סופש זוגי בפראג (סיפור)
-
האי קמפה…
ויש את מאלה סטראנה...

ספרים?
בכייף …. רק תן כיוון …..
ואתה יודע מה … אני אציע כיוון.
הסופר אביגדור דגן שגדל בצ׳כסלובקיה וחיבר את הספר המופלא באמת – בינת השכווי.
שבת שלום,
שמוליק
-
גם אני כאן. בדרך כלל שקטה אבל שותה בצמא כל מילה מהסיפור
-
ערב טוב אלעד!!!
לא משנה כמה פעמים עברתי ליד כנסיית טין בלילה היא פשוט נראית מכשפת. צילום יפיפה!!!
נעים לחזור למקומות המוכרים ואהובים עלי. בטוח התאהבת גם.
היות וביקשת את שרה ברייטמן , שגם אתה אוהב, קבל אותה בביצוע שאני כה אוהבת עם אנדריאה בוצ’לי שגם אהוב עלי.
רק אל תיקח את מילות השיר כעת – IT’S TIME TO SAY
.GOOD BYE
יש עוד זמן לכך!!!
-
כל כך יפה פראג בכל שעה ובכל עונה.
כייף לטייל בה, ותודה על השיתוף
-
גם אני מצטרפת. עוד לא היינו, ותמיד כיף לטייל איתכם

דבורה
-
אלעד,
גם אני הייתי ממש לאחרונה בפראג, אבל רק 24 שעות...קצרצר, כייף לקרוא על החוויות שלך ולראות מה הפסדתי. מה שברור לי מהתמונות זה שהפסדתי את פראג ריקה מעומס התיירים וגם קרירה. לי היה קצת חם וצפוף.
מוזמן גם לקרוא על פראג שלי ולהשוות. יש כמה תמונות דומות...

מחכה להמשך.
-
גם אני הצטרפתי לשמוע על הסופ”ש שלכם בפראג, אנחנו עשינו אותו בדיוק לפני שנה, איזו עיר נפלאה, קטנה, קומפקטית, אפשר להגיע לכל מקום ברגל.
גילוי נאות, סיפורי המסע שלכם לפירנאים הפכו להיות חלק בלתי נפרד מתהליך ההכנה שלנו לטיול, כיף לקרוא וללמוד
דורון
-
שלום אלעד
אם כבר מספרים על הסגנית אז ראוי גם שלמלכה תהיה התייחסות משלה ואם זה בא עם סיפור שלך אז ראוי על אחת כמה וכמה.
כיף לקרוא ( שוב ) סיפור שלך וכיף להיזכר בפראג
תודה
-
לידר – איזה כיף שאנחנו מספרים ביחד.
שמוליק – אתה צודק. לאי קוראים קמפה.
אני אזכיר עוד ספרים בסיפור הזה. לפני שבוע סיימתי את הספר שהמלצת עליו: הכלה הנצחית
שני – ברוכה הבאה. הצ’כים בעיקר צמאים לבירה, לא למים.
רחל – תודה על השיר.
ענת – ברוכה הבאה. פראג היא באמת משהו מיוחד.
דבורה – זה יעד קרוב וזול ויפה. עם טיסות של וויז או UP.
מיקה – פראג שלנו לא היתה ריקה מתיירים. היא היתה די מלאה. מעניין מה הולך שם בקיץ. נראה לי שאי אפשר לזוז.
דורון – שתהנו ותחזרו בשלום מספרד. זו הארץ שהילדים שלי אוהבים הכי באירופה.
ארז – תודה כל המחמאות. בודפשט מעניינת ותמיד כדאי לחזור אליה.

-
עדיין נטולי קפה, חזרנו לאי קמפה ויצאנו ממנו מהצד השני. התחנה השלישית שלנו לפי המדריך של למטייל היא ב bakeshop. אם רק נמצא את המאפייה הזאת, נזכה לקפה טוב. לפי הgps זה רחוק מאיתנו אבל אחרי שני רחובות אנחנו רואים סניף שלה פתוח.
סוף טוב קפה טוב. באמת חם וטעים. וגם עוגיות אוכמניות טעימות.
-
מאוששים המשכנו בסיור. בפינת הרחוב הגענו לתחנה הבאה שלנו. תחנת חובה בשבילנו למרות שהיא לא מופיעה במסלול של למטייל. מוזיאון קפקא.
בחצר שלו ניצב פסל קינטי של שני גברים משתינים אחד על השני.

-
חיכינו כמה דקות עד שהמוזיאון יפתח. קנינו כרטיסים ונכנסנו אליו. המוזיאון מעוצב בצורה חשוכה ואפלולית שמתאימה ליצירותיו והלך נפשו של קפקא. במוזיאון מוצגים תולדות חייו, יצירותיו ויחסיו עם חבריו וחברותיו הרבות.
שומרת המוזיאון הרשתה לנו באופן מיוחד לצלם את הנוף של גשר קרל שנשקף מהחלון שלה.

-
חצינו שוב את גשר קרל. הפעם הוא היה עמוס ובלתי אפשרי לחתן וכלה להצטלם עליו עכשיו.
ברחבי העיר יש רפליקות של מכוניות עתיקות. הנהגים שלהן מציעים לתיירים סיור בעיר במכונית הפתוחה. בהתחלה כשראינו את התחשק לנו גם. אבל אחר כך, כשראינו שהנוסעים די סובלים. הם יושבים מאחור קפואים ומתכרבלים בשמיכות הבנו שזה לא רעיון כל כך טוב לבצע סיור כזה בחורף בפראג.



-
גם לי וגם שכנה שלנו ציינו שצריך לעשות סיור סאגווי בפראג. איפה? אם נלך לכיכר המרכזית נמצא שם כמה מפעילים, נתמקח על המחיר ונבחר אחד. אתמול בערב לא ראינו כלום. כי כנראה היה כבר מאוחר וסגור. התחלנו לחפש משרדים של סאגווי ואין כלום. אפילו לא זכר או פרסומת להם. ה GPS כיוון אותנו לכתובת כלשהי שהתבררה ככתובת שווא. בעזרת גוגל מצאנו בסמטה קטנה וצרה משרד אחד שמוציא סיורי סאגווי. הסיור הבא ייצא בשעה שלוש. נרשמנו לסיור קצר של שעתיים ושילמנו מקדמה.
זו באמת חידה: לאן נעלמו תוך שנה כל מפעלי סיורי הסאגווי מהכיכר המרכזית?
בינתיים הלכנו לאכול ארוחת צהריים במסעדה החלבית של חב"ד: "שלנו". פיצה ופלאפל.
-
בשלוש חזרנו למשרד של הסאגווי. שילמנו וחתמנו על הצהרת בריאות. בין שאר הסעיפים:
אנחנו לא בהריון
אנחנו לא תחת השפעת אלכוהול.
כשסיימנו את הסידורים. טרנזיט לקח רק את שנינו לנקודת ההתחלה של הסיור. אי שם בגבעה מהעבר השני של הנהר. הבנתם שיצא לנו סיור פרטי, רק שנינו נרשמנו אליו.
בנקודת ההתחלה פגשנו את המדריך שלנו להיום: דניאל.
בדיוק עם אותו השם של מדריך הסאגווי שלנו מבודפשט (אני מקווה שהוא לא חופר כמוהו על כל מלך ומלך של בוהמיה)
יצאנו לדרך. אחרי עשר דקות נסיעה עצרנו את הסאגוויס. דניאל החנה אותם בפינה ברחוב ונכנסנו לחצר של מנזר לראות view point. צילמנו והצטלמנו בנקודת התצפית.
-
דניאל הסביר לנו שהעיר נוסדה במצודה. השכונה עם הגגות האדומים מתחת למצודה היא השכונה הישנה. גשר קרל מחבר בין השכונה הישנה לשכונה החדשה שמעבר לנהר. רגע, האזור של הכיכר הגדולה והשעון האסטרונומי הוא חדש? לא, הוא חדש ביחס לשכונה בצד הזה של הנהר וישן ביחס לשאר חלקי העיר.
בגלל שגשר קרל ישן, הוא רק להולכי רגל. אסור לנסוע עליו במכוניות ובסאגווי.
למה אסור בסאגווי?
פעם, לפני חודשים רבים, היו סיורי סאגווי במרכז העיר. הם עברו בכיכרות הישנות, בפארקים, על הגשרים, בכל המרכז העתיק. וקרו תאונות בין סאגווי להולכי רגל. מאז, העירייה אסרה על סאגווי בכל מרכז העיר, בפארקים ועל הגשרים. מפעלי הסיורים או שסגרו את העסק שלהם או שעברו לעשות סיורים בגבעה של טירת פראג. הגבעה הזאת פחות יפה ממרכז העיר אבל רק פה מותר להם.
-
דניאל אמר לנו שיש פה מבשלת בירה "הכי טובה בצ'כיה". כדאי לנו לשתות.
ומה עם ההצהרה שאנחנו לא רוכבים על הסאגווי תחת השפעת אלכוהול?
חוץ מזה שעכשיו יום שישי אחר הצהריים ואין לנו זמן להתעכב לשתות בירה (תיכף שבת).
הודענו לדניאל שאנחנו לא רוצים לשתות. הוא הציע שלפחות נקנה משהו לאחר כך. חבל לוותר ככה לטעום את הבירה הכי טובה של צ'כיה.
נכנסנו למבשלה. שמענו את סוגי הבירות וקנינו שני בקבוקי בירה ענבר. במבשלה בפתח תקווה אנחנו אוהבים את הבירה ענבר. קיוינו שגם פה בירה ענבר תהיה טעימה.
במוצאי שבת הוצאנו מהמקרר שלנו את הבירה ופתחנו בקבוק אחד. היא היתה מרה מאוד. יותר מדי מרה בשבילנו. הבירה של פתח תקווה הרבה יותר טובה וטעימה. את הבקבוק השני השארנו לחדרנית.
-
המשכנו בדרכנו עם הסאגווי. נסענו בעליות וירידות וגינה ציבורית. טוב שזו הפעם השניה שלנו על הסאגווי כי בירידות זה קצת מפחיד.
הגענו לפתח של טירת פראג. דניאל אמר לנו שנלך שנינו לבקר בטירת פראג והוא יחכה לנו. אין צורך שניכנס לאתרים בתשלום בטירה, רק שנשוטט באיזורים החופשיים ונראה כמה שהטירה יפה. לדעתו מיותר לשלם בטירה של פראג. האזורים החופשיים יפים. הוא יחכה לנו פה עשרים דקות.
נפרדנו ממנו והלכנו לבד לכניסה של הטירה. תור ענקי עומד בכניסה. חיכינו כמה דקות וראינו שלא רק שהתור ענקי, הוא גם לא מתקדם בכלל. אין לנו זמן לתור כזה בשישי אחר הצהריים.
עזבנו את התור וחזרנו לדניאל. הוא היה קצת נבוך והסביר לנו ששאר הסיור לא כל כך אטרקטיבי.
-
אין מה לעשות, צריך להמשיך בסיור. חזרנו לרכב ברחובות בין הבתים. עברנו באזור של השגרירויות. עברנו באוניברסיטה של פראג. דניאל מרוסיה והוא לומד שם מנהל עסקים.
בינתים נהיה מאוחר וקריר. שלפתי כפפות מהתיק והמשכנו בסיור.
אחרי שעתיים הגענו לנקודת ההתחלה של הסיור. אחרי כמה דקות אחרינו הגיעה הטרנזיט שאסף אותנו ואת הסאגוויס. הוא הוריד אותנו ליד המלון שלנו. נתנו טיפ לדניאל ונפרדנו לשלום.
-
התארגנו מהר לשבת והלכנו לבית חב"ד להדליק נרות, להתפלל מנחה וערבית ולאכול ארוחת ערב.
בארוחת ערב היו בערך מאה סועדים.גבר בן 54 ישב לידנו.
שאלנו אותו מאיפה הוא? מנחלים. אה, אנחנו שכנים, אנחנו מפתח תקווה.
התברר שהוא למד עם אח שלי באותה כיתה בתיכון.
חוק הדתיים השלובים.
שיר לכבוד שבת: