רוקיז הקנדיים יולי 2016 -19 יום טיול זוגי בקראוון
-
נילי יקירתי,
שמחה לראות אותך כאן באשכול שלי!
מאחר ולך יש חלק לא קטן בתכנון הטיול שלנו לעונג לי להביא לך את התמונות הללו.
כיף לשמוע שנעדרת עקב טיול באיטליה ומקווה שהוא היה מוצלח.
let it,
תודה על השיתוף!
כנראה שמעבר לקושי הפיזי של העליה לאגם אואיסה לפחד הגבהים שיש לי היה חלק לא מבוטל כתוספת קושי.
שמחה שצרפת את נסיונכם מהמקום על מנת להביא עוד מידע למטיילים ששוקלים לעשות את המסלול הזה.
-
ורדה יקרה
אני כותבת סכומון קטן על קפריסין ובין לבין נשאבת לתוך התמונות המהפנטות שלך , לא פחות .
איזה טיול מקסים שעשיתם . הטבע במיטבו. כל הכבוד לכם !!!
איריס
-
יום 19 לטיול
התעוררנו מלאי תקווה לזכות בעוד יום בהיר עם שמש. במבט לצד אחד אכן היו שמיים בהירים ולכן החלטנו להתחיל את היום ברכבל הכסאות שבלייק לואיז. יש מבצע בו בתוספת 3$ למחיר הכרטיס לרכבל , מקבלים גם ארוחת בוקר סך המחיר 35$ לאדם. מאחר ואי אפשר להתחיל את היום בלי ביקור בקונדיטוריה שלנו, אנחנו בדרכנו אליה להצטייד בעוגות ובייגלה. כשיצאנו משם גילינו שבינתיים קדרו השמים לכן נכנסנו אל מרכז המידע כדי לקבל מידע על מזג האויר באזור הרכבל. בשורות טובות לא קיבלנו. אך מחליטים להמשיך בתוכנית המקורית. מגיעים לחניה של אתר הרכבל רוכשים את הכרטיס המשולב ומתיישבים ליד החלון לארוחת הבוקר במחשבה ותקווה שלקראת הצהריים יתבהר. ארוחת בופה עם נקניקים, פנקייק, פירות , טוסטים ועוד ועוד. ארוחה משביעה . בסיומה הולכים לקרוואן לקחת מקלות ומעילים וגשם מתחיל לרדת ועננים ירדו על כל האזור. כרטיסי העליה לרכבל בכיס ואנחנו מיואשים , לא כיף לעלות ברכבל כסאות בגשם מה גם שהכל עטוף בשמיכת עננים. החלטנו לחזור למסעדה ולשבת שם עד שיפסיק הגשם. לאחר כחצי שעה אכן פסק הגשם ואנחנו עולים עם רכבל הכסאות למעלה. מאחר ובאתר האינטרנט של המקום וגם על הברושור שיש במקום רשום שניתן לראות דובי גריזלי מסתובבים למטה באחו, אני יושבת דרוכה כולי , מביטה ימינה ושמאלה מחפשת את הגריזלי שכנראה הלך היום למקום אחר או שיש לו היום יום חופש. למעלה , הנוף יפה, אך ראינו יפים ממנו, אני מניחה שהרבה מכך זה מזג האויר שלא מאיר לנו פנים. ישנם למעלה 2 מסלולים אחד באורך 2 ק"מ והשני באורך כ3 ק"מ , אך עקב מזג האויר הסגרירי והעננות הנמוכה לא רואים טעם לעשות מסלול. בן זוגי יורד ראשון ואני עדיין אופטימית שהקרע בעננים שנראה מרחוק יגיע גם לאזור, אבל זה לא קורה וגם אני יורדת חזרה למטה. מאחר וזה היום האחרון באזור ועדיין לא חזרנו אל אגם BOW כדי לעשות את המסלול אל המפל, הוחלט שזה הזמן. כאשר הגענו אל מגרש החניה ליד האגם , משם מתחיל המסלול שוב החל לרדת גשם. בשלב זה קצת מיואשים וגם עייפים אנחנו מחליטים לפרוש לשנת צהריים ערבה. מסביב מסתובבים מטיילים ואלו אנחנו שקענו בשינה עמוקה לחידוש כוחות בתקוה שעד שנתעורר יפסק הגשם. לאחר כחצי שעת שינה כוס תה ועוגה אכן פסק הגשם ואפילו השמש יצאה לבקר. בשעה 14.00 התחלנו ללכת במסלול שאורכו 4.5 ק"מ בכל כיוון, אבל נחשב מסלול קל מאחר ואין הפרשי גובה משמעותיים. מאחר והכוונה שלנו היתה ללכת עד שימאס לנו ואז להסתובב ולחזור יצאנו ללא תרמילים רק עם מקלות הליכה ומעילי גשם. המסלול מתחיל לאורך אגם BOW היפה אשר בכל פעם שמציצה השמש מחליף גוונים של כחול, ואנחנו צועדים מול הקרחון ולידו המפל ומסביב כרגיל הרים גבוהים חלקם מושלגים. הכל כל כך יפה!! ואנחנו שמחים שהחלטנו לצאת למסלול. לאחר כשעתיים הליכה נפתחו ארובות השמיים וגשם חזק החל לרדת. בתחילה תפשנו מחסה מתחת לענפי עץ סבוך בתקווה שהגשם יחלוף אבל הוא בשלו, אז החלטנו להמשיך לצעוד עדיין מקווים שהגשם יפסק. לאכזבתנו זה לא קרה וכך כק"מ לפני שהגענו אל המפל (אחרי 3.5 ק"מ הליכה) , כשאנחנו רטובים לגמרי סבנו על עקבותינו. פעם ראשונה בטיול שאנחנו מפסיקים מסלול ולא משלימים אותו . בדרך חזרה כשעה אנחנו עוד הולכים בגשם ואז הוא פסק. שוב הלכנו לאורך האגם. השמש האירה על הקרחון והוא בהק בלבן, האגם קיבל גוונים של כחול נהנינו מכל רגע בטיול למרות שהיינו רטובים.
זהו מסלול יפהפה ולא קשה בכלל, רק צריך מזג אויר אחר.
בקרוואן מחליפים לבגדים יבשים , מתחממים עם מרק ותה ומחליטים לבדוק במרכז המידע בלייק לואיז אם יש חניית עודפים באזור של באנף כך נוכל לנסוע לשם כבר היום. בדרך על כביש 93 ממש לפני סופו מתגלה מולנו קשת ענקית , צבעונית בצבעים שטרם פגשנו, פשוט מדהים! קיבלנו מתנת פרידה מכביש 93 המהמם.
לאחר שקיבלנו אישור על כך שקיים חניון עודפים בבאנף , בשעה 18.15 אנחנו יוצאים מהמרכז המסחרי של לייק לואיז בדרך אל כביש 1A . לא מספיקים לנסוע הרבה וכבר בצומת רואים מעברו השני התקהלות של מכוניות . כמובן שמיד עוצרים עם מצלמה שלופה, והנה על ההר ממש בצמוד לצומת מתהלכת לה דובת גריזלי ענקית שכאלו באה להפרד מאיתנו. וואו!! הריינג'ר מלווה את התקדמותה וכך גם אנחנו הולכים בעקבותיה תוך כדי צילום. כך מספר דקות עד שהיא נעלמת אל תוך היער. איזו פרידה נרגשת מאיזור לייק לואיז!!
בעצתו של הריינג'ר הנחמד, לאור השעה המאוחרת בה יש סיכוי לפגוש את החיות שיוצאות מן היער אנחנו ממשיכים אל כביש 1A נוסעים בו לאט ובולשים לצדדים מחפשים את החיות. כעבור כחצי שעה עוצרים ליד מקבץ מכוניות וצופים ב2 אלקים שעומדים מעלינו בקצה היער ומביטים בהמולת האנשים. אחד מהם עמד ממש קרוב בעמידה אצילית ראש זקוף משקיף על ההמולה בקרניים זקופות. מראה מדהים! מצלמים אותם ומלווים אותם במבט עד שהם נעלמים אל בין העצים. ממשיכים בנסיעה והנה שוב התקהלות. הפעם בדיוק במזלג בו מתפצל הכביש והופך לחד סטרי לכל כיוון. עוצרים ומספיקים לראות דוב שחור שמהלך על גבול היער לאורך הכביש אבל לא שלנו אלא זה שבא ממול. כך שאי אפשר להכנס אליו עם רכב וברגל זה מסוכן. עומדים בצומת וצופים בו מתרחק, כאשר ממול מגיעות במהירות מכוניות אשר יושביהן לא מבחינים בו עד אשר מגיעים אלינו ואז כבר לא יכולים לחזור לאחור. בשלב כלשהו מגיע על הכביש נהג עצבני שלא אהב אל ההאטה בתנועה והפעיל צופר, מה שכמובן גרם לדוב להעלם אל תוך היער. בהמשך הדרך במחלף הירידה לבאנף מקבל את פנינו עדר של כבשים ביג הורן שמסתובב באדישות על הכביש וחוצה אותו הלוך ושוב לשמחת הקהל. בתוך העדר מסתובב לו האייל עם קרניו המרשימות, ואחרי אחת הכבשים רץ טלה קטן שבכל רגע בו היא עוצרת הוא יונק חלב. ממש קבלת פנים חמה – אך איזה סיום יפה ליום נהדר עם אכזבה קטנה בגלל מזג האויר . וכך בשעה 21.00 הגענו לחניית העודפים שהפעם ממוקמת בתוך שטח הקמפינג Tunnel Mt. Village , אתר קמפינג (618 מקומות) אשר תמורת 27.30$ מקבלים זכות לחנות לאורך כביש הטבעת במתחם, ושימוש בשירותים ומקלחות וכל המתקנים הציבוריים. המיקום של החניון נהדר, מולו עומד במלוא הדרו ההרTunnel Mt שעל שמו נקרא הקמפינג. עוד יום קסום הגיע לסיומו , ולצערנו גם הטיול כולו עומד להסתיים – מחר יום אחרון בו עדיין מטיילים
-
-
-
היום האחרון של הטיול
קמים ליום טיול אחרון. השמיים בהירים . מחליטים לקחת את הזמן בניחותא, שום דבר לא בוער. אוכלים ארוחת בוקר מושקעת בליווי בייגל באדיבות הקונדיטוריה בלייק לואיז. לעוגות שלהם כבר לא היה לנו מקום בבטן.
יוצאים לאיטנו מהקמפינג ומחליטים לנסוע אל בנאף דרך בה הגענו אתמול – הכביש שנקרא כמה מפתיע Tunnel Muntain – שהוא כביש נופי מול ההרים הגבוהים. עצירה ראשונה ממש ביציאה מהקמפינג בעברו השני של הכביש – נקודת תצפית על טונל מאונטיין . אתמול בערב כאשר הגענו לאזור השמש היתה לקראת שקיעה והאירה את ההר באור מקסים ונתנה לו ברק לבן /כסוף יפה. הבוקר , כשהשמש בזווית של תחילת יום, ההר יפה אך אפרורי משהו – לכן אם ניתן כדאי לתצפת עליו בשעות הערב. תחנה שניה תצפית על ההודוס – שלפי מה שקראתי אלו שאריות שנותרו מהר עשוי גיר שנשטף במשך השנים , ורק מקומות בהם היתה אבן קשה נשארו ממנה מגדלים שנקראים הודוס. במקום ישנה טיילת נחמדה ממנה ניתן לתצפת על הנוף- בעמק למטה זורם נהר הBOW ממול ניצבים הרים גבוהים , יערות ועמודי ההודוס הלבנים. בהחלט מראה שובה עין.
נכנסנו לעיירה באנף לסיבוב ממונע ובהמשך נסענו בכביש שעולה אל הר NORQUAY .
זהו הר גבוה שמשמש בחורף כמרכז סקי ובקיץ עולים עם רכבל הכסאות אל ראש ההר לתצפית על באנף והאזור. עלינו למעלה , המראה היה יפה אבל השעה לא היתה מוצלחת מבחינת זוית השמש שהיתה בעיניים. עדיף לעלות בשעות אחר הצהריים כשהשמש בגב ומאירה את ההרים ממול ואת באנף. אבל גם כך מגובה כזה של 1295 מטר הכל נראה יפה ומרשים. בדרך למטה באחד העיקולים עמדה איילה חמודה וליחכה עשב כאשר מדי פעם זקפה את ראשה למשמע רעש מרחוק, מראה כל כך אצילי ומרגש – עמדנו במשך דקות ארוכות עם הרכב בצד הכביש עוקבים אחריה. חוזרים אל תוך באנף כשהפעם מגמת פנינו מפלי בו. חונים במגרש החניה הקרוב למפל והולכים אל הטיילת שלמולו (מרחק מטרים ספורים) המפל עצמו לא גדול אבל המראה שלו יחד עם הנהר וההרים ברקע נחמד . לא רחוק משם עומד מלון Fairmont המפורסם שנראה כמו טירה. אנחנו חוצים את הגשר שעובר על הנהר וצועדים בשביל שמוליך את המלון , מתצפתים עליו ועל האחו הירוק שלמרגלותיו (יש באחו מסלול הליכה אבל לא בדקנו במה מדובר) ונתקלים ברכבים הקטנים שחוזרים ממגרש הגולף. מאחר וקראתי בספר של נטע דגני וגם בסיפורי טיול כאן באתר , שבמגרש הגולף הזה ניתן לראות עדר של איילים החלטנו לחפש אותם. בהתחלה צעדנו ברגל לכיוון המגרש אבל מהר מאוד הבנו שמדובר במרחק רב ולכן חזרנו אל הקרוואן ונסענו איתו על הכביש שמוביל לאורך מגרשי הטניס. בשלב מסוים הדרך הופכת לחד סיטרית ואנחנו מחליטים לבדוק לאן היה מובילה. היא עוברת באיזור יפה בחלק מהזמן לאורך מגרשי הטניס ובחלק אחר בתוך יער ועוד גם במקביל לנהר, שם חונים 2 אוטובוסים שממתינים כנראה למסיימי הרפטינג. אז איילים לא ראינו אבל בדרך יפה נסענו. הדרך ממשיכה שוב אל תוך היער וחוזרת לאזור מגרשי הטניס ולבסוף משלימה סיבוב שלם ומגיעה שוב לאזור המפל. בשלב זה מחליטים להכנס אל תוך העיירה. והנה הפתעה ! מתקרבים לגשר על הנהר והנה למטה במרכז הנהר עומדים 3 איילים ומשרים אל רגליהם במים , באדישות רבה לכל הסובב אותם. כמובן שמיהרתי לרדת כדי לצלם אותם. מאחר ולא היה שם מקום לחנות המשכנו בדרכנו אל מגרש החניה לקרוואנים. העיר עמוסה אבל בכל זאת בדיוק התפנה מקום חניה. שמחים וטובי לב צעדנו אל מרכז המידע כדי לקבל אינפורמציה על העיירה קנמור אליה נגיע בהמשך היום , ומשם אל חנות הגלידה בשם COW שהומלצה כאן , ואותה דגמנו כבר בתחילת הטיול. מצטרפים להמלצה, במיוחד אהבתי את הגלידה בטעם קרמל עם מלח ים – לטעמי שילוב מנצח. בהמשך
דגמנו גם פופקורן מצופה קרמל ולפני שנקבל הרעלת סוכר , חזרנו אל הקרוואן בדרך לקנמור. שם בעקבות המלצה של נילי יש בדעתנו לבקר בצמד האגמים – אגמי גרייסי. חוצים את קנמור, וממשיכים לפי ההסברים , חולפים על פני המרכז הנורדי בדרך עוברים מאגר מים יפה ומגיעים אל מגרש החניה. מזג האויר היום חם יותר מכל הימים שעברו, ומגיע ל27 מעלות. אני יוצאת לבדוק על הלוח בחניון במה דברים אמורים והיכן ממוקמים האגמים . אני מגלה שעל מנת להגיע אליהם יש ללכת כ3.5 ק"מ לכל כיוון. אז אמנם נילי כתבה שהדרך אינה קשה ומאוד המליצה, וגם אנשים שבדיוק חזרו מהמסלול הגדירו את האגמים כקסומים.
אבל לנו חם מדי (כנראה שמהר מאוד מתרגלים לקרירות שהיתה עד עכשיו וכעת החום מעיק), השעה כבר 16.00 וזה לא הזמן ללכת עכשיו 7 ק"מ שיקחו לנו כ4 שעות. מחליטים לוותר הפעם ולנסוע כעת אל הקמפינג האחרון בטיול – אותו הזמנתי עוד מהארץ ביום שנפתחה אפשרות הרישום . הקמפינג נקרא – BOW VALLY – והוא שייך לרשת ALBERTA PARKS של מדינת אלברטה – אתר להזמנה https://reserve.albertaparks.ca/.
מחיר השהיה כולל חיבור למים וחשמל היה 39$, ואל זה התווסף 12$ דמי טיפול בהזמנה סך הכל 51$ - הלילה הכי יקר בטיול , בחרתי לנו חלקה שצופה לנהר.
בכביש המוליך אל הקמפינג יש נקודת ריקון מים אפורים/שחורים ומילוי מים נקיים. מאחר ומחר בבוקר מחזירים את הקרוואן ויש לנו חיבור ישיר למים אנחנו רק מרוקנים מים אך לא ממלאים , וממשיכים אל הקמפינג.
בכניסה לקמפינג יש חנות מכולת קטנה בה נרשמים ורוכשים אסימונים לשימוש במקלחות (5 דקות לאסימון). ממשיכים לחלקה אותה הזמנתי , מתחברים לחשמל ומים ואכן אנחנו ממוקמים קרוב לנהר, כששביל הליכה שמקיף את האתר עובר ביננו לבין הנהר. אני מוציאה שני כסאות מתקפלים (סוף סוף יש להם שימוש ) ומציבה אותם ממש על גדת הנהר. מכינים קפה/תה ויושבים בנחת ובשלווה על גדת הנהר נהנים מהעוגות שהגיעו איתנו מלייק לואיז, מקול זרימת המים בנהר וממראה ההרים הגבוהים ממול. מתחממים בשמש שהגיעה כדי להפרד, ומצטלמים על רקע הנוף.
מן מסיבת פרידה קטנה מהרוקיס ומ19 ימי טיול מדהימים שעברנו.
כשכבר אין ברירה והיום עומד להסתיים , אנחנו צועדים אל המקלחות שנמצאות בכניסה – צריך להיות נקיים לטיסה חזרה הביתה.
מאחר והקרוואן קטן החלטנו לדחות את האריזה לבוקר כדי לא להצטופף.
מחסלים בארוחת הערב את כל השאריות שנותרו, ומתכננים את ארוחת הבוקר של מחר. זהו הלילה האחרון בקנדה מחר בערב כבר נהיה בדרכנו ארצה. לילה טוב.
-
21.7.16
משקימים קום כדי להספיק לארוז ולנקות את הקרוואן לפני הנסיעה לקלגרי להחזיר אל הקרוואן. האריזה מסתיימת במהירות ועוברים לארוחת בוקר על השולחן בחוץ (לצלילי הנהר) עם האוכל שרוצים לסיים. לאחר מכן ניקוי קצר של פנים הקרוואן , הקרוואן קטן וזה יתרון כי אין הרבה מה לנקות!! מעמיסים את התיקים המלאים שממתינים בחוץ ויוצאים לדרך. מבט אחרון אל הרוקיס שעדיין נראים מרחוק ואנחנו כבר בפאתי קלגרי. עוד קצת ונפרדים מהקרוואן שהיה ביתנו החם והמזמין במשך הטיול.
כאן הטיול מגיע אל סיומו עם טעם של עוד………..
-
איריס בוקר טוב,
מאחר והייתי כל כך מרוכזת לסיים את הסיפור רק עכשיו ראיתי שכתבת לי.
תודה על הפירגון, לעונג לי לשתף אותך וגם אחרים בטיול המופלא שלנו, ובתמונות שגם את יודעת שכמה שהן יפות המציאות שם עולה עליהן!
כעת משסיימתי את כתיבת סיפור הטיול הזה אני יכולה לצלול להכנת הטיול הבא – הפעם לטירול.
לחיי הטיולים שבדרך
ורדה
-
ורדה
תודה רבה על סיפור הטיול שלכם , חיכיתי לכל תוספת בכיליון עיניים , אין מילים לתאר את היופי שם, בעצם…. מילים יש והרבה , וטוב שכך.
פשוט מקסים
תודה
שרה
-
ורדה
עקבתי בשקט אך באדיקות עד שתסיימי .
נהניתי לקרוא בהנאה מרובה , ומתוך ציפייה לקיץ הקרוב , בו נשוב סופסופ לרוקיס , דבר שאנחנו חולמים לעשות מאז היינו שם לפני שנים רבות.
מעריצה את הספורטיביות שלכם שהובילה למגוון מסלולי ההליכה הרבים שבהם טיילתם ומהם הבאת לנו את התמונות המרהיבות.
אנחנו נטייל עם ההורים , ואני דווקא מכוונת למסלולים קלילים ומקומות נגישים,
ומהבחינה הזאת , לרוקיס יש המון מה להציע גם למי שמעוניין במסלולי הליכה בכל הרמות וגם בטבע נגיש , כך שלא בהכרח צריך טרקים מפרכים כדי להנות ממראות מופלאים .
תודה על ההשקעה בדיווח ועל התמונות היפות ,
ושוב מזל טוב ליום ההולדת העגול,
עדי
