ויוה אספניה (פעם 4) אולה פורטוגל (פעם 2) איך קרה?
-
רחל היקרה,
נחתתי מטיול מדהים לפני שלושה ימים, והערב גיליתי שהתחלת לכתוב על הטיול שלכם בספרד ופורטוגל. כשאני קוראת את הסיפורים שלך אני כאילו איתך שם בספרד ובפורטוגל וזה מרכך קצת את הנחיתה ועושה אותה רכה יותר. כמובן שמרגע שהתחלתי לקרוא לא יכולתי לעצור וקראתי עד הסוף. נהניתי מהידע הרב שאת אוספת לקראת הטיול ומהתמונות המרהיבות. ומה שהכי הפתיע אותי היה לגלות שיהודי פורטוגל חיו במחבוא עד 1974. נשמע ממש לא יאומן.
כמובן שאמשיך ללוות את סיפורך בכיף.
דבורה
-
רחל היקרה,
נחתתי מטיול מדהים לפני שלושה ימים, והערב גיליתי שהתחלת לכתוב על הטיול שלכם בספרד ופורטוגל. כשאני קוראת את הסיפורים שלך אני כאילו איתך שם בספרד ובפורטוגל וזה מרכך קצת את הנחיתה ועושה אותה רכה יותר. כמובן שמרגע שהתחלתי לקרוא לא יכולתי לעצור וקראתי עד הסוף. נהניתי מהידע הרב שאת אוספת לקראת הטיול ומהתמונות המרהיבות. ומה שהכי הפתיע אותי היה לגלות שיהודי פורטוגל חיו במחבוא עד 1974. נשמע ממש לא יאומן.
ברכת מזל טוב ליום הנישואים שלך ושל רפי, שתמשיכו ליהנות ולבלות אחד עם השני עוד שנים רבות!!!
כמובן שאמשיך ללוות את סיפורך בכיף.
דבורה
-
ברוכה הבאה דבורה היקרה!!!
התאוששת מהר אחרי הנחיתה אם כבר הספקת לקרוא את מה שכתבתי עד היום.
שימחת אותי מאד בתגובתך החמה ותודה לך גם על הברכות ליום הנישואין השמוך ליום נישואיכם כך שאני משגרת לכם גם מכאן ברכות לבביות גם כן.
הסיפור על אנוסי פורטוגל הוא מעניין שאין כמותו.
עוד קוריוז מעניין איך חגגו האנוסים את השבת :
בערב שבת הדליקו הנשים נר מיוחד בשם "נר האדון". לצורך ההדלקה הכינו שמן זך ופתילות מפשתן טהור אשר טוו ושזרו במו ידיהם. שם הפתילות היה: "פתילות מבורכות". הכנת הפתילות לנרות שבת לוותה בתפילה מיוחדת שעברה במסורת מדור לדור. התפילה שנאמרה בערב שבת עם הדלקת הנרות היתה: "ברוך אתה א-לוהי, ה', ה' שלי, אשר ציוונו במצוותיו המבורכות והמקודשות מאוד להדליק פתיל קדוש זה להאיר ולחוג את לילות הקודש של האדון למען יאיר האדון את נפשנו ויושיענו מאשמות עוונות וחטאים" לקוח מתוך אתר של מכללת הרצוג על קהילות יהודיות שמעניין לקרוא כאן.
-
ויוה אספניה (פעם 4) אולה פורטוגל (פעם 2) איך קרה?הבטחתי לכם תמונות מהשייט על הדואורו מהנייד.
-
ויוה אספניה (פעם 4) אולה פורטוגל (פעם 2)הדוארו ונופיו נראים נפלא ואני בטוח שעוד צפויות גדולות ונצורות במקטע הזה של הטיול.
את הברכות ליום הנישואין אני שומר לקטע המלכותי המתאים
והתפילה המרגשת הזו מעניינת במיוחד מכיוון ששזורים בה מוטיבים יהודים מתפילות הימים הנוראים והסליחות (אשמות, עוונות וחטאים) וגם המוטיב הנוצרי הברור של ׳האדון׳.
-
ויוה אספניה (פעם 4) אולה פורטוגל (פעם 2) איך קרה?חזרנו בסוף השייט לתחנת הרכבת בפינהאו וכיון שהיה כבר מאד מאוחר, ועוד נכונה לנו עוד דרך עד ליקב שבו לנו בערב זה, לא ירדנו מהרכב ורפי צילם בחיפזון את תחנת הרכבת הנפלאה. את קירות תחנת הרכבת מעטרים אריחי azulejos - קרמיקה כחולה, שמתארים את הכרמים והיקבים שעליהם מושתתת הכלכלה המקומית. מעניין לקרוא על ההסטוריה של האריחים האלה בפורטוגל כאן.
צלצלנו מבעוד מועד ליקב שאנו נתאחר כיון שהשייט יצא באיחור והודענו שנגיע בסביבות השעה 21.00 אבל כשירדה החשיכה גם התברברנו בדרך והגענו ליקב
בשעה 21.30. הבנים של בעל היקב המתינו לנו בסבלנות. קיבלו אותנו מאד יפה ואפילו דיברו אנגלית.
מי שירצה לראות תמונות יפות מאילו שרפי צילם יצטרך לכתת רגליו ולהגיע עד לכאן בעצמו.
-
תודה רבה לך שמוליק על ההבהרה וההסבר לגבי תפילת יום שישי שרק אתה
מהקוראים את האשכול הזה יודע ויכול היה להוסיפה. מעניין מאד איך הם שילבו
במנהגים שלהם גם מהנצרות..
האנוסים בפורטוגל נקראו : "מראנוס" (Marranos = חזיר בלטינית). האינקויזיציה הוקיעה אותם כי הם ראו ביהודים קבוצה מסוכנת המערערת את יסודות הכנסייה הקתולית ומשחיתה את נאמנותם של המאמינים.
לכן רדפו את היהודים .מתוך אתר וואללה : אלו שנחשדו שאינם נוצרים טובים, נתקלו מיד בחקירות, עינויים וכמובן "טיהור הנשמה החוטאת" באמצעות ה"אוטו דה-פה" (Auto da fé - מלטינית "מעשה של אמונה"), ובו נשרפו חיים נוצרים חדשים, שנתפסו בחשד להמשך קיום המצוות והחגים היהודיים, ובעיקר שניים מהם שהיו סִמְליים במיוחד: פסח ופורים. פסח, על שום היציאה מעבדות לחרות שלה קיוו, ופורים על שום אסתר המלכה (או אולי הסתר), שהתנהגה, ממש כמוהם, כיהודיה בבית וכגויה בארמונו של אחשוורוש.
ומעניין לקרוא על ביקורו רמי דוידי בבלמונטה והמפגש שלו עם היהודים שם, שפורסם באתר הבולגרים כאן.
-
ויוה אספניה (פעם 4) אולה פורטוגל (פעם 2)יום 6 לטיול
אני משכימה לפני רפי וכיון שיש זמן עד להגשת ארוחת הבוקר אני יוצאת לתור את מקום הלינה שלנו ביקב. יקב בפורטוגזית זה QUINTA. הקינטה “שלנו” נקראת
Quinta do Tedo זה היקב שבחרתי עבורנו ששוכן בהצטלבות הנהרות הדואורו עם נהר ה-TEDO. בסיבוב הזה שעשיתי בבוקר ראיתי בדיוק את מקום החיבור.
המראות הנשקפים סביב היקב היו מרהיבים. נכנסתי כמובן גם ליקב שלהם. לא ידעתי מראש, אבל הם עורכים גם סיורים רגליים לצפייה בציפורים ויש שם הרבה ציפורים. אני צילמתי כמה במהלך הסיור שלי. ארוחת הבוקר היתה נפלאה, שכן חלק מהמוצרים היו מעשה ידיה של בעלת המקום, והנוף הנשקף מחדר האוכל על נהר הטדו והכרמים סביב היה נפלא. לפני שנפרדתי מהיקב קניתי כמובן בקבוק יין פורטו מהתוצרת שלהם שייפתח בהזדמנות חגיגית.
-
הי רחל,
כיוון שפורטוגל מזמן על הכוונת שלי ובגלל שהיא תצטרך לחכות לי קצת, כייף לי לקרוא אותה דרך העיניים שלך ודרך עדשת המצלמה שלך.
ובגלל שזה לא טיול ראשון שלך בפורטוגל כייף להגיע גם למקומות הפחות “מאסטים” של טיול ראשון.
תודה, שרון.
-
הציפורים שצילמתי סביב היקב ומקום מפגש הנהרות דואורו וטדו
אם מישהו מזהה את הציפורים שצילמתי אשמח על הזיהוי.
-
לבאים מהצפון היקב נמצא כמה ק”מ לפני העיירה FOLGOSA..
מביטה ביקב ושוב מוצאת את האריחים הכחולים היפים המתארים את תולדות היקב.
אחרי ארוחת הבוקר שולחת מבט אחרון למקום היפיפה הזה, מצטערת שלא הזמנתי כאן לינה לשני לילות כדי להנות יותר, ויוצאים לדרך לאורך נהר הדואורו שבחרתי לנסוע לאורכו יותר ממחצית היום מרוב שהתלהבנו מהנסיעה היפיפיה הזו.
לפני שיוצאים לדרך עולים עם הכביש שנכנסנו ליקב לתצפית מלמעלה, אח”כ חוצים את הגשר עם מפגש 2 הנהרות, פונים שמאלה ומשם תצפית לעבר היקב ונהר הטדו שעושה ממש ליד היקב עיקול פרסה יפה. רואים את הנשים שעובדות בכרמים – כן, הנשים עבדו שם ולא הגברים!!!
-
שרון המטיילת שלום רב!!!
שמחה שהצטרפת לטיול שלי. אני מקווה שלא ירחק היום ותוציאי
את פורטוגל אל הפועל. נכון שבטיול שני ישנם פחות מאסטים
אבל עדיין כל המקומות שביקרתי למעט רובע בלם בליסבון היו חדשים
אבל עם הגיל למדתי שאיני חייבת לעבור על כל מה שאותו מקום מציע.
מותר בטיול פרטי לטעום את מה שמתאים לי ולהעדפותי. את עוד תראי בהמשך.
(כמובן שקצת מתחשבת גם ברפי
בכל זאת בן זוגי מזה 37 שנים)רחל
-
בנסיעה לאורך נהר הדואורו עצרנו כל אימת שיכולנו. אחד המקומות היה ליד הגשר ב- Peso da Régua שהנוף הנשקף משם יחד עם הגשר יפה. עד מקום זה נסענו על הגדה הדרומית וכאן עברנו לגדה הצפונית של הנהר.
-
ויוה אספניה (פעם 4) אולה פורטוגל (פעם 2)במהלך הנסיעה לאורך הדואורו הגענו לאיזו עיירה מסכנה שראינו בה פארק עם עצים עתיקים כשהדואורו מציץ מבעד לעצים. היה שם שער כניסה עליו היה רשום D’ANTONIA ADELIADE FERREIR שאז לא אמר לי דבר אבל צילמתי כדי לחקור אחר כך. מתברר כי הגברת "Ferreirinha", כפי שכונתה, היתה אחת מהנשים המובילות והמשפיעות ביותר במאבקן להפקת היין הפורטוגזי לאורך עמק הדואורו ולא ייבוא מספרד. היא התאלמנה בהיותה בת 33 והבינה שעליה להתמודד לבד עם רכושה הרב ועם המאבקים. היא נסעה לאנגליה כדי ללמוד על ייצור היין בצורה מודרנית.
היא ניהלה הרבה מאד יקבים שהיו בבעלותה, ונתנה יחס מצויין לעובדים.
עד אז ייבאו את היין מספרד.
היא חיה בין השנים 1811-1896. עוד על תולדותיה המופלאים כדאי לקרוא כאן.
בצד השני של הגן ישנו מבנה שרואים כי פעם היה מאד מפואר אבל שיני הזמן נתנו בו את אותותיהם, כנראה השתייך למשפחה.
-
בהמשך הדרך התפתלה ועלתה למפלס גבוה שממנו היה נוף נהדר על נהר הדואורו. זו היתה עמדת תצפית – MIRADOR שתושבי הישובים בסביבה ניצלו אותה לדוכנים למכירת פירות. היו שם דובדבנים, ומשמשים יפים ועוד.
כמובן שקניתי ובמחיר זול. כ-250 גרם ביורו וחצי.
-
ויוה אספניה (פעם 4) אולה פורטוגל (פעם 2)המלון שהוזמן ללילה זה הינו טירה. כן כן שמעתם היטב טירה, שנמצאת ברח’ סנטה קטרינה שבעיר פורטו. כשמתקרבים לפורטו, אני מזינה את הוייז מתוך אתר בוקינג במקום הלינה, ולאחר דרך ארוכה בתוך העיר, הוייז “החכם” מודיע לי הגעת ליעד. רק שהיעד זו סמטה בפרבר שנקרא קוינטה.
אני עוברת לגוגל מאפס ומזינה שם את כתובת הטירה וגוגל אומר לי עוד 40 דקות!!!
ביום זה היה יום חם שבחוץ נמדדו 34 מעלות צלזיוס. רק חיכינו להגיע לחדר ולהתקלח ולנוח ובגלל הוייז עיכוב נוסף.
הפעם אכן הגענו ליעד. מקבלים חדר 104 הפונה לחצר עם גינון נהדר . אנו מובילים את המטען לחדר ונשפכים על המיטה.
שם הטירה – CASTELO SANTA CATARINA מדורג בבוקינג 8.8.
המקום מעוצב כיאה לטירה. חדר האוכל אתה מרגיש שהגעת למאה ה-15-17 עם ריהוט בהתאם. החדר מרווח אבל כבר אינו מעוצב בסגנון העתיק אלא מודרני.
מיזוג אויר טוב שהופעל לפני הגיענו לשם. סוף כל סוף אפשר להתרווח. המקום נמצא קרוב למרכז העיר, והפקיד בלובי המצייד אותי במפה מראה לי היכן כדאי להתעכב מהרשימה של המקומות שהגעתי לבקר. הוא ממליץ ללכת ברגל שכן הרחוב בירידה ורק בחזור לקחת מונית. מונית בעיר עולה 5 יורו מהמרכז חזרה למלון לכן כדאי יותר מאשר להסתבך עם חנייה, שגם עולה יותר מזה. שמעתי בעצתו.
מה שהפקיד אינו יודע שאני סובלת מחום, שבסוף היום כבר אין לי כוח ללכת. כמעט כל הקירות החיצוניים של הטירה עם אריחי הקרמיקה הכחולה היפים כל כך. מייד קיבלתי כחלת בעייניים!!!
-
ויוה אספניה (פעם 4) אולה פורטוגל (פעם 2)יצאנו מהטירה לרחוב סנטה קטרינה ברגל, ואחרי רבע שעה עייפתי. התיישבנו בבית קפה. ביקשתי קפה קר. גם כאן כפי שנתקלתי בספרד בטיול הקודם – אינם יודעים
להכין קפה קר. מביאים קפה חם ובכוס נפרדת קוביות קרח.
הרחוב לא משהו מהודר אבל ישנם כמה בתים יפים. שתי כנסיות עם המון קרמיקה כחולה.
-
ויוה אספניה (פעם 4) אולה פורטוגל (פעם 2)אנו פוסעים ברחוב סנטה קטרינה. פתאם רואים חנות מכולת ואנו מאד צמאים קונים קולה, איזו גבינה טובה ולחם, שיהיה לשעת חירום אם לא נמצא איזו מסעדה.
בשלב מסויים כשמגיעים ליד הכנסייה הגדולה אין לי כבר כוח ללכת. מתיישבת על המדרגות ורפי מנסה כוחו לעצור מונית. זה הלך מאד בקלות ואנו מבקשים שיגיע לנמל, כי שעת בין ערביים מאד יפה עם גוונים של השקיעה. אכן 5 יורו לנסיעה.
-
ויוה אספניה (פעם 4) אולה פורטוגל (פעם 2) איךמגיעים לנמל לרובע ריביירה – Cais de Ribeira וכבר בהתחלה חשים באוירה התוססת במקום. להקה מנגנת מוסיקה, מנעימה את זמנם של יושבי בתי הקפה.
אנו מביטים בבתים הצבעוניים המפורסמים כאן, על הגשר הנצבע לעת שקיעה בצבעי ברונזה. זוכרים את אזהרתו של פקיד הקבלה לא לאכול בנמל, שזו מלכודת תיירים. אנו מאד רעבים, השעה כבר 21.00 משעה 15.00 או אפילו קודם לא בא דבר אל קירבנו. עולים בעלייה למעלה , זקנה מגיעה לקראתנו ומפתה אותנו לאכול במסעדה של משפחתה. אני מקבלת סלמון ורפי דג טונה אבל תפוחי האדמה של רפי נראים לו ישנים. הוא שונא את המסעדה ולכן אין קינוח.
על פורטו כדאי לקרוא במסע אחר שם הבתים צבעוניים יותר. ובאתר
-
רחל, איזה תמונות נהדרות!! הסיפור על האנוסים מרגש ממש, כול הכבוד לך על כול המידע שאת מביאה! פורטוגל דרך העיניים שלך נראית מדהימה.
