ויוה אספניה (פעם 4) אולה פורטוגל (פעם 2) איך קרה?
-
רחל לבון האחת והיחידה
גם אני הגעתי
עוקבת בעניין
ממתינה לצילומים ולידע שנחשף אליו….
תודה!!
-
נגה היקרה ברוכה הבאה!!!
שמחה שהגעת הלום והצטרפת לסיפור הטיול שלי!!!
מזל שאני כותבת וכך יוצא שאנו “נפגשות”
כרגיל את יודעת שאני אוהבת את התוספות המלומדות שלך
ואשמח לתרומתך או שאלות.
רחל
-
BELMONTE – העיר שבה נתגלו הרבה אנוסים
הסיפור על יהודי פורטוגל שונה מקורותיהם של היהודים בספרד. בספרד האינקויזיציה נתנה ליהודים אפשרות בחירה להתנצר ולהפוך ל”נוצרים חדשים” או לגרשם מהמדינה..בפורטוגל לעומת זאת, לא ניתנה ליהודים אפשרות בחירה ומלכי פורטוגל והכנסייה חייבו אותם בהמרת הדת .
כל קהילת יהודי בלמונטה נהגה לפי הכלל “היה יהודי בביתך וקתולי בצאתך.”.
מצוות הדת נשמרו בסתר בתוך המשפחה הגרעינית. התפילות היו בפורטוגזית עם מעט מאד מילים עבריות מהתורה .200 משפחות בלמונטה שמרו כך את יהדותם.
בני הכפר בלמונטה הלכו לתפילה לכנסייה בימי ראשון ואפילו הוטבלו ילדיהם לנצרות כמנהג הגויים, אבל במקביל הם שמרו על קדושת השבת, צמו ביום הכיפורים, הכינו מצות לפסח.
את יהודי בלמונטה גילה יהודי פולני בשם שמואל שוורץ שהגיע בשנת 1917 לכפר במסגרת עבודתו כמהנדס מכרות. בני הקהילה לא האמינו למר שוורץ וביקשו לשמוע ממנו איזו תפילה בשפה העברית. הוא השמי להם את “שמע ישראל” כששמעו ממנו את שם השם בעברית זקנת הכפר אישרה לכולם שהוא אכן יהודי וקיבלו אותו .
סיפור מעניין איך הערימו יהודי בלמונטה על הנוצרים ש”חיפשו” לחשוף אם הם עדיין שומרים על יהודותם הוא הסיפר של קיום מצוות בליווי משחקי קלפים!!!!ביום כיפור היה יום של תענית תפילות ומשחקי קלפים. האנוסים התכנסו לתפילה וגם למשחקי קלפים. במהלך הדורות כבר לא ידעו מה הסיבה למשחקי הקלפים, אבל שמרו על מנהג זה.
גם סיפור הכנת המצות לפסח כדי שלא יתפסו לא הכינו לפני הגיע החג אחא רק ביום השלישי של החג. ובתחילת החג לא אכלו חמץ. לרגל הכנת המצות התלבשו כל בני המשפחה בבגדים לבנים ואפילו הקפידו שגם תחתוניהם יהיו לבנים. הבצק הוכן על הרצפה על בדים לבנים והמשפחה כורעת ללוש הבצק תוך שהם אומרים פיוטים. את המצות הנילו על מדורות בחדר ובסיום הלכו איש איש לביתו.
המזוזות הפכו להיות “מזוזה ניידת” שהוחזקה בכיס שלא נקבעה במשקוף דלת הכניסה לבית כנהוג.
לא היו נישואי תערובת והם שמרו בקנאות על נישואים ביניהם.
היהודית חשפו את יהדותם בפומפי רק בשנת 1974 כאשר פורטוגל הפכה למדינה מודרנית. הם ביקשו מקולט אביטל שהיתה שגרירת ישראל בליסבון שתבקש עזרה ממדינת ישראל בשליחת רב לבלמונטה ולבצע תהליך השבה ליהדות.
אנו הגענו ביום ראשון בערב, לבלמונטה, ודבר ראשון אחרי קבלת החדר במלון
הלכנו לחפש את בית הכנסת החדש יותר, שלצערנו היה סגור, אבל למראה המנורה בריש גלי כבר התרגשנו, הלכנו ברחוב שהיה של יהודים לכיוון הטירה, המשומרת מאד יפה. הקפנו אותה, הצצנו לבית הקברות הנוצרי, שבו ראינו מהן אחוזות קבר ענקיות.
בעודנו ישובים בבית קפה-מסעדה מקומית שאח”כ ארחיב עליה את הדיבור, עבר יהודי חבוש כיפה. רצתי אחריו כדי לשמוע מעט על היהודים בבלמונטה. הוא היה עסוק בשיחה בטלפון וכשסיים ידע לאמר מעט מילים בעברית. משפחה יהודית שפגשנו מאוחר יותר סיפרה לנו כי כל היהודים הגרים היום בבלמונטה הם יהודים ספרדיים וכי ישנם כ-40 יהודים. גם יהודים אילו התהלכו עם כיפה על ראשם וחזרו מתפילה בבית הכנסת דבר שעזר לנו כמובן לזהותם.
-
מעניין לקרוא עוד כתבות על היהודים האנוסים בבלמונטה כאן.
מעניין לטייל בבלמונטה גם בלי שום קשר לאנוסים.
הבתים מאד מטופחים עם המון פרחים לפני הבית.
-
כדי שלא תשתעממו לא אביא כאן את כל האטרקציות המעניינות שיש לבקר בבלמונטה, אלא תצטרכו לחפש בעצמכם. רק כמה נגיעות אישיות וזוטות.
-
ויוה אספניה (פעם 4) אולה פורטוגל (פעם 2) איך קרה?בסיור הלילי המופלא כשבלמונטה מוארת היתה לי תחושה שאני בכלל במאה אחרת ותיכף יצאו כמה אנוסים מהבתים ויגלו אותי היהודיה ויצאו מכליהם ויחשפו בפני את יהדותם. כמובן שכל זה היה רק אשליה כי הם כבר התגלו מזמן. אבל היתה לי תחושה של כפר עתיק שהזמן בקושי נגע בו ונתן בו את אותותיו.
נכנסתי לבקר במלון הר סיני שהיה סמוך למלון שלנו בו. שאלתי את פקידת הקבלה אם יודעת משהו על הבעלים של המלון. כאשר התחלתי להפגיז בשאלות אמרה לי שאינה דוברת טוב אנגלית, וקראה לקולגה שיעזור לה. הוא ידע קצת יותר ממנה. בעל בית המלון כמובן יהודי. הוא אינו יודע עברית. הם לא ידעו את סיבת הקרא בית המלון “הר סיני” וכמובן טרחתי ליידע אותם.
המלון הוא מלון חדש יחסית ונפתח רק בשנת 2016. הראו לי פרוספקט איך נראים החדרים אז בפנים הכל פשוט. גם הלובי פשוט. קבוצות של יהודים מטיולים מאורגנים מלינים אותם כאן. כשאני בדקתי לפני הטיול אם ללון כאן או במלון שבחרתי, המחיר נטה למלון- בית הארחה שבחרתי ונקרא ALTITUDE HOUSE
שנמצא ממש ליד מלון הר סיני. מדורג 9.1 בבוקינג. בעלי המקום שלא ידעו אנגלית דאגו שמישהי תגיע ותדבר איתי באנגלית. אנשים מאד חמים. המבנה בן 2 קומות עם מעלית ומקסים. מקום חדש.
פינת הטיפ היומי: 1. לשים לב למדרכות המצויירות בפורטוגל.
- באיזור מונסנטו ובלמונטה לא עבד לא הוייז ולא ה-GPS תצטיידו גם במפות.
כתבתו של המדריך בצלאל עמיקם שהדריך אותי בטיול לדרום אפריקה על פורטוגל המקסימה שפורסמה לפני כשנה בעיתון “הארץ” התפרסמה גם בפגסוס שהוא מדריך מטעמה, ואני מביאה אותה לכאן להנאתכם. יש לה כמובן נגיעה לבלמונטה.
-
רחל,
מרתק ומרגש!!
איזה סיפור … מדהים.
ממשיך לעקוב בהנאה מרובה,
שמוליק
-
מסלול הטיול.


-
שמוליק יקירי שלום רב !!!
כשכתבתי על בלמונטה ידעתי שזה ידבר אל ליבך
ולא טעיתי.
כשקראתי כהכנה לטיול על האנוסים בפורטוגל, רק רציתי כבר להגיע לכאן
מכל המקומות שתכננתי.
זה מאד נגע לליבי. וזה שפגשתי גם יהודים ושוחחנו איתם קמעה הוסיפו לי לחוויה
ולהתרגשות.
בטוחתני שתגיע לכאן ביום מן הימים ולכן איני חושפת את כל מה שיש לראות במקום המיוחד הזה. בשבילי זה היה כמו לגלות אוצר.
תודה רבה לך על תגובתך החמה.
רחל
-
צביקה יקירי שלום רב לך !!!!
איזה יופי שיצרת גם מפה יומית וגם מפה שתהיה לבסוף מפת כל הטיול
שכך יקל על המטיילים הבאים אחרי להתמצא במסלול הטיול.
פשוט נהדר!!!
תבורך על ההשקעה שהשקעת מזמנך!!!
מודה לך מאד!!!
-
יום 4 לטיול
לאחר ארוחת בוקר טובה יציאה לעיירה ציורית ע”פ הכתובים בשם TRANCOSO.
גם עיר זו מוקפת חומה ואנו הגענו לכאן בגלל הרובע היהודי שלה..
קראתי כי יש בה 150 סימנים דתיים החרוטים על גבי אבני בתי הרובע.
בין הסימנים אותיות עבריות, סימנים המסמלים את 12 השבטים.
בין הבתים המרשימים ציינו את – בית החתול השחור שבפורטוגזית זה נקרא:
CASA DO GATO PRETO. משערים שבית זה שימש את הרב של הקהילה כאן.
בתוכו נמצא פסל דמוי חתול שחור ועל חזית הבית חריטות של גור אריה ושערי ירושלים. המומחים שיערו שהבית שימש כבית כנסת.
איני יודעת אם בגלל שזה היה יום חם באותו הבוקר, או שמא אחרי בלמונטה הועם זוהרה של טרנקוסו, ואולי בגלל שחיפשנו וחיפשנו סימנים שכתבו כי יש 150 ואנו בקושי ראינו 3, והסתובבנו שוב באותן הסמטאות רק כדי לראות שגם הסמטאות הציוריות אינן מי יודע מה. בקיצור לא התלהבתי מהעיר /עיירה. ובגלל הזמן הרב שהקדשתי לחיפושים הפסדתי את LAMEGA שבה כנסייה מאד מעניינת שרציתי מאד להגיע לראות. מקווה מאד שלצביקה יש תמונה לכם להראות על מה ויתרתי בגלל טרנקוסו.
-
כעת נעבור לסמטת הפרחים שהיתה פעם הרובע היהודי ובית החתול השחור
אולי אילו היה זה יום פחות חם היינו מתלהבים אז קחו את חוסר ההתלהבות שלי
בהתחשב בתנאים ובכך שאני סובלת מחום.
-
וכעת נעבור לסימנים שמצאתי. אין לי מושג מה הסימנים האלה מסמלים אם בכלל.
אולי לכם יש דמיון רב ממני ותעזרו לפצח מה ראו בהם?????
-
ויוה אספניה (פעם 4) אולה פורטוגל (פעם 2) איך קרה?אנו בדרך לוילה ריאל אך לא נכנסים אליה. אני מתעניינת בגני מתיאוס הנמצאים כ- 5 ק”מ מזרחית מוילה ריאל.
בדרך פוגשים את נהר הדואורו בחלק שנקרא אלטו דואורו. והוא מאד מרשים.
הקטע הזה של אלטו דואורו מוביל עד הגבול עם ספרד. האיזור מאופיין ביקבים הן בייצור מודרני והן בייצור עתיק שבהם עדיין משתמשים בדריכה על הענבים כפי שהיו נוהגים פעם. למעשה כל עמק הדואורו הוא עמק של כרמים, יקבים וייצור יין.
כתבה שמאד אהבתי הינה של כרמיס וייס ב-GO TRAVEL שממליצה לכם לקרוא לפני שאתם מגיעים לאיזור.
-
CASA DE MATEUS
זהו מבנה של ארמון מהמאה ה-18 הבנוי בסגנון רוקוקו מופלא שנחשב לאחת מהיצירות היפות בפורטוגל. משערים שיש כאן נגיעות של הארכיטקט האיטלקי
Nicolau Nasoni. לתוך הארמון נכנסים בסיורים מאורגנים, אך לנו אצה הדרך היה לנו מפגש בשעה 18.00 בעיירה פינהאו עם השייט מחברת דאריוס.
ולכן הסתפקנו רק בגנים הנפלאים גם כן. גני מתיאוס.
על הארמון ניתן לקרוא כאן. הביקור בגנים היה מרהיב וסיימנו לבקרם בקצת פחות משעה דבר שאיפשר לנו להגיע בול בשעה היעודה לפינהאו אבל באיזו דרך יפה.
-
לא יכולתי להפסיק לצלם את גני המתיאוס כך שאל תעצרו אותי כאן.

-
רחל רחל אורך יהל
ידעתי שאת הטיול השני לפורטוגל אני אתחיל לתכנן רק לאחר שאת תחזרי עם רשמייך ורשימותייך
ואכן היה שווה להמתין.
אמשיך ואעקוב אחרי התמונות הנהדרות והתיאורים של פורטוגל היפה.
הסיפורים על כפרי האנוסים מרתקים ולא אוותר לבקר בהם בעקבותייך.
אני מקוה שכמיטב המסורת יהיה גם בלוג למען המטיילים העתידיים
יש המון מה ללמוד ממך ולהעריך את ההשקעה ואת יכולת הכתיבה והצילומים המעבירים את היופי וגם את האוירה
תודה יקירתנו
.
-
ויוה אספניה (פעם 4) אולה פורטוגל (פעם 2) איך קרה?ערב טוב ירדן היקרה!!!
כמה כיף היה לי לקרוא את המחמאות שלך על הבוקר יקירתי.
הפירגון שלך מרגש אותי.
הסיפור על האנוסים ואיך שמרו על הדת בחשאי ואימצו מנהגים נוספים זה סיפור מרתק מאד.
מודה לך מאד על הכל!!! תבורכי!!!
וכתבה בבלוג בוודאי תהיה.
אגב , אהבתי את מאד את התמונה החדשה שלך. תתחדשי!!!
רחל לבון
-
כדי להגיע לפינהאו , יצאנו מגני מתיאוס מזרחה על כבישים : Via A4 N212 N322-3 שהובילו דרך Mouçós ואח”כ Merouços ובהמשך דרך Alijó בירידה לאורך הכרמים עד מפלס הדואורו לפינהאו – לתחנת הרכבת המפורסמת.
זו נסיעה מרהיבה ביופיה שיורדים מפסגת ההר לכיוון מפלס מי הנהר. הרבה פיתולים. אמנם דרך קצרה של 56 ק”מ שבחלקה ב-HIGHWAY אבל בחלקה הנוסף בכביש צר מפותל. אנו פחדנו לפספס את המפגש עם PAULOמחברת
Anima Durius.
-
ויוה אספניה (פעם 4) אולה פורטוגל (פעם 2) איך קרה?אנו מגיעים לתחנת הרכבת ואין לנו זמן אפילו להביט באריחים היפיפיים המעטרים את תחנת הרכבת, (אל דאגה עוד נשוב מהשייט אליה.)
רק שואלים את עובד התחנה: היכן מלון וינטאג’ שברציף לפניו עוגנת הספינה של פאולו .(במאמר מוסגר מאד כדאי ללון בו)
הוא מראה לנו לפנות ימינה,
אנו חונים בחנייה של המלון כמו האורחים הרמים שהגיעו לשם. אני נכנסת למלון ושואלת בלובי איך מגיעים לרציף והיכן השירותים.
נכנסת לשירותים ורק אח”כ יורדת לגינה שלפני המלון ומחפשת היכן פתח היציאה מהמלון לרציף. לא רואה שום פתח. אין יוצא ואין בא מהגינה. מגיעה עד הבריכה של המלון ושואלת מישהו איך מגיעים לרציף? עונה לי הלה שרק כעת הגיע למלון ואין לו מושג. שואלת מישהי נוספת שיושבת/שוכבת פרקדן בכסא נוח , והיא להפתעתי יודעת להראות לי את הדרך – עלי לחזור חזרה למלון, לעבור את מגרש החנייה ומשמאל למגרש כביש שיורד מתחת לגשר. ופונה בעקלתון ימינה.
רצה את כל הדרך בעלייה שאין לי מושג מאיפה היה לי כזה מנוע טורבו, מתנשפת ומתנשפת ומבשרת לרפי שאנו כבר קרובים למעגן.
מגיעים בדיוק 18.05 ואין שום זכר לקברניט הספינה – מיודעינו פאולו. לרגע חשבתי שפיספסנו אותו. ואז אנו מנסים לעלות לספינה גדולה שבדיוק יוצאת מהמעגן אבל, לצערנו אין בה יותר מקומות. חשבתי שחלום השייט בדואורו נמוג. ביקשתי מאשת צוות הספינה שאולי תדבר עם הקברניט שלנו שלא הצלחנו להשיגו, והיא הואילה בטובה. היא שמחה לבשר שהוא בדרך למעגן ותיכף יגיע. הוא התעכב עם תיירים אחרים.
בשעה 18.15 פאולו שלנו מגיע עם ספינה קטנה . אני רואה את גודל הסירה ומתחילה להתחלחל. מה בגיגית הזו אני אשוט? הרי היא כעלה נידף ברוח!!!
ולא רק זאת, פאולו “שלנו” שואל אותי אם נאות לצרף לספינה עוד 2 זוגות שלא היה להם מקום בספינה הגדולה ורצו להצטרף אלינו. אני מבחינה באישה מאד שמנה ביניהם ואומרת לעצמי, הרי כשהיא תיכנס הספינה תשקע.
פאולו מבטיח לי שהוא יכול להכניס לספינה 12 אנשים, (בליבי חשבתי אולי אם ישים על הגג כמה) ונותנת לשמנה להכנס לפני, שאם הספינה תטבע אני לא אהיה בתוכה.
הספינה למרבית הפלא לא טבעה והתחלנו סיור מעניין ומרתק תוך שאנו למדים על היקבים לאורך המסלול, על בעלי החוות, על יין פורטו שנמזג לנו כמים מהקנקן הענק שהביא פאולו, על העיר פורטו, על הפורטוגלים, על השחיתות והביורורקטיה בה. התיידדנו עם 2 הזוגות האוסטרלים ושוחחנו איתם ממושכות.
השמש התחילה לשקוע וצבעה את הדואורו באור יקרות.
זו היתה הפעם הראשונה בחיי ששתיתי יין בכלל ויין פורטו שהיה מאד טעים לי
בפרט. מרוב שהיה לי טעים הרמתי ושתיתי שתי כוסות!!! לא , לא השתכרתי רק הראש קצת כאב.
השייט היה מפינהאו ועד הנהר TUA שם ראינו את הגשר המצולם מטה. שעתיים בסה”כ.
התמונות מהשייט צולמו ברובן בנייד כך שנעשה הפסקה שאוריד את התמונות מהנייד. בינתיים אשאיר אתכם עם כמה תמונות מהמצלמה הגדולה.