמר לנו שמאחר וזה סוף השבוע של קנדה דיי נסיעת ההמשך ברכבל כסאות הוא בחינם. שילמנו 42$ לאדם ויצאנו לדרך. הנסיעה בגונדולה ארוכה – כ20 דקות – עד למרכז תיירות עם בית קפה וחנות מזכרות. אנחנו עברנו מיד הלאה לרכבל הכסאות עד STANDISH VIEW POINT משם ישנה הליכה קצרה של כ200-300 מטר עד למרפסת תצפית מדהימה על שלושה אגמים – ROCK ISLE LAKE, LARIX LAKE , GRIZZLY LAKE ועל כל ההרים מסביב. מנקודת תצפית זו יוצאים מסלולים שונים. אנחנו בחרנו מסלול באורך של כ7 ק"מ אשר יורד לכיוון שלושת האגמים ועובר לידם כאשר במהלכו הגענו לעוד 2 תצפיות SIMPSON VIEWPOINT ליד אגם גריזלי וROCK ISLE VIEWPOINT שצופה לאגם בשם זה. מזג האויר התחיל סגרירי מדי פעם ירד גשם קל ויותר מכך מדי פעם היו מטחי ברד בגודל של גולות – כואב ולא נעים. בהמשך היום מזג האויר השתפר השמיים התבהרו והיתושים חגגו (יתושים מציקים אך לא נעקצנו).
מאגם ROCK ISLE ישנה אפשרות ללכת אל תחנת הגונדולה (מסלול פחות תלול אבל יותר ארוך ) או לעלות חזרה לתצפית בשביל בו ירדנו. העליה די תלולה אבל קצרה . המסלול כולו יפה מאוד עם נופים מרהיבים – פתיחה נהדרת לטיול. ב
עת תכנון הטיול חששתי מהעומס בו נתקל באזור באנף בסוף השבוע של קנדה דיי - ועל אתר זה קראתי בסיפור של ליאת בפורום צפון אמריקה ממש ימים ספורים לפני היציאה לטיול ואנחנו כל כך שמחים ששמענו עליו. מעבר להיותו מקסים לא היו הרבה אנשים, מדי פעם חלפנו על פני מטיילים נוספים ולא היתה הצפיפות בה פגשנו בהמשך באתרים ידועים .
את הלילה בילינו בקמפינג - TOW JACK LAKE SIDEבו הזמנתי מקום מיד עם פתיחת ההרשמה מאחר והמקום מאוד מבוקש כי נמצא במקום מקסים.
במקום אין חיבורים אבל הוא יושב על שפת האגם.
.
-
רוקיז הקנדיים יולי 2016 -19 יום טיול זוגי בקראוון4.7.16 יום רביעי לטיול
בבוקר מוקדם לקחי כוס תה וכיסא ויצאתי לשבת על שפת האגם , שבשעת בוקר היה שקט והשתקפו בו ההרים מסביב כאשר השמש מנסה לעלות. בינתיים החצי ארגן את "הבית" והכין את הסלט לארוחת הבוקר. כחזרתי מהאגם הצעתי שלא נאכל ארוחת בוקר בקמפינג אלא ניסע לקניון ג'ונסון לפני שמגיעים ההמונים ואת ארוחת הבוקר נאכל מאוחר יותר. ביציאה מהקמפינג עמדה איילה חמודה ואכלה עשב – פתיחה יפה ליום חדש.
הגענו לקניון ג'ונסון בשמונה בבוקר והיה ממש ריק. ההליכה בקניון היא במגמת עליה נהר בצד אחד ויער בצד השני. ההליכה על שביל מסודר . הקניון ממש מרשים. המרחק מהכניסה עד למפל השני וחזרה 5.5 ק"מ. כאשר מגיעים למפל הראשון צריך לרדת אליו מעט. יש גשר ממש מול המפל ובסופו מערה קטנה בה יש מרפסת מול המפל –כיף לעמוד שם כאשר הנתזים מרטיבים אותך. בהמשך לאחר עוד כ2 ק"מ בשביל יפה מגיעים אל המפל השני. יפה לעמוד מול המפל אבל מומלץ לעלות עוד 900 מטר כדי לעמוד מעל המפל שם המראה מרהיב ביותר. סיימנו את ההליכה בקניון לאחר כ3 שעות כאשר בדרכנו החוצה הלכו מולנו בשביל המוני אדם אל תוך הקניון , ממש קשה היה ללכת מול הזרם הזה. כמה שמחנו שבחרנו להגיע למקום מוקדם מאוד כך נהננו מהשקט והאפשרות לראות הכל בנחת. מגרש החניה היה עמוס לעייפה ומכוניות רבות חנו לאורך כביש הגישה למקום. לדעתנו מומלץ להגיע למקום מאוד מוקדם בבוקר כדי שאפשר יהיה להנות מהמקום היפה הזה.
משם המשכנו בנסיעה על כביש 1A לכיוון לייק לואיז. בדרך עברנו בצומת CASTEL – ועצרנו לתצפית על ההר שעל שמו נקראת הצומת. הר עצום אשר מזכיר בצורתו טירה ומכאן שמו.
מאחר וארוחת הבוקר נדחיתה והשעה כבר התאחרה ,הבטן התחילה לבקש אוכל ולכן עצרנו בחניון לארוחת בוקר לצלילי המים הזורמים בנהר. לאחר מכן המשכנו אל כביש מס 1 לכיוון פארק יוהו. התוכנית היתה להגיע ולהתמקם למספר לילות בקמפינג מונרך MONARCH . בדרך התחיל לרדת גשם חזק וכשהגענו לקמפינג הוא היה ריק ובמבט ראשון נראה עזוב. מאחר וזו הפעם הראשונה בה הגענו לקמפינג בו מבצעים רישום עצמי לא ידענו כיצד נרשמים. המתנו קצת ואז הגיע מישהו שהסביר לנו את השיטה. בסככה קטנה שממוקמת בכניסה לקמפינג יש מגרה עליה מונח לוח עץ (כנראה להגנה) בתוכה יש מעטפות לרישום. על המעטפה רושמים את תאריך הכניסה , תאריך העזיבה , מס לילות, מס רכב ואת המחיר שמשלמים. לתוך המעטפה מכניסים את הכסף וסוגרים , ומחוצה לה יש ספח נתלש עליו רושמים את תאריך הגעה ותאריך עזיבה. את המעטפה עם הכסף משלשלים לתיבת מתכת מלבנית ואת הספח מצמידים לעמוד העץ בכניסה לחלקה שנבחרה על ידינו , עמוד עליו רשום מספר החלקה ויש עליו קליפס להצמדת הספח.
לאחר שבחרנו חלקה כלבבנו, הבטנו סביבנו והחלטנו שבמזג אויר כזה אין טעם להשאר וכדאי להמשיך בדרך לכיוון פארק גליישר על מנת לקצר את מרחק הנסיעה ביום המחרת. הגשם יורד לסירוגין ומקשה להנות מהנוף. הכביש (מס 1) עובר בין הרים גבוהים מכוסים ביערות ירוקים ונהר זורם ליד – ממש כיף לנסוע באזור הזה. מגיעים למרכז המבקרים בגולדן שם מתחברים לWI FI כדי ליצור קשר עם הבית וכן אוספים מידע והמלצה על קמפינג בו נוכל להתמקם ללילה. וכך המשכנו בדרכנו דרך רוג'רס פס עד לקמפינג אשר נמצא על שפת הנהר. בחרנו את החלקה בה החלטנו להתמקם והלכנו לשלם בקיוסק שבכניסה 21.50$, שם גם התייעצנו עם הריינג'רית היכן לטייל בזמן שנותר לנו עד סוף היום. יש במקום אין ספור מסלולים ואנחנו בחרנו ללכת במסלול קצר ששמו Meeting of the Waters (מס 4 במפת המסלולים בפארק) הליכה קלילה אל מקום שהוא מפגש נהרות -שם יש גשר שעובר מעל שני הנהרות שמתאחדים וחזרנו דרך היער אל הקמפינג – מסלול מעגלי מאוד חמוד . בזמן הטיול השמיים התבהרו מעט ויכולנו להנות מההליכה.
לאחר מכן , התארגנות לארוחת ערב, ולילה טוב לעולם בתקווה שמחר יהיה מזג אויר יותר יפה
-
רוקיז הקנדיים יולי 2016 -19 יום טיול זוגי בקראוון5.7.16 – יום חמישי לטיול
התעוררנו לבוקר סגרירי מאוד. שוב החלטנו לצאת לדרך ולדחות את ארוחת הבוקר למועד מאוחר. נסענו מערבה על כביש מס 1 לכיוון פארק רוולסטוק. הדרך מדהימה ביופיה, הרים גבוהים עם יערות ענקיים כשמידי פעם מופיעים מפלים, העננים שיושבים מסביב מכסים את קצות ההרים ומשווים אווירה מסתורית. בתחילת פארק רוולסטוק עצרנו בשמורת Giant Cedars - שמורה של עצי אדר עתיקים וענקים. הטיול הוא על שביל מעץ, מסלול סיבובי קצר בין עצי האדר הענקים שמסביבם גדלים שרכים ושיחים עם עלים ענקיים. מקום שממש שווה ביקור. לאחר כחצי שעה המשכנו בדרכנו לכוון הר רוולסטוק – ואל מקום שנקרא Meadows in the Sky Parkway . משער הכניסה עולים 1600 מטר בכביש בן 26 ק"מ מפותלים. בדרך ישנם נקודות תצפית נוף יפות וכל העליה לקחה לנו כחצי שעה. למעלה יש שני מגרשי חניה מס 1 לקראוונים ,מס 2 למכוניות פרטיות מכאן , החל משעה 10 בבוקר יוצאת ההסעה אל הפסגה (מרחק של כק"מ) שם יש מספר מסלולי טיול. אנחנו עלינו בהסעה וירדנו ברגל וממליצים למי שרוצה לחסוך את כוחותיו למסלולים למעלה לעשות כמונו. אומרים שמהפסגה יש תצפית נהדרת על ההרים סביב, אבל לנו היה מזג אויר אפרורי וגשום כך שלא ראינו שום דבר מעבר לשביל עליו הלכנו. פרחים לא היו בפסגה (אומרים ששיא הפריחה היא באוגוסט) והפיצוי היה שלג שעדיין כיסה את הפסגה ונתן מראה מיוחד. ויתרנו על מסלולי עליה לתצפיות וירדנו אל החניה אל הקרוואן שחיכה לנו שם אכלנו ברנצ' ונסענו אל העיירה רוולסטוק למילוי דלק כאשר לפנינו נסיעה של 150 ק"מ –חזרה לקמפינג מונרך (שהומלץ בסיפור הטיול של דוד פרנקל בבלוג טיולי הקרוואן שלו). קמפינג קטן וחמוד לרגלי הר ענק באותו שם .
-
רוקיז הקנדיים יולי 2016 -19 יום טיול זוגי בקראוון6.7.16 – יום שישי לטיול
הגיע היום אליו התכוננו ואליו קנינו כרטיסים ברגע יציאתם למכירה – נסיעה ללייק אוהרה.
חודשים רבים קודם לכן לאחר שקראתי על המקום המיוחד הזה וכל הסיפורים על הצורך לקנות כרטיס לאוטובוס שעולה לשמורה, ועל רבים וטובים שלא הצליחו להשיג כרטיסים החלטתי שאני מאוד רוצה להיות שם ולא ליום אחד אלא ליומיים. לקראת מועד פתיחת המכירה (20 באפריל בשעה 7 בבוקר שעון מקומי) הופיעו כאן הנחיות וטיפים בעקבותיהם ברגע האמת ישבתי עם שני מחשבים פתוחים וב7 ושלוש שניות לחצתי בשניהם בו זמנית (בעזרתו האדיבה של עמית לעבודה) והשגתי כרטיסים ל6 ביולי ול18 ביולי.
וכך הבוקר לאחר קפה/תה של בוקר והכנת סנדויצ'ים אנחנו בדרכנו הקצרה מהקמפינג אל נקודת היציאה של האוטובוס אל אגם אוהרה. ההסעה הראשונה יוצאת בשעה 08.30 ויש להגיע למקום 20 דקות קודם לכן להתארגנות ושמיעת הנחיות. האוטובוס הוא אוטובוס בית ספר (כמו שרואים בסרטים) איתו אנחנו מטלטלים במשך כ20 דקות מהלך של 11 ק"מ בדרך עפר בתוך היער עד לחניה ליד האגם. למי שמעונין , ניתן גם להגיע ברגל 11 ק"מ עם הפרשי גובה ולחזור באוטובוס (ניתן לרכוש כרטיס באוטובוס עצמו) העליה עליו אך ורק בנקודת היציאה ליד האגם. בדרכנו למטה ראינו אדם שהיה אף הוא בדרכו למטה וסימן שברצונו לעלות להסעה, נהג האוטובוס עצר לידו פתח את הדלת וכל זה רק כדי לומר לא שהוא לא אוסף נוסעים בדרך, סגר שוב את הדלת והפליג לדרכו...
נחזור לבוקר. מראה האגם מרהיב. צבעי טורקיז וצבעי כחול מתערבבים זה בזה ,מסביב הרים גבוהים חלקם עם שלג מרחוק מפל שנשפך אל תוך האגם וגם כמה נהרות.
לאחר קריאת הסיפור של איילת ומבט במפה שקיבלנו במשרד אנחנו מחליטים לעשות את המסלול לLAKE OPABIN – שאורכו כ8 ק"מ. ישנן שתי אפשרויות לעלות לאגם המסלול המערבי בו יש עליה תלולה וקצרה יחסית עם מדרגות אבן כאשר מדי פעם במבט למטה רואים את אגם אוהרה ואת אגם מרי. ועליה מזרחית שהיא יותר ארוכה ועוברת בתוך היער.
אנחנו בוחרים בעליה המערבית וטוב שכך. העליה אמנם קשה אבל הנוף מפצה על הכל. בתחילת המסלול עוברים ליד אגם מרי ולאחריו מתחילים בעליה הקשה. בכל פעם שעוצרים להחזיר את הנשימה מביטים לאחור ונהנים. בתחילה רואים רק אל אגם מרי, אך לאט לאט מתגלה גם אגם אוהרה ומראה שני האגמים יחד מהמם! בסיום העליה לאחר הפסקת נשימה קצרה, מגיעים לרמה שטוחה מוקפת הרים מושלגים עם מפלוני מים ונחלים. עוברים גשר קטן ויפה פוגשים את המרמיטה הראשונה בטיול, שמדגמנת באדישות ואז מגיעים לעליה נוספת קצרה יחסית שבסופה מגיעים אל LAKE OPABIN – גן עדן! מסביב הרים ענקיים , קרחון שיורד לאגם והאגם עצמו בצבעי טורקיז וכחול עם השתקפויות של הנוף מסביב, פשוט אין מילים. ישבנו על סלע גדול מול כל היופי הזה ואכלנו את הסנדוויצ'ים שהכנו בבוקר. אין ספק שכאן טעמם היה משובח יותר. במקום היו מספר מועט של אנשים כשכל קבוצה או זוג יושב בפינתו בהנאה ובשקט. לאחר כחצי שעה בה הסנפנו את היופי הזה הגיע הזמן להתחיל את המסלול חזרה. בתחילה הירידה מתונה עד שמגיעים לשדה סלעים שהשביל עובר דרכו. לנו קטע דרך זה היה קשה והרגשנו לא בטוח לדרוך על סלעים בגדלים שונים. ליד יש עוד אגם קטן ויפה ובדרך הלאה זורם נחל שצליליו מלווים אותנו. ממשיכים לרדת ובשלב מסוים השביל נכנס ליער ושם הירידה ארוכה ארוכה ודי תלולה (זו הדרך המזרחית ) –כשהגענו לסופה ופגשנו שוב את אגם אוהרה, שמחנו שבחרנו לעלות במערבית ורק לרדת במזרחית. בנקודה זו על שפת האגם ישנם ספסלים למנוחה. שם פגשנו קבוצת נשים שבדיוק ירדה מהשביל. בשיחה שהתפתחה סיפרנו על תוכניתנו ואחת מהן תושבת האזור נתנה לנו טיפים מנסיונה. הגענו חזרה לנקודת ההתחלה ובבקתה שהיא אינפורמיישן וגם מזנון קנינו את עוגת הבית – עוגת גזר טעימה. עם האוטובוס של 16.30 ירדנו חזרה לחניה.
החלטנו לפני החזרה לקמפינג לנסוע לראות את לייק לואיז המפורסם שאולי בשעה זו יהיה פחות צפוף. מגרשי החניה במקום היו מלאים וסביב האגם היו המונים והיה צפוף ולא נעים. מיהרנו לברוח משם חזרה אל הקמפינג הקטן והשקט שלנו - MONARCH.
ארוחת ערב חמה – עוף ואורז - והעייפות מכריעה אותנו.
-
ועוד תמונות מאותו יום בשמורת אגם אוהרה
-
ורדה,
נהדר !
תודה על השיתוף.
נשמר גבוה ברשימה החלומות שלי.
טל
-
ורדה מקסים מקסים !!!!
רק רפרפתי . אחזור לקריאה מעמיקה.
הצלחתם להגיע למקומות שדילגנו עליהם אם מפאת כושר לקוי ( אצבע שבורה של הבת) או חוסר מזל בהזמנת מקומות באגם אוהרה.
באתי לתת רוח גבית . מקווה שתמשיכי לתאר
התמונות נהדרות
איריס
-
היי ורדה,
איזה כיף שאת סוף סוף מספרת.
חזרתי עימך למראות הפלא
, ולכאב שלא הגענו לאגם אוהרה…..
מקווה שעדי תגיע הקיץ הזה.
אז גם אני אתן לך רוח גבית ביחד עם איריס, ואהייה עימך לאורך כול הטיול.
ומזל טוב לגיל העגול
כול כך מבינה אותך. זו גם הייתה מתנתי לעצמי….” כי אם אין אני לי מי לי?”
נילי
-
מקסים.
סחתין על ההזמנה הכפולה של לייק אוההרה.
איך לא חשבתי על זה בעצמי
כמה יפה שם. אין לתאר!!
-
גם אני כאן, שמחה חלחוות שוב את היופי האין סופי של הרוקיס.
איחור או לא, עוד סיפור על האזור תמיד מבורך, ואת מביאה כאן זווית לא שגרתית- גם טיול קראוון זוגי וגם טיול קצת מחוץ למסלול ה”רגיל”, דוגמת ה Sunshine Meadows .
ואי אפשר שלא להוריד את הכובע בפניך על הכושר וההתמדה- לצאת למסלול של 7 ק”מ במזג אוויר לא ידידותי, כאשר באמצע חוטפים מטח של ברד ולהמשיך עד הסוף- שאפו!
-
רוקיז הקנדיים יולי 2016 -19 יום טיול זוגי בקראווןעדי, כמה כיף לך שהטיול הזה עדיין לפניך!! אם את צריכה עזרה במשהו בתכנון רק תני קריאה
טל, שתגשימי את החלום במהרה
איריס תודה על המילים החמות, בחלק מהטיול היינו שתינו באותו איזור באותו זמן ,תחת אותו מטר של גשם
נילי , מקור ההשראה שלי לטיול הזה, בעזרתך ובעזרת החומר שנתת לי הטיול יצא מוצלח כל כך. המון תודות!!
let it לייק אוהרה מדהים ביופיו, והצדיק את הביקור הכפול בו.
ואחרונה חביבה בשלב זה ג’ני סיפור הטיול שלכם היווה אף הוא מקור השראה עבורי. ההתמדה שלנו הניבה חוויות מקסימות עליהן עוד אספר
וכעת, עם רוח גבית טובה, אמשיך לימים הבאים בטיול .
נ
כו
-
יום שביעי - 7.7.16
באתרי שמורת יוהו
את היום התחלנו בעבודת סניטציה – ריקון מים אפורים ושחורים ומילוי מים נקיים. –עבודה של כרבע שעה – נקודת הריקון נמצאת מחוץ לקמפינג כך שכל אחד יכול להשתמש בה.
לאחר מכן יצאנו ל"מפל הבית" – מפל טקקאו , שנמצא בהמשך הכביש שמוליך לקמפינג. זהו מפל גבוה 280 מטר. העליה בכביש המוביל אליו מותרת לקראוון באורך עד 7 מטר –משום שבמעלה הכביש ישנו סיבוב מאוד מאוד חד (הקראוון שנסע מאחרינו והיה קצת יותר ארוך משלנו נאלץ לתמרן מספר פעמים על שעבר שם). כבר מהכביש רואים את המפל ולאחר החניה הדרך למפל היא בשביל מישורי מסודר עם אספלט , איתו ניתן להגיע ממש עד למרגלות המפל ולהרגיש את המים. המפל מרשים מאוד מרחוק וגם מקרוב. משם חזרנו אל כביש מס 1 ונסענו לFIELD (עיירת המחוז) לתדלק ובאותה הזדמנות נכנסו למרכז המבקרים במקום על מנת להתחבר לWI FI ליצירת קשר עם הבית. המשכנו בכביש מס 1 לכיוון מפלי וופטה שנמצאים כ20 ק"מ מערבית לפילד. אולם מאחר ולבאים מכוון פילד אין ירידה שמאלה אל המפלים צריך להמשיך בנסיעה 3 ק"מ נוספים (עד לשער השמורה) לבצע פרסה ולחזור. קצת התברברנו כי פיספסנו את השער ונסענו כמה ק"מ נוספים וחזרנו חזרה אל הירידה למפל. מהחניה אל מפל וופטה מוביל שביל של כ2.5 ק"מ ברובו מישורי. בתחילה בצידי הדרך ישנם פרחים יפים (פעם ראשונה שאני רואה פרחי ליליות שגדלים בטבע.) בהמשך נכנסים ליער ובחלקים שונים לאורך השביל בולטים שורשי העצים כך שצריך לשים לב היכן דורכים. היינו די לבד על השביל ונהננו מהשקט והירוק. ממש לפני המפל ישנה ירידה קצרה מאוד ותלולה ומגיעים אל תצפית מעל המפל . המפל לא גבוה אבל רחב (כ500 מטר) והתצפית עליו יפה. השביל ממשיך לרדת עד לגובה המפל. מאוד מאוד מרשים לעמוד ממש לצד המפל ולראות את המים השוצפים בדרכם מטה. מומלץ לרדת לנקודה זו החוויה היא אחרת. נראה שהשביל ממשיך לרדת אך לנו הספיק ואנחנו עושים את דרכנו חזרה לחניה. בתוכנית אגם אמרלד והגשר הטבעי.
מגיעים לחניה של אגם אמרלד וצועדים לכוון האגם, שם קיבלנו הלם מהמון האנשים שנהרו פנימה והחוצה מהאתר. החלטנו להתרחק ממרכז המבקרים ולצאת לסיבוב סביב האגם – סיבוב באורך כ 5.5 ק"מ. ישנה אפשרות להתחיל מימין לאגם או משמאלו. מבט מהיר מסביב הראה שהיציאה שמאלה מוציאה אותנו במהירות מתוך ההמון אל אזור שקט יותר ולכן בחרנו בה. בדיעבד מבחינת נוף אין הבדל היכן מתחילים ולכל צד יש את היופי המיוחד לו. השביל בו הלכנו מגיע במהירות לאזור שפתוח לכוון האגם ללא עצים כשמצדו השני גבעה פורחת. צבעי האגם הם לא מהעולם הזה! גוונים של טוריקז שמשתנים כל הזמן בעיקר כשהשמש יוצאת ומאירה עליו. לצד השביל המון פרחים חלקם מוכרים וחלקם אנחנו פוגשים כאן לראשונה. האגם מנוקד בסירות קנו אדומות (ניתן לשכור בכניסה) ההרים המושלגים באופק בתוספת הירוק של העצים קרוב לאגם יוצרים יחד תמונה שקשה לתאר במילים !! הטיול כולו נינוח מאוד
ואנחנו מתענגים מכל רגע ! מצלמים את האגם מכל זווית אפשרית – ממש "בוק" לאגם.
כאשר הגענו לגדה הימנית, התחלנו ללכת בתוך יער מקסים . בהתחלה לא רואים את האגם ואחר כך הוא מבצבץ מבין העצי הירוקים – התוצאה עוד תמונות לאוסף. מדי פעם יש ירידה אל שפת המים שמספקת עוד נקודה לצילום. אחרי 5.5 ק"מ הגענו אל סוף המסלול שעובר בין בתי הנופש שממוקמים מעל האגם. מסביב המוני פרחים בגינות ובאדניות תלויות והאגם מציץ מבין הבקתות – קשה לתאר כמה שיפה. בהמשך חוזרים למרכז המבקרים ממנו התחלנו את המסלול. כעת כבר הכל רגוע, רוב התיירים כבר עזבו והמסעדות מתארגנות לארוחת הערב.
בילינו במקום כשעתיים וחצי וקשה היה להתנתק מהיופי הזה.
משם בדרך החוצה עצרנו בגשר הטבעי. זהו גשר שנוצר על ידי המים שחתרו מתחת לסלע ענק ויצרו מעין גשר. המראה מאוד מרשים – הנהר שזורם בשצף קצף בצורת ר.
בסיום הביקור יצאנו בדרכנו לכיוון לייק לואיז כדי למצוא אתר קמפינג ללינת לילה. בדרך ראינו רכבת משא שעוברת מתחת לכביש ולכן מיהרנו לנקודת התצפית על הSpiral Tunal בה ניתן לראות את מערכת המנהרות שנחפרו בהר על מנת לאפשר לרכבת הכבדה לטפס בהר. ברגע מסוים רואים את הרכבת ב3 פתחי מנהרות שונים כאלו מדובר ברכבות שונות אך זוהי אותה רכבת ארוכה אשר מטפסת בסיבובים מעלה. מראה נחמד.
המשכנו לכיוון הכפר לייק לואיז שם ממוקם קמפינג ענק שכצפוי לא היה בו מקום מאחר וכל המקומות הוזמנו מראש. אבל אל דאגה מאחר ובקנדה אסור לישון מחוץ לאתר מסודר ומגודר, בתקופות לחוצות באזורים מרכזיים , רשות הפארקים מעמידה לרשות המבקרים מקום מגודר שנקרא OVERFLOW – כשמו כן הוא מיועד לעודפי הקמפרים.
קצת הסבר על כך: ניתן לישון במקום גם בתוך רכב אך לא להקים אוהלים (כנראה לא מספיק בטוח). מגרש האוברפלו באזור לייק לואיז נמצא לצד כביש מס 1 5 ק"מ מהצומת לכיוון באנף- שלט גדול מודיע על מיקומו. המגרש ענק ויכול בקלות להכיל מאות רכבים ומתאים לכל מי שלא צריך חיבורים (חשמל , מים). אין בו נקודת ריקון ומילוי מים –לשם כך צריך להגיע לקמפינג המסודר בלייק לואיז ותמורת 8.5 $ מקבלים אישור להשתמש בנקודת הריקון שלהם. מחיר ללילה במגרש הוא 10.5$. בהמשך הטיול ראינו מגרש כזה גם ליד ג'ספר שם הוא היה סגור מאחר והיו מקומות פנויים באתרי קמפינג באזור וכן באזור באנף שם אין מגרש מיוחד אלא חונים בתוך אתר קמפינג –על הכביש ההיקפי ושם מחיר השימוש הוא 27.5$.
לאחר התמקמות לצד קמפרים ענקיים לידם אנחנו נראים קטנטנים , אנחנו מארגנים ארוחת ערב מפוארת- מרק ירקות , דג סלמון לצד תפוחי אדמה. ופורשים לשנת לילה ערבה
-
-
יום שמיני לטיול 8.7.16
היום אנחנו מבקרים בלייק לואיז והולכים במסלול לבית התה. כדי לתפוש חניה קרובה ולהמנע מההמונים אנחנו יודעים שצריך להגיע למקום מוקדם מאוד. ואכן בשעה 8 בבוקר אנחנו עוברים בקונדטוריה המצויינת שבמרכז המסחרי של לייק לואיז מצטיידים בעוגות דניש נהדרות, לחמניות לסנדוויצ'ים ובייגלס לארוחת הבוקר ומשם ממהרים לתפוש מקום חניה בחניון הקראוונים ליד האגם. לאחר ארוחת בוקר זריזה והכנת סנדוויצים לצהריים , בשעה 8.30 מצוידים במקלות ההליכה שלנו אנחנו כבר ליד האגם שבשעה זו נראה אחרת לגמרי מהחוויה שהיתה לנו לפני יומיים בשעת אחר הצהריים.
כעת צריך להחליט באיזה מסלול הולכים. עמדו בפנינו שתי אפשרויות האחת עליה לבית התה ליד אגם אגנס –אורך המסלול 3.4 ק"מ בכל כיוון בתוספת גובה של 385 מטר או עליה לבית התה במישור ששת הקרחונים Plain of Six Glaciers אורך המסלול כ5.3 ק"מ לכל כיוון תוספת גובה של 365 מטר
מטיילת מקומית שפגשנו לפני יומיים ליד אגם אוהרה הסבירה לנו שהעליה למישור ששת הקרחונים אמנם ארוכה יותר אבל היא הרבה יותר מתונה מאשר זו העולה לאגם אגנס שדומה לשביל בו ירדנו מאגם אופאבין. בחרנו ללכת כעצתה. בשעת בוקר זו האגם נצבע בצבעי טורקיז ועדיין אין המוני אנשים. ברחבת הכניסה לאגם קבוצת יפנים עושה תרגילי חימום בליווי מקלות הליכה לקראת היציאה למסלול , תיירים משכימי קום מצלמים ומצטלמים על רקע האגם וההרים בסה"כ האווירה רגועה בשעה זו של הבוקר.
המסלול מתחיל בהליכה מישורית בת 2 ק"מ לאורך הגדה הימנית של לייק לואיז-עד סופו. אנחנו צועדים לאורך האגם ונהנים כל רגע מצבעי המים ומההרים המקיפים אותו . בסוף האגם הדרך ממשיכה בהתחלה במישור ולאט לאט מתחילים לטפס בעליה מאוד מתונה עם נוף הקרחון לפנינו וההרים הגבוהים שמלווים אותנו כל הדרך. ובכל פעם שמביטים לאחור נהנים ממבט נוסף על לייק לואיז המדהים. מכיוון הקרחון ויקטוריה שומעים מדי פעם נפילות של גושי קרח ואחד מהם אפילו הספקנו לראות ולצלם. כך עולים לאיטנו כשבדרך עוצרים בכל פעם למנוחה ולהסניף את הנוף המדהים שפרוש מולנו. בנקודות המנוחה הללו אנחנו פוגשים מטיילים אחרים ונוצרות שיחות קצרות ונחמדות. כולם שואלים מהיכן אנחנו מאחר והשפה בה אנו מדברים לא מוכרת להם, וכששומעים שאנחנו מישראל תמיד התגובה אוהדת והסבר שזה מקום שמאוד רוצים לבקר בו אבל מפחדים. אנחנו מנסים לייחצן את ארצנו הקטנה ומסבירים שלא כל מה שרואים בתקשורת מרגישים ביום יום ומזמינים אותם לבוא לבקר בירושלים ולפגוש אותנו – לכמה מהם השארנו כתובת מייל לעת הצורך. נראה.
מגיעים למעלה לרחבה עם ספסלים מול הנוף ובית התה שממוקם אף הוא מול הנוף. בית התה בנוי עץ עם מרפסת צרה מסביב לקומה העליונה בה יש שולחנות קטנים לכל אורכו והוא מלא עד אפס מקום. אנחנו עולים למעלה ומצליחים לתפוש שולחן שבדיוק מתפנה. הבנות שמתפעלות את המקום לא בדיוק מסתדרות ואנחנו מחכים זמן רב לבצע הזמנה של צלחת מרק ואחר כך לוקח זמן עד שהמרק מגיע – לא משהו לכתוב עליו הביתה. בדיעבד מיותר. יותר נעים לשבת על הספסלים הפזורים ברחבה לאכול את העוגות הנהדרות שהבאנו איתנו ולהסניף את הנוף שמסביב כאשר סנאים קטנים רצים מסביב. היו די הרבה מטיילים במקום אך האוירה היתה טובה ושקטה. ישנה אפשרות להמשיך עוד כק"מ וחצי לנקודת תצפית נוספת אבל ויתרנו עליה. לאחר כשעה של מנוחה ובהייה בנוף המטמטם אין ברירה וצריך להתחיל בירידה. (עוד בבית לאור חומר שקראתי על כך שאפשר לשלב בין שני המסלולים לבתי התה, היו לי מחשבות שאולי אולי נוכל לבצע את זה ולראות את שני המקומות , אבל מאחר ושנינו היינו אחרי ניתוח ולא בכושר זה היה נראה לי בלתי אפשרי.) כעת בירידה לאחר כק"מ ומחצה הגענו לפניה ממנה אפשר במקום לרדת בדרך בה הגענו ללכת ימינה אל אגם אגנס. בעוד אנחנו עומדים ומתלבטים הגיעה מהשביל קבוצת מטיילים לשאלתנו לגבי אופי השביל הם אמרו שרובו במישור ורק בסוף יש עליה קצרה ותלולה וכך החלטנו ללכת את 5 הק"מ אל אגם אגנס ומאוד שמחנו על ההחלטה. הדרך ברובה בעליה מתונה (מה שזכה בהמשך לכינוי "מישור קנדי") וחלקה אכן במישור. בתחילה רואים את ההרים והקרחון בשלב מסוים נכנסים לתוך יער ואז לפתע רחוק למטה מבצבץ אגם לואיז במלוא הדרו – מסלול מגוון מענין ויפה. כאשר לפי התיאור שקיבלנו עדיין ממתינה לנו העליה התלולה והיא אכן תלולה. 400 מטר קשים אותם אנחנו עולים לאט לאט ובסופם הפתעה גרם מדרגות עץ אותו עלינו לעלות על מנת להגיע אל בית התה והאגם. אין ספק שהמאמץ היה רב מאוד אבל התמורה היתה שווה. האגם קטן וחמוד עם השתקפות של ההר ממול. התישבנו על הספסל לידו כדי להשיב לנו את הנשימה ולהנות. לאחר מכן עלינו אל המרפסת של בית התה המפורסם ואיזה הבדל בשירות בינו לבין בית התה הקודם בו היינו. קודם כל הוא יותר מרווח אבל העיקר השירות. גם כאן המקום היה מלא אבל המלצרית היחידה ששירתה את כל המרפסת היתה מלאת חיים חייכנית ובעיקר יעילה ביותר כאשר תוך כדי שיחה שירתה את כולם במהירות ובחן. הזמנו עוגת תפוחים מעולה, סקונס עליו המליצו באתר למטייל (לא זוכרת מי) וקנקן תה כל זה במחיר של 20$.
כמובן שהכל מלווה בנוף המקסים של האגם וההרים.
הכל היה מעולה אבל לאחר כשעה הגיע הזמן להתחיל בדרך למטה -3.5 ק"מ. הדרך עוברת בתוך יער כך שלא רואים את הנוף וגם לא את לייק לואיז. לאחר כשליש ממנה הגענו ללייק מירור. אגם קטן וחמוד על רקע הר גבוה. ישבנו לידו לאתנחתא קלה ואחר כך המשכנו בדרכנו למטה. בשארית כוחותינו הגענו ללייק לואיז ובכך השלמנו מסלול של 15 ק"מ – מי היה מאמין!!
חזרנו עם הקראוון אל מגרש האוברפלו לחנית לילה.
היום יום שישי וכמיטב המסורת בבית גם כאן, מדליקים נרות ואוכלים מרק עם קניילדך ושקדי מרק. קצת תכנונים למחר ומלאי גאווה על המסלול שעברנו נופלים לשינה עמוקה.
-
שלושת האגמים במסלול שעברנו במסלול מלייק לואיז
-
ורדה,
איזה קסם של טיול!
כול הכבוד למסלולי ההליכה הארוכים שעשיתם. אתם אוהבי טבע אמיתיים!
אני צופה בתמונות בהשתאות. חוויתם הרבה יותר שלג מאיתנו. כנראה שיולי 2015 היה הרבה יותר חם מיולי 2016.
הצבעים של אגם אמרלד כה יפים ואני כול כך מתגעגעת…
ותודה עבור תמונות לייק מירור ולייק אגנס הנפלאים, שאנחנו לא הגענו אליהם .
נילי
-
ורדה, איזה יופי! התמונות מהממות!
איריס גירדה את בלוטות ה"בא לי להיות שם" ואת ממשיכה, איזה כייף!
אז תפנקי אותנו בהרבה תמונות בבקשה!
-
נילי
תודה על הפירגון אכן אנחנו מאוד אוהבים לטייל בטבע והרוקיז איפשרו לנו להנות בגדול. לגבי מזג האויר, לא פעם במשך הטיול כשירד גשם והיה קר הזכרתי את הסיפור שלך בו סיפרת כמה שהיה לכם חם ועל השריפה שמנעה מכם להגיע לקניון מליגן ואגם מדיסין – ראינו ואף צילמנו את העצים השרופים שנותרו שם .
שרון, שמחה שאת נהנית , ותמונות יהיו גם יהיו.
וכעת להמשך הסיפור
יום תשיעי לטיול
הבוקר התעוררנו לבוקר סגרירי – בתוכנית היום לייק מורין
לאחר קפה של בוקר , ראשית לכל אנחנו שוב בדרכנו לקונדיטוריה הנהדרת שבמרכז הקניות של לייק לואיז שם הצטיידנו ב2 בייגלה לארוחת הבוקר, 4 לחמניות לסנדוויצים של הצהריים ו3 עוגות (קשה לבחור) ולדרך. הדרך מאוד מאוד יפה עם נוף 10 הפסגות (כשם העמק), עוצרים לצד הדרך כדי לצלם בגשם דקיק (טוב שעשינו זאת כי בדרך חזרה כבר היה גשם חזק ולא ניתן היה לראות כלום). מאחר וקראתי שהחניה בלייק מורין קטנה השתדלנו להגיע ממש מוקדם וכבר אז היה כמעט מלא. עשינו סיבוב ראשון ליד האגם וצילמנו כמה תמונות לפני שיהיה צפוף וחזרנו אל הקראוון לארוחת בוקר והכנת צידה לטיול הרגלי.
הסתכלנו על השלטים למסלולים השונים ובחרנו לעשות את המסלול המוביל לאייפל לייק – Eiffel lake. על השלט היה כתוב 5.6 ק"מ מרחק לא נורא, רק שלא שמתי לב שמדובר על המרחק בכיוון אחד ובסיכומו של מסלול הלכנו מעל 11 ק"מ. שמחים וטובי לב התחלנו את החלק הראשון של המסלול. עליה של 2.4 ק"מ עם הפרש גובה של 300 מטר. בתחילה הדרך ישרה ועוברת מספר גשרים ולאחר מכן מתפתלת ב10 פיתולים הלוך ושוב כשבכל פעם עולים גבוה יותר. הולכים בתוך יער לאורך כל הדרך נוף מדהים של אגם מורין שמציץ מבין העצים וכן המון פרחים ופטריות. במקום אחד אפילו פגשתי תרנגולת בר עומדת בסבך. העליה לא קלה אבל יפה ביותר. בסיום הפיתול העשירי מגיעים לספסל – שבתחילה חשבנו שזה סיום המסלול אבל זה רק נקודת פיצול. הדרך ישר למעלה מטפסת אל מעבר סנטינל –Sentinel pass ואילו הדרך שמאלה מובילה כמעט במישור עם עליות קטנות , אל אגם אייפל (3.4 ק"מ). הדרך מדהימה ביופיה מאחר ומתחת נמצא עמק 10 הפסגות וכמובן שבצד השני של העמק ניצבים במלוא הדרם ההרים הגבוהים עם 10 הפסגות. בתחילה אגם מורין עם מימיו בצבע כחול עמוק הופיע מדי פעם מבין העצים ואחר כך יצאנו לאזור ללא עצים אבל עם פריחה מדהימה על כל המורד שמשמאלנו. שביל שהוא חלום ! בהמשך הדרך ישנה ירידה קלה שם צריך לעבור על פיסת שלג שטרם נמס. לאחר הליכה של כשעה וחצי נעצרנו בנקודה ממנה רואים למטה במרחק מה את אגם אייפל שהוא אגם קטן וחמוד אך לא הרגשנו צורך להגיע עד אליו (כדי להגיע עד אליו יש ללכת על שביל צר מאוד שמצדו האחד הר ומצדו השני מדרון – לא בשביל מישהי עם פחד גבהים כמוני ואחר כך ישנה גם ירידה די תלולה על אבנים) והעיקר הוא הנוף של ההרים הגבוהים וקרחון שנראה מרחוק – נוף שלא מן העולם הזה. מזג האויר סגרירי וקר וגשם ירד מדי פעם אבל זה לא הפריע לנו לשבת על סלע מול הנוף המטמטם ולהנות מהעוגות שקנינו בבוקר בקונדיטוריה. פתאום החלה רוח מטורפת וגשם זלעפות ניתח ארצה , בקושי רב הצלחנו ללבוש את מכנסי הגשם שלנו שהתנפנפו ברוח והתחלנו את דרכנו בחזרה כשלמזלנו הרוח מכה בגב והגשם אף הוא מאחור. לאחר כרבע שעה שקטה הרוח הגשם חדל ותוך כשעה וחצי הגענו חזרה אל נקודת הפיצול אל הספסל שחיכה לנו. שם פגשנו שוב משפחה מקוויבק שפגשנו באותו מקום מוקדם יותר בבוקר אך הם עלו למעבר ההרים וכעת חזרו ממנו. כמובן שהחלפנו רשמים וחוויות, ואל השיחה הצטרף בחור הודי שישב אף הוא על הספסל. בינתיים הגיעו מלמטה עוד מטיילים שהתלבטו באיזו דרך להמשיך וכל אחד מאיתנו שיווק את המקום ממנו חזר והסביר על הדרך ועל הנוף שצפוי להם. התחלנו לרדת את 2.4 הק"מ שהובילו עד לאגם מורין. לקראת הסוף החל לרדת גשם טורדני שלא הפסיק גם כשהגענו לקרוואן.
המסלול הזה היה אחד היפים שעשינו בטיול שלנו אם לא המסלול!!.
מאחר והגשם לא איפשר לעשות פיקניק על גדת האגם אכלנו את הסנדוויצ'ים של הצהריים בתוך הקרוואן. לאחר מנוחה קצרה נסענו לקמפינג בלייק לואיז לרוקן מים אפורים/שחורים ולמלא מים נקיים.
הגשם המשיך לרדת ולא היה טעם להשאר באזור לכן החלטנו להתחיל להתקדם על כביש 93 . אך לפני כן לפי כל ההסברים שקראתי באתר מאחר ואין תחנות דלק בהמשך דאגנו למלא דלק .
מתוך סיפור הטיול של נילי היתה בידי רשימה מסודרת של התחנות לעצירה בדרך. כזכור הכביש ידוע כאחד היפים בעולם, אך בשלב זה בגשם השוטף שירד בקושי ראינו קצת מההרים מסביב כמובן שלא ראינו את האגמים הנהדרים שנמצאים בתחילתו, וניחמנו את עצמנו שאת הכל נראה כאשר נחזור על כביש זה חזרה לאזור לייק לואיז.
הגענו לקמפינג בשם WATERFOWEL LAKES שם מצאנו חניה ללילה. קראתי שהמקום יפה ומומלץ אך במזג האויר ששרר לא ראינו כלום
